הדבר הכי טוב בסרט הזה הוא שמו, גם המקורי -Cocaine Bear – וגם הנוסח העברי השנון. שניהם אומרים לנו בצורה הכי ברורה על מה הסרט, ומה הקטע שלו. הסרט עצמו – הפקה של פיל לורד וכריסטופר מילר שיצרו כמה מהקומדיות היותר מצחיקות של השנים האחרונות ("רחוב ג'מפ 21", "סרט לגו") – גם די אחלה, לפחות חלק ממנו, לפני שהוא הולך לאיבוד ביער.

כותרות הפתיחה מכריזות שהסרט מבוסס על סיפור אמיתי, שזה קצת נכון. הפרטים הידועים, שדווחו במהדורות החדשות של 1985, הם שמבריח סמים בשם אנדרו סי. ת'ורנטון השני זרק עשרות חבילות קוקאין ממטוסו, ואז נפל אל מותו עם מצנח שלא נפתח. שלושה חודשים אחרי כן נמצאה ביערות ג'ורג'יה גווייתו של דוב שחור, ולצידה ארבעים מיכלי פלסטיק פתוחים של קוקאין. פוחלץ של הדוב, שזכה לכינוי "דוב קוקאין", מוצג היום בקניון בקנטקי.

דוב שמת מהרעלת קוקאין זה סיפור עצוב ומכעיס על עוד בעל חיים שהפך לקורבן של פשעי החברה האנושית. דוב מסטול, לעומת זאת, זה קומדיה מטורללת. דוב מסטול שטורף אנשים, זה קומדיית אימים. ואם הדוב הוא בעצם דובה עם גורים, אנחנו מקבלים גם קומדיה חמודה כזאת, בדומה לסרטונים מחממי הלב שרצים ברשתות החברתיות. רק שהדרך לשם רצופה איברים כרותים.

הפתיחה של "חומר דוב" מציגה בפנינו את נקודת המוצא שתוארה למעלה, ושלל דמויות שדרכיהן יצטלבו ביער צ'טהוצ'י שבמדינת ג'ורג'יה – בדומה ל"אל תוך היער" של סטיבן זונדהיים, רק עם נהימות במקום שירים. הראשונים הם בני זוג שיוצאים לטיול לפני החתונה. לשניהם יש מבטא נורדי כלשהו (אולאף הוא כריסטופר היוויו, הזכור כענק הג'ינג'י תורמונד מ"משחקי הכס") והם מצחיקים כאלה. ברור שהם לא יגיעו לחתונה בשלום, בין אם משום שהיא לא רוצה שאחיו ינגן בחתונה, או משום שביער מחכה להם דובת הקוקאין. הפגישה עם הדובה המסוממת מבהילה ומצחיקה וזוועתית, ומשמשת כהכנה למפגשים הבאים.

שאר הדמויות בסרט מקבלות יותר זמן מסך לפני שהן נקרעות לגזרים. כולן מצחיקות באופנים שונים, ומגולמות היטב על ידי מקבץ שחקנים מוצלח. אבל עם זאת שמדובר בקומדיה חסרת גבולות, לכאורה, ברור לנו מראש שיש כללים שלא שוברים בסרט הוליוודי – אחד מהם הוא שלא הורגים ילדים, על אחת כמה וכמה אם הם חמודים. דידי (ברוקלין פרינס בת ה-12 מ"טבעת החנק") חומקת מבית הספר וגוררת אחריה את חברה הטוב הנרי (כריסטיאן קונברי בן ה-13 הספיק להופיע ביותר משלושים סרטים וסדרות טלוויזיה), ויחד הם שמים פעמיהם למפל הנסתר שביער. כשאמה שרי (קרי ראסל), אחות בבית חולים, מגלה שדידי לא הגיעה לבית הספר, היא יוצאת לחפש אותה ביער. בגד ורוד מכף רגל ועד ראש, שקשה להאמין שהיה אופנתי גם בשנות השמונים, מדמה את שרי לאמא השנייה בסרט – הדובה השחורה.

ריי ליוטה, בסרט האחרון שהספיק להשלים לפני מותו הפתאומי בגיל 67, מגלם ראש ארגון פשע ששולח את בנו אדי (אלדן ארנרייך) ואחד מחייליו ששמו דויד (הראפר או'שי ג'קסון ג'וניור) לאתר את חבילות הקוקאין האבודות. אדי עדיין מתאבל על מות אשתו האהובה, ואבא שלו חושב שחזרה לעניינים זה בדיוק מה שהוא צריך כדי להתאושש. באופן עקום שכזה יוצא שהוא צודק, והדינמיקה בין אדי לדויד מצחיקה לכל אורך הדרך. גם השוטר בוב (איזאה וויטלוק ג'וניור מ"הסמויה" – זה שנודע כמי שאומר "שיייייט") מגיע ליער בחיפוש אחר אלה שמחפשים אחר הסמים. שומרת היערות היא מרגו מרטינדייל, ששמה ליפסטיק ובושם לקראת בואו של חובב הטבע ג'סי טיילור פרגוסון ("משפחה מודרנית"), וגם היא מצחיקה. כזכור, מרטינדייל, ראסל ומתיו ריס (כאן בתפקיד קטנטן כמבריח הסמים בסצנת הפתיחה) שיחקו יחדיו בסדרה הפחות מצחיקה "האמריקאים". הדובה עצמה נוצרה במחשב, ולא פעם היא נראית ומתנהגת כמו דמות בסרט אנימציה.

זה סרטה השלישי (באורך מלא) של אליזבת בנקס כבמאית, אחרי "פיץ' פרפקט 2" ו"המלאכיות של צ'רלי". היא מפגינה כאן תזמון טוב, וחוש להומור גרדומים, והסרט מצליח להיות מלחיץ ומצחיק בו זמנית. סצנת אקשן פרועה בהשתתפות אמבולנס היא שיאו הקומי של הסרט. אבל כל זה נכון בערך לשני שלישים ממנו. בשלב מסוים, כשהדמויות שעדיין נותרו בחיים הולכות ומעמיקות אל תוך היער, ההומור מתפוגג, התסריט מאבד אחיזה בהגיון עלילתי כלשהו, והפניה לכיוון סנטימנטלי מעמעמת את האימפקט. כותרות הסיום מקדישות את הסרט לריי ליוטה, שהתפקיד שהוא עושה כאן הוא מעין פרודיה על הקריירה הקולנועית שלו מאז שגילם מאפיונר ב"החבר'ה הטובים" אי אז ב-1990. בסך הכל זה אקורד סיום לא רע.

3 כוכבים. Cocaine Bear בימוי: אליזבת בנקס. עם ריי ליוטה, קרי ראסל, מרגו מרטינדייל, אלדן ארנרייך, או'שי ג'קסון ג'וניור, אייזאה וויטלוק ג'וניור. ארה"ב 2023, 95 דק'

• ביקורת סרטים
• המסך
• קולנוע
• קוקאין
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 935 // עיר יקרה

דיסקליימר: השימוש בסמים אינו חוקי ואינו מומלץ. השימוש בסמים מתחת לגיל 18 מסוכן במיוחד ועלול להוביל לפגיעה בהתפתחות המוחית. אנו מפצירים בקוראינו להסתמך על מידע מהימן ועובדות ולנהוג בצורה מושכלת ואחראית

למה מזעור נזקים זה חשוב בכלל?בין אם אתם מאמינים שאנשים צריכים או לא צריכים לצרוך סמים, עובדתית זו המציאות. אחרי 70 שנה שבמהלכן נשפכו טריליונים של דולרים ברחבי העולם על המלחמה בסמים, צריכת הסמים בעולם רק ממשיכה לעלות. השיפט בפרדיגמה שמציעה לנו תפיסת מזעור הנזקים היא שהניסיון לצמצם אתצריכתהסמים נכשל, ועלינו להתמקד בצמצום שלנזקיהסמים.

גישת מזעור הנזקים היא פילוסופיה, תנועה חברתית עולמית, ודרך הסתכלות על מערכת היחסים בין אנשים לסמים. הגישה הזו היא עולם ומלואו והיא עדיין הולכת ומתהווה ברחבי העולם ואנחנו עוד ניגע בה הרבה בשבועות הבאים, אבל הפעם נתייחס פחות לרעיונות גדולים ותנועות עולמיות אלא נדבר הכי תכלס – הנה כמה כללי אצבע בסיסיים לצרכן האחראי.

ידע הוא כוח!

בעולם של הצפה במידע שהרבה ממנו הוא דיסאינפורמציה, שקרים, והנצחה של מיתוסים לא מבוססים – הכוח האמיתי הוא בלבור את המוץ מהתבן, ולאתר את הידע המבוסס והרלוונטי שבאמת מסייע לנו בתוך הרים של אשפה. כמעט כל חיפוש בגוגל אחר סם לא חוקי מסוים ייתן קודם כל המון תוצאות של כל מיני מכוני גמילה משונים שהרוב המוחלט של האינפורמציה בהם היא לא מדוייקת במקרה הטוב ושקרית לחלוטין במקרה הרע. הטור השבוע בא לתת הנחיות ודגשים כלליים, אבל בסוף תצטרכו למצוא לבד את המידע הספציפי לכל חומר וחומר שבחרתם להכניס לגוף שלכם.

אז איפה בכל זאת מוצאים אינפורמציה? הנה כמה המלצות למקורות מידע שימושיים ואמינים בנושא:

DrugScience– האתר שלהארגון של פרופ' דויד נאטשמלא במידע מהימן ומבוסס מדעית על סמים שונים.
PsychonautWiki– הויקיפדיה של הסמים ומשני התודעה התודעה, מלאה במידע על ההשפעות והסיכונים של כל חומר, מידע על מינונים ואפיקי צריכה, פרקטיקות מומלצות למזעור נזקים ועוד.
TripSit.me– אתר מלא בכל טוב שגם לו יש מעין ויקי-סמים משלו, מצומצם יותר מהקודם אבל עדיין מרשים.
Erowid– אתר מיתולוגי על סמים מכל הסוגים. כולל טונות של מידע, דיווחים מפורטים של חוויות של אנשים ועוד ועוד. הוא נראה כמו אתר מ-1996, אל תבהלו מזה.
מחקר וריפוי פסיכדלי ישראל (מרפ"א)– אתר מצוין בעברית עם סקירות מדעיות על חומרים ספציפיים וספריית מחקרים, בעיקר על פסיכדלים. האתר לא התעדכן זמן מה, אבל יש בו טונות של מידע שימושי, ובעברית!
יוע"סים– קבוצת טלגרם ישראלית שבה ניתן לשאול שאלות קונקרטיות על שימוש אחראי בסמים ולקבל תשובות אחראיות ומדויקות.

חדי האבחנה ישימו לב שיש הבדלים במידע שמופיע בכל אחד ממקורות המידע הנ"ל, הסיבה לכך היא שפשוט לא נעשה מספיק מחקר על סמים כדי לענות על הרבה מהשאלות החשובות לגבי צריכה אחראית ומושכלת של סמים. מומלץ להצליב מידע בין המקורות, וכמובן לא לעצור שם אלא להמשיך ולחפש מידע ממקורות נוספים.

ערכות בדיקה

בשוק שחור ונטול רגולציה אתם אף פעם לא יודעים מה אתם קונים, בעיקר כשזה מגיע לאבקות. אין שום דרך לקבוע שום דבר מוחלט על האבקה על פי הצבע או המרקם, והאמת היא שבלי בדיקת מעבדה אין לנו אפשרות לקבוע עליה שום דבר מוחלט באופן כללי. גם אם הסוחר שלכם הוא הכי סחבק בעולם ותמיד מפנק, זה לא אומר שהוא בהכרח יודע מה הוא מוכר (או במקרה הגרוע, עובד עליכם בכוונה).

אם יש לכם את האפשרות, כמובן שתמיד נחמד לשלוח דגימה למעבדה ייעודית כגון Energy Control בספרד כדי לקבל ניתוח מעמיק שלה ולדעת מה בדיוק יש לכם שם וכמה, אבל זה לא פרקטי עבור הרוב המוחלט של האנשים ברוב המוחלט של המקרים. על כן, יש לנו דבר מופלא שנקרא ערכות בדיקה.

ערכות בדיקה הם ריאגנטים כימיים, כלומר חומרים שמגיבים למולקולות ספציפיות ומשנים את צבעם בהתאם. כך למשל בדיקת מנדלין תגיב ל-MDMA בשינוי לצבע סגול-שחור, לקטמין בשינוי לצבע צהוב-חום, ולקוקאין בשינוי לצבע צהוב-כתום. ערכות בדיקה הן כלי נהדר, אך יש מספר דברים שחשוב לזכור לגביהן.

• התפקיד העיקרי של ערכות הבדיקה הוא לפסול נוכחות של חומרים מסוכנים או לא רצויים, הזיהוי של חומר ספציפי הוא משני ביחס לכך.
• חשוב להסתכל על שינוי הצבע ההדרגתי, אם ישנו יותר מחומר אחד בתערובת יתכן שתראו מספר צבעים אחד אחרי השני.
• תמיד כדאי לבדוק עם 2 ערכות בדיקה שונות לפחות. כל ערכת בדיקה מכסה חומרים שונים ומגיבה אליהם בצבעים שונים, ולעתים ישנם 2 חומרים עם צבעים מאוד דומים. הצלבת תוצאות של 2 בדיקות שונות או יותר מאפשרת לכם לקבל תשובה מדויקת יותר לגבי מה שיש לכם ביד.
• ערכות בדיקה הןחוקיות לחלוטיןלהחזקה ולסחר. ניתן להזמין אותן בארץ מ-ReageSheepאו ממגוון מקורות בחו"ל כגוןDanceSafe,‏Test Kit Plusועוד.

חשוב לזכור שערכות בדיקה אינן מדויקות ב-100%, אבל הן הכלי הכי טוב שיש לנו לשמור על עצמנו, לפחות עד שתהיה ליגליזציה מלאה ורגולציה של שוק הסמים.

דעו את המינונים

זה אמור להיות מובן מאליו, אבל מניסיוני בסצינה זה ממש לא –תמיד תדעו בדיוק מה המינון של מה שאתם לוקחים!חומרים שונים פעילים במינונים שונים, וחשוב מכך – מסוכנים במינונים שונים. חשוב להכיר את טווח המינונים הבטוחים של כל חומר ולהישאר בטווח הזה. משקל מיליגרמים פשוט ("משקל יהלומים") עולה פחות מ-200 ש"ח ויסייע לכם לשמור על עצמכם למשך שנים ארוכות.

מלבד החומר הספציפי שאתם צורכים, יש עוד פקטור חשוב שמשפיע על קביעת המינון – האופן בו אתם צורכים אותו.

אפיק הצריכה (ROA – route of administration)

יש דרכים רבות לצרוך סמים – בבליעה, בהסנפה, רקטלית, מתחת ללשון, בספיגה דרך העור, בעישון, בהזרקה לווריד, בהזרקה לשריר… לכל אופן צריכה יש את היתרונות והחסרונות שלו. כך למשל בעישון יש ספיגה מהירה מאוד של החומר, אבל עצם אופן הצריכה הזה לעתים קרובות פוגע בריאות. בבליעה בדרך כלל יש את זמן ההשפעה האיטי ביותר, אבל לעתים קרובות היא תהיה הכי בטוחה. חשוב להכיר את אפיקי הצריכה הנפוצים, על היתרונות והחסרונות שלהם.

אפיקי צריכה שונים עובדים אחרת עבור כל חומר – יש חומרים שיעבדו אפקטיבי יותר בהסנפה ויש כאלה שיעבדו טוב יותר בעישון. לאפיקי צריכה שונים יש תופעות לוואי שונות, וחשוב מכך – מינונים שונים. מינוני הסנפה לדוגמה בדרך כלל יהיו נמוכים יותר מהמינונים של אותו החומר בדיוק בבליעה. כשאתם ניגשים לחומר מסוים, חשוב לבדוק מה הם אפיקי הצריכה המתאימים ביותר עבורו ומהו טווח המינונים הבטוח עבור כל אפיק צריכה.

סט וסטינג

המושגים סט וסטינג מגיעים בעיקר מעולם הפסיכדליה שבו לא כל כך נגענו הפעם, אבל הם רלוונטיים לכל הסמים, והאמת היא שלכל סיטואציה בחיים בכלל, בלי קשר לצריכת סמים. סט הוא המיינדסט, כלומר המצב הרגשי והנפשי שאיתו אנחנו ניגשים לסיטואציה. הסטינג הוא הסביבה שבה אנחנו נמצאים, הפיזית והחברתית.

חשוב לקחת בחשבון את הסט והסטינג שבו אנחנו נמצאים ברגע נתון כדי לקבל החלטה אחראית ונכונה יותר עבורנו לאותה סיטואציה. למשל, אם אני בתקופה חרדתית, לקחת ממריצים שאחת מתופעות הלוואי שלהם היא הגברה של חרדתיות – זה כנראה לא רעיון כל כך טוב. אם אני במסיבת בריכה, כנראה שלקחת חומר כמו קטמין שפוגע ביכולות המוטוריות שלי עלול להיות מסוכן. אם אני בחברה של אנשים שאני לא מכיר כל כך טוב או לא סומך עליהם, בחירת הסמים שלי צריכה להיות בהתאם.

שילובים: הכי טוב בלי

הדבר הכי חשוב לזכור לגבי שילובי סמים הוא –לא לשלב זה תמיד יותר בטוח!רוב האנשים בכל זאת ירצו לשלב במוקדם או במאוחר. אז איך יודעים מה בטוח? יש כלל אצבע די פשוט שאני קורא לו "הרמזור", שיכול לתת מושג כללי לגבי שילובים בין שתי משפחות החומרים העיקריות – מדכאים (כגון אלכוהול, נוגדי חרדה, ג'י, קטמין, ואופיאטים) וממריצים (כגון קוקאין, אמפתמין, MDMA, וגת כולל נגזרות ה-MMC השונות).

מדכאים עם מדכאים – מסוכן– עלול להוביל לעילפון, אבדן זכרון, דיכוי נשימתי ואף מוות.
ממרצים עם ממריצים – בעייתי– ממריצים מגבירים את הדופק ומצרים את כלי הדם, זה גם ככה יוצר עומס על הלב ומערכת הדם ושילוב של יותר ממריץ אחד יחד עשוי לגרום לנזקים בלתי הפיכים ללב.
ממריצים עם מדכאים – לנקוט בזהירות– שילוב מאוד פופולרי משום שהממריצים מנטרלים את האפקט המרדים שיש לחומרים מדכאים, אבל לעתים קרובות זה גורם לאנשים לצרוך הרבה יותר ממה שהם רגילים. כך למשל בשילוב של אלכוהול עם קוקאין אנשים מרגישים פחות שיכורים ועלולים לשתות הרבה יותר מדי.

כמובן שזה כלל מאוד כללי ותמיד חשוב לבדוק ספציפית את השילוב של כל חומר וחומר לפני שאתם מערבבים ביניהם. אם כי כאמור,תמיד עדיף פשוט לא לערבב.אם אתם נוטלים תרופות כלשהן, בין אם במרשם ובין אם סתם לקחתם אדוויל כי כואב לכם הראש, חשוב לקחת גם אותן בחשבון. למידע לגבי שילובים ספציפיים, כדאי להכיר את טבלת השילובים המפורסמת שלTripsit.meשמכסה הרבה מאוד חומרים ותרופות שונות.

מעבר ל"מזעור נזקים"

אמנם המונח הזה כבר ממש התקבע בתודעה ובתרבות, אך יש בו גם משהו בעייתי משום שהוא מניח מראש שסמים הם קודם כל מזיקים, וכל מה שאפשר לעשות זה רק למזער את הנזקים שלהם. זה יוצר תמונת מציאות מטעה, כי הרי אנחנו מיישמים את העקרונות של תפיסת מזעור הנזקים כמעט בכל פעולה שלנו ביומיום – כשאנחנו מסתכלים ימינה ושמאלה לפני שאנחנו חוצים כביש, כשאנחנו שמים כפפות במטבח לפני שאנחנו מוציאים משהו חם מהתנור, וכשאנחנו שמים קונדום לפני סקס.

בדומה לכל אלו, צריכת סמים היא פשוט עוד פעולה יומיומית שאנשים יכולים לעשות ויש לה את הסיכונים שלה. כפי שהטאבו סביב מיניות והיעדר חינוך מיני הביא להפצה של מחלות מין, הריונות לא רצויים, ופגיעות מיניות שונות – כך גם הטאבו והיעדר החינוך סביב סמים מביא לפגיעה במשתמשים ובאנשים הקרובים אליהם. בדיוק כמו עם מיניות, הדחף האנושי לשנות את תודעתנו חזק יותר מכל תפיסה שמרנית שאומרת שאנחנו לא צריכים לעשות את זה. הדבר הכי טוב שאנחנו יכולים לעשות הוא לגשת לנושא באחריות ולאפשר לעצמנו ולאחרים לעשות את זה בצורה הבטוחה ביותר.

• בתודעה
• סמים פסיכדליים
• קוקאין
• סמים
• קטמין

דיסקליימר: השימוש בסמים אינו חוקי ואינו מומלץ. השימוש בסמים מתחת לגיל 18 מסוכן במיוחד ועלול להוביל לפגיעה בהתפתחות המוחית. אנו מפצירים בקוראינו להסתמך על מידע מהימן ועובדות ולנהוג בצורה מושכלת ואחראית

מי שעוקב אחרי המדור באדיקות אולי שם לב שיש לי חיבה מסוימת לסמים, כמעט לכל חומר שאני כותב עליו יש מקום חם בלב שלי. זה לא המקרה עם קוקאין, חומר שיש לי אליו אנטי בלתי מוסבר מאז ומתמיד. על אף אינספור הזדמנויות, טרם יצא לי להתנסות בו בעצמי, אני אפילו נמנע מכך אקטיבית. אבל קוקאין הוא לא סתם עוד סם, הוא סוג של אגדה, גדול מהמציאות. הוא הסם הלא חוקי השני הכי פופולרי בעולם אחרי קנאביס, עם אינספור סרטים וסדרות, דוקומנטריות ועלילתיות, שנעשו עליו ועל העולם סביבו. על אף המחיר הגבוה והאיכות הנמוכה הוא עדיין שומר על הפופולריות שלו, או לפחות עשה זאת עד לא מזמן. השבוע אני אנסה לשים את האנטי שלי בצד ולהבין מה אנשים כל כך מוצאים בו, מאיפה הוא מגיע, לאן הוא הולך, ומה הוא עושה לנו בדרך.

מאיפה הוא מגיע

ההיסטוריה של הקוקאין עשירה וענפה, אז בואו נעבור עליה בקצרה – קוקאין הוא החומר הפעיל בצמח הקוקה (ובצמח אחד נוסף לפחות) הגדל באופן טבעי בדרום אמריקה. צמח הקוקה נמצא בשימוש מסורתי על ידי תרבויות שונות בדרום אמריקה כבר מעל 1,000 שנים, באופן שמזכיר מאוד את השימוש בגת. עלי הקוקה היו כלי חשוב עבור האנשים שהתגוררו בהרי האנדים משום שהם סייעו לגוף שלהם להתמודד עם אוויר ההרים הדליל. כשעלי הקוקה הגיעו לאירופה, האירופאים ניסו להוסיף אותם למשקאות כמו יין, וכמובן לקוקה קולה, שבמתכון המקורי שלה הכילה עלי קוקה. הקוקאין כחומר פעיל בודד לראשונה ב-1879, ומהר מאוד התגלה בתור חומר ההרדמה המקומית הראשון (לכן הוא מאלחש לכם את האף), וכל חומרי ההרדמה המקומית האחרים פותחו בהשראתו.

לפני שהוא הוצא מחוץ לחוק היה ניתן להשיג אותו במגוון צורות שונות – מסיגריות, דרך אבקה ועד נוזל מוכן להזרקה. הבלש האגדי שרלוק הולמס, הגיבור בספריו של ארתור קונאן דויל, נהג להזריק לעצמו קוקאין כדי להפיג את השעמום. גם זיגמונד פרויד, אבי הפסיכואנאליזה, היה חובב קוק ידוע ואף פרסם ב-1884 את Über Coca, סקירה מפורטת ומעמיקה של השפעותיו של הקוקאין על האדם. פרויד לא היה לבד ומלבד השימוש בו כחומר להרדמה מקומית, קוקאין היה פופולרי בקרב רופאים רבים גם בשעות הפנאי. לאחר הוצאתו מחוץ לחוק, קוקאין עדיין נשאר חומר פופולרי בכל שכבות החברה, כאשר הוא שומר על ארשת של יוקרה שהפכה אותו לפופולרי במיוחד בקרב המעמדות הגבוהים.

תחת המלחמה בסמים של 50 השנים האחרונות, נראה שהקוקאין רק הלך והתחזק. שווי הקוקאין שנמכר ברחוב בארה"ב לבדה נאמד בעשרות רבות של מיליארדי דולרים, וכשמדובר בכל כך הרבה כסף תמיד יהיו יזמים אמיצים שירצו להרוויח. מי שצפה ב-Narcos כבר יודע שההיסטוריה של הקוקאין בחצי המאה האחרונה מלאה בסיפורים על קרטלי ענק, שחיתות בקנה מידה בלתי נתפס, ומאות אלפי הרוגים ברחבי דרום ומרכז אמריקה. על פי הערכות, הקרטל הקולומביאני של פאבלו אסקובר המפורסם היה מכניס כ-70 מיליון דולר ביום כשהיה בשיאו, קרוב ל-150 מיליון דולר במונחים של היום. על אף המלחמה העיקשת של ארה"ב והעולם כולו כנגד התופעה, צריכת הקוקאין העולמית עדיין נמצאת בעליה מתמדת.על פי הערכות, בשנת 2019 כ-20 מיליון איש ברחבי העולם השתמשו בקוקאין, זאת ביחס לכ-18 מיליון ב-2018.

מה הוא עושה לנו

"שמחה ואופוריה מתמשכת, אשר בשום אופן לא שונה מהאופוריה הרגילה של האדם הבריא. אתה חווה עלייה בשליטה עצמית בחיוניות, וביכולת לעבוד. במילים אחרות, אתה פשוט נורמלי, ועד מהרה קשה להאמין שאתה תחת השפעה של סם או תרופה." – זיגמונד פרויד, מתוך Über Coca

בפשט, קוקאין הוא חומרממריץ, עם כל מה שזה מביא איתו. הוא מעורר אופוריה, ממלא באנרגיה, מעלה את הביטחון עצמי, ועל הדרך גם מחרמן. אבל כנראה שהפופולריות הגדולה שלו, לפחות בסצינת הלילה התל אביבית, לא מגיעה דווקא מהעלייה ביכולת לעבוד, אלא בעלייה ביכולות החברתיות. הביטחון העצמי עולה, החרדות החברתיות פוחתות, ועל פי סיפורים של משתמשים, יש משהו בקוק שפשוט עוזר לנקודות במוח להתחבר טוב יותר בשיחה. אבל זה לא רק ההשפעות הסובייקטיביות של החומר, כמו פשוט התפקיד שהוא תפס במשחק החברתי. "רוצה באמפ/שורה?" כבר הפך מזמן לשורת פתיחה לגיטימית במועדון אפלולי. חבורות של זרים מתחברות סביב השימוש בקוק ומנהלות שיחות עומק אל תוך הלילה, יוצרות חברויות אמת אד הוק שרובן מתפוגגת עם השפעת הקוק, אבל מרגישות אמיתיות לחלוטין במהלכה. בתוך הניכור והבדידות של העיר הגדולה, הקוק מספק לנו גשר שמאפשר לנו להרגיש שאנחנו לא לבד, גם אם זה רק לרגע.

על אף ההשפעות החיוביות, הקוקאין גם גובה מחיר. הביטחון המלא המופרז יכול לגרום להתנהגות לא אחראית ולעתים אף מסוכנת, במקרים מסוימים גם לתוקפנות והתנהגות אלימה. את הימים שאחרי בינג', או סתם סשן קוק יפה, מלווה תחושה של אפרוריות וריקנות, ככל הנראה כתוצאה מריקון מאגרי המוליכים העצביים שאחראים לתחושה הנעימה במהלך ההשפעה. הוא גובה גם מחיר מהגוף, בין אם זהפגיעה בריריות האףעקב שימוש מאסיבי, ובין אם בהשפעה הקשוחה שיש לו על הלב – הוא מעלה בצורה משמעותית את הסיכון להתקף לב, שבץ, ושאר אירועים לא נעימים.

השילוב הפופולרי של קוקאין עם אלכוהול גורם לייצור של קוקאתילן בכבד, חומר אופורי יותר מקוקאין, אבל גם נחשב רעיל יותר ללב. מצד שני, בתקופה שבה קוקאין היה חוקי, לא מתועדת עלייה באירועים לבביים, גם לא בקרב רופאים שהיו מכורים אליו. ב-1995 אמור היה להתפרסםהמחקר העולמי הגדול ביותר בהיסטוריה על שימוש בקוקאין, אבל בכיר אמריקאי בארגון הבריאות העולמי (שבין היתר היה חתום על המחקר) מנע את פרסומו משום שהנתונים שהוצגו בו הציגו את הקוקאין באור חיובי מדי. הדו"ח המלא נגנז, כך שאין לנו דרך לדעת מה היו הממצאים וכמה מהם סותרים את הדברים שציינתי לעיל.

לאן הוא הולך

עם זאת, נראה שהפופולריות של הקוקאין נמצאת בירידה. מדובר באחד הסמים היקרים, כאשר מחיר של גרם מתחיל ב-600 ש"ח במקרה הטוב ועולה ל-800 ולעתים אף 1,000 ש"ח ומעלה. מצד שני,האיכות של הקוקאין באירופההיא לא משהו – אחוזי הטוהר הממוצעים של החומר בשוק נעים בין 20% ל-50% – וכשהוא מגיע לארץ הוא מדולל אפילו יותר.על פי מחקר אחר, רק 10% מדגימות הקוקאין שנבדקו בין השנים 2010 ל-2015 באוסטריה הכילו קוקאין בלבד, 5% מהדגימות לא כללו קוקאין כלל. מה כן? 24 חומרים פעילים שונים, ביניהם קפאין, פרצטמול (החומר הפעיל באקמול), לידוקאין (חומר הרדמה מקומי שאמור לחקות את תחושת הנמלול של קוקאין באף), וביותר מ-70% מהבדיקות נמצאה התרופה לבמיזול (Levamisole), שיכולה לגרום לנזקים בריאותיים שונים בפני עצמה. ככל שהקוקאין מדולל יותר – כך תצטרכו לצרוך ממנו יותר כדי לקבל השפעה – כך גם תמצאו את עצמכם צורכים יותר חומרים מדללים שעלולים להיות מזיקים יותר מהקוקאין עצמו.

לצד הירידה בפופולריות של הקוקאין, בשנים האחרונות אנחנו רואים עליה חדה בפופולריות של ‎3-MMC, נגזרת סינתטית של קתינון, החומר הפעיל בגת. המחיר שלו הוא כמחצית מהמחיר של קוקאין, אבל יש לו את הבעיות שלו. בניגוד לקוקאין שנמצא בשימוש בדרכים שונות כבר מעל אלף שנים, ‎3-MMC הוא חומר שקיים בעולם בקושי עשור ואנחנו יודעים עליו מעט מאוד. מלבד העובדה שהואממכר לפחות כמו קוקאין, ייתכן אף שיותר מקוקאין, אין לנו שום ידע לגבי מידת המסוכנות שלו וההשפעות הבריאותיות לטווח הארוך.

לאן אתם הולכים

בין אם אתם צרכני קוק מושבעים או כאלה שהמירו את דתם ל-‎3-MMC, כדאי לקחת בחשבון כמה דברים מרכזיים כדי לשמור על עצמכם. אפשר להתחילמהמדריך הבסיסי למזעור נזקים, להמשיךלמדריך למריחלהנחיות קצת יותר ספציפיות להסנפה, וגם לבחון אתמערכות היחסים שלכם עם החומר, כי מדובר בחומרים די ממכרים ושווה להיות עם אצבע על הדופק. זכרושהתמכרות היא לא מילה גסה, היא לא סימן לחולשה, ולא משהו להתבייש בו. אם אתם חושדים שאתם סובלים מהתמכרות לקוקאין או כל חומר אחר, ישאינסוף מסגרות שונותשיכולות לעזור לכם.

העליה המתמדת של השימוש בקוקאין ברחבי העולם חרף המלחמה הקשה נגדו היא אחת הטענות החזקות כנגד המלחמה בסמים, והדו"ח הגנוז מ-1995 הוא רק עוד דוגמה לאבסורד שבה. ההתעקשות להתעלם מעובדות ומדע מבוסס, ואף לגנוז אותן כשהן סותרות את האג'נדה, הן רק עוד ביטוי של מדיניות שמנותקת מהמציאות. קוקאין הוא חומר בעייתי בפני עצמו, אבל כמו עם הרבה סמים אחרים, הרעות הגדולות סביבו קשורות דווקא להיותו לא חוקי – האלימות והשחיתות של קרטלי הענק, המדללים המסוכנים שמצויים בחומרים ברחוב, וגם המחסור במידע ברור לגבי הסיכונים בשימוש בו והדרכים להימנע מהם. כמו עם הרבה חומרים אחרים, דווקא הסדרה של שוק הקוקאין יכולה לחסוך הרבה מהסבל והנזקים שנגרמים כתוצאה מהיותו לא חוקי.

• בתודעה
• סמים
• נרקוס
• קוקאין
• חיי לילה
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 901 // הלילה הלבן חוזר

דיסקליימר: השימוש בסמים אינו חוקי ואינו מומלץ. השימוש בסמים מתחת לגיל 18 מסוכן במיוחד ועלול להוביל לפגיעה בהתפתחות המוחית. אנו מפצירים בקוראינו להסתמך על מידע מהימן ועובדות ולנהוג בצורה מושכלת ואחראית

מי שלא חי מתחת לאבן (או סתם ממש סחי) ודאי שם לב לפופולריות של צריכת סמים דרך האף ברחבי העיר, או בשמה הפחות פלצני – הסנפה או הרחה. השבוע נדבר קצת על הסנפה, מה יתרונותיה ומה חסרונותיה, ומהם בכלל הדברים שאנשים דוחפים לאף שלהם?

אודות ההסנפה
בעצם האקט של הסנפת אבקות כבר יש משהו נרקוטי, אפל. הפעם הראשונה שבו אדם דוחף סמים לאף שלו היא צעד משמעותי במסע שלו בעולם הסמים, מעין טקס חניכה שבו הוא הופך מסקרן סמים לצרכן סמים. כמו עם עישון, יש משהו קסום וטקסי באקט עצמו. השריפה של האבקה במעמקי הנחיר כואבת אבל גם נעימה, כמו השריפה של העשן בגרון. זו גם דרך צריכה ממש פרקטית עם הרבה חומרים – הם עולים מהר יותר לעומת בליעה למשל, ולעתים קרובות גם משפיעים חזק יותר. ישנם גם חומרים, כמו קוקאין וקטמין, שאלא אם אתם בקטע של להזריק, זו דרך הצריכה הכי נגישה ויעילה. אבל כמו לכל דבר, יש לה גם חסרונות.

חסרון מרכזי הוא שההסנפה פוגעת ברקמות הריריות של האף. זה כנראה לא יהיה מורגש עבור אנשים שמסניפים מדי פעם, אבל עבור מריחים קבוע זה עלול לגרום לדימומים, דלקות, ונזקים משמעותיים לאף ולסינוסים, ובמקרי קצה אף יוביל לניתוח כדי לטפל בבעיה. חסרון נוסף הוא שצריכה בהסנפה היא בדרך כלל ממכרת יותר מאשר אפיקי צריכה אחרים, בעיקר משום שההשפעה עולה הרבה יותר מהר, אבל גם כי בדומה לעישון, יש משהו ממכר בטקס ההסנפה עצמו. חסרון נוסף שלא תמיד חושבים עליו, הוא שהסנפה באמצעים לא סטריליים (שטרות, קשים שמעבירים מאדם לאדם) יכולה לגרום להעברת מחלות (כמו קורונה למשל). במקרים מסוימים אפשר גם להידבק ככה במחלות קשות יותר, כגון צהבת ואיידס.

מה אתם דוחפים לאפים?
מגוון הדברים שאפשר להסניף הוא כמעט אינסופי, אז נעבור כאן רק על הדברים ש(על פי מקורות זרים) הם הפופולריים ביותר בעיר. אחד החומרים הפופולריים שמוצא את עצמו לאפם של אנשים בעיר הוא כמובן הקטמין, שכבר קיבל בזמנוטור שלם שהוקדש רק לו, אז לא נתעכב עליו הפעם, רק נזכיר שאם בחרתם לצרוך קטמין, זכרו שזה מסוכן לשלב אותו עם אלכוהול, עם GBL, עם רוב נוגדי החרדה, ועם אופיאטים.

חומר נוסף שכולכם ודאי שמעתם עליו הוא – איך לא – קוקאין, הסם הלא חוקי הכי פופולרי בעולם אחרי קנאביס. במוקדם או במאוחר גם הקוק יקבל טור שיהיה רק שלו, אבל בינתיים אתייחס לכמה נקודות עיקריות לגבי החומר. בעוד שרוב האנשים מפחדים ש"סמים ימחקו להם את המוח", קוק פחות פוגע במוח אבל יכול ממש לפגוע לכם בלב. בטווח המידי, קוקאין יכול לגרום לדום לב, גורמי סיכון שמשפרים את הסיכויים שלכם למות הם מינון גבוה ופעילות גופנית מאומצת במהלך ההשפעה.

סיטואציה מסוכנת במיוחד היא כאשר מישהו שלא עושה הרבה קוק חובר לצרכן קוק קבוע, משום שהמינונים שצרכן קבוע יכול לעמוד בהם בלי למות במקום הם בסדרי גודל גדולים יותר מהמינונים של אדם שלא צורך קוק באופן קבוע, כך שאם שניהם יעשו מינונים דומים זה יכול להיגמר רע מאוד. בטווח הארוך, שימוש בקוק עלול לגרום לקרדיומיופתיה, חולי בשריר הלב. אם פחות אכפת לכם מעצמכם, אני גם אזכיר שכל תהליך הייצור וההפצה של הקוקאין מלא בניצול של עניים, אלימות, ושחיתות. לא יודע אם כבר הבנתם, אבל אני לא אוהב קוק.

אולי זה משום שקוק הוא חומר נורא יקר, אולי זה פשוט כי הוא לא כזה מהנה, אבל בשנים האחרונות יש לו מתחרה שהולך ועולה בפופולריות שלו – "דוקטור", "דמעה", "ממסי", ולפעמים פשוט "שורף באף", הרי הוא ה-‎3-MMC. הוא ואחיו המפרדון היו במרכזו שלהטור הראשון בהיסטוריה של המדור, והממסי עצמו גם קיבל איזכור לרעהבטור על התמכרות.

בניגוד לקוקאין, אין לי הרבה מה להגיד על החומר הזה, לא בגלל שהוא יותר טוב, אלא פשוט כי הוא בקושי נחקר. זה לא הופך אותו בהכרח לחומר בטוח יותר, אלא שההשלכות שלו נסתרות יותר מהעין. אמנם אנחנו פה בטור על הסנפה, אבל דווקא את הממסי לא חייבים להסניף. בניגוד לקטמין וקוקאין, ניתן לצרוך אותו בבליעה בצורה די יעילה, מה שעושה אותו פחות ממכר ובעיני רבים גם פשוט יותר כיף. גם ה-‎3-MMC וגם הקוקאין הם ממריצים, אז אנצל את הבמה כדי להזכיר הנחיית בטיחות חשובה – שילוב של יותר מממריץ אחד בו-זמנית (כמו ספיד, מת'אמפתמין, MDMA) מגביר משמעותית את הסיכון שלכם לאירוע לב.

מלבד האבקות המובנות מאליהן, יש גם אתהדוסהשקוראי המדור כבר קיבלו המלצות להתרחק ממנה כמו מאש, אבל סמים שמגיעים באבקות זה לא הדבר היחיד שאפשר לדחוף לאף. הרבה אנשים שמגלים את נפלאות ההסנפה מנסים לדחוף לשם הכל – רטאלין, זנקס, אטנט, פרקוסט… מה לא שמעתי. הבעיה עם הרחה של כדורים מרוסקים היא שהרוב המוחלט של הכדור, עד 90% ממנו, הוא חומרי מילוי לא פעילים. זה אומר שסביר להניח שכל ריריות האף שלכם יסתמו לפני שרוב החומר הפעיל יגיע אליהן בכלל. חלק מהכדורים מכילים גם חומרים פעילים נוספים שאתם לא בהכרח רוצים להסניף, כמו פרקוסט למשל שמכיל גם פרצטמול.

המדריך למריח
כמיטב המסורת של הטור, לא נשחרר אתכם בלי קצת הנחיות לשימוש בטוח באף שלכם. מומלץ בחום להתרענן קצת על פרקטיקות בסיסיות למזעור נזקיםבטור שהוקדש לנושא.

• תבדקו את החומר שלכם.כל האבקות נראות אותו הדבר ואין לכם שום דרך לדעת מה יש לכם ליד בלי ערכת בדיקה, גם אם נראה לך שאתם המומחים הגדולים בעולם לקוק.
• תשקלו, אל תמדדו בעין.הפרקטיקה של למדוד אבקות לפי העין נקראת eyeballing והיא גרועה מאוד.הנפח והמראה של אבקות משתנה בתגובה להמון גורמים, כמו למשל אחוזי הלחות באוויר.
• רסקו היטב את האבקה שלכם.חתיכות גדולות נספגות פחות טוב ופוצעות את ריריות האף שלכם.
• אל תסניפו עם שטרות.באמת, אל תעשו את זה. זו אחלה פוזה אבל גם סיכון אמיתי לזיהום באף. כנ"ל לגבי מפתחות ושאר אביזרי הסנפה מלוכלכים אחרים.
• תשתמשו בקשית משלכם.באמת שלא חסר אביזרים דמויי קשים בעולם, תדאגו לאחד משלכם ואל תחלקו קשית עם זרים.
• שמרו על האף שלכם.ברור שמומלץ לקנח את האף לפני ההסנפה, אבל חשוב יותר לקנח אותו אחרי שהסנפתם. המהדרין אף שוטפים אותו באמצעות תכשירים ייעודיים. זה עוזר להוריד את הגירוי של ריריות האף ושומר עליו נקי ובריא יותר.

• בתודעה
• סמים
• קוקאין
• קטמין

• Facebook
• Twitter
• Email

פיצוציה שכונתית, כמו מקרר בדירת רווקים, עשויה לספר יותר מכל דבר אחר על אורחות חייהם של התושבים בה. לכן, כשהחלו באחרונה פיצוציות בפלורנטין למכור אביזרים לצריכת קוקאין ובהם מסנפות, מסנפות עם כפית וקשי מתכת, קשה היה שלא להסיק מסקנות. רק לפני שנה טענו כאן כי2019 תהיה שנת הבאנג, ובנקודת הזמן הזאת, בדמדומי השנה, ייתכן שניתן להכתיר מלכה חדשה לכתר.

כמובן, השימוש בקוק אינו עניין חדש בתל אביב, ובשנים האחרונות אפשר לראות שהשימוש בו בחיי הלילה הולך וגובר. בסקר הסמיםשערכנו בתחילת השנה ענו 57.7% מהנשאלים כי הם השתמשו בקוק, ועבור 20% מדובר בחלק קבוע מהבילוי הלילי. ובכל זאת, כעת כשהאביזרים נמכרים על הדלפק באופן מוחצן, אפשר להניח שהשימוש בסם הופך לקונצנזוס.

ברוב הפיצוציות מונחים בנחת אביזרי הקוק בשורה ישרה עם ניירות הגלגול, הקססות, המצתים ושאר אביזרי עישון יומיומיים. עין בלתי מזוינת עלולה לחשוב שהמסנפה עם פומית הפמפום היא משרוקית שניתן לחבר לצוואר בשרשרת, והמסנפה המשודרגת, עם הכפית הקטנטנה בצדה, יכולה לשמש קפסולת זמן זעירה. יודעי דבר, בכל אופן, לא יתבלבלו.

באחת הפיצוציות המרכזיות בפלורנטין אנחנו מבקשים ישירות מהמוכר עזרה במציאת המסנפה. הוא מציג בפנינו את צי האביזרים והוראות הפעלה: עם זה מפמפמים, עם זה מחממים, עם ההיא מסניפים. אנחנו שואלים אם מדובר במוצר פופולרי, אבל מקבלים תשובה מתחמקת משהו.

המשכנו הלאה, לעבר פיצוציה נוספת, ותיקה בשכונה. גם שם, ליד הקופה, באותו מנך, הוצבו להם אביזרי הקוק בגאון. המתנו במקום זמן מה כדי לראות אם הבאים וההולכים ירכשו אחד, אך לצערנו לא הצלחנו לדוג לקוח כזה. אולי מדובר בקנייה שעושים באישון לילה. סיפור דומה ראינו בפיצוצייה נוספת בשכונה.

לא מדובר ברוב הפיצוציות בשכונה, אבל בהחלט בלא מעט מהן. כעת נותר רק לחכות ולראות אם המגמה תתפשט הלאה בשכונה ומעבר לה. בינתיים נסתפק בהשערות סוציולוגיות, הקשורות בלגיטמציה החברתית ההולכת וגדלה, שמפסיקה להתחבא או להתבייש.

• הבועה
• קוקאין
• סמים
• עירוני
• פיצוציות