מכירים את שירי הדאנס-פופ האלה שמדברים על לרקוד, לחגוג, לשתות, להרים כוסות באוויר, להיות צעירים ופרועים? כאלה שהמילה "tonight" ככל הנראה חוזרת בהם כמה וכמה פעמים? אם קפץ לכם לראש שיר שיצא בין השנים 2010-2007 – יש לכך סיבה: כלכלה.

>> פסטיבל הבלוק: כל כך הרבה די.ג'ייאים מחו"ל לא ראינו כל 2024

המשבר הכלכלי העולמי של 2007–2009, שנגרם מהתפוצצות בועת הנדל"ן בארה"ב, כונה "המיתון הגדול" והשפיע על כל תחומי החיים -. ובהם גם המוזיקה. שירים כמו Just Dance של ליידי גאגא, Tik Tok של קאשה ו-I Gotta Feeling של בלאק אייד פיז – ולמעשה כמעט כל שיר שעסק בלברוח מהמציאות ולחגוג (טונייט, כמובן!) – הפכו ללהיטי ענק בזה אחר זה וחרכו את המועדונים. צעירי דור המילניום, שנפגעו ישירות מהמשבר, מצאו נחמה במוזיקה האסקפיסטית. קאשה, למשל, שרה על כך שהיא מצחצחת שיניים עם בקבוק ג'ק דניאלס, ובכך העניקה אישור סמלי למאזיניה לצאת, לבלות ולשתות – גם כשהם מתקשים לשלם את החשבונות שלהם.

במהלך העשור שלאחר מכן הפופ הפך למורכב ומגוון יותר, בעוד שהדאנס-פופ נסוג לאחור לטובת סאונד שמושפע יותר מהיפ-הופ ו-R&B. הפופ של סוף שנות ה-2000 ותחילת העשור הבא כונה "Recession Pop" ("פופ מיתון") והפך עם הזמן למושא ללעג וזלזול, במיוחד בקרב דור הטיקטוק שגדל על מוזיקת מיינסטרים עם ליריקה משמעותית יותר.

התפנית חלה כאשר במהלך 2024 צבר המונח "Recession Pop" יותר אזכורים ברשתות מאי פעם, והטון הלועג התחלף בטון נוסטלגי הצמא שוב לאסקפיזם. השילוב של כלכלה בלתי יציבה, מגפת הקורונה ומציאות פוליטית מורכבת יצר תחושת חוסר ודאות שמזכירה את תקופת המיתון הגדול. בדיוק כמו באותם ימים רחוקים לפני כמעט 20 שנה, צעירים מוצאים עכשיו נחמה בפופ קליל ומרקיד שמציע בריחה זמנית מהמציאות.

מספר האזכורים של המונח "Recession Pop" באינטרנט על ציר הזמן

בשנה שעברה יצא Brat, אלבומה של צ'רלי XCX, שסימן את שובו של פופ המיתון למצעדים ולמיינסטרים. בעוד שכוכבות פופ אחרות התאמצו להיתפס כעמוקות ומהפכניות, צ'רלי בחרה דווקא לשיר על סמים ומסיבות, כשהיא עטופה באוטו-טיון כבד וביטים מסונתזים – ממש כמו שעשו כוכבות הפופ 15 שנה לפניה. האלבום הוליד את טרנד ה-Brat Summer, שמבוסס למעשה על אותם עקרונות שהפכו לפופולריים בקרב דור המילניום בזמן המיתון הגדול – לחגוג את החיים ולהיות פחות אחראיים.

לפי כל הסימנים, 2025 מסתמנת כשנת הקאמבק של Recession Pop. בסילבסטר האחרון, במשדר הנצפה ביותר בארה"ב, Dick Clark's New Year's Rockin' Eve, הופיעה קאשה עם המנון המיתון שלה Tik Tok בן ה-15 שנה. במקביל, הסינגל החדש של ליידי גאגא, Abracadabra, הופך להצלחה מסחררת דווקא בגלל הדמיון שלו ללהיטי העבר שלה מתחילת העשור הקודם, כמו Bad Romance. רק בשבוע האחרון הודיעו הראפרית דב (Dev) ו-The Cataracs – ההרכב שאחראי על להיטים כמו Like a G6 ו-Bass Down Low – על קאמבק ראשון לאחר למעלה מעשור של שתיקה. בהצהרה המשותפת כתבו "It's 2010 in 2025" וסיפרו על כך שהחיבור הגיעה מדרישת קהל לאותה המוזיקה שהוציאו בתחילת דרכם.

ומה אצלנו? דומה, אבל שונה. הישראלים, אולי יותר מכל אוכלוסיה אחרת כרגע, זקוקים לאסקפיזם. בשנה הקרובה ייתכן שנראה גל של "פופ מלחמה" – מוזיקה שתעסוק בהכול חוץ מהמלחמה. רמזים לכך הופיעו כבר השנה, כאשר דווקא השירים הפופיים והקלילים ביותר זכו להצלחה הגדולה ביותר, על חשבון בלדות ושירים שמתייחסים ישירות למציאות הנוכחית.

החל מ"נאדי באדי" של שחר טבוך, "צ'יק צ'ק" של סטטיק, "תמיד אוהב אותי" של ששון שאולוב, ועד ל"לא לפנות אליי" של נסרין, שמאכלס כעת את המקום הראשון בגלגלצ – נראה שגם הקהל הישראלי מחפש מוזיקה שתאפשר לו להתרחק, ולו לרגע, מהכבדות של היומיום. הקהל לא מחפש שירים שידברו על המציאות – אלא כאלה שיעזרו לו לשכוח אותה. ההיסטוריה מוכיחה שאסקפיזם בתרבות ואמנות בכלל ובמוזיקה בפרט אינם ניתוק מהמציאות, אלא דווקא תגובה ישירה ודרך הכרחית להתמודד איתה. כוכבי וכוכבות הפופ צריכים לקחת זאת בחשבון אם הם שואפים להצלחה מסחרית.

• ❤ תרבות
• פופ
• מוזיקה
• ליידי גאגא
• משבר כלכלי
• יוקר המחייה

היום יצאו עשרות מיליוני אמריקאים לבחור את הנשיא הבא של ארצות הברית ולהכריע אם לתפקיד תיכנס אישה בפעם הראשונה בהיסטוריה או פסיכופת דמנטי בפעם השנייה בהיסטוריה, ולאורך השבוע האחרון התגייס כמעט כל עולם הבידור בארצות הברית לתמוך בסגנית הנשיא קאמלה האריס ולהזהיר מפני התוצאות האפשריות של נשיאות טראמפ נוספת. אמש הגיע הבליץ לשיאו בשורה של כנסי בחירות במדינות המתנדנדות, עם ליינאפ מסחרר שכלל את אופרה ווינפרי, ליידי גאגא, ג'ון בון ג'ובי, קייטי פרי, כריסטינה אגיליירה, וויל איי. אם ועוד ועוד.

>> ידידתנו הגדולה: 20 הסדרות הכי אמריקאיות בתולדות הטלוויזיה
>> פה זה לא מנהטן: 12 מקומות להרגיש בהם קצת אמריקה בתל אביב

בפילדלפיה, מול קהל של עשרות אלפים, נאמה אתמול אופרה ווינפרי לפני שהזמינה לבמה את ליידי גאגא, ואמרה ש"אם לא נופיע בקלפיות מחר, זה אפשרי לחלוטין שלא תהיה לנו הזדמנות להצביע שוב אי פעם. ותנו לי להיות מאוד ברורה, אם לא תוודאו שהאנשים בחיים שלכם מגיעים לקלפי – זו תהיה טעות. להחליט שלא להחליט זו הצבעה שמשמעותה היא לתת לאנשים אחרים לשלוט בעתיד שלכם". הגאגא הוסיפה ואמרה בעקבותיה ש"במשך יותר ממחצית חייה של האומה הזאת, לנשים לא היה קול. ועדיין גידלנו ילדים, החזקנו את המשפחות שלנו, תמכנו בגברים בעודם מחליטים את ההחלטות. אבל מחר נשים יהיו חלק מקבלת ההחלטה".

עצרת הכוכבים של האריס התרחשה בלא פחות משבעה ערים בו זמנית, כולן במדינות המתנדנדות, והליינאפ לקראתה נשמר בסוד עד הרגע האחרון. באטלנטה הופיעו הראפר 2 צ'יינז וסיארה, ג'יימס טיילור ופטנזיה בארינו הופיעו בראלי, כריסטינה אגיליירה וסופי טאקר בלאס וגאס, בפילדפיה הצטרפו אל ליידי גאגא גם ריקי מרטין, הרוטס ופאט ג'ו, וגם בפיניקס, מילווקי ודטרויט נרשמו עצרות עטורות כוכבים. מטרת המהלך הדרמטי הייתה מאמץ אחרון להנעת הבוחרים אל הקלפיות, יצירת באזז של התלהבות סביב הקמפיין והרמת מורל כללית למחנה הדמוקרטי. ב-24 השעות הקרובות אפשר יהיה להבין אולי כמה זה עבד.

הלילה הגדול של האריס, שכלל נאומים מצוינים שלה ושל סגנה טים וולץ, הגיע אחרי שבועיים של גלי תמיכה מכל סלב וכוכב אפשרי בהוליווד, כולל ביונסה וג'ניפר לופז שהופיעו בעצרת שלה בשבוע שעבר, שחקני "הנוקמים" שהעלו סרטון תמיכה מקרינג' ביותר, יוצרי SNL שזימנו אותה להופעת אורח ועברו על חוקי הבחירות, פוסט תמיכה סופר-ויראלי מלברון ג'יימס, עוד אחד מהנסיך הרפובליקני ארנולד שוורצנגר, מדונה הודיעה שתחזור לארה"ב מביתה שבפריז כדי להצביע לה, ועשרות שחקנים מג'ניפר לורנס ועד האריסון פורד נתנו לה אנדורסמנט, בנוסף לענקים כמו טיילור סוויפט וברוס ספרינגסטין שעשו זאת עוד בתחילת הקמפיין. בהוליווד חרדים מהאפשרות שטראמפ יכנס שוב לבית הלבן ומההשלכות שיהיו לכך על חופש הביטוי והיצירה.

בצד של טראמפ נשארו בעיקר יוטיוברים כמו ג'ו רוגן וג'ייק פול, אך לא מעט פרשנים בארצות הברית מעריכים כי התמיכה המסיבית לה זוכה האריס בהוליווד לא בהכרח תועיל לה ואולי אף תזיק, במידה שתייצר בק-לאש נגדי ממצביעים עממיים במדינות המתנדנדות שלא מתים על כוכבי קולנוע ופופסטארים שאומרים להם מה לעשות, ותצייר את האריס כמי שנשענת על תאגידי המדיה, הטכנולוגיה והבידור העשירים. בקמפיין האריס הסבירו כי האימפקט של הצטרפות הסלבס לקמפיין הוא אסטרטגי, ומייצר את הסביבה האופטימית ומלאת התקווה שהאריס מנסה להקרין, יחד עם המסר "לכולם יש בית אצלנו". לא בטוח בכלל שכולם יחשבו כך גם בפנסילבניה ובוויסקונסין.

• בחירות 2024 ארה"ב
• הוליווד
• ליידי גאגא
• קאמלה האריס
• אופרה ווינפרי
• דונלד טראמפ

ב-2019 "ג'וקר" הימם את העולם. טוד פיליפס כתב וביים אותו כסרט שעומד בפני עצמו, ולא כפתיח לסדרה קולנועית, והקהל נענה לו בהמוניו. והנה, כמקובל בהוליווד, חמש שנים אחרי כן אנחנו מקבלים סרט המשך. אבל לא רק שהוא אינו דומה בשום אופן למה שמקובל בסרטי המשך, הוא גם מבהיר באופן ברור שכאן זה נגמר. פיליפס, שהיה מזוהה בעיקר עם קומדיות שטותיות על מסעות גבריים, מתגלה שוב כיוצר אמיץ ונבון שמעז לנתץ ציפיות. קשה להאמין ש"ג'וקר: טירוף בשניים" יזכה להצלחה קופתית דומה, ויש להניח שאף יאכזב לא מעט אוהדים של הסרט הקודם, שלא יקבלו כאן את מנות הדם והאדרנלין שהם מחכים להן (יש רק שתי רציחות, ואחת מהם מתרחשת מחוץ למסך). יש להוסיף שחלקים נרחבים ממנו מתרחשים בתוך מוחו המעורער של גיבורו.

>> ג'ורג' קלוני ובראד פיט התאחדו לסרט. וזה כיף כאילו זו שנת 2005
>> הסנדק של הקולנוע: דירגנו את הסרטים הכי גדולים של פרנסיס פורד קופולה

"ג'וקר" סיפר על ארתור פלק, גבר שפוף ומוכה עם היסטוריה של ילד מעונה שיום אחד מתפוצץ, ורואה כי טוב – מה שעורר לא מעט טענות שהסרט פונה לרגשות מסוכנים של גברים לבנים. כשארתור אימץ את דמות הג'וקר שעושה מה שבא לו ורוצח את מי שבא לו, הוא יצא לרקוד על גרם המדרגות שהפך מאז לאתר תיירות. הסצנה האייקונית הזאת היא הבסיס לסרט החדש, שהוא מיוזיקל כמעט במלוא מובן המילה (פרט לפתיח שהוא בז'אנר מפתיע אחר). וזה למה ליידי גאגא נמצאת שם.

ארתור (חואקין פניקס שב לתפקיד שזיכה אותו באוסקר) הוא עכשיו אסיר/מאושפז בארקהם, או בשמו המלא "המוסד לפושעים בלתי שפויים על שם אליזבת׳ ארקהם". לאורך רוב עלילת הסרט הוא נע בין המוסד לבין בית המשפט, שם הוא נתבע על ידי התובע המחוזי החדש הארווי דנט (הארי לוטי מ"התעשיה") באשמת רצח חמישה אנשים. אף אחד, פרט לצופים, לא יודע שהוא רצח את גם אמו.

עורכת הדין של ארתור (קתרין קינר) מקווה להשיג את זיכויו בטענה שהוא סובל מפיצול אישיות, ושלא הוא ביצע את הרציחות אלא הג'וקר שהשתלט עליו. אבל מעריציו של הג'וקר לא אוהבים את התאוריה הזאת, שבעיניהם הופכת אותו מגיבור לשבר כלי. זה כולל את הארלין קווינזל (ליידי גאגא), מאושפזת נוספת בארקהם, שדלוקה על הג'וקר מאז שצפתה בסרט שעשו עליו, ובחברתו היא מפתחת אלטר אגו משל עצמה – הארלי קווין.

באופן סמלי, ארתור והארלין נפגשים במהלך הקרנה בארקהם של המחזמר הקלאסי "קרון הלהקה", והיא מנצלת את ההזדמנות להבעיר את המקום ואת ארתור. "קרון הלהקה" מ-1953 הוא הסרט שעבורו נכתב השיר "That's Entertainment!". מאוחר יותר הארלי תחזור על המילים "העולם הוא במה, הבמה היא עולם של בידור" – כשהפעם הדגש הוא על העולם שמחוץ לבמה, ויחסו לרצח כסוג של בידור.

גם ארתור שר שירים מוכרים שמייצגים את מה שמתחולל בעולמו הפנימי. את "For Once in My Life" (הזכור כשיר של סטיבי וונדר אף שהוא לא היה הראשון שביצע אותו) הוא מבצע כשהוא טועה לחשוב שסוף סוף מישהי אוהבת אותו כמו שהוא, ואת "If You Go Away" (במקור של ז'ק ברל) הוא שר כשהוא חושש שהיא עומדת לעזוב אותו. ארתור, או שמא הג'וקר, שר גם דואטים עם הארלי, ואילו היא מגישה בעוצמה הולכת וגדלה כמה קלאסיקות של מיוזיקלס, בהן "Get Happy" של ג'ודי גרלנד, ולהיט מתוק של הקרפנטרס שהיא מתבלת בפלפל. השירים בביצועם הישן לצד זה החדש הועלו לספוטיפיי, ואני מאזינה להם בהנאה תוך כדי הכתיבה.

חלק מהשירים מסומנים באופן ברור כהזיות של ארתור, וחלקם נדמים לחלק מהמציאות המרה שבה הוא כלוא, בזמן שתומכיו מפגינים מחוץ לארקהם (ורוב הזמן גם מחוץ לפריים). כמעט כולם מבוצעים בשלמותם, והכל מצולם ומבוים לעילא. מתחתם זוחלת המוזיקה המעולה והלא משמחת לב של הילדור גות'נאדורטיר, שזכתה באוסקר על הפסקול שהלחינה לסרט הקודם. כחובבת מיוזיקלס אהבתי את הכיוון שאליו הלך הסרט, אבל אפילו אני הרגשתי שהוא קצת התאהב ברעיון יותר מדי, ושאפשר היה לקצץ שיר או שניים לטובת העמקת הדרמה. ועדיין, ליידי גאגא מצדיקה לגמרי את הליהוק שלה בכל רגע שהיא על המסך. פניקס מצוין בהופעה טיפל'ה יותר מאופקת מאשר בסרט הקודם (הוא עדיין צוחק ללא שליטה), והשניים נהדרים יחד.

לפני שבועיים כתבתי כאן על "הסנדק 2" שהוא מפרק בהדרגה את כל מה שהסרט הראשון בנה. זה גם מה שעושה "ג'וקר: טירוף בשניים", שבוחן את ההתמודדות של ארתור עם מה שחולל בסרט הקודם (בהקשר זה מהותית ההופעה הקצרה והנוגעת ללב של לי גיל בתפקיד קולגה לשעבר). לא פחות מכך זה סרט על הצופים, ועל תגובתם לסרט הוא, בלי לאזכר ישירות את ההסתערות על הקפיטול ב-2021. זה מתבטא באופן סמלי בסצנה שבה הארלי מנפצת חלון ראווה של חנות וגונבת טלוויזיה שבה משודר המשפט של ארתור. וזה מה שהופך את "ג'וקר: טירוף בשניים" לסרט מהורהר, רלוונטי ובסופו של דבר נורא עצוב.

4 כוכבים
Joker: Folie à Deux בימוי: טוד פיליפס. עם חואקין פניקס, ליידי גאגא, ברנדן גליסון, קתרין קינר. ארה"ב 2024, 138 דק'

• ביקורת סרטים
• סרטים מומלצים
• הג'וקר
• חואקין פיניקס
• ליידי גאגא

זאת הייתה יכולה להיות דרמה אפית על מאבקי כוחות אדירים בתוך משפחה שהקימה אימפריית אופנה חובקת עולם, ואז איבדה אותה. זאת גם היתה יכולה להיות קומדיה קאמפית על אנשים שהכסף ניפח להם את האגו למימדים מזיקים. אבל "בית גוצ'י" של רידלי סקוט (פעם שניה השנה) הוא סרט לא מגובש, שלא החליט מה הוא באמת רוצה להיות. יש בו חבורה מרהיבה של שחקנים, שכל אחד מהם סוחב אותו לכיוון אחר, ובסך הכל הוא מהנה בהחלט. אבל נראה שבידיים של במאי אחר, מישהו כמו ג'ון ווטרס או אדם מקיי או אפילו מרטין סקורסזה, הייתה יכולה להיות פה יצירה קולעת יותר.

זה סיפור אמיתי במסורת הסיפורים המטורפים על העשירים והמפורסמים שסופרו ב"פוקס-קצ'ר" וב"כל הכסף שבעולם" (גם הוא בבימויו של סקוט): בשנות השבעים של המאה שעברה, שני האחים גוצ'י שאוחזים במניות החברה שהקים אביהם כבר זקנים (האח השלישי, שאינו מוזכר בסרט, כבר מת). אלדו התוסס מנהל את החברה מניו יורק, בעוד רודולפו הסנוב, שחקן קולנוע בעברו, די מחוץ לעניינים.

הסרט מתחיל דווקא מפטריציה רג'אני, בתו (המאומצת) של הבעלים של חברת משאיות שנוהגת לסובב ראשים ברחוב. פטריציה פוגשת במסיבה את מאוריציו, בנו של רודולפו, ועיניה מתרחבות כשהיא מבינה שהעלם גבה הקומה הוא חתיכת דג שמן. באותו רגע היא מתחילה לתכנן איך לדוג אותו, ודואגת לשוב ולפגוש אותו במקרה, כאילו. מבחינתו של מאוריציו זה לאב סטורי מהסרטים, והוא אף מוכן לוותר על ירושתו למענה (אביו מזהה שמדובר בגולד דיגרית ומתנגד לנישואים). אבל בשנים הבאות פטריציה דואגת להחזיר את מאוריציו לחיק המשפחה והמניות, ומעודדת אותו להשתלט על החברה. בינתיים, לפאולו, בנו של אלדו, יש אספירציות לפתח קו אופנה משלו. וזאת רק ההתחלה של מלודרמה משפחתית הכוללת מזימות השתלטות, הסתבכויות עם החוק ושאר אירועים שתוארו בכלי התקשורת בשנות השמונים והתשעים.

אף שהסרט נמשך יותר משעתיים וחצי, התסריט מלא חורים, ואחרי הצפייה נאלצתי לפנות לוויקיפדיה כדי להשלים פרטים, כמו מדוע המשטרה פושטת על ביתו של מאוריציו שבורח לשווייץ. בכלל, הדרמה חסרת מיקוד, והמהפך שעובר מאוריציו מצעיר נחמד שלא ממש מעוניין בביזנס המשפחתי לאיש עסקים קר ותאב בצע שדורך על האנשים סביבו, כולל אשתו (סטייל מייקל ב"הסנדק"), לגמרי לא ברור. זה מקשה מאוד על אדם דרייבר, שהולך לאיבוד בתפקיד ובמבטא האיטלקי שבא איתו. דרייבר מספק את ההופעה החלשה ביותר בסרט, והוא מזייף לעיתים קרובות, בעיקר בחלק השני.

שאר השחקנים, לעומת זאת, חוגגים. זה סרט על משפחות איטלקיות שיש בו רק שחקן איטלקי אחד ממש בצד (וינצ'נזו ריקוטה כאביה של פטריציה). הכוכבים הגדולים שהסרט מלא בהם מציעים גרסאות שונות של מבטאים איטלקים, מה שתורם לניחוח הקאמפי הקל. ליידי גאגא בתפקיד פטריציה היא האס בחפיסת הקלפים של הסרט. היא מעולה מרגע שהיא יוצאת ממכוניתה בסצנה הראשונה ועד סצנת המשפט בסיום. היא מגלמת בערמומיות של חתולת רחוב את הגולד דיגרית חסרת ההשכלה שנכנסה לגוב האריות המוזהב, והיא רוכשת את ליבנו גם כשהיא זוממת מזימות פחות סימפטיות.

בחציו השני של הסרט היא נוכחת הרבה פחות וחסרונה מורגש. באחת הסצנות היא חושפת את בורותה מול ציור האישה בזהב של קלימט שתלוי במעונו של רודולפו הסנוב כדימוי לעושרו המופלג (עלה זהב יחזור בהמשך באחת הסצנות הטובות בסרט), וזה מעורר תהייה לגבי רצינות התחקיר, כי ידוע שהציור המאוד מפורסם הזה נמצא באותה עת במוזיאון בווינה.

הג'וקר של הסרט הוא ג'ארד לטו בתפקיד הבן דוד השמן והקרח פאולו גוצ'י, שנחשב לאידיוט של המשפחה. מכוסה בשכבות איפור כבדות לטו מגיש הופעה קומית עם מבטא איטלקי מודגש מאוד, שמתאימה יותר לקומדיה פרועה של האחים מארקס מאשר לסרט שלוקח את עצמו ברצינות (ורוב הזמן "בית ג'וצ'י" בהחלט מנסה לעשות זאת). אבל לטו כל כך מבדר וגונב כל סצנה שהוא נמצא בה – הסרט כאילו עוצר כדי לתת לו במה לעשות מה שמתחשק לו – שלא אכפת שהוא מרסק כל יומרה לאותנטיות.

ג'רמי איירונס ואל פאצ'ינו טובים כהרגלם בתפקידי המלכים הזקנים והמאוד שונים זה מזה, וגם לסלמה האייק ולקאמי קוטן ("10 אחוז") יש תפקידים קטנים אך עסיסיים למדי. ג'ק יוסטון הוא היחידי ששומר על פני פוקר כדומניקו דה סולה, איש העסקים שנע בהדרגה מרקע התמונה לחזית.

הפסקול מוצף בלהיטי התקופה ובקטעי אופרות איטלקיות. רובם מעידים על חוסר מחשבה ומקוריות, ורק האריה של מלכת הלילה מתוך "חליל הקסם", שמושרת במהלך תצוגת האופנה של פאולו, תורמת לאירועים פאתוס קומי.בסופו של דבר זה סרט מבדר שבקלות יכול היה להיות מבדר יותר, וגם רציני יותר. הוא משובץ בלא מעט סצנות מוצלחות, ובהופעות מבדחות, אך הוא לא יותר מחיקוי של מוצר יוקרה.

★★★✯ 3.5 כוכבים
House of Gucci בימוי: רידלי סקוט. עם ליידי גאגא, אדם דרייבר, ג'ארד לטו, ג'רמי איירונס, אל פאצ'ינו. ארה"ב 2021, 157 דק'

• ביקורת סרטים
• המסך
• קולנוע
• ליידי גאגא
• הוליווד
• גוצ'י

• Facebook
• Twitter
• Email

ליידי גאגא חוגגת עשור

ליידי גאגא חוגגת עשור לאלבומה השני ״Born This Way״ שסימל אבן דרך חשובה בקריירה של הזמרת ונחשב סמלי ביותר עבור הקהילה הגאה. החגיגות נפתחו בטקס מכובד במערב הוליווד, קליפורניה, שם קיבלה אות כבוד בצורת מפתחות העיר. לאחרונה הכריזה גאגא על ״מהדורת עשור״ של אלבום, שתגיע בצירוף אוסף של קאברים שבוצעו על-ידי א.נשים מהקשת הלהט"בפאקית. סנונית ראשונה מהאוסף הזה מגיעה כאשר הראפרית ביג פרידיה משחררת את האינטרפרטציה המאוד ייחודית שלה לסינגל השני מהאלבום ״Judas”.

אוליביה חמוצה

כוכבת השעה אוליביה רודריגו מוציאה את אלבום הבכורה המאוד מצופה שלה ״Sour״, שכבר סיפק לפחות שלושה להיטי הענק כשהאחרון הוא “Good 4 U” – פאנק-פופ נוסטלגי משהו, שכעת נמצא במקום הראשון במצעד הבילבורד. אוליביה בת ה-18 התפרסמה לראשונה בערוץ דיסני. כעת היא צפויה להצטרף לקבוצה מכובדת של כוכבות ילדים שהפכו למגה-כוכבות, כמו מיילי סיירוס, אריאנה גרנדה ודמי לובאטו.

נסרין ואנה זק פותחות את היום עם שייק של תמרה

צמד מפיקי העל דולב רם ופן חזות, הלא הם דולי ופן, משחררים הבוקר סינגל שלישי מתוך אלבום השני ״פרק ב׳״ שעתיד לצאת בקרוב. לכבוד המאורע הם משדכים בין אנה זק לנסרין קדרי שפותחות את הקיץ עם להיט פופ אוריינטלי ולוהט. אפשר לומר בזהירות שאת הפזמון ״רק שלוש דקות מהשוק שותה תמרה בשלוק״ נשמע לא מעט בחודשים הקרובים.

הכותב של נועה קירל ועופר ניסים יוצא מהארון

בשנים האחרונות לידור סעדיה תחזק קריירה תחת שם הבמה SAILO, והסתתר מאחורי הקלעים בכתיבת טקסטים לאמנים אחרים כמו חן אהרוני, נועה קירל, ריטה ועופר ניסים. אחרי יציאה מאוחרת מהארון הוא צועד לקדמת הבמה עם הסינגל הראשון ״כלום״ – שיר אהבה שהוא כתב וביצע לאחר מערכת יחסים ראשונה עם גבר. המילים בעברית, הניחוח חו״ל והסאונד נעים וממכר.

ליל נאז X נחשף

הראפר שהכעיס את העולם כאשררקד בחושניות על השטן, תפס לאחרונה כותרות כאשר מכנסיו נקרעו בשידור חי מול כל אמריקה במהלך הופעתו הפרובוקטיבית בתכנית Saturday Night Live. בין השערוריות הספיק נאז גם לשחרר את הסינגל השני מאלבום הבכורה הצפוי שלו "Montero". הסינגל נקרא "Sun Goes Down" ומציג זווית מעודנת יותר מזו המרדנית שראינו בסינגל הקודם "Montero (Call Me by Your Name)". בשיר פונה נאז אל עצמו הצעיר, מתייחס אל הקשיים שלו בדרך ליציאה מהארון ולקבלה עצמית ולהתמודדות שלו מול בריונות.

טומי ג׳נסיס פיקנטית

הראפרית הקנדית טומי ג׳נסיס נעה סביב הגבולות הדקים שבין פופ, ראפ ואינדי. מאז פריצתה לפני 5 שנים היא הספיקה לשחרר לא מעט פצצות קלאבים ששווה להכיר כמו “Tommy”, “Miami” ו-“100 Bad” עם צ׳רלי XCX. ג׳נסיס ממשיכה בקו המוצלח ומוציאה את הסינגל ״Peppermint״ – פופ-ראפ סקסי שעטוף ומוכן לקלאב.

אמיר ובן בפעם השלישית

אמיר ובן, צמד היו אין שהביא את הלהיט הענק "תל אביב זה אני ואת" יחד עם ג׳יין בורדו, משחררים את אלבומם השלישי ״גנגסטרים על אמת״. באלבום מתארחים דני בסן, עדי אולמנסקי והאחיות קרקוקלי. האלבום כולל גם את הסינגל הדאנסי והקיצי החדש ״ספסלים״ יחד עם רוני דלומי.

בקטנה:

אם כבר הזכרנו את ליידי גאגא, אי אפשר להתעלם מהרגע האייקוני שבו התארחה בפרק האיחוד של חברים, וביצעה יחד עם ליסה קודרו (AKA פיבי) את הלהיט מהסדרה "Smelly Cat".

https://www.youtube.com/watch?v=S3e-C2vJY8o

להקת שלוה, שהתפרסמה בענק ב״הכוכב הבא״, מחדשת את להיטה של ירדנה ארזי ״שהשמש תעבור עליי״. השיר יוצא כחלק מהמיזם המוזיקלי ״צאן ברזל״ שנועד להנציח ולכבד את יצירותיהם של גיבורי תרבות ישראלים.

השיר ״telepatía” של הזמרת הלטינית קלי אוצ׳יס הפך לאחד מלהיטי הענק של השנה. כעת אוצ׳יס משחררת את השיר בגרסה אקוסטית, יפהפיה ומומלצת במיוחד.

https://www.youtube.com/watch?v=gUvBt_f5mZ4

• חדשות בפופ
• מצעד הגאווה
• ליידי גאגא
• פופ