>> פורסם לראשונה ב-8.5.2018 במסגרת גיליון מיוחד של טיים אאוט שהוקדש לאיראן
קבענו לבשל יחד בשישי, בשמונה וחצי בבוקר. הגענו ברבע לתשע ועל הכיריים כבר עמדו שלושה סירים במצב מתקדם. "אני מצטערת, אני לא יכולה לחכות", התנצלה. בסיר אחד בעבע תבשיל בשר וחבושים חמוץ־מתוק (חורשטה בה); בשני, הכהה והסמיך יותר, התבשלה תערובת של עלים ירוקים טריים מבושמת מלימון פרסי (ח'ורמה סבזי). בשלישי התגבש המרק שאליו היא תזרוק בהמשך את הגונדי ברנג'י (כופתאות אורז ובשר) שאותו החלה לכדרר.

על השיש הבהיר עמדו שתי קערות זכוכית: האחת עם תערובת של בשר ואורז שבור, והשנייה עם תערובת עשבי תיבול קצוצים – מלית הכופתאות. דבורה כהן־זאדה צבטה מתערובת הבשר ושיטחה אותה על כף ידה העדינה בתפיחות קלות כמו שמשטחים פיתה. לאחר מכן היא שמה במרכז מעט מתערובת עשבי התיבול, קיערה את אצבעותיה המרוחות לק ורוד וסגרה את הכדור במיומנות. "צריך לעשות לו מסאז' טוב טוב, כדי שלא ייפתח בבישול", היא מדגימה, "בואי, תנסי".

תחת השגחתה הקפדנית אני מכינה את הגונדי הראשון שלי. "תזרקי את הכדור מיד ליד בערך שלוש־ארבע פעמים כדי שיהיה חזק בבישול ולא יתפרק", מדגישה ריקי, בתה הבכורה של כהן־זאדה. הכופתאות נכנסות למרק, לא לפני שכהן־זאדה טועמת את הציר ומוודאת שטעמיו מדויקים. "הוא צריך להיות יותר מתוק מחמוץ", היא אומרת ולוחשת שהפעם הוסיפה לתבשיל שסק טרי.

"אימא יצירתית מאוד בבישול", מחמיאה לה ריקי, "היא שמה מה שבא לה, לא עובדת עם מתכון מסודר, מאלתרת". כהן־זאדה צוחקת: "אני אמרתי לילדים שלי שממני הם לא ילמדו כלום".

מאיראן לפלאפל וגפילטע

היא עצמה למדה לבשל מסבתה, מאמה ומדודתה עוד כילדה בקרמנשה שבמערב איראן, שם נולדה בשם פָרִי אַבּוּל זָאדָה. היא זוכרת משם תבשיל מסוים של סבתה, עשוי מחיטה מונבטת טחונה וקמח. "היא הייתה מבשלת אותו במשך כמה שעות וכל הזמן בוחשת, וזה היה טעים טעים", היא נזכרת, "שנים אחר כך ניסיתי לשחזר אותו, ללא הצלחה. שאלתי בקבוצה של הפרסים בפייסבוק אם מישהו מכיר או זוכר, אבל אף אחד לא הכיר".

לישראל עלתה ב־1951 עם שבעת אחיה, והיא בת 12. "שמו אותנו במעברה במסמייה, גרנו בצריף. היה חורף קשה, עף לנו הגג, עכברים וחתולים התרוצצנו לנו בין הרגליים, היה ברז אחד באמצע המעברה ותא שירותים אחד לכולם. החיים היו קשים ושלחו אותי לפנימיית בית יעקב שבירושלים".

אביה עבד בחברת הזרע. "הוא סחב שקים של חיטה. כתוצאה מכך היו לו בעיות גב, אז נתנו לו לעבוד עם אימא בצריף שבו מכרו פלאפל. אחרי כמה שנים התעייפו ההורים והם ביקשו ממני לעזור. עזבתי את הפנימייה ובאתי לעבוד איתם".

בגיל 17 וחצי נישאה ליצחק כהן־זאדה שאותו הכירה במעברה ("הוא עזר לנו לרדת מהמשאית שהביאה אותנו למעברה והביא לנו תפוזים, ולימים הוא הפך לחברהכי טוב של אחי הגדול"). הזוג הצעיר החל לעבוד יחד בפלאפלייה ובהמשך ניהל אותה. כעבור שנה נולדה בתם הבכורה וכעבור שנה נוספת הבת השנייה. "בינתיים בעלי שיפץ את הצריף, שהפך למסעדת פועלים. מכרנו שם חומוס, פול, מרק שעועית, גולאש, חביתת ירק – כל מה שאפשר לדחוף לפיתה". אוכל פרסי? "לא, זה לא היה מקובל אז".

אחר כך עברה המשפחה לרמת גן, שם נולד בן הזקונים. היא מכרה את המסעדה(היום היא נקראת פונדק ורדה) ורכשה במקומה את מסעדת קפה שביט ששכנה בלוינסקי פינת העלייה בתל אביב. כהן־זאדה נזכרת במסעדה "המפוארת והיפה" שבה למדה לבשל אוכל מזרח אירופי מהטבחית הרוסייה ו"עד היום אנחנו אוכלים בחגים גפילטע פיש, רגל קרושה וכבד קצוץ, בצד המאכלים שלנו כמובן". בהמשך עברה המשפחה לחולון, שם נפטר כהן־זאדה.

תחתית הסיר הנחשקת

השעה 11 בבוקר ואנחנו ניגשות להכנת האורז – לב הארוחה הפרסית ("כל תבשיל צריך אורז ליד, בלי זה לא הולך", היא אומרת). תחילה היא חותכת את תפוחי האדמה לפלחים – מה שיהפוך אחר כך לתהדיג ("תחתית הסיר", בפרסית) והשחום והפריך, "אבל את זה כבר כולם מכירים", אומרת כהן־זאדה.

"מכירים, אבל לא מצליחים", מעירה בתה ומסבירה למה: "כי לא כולם מכירים את הטריק של אימא". היא מתכוונת ל"תעלות" שכהן־זאדה יוצרת באורז כדי להחדיר את הנוזלים והשומן.

"קחי, תטעמי", היא דוחפת לי כף אורז צהוב לפה. מושלם!

"בשביל האורז הזה הילדים, הנכדים והנינים שלי עומדים בתור", היא אומרת ומציינת בגאווה שיש לה שמונה נכדים, חמישה נינים ו"עוד אחד בדרך שיהיו בריאים". כולם באים כל ערב שבת לארוחה.

היא מסירה את הסיר מהגז ומניחה אותו מיד על מגבת לחה (כדי שהתהדיג לא יידבק לתחתית), מחכה כמה דקות ואוחזת את הסיר באוויר. הופה, היא הופכת אותו במכה על צלחת הגשה שטוחה ורחבה.

"לא קשה לך?", אני שואלת אותה, מתפעלת מהאישה המטופחת בת ה־78 שזה עתה סיימה להכין ארוחה לכ־20 איש. "עד לפני כמה שנים לא היה לי קשה בכלל, עכשיו קשה, אבל מסתדרים. אני נהנית לראות את כולם אוכלים ואומרים לי: 'סבתוש, זה מה זה טעים'. אני עולה במשקל רק מלהסתכל עליהם", היא מסכמת ונאנחת בסיפוק, ואז יוצאת לגינה, מציתה סיגריית Time, מתיישבת ולוקחת ממנה שאיפה גדולה.

מתכונים |

גונדי ברנג'י – כופתאות בשר ואורז

החומרים ל־10 כופתאות בינוניות:

למעטפת הכופתאות:

1 ק"ג בשר

1 כוס אורז מושרה חצי שעה לפחות

½ צרור פטרוזיליה קצוצה

½ בצל מגורר

מלח, פלפל, כורכום, כמון (½ כפית־כפית מכל דבר; לפי הטעם)

למלית הכופתאות:

½ צרור פטרוזיליה קצוצה

½ צרור כוסברה קצוצה

כמה ענפי טרגון (אם רוצים ואוהבים)

½ בצל מגורר

2 לימון פרסי קצוץ

1 עגבנייה קצוצה

מלח ופלפל לפי הטעם

למרק:

1 ראש סלרי חתוך גס

1 קולרבי חתוך גס

צרור עלי סלרי קצוצים

1 גזר חתוך (אופציה)

1 כף רסק עגבניות

1־2 לימון פרסי

מלח, פלפל לפי הטעם

½ כפית־כפית כמון (לטעום ולהוסיף לפי הטעם)

½ כפית־כפית כורכום (לטעום ולהוסיף לפי הטעם)

אופן ההכנה:

המרק:

בסיר גדול (שבו נבשל את הכופתאות) מטגנים סלרי, קולרבי, גזר ועלי כוסברה. מוסיפים רסק עגבניות, לימון פרסי ותבלינים ומערבבים. ממלאים את הסיר במים ומביאים לרתיחה.

הכופתאות:

המלית: בקערה מערבבים את כל חומרי המלית.

המעטפת: מסננים את האורז ומועכים קצת ביד / שוברים אותו קלות. מערבבים את האורז עם הבשר, הפטרוזיליה, הבצל והתבלינים לעיסה אחידה.

לוקחים כמות מתערובת הבשר והאורז ומשטחים אותה על כף היד (כמו פיתה) כך שנוכל למלא ולסגור אותה לקציצה בינונית בגודלה. שמים מעט מן המלית במרכז העיסה, מקערים את היד וסוגרים את הכדור בעזרת הידיים (כמו קובה); מהדקים כך שייסגר היטב ולא ייפתח בבישול.

מכניסים את הכופתאות למרק המבעבע ומבשלים על אש בינונית־קטנה חצי שעה, או עד שהכופתאות מוכנות.

ח'ורמה סבזי – תבשיל בשר וירק

החומרים ל־4־5 סועדים:

1 ק"ג בשר (שריר או אוסובוקו. אם משתמשים בשריר מוסיפים 2־3 עצמות מוח להעשרת התבשיל)

צרור פטרוזיליה קצוצה

צרור כוסברה קצוצה

צרור עלי סלרי קצוצה

½ חבילה שמיר קצוץ

1 כוס שעועית אדומה מושרת ללילה (אופציה)

מלח, פלפל, כורכום – לפי הטעם

1 כפית רסק עגבניות

2־3 לימון פרס

מיץ לימון טרי (לפי הטעם, תלוי כמה חמוץ אוהבים)

*אם רוצים אפשר להוסיף לירק גם:

כמה גבעולי שמבלילה (חילבה פרסית; זהירות הטעם דומיננטי)

חופן נענע

חופן טרגון

אופן ההכנה:

בסיר מטגנים את הבשר עם מלח ופלפל עד שהוא אטום מכל הצדדים ומשנה את צבעו. מוסיפים לסיר מים רותחים ומבשלים את הבשר כמעט עד הסוף. מוסיפים את הירק ואת כל התבלינים, מכסים במים רותחים ומבשלים על אש נמוכה 2־3 שעות. מתקנים תיבול אם צריך.

חורשטה בה – תבשיל בשר וחבושים

החומרים ל־4־5 סועדים:

1 ק"ג בשר (שריר ועצמות מוח)

1 בצל קצוץ

3 חבושים (לקנות בעונה ולשמור במקרר להמשך)

½ כוס נענע קצוצה

6־7 שזיפים מיובשים

4־5 משמשים מיובשים

חופן חמוציות

כ־2 כפות רכז רימונים (לפי הטעם)

1 כפית תמרהינדי

מלח, פלפל, כורכום לפי הטעם

אופן ההכנה:

בסיר מטגנים את הבשר עם התבלינים, מכסים במים ומבשלים עד שהוא מוכן.

במחבת מאדים בצל, מוסיפים חבושים, שזיפים, משמשים, חמוציות ונענע. מערבבים ומאדים עוד קצת עד לריכוך (אסור שהבצל ישחים).

כשהבשר מבושל מוסיפים לסיר את תערובת הבצל והפירות שבמחבת יחד עם רכז הרימונים והתמרהינדי (הרוטב צריך להיות חמוץ מתוק ביחס שאתם אוהבים) ומבשלים 30־45 דקות.

אורז פרסי

החומרים:

7 כוסות אורז (כ־½ כוס לאדם)

2־3 תפוחי אדמה פרוסים (תלוי בגודל הסיר; הם צריכים לכסות את תחתית הסיר)

1 כפית כורכום

½ כפית זעפרן (אם אוהבים)

שמן לטיגון

אופן ההכנה:

בסיר מביאים מים ומלח לרתיחה. שופכים את האורז פנימה ומבשלים אותו עד לדרגת אל דנטה. מסננים את האורז ("הפרסים אוהבים לעבוד קשה", היא צוחקת) ויוצקים שמן לסיר. מתבלים בכורכום (ובזעפרן אם רוצים) ומערבבים. מוסיפים מעט מים לסיר לדילול, מערבבים ומסננים את הנוזלים לקערה (נשתמש בהם בהמשך).

מוסיפים כמות יפה של שמן לסיר ("האורז סופח הרבה"), משטחים על פני תחתית הסיר את תפוחי האדמה ומטגנים.

מחזירים את האורז לסיר ושופכים אותו על תפוחי האדמה. בעזרת סכין יוצקים תעלות (חורים עמוקים) באורז ולתוך התעלות יוצקים את הנוזלים ששמרנו בקערה (מפזרים את הנוזלים בתוך התעלות ובדופנות הסיר).

מכסים את הסיר במפית בד או במגבת יבשה ומניחים מעל מכסה. מנמיכים את הלהבה ומבשלים עד שהאורז מוכן.

מניחים את הסיר על מגבת לחה כחמש דקות והופכים אותו.

מילון למטבח הפרסי־יהודי

גונדי ברנג'י:כופתאות אורז ובשר שמתבשלות במרק

גונדי נוח'ודי:כופתאות חומוס ועוף שמתבשלות במרק, יש שממלאים אותן בתמרים

חורשט:תבשיל, בדרך כלל נאכל עם אורז

סבזי:ירק טרי, המלווה הקבוע לארוחה פרסית

ח'ורמה:תערובת (עורמה סבזי = תערובת ירוקים)

קוקו:פריטטה (קוקו סבזי = פריטטת ירק/פשטידת ירק)

פסנג'ון:תבשיל פירות יבשים

שפטה:קציצות (שפטה סיב זמיני = קציצות תפוחי אדמה)

לימו עמאני:לימון פרסי, עשוי מליים מיובש. תבלין רב תכליתי במטבח הפרסי, בעל בשומת נפלאה וממכרת

רובה אנאר:רכז רימונים: רכז חמוץ־מתוק הנפוץ במטבח הפרסי

שמבלילה:חילבה פרסית

תהדיג:תחתית הסיר (בדרך כלל התחתית השרופה של האורז הפרסי: הופכים את האורז על צלחת הגשה ומתפללים שהעוגה תצא עם תחתית שרופה ומושלמת)

דולמה:ממולאים, בדרך כלל מבשלים כל הלילה בתנור (לשבת בצהריים)

• אוכלים שותים
• גונדי
• חדשות האוכל
• אוכל פרסי

"סיר של בית" היא אחת המסורות האהובות עלינו מבית אסיף, המרכז לקולינריה בישראל. בכל שבוע מתארח שף, בשלן או דמות מעניינת שונה בבית הקפה של אסיף, ומבשל במטבח את זכרונות הילדות והבית שלו – ואנחנו זוכים לטעום מניחוחת הילדות שעטופים במסורות משפחתיות ובמורשת עתיקת יומין, כפי שאלה מתגלמות בסיר אחד שהוא כולו בית. המיזם החל בתחילת המלחמה, בתקופה בה מפונים ומפונות החלו להגיע לאסיף ולבשל סירים שהזכירו להם את הבית שנאלצו במהירות לעזוב, אך מאז עברו לא מעט שמן ושאר ותבלינים בסירים, והמיזם התרחב לשלל דמויות צבעוניות שמגיעות לבשל באסיף אחת לשבוע – ביניהם השפים צחי בוקששתר, מושיקו גמליאלי, וגם ערד ניר משום מה. אבל מחר (שני) מצפה למבקרים באסיף מנה יוצאת דופן משף יוצא דופן.

>>חול המועד והאש הגלויה: 3 מסעדות שיודעות בדיוק מה לשים על הגריל

לכבוד חג הפסח יגיע לבשל באסיף שף הלל תווקולי (פאסטל, דריה ואנימאר), שהתפרסם בזכות אוכל מיוחד שמיטיב לשלב את המטבח הפרסי המסורתי עם טכניקות מודרניות, ונגיעה חדשנית ומקורית. קשה מאוד לשכוח את הפעם הראשונה שטועמים ממעשה ידיו. אבל אנימארנסגרה לפני כעשרה חודשים, ובדריה תווקולי כבר לא מכהן כשף הראשי – כך שאם התגעגעתם כמונו לטביעת היד הייחודית שלו, מחר בצהריים זו תהיה הזדמנות נדירה וקצרה (ל-3 שעות בלבד) שלא כדאי להחמיץ. אז בסדר, את הגונדי שבעקבותיו התפרסם (בין היתר) לא נאכל, כי הוא לא כשל"פ, אבל במקום זה נוכל להתפנק על הסיר הביתי של תווקולי, שצפוי להיות לא פחות טעים ומנחם מקציצות הגונדי שלו.

"היא מנה פשוטה, והאוכל הכי בסיסי עבורי", מספר תווקולי, מוסיף שהוא זוכר איך כולם במשפחה היו מחכים במיוחד למנה הזו בימי בחול המועד, ומסתערים על הסיר עם כף – קבב שלרם (לפת בפרסית), תבשיל פרסי שמורכב מקציצות קבב קטנות שנחות בצילן של שכבות מגורדות של לפת וגזר, ומתבשלות זמן רב בציר עוף מתובל היטב. "אני אוהב לאכול את המנה כשהיא קרה, בטמפרטורת חדר – זה הכי טעים ככה. אפשר להגיש אותה עם יוגורט או סבזי (תבשיל ירקות פרסי מסורתי)", הוא מסביר, ואנחנו כבר ממהרים לתפוס מקום.
מנה של קבב שלרם תעלה 90 ש״ח, ולצידה יהיו זמינים שאר המנות של קפה אסיף.
לילנבלום 28, בין 12:00-15:00

• אוכלים שותים
• הלל תווקולי
• אוכל פרסי
• אסיף - מרכז קולינרי

פעם היו מסעדות פועלים. גם היום יש. אלא שפעם היו אוכלים בהן פועלים ומשלמים בהן מחירים של פועלים. זה דבר שכבר לא קורה. לא מסתובבים בינינו פועלים עבריים, ומה שהיה פעם מטבח עדתי עממי הפך לקולינריה אותנטית עם שורשים מסורתיים בתמחור מהביל. אפילועשינו רשימה כזושמרכזת את הטובים מהז'אנר. גם "גורמה סבזי", המסעדה הפרסית הוותיקה משוק לוינסקי, מצאה מקום של כבוד באגף הפרסי. ואחרי הערב שהיה לנו אתמול, היא בדיוק הדרך לנקום (מבלי להפר את המצב הגאו-פוליטי העדין).

>>זאת העיר שלנו: 7 המלצות נפלאות על תל אביב שקיבלנו השבוע

המחירים, כאמור, לא זולים ביחס להיצע השגור של שירותי שיגור המזון, אבל גורמה סבזי היא מסעדה אולדסקול, עם מנות נדיבות שיכולות להשביע גם שני אנשים שרעבים באופן בינוני, ובעיקר מציעה שלל מנות יחודיות שלא פשוט למצוא בימים כתיקונם, כולל גונדי מופלא ועצום מימדים, כשעיקר הפוקוס הוא על התבשילים הפרסים מז'אנר החורשט (תבשילים גדושי עשבים כמיטב המסורת הפרסית). זה הזמן להזכיר שהמטבח הפרסי הוא לא רק עשיר ואקזוטי אלא גם בריא בטירוף, ואם נמאס לכם מהרצף של המבורגר-שוארמה-נודלס-פסטה, מדובר במציאה משמעותית שכדאי לשמור במועדפים. תפריט המשלוחים של גורמה סבזי אמנם מוגבל ביחס להיצע במקום עצמו, אבל יש כאן כל מה שצריך כדי לאכול טוב ולקלל את משמרות המהפכה ימ"ש.

מנה מומלצת?אם למקום קוראים "גורמה סבזי", ויש גם מנה שנקראת "גורמה סבזי" (הידועה גם כ"חורשט סבזי", תלוי מאיזה חלק של האימפריה הפרסית אתן מגיעות), אז כדאי מאוד שזה מה שתזמינו. תמורת סכום לא צנוע (79 שקלים) תקבלו סעודת מלכים שכוללת מנה נדיבה מהתבשיל האדיר עצמו (בשר בקר שמתבשל ממושכות בציר עז טעם שמותקן משבעה סוגי ירוקים), יחד עם תוספת חמה (לכו על האורז הצבעוני אם יש), פיתות, סלטי הבית, ומקבץ ירוקים פרסי לתוספת רעננות ובריאות.
יש אופציה לטבעונים?בהחלט. יש חורשט סבזי צמחוני, אבל היינו הולכות דווקא על החורשט מסמא הטבעוני שמכיל שעועית ירוקה ותפוחי אדמה ונראה מספק יותר (67 שקלים).
איך מזמנים?וולט, אמרנו לכם.
ואם לא בא לי? תשמעו, יש כאן גם שיפודים טובים ואתם יכולים להשתפן וללכת עליהם. אבל לא בשביל זה באתם למסעדה פרסית. לא התחברתם לאוכל פרסי בכלל? מוזר מאוד, אבל בשביל אנשים כמוכם יש לנו את רשימתהמשלוחים הכי טובים בתל אביב.

• מה מזמינים היום
• אוכלים שותים
• משלוחים
• משלוחים בתל אביב
• אוכל פרסי
• שוק לוינסקי
• וולט WOLT

זה היה יום חדשות מוזר, עם הידיעה על מותו של נשיא איראן ראיסי בתאונת מסוק. אבל בניגוד לכמה ינון מגלים, אנחנו לא בקטע של לחגוג עם בקלאוות. אבל בשביל לאכול אוכל טעים לא צריך שום תירוץ, ואנחנו אוהבים את מסעדות העיר שמגישות אוכל פרסי-יהודי מושלם. אם ממש חשוב לכם הקשר, אפשר להגיד שאלו היו המנות האהובות ביותר על הטייס האיראני אלי קופטר. שיהיה בתיאבון.

>>קרואסון שטוח: טרנד טיקטוק שמועך את המאפה המתוק נחת בת"א

חורשט סבזי של סבתא סולטנה | בלאדי שיק

אנחנו לא בטוחים אם לארז קומרובסקי באמת הייתה סבתא סולטנה, משום שאנחנו נחשפנו לסבא וייסברג הפולני ולשם המשפחה האשכנזי קומרבוסקי מהצד השני. אבל האמת היא שעם סיר חןרדט סבזי שכזה אנחנו ממש לא מתכוונים להתווכח. המאכל בהי"א הידיעה של המטבח הפרסי. מדובר בתבשיל עשבי תיבול ובשר בקר בבישול ארוך, יחד עם לימון פרסי חמצמץ ושלל תבלינים להשלמת המלאכה. מוגש כמיטב המסורת, עם אורז פרסי לבן וטעים ברמות.
76 ש"ח, רב אלוף דוד אלעזר 15, או בוולט. 054-575-2381

קבב פרסי | אנימאר

המסורת הפרסית קובעת כי על הקבב להיטחן פעמיים על מנת שיתקבל מרקם עדין יותר, וברור שמי שימלא אחר המסורת כהלכה, הוא השף הלל תווקלי באנימאר, בה מיטיב לשלב טעמים וניחוחות מכל רחבי הים התיכון, כשהפרסי כמובן ביניהם. מנת הקבב המוגשת באנימאר היא מנה עשירה וריחנית של קבב פרסי עטוף בפיתה דקיקה שיצאה מהסאג', בתוספת של חמאת פפריקות, יוגורט חמצמץ, סבזי (שאם לא עקבתם הם עשבי תיבול בבישול ארוך), יחד עם בצל וסומאק. אוכל פרסי בגבוה, והמחיר בהתאם.
129 ש"ח, הירקון 87, 03-575-9060

פאלודה | שוק התקווה

ממש בבוקר זה שמנו פעמינו ללגום פאלודה בשוק התקווה. כשהגענו לדוכן הקטן, שמגיש פאלודה קפואה ומופלאה מתוך סיר מתכתי גדול ומלא בקרח, כבר היה תור לא קטן של מי שרוצים לצנן את יומם עם המשקה המופלא. או רוצים, כמוני לציין את הפגיעה בציר הרשע. הפאלודה הפרסית אגב, היא בין הקינוחים הראשונים בהיסטוריה – מעין מקפא במרקם ברדי המבוסס על מי ורדים, רוזטה שקדים, סוכר ואטריות אורז שקופאות במשקה, ומייצרות שלוק מנצח.
7 ש״ח לכוס קטנה, האצ״ל 40, שוק התקווה.

גונדי | שמשירי

כופתאות הגונדי הפרסיות גם הן צברו לעצמן שם, ולא בכדי. קודם כל כופתאות זה דבר נפלא, ודבר שני כופתאות שעשויות מקמח חומוס ועוף ומתובלות היטב, הן דבר נפלא אף יותר. במיוחד שהן נחות במרק עוף צלול וערב לחיך. מסעדת שמשירי הוותיקה שבשוק לוינסקי, שקיימת משנת 2000, מגישה כופתאות גונדי נפלאות, שעשויות מחזה עוף וחומוס קלוי שמעניק להן טעם מנחם ונפלא. תמצאו שם עוד קלאסיקות רבות של המטבח הפרסי, כך שאם בא לכם להיזכר בראיסי, זה המקום בשבילכם.
36 ש״ח, נחלת בנימין 99, 03-68210-18

חורשט אלו | גורמה סבזי

גם גורמה סבזי היא מסעדה פרסית ותיקה בשוק לוינסקי, עליה חולש ביגאן ברכורדי, שעלה מפרס בשנות השבעים. המסעדה מקפידה על בישול אותנטי ומסורתי, ומגישה את מיטב המטעמים של פרס, כשהם מתובלים היטב וביד מיומנת. נזכיר כי חורשט הוא תבשיל בפרסית, וחורשט אלו הוא תבשיל בבישול ארוך עם פירות יבשים, שמעניקים טעם מתקתק, עם רכז רימונים, שזיף קווקזי ופלחי משמש. נוספים לו עשבי תיבול רבים, כמו בכל תבשיל במטבח הפרסי, וזעפרן וקינמון שמוסיפים ארומת ניחוחות מטריפה.
40 ש"ח למנה, לוינסקי 47, או בוולט. 03-508-0709

תבשיל עאש |סלימי

עוד מסעדה ותיקה וידועה בשוק לוינסקי היא סלימי, שמגישה את מאכלי העדה כבר למעלה משישים שנה. זו מורשת שניתן לסמוך עליה, והיא מבטיחה הרבה יותר מטיסה תחת ערפל כבד. לענייינו, חוץ מגונדי וחורשט, מצאנו גם מנה ייחודית של המטבח הפרסי שתכלס נשמח לאכול כל יום ללאנץ' – תבשיל עאש, שהוא לא פחות מתבשיל סלק בגווני ורוד עז עם קציצות בשר, תמרינידי, אורז לספוח את כל הנוזלים, וגם פלפל שאטה לתוספת הפיקנטיות הנחוצה.
60 ש״ח, נחלת בנימין 80, 03-518-8377

האגף הפרסי | שוק האוכל של דיזינגוף סנטר

בשוק האוכל של דיזינגוף יש אגף פרסי מרשים ומכובד שמציע באמת מכל הבא ליד, ברמה שאפילו משמרות המהפכה לא יאשרו זאת מפאת הנדיבות. תמצאו שם גונדי כמובן עם מרק ולבדו, חורשט מכל הסוגים והמינים (סבזי, אלו), חמין פרסי, קציצות שפתה עם תפוחי אדמה וחומוס, וגם מגוון תבשילים טבעוניים בתיבול פרסי נדיב ומהודק.
זמין בימים ד, ה, ו החל מ12:00 בשוק האוכל בדיזינגוף סנטר או בוולט.

• אוכלים שותים
• אוכל פרסי
• איראן
• פרסי

כל אחד חושב ששלו הכי טעים, וכל אחד טועה. כי אוכל עדות – או אוכל עממי, אוכל ביתי, תבשילים או איך שלא תרצו לקרוא לזה – תמיד טעים. כן, גם של השכנים שתמיד הבית שלהם הריח מוזר. הבעיה לא היתה הם, אלא אתם. הריבים הישנים בין העדות של מי הכי טעים כבר הפך למיותר מאז שהבנו שאוכל טוב יש בכל מקום, ורק צריך לדעת למצוא אותו. והדרך הטובה ביותר היא בעזרת המסעדות העממיות. נו, אתם בטח זוכרים.

>>כרמל גת תציין את יום הולדתה ה-40 בשבי, אז אנחנו נציין אותו כאן

מסעדות עממיות כבר הפכו למצרך נדיר במחוזתינו, לפחות יחסית לימי עבר. אז כן, זה בהחט סממן לשדרוג שתחום האוכל הישראלי עבר בעשורים האחרונים, אבל לפעמים גם בא לנו אוכל של בית, פשוט לא בבית. ואנחנו בוחרים להוקיר את הפשטות.על כן אספנו לכם עוד כמה יחידות סגולה, מסעדות עממיות עם וותק מכובד (לרובן) וטעמים של פעם. מדובר ביחידות סגולה, שמזכירות לנו שלאחרי (ולפני) הכל אנחנו קיבוץ גלויות אחד גדול. אספנו לכם את המסעדות העממיות הטובות בתל אביב, וסדרנו אותם לפי סוג אוכל העדות, כמו שאומרים בגן. שיהיה בתיאבון.

פרסיות

סלימי
עזבו אתכם מחמינאי ומהאיום האיראני, ותתחילו לדבר על הדברים החשובים באמת – אוכל. ואם כבר, אז למה שלא יהיה אוכל פרסי? העלייה הפרסית הביאה אלינו את מיטב מאכלי העדה, לימדה אותנו להתענג על גונדי, לשבוע מחורשט סבזי או חורשט אלו, וכמבן, להשתוקק לאורז פרסי כהלכתו. מסעדת סלימי בשוק לוינסקי מגישה את כל מיטב מאכלי העדה כבר למעלה מ-60 שנה(!). המורשת בהחלט מורגשות במנות שמבושלות ביד מיומנת, ומצטיינות בגודל נדיב ובמחירים נוחים. גם האווירה במקום צפופה, שמחה ומשפחתית ויש אפילו שיפודים בגריל להשלמת המלאכה.
מנה חובה: גונדי
נחלת בנימין 80, 03-518-8377

גורמה סבזי
מסעדה נוספת הנמצאת במרכז שוק לוינסקי,וקרויה על שם הסבזי, מאכל הדגל של העדה הפרסית. הסבזי, במקרה ולא ידעתם הוא למעשה תבשיל ירקות ירוקים המתבשלים יחדיו עם בשר בקר, בתיבול מסורתי של כמון, כורכום ולימון המשווה לו טעם חמצמץ. ובכלל, המטבח הפרסי שופע בתבשילים שמבוססים על ירקות ועשבי תיבול, מה שמעניק למנות גם סגולות בריאותיות וגם טעמים עזים ומקוריים. בגורמה סבזי תמצאו מגוון חורשט (תבשילים בפרסית), כמו למשל חורשט במיה עם בשר, חורשט סבזי עם בשר, חורשט מוסמא (חצילים) עם בשר וגם גרסאות צמחוניות לכל אלה.
מנה חובה: חורשט סבזי
לוינסקי 47, 03-508-0709

בלקניות

אולימפוס
מסעדת אולימפוס מכנה את עצמה מסעדה יוונית בלקנית אותנטית, ואכן, אם תפתחו מפה, תראו שיוון שוכנת בחלקה בחבל הבלקן. אז על הגיאוגרפיה סיכמנו, ואם נפתח את ספר ההיסטוריה, נספר לכם שאולימפוס קיימת כבר משנת 1932(!), ושכנה בהתחלה ברחוב הקישון עד שעברה למקומה הנוכחי ברחוב קרליבך מספר שנים אחר כך. מה נגיד, כמעט מאה שנה של מיתולוגיה ועדיין לא נס ליחה. האוכל עודנו טרי ורענן, המזאטים עודם מוגשים בנדיבות יתרה, הירקות עדיין ממולאים בכישרון ובתיבול מדויק, ולא פחות חשוב – האווירה עודנה שמחה וקלילה כראוי למסעדת פועלים.
מנה חובה: קבב אולימפוס
קרליבך7, 03-562-1658

ויטושה
בימיה הטובים הייתה ביפו קהילה בולגרית ענפה. כיום לא רבים נשארו, אך מספר מסעדות בולגריות עממיות שרדו כעדות היסטורית. אחת מהן היא מסעדת ויטושה, שכמו קפאה בזמן ומציעה מנות של מיטב המסורת הבולגרית וכאלה שנדמה שתמצאו רק בה. לא רק קשקבל ובצק פילו – תמצאו בה גם קציצת מוח, אגריסטדה מוח (מעין מנה ראשונה שמוגשת קרה), לוקנקה שזה נקניק בולגרי מעושן, לשון בחמאה, גיבץ' ירקות, כרוב ממולא, מוסקה בשרית או צמחונית, וגם מגוון מנות עוף ובשר על הגריל. לקינוח, סוטלאז' אורז עם חלב למהדרין.
מנה חובה: קציצות מוח. אם כבר אז כבר
יהודה הימית 3, 03-518-1974

טורקיות

מוטפאק
ביקור אחרון של מבקר אוכל הרחוב שלנו אמנםהזהירה שהמקום איבד מעט מאיכותו מאז שהחליף ידיים, אבל עם מנות כמו איסקנדר באמתחתה, אנחנו נוטים להיות סלחניים. הרי נתחי בשר כבש נוסח דונר מונחים על קוביות לחם רך ומבורך בתוספת רוטב עגבניות-חמאה ויוגורט הם לא עניין של מה בכך. מלבד האיסקנדר המדובר, לא נשכח כי למוטפאק מורשת טורקית וותיקה, וידע רב בהפעלת דונר טורקי כהלכתו, ואלה מייצרים את אחת הפיתות האהובות במחוזתינו שמאופיינת בהנדסת פיתה אידאלית, תוספות טריות ורטבים ענוגים. וכולנו תקווה שיחזרו לימי השיא.
מנה חובה: איסקנדר, אם לא היינו ברורים.
דרך שלמה 110, 03-934-6666

באבאג'ים
מסעדת באבאג'ים החלה בכלל בבת ים, צברה עדת מעריצים, ונחתה בתל אביב עם שני סניפים, בפלורנטין וביד אליהו. המסעדה מתאפיינת במטבח טורקי אותנטי, שמקפיד על חומרי גלם טריים ומובחרים, תיבול מסורתי ומדויק ומנות נדיבו. גם כאן תראו מנות דונר מסורתיות (בפיתה, לאפה או צלחת) ומנת איסקנדר מכובדת. בנוסף, תמצאו פה גם תבשילים מהבילים וריחניים כמו איזמיר כופתא או חציל ממופלא ועוד מאפים מסורתיים דוגמת לחמג'ון, פידה וסו בוריק ועוגת סולת לקינוח.
מנה חובה: לחמג'ון
דרך שלמה 43\השלושה 11. 054-552-0913

בוכריות

חנן מרגילן
כמו כל תל אביבי, גם אנחנו כבר חפרנו לכם הרבה על חנן מרגילן. אבל כשמגיע, מגיע. מדובר באחת מהמסעדות העממיות המנצחות בעירנו, שהפכה כבר למוסד מכובד שתור ארוך משתרך מחוץ לשעריו. חנן מרגילן שייכת למשפחת חנימוב, שמבשלת בה מתכונים משפחתיים עתיקי יומין שנשמרו לאורך דורות, לא לשווא המקום הפך למפגש של שפים ואנשי אוכל ומביני דבר. הכל מוכן בעבודת יד ובתפריטמרק דושפרה עם כיסונים עדינים, באחש, פלוב, גוז'גיז'ה, מנטי ועוד מטעמים בלתי נשכחים בביצוע מופתי. ובגלל שאנחנו בכל זאת נמצאים איפשהו בהרי הקווקז, ברור שאפשר גם למצוא שלל בשרים ושיפודים על הגריל.
מנה חובה: מרק דושפרה
מסילת ישרים 15, 03-687-3984

סמרקנד
קודם כל העיצוב, אחר כך מרק הלגמן. כשנכנסים למסעדת סמקרנד אפשר לחשוב שחזרנו למאה הקודמת ונחתנו באוזביקסטן של שנות ה-60. במסעדה כיסאות מרופדים וגבוהים, מנורות צבעוניות ושולחנות עץ כבדים שמייצרים תחושה שהגעתם למוסד קולינרי וותיק. ואכן המסעדה נפתחה כבר בשלהי שנות ה90 של המאה הקודמת באור יהודה, כשהמטבח הקווקזי בארץ היה בחיתוליו ממש. בסמרקנד אפשר לפתוח שולחן, למלא אותו בכיסונים מסורתיים, מאפים ממולאים, מגוון מזאטים וסלטים, מרקים חמימים ומגוון של מנות בשר על הגריל וגם אלכוהול להשלמת החגיגה.
מנה חובה: צ'יבורקי
דרך בן צבי 34, 03-6811122

תימניות

שמעון מלך המרקים
מדובר במוסד מרקים ואוכל ביתי ותיק בשוק הכרמל, שקיים ומחמם אותנו בחורפים כבר יותר משלושה עשורים. כשנכנסים לשמעון רואים את הפתיליות דולקות ומסודרות בשורה ועליהן מונחים סירים גדולים ועמוסים שמפיצים ניחוחות מפתים לרחוב כולו. אפשר למצוא אצל שמעון פינה לשבת ולשקוע בנוסטלגיה, ואפשר בעיקר למצוא בו מרק רגל שמכבד את עצמו, או מרק בשר ראש למיטיבי לכת. המרקים מבוססים שניהם על ציר עמוק טעמים בתיבול תימני מדויק שכולל חוויאג' וחילבה, וכן בבשר רך ונימוח בבישול ארוך. וברור שתוסיפו סחוג ולחוח לטבול ולהתנחם בו.
מנה חובה: מרק רגל
יחיא קאפח 28, 03-620-5488

סאלוף ובניו
סאלוף ובניו כבר הפכה למוסד של אוכל תימני בעיר, ועשתה זאת בחן, כישרון, מורשת ובלי רעש וצלצולים. היא גם האחראית המרכזית לעובדה שהפכנו למכורי סאלוף, קובנה, ג'חנון, מלוואח ולחוח – אבל עם כאלה בצקים מנחמים באמת קשה להאשים אותה. עוד למדנו בסאלוף ובניו שמטבח תימני ממש לא מסתכם בבצקים וקמח לבן, ומציע תבשילים עזי טעם, פיקנטיים עד כלות וערבים לחיך. זאת למשל, תבשיל שעועית ובשר חמים, תבשיל שוואיה מסורתי של כתף בקר בבישול ארוך, קציצות בשר עם אפונה ושלל מרקים. לקינוח יש לחוח עם נוטלה או מלוואח עם נוטלה, כן כן, אלה מנות אמיתיות.
מנה חובה: מלוואח סביח
נחלת בנימין 80, 03-522-1344

עיראקיות

מסעדת דוד חביב
בשוק התקווה ניתן למצוא ייצוג הולם למטבח העיראקי, ואין כמו מסעדת דוד חביב כדי להתנסות בטעמיו ובניחוחותיו של מטבח זה. כשמגיעים לדוד חביב, המכונה גם מרכז הקובות, נוכחים לראות כי מדובר בספק-דוכן-ספק-מסעדה, עם שבעה שולחנות בלחץ. המוסד החל עוד בעיראק על ידי הסב יוסף חביב, ומנוהל כיום על ידי הבן דוד. במקום יושבים בני ובנות המשפחה ומגלגלים קובה עיראקי לפי הספר: יש קובה בורגול, קובה חמוסטה, קובה דלעת, קובה במיה, קובה סלק, קובה חלאבי וגם קובה שאמי מאודה וממולא בבשר עסיסי. מלבד קובה יש גם שיפודים בפיתה, או קציצת עיג'ה מסורתית בפיתה עם טחינה ושאר ירקות.
מנה חובה: קובה דלעת
פינת נוריאל, מבשר 19, 054-393-3335

מסעדת שאול מוצפי ובניו
אנחנו עדיין בשוק התקווה, שכן כפי שהבהרנו מוקדם יותר, מדובר במקום האולטימיבי להתנסות ברזי המטבח העיראקי. והפעם עם הקבב העיראקי של שאול מוצפי, שמאכיל לקוחות נלהבים (ואף סלבס) בקבב מסורתי כבר למעלה מארבעה דורות. הקבב הידוע מורכב מתערובת בשר טרי, פלפל, מלח ובצל, וזוהי התורה כולה. כנראה שדרושה מורשת מכובדת של ארבעה דורות לפחות, כדי לשמור על המתכון ולהמשיך להיות מוסד מכובד. מלבד הקבב הידוע, יש גם שיפודי לבבות עוף, שקדי עגל, ביז (עטינים!), וגם חומוס, סלטים וצ'יפס ספוג בשמן, רך ומנחם.
מנה חובה: קבב, אלא מה
מבשר 15, 03-639-2344

טריפולטאיות

בכור את שושי
האם ידעתם שבכור ושושי הם אב ובתו? ובכן, גם אם לא ידעתם את הקוריוז הזו, את הקוסקוס החלומי של השניים אתם בוודאי מכירים. זאת יחד עם מפרום, בוריק נוסח טריפולי, צ'יראשי חמצמץ, אורז עם שעועית ברוטב אדום, חריימה פיקנטי כהלכתו ועוד שאר תבשילים ומרקים ריחניים שמוכנים על פי מתכונים משפחתיים. האב ובתו מנהלים ביד רמה שלוש מסעדות, האחת בתל אביב, השנייה בבני ברק והשלישית בפתח תקווה. בכולן, האוכל נמזג (בעגה המקומית) בנדיבות אל הצלחת, האווירה נעימה ומזמינה ולא יומרנית והאוכל צבעוני, טעים ומשגע.
מנה חובה: קוסקוס עם מרק ירקות
יד חרוצים 13, 03-687-2895

גואטה
מסעדת גואטה היא מסעדה טריפוליטאית אותנטית אותה מובילה לאה, אם המשפחה, שמבשלת ביד רמה את כל הארסנל הטריפוליטאי. בתפריט כל החשודים המיידים שנתקשה להגות: יש טבחה בסאלק, טבחה בלקרעה, קיפטא ברוז, פלטה מחשיא ועוד שמות שלא נזכור עם טעמים שלא נשכח. חוץ מזה יש גם מאכלים עם שמות מוכרים יותר דוגמת חריימה, מפרום וקוסקוס כמובן. המנות נדיבות וגדולות ומלאות בשמן שרק מיטיב איתן, והאוכל טעים ומנחם באופן שנצרב בתודעה והופך את החוויה למשובחת – כזו שיכולה להתקיים רק במסעדה עממית שכזו.
מנה חובה: טבחה בסאלק
שדרות ירושלים 8, 03-518-7818

אתיופיות

מסרקווי
העליה האתיופית היא מהעליות המאוחרות שהגיעו ארצה, ומכאן, לחיך הישראלי לקח קצת זמן להתרגל לטעמים האתיופיים. רק שמסעדת מסרווקי, בניצוחה שלאסמאראת מגבט, היטיבהלהגיש את האוכל האתיופי לחיך הישראלי מבלי לוותר על המסורת. פשוט באמצעות בישול אוכל אותנטי, טעים ומיוחד. למשל, עם אינג'רה מכובדת, נקולל פרפר (שהוא בשר מטוגן ומיובש), נצ'י טיבס שהוא בשר בקר צלוי עם בצל ותבלינים, דולת שהוא תבשיל מחלקי פנים של כבש, דורו ווט שהוא תבשיל עוף, ומעדנים נוספים.
מנה חובה: דורו ווט
ריב"ל 4, 054-542-1084

טנאת
טנאת היא מסעדה אתיופית טבעונית שמעלה על נס את המטבח האתיופי, שאכן מאוד מתאים לצמחונים ולטבעונים. הכוכבת הבלתי מעורער פה היא האינג'רה, והיא מוגשת למרכז השולחן בחגיגיות עם מגוון סלטים ומטבלים מסקרנים, דוגמת אליצ'ה שהם ירקות שורש מבושלים, שירו שמורכב מעלי מנגולד, גומן המבוסס עדשים אורגניות ומיסר שהוא סלט עלים רענן בתיבול מסורתי. לכך נוספת גם טחינה אתיופית מצוינת. כיף ונעים לשבת בטנאת, המחירים נוחים והאוכל בריא ומזין.
מנה חובה: אינג'רה סאן
צ'לנוב 27, 03-522-2829

סובייטיות

שו
מסעדת שו הצטרפה אלינו לפני שנה, והתמקמה ברחוב קרליבך. המסעדה נפתחה על ידי אנה אנדריאנקו, שעלתה לארץ מאוקראינה לרמת גן לפני כ-11 שנים. בעברה היא עבדה כמנהלת חשבונות, אבל הגעגועים לאוקראינה הובילו להחלטה לחשוף את התרבות האוקראינית לישראלים, גם לטובת הקהילה האוקראינית, וגם עבור המקומיים. על כן יצרה מסעדה עממית מהיסוד, עם תפריט בית ילדותה, אווירה חמה ומשפחתית וגם מופעי תרבות אוקראיניים. בתפריט תמצאו מאכליים אוקראיניים למהדרין דוגמת: בורשט, הלושיקי, ורניקי, דרוני, אלדוקי, הולצבי וצ'יקן קייב.
מנה חובה: ורניקי עם דובדבנים חמוצים
קרליבך 3, 058-6076070

ויקינג
ויקינג היא מסעדה רוסית שמגישה אוכל רוסי קלאסי ולא מתחנף. כלומר, רחוק מלהיות כשר ורחוק מלחסוך במיונז. האוכל בויקינג נותר נאמן למקור, וזה מה שהופך אותה, אם תשאלו אותנו, למסעדה עממית מצוינת. המסעדה קיימת כבר יותר משני עשורים, הישג מרשים לכל הדעות, ומנוהלת על ידי ויקה וניקולאי ירמולין. הזוג מגיש סטייק לבן שזכה למעמד של תהילה בעיר, בורשט, מגוון חמוצים, קווייאר, פילמני, שניצל עוף או חזיר, ביף סטרוגנוף, לשון, סלט אוליבייה נפלא ועתיר במיונז, וגם חינקאלי, צ'יבורק ומרק גולאש מכובד מהמדינות השכנות.
מנה חובה: שניצל חזיר
בן יהודה 6, 03-620-6502

אשכנזיות (נו אין הרבה, תנו לנו להכליל)

חיים נלו גריל האוס
מסעדת הגריל הרומנית של חיים נלו החלה בשנות ה-60 כדוכן צנוע שהגיש קבב רומני קלאסי. מאז עבר לא מעט קמח תירס במחוזותינו, ומסעדת חיים נלו מגישה מלבד בשרים ועופות משובחים בגריל ובנוסח רומני – דוגמת כבד עוף מטוגן, שניצל מטוגן עם גבינה, סטייק צוואר חזיר או סטייק צלע חזיר, סטייק פילה בקר, אנטריקוט, מוח בגריל למיטיבי לכת, וגם קורדון בלו לאוהבי השחיתות. התוספות, כמובן רומניות למהדרין – לא לפספס את הממליגה עם הר הגבינה, את הכרוב הממולא, פלפלים ממולאים הצמחוניים ואת הפפנש לקינוח כמובן. ברקע מוזיקה רומנית שמחה ומלצרים שידברו איתכם רומנית שוטפת.
מנה חובה: סטייק צלע חזיר עם ממליגה
אילת 11, 03-510-1919

סנדר
חלאס עם הסטיגמה שאוכל אשכנזי הוא אפור ומבאס. הנה, קחו דוגמה מסנדר, שמספקים אוכל טעים ומשובח, ולא ראוי לכל הדעות הקדומות שאחזו בו. סבבה, רגל קרושה היא באמת לאמיצים, אבל גפילטע פיש זה קציצת דג טעימה, שלא לדבר על קניידלך, שלעניות דעתנו הציל את המטבח המזרח אירופאי לאורך השנים. גם כבד קצוץ נפלא יודעים לעשות בסנדר, טשולנט כמו שהתכוונו בשטעטל, קרפעלך מופלאים, שניצלים, קציצות עוף, קיגל, גיבץ' וצימעס. הישיבה בסנדר נעימה ומחממת לב, השירות משפחתי ואם תגיעו להתיישב שם מצוננים קלות ותזמינו מרק עוף שיימזג מול עינכם הרואות, אנחנו מבטיחים לכם שתתחילו להרגיש טוב יותר.
מנה חובה: מרק עוף עם קניידעלך
לוינסקי 54, 055-953-6665

טוליפ
טוליפ היא מסעדה הונגרית, ואף היחידה ההונגרית שמצאנו בתל אביב, על כן עליה לקחת את עצמה ברצינות – וסמכו על טוליפ שהיא בהחלט מקפידה על כך. זאת עם מרק גולאש מופלא, סמיך וכבד כמו שצריך, בלינצ'ס מלוח ממולא בפטריות או בתרד, רולדת עוף שהיא לא פחות משניצל ממולא בפטריות, כרוב הונגרי ממולא, פפריקש לפי מיטב המסורת, לצ'ו שהוא תבשיל ירקות מסורתי, מאפה תפוחי אדמה עם גבינה ונקניק מעושן וגם כבדי עוף עם בצל ביין אדום. לקינוח, כופתאות גבינה מתוקות,בלינצ'ס עם גבינה מתוקה או עם אגוזים ושוקולד. מסעדה לבוא אליה עם סבא וסבתא (לא משנה מאיזו עדה הם), לזלול ולהתרגש.
מנה חובה: גולאש
יהודה הלוי 52, 03-566-8444

• אוכלים שותים
• אוכל פרסי
• אוכל רוסי
• אוכל אתיופי
• אוכל טריפוליטאי
• אוכל תימני
• אוכל בוכרי
• אוכל טורקי
• מסעדה בלקנית
• הכי טובים