אייל דץ הוא במאי ויוצר קולנוע תיעודי ("אסתיר פני", "עשרה ימים באוקטובר") ואיש תוכן מהמעלה הראשונה, בעברו מבכירי "טיים אאוט" לדורותיו חרף העובדה שהוא ראשל"צי במקור. סרטו החדש, "משהו פיקנטי: סיפורו של משה בדש", עוסק באימפריה הקטנה שהקים בדש על התפר שבין האייטיז לניינטיז, תשלובת פיקנטי, שהפכה לרשת הלואו-קוסט הראשונה בישראל לפני שמישהו בכלל שמע על המונח והכל עבד מצוין עד שיצרניות המזון הגדולות, לטענתו, ביצעו בו חיסול ממוקד.הסרט ישודר במוצ"ש, 20.4 ב-21:30, כאן 11.

>> העיר של מתן יאיר: לאפה שתופחת 30 שנים בטאבון ובתי קולנוע שאינם
>> העיר של יסמין קיני: סלון לארח בו וריח ממסטל של לחם

1. הבן של הסורי

בשנת 2011, בהיותי עורך במגזין שאתם קוראים בו עכשיו, ייסדתי מדור די דבילי שנקרא "השאלות של תל אביב". הקונספט היה כזה: הקוראים שואלים שאלות שקשורות לתל אביב, אני שולח את כתבי העיתון לגלות את התשובה. כדי לקצר תהליכים הייתי כותב את השאלות בעצמי ומנצל את ההזדמנות ואת ההון האנושי והזול שעמד לרשותי כדי לענות עליהן. אחת הסוגיות החשובות שטופלו במדור ז"ל נגעה לחומוסיה האהובה עליי, "הסורי" ז"ל, ולשאלה האם הסורי מנגב עם האגודל כשהוא מכין את המנה. מאי פלטי יצאה לתחקיר וחזרה עם תשובה ברורה, פועל יוצא של תצפית של שלוש שעות (כעורך, תמיד שאפתי למקצועיות): הסורי לא מנגב עם האצבע, רק עם הכף. מאז הסורי הספיק להיסגר אולם מהר מאוד תפס בנו את הכף או את השרביט (או את האגודל למי שלא מאמינים למדיה המסורתית) ואני המשכתי איתו. כל שישי בצהריים כבר קרוב לעשור. מנת הקומפלט שלו (חומוס פול ביצה) היא עדיין הטובה בעיר לדעתי (כדאי להגיע כמה שיותר מוקדם כי הבציר של הבוקר הוא המשובח ביותר).
הלל הזקן 10

צריך להרים לכולכם. לכל התל אביבים שלמרות הפחד, חוסר התקווה והעובדה שאנחנו חיים כרגע בעולם הפוך- בוחרים לא להתייאש. אתם חשובים והאהבה שלכם תנצח

2. Slowness

אלי, חבר טוב, פתח לפני שנה עם עוד כמה שותפים מלון בקיבוץ מורן וניסה למכור לי את זה "כמקום הכי תל אביבי מחוץ לתל אביב". אמרתי לו שהוא לא צריך לסחור בביזנס שלו כאילו אני מדריכת יוגה מבבלי. זה אני, לא באמת אכפת לי. כל מה שאני מחפש כשאני יוצא מהעיר זה קצת ירוק, לרבוץ בתוך גיגית ענקית של מים, ואנשים שלא ידברו איתי על נדל"ן. לשמחתי, סלואונס עונה על כל הקריטריונים האלו ועוד. מומלץ מאוד לסופ"ש מחוץ לעיר אבל כזה שלא כולל מגע עם משפחות ישראליות מרובות ילדים (גם המסעדה של המקום סבבה).
קיבוץ מורן

3. קפה לב

כל כך הרבה בתי קפה אהובים שהיו לי כבית שני נסגרו לי על הראש בעשרים שנה שאני גר בעיר הזאת, שאין ברירה ונאלצתי להפסיק להיקשר: לבריסטות, מלצריות, טוסט גבינה, כדורי שוקולד של פעם, פלייליסטים שלא מבזים אותי, שולחנות עקומים, עשרים שאלות, שירותים עם פוסטרים של הופעות בלבונטין. כל מה שאני צריך היום זה מקום שיחזיק מעמד איכשהו ושאפשר לשבת בו שש שעות רצוף על שלוש כוסות אספרסו. לשמחתי קפה לב, שממוקם בתוך בית ליבלינג, הוא הדבר הכי קרוב לבית קפה תל אביבי שלא יורק לך בפנים ואומר שזה מאטה. העיצוב מושלם, המחירים זולים ושי טרא ליטמן מכין סנדוויצים טעימים מאוד ושם מוזיקה מעולה, כמה כשרון בילד אחד יא אללה.
בית ליבלינג, אידלסון 29

4. לדין

את האוגנדה אין צורך להציג. אחד המקומות היותר יציבים בעיר ומהברים הבודדים שמצליחים להישאר נאמנים לאיזו רוח יחסית אלטרנטיבית. לפני כמה חודשים, פתח איתמר ויינר הבעלים מקום סמוך, לדין, שמוקדש בעיקר להופעות. בצעד אסטרטגי מדויק הוא הציב את חברי הטוב דודי ודיש (מיסשייפס, סודה בר ז"ל) על האירוח והפך את החלל החדש ישן הזה לאופוזיציה לאופוזיציה.
סמטת בית הבד, צמוד לאוגנדה

5. מועדון אגרוף לומפיני

בגלל שאני גר כל כך הרבה שנים במרחק הליכה מדיזנגוף סנטר נוצרה סימביוזה בינו לבין מבנה הנפש שלי. בקומה 3 שוכן הסופר אגו, המקום שבו אני הולך לראות סרטים בקולנוע לב, מתחכך בקולגות בפרימיירות ומתנהג כבן תרבות. במרתף של חניון 4- נמצא האיד ומועדון האגרוף תאילנדי שבו אני מתאמן. שם שוכנת החיה. בניגוד לדעה הרווחת אני וחבריי למועדון האגרוף לומפיני ( תחת הנהגתו של המאסטר בועז פולני) לא מגיעים לשם כדי לפרק זעם או לשחרר כעסים. אגרוף תאילנדי (אם התמזל מזלך ויש לך מאסטר כמו בועז) הוא עבודה של תיקון המידות: חסרה לך ענווה? תלמד שם ענווה. חסר לך ביטחון? תלמד שם ביטחון, חסרה לך שליטה עצמית? תלמד שם שליטה עצמית. כל תלמיד והעבודה שהוא צריך לעשות על עצמו (ובנוסף, אם מתמידים נוצרות קוביות בבטן שזה הכי חשוב).
דיזנגוף סנטר, חניון מינוס 4

מקום לא אהוב בעיר

רחוב בוגרשוב. כל האנשים שם נראים לי כמו ניצבים והרחוב עצמו נראה לי כמו סט של רחוב תל אביבי בסדרה שהייתי נאלץ לכתוב אם הייתי צריך לשלם מזונות.

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
אלכס פרפורי, צלמת רחוב שהפכה בתוך שנה לאייקון תל אביבי, לקחה כמה מהסרטונים הנפלאים שלה מהשנה הנוראית שעברנו וקשרה אותם יחד ליצירה אחת שלמה שמלווה על ידי השיר "יושב על הנייר" בביצוע דאנה איבגי (השיר המקורי נכתב ובוצע ע"י אריק איינשטיין וידוע אולי יותר בשם "אוי ארצי מולדתי את הולכת פייפן"). לא הייתה פעם אחת שצפיתי בקליפ הזה ולא בכיתי. פאקינג פעם אחת אפילו.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
אביתר בנאי מנחם אותי כבר משנת 1997. הקסם של אביתר לדעתי נובע מכך שהוא מנחם ומתנחם בו זמנית. אלבום הקאברים שלו "עוגן במים" הוא לא האלבום הכי טוב שלו אבל הוא מאוד מדויק לתקופה. במיוחד אהבתי את הביצוע שלו לשיר "הדייגים" של ארז הלוי. שיר שמילותיו הסתומות (בקטע טוב) מכסות לדעתי על רובד מיסטי שמתכתב עם סיפורי המעשיות והחלומות של רבי נחמן (מה הכוונה הנערה מחייכת מתוך ראשם של הדייגים? איך זה בכלל אפשרי טכנית?).

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
מני ורסס, העורך של הסרט החדש שלי "משהו פיקנטי", מתנדב כבר כמה שנים ב"תרבות של סולידריות" ודרכו נחשפתי לקסם שהן עושות ועושים שם. ממליץ לכםלהעביר להם את כל כספכםאו לפחות להגיע ולהתנדב שם באריזות של משלוחי מזון לפסח.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
לכולכם. לכל התל אביבים שלמרות הפחד, חוסר התקווה והעובדה שאנחנו חיים כרגע בעולם הפוך- בוחרים לא להתייאש. אתם חשובים והאהבה שלכם תנצח.

מה יהיה?
תל אביב תישאר תל אביב.

• העיר שלי
• דוקומנטרי
• הבן של הסורי
• קפה לב
• אוגנדה
• אגרוף תאילנדי
• בוגרשוב
• תרבות של סולידריות

עופו לקולומביה: Taste of Colombia

קשה לומר שמטבח הקולומביאני הצליח לפרוץ בישראל. מה לעשות, הקהל הישראלי אוהב יותר סטייקים ארגנטינאים, ורק בשנים האחרונות יש התעוררות של האגף המקסיקני – אבל בכל הנוגע למאכלי דרום אמריקה, אנחנו לא מצליחים להגיע הרבה יותר רחוק מאמפדנס. בגלל זה למה המקום החדש, שמתהדר בשם המאוד זר "טעם של קולומביה" (ועוד באנגלית!) כל כך מעניין. בגלל זה, ובגלל הסיפור שמאחוריו – בחורה קולומביאנית מגיעה לחופשה בישראל, נתקעת כאן במהלך הקורונה, מתגעגעת לאוכל של הבית, מתחילה להכין אותו ולמכור לשכנים, מתאהבת בכדורסלן אמריקאי ממכבי חיפה שהוא גם אח של כוכב NBA ומקימה איתו מסעדה. אתם יודעים, הסיפור הקלאסי הזה. בכל מקרה, ברמת האוכל תוכלו להזמין כאן אראפס עם נקניקיית צ'וריסו חריפה, מרק בשר, בשר על הגריל, גד שלם מטוגן וכמובן, איך לא, אמפדנס מטוגן שגרם לנו לצעוק "אולה!", ואז היה כזה שקט מוזר במסעדה. עזבו, לא נעים.לפרטים נוספים

טוסו לתאילנד: קיטצ'ן 94

הפוד טראק JAI של תומס זוהר, שהתמקם במתחם DNA של קניון עזריאלי, יוצא לעולם הרחב עם ההתפתחות הטבעית – פופ-אפ. ככה זה, עכשיו מסעדות זה כמו פוקימונים. את הקפיצה קדימה עושה תומס במסגרת המיזם הקולינרי קיטצ'ן 94, סדרת פופ-אפים מבית היוצר של קבוצת DNA. כן, נוצרה פה קבוצה, ונראה שהם מגובשים – בכל מספר חודשים יתווספו או יתחלפו מסעדות בקיטצ'ן 94, שיציעו תפריטים כשרים (בהשגחת צהר) ואוכל מגוון במיוחד. בפופ-אפ של ג'אי תוכלו להזמין סלט מנגו בוסר ודג בטמפורה עם סטיקי רייס, סטייק פרגית בגריל בגלייז קארי אדום וחלב קוקוס עם סטיקי רייס וסלט תאילנדי; פרגית בקארי בעבודת יד עם במיה תאילנדית, ליצ׳י ובוטנים ואורז יסמין; ואסאדו בבישול ארוך עם אטריות ביצים בקארי צהוב מצפון תאילנד.לפרטים נוספים

שוטו לשפיץ המגף האיטלקי: קלבריה

השף בנצי ארבל ("כפרה מיו") פותח את הפינה החדשה והמדוברת שלו שמתעסקת בכל מה שדרומית לרומא – כלומר, חריף, מטוגן ובדיוק בזמן לבוא הסתיו. בתור אחד מהשפים היותר אהובים עלינו (היי, זוכרים את האושר של מפגש האושר?), אפשר לסמוך על ארבל שיביא טוויסט מקורי על טעם ישן, וההתמחות שלו באיטלקי משתלמת עם המנות של קלבריה, ביניהן תמצאו פיצה מונטנרה מטוגנת, סופלי קלברזי מריזוטו לבן, טבעות קלמארי פריכות, פסטות בעבודת יד והמון מים בצד כדי להוריד את כל החריף הנפלא הזה. בונא, לשפיץ הזה יש חתיכת בעיטה.לפרטים נוספים

עוד 3 שהן לא בהכרח מסעדות, לא לגמרי חדשות, אבל ללא ספק שוות ביקור עולמי

עוד ביקור בדרום איטליה: פנצרוטו

בדומה לקלבריה, גם הפנצרוטו של קוקו (כן נו, זה השם) מציע ביקור בדרום איטליה, אבל הפעם זה ביקור בלתי מחייב – חור בקיר על קינג ג'ורג', ממש צמוד לכיכר מגן דוד, שם תוכלו לחטוף את מה שאנחנו לגמרי הגדרנו בתור "סמבוסק פיצה מטוגן". היו קולות מחאה מאיטלקים, אבל אנחנו לא מבינים איטלקית. בין המילויים שתמצאו כאן: קלאסי ( רוטב עגבניות ומוצרלה), קאצ'ו אה פפה (פקורינו ופלפל שחור) מלנזנה (חצילים עם פרמזן) וגם אחד עם גבינה טבעונית.לפרטים נוספים

בין צרפת לויאטנאם: באן מי 13

כאילו, לא באמת בין צרפת לויאטנאם, כי זה יהיה בפקיסטן. אבל זו מנה שמחברת בין שתי המדינות (תודה, קולוניאליזם!) – החיפוי הוא בגט צרפתי, המילוי הוא תערובת פאטה בקר, מילוי בשרי או טבעוני ומגוון רחב של ירק. בבאן מי 13, דוכן קטן שנפתח בלוינסקי, מכינים רק אותו. מבקר אוכל הרחוב שלנו קרא לכריך שהם עושים "פשוט יצירת אמנות", וזה כל מה שאנחנו צריכים כדי לרוץ ללוינסקי ולהרגיש כמו ויאטנאם. זו לא תהיה הפעם הראשונה.לפרטים נוספים

עזוב אחי, לא הבנת את הודו: גורקה קיטשן

ועכשיו פשוט ניתן למבקר האוכל שלנו לספר לכם על המסעדה הזו, שכבר צברה מוניטין לא מבוטל בקרב חובבי אוכל: "גורקה קיטשן היא אולי לא מטבח גורמה, אבל היא מסעדה אדירה בתמצית שלה – מקום שאתה מגיע אליו, מקבל אוכל טוב עם טעמים נהדרים, עם שירות מתוקתק ובמחיר מצחיק במונחים תל אביבים. קפיצה קטנה, נעימה וטעימה לחו"ל". זה כל מה שצריך.לפרטים נוספים

• אוכלים שותים
• מסעדות חדשות
• חו"ל
• אגרוף תאילנדי
• קולומביה
• אוכל איטלקי
• בנצי ארבל

• Facebook
• Twitter
• Email

ליר יושע

ריצה, פילאטיס מזרן, TRX ואימוני FMC מחזוריים העובדים על מרכיבי כושר

גיל:37
רזומה:15 שנות הדרכה. הכשרה מטעם מכון וינגייט ובית הספר להכשרת מדריכי כושר ותנועה ג'ימנסיה.
למי?לאנשים שרוצים לרדת במשקל, להתחזק, להתחטב ולהחזיר את התנועתיות לגוף. יושע מאמן גם אנשים הסובלים מהשמנה, מסוכרת ומלחץ דם גבוה, ומקבל באהבה גם גרוטאות ("ברצון, אני אוהב את האתגר").
איפה וכמה?לוקר רום (טשרניחובסקי 31 תל אביב), פארק הירקון וחוף הים. אימון אישי 180־250 ש"ח, אימון קבוצתי 30־100 ש"ח. משך כל אימון כשעה.
מדד הקשיחות:"קשוח אבל אפשרי".
צפיפות אוכלוסין:עד 20 מתאמנים בקבוצות הפילאטיס והאימונים המחזוריים, עד 50 מתאמנים בקבוצות הריצה. קיימת אפשרות לאימונים אישיים.
מקדם מוטיבציה:"אם אני יכול אז גם אתה".
תיאום ציפיות:"אם אתם רציניים, תראו תוצאות תוך חודשיים. אם אתם עייפים, הזמן ימשיך לרוץ".
טיפ לפדלאות:"If it doesn’t challenge you, it doesn’t change you".

אליה הקיני

פילאטיס והוט פילאטיס

גיל:31
רזומה:עשר שנות הדרכה. הכשרה מטעם בית הספר של דרור רז.
למי?האימון מצריך סבלנות ומתאים למי שרוצה להתמקד בשרירי הליבה כדי להשיג מראה חטוב ושרירי אך לא מנופח. הקיני מאמנת גם נשים בהיריון ולאחר לידה, וכן אנשים הסובלים מפציעות או מפתולוגיות גופניות שונות.
איפה וכמה?סטודיו סול (גרוזנברג 18 תל אביב), ביקראם יוגה (קרליבך 14 תל אביב), בלוקר רום (טשרניחובסקי 31 תל אביב), בבית המתאמנים או בפארק. אימון אישי 150־200 ש"ח, וניתן לחלק את הסכום עבור ארבעה־חמישה מתאמנים. משך האימון נע בין 50 דקות לשעה.
מדד הקשיחות:"על פניו אני לא מאוד קשוחה, אבל מי שמתאמן אצלי מספיק זמן יודע שהשיעורים רחוקים מלהיות קלילים".
צפיפות אוכלוסין:עד חמישה מתאמנים בקבוצות הקטנות, 15־30 מתאמנים בקבוצות הגדולות. קיימת אפשרות לאימון אישי.
מקדם מוטיבציה:"אל תיקחו את זה כל כך קשה, זה בסך הכל שיעור פילאטיס".
תיאום ציפיות:"ההתחלה היא הכי קשה, בעיקר מנטלית. אנשים יוצאים מהשיעור הראשון וחושבים שהם 'הכי גרועים בעולם', אבל אם מתמידים באימונים פעמיים־שלוש בשבוע לאורך כמה שבועות – הגוף מגיב מהר מאוד. באחריות".
טיפ לפדלאות:"לא להרהר יותר מדי, פשוט להגיע לאימון ומשם לזרום. אצל אנשים ששונאים ספורט, ברגע שמתחילים לחשוב יותר מדי – זה פשוט לא קורה".

אירה דולפין

אימוני כוח פונקציונליים, ריצה, טבטה, TRK ו־HIIT

גיל:36
רזומה:שנתיים של הדרכה. הכשרה מטעם מכון וינגייט.
למי?לכל מי שמעוניינת להוריד במשקל, להתחטב ולשמור על הגוף באמצעות מסגרת בריאה. נלהבת לקבל גרוטאות, אך מהמין הנשי בלבד ("הקמתי את המקום במיוחד בשביל לעשות להן מהפך בחיים!").
איפה וכמה?פינק רום (אסתר המלכה 1 תל אביב). מינוי חודשי 450־600 ש"ח.
מדד הקשיחות:"לא לבעלות לב חלש".
צפיפות אוכלוסין:עד תשע מתאמנות בקבוצה.
מקדם מוטיבציה:"אירה זה הפוטין החדש".
תיאום ציפיות:"אל תיקחו ברצינות את הצרחות שלי, הכאב בסופו של דבר עובר. אחרי כמה אימונים תתחילו להתמכר, ותוך חודש כבר תבחינו בירידה במשקל".
טיפ לפדלאות:"אל תדחו למחר את מה שאתם יכולים להתחיל היום, וקחו הרבה אוויר לפני שאתם יוצאים למסע".

תמר קסמן שטיין

ג'ירוטוניק, שיטת אימון הוליסטית המשלבת אלמנטים של מחול, יוגה, טאי צ'י ושחייה

גיל:36
רזומה:שבע שנים כמדריכת ג'ירוטוניק, 15 שנים כמורה למחול וכמדריכת פילאטיס. הכשרה מטעם מכון וינגייט וארגון הג'ירוטוניק העולמי (עוסקת בעצמה גם בהכשרה בתחום), תואר ראשון בהוראת מחול מסמינר הקיבוצים.
למי?רקדנים, מטופלים שיקומיים (בעלי כאבי גב ומפרקים), כל מי שמחפש אימון קצת אחר ו"כל מי ששונא להתאמן ימצא את עצמו פה בקלות".
איפה וכמה?סטודיו 8 (יהודה מכבי 47 א' תל אביב). אימון אישי 220 ש"ח, אימון קבוצתי 55־120 ש"ח. משך כל אימון כשעה.
מדד הקשיחות:"האימון אינטנסיבי ברגע שמבצעים אותו נכון".
צפיפות אוכלוסין:עד שלושה מתאמנים באימוני מכשירים, עד עשרה מתאמנים באימוני רצפה. יש אפשרות לאימונים אישיים.
מקדם מוטיבציה:"השיעור עובר בטיל, לא צריך להסתכל בשעון".
תיאום ציפיות:"ג'ירוטוניק הוא כמו שפה – משהו שדרוש זמן כדי ללמוד אותו, ולכן צריך להתאזר בסבלנות. את התוצאות תראו החל מהשיעור הרביעי, אבל את תחושת ההיי הטבעית תרגישו כבר באימון הראשון".
טיפ לפדלאות:"צאו מהבית ופשוט תתחילו, אתם כבר תמצאו את מה שאתם אוהבים".

מרחב מוהר

אגרוף תאילנדי, אמנויות לחימה ואימונים פונקציונליים

גיל:32
רזומה:20 שנה בתחום. הכשרה מטעם ארגון הקרוספיט העולמי. סגן אלוף עולם באִגרוף (2006), אלוף הארץ באִגרוף תאילנדי (1994־2001), חגורה שחורה בקראטה בדרגה דן 2.
למי?בעיקר לספורטאים שרוצים לשפר את היכולות הפיזיות שלהם. גרוטאות מוזמנות לנסות את מזלן.
איפה וכמה?מועדון הכושר פיור (בן יהודה 77 תל אביב). אימון אישי 180־300 ש"ח, אימון קבוצתי 300־500 ש"ח (מינוי חודשי). משך האימון בין 45 דקות לשעה וחצי.
מדד הקשיחות:"בסולם של 1 עד 10 – הייתי אומר 36".
צפיפות אוכלוסין:עד 15 מתאמנים בקבוצה. קיימת אפשרות לאימונים אישיים.
מקדם מוטיבציה:"אפילו כששחררנו את ירושלים ב־67' לא היה דבר כזה 'לא יכול'".
תיאום ציפיות:"כאן תראו תוצאות אמיתיות מהר יותר מבכל מקום אחר, אבל זה לא קורה תוך שנייה. אין פתרון קסמים".
טיפ לפדלאות:"אתמול אמרת 'מחר', היום אמרת 'מחר' ומחר יש סיכוי שתמות".

עדי רותם

אגרוף תאילנדי, קיקבוקסינג, אימונים פוקציונליים ופיטנס

גיל:37
רזומה:19 שנות הדרכה של אמנויות לחימה. הכשרה מטעם מכון וינגייט. אלופת העולם באִגרוף תאילנדי לפי ארגון OKAWי(2009־2011), אלופת העולם לפי ארגון WFCA עד 25 ק"ג (2012).
למי?"האימון מתאים לאוהבי ספורט הזירה ואמנויות הלחימה, למעוניינים בשיפור הכושר ובסבולת לב ריאה וכמובן למי שחפץ בירידה במשקל".
איפה וכמה?FightTLV (כיכר אתרים תל אביב). אימון אישי 300 ש"ח, אימון קבוצתי 320 ש"ח (המחיר עבור שלושה אימונים בשבוע). משך האימון שעה עד שעה ורבע.
מדד הקשיחות:"קשוח אבל מתרגלים".
צפיפות אוכלוסין:עד 20 מתאמנים בקבוצה. קיימת אפשרות לאימונים אישיים.
מקדם מוטיבציה:"Train hard, fight hardcore".
תיאום ציפיות:"התכוננו לתחרות החולצה הרטובה. אם תתמידו פעמיים־שלוש בשבוע, תוכלו להבחין בשיפור ובתוצאות כבר לאחר חודש".
טיפ לפדלאות:"כבר בחימום אתם תבינו שאתם לא הולכים לשרוד את זה".

אורלי אורן

פילאטיס מכשירים ופילאטיס שיקומי לפציעות אורתופדיות

גיל:45
רזומה:18 שנות הדרכה. הכשרה מטעם מכון וינגייט ומאת מאסטרית הפילאטיס האמריקנית קאתי גרנט.
למי?לאנשים שרוצים לחולל שינוי בתנועתיות ובגמישות שלהם ולהתמקד בחיזוק הבטן.
איפה וכמה?בסטודיו הנקרא על שמה (שבזי 12 תל אביב). אימון אישי 250־300 ש"ח, אימון קבוצתי 70־85 ש"ח. משך כל אימון 55 דקות עד שעה וחצי.
מדד הקשיחות:"קשוחה מאוד, אבל ברכות".
צפיפות אוכלוסין:עד שישה מתאמנים בקבוצה. קיימת אפשרות לאימונים אישיים. מקבלים גם גרוטאות ("לאמן גרוטאה – זה כל האתגר!").
מקדם מוטיבציה:"אם אפשר היום, אז היום".
תיאום ציפיות:"התוצאות תלויות במצב הצבירה ההתחלתי של המתאמן, אך תוך חודש תחושו בשינוי מהותי ביציבה ובתפקוד היומיומי. תוך שלושה חודשים כבר תבחינו בתוצאות משמעותיות יותר".
טיפ לפדלאות:"תתחילו מפעם בשבוע, ולאט לאט תגבירו את הקצב".

• מיוחדים
• אליה הקיני
• אימוני כוח
• טבטה
• אמנויות לחימה
• אימונים פונקציונליים
• קיקבוקסינג
• פיטנס
• עדי רותם
• אימוני FMC
• מרחב מוהר
• קרוספיט
• ריצה
• TRX
• אגרוף תאילנדי
• HIIT
• ג'ירוטוניק
• פילאטיס
• כושר ובריאות

• Facebook
• Twitter
• Email

ללוחמות אמיתיות

קבוצת האגרוף התאילנדי של עדי רותם וסמינר הגנה עצמית

עדי רותם, אלופת העולם (כן, העולם) באגרוף תאילנדי מקצועני לשנים 2009־2011 ו־2012־2013, מנצחת ביד רמה וברגל נטויה על קבוצת מתאגרפים ומתאגרפות שמתאספים שלוש פעמים בשבוע על מנת לפנק זה את זה בזיעה, באגרופים ובמוטיבציה במועדון בכיכר אתרים, שלוחה של מועדון ה־Vos Gym באמסטרדם, שבו התחנכה האמזונה המרשימה. כאן תוכלו ללמוד אגרוף תאילנדי בסגנון ההולנדי (הולנד היא מעצמת אגרוף תאילנדי ובית חרושת לאלופי עולם זה שנים רבות), בקומבינציות שמשלבות עבודת ידיים ועבודת רגליים. בקבוצה גברים ונשים שביומיום אמנם מחממים כיסא במשרד, אך שלוש פעמים בשבוע הם מחממים מנועים, מחליפים את הסטילטו ואת המכנסיים במגני אשכים ושיניים, ומתייצבים במכון לתת (ולקבל) בראש. בימי שני ורביעי מתקיימים אימונים טכניים עם בן/בת זוג שבהם לומדים טכניקה ומקיימים קרבות אימון שבהם מיישמים אותה – ללא ספק חוויה מאתגרת לאלה שהתרגלו להרביץ עד כה רק לשק. הקינוח הוא אימון השק של יום שישי, שבו חוזרים על טכניקה, על קומבינציות ועל התניות מאותו השבוע, ולומדים ששנ"צ הוא נחלתם של חלשים. מלבד שיפור הכושר הגופני והעבודה על קואורדינציה ועל תזמונים, הפן הפסיכולוגי משחק פה תפקיד חשוב: מול פרטנר בשר ודם יש תחרות, ועייפות איננה משהו שתרצו לשדר לו. התוצאה: אימונים בעצימות שלא הכרתם, כושר קרבי, ניתוק מוחלט מהעולם החיצון במשך שעה ורבע וחוויה פיזית ורוחנית שאי אפשר לקבל בשום מכון כושר. מלבד זאת, ב־23.5 תפתח רותם במועדון עם ברנרדו קונטררס, מאמן קרב מגע של יחידות מובחרות בארץ ובחו"ל ומדריך הגנה עצמית לנשים, סמינר הגנה עצמית בן שישה מפגשים לקבוצות שמספר המשתתפות בהן לא יעלה על 20.

[tmwdfpad]רמת הקושי:גבוהה.
למי מתאים:למי שמספיק פתוח ורוצה ללמוד את התחום מבלי להתפנק. הפסקות שתייה תעשו בבית.
מחיר:320 ש"ח לחודש (3 אימונים קבוצתיים בשבוע), 60 ש"ח לאימון שק חד פעמי, 300 ש"ח לאימון אישי. סמינר הגנה עצמית – מ־23.5, 09:00־10:15, 450 ש"ח.

עדי רותם,אגרוף תאילנדי Vos Gym Tel Aviv, הירקון 167, כיכר אתרים (בתוך קרוספיט תל אביב),adikickboxing.com; להרשמה לסמינר: ברנרדו 5335639־052; עדי 8409983־052

חכמת רחוב

אימוני קרבות רחוב והגנה עצמית עם אולגה רובין

בשיעורי האגרוף המטרה היא הפלת היריב לרצפה, ואילו בג'יוג'יטסו הקרב מתחיל בה. אולגה רובין, אלופת הארץ בג'יוג'יטסו ברזילאי, מלמדת נשים הגנה עצמית עם דגש על פעולה מהירה, אינסטינקטים חדים ותגובות המתאימות למצבי קיצון ברחוב. במילים אחרות: חניקה עם הירכיים, תגובות מהירות עם הידיים, נקודות תורפה כואבות במיוחד והיחלצויות ממצבים קיצוניים (על הרצפה, מול נשק וכיוצא באלו). לא עלינו, חס ושלום, טפו טפו, אבל חשוב לדעת.

רמת הקושי:מותאמת למתאמנת.
למי מתאים:לכל מי שמעוניינת ללמוד הגנה עצמית בלי מניירות. ברחוב אין כללים, והמשחק פה מלוכלך (ונהדר).
מחיר:150 ש"ח לאימון אישי.

אולגה רובין,פרטים בעמוד הפייסבוק

לנשים בלבד

אגרוף תאילנדי עם הדס פלודה

הדס פלודה, שביומיום עוסקת בכלל בשיקום פסיכיאטרי, מעידה על עצמה שהיא "חננה אמיתית שמעולם לא עשתה ספורט", עד שבמקרה ניסתה אגרוף תאילנדי והתגלגלה לגור בתאילנד, להתאמן שם ולהשתתף בקרבות. אם אתן נרתעות מגברים מיוזעים ושריריים או מתפדחות מהעובדה שאגרופיכן מעולם לא פגשו בשק או אפילו את האוויר, הקבוצה של פלודה, שמיועדת לנערות ונשים בלבד (כרגע משתתפות בה נשים בנות 14־35, אך הקבוצה פתוחה לכולן) היא בדיוק בשבילכן. באימון, המבוסס על טכניקת האגרוף התאילנדי, משולבים אלמנטים של הגנה עצמית.

רמת הקושי:אל תדאגו, האימון מיועד לכל נערה או אישה באשר היא, ללא קשר למצבה הגופני.
למי מתאים:לנשים שמרגישות יותר נוח כאשר הן מוקפות במתאמנות עם איברי רבייה זהים.
מחיר:280 ש"ח לחודש, לשני אימונים בשבוע (שני וחמישי ב־19:30). פרטים אצל הדס פלודה 2231706־052

בוקס לסקסיזם

מועדון האגרוף של דן נקש

מבחינת רן נקש החלוקה המגדרית באימוני כושר ארכאית ומיותרת. במכון שלו מתאמנות נשים לצד גברים בקבוצות אגרוף, והחלוקה מתבצעת לפי רמות, באגרוף תאילנדי ובקרב מגע. בעבר פעלה קבוצת אגרוף ייעודית לנשים, אך לאחר שהמתאמנות עצמן ביקשו לעבוד בקבוצות מעורבות התבטלה החלוקה המגדרית.

רמת קושי:הקבוצות מחולקות על פי רמות, וכל אחת יכולה להשתלב בקבוצה בהתאם לניסיון ולכושר הגופני שלה. יש גם אפשרות לאימון אישי.
למי מתאים:לכל מי שרוצה ללמוד אגרוף מצוות מנוסה ומקצועי ולהשאיר את התפיסות המגדריות מחוץ לדלת.
מחיר:280־320 ש"ח לחודש לאימון קבוצתי, כ־200 ש"ח לאימון אישי.

מועדון אגרוף רן נקש, רח' בן שמן 4 פינת נח מוזס, 2283131־050

שק חבטות

אימוני שק עם מרחב מוהר

על נסיך האגרוף הישראלי מרחב מוהר הרחבנו במדור הכושר במסגרתשבוע אימוני האגרוף, כנראה אחד השבועות האינטנסיביים ביותר שידעה כותבת המדור. מוהר, מאמן עסוק שמרביץ את תורת האגרוף במיטב פוקדי מכוני העיר, הופך את מתאמניו, שהתכוונו אולי לנצל את המינוי לשיעורי זומבה, למכורים לאימון שבו יש הרבה יותר מ־50 גוונים של אפור וכחול. בקבוצות של שמונה מתאמנים בממוצע מלמד מוהר את יסודות האגרוף – ידיים, מרפקים ורגליים – בקומבינציות שמאפשרות תרגול ופרידה מאגרסיות מיותרות על השק. בתום 60 הדקות ניחוחות הזיעה בסטודיו חריפים יותר מעמבה, אך מבינות העניין יודעות כי מדובר בארומה ממכרת יותר מכל בושם של טיירי מוגלר. מלבד אימוני השק השווים ברחבי העיר, בחודש הקרוב יפתח מוהר קורס הגנה עצמית במועדון גרייט שייפ, שנותן מקום של כבוד לאגרוף התאילנדי, עם חלל ייעודי וזירת אגרוף, שזה הכי גרייט, בתכלס.

רמת הקושי:בינונית עד גבוהה, אך אפשר בהחלט להגיע ללא ניסיון קודם. כושר הוא דבר שנבנה, ביצ'ז.
למי מתאים:לכולם ולכולן, בהנחה שאין לכם ולכן בעיה עם זיעה בחריץ הישבן.
מחיר:בהתאם למינוי בחדר הכושר.

פיור – בן יהודה 77, אנדרגראונד – בני אפרים 228 נאות אפקה, גרייט שייפ – אבן גבירול 68, פרטים בעמוד הפייסבוקמרחב מוהר – העמוד הרשמי

הדבר האמיתי

אימון הגנה עצמית עם אריק גולדנברג

אפשר לרקוד סביב הנושא כמה שרוצים, אך בסופו של דבר הסיכוי של האישה הממוצעת להיקלע לסיטואציה שבה תהיה חייבת להגן על עצמה ועל גופה גבוה מנשוא. בדיוק כאן נכנס לתמונה אריק גולדנברג, שלא טורח לייפות את מטרת האימונים. הוא שילב את הידע שלו באגרוף ובאגרוף תאילנדי עם טכניקות של קרב מגע ושכלל את הכל לשיטה משלו הכוללת מינימום תנועה ומקסימום תוצאה. באימון אישי עם גולדנברג תלמדו טכניקות הגנה שמתאימות לסוגי תקיפות רבים, כך שגם כמה שעות או מפגשים יוציאו אתכן עם כלים אמיתיים לעולם המפחיד שם בחוץ. מלבד הגנה עצמית תלמדו באימונים גם התגברות על קיפאון גוף ונפש. גולדנברג לא מאמין באימונים בחדרים מוגנים וסגורים, אלא בכמה שיותר סימולציות. במפגשים איתו הוא ייקח אתכן למקומות ההתרחשות הסבירים – מעליות, חדרי מדרגות, מגרשי חניה ריקים ועוד.

רמת קושי:נמוכה. גולדנברג מבטיח טכניקה פשוטה וישימה, גם למי שאין לה ניסיון באמנויות לחימה.
למי מתאים:לכל מי שרוצה להרגיש בטוחה יותר, בקיצור – לכולנו. גולדנברג עובד גם עם נשים שעברו תקיפה.
מחיר:250 ש"ח לאימון אישי. יש גם אפשרות לקורס של שלושה־ארבעה מפגשים של כמה משתתפות, בעלות של כ־500 ש"ח למשתתפת.

פרטים אצל אריק גולדנברג 5404025־050

זה בסיסי

הגנה עצמית אצל איציק פרנקו

איציק פרנקו הוא מדריך לחימה משולבת זה 20 שנה, ותוכלו למצוא אצלו מגוון קורסים לגילים שונים ולרמות שונות, וגם קורסים לילדים. במרכז שלו שני קורסים שמיועדים למין שמרוויח 22 אחוזים פחות – קורס הגנה עצמית ואימון קיקבוקס (עם שקים) לנערות ולנשים. בקורס ההגנה העצמית מתמקדים במצבים של תקיפות מיניות באמצעות טכניקות המתאימות לנשים ובלמידה של תרגילי הגנה. האימונים מלווים בסימולציות עם גברים שלבושים במיגון מלא, כך שאפשר להרביץ להם באמת ולא בכאילו – תרגול טוב למי שחוששת שתקפא בזמן אמת. עם זאת, פרנקו ממליץ על אימוני אמנות לחימה לאורך שנים כדי להיות מוכנות תמיד לתקיפה אפשרית, ומצר על כך שאין מספיק נשים בשיעורים הרגילים שלו.

רמת קושי:נמוכה. קורס ההגנה העצמית מותאם לנערות ולנשים בכל רמה של כושר גופני.
למי מתאים:למי שרוצה לטפל באגרסיות חבויות באמצעות חבטות בגברים עטופים בציוד מגן ועל הדרך ללמוד לדאוג לעצמה ברחוב.
מחיר:200 ש"ח לחודש אימון קיקבוקס שבועי, 450-550 ש"ח לקורס הגנה עצמית בן 5 מפגשים.

פרנקו לחימה משולבת, רחוב בכור שטרית 10, אצטדיון האתלטיקה בהדר יוסף 3603421־052

• כושר ובריאות
• מרחב מוהר
• אגרוף תאילנדי
• הגנה עצמית
• אולגה רובין
• אגרוף
• החיים היפים

• Facebook
• Twitter
• Email

הטקסט הזה היה אמור להיות על שיעורי אגרוף. כאלה שבהם מזיעים מחורים שמהם השמש לא זורחת, שמחטבים מאוד את התחת ושעושים לבטן שלך נחת. כאלה ששורפים נתח מזערי מהיום, אך אינספור קלוריות. כאלה שלא דורשים הרבה, חוץ מקצת כוח רצון, כמה עצבים רופפים ו־60 דקות פנויות. אך הטקסט הזה לא יכול להיות עוד טקסט על שיעורי אגרוף, שקים, קלוריות וזיעה. הסיבה הרשמית: כי לא נכון לצמצם את אמנויות הלחימה לזיעה, לקלוריות ולאחלה תמונות באינסטגרם, שכן מדובר בתפיסת עולם, באמנות, בפילוסופיה. הסיבה האמיתית: כי ברגע שכף רגלי דרכה בזירה איבדתי את עצמי לדעת, אבל מצאתי את עצמי; כי הכפפות הוסרו דווקא כשהכנסתי את ידיי לתוך כפפות האגרוף; כי כל שריר מכווץ שחרר לי את הלב.

יש שיגידו שמדובר בשיגעון, אך אני חוששת שמדובר באהבה. אהבה כואבת, המותירה סימנים וגורמת לך לבכות כל הדרך הביתה, אך גם כזו שעושה פרפרים בבטן ושולחת אותך למשרד עם חיוך מטומטם, עיניים נוצצות והליכה שגורמת לקולגות לחשוד שהאימונים שלך כוללים שוט, דילדו ושני אפרו־אמריקנים. הייתה לי תוכנית לכתוב עוד כתבה גנרית על אגרוף. אך אז חטפתי אגרוף לפנים ממרחב מוהר, והבנתי שתוכניות זה לכאלה שעושות זומבה.

להלן תקציר עבור אלה שלא שוחים בזיעת עולם הבוקסינג: עם רזומה שכולל זכייה באליפויות הארץ בקראטה, באגרוף תאילנדי ובאגרוף מקצועני, לצד היותו הישראלי הראשון שנלחם על תואר אלוף העולם, אפשר לומר שמרחב מוהר הוא הדי ג'יי סקאזי של הזירה. ואני, שנוטה ללכת שבי אחרי בחורים פראיים שיודעים איך לגרום לקהל שלהם לקפץ עד עילפון, החלטתי להתמסר, ובמשך שבוע שלם חייתי, נשמתי והתאמנתי אגרוף.

ניסיוני להיות מתאגרפת סקסית (ככה זה בתצוגות של ויקטוריה'ס סיקרט, לא?) חטף נוקאאוט ברגע שנאלצתי לחבוש מגן ראש כעור ומגן שיניים (שהחזירו אותי לימים זוהרים פחות בכיתה ח'), ואת העלבון מהאגרופים והבעיטות שקיבלתי, ללא כל התחשבות בעובדה שאני אשת שלום, נאלצתי לתרגם לנחישות ולמוטיבציה, כי דמעות, על פי מוהר, זה לכוסיות. והבחורה שעמדה מולו, זו עם מגן הראש והשיניים, זיעה ניגרת מהגבות ומהנחיריים ונהמות של פאג חולה אסטמה – הפסיקה להתיימר להיות כוסית והחליטה להיכנס לזירה הגברית כלוחמת. מיליון דולר בייבי, גרסת בן יהודה.

שיעור ראשון: מיהו לוחם?

תחום אמנויות הלחימה הוא רחב, וממש לא יכול להיות מתומצת לשבוע אימונים, אינטנסיבי ככל שיהיה. גם האגרוף בכלל והאגרוף התאילנדי בפרט שבהם התמקדנו הם תחומים מורכבים, עמוסי טכניקות וסגנונות ונוטפי מורשת וערכים, וגם עם מנת אימונים יומית בת שעתיים שבהן התחרעתי על שק, על המאמן ועל הרצפה לא הרגשתי שהצלחתי לנגוס אפילו בקצה הדובדבן שלהם. אך לכל האמנויות האלה יש דבר אחד משותף, שאותו מבינים כבר בהתחלה ובדרך הכואבת: לוחם הוא זה שמוכן להיכנס לזירה ולהילחם ולא מפחד לחטוף. דוד היה כזה בהגיעו ללוחמה מול גוליית, קולומבוס היה כזה כשהחליט לצאת לגלות עולם חדש, ואפילו רומיאו היה כזה כשהחליט להתגרות בכבוד המשפחתי ולנשנש את יוליה.

אין לך רוח קרב? את חוששת מהצל של עצמך? בעיטה בירך היא לא עוד מכה קלה בכנף עבורך? הזירה אינה בשבילך. אולי גם החיים אינם בשבילך. כי עם הכאפה הראשונה שהתלבשה יפה על המצח שלי הבנתי שאין ביניהם הרבה הבדל. בשניהם מתנהל קרב מתמיד, לעתים מתיש וכואב, על הישגים, על מטרות, על ידע, על כוח. בשניהם יש מולנו יריב שמוכן לתת 100 אחוז מעצמו כדי לזכות בהנפת הזרוע ובמחיאות הכפיים, ועל כן, בחשבון פשוט, המנצח יהיה מי שנותן את ה־120 אחוז. הליבה של האמנות הזו, אם כן, היא ללמוד איך לסחוט את ה־20 אחוז העודפים האלה. אלה שממש לא טמונים בכוחו של אגרוף, אלא בכוחה של הרוח.

שיעור שני: הזירה הפמיניסטית

לא ברור מתי החל האגרוף התאילנדי להתבסס כספורט לחימה להגנה עצמית, אך הסברה היא שזה החל בשנת 1239 בסיאם, ובשנת 1604 הפך אותו מלך תאילנד, כנראה סוג של אתלט מהזן המשוגע, לספורט הלוהט של הממלכה. העם נדבק סופית בקדחת האגרוף התאילנדי כאשר בשנת 1767 הרג המלך התאי את הנסיך הבורמזי באמצעות אמנות לחימה זו. כמו טרנד ה-TRX אצלנו, רק עם הרבה יותר זיעה, רוק ומוות (אסייתים, בכל זאת). עם היסטוריה כזו לא מפתיע שאמנות לחימה זו מתירה כמעט הכל, פרט לנגיחה ביריב, הכאתו בגב ובאזור החלציים. גם נשיכות אסור, וזה ניחם אותי מאוד עת גופי התכסה מדי יום בעוד ועוד סימני לוחמה – מה שמוכיח שבעולם האגרוף יש הרבה יותר מחמישים גוונים של כחול.

מרחב לא חס עליי, אף שניסיתי לזכות בהנחות מתוקף היותי אלופת העולם בעפעוף. הקשיחות, הצעקות וחוסר ההנחות גרמו לי להבין שהזירה הגברית הזו היא לא פחות מפמיניסטית, שכן היא מתייחסת לכולם בשוויון, ודורשת מגברים ומנשים לצאת מעצמם ולהילחם, ללא קשר למין ולמגדר. אז נכון, מדי פעם נאלצתי להילחם גם באידיאולוגיה שלי, שהרימה את ראשה ואיימה לשרוף חזייה בכל פעם שהגבר מולי שחרר בעיטה לכיווני (רק ככה לומדים איך לחסום בעיטה, ליידיז), אך מצד שני – תראו לי עוד תחום שבו אפשר להכות בחור בפנים בלי ששבר לך את הלב ועוד לקבל הפסקת שתייה כפרס. ביום שלאחר מכן קיבלתי את פניו של הגרפיקאי במערכת באגרוף לכתף. הקולגות החלו להביט בי באימה עת דילגתי במסדרונות כשידיי מושטות קדימה. לכי תסבירי להם שככה את מפגינה חיבה.

שיעור שלישי: לא לפחד מהפחד

"מה עשיתי?" אמרתי לעצמי עת הסתובבתי בלילה ברחובות העיר, קרועה מעייפות ועם כפפות אגרוף ביד, מביטה ביושבי הברים נקרעים מצחוק עם בירה ביד. רציתי לעשות כתבה על אגרוף, לא להפוך לגרסה ההונגרית של מוחמד עלי. כשמוהר הודיע לי שביום שישי יש לי קרב אגרוף מול אולגה רובין, אלופת הארץ בג'יוג'יטסו ברזילאי, שקלתי לבקש מעורך העיתון להתערב ולהגן עליי. מצד שני, עורך העיתון מול מרחב מוהר זה קרב אבוד וטרגי, ואני דווקא אוהבת את העורך שלי. ופאק איט, למה שאני לא אגן על עצמי? לא נותר לי אלא להיפרד מחברותיי ומאפי הסולד, לבלוע את הפחד ופשוט להאמין שאני יכולה. רק אז הבנתי את כוחם האמיתי של האגרופים, הבעיטות והנפילות הפיזיות והנפשיות. את המשמעות האמיתית של התחום שמחזק ומחטב לא רק את הגוף, אלא גם את הנשמה.

נכנסתי לזירה כשלבי במכנסיים המעוצבים שלי. חשבתי על ביונסה, חשבתי על סימון דה בובואר, חשבתי על ראש החוג שלי למגדר שאמרה שנשים צריכות לחגוג את גופן דרך ספורט. קיוויתי שאולגה תאפשר לי להמשיך לחגוג את גופי גם בתום ששת סבבי הקרב. בשלושת הסיבובים הראשונים רק רציתי שזה ייגמר. בסיבוב הרביעי אולגה הכניסה אותי לפינה, המקום שמתאגרף לא רוצה להיות בו. לרגע חשבתי להתכווץ, לספוג ורק לחכות שהסיטואציה המעיקה תסתיים. אך אז השתחרר אצלי משהו. הבנתי שאני לא מהבחורות שמוותרות לעצמן רק כי הפסיביות נעימה. שחררתי נהמה והכנסתי את ראשי בבטנה של אולגה, מתאפקת לא להתנצל בפניה, כי בכל זאת אני אשת שלום. התחלנו להתאבק. ברך לבטן, אגרוף לפנים, בעיטה לצלעות. זה היה מבעית, אבל עשיתי את זה. הוכחתי לעצמי שאני לא מהבחורות שבורחות מקרבות רק כי זה הורס את הפן; שאני מוכנה להילחם בעבור עצמי גם אם זה קשה וכואב ושבשביל לפגוש את היריבה האמיתית שלי אני לא צריכה להביט לצד השני של הזירה, אלא רק להרים עיניים למראה. ואותה אני לגמרי יכולה לכסח.

מרחב מוהר, אימונים אישיים וקבוצתיים, מועדון הפיור, בן יהודה 77 תל אביב. פרטים ויצירת קשר בעמוד הפייסבוק הרשמי של מוהר

הרהורי הבטטה: הסיבות להתחיל או לוותר מראש

יתרונות

• האימון עובד על כל מרכיבי הכושר הגופני: מסבולת לב ריאה, דרך כוח, כוח מתפרץ, זריזות, מהירות ועד קואורדינציה. בשל כך הוא גם יעיף לכם את הקלוריות המיותרות לעזאזל, יחטב לכם את הגוף וישלח אתכם לשינה מתוקה מאוד בלילה.
• ממש כמו פסיכולוג טוב, האימון מאפשר פריקה של עצבי היומיום. בין שבחרתם באימון אישי ובין שבחרתם באימון קבוצתי – מדובר בתחליף זול יותר.
• ממש כמו סם טוב, האימון מותיר בסיומו תחושת סטלה ממכרת, ותגידו תודה לאנדרופינים שמשתחררים פה בכמויות גדולות בהרבה מעוד אימון גנרי במכון.
• לא מזיק לנשים ללמוד הגנה עצמית. לא מזיק לאף אחד ללמוד הגנה עצמית. לכל אידיוט שלא יבוא.
• האימון מחזק לא רק את הגוף אלא גם את הנפש, את הביטחון ואת ההערכה העצמית ושולח אתכם לעולם כשאתם נחושים לטרוף אותו בשלמותו. כולל הגרעפס.

חסרונות

• אמנם מדובר בשיטה תאילנדית, אבל הפוט מסז' לא כלול פה. ובמילים אחרות: האימון הזה כואב, גם כשמקפידים על טכניקה. מיותר לציין שבלי טכניקה נכונה זה כואב עוד יותר ועלול להוביל לפציעות.
• פן, תכשיטים ופרנץ' מניקור לא מחזיקים פה מעמד. מדובר בתחום שמצריך ציפורניים קצוצות וסטוק של גרבונים לשעות הפנאי שיסתירו את הרגליים הכחולות שלך. לכי תסבירי לקהל המודאג שאת אישה מוכה מרצון.
• אם אין לכם רוח קרב – ותרו. שיעורי היוגה בעיר לא רעים בכלל (ועל כך במדור הבא).

כפפות אגרוף מבית Everlast (י380 ש"ח, להשיג ברשת מגה ספורט). גוזייה מבית נייקי (200 ש"ח, להשיג בחנויות הרשת). מכנסיים מבית ריבוק (249 ש"ח, להשיג בחנויות הספורט המובחרות).

שיער: עדי אלבלינג. צולם בקבוצת האגרוף של מושיק קידר במועדון הגרייט שייפ

• מרחב מוהר
• אגרוף תאילנדי
• החיים היפים
• כושר ובריאות