זהו. זה נגמר. זה עידן שהסתיים. זה היה עשור שמח בחיי הלילה של תל אביב, אבל בשבעה באוקטובר התחיל עשור חדש ולפחות בינתיים נראה שהשמחה לא בתוכניות שלו. הספוטניק, ממוקדי השמחה המרכזיים בעיר, לא נסגר בגלל המלחמה הזאת אבל התקופה בהחלט פחות מתאימה לאופי המשוחרר שלו שאיחד בין סחים והיפסטרים כמו מעט מאוד מקומות בעשור הזה. הלילה הוא יתחיל את מסע הפרידה שלו בארבעה לילות אחרונים בהחלט של שמחה.

>> אין מה להתלבט: הברים הכי טובים לבילוי אחרי העבודה

"נתחיל את הפוסט הזה בלומר תודה", נפרדו אתמול הספוטניקים מלקוחותיהם בפייסבוק, "תודה לכל מי שהגיע.ה, כל מי שלקח.ה חלק, כל מי שהתחבק.ה ודמע.ה ורקד.ה סופ״ש שלם ומושלם ביחד איתנו. אנחנו עדיין נוחתים אבל כבר רוצים לעדכן – הספוטניק יהיה פתוח לעוד 4 ימים, החל משלישי הקרוב ועד שישי (2.8 כולל). למי שלא הספיק.ה, למי שבא לו.ה עוד, הזדמנות אחרונה בהחלט, שירת הברבור, בואו לומר שלום".

הערב (שלישי) יארח הספוטניק את כנופיית פיוז'ן קאלצ'ר לערב של Bass Talks, הרצאות ומוזיקה מזיז, מחר תתקיים מסיבת פרידה הומייד עם ליינאפ תקליטנים מופתי, בחמישי תוכלו לפזז במסיבת פרידה של איןהאוס ובשישי יתכנסו מוקירי הבר בשלושת החללים שלו למחול אחרון בהחלט בקלאב ובחלל ה"יעקב" הסמוך לו.פרטים נוספים אפשר וכדאי לברר בעמוד הפייסבוק.

על סגירתו של הבר דיווחנו בתחילת החודש, כשבעלי הספוטניק הודיעו שהם סוגרים את שעריו אחרי עשר שנים ולא מעט לילות שנמתחו עד השעות הקטנות של הלילה (או הגדולות של הבוקר). הסיבה הרשמית לסגירתו של הבר היא החלטתו של בעל הנכס לשפץ את הבניין, אבל אי אפשר שלא לחשוב במקביל על חיי הלילה התל אביביים, שהולכים ודועכים אט אט לנגד עיניינו. פרידה ממוסד צעיר אך יציב שעוזב את העיר, והגעגוע לחצר הנפלאה שלו כבר מתחיל.

החצר תשקוט. ספוטניק. צילום: באדיבות הספוטניק

מאז שנפתח הספוטניק לפני עשור בקצה אלנבי, ריחפה מעליו הידיעה כי בשלב כזה או אחר, בעל הנכס מעוניין לשפץ את הבניין. אלא שבעלי הבר החביב הצליחו בכל פעם לשכנע אותו לחתום איתם על חוזה הארכה נוסף, וכך המשיך הספוטניק לפעום, להתפתח ולהתרחב. נפתחו בו אזורי אמנות, עמדות תקלוט נוספות, חללים לרקוד בהם, תערוכות, ערבי סטנדאפ, אירועים מלאי משתתפים וחצר גדושה בהתרחשות. הספוטניק היטיב להיות הגו-טו, ואף מקום הקבע, של רבים וטובים בני העיר, וגם ספוט עמוס בתיירים. וביליב איט אור נוט, אפילו סולן קולדפליי כריס מרטין בילה במקום לערב אחד היסטורי.

״היינו מקום של כולם, כולם כולם. פריפריה ועירוניים, תיירים וחברים מהברים הסמוכים. שמנו דגש על זה שכל אחד היה יכול למצוא את עצמו בספוטניק ולהרגיש בנוח. אם לא בחלל אחד, אז בחלל סמוך לו", מספר עומר וורבל, אחד מבעלי המקום. "איכשהו, הצלחנו להתנהל ולהמשיך להתפתח גם כשחרב השיפוץ הייתה כל הזמן הצוואר. במשך עשור לא נתנו לה לעצור אותנו, עד שכבר באמת לא הייתה ברירה, ובעל הבית קבע שהשיפוץ יתחיל בתחילת אוגוסט".

"הלייט נייט גוסס", מסבירלי-און קרקובר, גם הוא אחד מהבעלים (וגם בעליהבר מימון), ומחבר את הסגירה של המקום עם מגמה שמתפתחת בעיר. "זו הפכה להיות עיר של הייטקיסטים, והייטקיסטים קמים מוקדם למשרד". כיאה לתל אביבי, הוא נזכר בנוסטלגיה בימים בהם הגיע לעיר, אז היה הכל שונה. "היינו חבורה של אנשים שעובדים בברים, וגם יוצאים לברים שהחברים שלהם עובדים בהם.זו הייתה הקהילה, וזה הניע במשך זמן רב את חיי הלילה בעיר".

אז מה שונה כיום?
"מאז הקורונה אפשר לומר שאין הרבה סיכוי לחיות בתל אביב ממשכורת של ברמן. דאז הרווחנו שכר של בערך 10 אלף ש"ח, וזה הספיק לנו גם לשכר דירה, גם ליציאות ומסיבות ואפילו לארוחות במסעדה. היום רוב מי שעובד אצלי בבר מימון נעזר בהורים. זה לא אפשרי כאן אחרת".

אך זה לא בהכרח הסוף, כפי שמסביר בעלים נוסף של הספוטניק (כן, יש הרבה) יוני קנטרו, שדווקא מסכם עם אווירה אופטימית יחסית.״אני בטוח שעוד יהיו הפתעות בעתיד לקבוצת הספוטניק. לכולנו יש עוד ברים ומקומות בעיר, צלחנו עשור של עשייה משותפת, ואנחנו לא ניעלם״. טוב, עם תשעה(!) בעלים שונים, זה כנראה נכון בדרך כזו או אחרת – מישהו בוודאות ישאר בסביבה.תודה על הטיסה לחלל ספוטניק, היית קוסמונאוט נפלא בחיי הלילה התל אביבים. נתראה בחלל הבא.
הספוטניק, אלנבי 122

• אוכלים שותים
• חיי לילה
• ספוטניק
• סגירה

לאורך השבוע הבא כולו (16.3-10.3) יתקיים אירוע ראשון מסוגו בתל אביב שמחבר בין קנאביס לאמנות ותרבות, שיכלול תערוכת יחיד של המאיירת והמעצבת אפי קישון לצד סדרה של אירועים, מפגשים והופעות. כל זה יקרה בספוטניק בר באלנבי, שבחלל שלו ישלוט במשך השבוע הצבע הסגול, בהשראת זן ספציפי של תפרחת הקנאביס פרפל פאנץ' (Purple Punch).

>> לראש, לבטן וללב: 13 תערוכות חדשות שינערו לכם את הסופ"ש

על היוזמה והארגון של האירוע אמון גבריאל ארונוביץ, מבעלי Weed & The City – סוכנות קריאייטיב ופרסום, המתמחה בעולמות הקנאביס. ארונוביץ פועל בשש השנים האחרונות בתחום כשהוא חי על קו תל אביב-ברצלונה-מדריד. בספרד, הוא מספר, נושא תרבות הקנאביס מפותח ומתקדם בהרבה, והחיבור בין הצמח הפופולרי לבין אמנות לא מרגיש יוצא דופן. "בישראל חיים 140 אלף איש עם רישיון לקנאביס רפואי וכמיליון צרכנים בשוטף", הוא אומר. "אנשים שאוהבים קנאביס אוהבים גם מוזיקה וגם ספורט וגם אמנות, וכמו שאנחנו מחברים בין העולמות האלה ליין או לבירה – אין סיבה שלא נחבר אותם לקנאביס. הקנאביס נוכח בחיים של הרבה אנשים ואצל כולנו הוא מתחבר לנקודה שמעצימה אצלנו משהו – בין אם זו תחושת רוגע, סוציאליות או כל דבר אחר".

אתה חושב שהעובדה שהתחום פחות מפותח פה בארץ היא בגלל שעדיין מדובר בעניין לא חוקי?
"גם, וגם בגלל שישראל היא מדינה יחסית שמרנית. החיבור הזה עדיין מרגיש לנו יוצא דופן. בספרד הקנאביס כרגע במעמד שהוא קצת בורדר-ליין – הוא לא אסור אבל גם לא מותר. שני סעיפים בחוקה הספרדית גרמו לו להיות נוכח במקומות שדומים בעיקר לקופי שופס באמסטרדם. זה חצי לג'יט, אבל הוא כן נגיש לקהל הרחב ולכן גם התרבות סביב הנושא מפותחת. גרמניה אישרה השבוע ליגליזציה של קנאביס והם עובדים לפי המודל הספרדי, שקצת מתקשר לכל העולם שקנאביס סימל פעם כמו חופש ואהבה".

כשהתחיל ארונוביץ לעבוד על תערוכה הוא פנה לאפי קישון, שהכיר מפרויקט קודם שבו שיתפו פעולה. קישון, מעצבת גרפית ומאיירת בוגרת ויצו חיפה, היא אחד הקולות הבולטים (שלא נאמר המגניבים) בסצנה המקומית. העבודות שלה הן הרבה פעמים בהשראת חוויות אישיות שלה, והיא לא מהססת להשתמש בהמון הומור וציניות כדי לתאר את החיים הלפעמים קצת עלובים (אבל מצחיקים) של כולנו.

בתערוכה הנוכחית ההנחיה היתה לשים דגש על זן מסוים (שאהוב על ארונוביץ במיוחד, בספרד וגם בישראל), שאחד המאפיינים שלו הוא שהוא מעורר תיאבון. "אפי התחברה אליו מהמקום של האוכל. אנחנו חיים בעידן שבו אנחנו מתעסקים באוכל כל הזמן, בלי לשים לב. בתערוכה היא חוקרת ומציגה באופן ויזואלי את העיסוק היומיומי באוכל בשגרת יומה, ונוגעת במאנצ׳יזם הישראלי". (כן, מסתבר שיש דבר כזה).

במסגרת התערוכה שנקראת פשוט "אני רעבה" יתקיימו לאורך השבוע מספר אירועים בספוטניק – ביניהם הופעה חיה של הרכב הרגאי האינטרגלקטי ספוטניק היי פיי (אין קשר למקום, ככה יצא); אליפות ישראל בידע על קנאביס (כולל פרס כספי לרכישת קנאביס רפואי למנצח.ת); ערב סטנד אפ ומפגש עם האחד והיחיד זאב אנגלמאיר בהרצאה חד פעמית על הקשר בין תרבות, אומנות וקנאביס.

יהיו גם מסיבות ותקלוטים כיאה לאכסניה, ובסיום השבוע תארח קישון ארבעה מאיירים קולגות מהמובילים בישראל – נדב מצ׳טה, גלי שרף, רוי סגל (killtro toys) ונעמה בן-משה לשיחה פתוחה על אמנות, תהליכי עבודה, השראות וקנאביס (כמובן). ההשתתפות, מדגיש ארונוביץ, היא חופשית ללא תשלום לכל האירועים והיא ממש לא לסטלנים בלבד. בנוסף, יש להדגיש, לא יימכר או יחולק קנאביס בשום צורה במסגרת האירועים. אבל היי, תמיד חיבבנו את קונספט ה-BYO.
"אני רעבה", תערוכה וסדרת אירועים, ספוטניק בר, אלנבי 122.לפרטים

• ❤ תרבות
• אמנות
• קנאביס
• קנאביס רפואי
• ספוטניק

>> עדי פהר מוציאה אלבום בכורה אפל ופופי – בהפקת שוזין (עוזי נבון) עם מיקסים של אורי רוסו – וחוגגת אותו במופע השקה בספוטניק, רביעי 19.7; אתם לא רוצים לפספס אותה.

1. המדשאה בגב של סוזן דלל

רוב שנותי בעיר אני גרה בנווה צדק. אני מרגישה שלכל שכונה יש את הספסל המיוחד שלה, הגינה השקטה שלה, והספוט שהוא הפינה המיוחדת של מי שגר שם. בשבילי זו המדשאה והספסל בגב של סוזן דלל. שם אני עושה פיקניק עם חברה, הולכת לשתות קפה בבוקר, מגיעה עם ספר, מעבירה את הזמן במחשבות, ולפעמים סתם יושבת ומסתכלת על העוברים ושבים.

2. אולפני פלוטו

אלבום הבכורה שלי הופק בחיפה, על ידי שוזין, אבל את השירים הראשונים שלי, אז ב-2015, יצרתי בפלוטו בהפקת אור בהיר. מבחינתי זה גן עדן בתוך אזור לא פשוט, כמות המפיקים, נגנים ואנשי הסאונד המוכשרים שיש שם זה די מדהים. הפעם הראשונה שנכנסתי לאולפן שהוא לא האולפן הביתי שלי הייתה בפלוטו, זה היה מקום שבכל פעם שהייתי חונה לידו את הרכב הייתי מתחילה להתרגש. הייתי מגיעה בבוקר ליום ארוך של הפקה, נגינה ושירה, ויוצאת בחושך, תשושה ומאושרת. ועדיין כל פעם שעוברת ליד נזכרת בתחושות האלה.לבנדה 45

3. בית רומנו

מה עוד אפשר להגיד על תדר רומנו נואיבה… הרומנו זה הגו טו פלייס שלי לדרינק ואוכל טעים, ופתאום איזה ערב פסנתר מוגזם או מסיבה עם הדי.ג'ייאים הכי טובים בעיר, התדר עם הפקות מקור מטורפות כמו התזמורת הקאמרית הישראלית עושה פורטיסהד או ערבים מעוררי השראה עם ערך מוסף של תרבות של סולידריות, ונואיבה עם סלקטורים של מוזיקה מדהימה. מקום בלי רגע דל.דרך יפו 7

4. אברקסס בר

לא המקום עם הכי הרבה הייפ, לא המקום עם הסאונד הכי מדהים, לא המקום עם האנשים הכי צבעונים בעיר. אבל המקום עם הכי הרבה זכרונות מוזיקליים עבורי, מוסד תל אביבי לכל הגילאים, עם כל סוגי המוזיקה, נטול טרנדים. וזה מה שיפה בו. באברקסס התרחשו שתי ההופעות הראשונות שלי בחיים, האחת הייתה בפרויקט קוקורו של לי טריפון בו ניגנתי ושרתי לצידה, והשניה הייתה הופעת הבכורה שלי ב-2015. מרגיש שבעיר הזאת לאורך השנים יש הרבה מקומות שנפתחים ונסגרים, ויש את הלבונטין, האוזן והבארבי, אבל משהו באנדרדוגיות של האברקסס תמיד שובה לי את הלב.לילינבלום 40

5. שוק הפשפשים

אם תייר מגיע לעיר ויחפש מה לראות כנראה שגוגל ימליץ לו על שוק הפשפשים. ונכון, זה מקום מתוייר ועמוס לרוב, ונראה אותו דבר כבר שנים. אבל אני עשיתי איתו חיבור מחדש. אני והבן זוג שלי התחלנו פרויקט שמרגש אותנו, ליצור נרות בתוך כלים מיוחדים שאנחנו מוצאים בשווקים בעולם; אז בכל מקום בעולם אנחנו מוצאים את השוק המקומי וקונים כלים מיוחדים בהם אנחנו מייצרים נרות. בארץ המקום הראשון שהגענו לחפש בו הוא הפשפשים, ובין כל הדברים המוכרים יש אוצרות מרגשים. לא משנה כמה ראיתי את אותה סמטה או אותו רחוב המון פעמים, פתאום בעיניים חדשות גיליתי עולם חדש.

• העיר שלי
• ספוטניק
• סוזן דלל
• בית רומנו
• אברקסס
• שוק הפשפשים

1. אצל הרצל

בשתי מילים – סנדוויץ' וואו! בקצת יותר: יוצא שהרבה מהמקומות שאני מבלה בהם ממוקמים בסמוך לעסקים שלי. אם קורה שאני מתחיל את היום בקפה בסניף קופר ופאקו בצומת קינג' ג'ורג' ובן ציון, אנצל את ההזדמנות לקבל קצת טעם של נוסטלגיה אצל הרצל, שמציע במקום מעדנים מזן שכבר לא מוצאים הרבה במרכז העיר. וזה הכי כיף שיש.קינג ג'ורג' 51

2. קאב קם

כאדם שמגיע מתחום האירוח, פשוט אי אפשר שלא להעריך את מה שקורה בקאב קם. בין אם זה דייט עם אשתי, יציאת שותפים\עובדים או בילוי עם חברים – זה פשוט מקום בילוי מושלם. בטח כצמחוני שנהנה לעוף על מנות דג ייחודיות, באווירה דינאמית, בווליום נכון ולהוריד את זה עם קוקטייל טוב.לינקולן 11

3. אברקסס

מקום שבשבילי הוא קוקטייל של אנשים אהובים, מוזיקה טובה ואוכל מצוין. בר אלמותי שאני מרגיש בו בבית, ואם כבר אני יוצא לבלות או לחגוג במקום "מתחרה" – זה כמעט תמיד יהיה באברקסס. בכל זאת, שכנים של הספוטניק.לילינבלום 40

4. ביטר

בגזרת השכונתיים תוכלו למצוא אותי בביטר, מקום חדש וקצת חבוי שלטעמי פוגע בול למשבצת הנכונה ביחס איכות-אותנטיות. אחרי שנים של עבודה משותפת עם הבעלים של המקום, אביב קידר, אין כמו לשבת על הבר וליהנות מקוקטייל שיוצא מהידיים הטובות של הבחור המוכשר הזה.זבולון 5

5. הבארבי

אני מת על הופעות חיות ובכל מה שקשור לז׳אנר הזה – לבארבי אין מתחרים. משתדל בערך פעם בחודש לצאת לספוג את האנרגיה של המקום הייחודי הזה, ועל רשימת האומנים שאני מגיע להופעה שלהם הוטל צו איסור פרסום.קיבוץ גלויות 52

• העיר שלי
• ספוטניק
• אצל הרצל
• קאב קם
• צפון אברקסס
• הבארבי
• ביטר

• Facebook
• Twitter
• Email

ברים במתחם הר סיני לא מתים, הם רק מתחלפים. ונדמה ששנה אחרי שהסתיימה תקופת ההתאבלות על "האוצר", אנשי הספוטניק הקימו על חורבותיו בר חדש שלא מתכוון לנטוש אותנו בקרוב. אחרי חודש של הרצה "הולי", האח הגדול והמהודק יותר של הספוטניק מתמקם בלוקיישן הכי מחייב ונחשק בעיר, עם קריצה לבית הכנסת הסמוך.

https://www.instagram.com/p/B339q_iHthT/

על תפריט האוכל אחראי נער הפלא גומא גלילי (משחקי השף) עם מנות קטנות להשלמת הדרינק, בהשראה ים תיכונית. תפריט האלכוהול מצויד ביינות מקומיים וזרים, קוקטיילים ומגוון שישמח את חובבי הג'ין. בין 18:00 עד 20:00 בערב תוכלו לסגור את היום, או לפתוח את הערב (תלוי מה אתם עושים בחיים) עם האפי האוור מפנק. במסגרת השעה השמחה תפריט האוכל יוצע בכ-20% הנחה והמשקאות יוגשו בפורמט החביב עלינו: 1+1.

החבירה של "הולי" למתחם הר סיני ולמיקום המועדף על היפסטרים ובליינים יודעי דבר בעיר, מציעה אופציה נוספת לדרינק נינוח לפני, אחרי או בלי קשר למסעדות המצוינות שפועלות כבר תקופה ארוכה באזור. מסיבת הפתיחה הרשמית תתקיים ב-16.11 החל מהשעה 18:00 שתחמם לנו את מוצאי שבת. אנחנו נהיה שם כדי לרקוד ולהשתכר כמו פעם.

הולי בר, הר סיני 1| להזמנות- 054-9160985

• אוכלים שותים
• חיי לילה
• אוצר
• הר סיני
• ספוטניק