את המפגע העירוני הדוחה הזה כולנו מכירים היטב: אתם הולכים לתומכם ברחוב כשלפתע – איש משתין. לפעמים בפינה לא מספיק נסתרת או מאחורי איזה שיח, לעיתים בחצר ביתכם או על הרכב שלכם בחניון, במקרים מסוימים ממש בפרצופם הנגעל של העוברים והשבים. וזה עוד לפני שדיברנו על ריח השתן החריף בפינות השתנה ציבוריות לא רשמיות. בעעעע. ומצד שני, כל תל אביבי עם שלפוחית רגיזה יודע שהבעיה היא שאין שירותים ציבוריים. אבל עכשיו יש.

>> בגין בידינו: שטח נוסף מהקריה נמסר לעיריית ת"א-יפו
>> עיריית ת"א-יפו, מה יש לך מגיא הוכמן? // טור דעה

אלה חדשות מרעישות אחרי עשורים ארוכים של הזנחה: בימים אלה השלימה עיריית תל אביב-יפו את הצבתם של 15תאי שירותים ציבוריים אוטומטיים ברחבי העיר באמצעות חברת JCDecaux, אשר פיתחה את השירותים האוטומטיים הראשונים בעולם לפני כ-40 שנה (ואחראית גם לתחנות האוטובוס הגרועות שלנו). המתקן הראשון של החברה בעיר הוצב בשנת 2015 בכיכר מסריק, אך רק בשנה האחרונה נכנסה הצבתם של מתקנים נוספים להילוך גבוה יותר. והנה יש גם סרטון חמוד מאוד (תסריט, צילום ועריכה: יותם מונק):

חלק מהסיפור הוא גם קידום מרחב ציבורי רגיש-מגדר, כחלק מהתכנית העירונית"עיר שווה" לקידום שוויון מגדרי בתל אביב-יפו.זמינותם של שירותים במרחב הציבורי מספקת מענה לנשים ולמגוון אוכלוסיות ומעודד שהייה ממושכת במרחב הציבורי, שכן, היעדר זמינות של תאי שירותים מקצר את שהייתן בחוץ של ילדות, נערות ונשים, ואילו גברים שמתפנים בשטחים ציבוריים יוצרים מפגע סביבתי ופגיעה בתחושת הביטחון.

המתקן נגיש לנכים, נפתח בלחיצת כפתור, מנקה את עצמו בתוםכל שימוש(שטיפת רצפה, חיטוי וייבוש אסלה) ובכך משפר פלאים את חוויית השימוש בשירותים ציבוריים. המתקן בטוח וקל לשימוש – השירותים מיועדים לשימוש מעל גיל 12, יש על כך שילוט ברור בכניסה. ישנם כפתורים בולטים לכניסה מבחוץ וליציאה מבפנים. יש גם ידית אדומה ובולטת מבפנים ליציאת חירום הפועלת בכל מצב, גם כאשר אין חשמל.המתקן ידידותי לסביבה, עשוי מחומרים עמידים, והניקוי העצמי שלו נעשה באופן אוטומטי בשימוש חוזר של מים ומנצל את אור השמש כדי להפחית צריכה באנרגיה. המתקן מכיל כיור פורצלן אנטי-בקטריאלי, מתקן סבון ומייבש ידיים אוטומטי, מראה, שני ווי תלייה לביגוד, תאורה נעימה וטמפרטורה מבוקרת המותאמת לעונות השנה.

תאי השירותים מוצבים בשדרות וברחובות שבהן יש תנועה ערה של עוברים ושבים במשך כל ימות השבוע. בפברואר 2024 השתמשו בשירותים אלה קרוב ל-10,000 איש ואישה. מיקומי התאים הפרוסים כיום בעיר:

גינת שינקין
שד' המעפילים פינת רח' וינגייט
כיכר מסריק פינת רח' נצח ישראל
שד' ירושלים פינת רח' עולי ציון
שד' בן גוריון 70 פינת רח' פילון
שד' בן גוריון 14 (מול בית בן גוריון)
שד' רוטשילד פינת רח' נחמני
שד' נורדאו פינת רח' בן יהודה
שד' ח"ן פינת רח' השופטים
שד' דוד המלך פינת רח' אורי לסר (מול הרבנות)
שד' ההשכלה 14 (ליד גינת המשחקים)
שד' יד לבנים (בסמוך לבית ספר "גיבורי ישראל")
גן המייסדים (אזורי חן)
מתקן נוסף, בגן כרונינגן (בסמוך לאצטדיון בלומפילד), ממתין להשלמת חיבורי תשתית ויופעל בעוד כחודשיים. כל זה כמובן רחוק מלהיות מספיק בעיר של חצי מיליון איש, שמאות אלפים מכל רחבי הארץ מגיעים כדי להשתין בה מדי יום, אך מהעירייה נמסר כי היא מקדמת הצבה של תאים אוטומטיים כאלה במיקומים נוספים. נחזיק אצבעות ונתאפק.

• הבועה
• עיריית תל אביב
• שירותים ציבוריים
• שוויון
• איכות הסביבה

במשך עשורים הייתה הכיכר שסביב היכל הספורט ביד אליהו שממה אורבנית צחיחה, וגם הניסיון להקיף את ההיכל במקדונלד'ס וארומה עם שיפוצו ב-2007 לא הצליח להזניק את הרחבה למשהו שנראה כמו חיים. אבל עכשיו, כמו שאפשר לראות, יש למקום הזה סיכוי להפוך לחלק מהשכונה שמקיפה אותו.

השבוע הסתיימו עבודות הפיתוח ברחבת היכל הספורט מנורה-מבטחים והוא נפתח לתנועת ולרווחת הציבור הרחב. בעיריית תל אביב-יפו מתגאים בו כ"פרויקט ייחודי ובעל בשורה מרעננת שמשתלב במגמת ההתחדשות העירונית של השכונה, שבאה לידי ביטוי בעיקר בשיפור ובחידוש מערכת הצירים הירוקים של מזרח העיר – טבעת השדרות, אליה מגיעות שדרות יד לבנים, ושדרוג ותחזוקה מסיבית של הגינות הרבות בשכונה ושל החיבור הטבעי עם פארק גלית הסמוך". וואלה.

היכן שקודם היה כלום ושום דבר, מכילה הרחבה טריבונה גדולה וכיפית, ולצדה שתי בריכות מים אקולוגיות בצורות אמורפיות ובהן דגי נוי וצמחיית מים מגוונת. הצמחייה מהווה מוקד משיכה ליאורית-מצרית (עוף מים ממשפחת הברווזיים) שכבר מזמן הפכה להיות תושבת יד אליהו. כמו כן, הותקנו ברחבה ספסלים וכסאות נגישים, ניטעו 26 עצים וצמחיה מגוונת, ובגגות הטריבונות מטופחת גינת-גג עם שביל טיול מאבני דריכה.

באזור הקופות הותקנו חיפוי במבוק לטריבונות, פרגולה ייחודית מעל לבמת האמפי שתשמש אזור להתכנסות ואירועי קהילה, ובהמשך יפתח במקום גם בית קפה שישרת את העוברים והשבים. הרחבה נגישה לאנשים עם מוגבלות. הפרויקט, בתכנונה של האדריכלית חוי ליבנה, התקיים במסגרת הליך שיתוף ציבור ועלותו הייתה 7.7 מיליון ₪.

השמשת הכיכר ושתילתם של עצים מצלים היא חלק מתכנית היער העירוני, במסגרתו פועלת העירייה בשנים האחרונות לקידום תכנית ייעור ויירוק כיכרות, שמטרתה להפוך את הכיכרות בעיר לירוקות, מוצלות ובעלות מגוון סוגי עצים שמותאמים לסביבה ולשינויי האקלים. כך, בחודשים האחרונים הסתיימו עבודות הפיתוח של כיכר ביאליק במסגרתן נוספו 20 עצים בוגרים חדשים, והעבודות על כיכר האופרה (76 עצים). כמו כן, במסגרת השיפוץ הזמני של כיכר רבין נוספו 21 עצים וכיכר נוספת שנהפכה לירוקה היא כיכר דיזינגוף, שבה נוספו 88 עצים. בהקשר זה ראוי לציין גם את כיכר גבעון, שהספיקה לא מכבר להפוך מרחבת בטון אפרורית לכיכר שוקקת ונעימה לשהייה, לא מעט בעזרת הגינה הקומפקטית שהוקמה על גג החניון, וכוללת גבעות, מדשאות, הוספת 15 עצים חדשים ושביל אבני דריכה.

• הבועה
• יד אליהו
• היכל מנורה
• איכות הסביבה

חודש נובמבר הוא חודש קשה גם בלי שיש מלחמה באוויר וחטופים בעזה. החשיכה באדיבות שעון החורף, השמיים המתקדרים וחוף הים המתרוקן מצד אחד, וחגיגת הקניות האינטרנטית לקראת חגי האור מצד שני, מייצרים תחושה עגמומית מדי שנה בימים האלה. תנועת הקיימות באופנה עורכת כבר מספר שנים אירועי-נגד שמטרתם לתת מענה ירוק והולם לטרנד צריכת היתר של אופנה מהירה וזולה, ועיריית תל אביב-יפו רגישה כתמיד לטרנדים ותקיים השבוע פעילויות בכל רחבי העיר תחת הכותרת "אופנה חוזרת – מקומי, סביבתי וייחודי".

החל ממחר (שני, 27.11) ועד יום חמישי (30.11) יתקיימו בעיר מגוון פעילויות לצרכנות נבונה, כולל הרצאות, סיורים, סדנות וסטיילינג לקהל הרחב עשרות חנויות וינטג', יד שנייה, רטרו ותיקונים בכל רחבי העיר, לעידוד העסקים המקומיים ובשיתופם.בעירייה מזמינים את תושבי ותושבות העיר ואת המפונים והמפונות המתארחים בה ומבקריה לבקר בחנויות הווינטג', יד שנייה רטרו וחנויות התיקונים ברחבי העיר שנקלעו למשבר בעקבות מלחמת "חרבות ברזל".

המבקרים ילמדו ממיטב המרצים על הקשר בין אופנה ומיחזור, יתנסו בסדנות מגוונות, יסירו בסיורים מודרכים בין העסקים השונים ויקבלו שירותי סטיילינג בעשרות חנויות, תוך שימת דגש על מיחזור וצרכנות נבונה.הרשמה לפעילויות ופרטים נוספים כאן בלינק. ובונוס מיוחד:מפת חנויות התיקונים של תל אביב. כי למה לזרוק ולקנות חדש אם אפשר לתקן, לחסוך ולפרנס עסק קטן וצנוע? אין לכם תירוצים עכשיו.

הרצאות וסדנות:
27.11, 17:00, בר מימון, רמב"ם 5 ,מה תלבשו למסע בזמן? הרצאתה של ענבל נקדימון.
28.11, 16:00, אדרת וארגמן, בוגרשוב 53, מחירו האמיתי של ג'ינס – הרצאתה של אופירה אוברוגר.
28.11, 19:00, בית פרנקפורט, קיציס 23, השפעת הצבעים עלינו: ה​רצאתה של הסטייליסטית שירלי גליק.
29.11, 15:00, ביגודית ויצו, ברודצקי 19, סטיילינג אישי​​ בביגודית ויצו רמת אביב וסדנה להכנת תיקים.
29.11, 16:00, מרכז יום לאזרחים ותיקים, רמה 5, חצי הארון המלא – הרצאתה של הסטייליסטית אירית מגורה.
29.11, 18:30, דיזנגוף סנטר, קומה 1-, מיחזור אופנה וטרנדים: הרצאתו של איש התקשורת והאופנה יואב מאיר.
30.11, 20:00, דיזנגוף סנטר, קומה 3, Better be second- הרצאה של אור בן עמי.

סיורי אופנה עם גילי סיוון כהן:
28.11, 11:00, סיור אופנה ברחוב בשוק הפשפשים.
29.11, 16:00, סיור אופנה ברחוב רמב"ם.
30.11, 16:00, סיור אופנה בשכונת פלורנטין.

ליווי סטיילינג אישי:
28.11, 17:00, רחוב סמטת בית הבד, Essel Studioמארח את בן זייגר בארוע סטיילינג.
29.11, 15:00, ​רחוב אשתורי הפרחי 24, הסטייליסטית חגית בחנות אדית.
29.11, 12:00, רחוב בוגרשוב 53, אדרת וארגמן – מה מתאים לך ומי את ואתהה רוצים להיות בתוך הבגדים שלכם? אמילי מרקביצה נסיכת הסטייל, מאיירת אופנה ומתלבשת מגניבה בעצמה.
29.11, 15:00, רחוב קינג ג'ורג' 21, איתי גונן וינטג'- הסטייליסטית קים אביטבול.
30.11, 14:00, מציאון- דיזנגוף סנטר, עם הסטייליסטית ליר ניסני.
30.11, 13:00, דנדשה, ​המלך חירם 8 יפו, בין סטיילניג חן בר כליפא.
30.11, 16:00, דיזנגוף סנטר, Pangea vintage- סטיילינג עדן גולברי.

הנחות והטבות בעסקים:
​היה היה – ​רחוב בן יהודה 72 : 25% הנחה על כל החנות
​יעלה ולעילא – אבן גבירול 185: 20% הנחה על כל החנות
ליזת – רחוב אלנבי 84: שתיים פלוס אחד על פרטי הלבוש בחנות

• ❤ תל אביב
• הבועה
• קיימות
• אופנה
• אופנה ישראלית
• איכות הסביבה
• משבר האקלים
• עיריית תל אביב

ישראל, כידוע, היא שיאנית בתחום השימוש בכלים חד פעמיים. כדי לצמצם את השימוש ואת הנזק העצום שהם מייצרים לסביבה מטילות מדינות ברחבי העולם מיסים על השימוש בהם, ובמקרים מסוימים אפילו אוסרות את השימוש בכלים מסוימים. גם אצלנו היתה איזו התקדמות בנושא, כשממשלת לפיד־בנט הטילה מס על שימוש בכלים חד פעמיים.

אבל כמו הרבה הישגים קטנים גם ההישג הזה בוטל כלאחר יד, מיד עם כניסתה של ממשלת נתניהו הנוכחית בינואר האחרון. זה היה אחד המהלכים הראשונים שאותו ביצעה הממשלה החדשה, בהובלתה של השרה להגנת הסביבה עידית סילמן, שהבטיחה, בזמנו לגבש "חלופה מיטיבה ונכונה לכלל אזרחי מדינת ישראל". מישהו שמע ממנה משהו בנושא מאז? אה, לא? זה מה שחשבנו.

חברתGreen Goodsהישראלית פועלת מזהעשר שנים כדי לנסות ולהגן על הסביבה, כתרומה מינימלית למאמץ העולמי להצלת כדור הארץ. היא מייבאת, מייצרת ומשווקת מגוון רחב של אריזות מתכלות וכלים חד פעמיים שניתנים למחזור וידידותיים לסביבה.

אם בתחילת הדרך היו אלה רק מוצרי קרטון וכלים עשויים עץ במבוק, הרי שהיום האופציות הן רבות ומגוונות, וקיימות בטווחים של מחירים נגישים: כלי הגשה מקנה סוכר, צלחות וקערות מעלי דקל, אריזות וסכו"ם במבוק, אריזות מתכלות מתירס ועמילן, ועוד. זהו שוק שהולך וגדל בכל העולם, והחברה משתדלת להיות תמיד הראשונה שמביאה את המוצרים והטכנולוגיות החדשות לארץ. יש היום הרבה חברות בשוק הישראלי שנוגעות בתחום, אבל מבחינת הכמות והמגוון – מדובר בזו שמציעה את הכי הרבה אפשרויות.

את נושא הכלים המתכלים והפיתוח שלהם מובילות בשנים האחרונות אוסטרליה וניו זילנד. גם באירופה נעשים פיתוחים רבים. מעבר ליבוא, פיתחה חברת גרין גודס עצמה ומשווקת ליין של כלים מקנה סוכר ונבט חיטה –במחירים זהים לכלי שולחן מפלסטיק, עם נראות מרשימה הרבה יותר משל כלים מתכלים אחרים. את הכלים הם מייצרים בעזרת מפעל בסין – המקום שבו מייצרות היום רוב החברות הגדולות שעושות שימוש בקנה סוכר כדי לייצר כלים (במקביל להודו, גם שם קני הסוכר גדלים בשפע).

את הפיתוח המקומי שלהם משווקת מייצאת גרין גודס גם למדינות שונות בעולם. מדובר במוצרי אקו מוצרים מתכלים וניתנים לקומפוסטציה בכל מתקני קומפוסט תעשייתי, עשויים באגסה – סיבי קנה הסוכר שנשארים לאחר שאיבת מיץ מקנה סוכר. קנה סוכר הוא לא רק משאב שמתחדש מדי שנה, אלא כזה שאפשר להשתמש בו כדי לייצר מוצרים שמיוצרים בדרך כלל מפלסטיק או מנייר. השימוש בבאגאס מונע גם את הזיהום שבדרך כלל יתרחש כתוצאה משריפת עיסת קנה סוכר לאחר מיצוי מיץ.

אותם הכלים, שמורכבים גם מגבעול חיטה לא מולבן, ללא כלור, ללא חומרי הדברה וללא צבע (סיבי קנה סוכר), הם בטוחים לשימוש במיקרוגל ועמידים בפני נוזלים ושמן – מה שהופך אותם מתאימים לשימוש לאריזת והגשת מאכלים חמים וקרים כאחד. הם לא מכילים ציפוי פלסטיק או שעווה, והקונסטרוקציה שלהם היא חזקה, יציבה ועמידה בחיתוך.

אבל לא רק קני סוכר: אחת הקטגוריות היותר פופולאריות של החברה היא של מוצרים ואריזות עשויים נייר קראפט – נייר חום ממוחזר שמתכלה ב־100%. אלה הן האריזות שאתם בטח מכירים ממשלוחי האוכל והטייק אווי, כאלה שמסעדות ובתי מזון רבים עושים בהם שימוש בשנים האחרונות כחלופה לכלי פלסטיק. גרין גודס מציעה אריזות קראפט בצורות שונות – עגולות, מלבניות, מחולקות ועוד, עם מכסים מחומרים שונים שגם הם ידידותיים לסביבה. יש גם "סירות" קראפט להגשה – שאותן אתם בטח מכירים מדוכני אוכל ושווקי אוכל ברחבי העולם, ובשנים האחרונות גם בארץ.

לצד עבודה עם מסעדות, עסקי קייטרינג וייצור של מהדורות בפרייבט לייבל לחברות שונות (כמו סופר פארם, למשל), עובדת חברת גרין גודס גם עם חברות ההייטק הגדולות. בחדרי האוכל והקפיטריות של חברות כמו גוגל, אפל ופייסבוק תוכלו למצוא כלים מתכלים שהם מייצרים או מייבאים. בחברות הייטק בינלאומיות רבות קיימת היום מדיניות נוכחת לפיה הן מפנות חלק מהכספים שלהם לנושאים הקשורים באיכות הסביבה, או לפיתוח מוצרים ידידותיים לסביבה.

אחד הדגשים המשמעותיים ביותר של החברה הוא להישאר מעודכנים בכל הפיתוחים החדשים שמתרחשים בתחום ברחבי העולם. בימים אלה, למשל, יש התחלה של מגמה של שימוש באצות ובעלי בננה כדי לייצר כלים מתכלים – מה שבטח נראה מגיע אלינו גם בקרוב.

כחברה שעובדת בשוטף עם מסעדות רבות, הם מצאו במהלך השנים פתרונות גם לסוגיות שהכלים המתכלים פחות מתאימים להן – כמו למשל צלחות זכוכית בגדלים ובעיצובים שונים. מסעדות כמו גרנד קפה טורקיז ורשת מאפיות לחמים משתמשות כבר שנים במגשי הזכוכית במשלוחים של מגשי אירוח, ולעיתים גם מקבלות פניות מלקוחות שמעוניינים להחזיר אותם (וגם אם לא, הם בוודאי יעשו בהם שימוש חוזר).

בחודש האחרון, עם פרוץ המלחמה, עלה הביקוש לכלים מתכלים, בעקבות העובדה שמסעדות ועסקי מזון רבים חזרו לעבוד במתכונת מוגברת של משלוחים או טייק אווי, קצת כמו בתקופת הקורונה. ואם את החוקים הספציפיים בנושא בינתיים אין לנו אפשרות לשנות – אנחנו יכולים לפחות לנסות לעשות את המקסימום מצידנו, ולצד כל הבלאגן שמתחולל לנו בראש בימים אלה – לחשוב קצת גם על הסביבה שבה אנחנו חיים.
>> לאתר של חברתGreen Goods

• מסעדות
• איכות הסביבה

"מאחד יוצא אחד" הוא מיזם חדש של חברת אתא המיתולוגית לכבוד יום כדור הארץ שיתקיים מחר (שישי, 12.5). הרעיון לא מורכב, אבל גם לא פשוט: כל מי שיש ברשותו בגדי אתא ישנים שהוא כבר לא לובש, יכול להחזיר אותם לחנות בתמורה לזיכוי. את הבגדים אתא תכבס מחדש, תשפצר ותשווק לעולם כקולקציה של קיימות, שנוצרה ללא פסולת וללא זיהום. יעל שנברגר, המעצבת הראשית של החברה, מודה שהיא לא יודעת כמה אנשים יגיעו ואין לה מושג אילו פריטים הם יביאו איתם, אבל בכל מקרה היא תשמח לקבל השראה מבגדים ישנים וליצור מהם משהו חדש. הדרישה היחידה שלהם היא: כבסו את הבגדים לפני שאתם מביאים אותם. נשמע לנו פייר.

"כבר זמן מה שאנחנו חושבים על מהלך שלם במסגרתו אנחנו יודעים מההתחלה ועד הסוף איך אנחנו מסייעים למניעת זיהום כדור הארץ", מסבירה שנברגר. "יש המון דרכים לעשות את זה, וכל הדרכים טובות, אבל אנחנו בחרנו בדרך שבה אנחנו שולטים בכל התהליך ומיטיבים עם כל אחד. תהליך שכולם נהנים בו.

"נתחיל במי שמחזיר את הבגד, שנהנה מזה שהוא לא צריך להחזיק אצלו בגדים שהוא לא לובש. לנטוש בגד שאתה לא לובש זה קשה, אבל פה קיימת האופציה גם להחזיר ולדעת לאן הוא הולך, וגם לקבל נקודות זיכוי בחנות. בגדים, כמו כל עניין אחר, יכולים להימאס על מישהו אחד אבל השני מתאהב בהם. אנחנו ניקח את כל הבגדים האלה, ולמרות שאנחנו מבקשים שיגיעו מכובסים – נכבס אותם שוב. מה שיפה – יישאר כמו שהוא. ומה שידרוש טיפול – נעשה ממנו משהו יותר יפה, נייצר מהם קולקציות חדשות".

"לא הייתי רוצה להשתמש במילים גדולות כמו בשורה או עולמות חדשים. בדרך שבה אנחנו בחרנו לעשות את זה יש לנו שליטה על כל השלבים: אנחנו ייצרנו, מישהו אחר לבש, המישהו הזה החזיר לנו אותו. אנחנו יודעים איך הבגד יוצר ואנחנו ידועים מה נעשה איתו הלאה, וחוזר חלילה. אין פה בליינד ספוט"

"יש עוד משהו שאני אוהבת בתהליך הזה: הבגדים של אתא לא נראים ישנים. אנחנו לא מדמים קרעים, או פרימות או דברים אחרים שקורים לבגד באופן טבעי. התהליך של לייצר קרעים הוא תהליך מלאכותי – אבל כשאתה לובש בגד והוא נקרע לך כשנסעת על אופניים, אז הוא נקרע לך. קרה משהו אמיתי לבגד. הדי.אנ.איי של הבן אדם שלבש אותם מעניק עוד שכבת חיים לבגד. לבגד של מישהו שישב כל היום במשרד, יש הוויה אחרת וגם נראה אחרת מבגד של אדם שמטפס על עצים או עובד בבניין".

"הנוכחות של מי שהבגד היה שלו עוברת יחד עם הבגד במסגרת הקולקציה החדשה. לא צריך להכיר את הבן אדם, אבל הדברים שקרו לבגד נשארים. אם אני שמה, לדוגמה, בגד על אדן החלון – הוא ידהה בצורה מסוימת. אם אני מזייפת את הדהייה הזאת זה דבר אחד, אבל אם זה קרה בעצמו – זה מעניק לבגד חיים. אם למישהו יש חולצה לבנה שבה אחד הכפתורים נפלו והוא תופר אותו בחוט בצבע אדום – הבגד קיבל עיצוב חדש ואופי של בן אדם אחר".

ככה זה ברוב המקרים בקניית יד שנייה, לא?
"נכון. על אף שביד שנייה יש דרישה שהבגד יראה חדש. אני לא דורשת את זה, להפך. אני רוצה את הבגד גם אם נפל לו כפתור, גם אם יש לו קרע במרפק. אני לא מתייחסת לדברים האלה כפגמים, אלא כסימני זמן. סימני הזמן האלה הם דברים שהם קולקציה. יש להם יופי משל עצמם. הם מעצבים את עצמם".

אתא מביאים כאן בשורה חדשה בכל הנוגע ליד שנייה?
"אני לא חושבת. יש המון דברים שקורים בתחום הזה. כל אחד מוצא את הדרך. הרבה מותגי אופנה מוצאים את הדרכים שלהם לזהם פחות. אצלנו זה פרויקט מתמשך – אני מתחילה איפה שאני מתחילה והוא יתפתח לאן שהוא יתפתח. אני לא יודעת כמה אנשים יחזירו בגדים, אני לא יודעת איזה בגדים יחזירו, אני לא יודעת באיזה מצב הבגדים יהיו".

לא ממציאים כלום

"השלב הראשון הוא שלב ההחזרה, שאחריו יתחיל תהליך החשיבה. יש לי עולם שלם של מחשבות. אני יודעת מה אני עושה לבגדים שלי שנקרעים – אני מתקנת אותם ביד גסה אפילו כי אני אוהבת את זה. אבל יש פה עוד עניין. נניח שזה נורא יצליח, ויחזירו המון המון בגדים, עצם המיון שלהם והחלוקה מחדש למה מתחבר למה – זה מה שייצור את הקולקציות החדשות. באירוע הבא אוכל לקחת, למשל, רק את הבגדים הכחולים שהחזירו לי ולייצר מהם קולקציה כחולה. יש המון אפשרויות".

את יוצרת עולמות חדשים.
"כל אחד שמחזיר בגד משמח אותי ויוצר עולם חדש עבורי ועבור האדם שיזכה ללבוש אותו. זה אירוע שנותן לי השראה. מלבד זאת – זה ניסיון, שאני מקווה שיצליח. לא הייתי רוצה להשתמש במילים גדולות כמו בשורה או עולמות חדשים. בדרך שבה אנחנו בחרנו לעשות את זה יש לנו שליטה על כל השלבים: אנחנו ייצרנו, מישהו אחר לבש, המישהו הזה החזיר לנו אותו. אנחנו יודעים איך הבגד יוצר ואנחנו ידועים מה נעשה איתו הלאה, וחוזר חלילה. אין פה בליינד ספוט. כשאתה עושה דברים, לפעמים יש משהו שאתה לא יודע. פה אתה יודע הכל. אתה יודע הכל כי אתה עשית".

אז הכל למען הקיימות?
"אתא נזהרת במילים גדולות כמו קיימות ופאסט פאשן. אלה מילים שנשחקו עם השנים, כולם עסוקים בקיימות וכולם עסוקים בשינוי, אני בסך הכל מקבלת חזרה את הבגדים שעשינו ועושה מהם בגדים חדשים. באנגלית קוראים לזה Upscale, בניגוד ל-Recycle. במקום לפרק משהו ולהפוך אותו למשהו חדש, אנחנו לוקחים את הדבר עצמו והופכים אותו למשהו טוב יותר ממה שהיה (או לפחות טוב כמוהו).

"לדעתי אתא היא עדיין מותג של בגדי עבודה, והבגדים נותנים את הדעת על הדבר הזה. העובדה שאנשים נוטים ללבוש את הבגדים האלה במהלך היום אומרת שהם יכולים לעבוד איתם"

בשנה שעברה עשינו פרויקט עם חברת the new denim project שקצת מתחבר לנושא. זו חברה שעושה Upscale לבגדים: היא קונה פסולת של תעשיית הג'ינס ובתהליך מיוחד הופכת אותה לחומר גלם חדש. היא טווה ממנו חוטים ואורגת ממנו בדים. התהליך הוא בעצם שימוש שני באותו חומר, ובמובנים מסוימים זה דומה לדבר הזה. אין דרך אחת לעשות קיימות. כל דרך היא טובה. אין דרך רעה לשמור על כדור הארץ. יש את הדרך שלך. כל מותג מוצא את הדרך שלו ואת השפה שלו לדבר את זה. אני יודעת לפעול ולהוציא מאתא את המיטב בדרך שלי בנושאים של קיימות.

מה ההבדל ברמה העיצובית בין אתא ההיסטורית של בגדי העבודה לאתא, המותג התל אביבי של היום?
"הבגדים של אתא נשענים בצורה חזקה על אתא ההיסטורית, אבל עברו מאז 100 שנים. יש דברים שלא נגענו בהם, ולקוחות בכלל לא שמים לב שהם אותו הדבר. מכנסי ההתעמלות שלנו למשל. הם נראים בדיוק אותו דבר מאז שנות ה-40. אנחנו לא ממציאים כלום. אני לא יודעת להמציא. העצה הכי טובה שקיבלתי היתה כפעם אמרתי 'עשו כבר הכל' וענו לי בתגובה 'הכל עשו. אבל את לא עשית'. זה הכוח של הפרסונליזציה. הפרסונה שלך היא זו שעושה וכל דבר הוא פרשנות.

אפשר לעבור בגד בגד של אתא ולראות איך כולם נשענים על אותם העיצובים של אתא ההיסטורית, עם שינויים קלים. איך הם הפכו לבגדים עירוניים תל אביביים? לא ניתן לדעת. מאיזשהו רגע אתה לא יודע. אתה עושה משהו, וכשאתה משחרר אותו לעולם – הוא יכול להתחבב על הבן אדם האחרון שחשבת שהוא יאהב אותו. מהשנייה ששחררת בגד לעולם, הוא לא שלך יותר. לדעתי אתא היא עדיין מותג של בגדי עבודה, והבגדים נותנים את הדעת על הדבר הזה. העובדה שאנשים נוטים ללבוש את הבגדים האלה במהלך היום אומרת שהם יכולים לעבוד איתם".

"מאחד יוצא אחד", שדרות רוטשילד 141. יום שישי 12.5, 10:00-15:00

• אופנה
• אופנה ישראלית
• קיימות
• איכות הסביבה
• אתא
• יד שנייה
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 946 // 25 שנות דוקאביב