השבוע הלכתי לאכול עם אשתי במסעדה בעיר. כהרגלי, בין ההזמנה לבין קבלת המנה יצאתי לעשן, כשלפתע הורה זועם יצא עם בנו מהמסעדה כשהוא אוחז בעורפו ומפעיל עליו כוח מופרז. לקח לי רגע לעבד את הסיטואציה, וברגע שהבנתי מה מתרחש ניסיתי לעקוב אחריו. הם נעלמו מהר בין האנשים ולא הצלחתי לתפוס אותם. אף אחד אחר לא ניסה לעצור אותו, אך ראיתי אדם מבוגר שעצר גם הוא בעקבות המחזה המחריד. שאלתי אותו אם ראה לאן הלכו, והוא ענה: "לא. רציתי להתערב, אבל אתה יודע איך זה, אתה מנסה לעשות משהו טוב וזה חוזר לנשוך אותך בתחת".

קשה שלא להבין את הגישה הזאת, במיוחד בישראל שבה התחושה היא שכל אחד יכול לשלוף עליך סכין בכל רגע נתון. ועדיין, כל היום לא הפסקתי לחשוב על אותו ילד. תהיתי אם הייתי צריך לעשות יותר כדי להתערב ולעצור ואז התחלתי באמת לתהות – האם כשהילד הזה יגדל הוא גם יהיה אלים כלפי הילדים שלו? בכל יום אחר הייתי אולי מסתפק בריפוד עצמי במספיק סושי וסאקה כדי לשכוח מהאירוע, אבל רצה הגורל ובאותו יום צפיתי בסדרה "מותו של באני מונרו" של רשת Sky הבריטית (להשיג ב-yes, HOT ופרטנר TV), המבוססת על ספר בעל אותו שם שכתב ניק קייב ועוסקת בדיוק בזה.

בסדרה מגלם מאט סמית' המצוין ("בית הדרקון", "ד"ר הו") את באני מונרו, סוכן מכירות חלקלק של מוצרי קוסמטיקה שלטענתו יכול "למכור אופניים לברקודה". בקרב חבריו נחשב באני לאגדה מהלכת, איש המכירות הכי טוב בחברה בה הוא עובד, ובעל רעב בלתי נשלט למין שמלווה במצפן מוסרי מקולקל. באני, שמתחיל בעיניי הקהל כדמות ניהיליסטית מגניבה ומשעשעת, הופך במהירות למודל גברי מזעזע ודמות אב גרועה אף יותר, כשאשתו מתאבדת ומשאירה לו את משימת הטיפול בבנם בן ה-9. כל אדם סביר היה משהה אולי את אורח חייו הפרוע שמאופיין בדילוגים בין מיטות אקראיות לתאי שירותים אקראיים עם לקוחותיו, לעתים תוך שימוש בסמים ואלכוהול, אבל לא באני. הוא אינו אדם סביר.

ברגע שזה קורה, באני מפסיק להיות מגניב. מאותו הרגע, כל אינטראקציה שהייתה יכולה לצייר אותו בתור נהנתן חסר תקנה שכולם היו קצת רוצים לנהוג כמותו, הופכת לפחד אמיתי לשלום הילד. הפעם הראשונה שאנחנו רואים את זה קורה מתרחשת מיד לאחר הלוויית אשתו, בחגיגת קוק מלאה בבדיחות גסות שילד לא צריך לשמוע, וזה ממשיך לרגעים מצמררים שבהם הילד מנסה ללכת בדרכיו של אביו ולנהוג כמוהו. הם לא מצמררים בגלל שהילד עושה משהו איום ונורא (כמו נגיד בסדרה "התבגרות"), אלא כי נופלת ההבנה שדפוסי התנהגות עוברים מדור לדור.

מפרק לפרק השפל שאליו נופל באני הולך ומעמיק, בעוד הוא נמלט מהרשויות שמאיימות להפריד בינו לבין בנו, ולאט לאט גם מסיכת היוקרה שהוא נוהג לעטות מתקלפת. למרות שהוא מוכשר בתחומו ומקפיד על הופעה מעונבת, באני הוא כישלון שגר בדירה מתפוררת, מסתובב עם דמויות מפוקפקות, מבקר לעתים קרובות בפאבים מקומיים שבהם נשים רוקדות בעירום להנאת הסועדים. זה לא סיפור על גאולה. הגיבור לא מבין פתאום שהוא צריך לתפקד כאבא מן המניין. זה סיפור מכוער, וולגרי וכואב על גבר רעיל ואבא לא מתפקד שגורר את בנו לחייו המתפרקים.

כל העניין הזה יגרום לכם לחשוב איזה הורים אתם רוצה להיות. אני, למשל, לא דמות חינוכית במיוחד. אני מקלל, יש שיגדירו אותי כאדם בוטה, אני שותה ומעשן. ואני תוהה – איזה מהדפוסים האלה אני הולך להעביר לילד שלי? ואיזה דפוסים אותו אדם שתפס את ילדו בעורף יעביר לילד שלו? האם הילד יגדל להיות אב אגרסיבי? או שהוא יצליח לצאת מהסייקל ולא ירים יד על בנו? האם כל פעולה שאנחנו עושים משפיעה ישירות על הילדים שלנו? כמה חופש נותר להורים שרוצים גם לחיות את חייהם? אם אתם מתכננים להיות הורים, או חושבים על זה או תוהים אם אתם בכלל מתאימים לפורמט – תצפו בסדרה הזאת ותגלו. כל השאלות הנ"ל עולות מתוך הסדרה, וכל צופה יפיק מהצפייה בה שאלות נוספות. עכשיו זה מה שנקרא "סדרה עוכרת שלווה".
>> מותו של באני מונרו // The Death of Bunny Monroe // עונה אחת 6 פרקים // עכשיו ב-HOT, yes ופרטנר TV

• ביקורת טלוויזיה
• המסך
• סדרה בריטית
• סדרות מומלצות
• ניק קייב

ניק קייב הוא מסוג האמנים האלו שיכולים לעשות הכל. מעבר למוזיקה מצוינת ודרמטית שיצר במסגרת הקריירה אישית שלו, הוא הלחין פסקולים לסרטים ותיאטרון, יצר סרט דוקומנטרי, דיבב דמויות מצוירות וגם כתב לא מעט יצירות – תסריטים, מחזות, ספרי שירה וילדים, וגם שני רומנים מצוינים. איש אשכולות מודרני עם טביעת אצבע אמנותית שיש רק לו. הרומן השני שלו, "מותו של באני מונרו", התחיל בכלל כתסריט, אבל הפך לספר מצליח במיוחד שגם תורגם לעברית וכיכב כאן במצעדי רבי המכר אי שם ב-2009.

כעת רשת סקיי הבריטית משלימה את הייעוד המקורי, והופכת את הרומן למיני-סדרה בת 6 פרקים שמביאה את סגנונו הסרקסטי-מריר-אך-חמלתי של קייב למסך, ולשם כך גייסו לתפקיד הראשי את מאט סמית', שאולי מוכר לכם מ"דוקטור הו" כדוקטור ה-11, או אם איבדתם את הבתולים (סתם סתם נו), בתפקיד דיימון טארגאריין ב"בית הדרקון". ואיכשהו, למרות שמי שקרא את הספר וודאי דמיין את גיבור באני מונרו כמעיין ניק קייב משופם משל עצמו, סמית מתאים לתפקיד המריר כמו כפפה.

הסדרה, אם כך, מביאה לחיים את דמות מוכר מוצרי היופי הנודד בדרכים, ממולח וציניקן ומכור למין מאין כמוהם, שמפנטז על קיילי מינוג ועושה הכל כדי להתחמק מאחריות. אבל האחריות נופלת לאחר שאשתו מאסה בבגידות ומתאבדת,רק כדי להשאיר אותו עם האחריות הבלעדית על בנו בן ה-9, באני ג'וניור. ולמרות שהוא בקושי מכיר אותו, האב והבן התלושים יוצאים למסע ברחבי אנגליה הצדדית והאפלה – גם כשהיא לגמרי בעיירות נופש מוארות ויפות – במסע עם סוף חצי ידוע מראש על גבר מקולקל שמנסה לא להוריש את הרעל שלו לדור הבא.
"מותו של באני מונרו", 6 פרקים. עכשיו ב-yes, ב-HOT ופרטנר TV

• מה רואים הלילה
• סדרות מומלצות
• ניק קייב

יש שלב שבו זה חינני להיות רוקר בועט ומתריס, ויש שלב שבו דווקא להפוך למבוגר מהרהר שלוקח אחריות היא הבחירה החכמה, ונראה שניק קייב השלים את המהפך. בסביבות שנת 2000, בערך בתקופה ש"קליפורנקיישן" התנגן בכל חור, המוזיקאי האוסטרלי צוטט עם אמירה לא מחמיאה, שמאז התנפחה במימדים לציטוט בלתי נשכח שהאינטרנט מאוד אוהב למחזר: "אני לנצח עומד ליד סטריאו ואומר 'מה דה פאק זה הזבל הזה?', והתשובה היא תמיד הרד הוט צ'ילי פפרז". לא יפה, גם לא באמת נכון – אבל יש להודות שדי מצחיק.

>>מתעתע ויוצא דופן: הרבה מאוד צופות יבינו בדיוק על מה "חלב" מדבר

מאז עבר קייב פחות או יותר אלף גלגולי חיים ועוד יותר טרגדיות אישיות, אז כנראה שהוא למד וגדל, כי אמש הוא פרסם פוסט בבלוג שלו "The Red Hand Files" קייב נשאל על הציטוט הזה מאחד הקוראים, והחליט לענות בפתיחות שמאפיינת את גלגולו המבוגר. "בערך לפני 25 שנים, זרקתי הערה חסרת הצדקה כלאחר יד על הרד הוט צ'ילי פפרז. לא היתה שם כוונה רעה, זה היה סתם סוג הדברים המגעילים שהייתי אומר דאז כדי לעצבן אנשים. הייתי טראבלמייקר, מערבב שיט, מרגיש הכי בנוח בתפקיד של המעצבן החברתי", פתח קייב את הפוסט. "אולי זו סוג של תכונה אוסטרלית אצל אנשים מהדור שלי, אני לא יודע, אבל התגובה הזו עקבה אחרי לאורך רבע המאה האחרונה".

עם זאת, רוב כמעט מוחלט של הפוסט עוסק דווקא באהבה והערכה שהוא רכש לאורך השנים עבור אחד מחברי הפפרז. "אבל הדבר המעניין ביותר בזה הוא לא מה שאמרתי על הצ'ילי פפרס, אלא התגובה מפלי, נגן הבס שלהם", הוא כתב. "בפייסבוק, פלי ביטא עד כמה הוא הרגיש פגוע מההערה שלי, אבל המשיך כדי להגיד, ובפירוט רב, שהוא אוהב את המוזיקה שלי בלי קשר. הוא כתב מכתב אהבה אדיב עמוקות ופתוח לב לניק קייב. אני זוכר שבאמת התרגשתי מהמילים שלו, וחשבתי איזה בחור עם קלאס הוא היה, ומרגיש באיזה רמה תת הכרתית שלא הייתי מסוגל לתפוס באותו שלב בחיי, שפלי הוא בן אנוש בקליבר שונה לגמרי, ובאמת, מרמה גבוהה יותר".

את המכתב שלו ממשיך קייב עם סיפורים על מערכת היחסים והמפגשים בין שני המוזיקאים לאורך השנים, שמביעים הערכה הולכת ומתגברת, אבל אז מגיע הפאנץ'. "בשבוע שעבר", כותב קייב, "פלי שלח לי שיר, ושאל אותי אם ארצה להוסיף לו קצת שירה. זה היה עבור 'אלבום חצוצרה' שהוא עושה. זה לא עבורי לחשוף על מה השיר, רק שזה שיר שאני מוקיר יותר מהרוב, עם ספק הליריקס הכי גדולים שאי פעם נכתבו, שיר מכזו מעלה שמעולם לא הייתי מעיד לשיר אם פלי לא ביקש ממני".

כדי לסיים את התנצלותו, קייב המשיך עם תיאור פיוטי של השיר ("שיחה יפייפיה בין החצוצרה של פלי לקולי"), ומסביר שהשיר "מתעלה על חלקיו האינדבידואלים והופך לריקוד קוסמי מתפתח לאיטו, בצורת פיוס והתנצלות". ואיכשהו, זה לא הכל – כי קייב מסיים עם אפילוג מתוק שחושף סיפור קטן על פלי, האדם, שמתאר אותו כאמיץ ומתוק וקצת קוקו, בעודו מדבר עם דוב על שבילי הטיול בלוס אנג'לס. אם ממש בא לכם (וממש בא לכם), אתם יכוליםלקרוא אותו כאן. איזה כיף לראות את כוכבי הרוק המזדקנים משלימים.

• ❤ תרבות
• מוזיקה
• ניק קייב
• רוקנ'רול

נגה ארז עם וויזר

שיתוף הפעולה עם מיסי אליוט הוא אפילו לא שיתוף הפעולה הבינלאומי הראשון של נגה ארזהחודש, והקודם היה עם הרכב במעמד אגדי לא פחות מזה של מיסי אליוט: וויזר, הרכב הפופ-פאנק-רגשות של ריברס קואמו שאמנם ראה ימים יפים יותר, אבל ארבעת האלבומים הראשונים שלהם הם עדיין קלאסיקות בלתי מעורערות (ובסדר, נודה בזה, גם אחר כך יש להם כמה שירים לא רעים פה ושם). כאן נגה ארז מצטרפת בבית ראפ בגרסה שניה לסינגל האחרון שלהם, Records – מהלך שאמנם לא בדיוק הלהיב את רוב המעריצים של הלהקה, אבל וויזר כבר מזמן ביססו את העובדה שהם עושים נטו מה שבא להם (גם אם מה שבא להם זה, משום מה, קאבר ל"אפריקה" של טוטו) ולא מה שבא לקהל הנוסטלגי שלהם – עובדה, בסוף השיר הם אפילו אומרים שהם מרגישים כמו "ריהאנה, לנה (דל ריי) ונירוונה", וחותמים לפרידה ב"ואתם יכולים ללכת להזדיין". סבבה, הבנו.

סאבלימינל עם וויקלף ז'אן

מי בכלל זוכר שזה קרה? אי שם ב-2003, עדיין רעב אחרי הפריצה הגדולה בישראל, סאבלימינל יצא לכבוש את העולם, נחת בניו יורק ובדרכים לא דרכים הגיע למשרדו של וויקליף, אקס-פוג'יז, הכוכב הענק ומגלה הכישרונות (אנשים שוכחים שהוא היה הראשון לטפח את ביונסה ושאקירה). שם הוא השתמש בחוצפה הישראלית כדי להשיג שני דברים: הראשון, שיתוף פעולה ברימיקס לשיר "In Tel Aviv", אחד השירים הפחות מוצלחים שנכתבו על העיר ואחד הביטים היותר עקומים ששמענו. הדבר השני הוא חיבור בין וויקליף לאלונה טל – כן, ההיא מהפיג'מות – שהוליד את המשפט "בוא חביבי, נשתגע" בשיר "Party In Damascus" של וויקליף ז'אן ו- היי! זו מיסי! מה יש לך מישראלים?

אביב גפן עם סטיבן וילסון

היום זה נראה כמו שיתוף פעולה הרבה פחות מפתיע מאשר שיתופי הפעולה של גפן עם אייל גולן או איילת שקד, אבל בתחילת שנות האלפיים, לאוזניים הפרובינציאליות שלנו אלו היו חדשות מטלטלות: אביב גפן הקים להקה עם סטיבן וילסון מלהקת פורקיופיין טרי? והם מופיעים ביחד גם בארץ וגם בחו"ל? בזמנו זה היה מפתיע. היום, אחרי שוילסון כבר נשוי לישראלית, וג'וני גרינווד בכלל גר בנהריה, זה נשמע הרבה יותר הגיוני. אבל אנחנו עדיין פרובינציאלים לאללה.

עפרה חזה עם סיסטרס אוף מרסי

אחת הזמרות הגדולות שהיו פה איכשהו מופיעה עם האדג' התימני שלה בשיר אדיר של להקה גותית בריטית אנדרייטד. אם יורשה לנו, זה השיר הכי טוב ברשימה הזאת. אין מה להוסיף, פשוט תשמעו את כל השמונה דקות.

המכשפות עם ניק קייב

זה חתיכת מאורע בלתי נתפס גם היום: בזמן הביקור הראשון של ניק קייב בארץ ב-1995, המכשפות, הלהקה האגדית של ענבל פרלמוטר ושות', איכשהו הצליחו להיכנס איתו (ועם קורין אלאל) לסטודיו, להקליט, מכל הדברים, דווקא את "Shivers" – שיר מוכר אבל לא בדיוק מרכזי בקטלוג של ניק קייב, שמגיע מהלהקה העתיקה שלו The Boys Next Door (מה שהיה לפני הבירת'דיי פארטי) – והביצוע המינימליסטי והיפה הזה יצא באלבום הקאברים "המכשפות מתכסות". באופן מעניין, זה גם נתן לשיר המקורי הרבה יותר אורך חיים אצל מאזינים ישראלים (לפחות מחתך גילאים מסוים מאוד שלהם) משהיה לו בכל מצב אחר.

יוזלס איי.די עם טראקני!

יש סיכוי די טוב שלא רק שלא שמעתם על טראקני! (מקקים!, ברוסית), אלא שאתם גם לא לגמרי סגורים על איך הוגים את זה (ta-RA-ka-NEE). אבל ברוסיה (ובמדינות בריה"מ לשעבר) מדובר בתופעה ענקית, להקת פאנק-רוק ותיקה, שהתפרקה מוקדם יותר השנה בתום 30 שנות פעילות ונכנסה למיינסטרים לגמרי. חוץ מזה, מלבד המעמד הזה שלהם, הם לגמרי הצדיקו את הנוכחות שלהם ברשימה הזאת בגלל ששיתוף הפעולה שלהם עם החברים מיוזלס איי.די היה הרבה יותר מעמיק מרוב שיתופי הפעולה האחרים ברשימה הזאת: לא רק שהם הקליטו אלבום שלם במשותף ("Among Other Zeroes and Ones") אלא גם שמדובר באלבום בו שני ההרכבים עושים למעשה קאברים אחד לשני. הנה אחד הלהיטים הגדולים של יוזלס מהשנים האחרונות ברוסית צחה:

כהן @ מושון עם דה אלכמיסט

רוב שיתופי הפעולה שמופיעים ברשימה הזו התרחשו בשלהי הקריירה של האומן האמריקאי, או לכל הפחות אחרי השיא. השיתוף פעולה הזה לא רק קרא בעוד האומן החו"לניקי בעליה, אלא גם רגע לפני שהפך לאחד מהמפיקים הכי מדוברים בתחומי ההיפ הופ. The Alchemist אחראי להפקת השיר "אין שום בעיה" שיצא באלבום האחרון של הצמד, "ימים ארוכים" מ-2017. אחר כך הוא הפיק לכמה ראפרים שאולי שמעתם עליהם: קנדריק לאמאר, וויז קאליפה, פרדי גיבס, אנדרסון פאאק, אמינם ועוד.. אה, והשיר שלו גם מכיל דגימה מהשיר "לילה" של שלום חנוך. איך? ובכן, אתם יכולים להודות לשורשים הישראלים שלו, ולדודים שעדיין גרים אי שם בחיפה.

סטטיק ובן-אל עם כל מי שהסכים

ותודה לחיים סבן. עם השקת הקריירה הבינלאומית של צמד הפופ, היה ברור שמדובר בצמד שהולך לשתף פעולה עם כל הגדולים… שיסכימו לעשות שיתוף פעולה תמורת מספיק כסף. זה התחיל עם רימיקס ל"טודו בום" יחד עם ג'יי באלווין (בחירה מוזיקלית מרשימה והגיונית), המשיך עם "Further Up" יחד עם פיטבול (וסימפול נייטיזי שמזיע ממאמץ לייצר להיט), ואז הגיעו פליפ דינרו, בלאק אייד פיז, 24kGoldn, ליל בייבי וסנופ דוג. אלוהים אדירים יש להם יותר שיתופי פעולה בינלאומיים ממשרד החוץ. עם זאת, שום דבר פשוט לא עבד. כנראה שאי אפשר לקנות קריירה בחו"ל.

אהוד בנאי ומייקל צ'פמן

למרבה המזל, מייקל צ'פמן, גיבור הפולק הבריטי שהלך לעולמו בשנה שעברה,הספיק להתראיין אלינו ב-2019 לקראת מופע משותף עם אהוד בנאיולהסביר במילותיו שלו את שיתוף הפעולה הזה יותר טוב משאנחנו נוכל אי פעם. "זה קצת כמו סיפור אגדה: אהוד בנאי הופיע באיזה פאב בלונדון וראה בו פוסטר עם צילום שלי", הוא אמר לכתב המוזיקה שלנו דאז, אורי זר אביב, "אז הוא שאל את בעל הפאב אם הוא מכיר את מייקל צ'פמן. בעל הפאב ענה לו שכן ונתן לו את המספר של הסוכן שלי וכך ביום בהיר אחד אני מקבל טלפון מהסוכן שלי ששואל אותי אם אני מעוניין לטוס לישראל להופיע עם בן אדם שמעולם לא שמעתי עליו קודם. אמרתי כן. אז הגעתי לתל אביב והופענו במועדונים קטנים כי מי זה בכלל מייקל צ'פמן, אף אחד בכלל לא שמע עלי אצלכם ואנשים אמרו לעצמם 'למה אהוד הגדול פותח הופעות למוזיקאי הזקן הזה? אבל הסיבוב הבא כבר היה במקומות גדולים יותר וזה שאחריו גם, וזה תמיד תענוג איתו. אנחנו אף פעם לא עושים חזרות אהוד ואני, לא עושים את החיים קשים מדי. פשוט מנגנים". ויצא מזה גם אלבום משותף.

• ❤ תרבות
• מוזיקה
• נגה ארז
• מיסי אליוט
• כהן@מושון
• יוסלס איי.די
• ניק קייב
• סאבלימינל

הופעות מחו״ל

כשימי הסגרים והביטולים כבר נראים (נאמר בזהירות) כמו זיכרון מר ורחוק, כיף לגלות שהקיץ הישראלי הקרוב יהיה עשיר בביקורים מהגולה: מרוקנרול ותיק, דרך מוזיקת נשמה ועד אינדי.

ניק קייב

אגדת הרוק האוסטרלית, שמקיים כרגע כמתוכנן את סיבוב ההופעות החדש שלו למרות מות בנו והטרגדיה האישית שחווה – מגיע ללייב פארק ראשון לציוןב-23 באוגוסט, עם הפסנתר, הג׳ל בשיער והקול העמוק והמלנכולי.

https://www.youtube.com/watch?v=XU5rP6E8Suw

Electric light orchestra

ההרכב הבריטי המשמח שהביא אלינו את ״Mr. Blue Sky" ו-״Last Train to London" מגיע ארצה לשתי הופעות: אחת במרכז הקונגרסים בחיפהב-5 ליוני, ואחתב-6 ליוניבבנייני האומה בירושלים.

>> טעמי הגלידה הכי מעניינים של קיץ 2022
>> סרטים שאנחנו מצפים להם בקיץ 2022

הסקורפיונז

בין שתי ההופעות הגדולות שציינו כאן תגיע להקת ההארד-רוק הגרמנית The scorpions להופעה בהיכל ׳מנורה מבטחים׳ בתל אביבב-9 ביולי, תכינו את מיתרי הקול למה הולך להיות צרחות, ליטרלי.

Cigarettes after sex

׳סיגריות אחרי מין׳, הרכב הפופ-אמביינט העצמאי מטקסס שכבש את ההיפסטרים ברחבי העולם עם שירים מרירים-מתוקים, הוא ההרכב המפורסם הראשון שפותח,ב-20 ביוני, את רצף ההופעות המעולה שמחכה לנו במהלך הקיץ.

Big thief

אחריהם תעלה ותבוא להקת האינדי-פולק שכבר הייתה אמורה להגיע לארץ בעבר, לשתי הופעותב-6 וב-7 ליולי. אנחנו כבר מחכים לבסיסט ההרכב מקס אולארצ׳יק, הבן של, בנתב"ג עם פרחים.

https://www.youtube.com/watch?v=jnYfWrJbad4

קורי הנרי

משם יפקוד את הבארבי קלידן, זמר ויוצר הסול והג׳אז המוערך קורי הנרי, ב-14 וה-15 ביולי. הנרי היה גם חבר ההרכב המוזיקלי המוערך לא פחות בסצנת האינדי האינסטרומנטלי, Snarky Puppy.

>> המשחקים שיחסלו את היום והלילה שלכם בקיץ 2022
>> האוכל שימלא לכם את הבטן שיעשו את הקיץ 2022

קליס

אחרונה – לפחות נכון לעכשיו – תעלה ותגיעב-17 ביולימלכת המילקשייק שמביאה את כל הבנים לחצר – קליס המהממת, שתוביל הזזת ישבנים משל היינו עמוק במועדון ניו יורקי ולא בלב קיבוץ גלויות.

אלבומים צפויים מישראל והעולם

ליזו – Special

ב-15 ליוליתוציא ליזו את ״Special״, האלבום המצופה מאוד שלה, שהסינגל החדש מתוכו ״About Damn Time״ כבר הפך לטרנד טיקטוק משוגע וצבר מחוות בכל העולם.

פוסט מאלון – Twelve Carat Toothache

הבאד בוי השנוי-במחלוקת-אך-חמוד פוסט מאלון מוציא אלבום בשם "Twelve Carat Toothache"ב-3 ביולי. מאז שמאלון הוציא שיתוף פעולה שהצליח מאוד עם דה וויקנד, מעריצים משתגעים לקראת בוא האלבום הזה – שיציג חיבור גם עם דוג׳ה קאט ורודי ריצ׳.

ליל׳ בייבי – Lamborghini boys

הראפר, שעבר שנה מעוררת מחלוקת לא פחות בגלל הערות להט״בופוביות באחת מהופעותיו – מוציא, גם הוא ביולי, אלבום שככל הנקרא יקרא "Lamborghini boys", על שם מיסטייפ גנוז.

>> המוזיקה שתתנגן לכם בקיץ 2022

קיד קאדי – Entergalactic

הראפר הותיק מוציא באוגוסט אלבום בשם Entergalactic, שהוא בעצם פסקול לסדרה מאויירת למבוגרים באותו שם, שיצר עבור נטפליקס.

https://www.youtube.com/watch?v=CwBHWJB0x5o

דיינג'רמאוס ובלאק טות' – Cheat Codes

ב-12 באוגוסט יצא האלבום "Cheat codes", שיתוף פעולה בין המפיק המוערך דיינג׳רמאוס והראפר Black Thought, מהרכב הסול-ראפ האגדי The Roots.

עדן דרסו – משולש קדוש

הראפרית מפוצצת הסטייל כבר הספיקה לעשות קולאבים עם כל עולם ההיפ הופ הישראלי, וצפויה להוציא אלבום חדש, שני במספר, ב-21 ביולי. הסינגל החדש והמטריף שלה ׳גונג׳, יצא כבר השבוע.

סוויסה

מכונת הלהיטים, אחד מאבות הגל הנוכחי של ההיפ הופ הישראלי ומלך הקמפיינים מתוכנן לצאת באלבום חדש במהלך הקיץ. סינגל ראשון כבר יצא ממש השבוע עם קליפ אנימציה משגע, ואנחנו מחכים כבר לשמוע מה יביא.

נונו

סנסציית הפופ הצבעונית שכבר הספיקה לכבוש כל לב ובודי בישראל נמצאת בפתיחתו של טור סובב ישראל, ובמקביל ממשיכים להם להיערם סינגלים, כולל שיר גאווה שמגיע בקרוב, ולפי מה שהיא מספרת בהופעות, זה מבשר על בואו של אלבום שלם שכולו נעמי אהרוני גל.

עוזי נבון והחוויות – לכל החיים

אחרי שנה עמוסה, בה הספיק נבון (די נו, אנחנו לא משחקים במשחק הזה. זה יונתן לוין, הידוע גם כשוזין) להשתתף ביצירת הפסקות של ׳הד קולך׳ בכאן 11, ואפילו ליצור רימיקס אפרוביטי מטורף ל-׳בנים׳ של נונו – האיש, התסרוקת, החליפה והכישרון, מוציא אלבום חדש ב-10 ביוני. עוד קצת מהרטרו ווייבז שכל כך מאפיינים אותו ושאנחנו כל כך אוהבים לאהוב.

ג׳יי למוטה – ככה שמעתי

בגזרת האינדי יש לנו את הכוכבת העולה הזו, שהספיקה להעביר כבר כמה שנים טובות בגולה ואפילו להיות מוחתמת בברלין. ב-15 ביולי יצא האלבום הראשון שלה בעברית וצפוי בו שילוב בין עולמות ההיפ הופ שאליהם נקשרה לבין היסודות המוזיקלים שגדלה עליהם.

הילה רוח

׳הדובה הגריזלית׳ הייחודית מכולן יוצאת גם היא באלבום חדש ב-24 ביוני. אחרי סינגל ממרץ האחרון בשם ׳מליבו׳ ואלבום רמיקסים מ-2020, מסקרן מה מכינה לנו יוצרת האינדי עכשיו.

פסטיבלים והופעות מיוחדות

הקיץ הקרוב ברוך בפסטיבלים צפופים ומיוזעים ובהופעות של פעם באף פעם, בדיוק כמו שחשקנו והתגעגענו. חלקם ביער, חלקם על שפת הים, חלקם הם אפילו פסטיבלים ותיקים שעוברים שדרוגים ושינויים:

״גולדסטאר בכפר״, 2-4 ביוני

ראשון מגיע פסטיבל ״גולדסטאר בכפר״, שמתקיים בכפר הנוקדים ומקדש השנה רוק ותיק ומנוסה. יופיעו בו איפה הילד, כנסיית השכל ונקמת הטרקטור, ויתקיימו בו שלל מופעי מחווה, ביניהם למאיר בנאי ז״ל.

היהודים: 20 שנה ל-״פחד מוות״, 9 ביוני

השנה יקיימו ׳היהודים׳ מופע מיוחד לכבוד חגיגות עשרים שנה לאחד מאלבומי הרוק הישראלי המשמעותיים שהיו פה – ״פחד מוות״. המופע יתקיים ברדינג 3 שבנמל תל אביב, ויכלול גם להיטים משאר אלבומי הלהקה.

פסטיבל "סי סאונד״, 8-11 ביוני

הפסטיבל הזה בנמל קיסריה מורכב משלושה ערבים, בכל אחד מהם שלוש הופעות שאם יורשה לנו לומר – אצורות נפלא. ביום הראשון לפסטיבל יופיעו שלומי שבן, The Angelcy ואלון עדר עם הלהקה. ביום השני יופיעו יסמין מועלם, מוש בן ארי והבלקן ביט בוקס, וביום השלישי יופיעו נינט, היהודים ומרסדס בנד. קנינו? קנינו.

מופע המחווה למאיר אריאל, 14 ביוני

השנה יתקיים מופע המחווה השנתי והמסורתי לגדול הכותבים והיוצרים שדרכו פה – מאיר אריאל, באמפי פארק רעננה. יופיעו בו, במיטב שיריו: זהבה בן, אסף אמדורסקי, בניה ברבי, שולי רנד ועוד רבים וטובים.

״סנטרל פארק מגידו״ (יערות מנשה), 18-21 באוגוסט

נרוץ קדימה לעיצומו של הקיף, ולפסטיבל הותיק והאהוב שעבר בשנה שעברה מייקאובר רציני – פסטיבל יערות מנשה. הפסטיבל, ששינה את שמו ל-״סנטרל פארק מגידו״, חוזר במהדורה חדשה של ארבעה ימים מזריחה ועד השעות הקטנות של הלילה. יעלו ויבואו בו חנן בן ארי, רביד פלוטניק, מרגי, טיפקס, אסף אבידן, נונו, הג׳ירפות ועוד ועוד.

• ❤ תרבות
• מוזיקה
• ניק קייב
• הופעות בישראל
• הופעות חו"ל
• אלבום
• ראפ
• רוק
• סול
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 897 // הנה הקיץ