האם זה קצת מוזר שנחמד לנו שיש שוב חדשות כאלה? כי פייר, התגעגענו קצת להתעסקות בקסקסת של חיי הלילה על פני המציאות הנוכחית. היום (7.1) הושק – לפחות וירטואלית – מועדון חדש הצפוי להיפתח ב-19.1 על חורבות הבלוק, באותו לוקיישן מיתולוגי בתחנה המרכזית. מה שהיה אמור להיות מאורע משמח הוכתם במעט בפוסט שפרסם ירון טראקס, מבעלי הבלוק לשעבר ולעד הפנים והקול ומערכת הסאונד של המועדון. בפוסט הוא רומז על כך שהמועדון החדש לא רק התמקם באותו לוקיישן, אלא מנסה להעתיק את הבלוק במיתוג, באנשים, בשם, בסגנון ואפילו במערכת הסאונד – ואף גרס כי בעלי המועדון החדש פונים לחברות סאונד ויחצנים בשם הבלוק.

>תעלומה בתוך סנדוויץ': מי היא הילדה מהחלון של איציק ורותי?

המועדון המדובר הוא הקווסט (QUEST), שנכנס ללוקיישן המיתולוגי במרכזית, אותונטש הבלוק בסוף אוגוסט 2022. בזמנו כתב טראקס כי סגירתו של הבלוק התרחשה בשל "ההשפעות ארוכות הטווח של מגיפת הקורונה, המצב הכללי של סצינת המועדונים בישראל ובעולם, והעובדה שללא הרחבה הראשית, המועדון עובד כבר תקופה ארוכה בתפוסה של פחות מ-40% ומתקשה לעמוד בהוצאות". מאחורי הקלעים עד גם סכסוך ארוך שנים, שגם הגיע למישור משפטי, מול חברת נצב"א המפעילה את התחנה המרכזית – וגם איום סגירת התחנה המרכזית, שנכון לעכשיונדחה לפחות עד 2035.

אם כן, הקווסט נכנס למקומו החדש, ורק הבוקרהשיק עמוד אינסטגרם טרי, בו הכריז על פתיחת המועדון ב-19.1. בפוסט היחיד שפורסם בעמוד נכתב כי "הקווסט הוא מסע בעולמות הפנטזיה, הוא סיפור תרבותי מבוכי שנוכל ללכת ללכת לאיבוד בו בכיף, ולמצוא את עצמינו בלב ארמון מפואר של צלילים, באלמנט הבסיסי שלנו, ביסוד הכי עמוק, בריקוד. שנים של ניסיון בסצנה התל אביבית לימדו אותנו על קדושת חווית הבילוי, איך להדק את מה שכבר ניראה מהודק, לדייק גם כשאנחנו מרגישים כבר בול באמצע, לקחת כל אלמנט לקצה שלא חלמנו שאפשר להגיע אליו -ואת האג׳נדה הזו יצקנו לתוך הקירות של הקווסט. לתוך התוכן, לתוך תוכנו, אנחנו מאמינים בקהילה האלקטרונית ובצורך בהיכל תרבות חדש עתידני שלא שוכח לרגע מאיפה הוא בא".

במקביל, הדי.ג'יי המוערך עמרי סמדר פרסם פלאייר למסיבת "גנוז" – ליינאפ חדש שהוא מרים עם גי אפיקומן – שיתקיים במועדון הקווסט ב-26.1. באותו הפלאייר, מתחת לשם המועדון החדש, נכתב "EX BLOCK", ונראה כי זה מה ששבר את גב הגמל, וגרםלירון טראקס לפרסם פוסט נוקבשפונה ישירות לאנשי הקווסט: "כשלפני כמה חודשים הם פרסמו סרטון קידום למועדון שלהם ושילבו בתוכו את השלטים שפרופגנדה עיצב, עם הסלוגן 'ריספקט דה וייב', שתקתי. העו״ד אמר לי שאני יכול לתבוע אבל שאין בזה טעם בשלב זה", כתב, והמשיך לפרוס את כל האופנים בהם הקווסט מתחקה אחר אביו הרוחני, שלא ידע שהוא כזה. כשהתחלתי לשמוע מאנשים שהבלוק חוזר לתחנה, תיקנתי והסברתי בסבלנות שזה לא אנחנו, ואפילו הוצאתי פוסט הבהרה מהעמוד".

"כשגיליתי ממש במקרה וברגע האחרון", המשיך טראקס, "שהם ניסו לקחת את המיקסרים שלי – טראקס 1 והפרוטוטייפ של טראקס 2 – מהסטודיו של טכנאי האלקטרוניקה, דאגתי להחביא אותם במקום בטוח. כששמעתי שהם מנסים לגייס כמה שיותר מהצוות הקודם, אנשים שגדלו איתנו במקום, נשכתי שפתיים וסתמתי, כי איך אני יכול להאשים אנשים שצריכים פרנסה? אפילו כשסיפרו לי שהם אומרים לחברות הסאונד וליחצנים שזה הבלוק ושאני חלק מזה, תיקנתי את כל מי ששאל, ועדיין שתקתי, למרות שבפנים לא היה לי קל".

"תמיד האמנתי שאמנות זה משהו שמגיע מבפנים. או שיש לך את זה, או שאין לך את זה", חותם טראקס את הפוסט. "אז אוקיי, קראתם למקום שלכם סקוואט בערבוב אותיות, וללאונג׳ לאונג׳, ול-יארד נסט, ועל הפוסטרים 'אקס בלוק', ובסרטי הקידום 'ריספקט דה וייב', ואפילו הליינים מרגישים קצת מוכרים משום מה. נראה לכם שזה יספיק? לא יודע על מה בדיוק חשבתם כשעשיתם את כל הדברים האלה, אבל אם אתם עד כדי כך אוהבים את העבודה שעשינו עד שהרגשתם צורך לעשות לנו הומאז׳ כל כך מרגש, אולי תשמחו גם לקבל את עצתי הצנועה: הדבר החשוב ביותר בעשיית לילה אמתית, שמגיעה מבפנים ושבאמת מכבדת את הקהילה ואת ההיסטוריה הארוכה של הסצינה, זה למצוא את הקול הייחודי והאותנטי שלך. כמו שאנחנו עשינו".

טרם ביקרנו בקווסט, אז קשה לנו באמת לקבוע עד כמה דמיון קיים לבלוק, אבל אין ספק שטראקס מעלה כמה נקודות מצוינות, ובעיקר – הכרגלו – מעלה דיון חשוב על תרבות חיי הלילה המקומית. נישאר לעקוב, לא מעט כי התגעגענו לעקוב אחר דרמות קטנות שכאלה.

• ❤ תרבות
• חיי לילה
• הבלוק
• בלוק
• מועדון
• מועדונים בתל אביב

חדשות לא פשוטות לכל סצינת הלילה של תל אביב, וגם של כל הארץ: המסיבה של סוף השבוע הזה בבלוק היתה גם האחרונה שלו, לפחות בלוקיישן הנוכחי שלו בתחנה המרכזית. מועדון הבלוק, שנבחר מספר פעמים לאחד המועדונים הטובים ביותר בעולם, קיים מאז 2008 ונמצא במשכן הנוכחי שלו מאז 2011. כבר בתחילת דרכו הוא עשה את הלא ייאמן והצליח להביא קהל עקבי ונלהב של בליינים למתחם התחנה המרכזית, מה שהיה נראה לפני כן כמשימה בלתי אפשרית – וקצרה היריעה מלתאר את הרכבת האווירית הבלתי נגמרת של הדיג'יים הבינלאומיים שביקרו במקום מאז. כעת, כפי שנמסר בהודעה בעמוד הרשמי של המועדון, הוא סוגר את שעריו – בתום 14 שנות פעילות כוללת, זו לא תהיה הגזמה להכריז על סוף עידן.

"חברים יקרים. בחודשים האחרונים עשינו ככל שביכולתנו כדי לפתוח מחדש את הרחבה הראשית ולהחזיר את הבלוק ואת סצינת המועדונים של תל אביב לימי הזוהר שכולנו מתגעגעים אליהם", נכתב בפוסט שובר הלב, "אבל אחרי הליך משפטי מול חברת נצב"א המפעילה את התחנה המרכזית, התברר שלא ניתן לעשות זאת ללא השקעה כספית הנמצאת מעבר להישג ידינו". הסגירה, כך מסבירים בעלי המועדון, מתרחשת בשל "ההשפעות ארוכות הטווח של מגיפת הקורונה, המצב הכללי של סצינת המועדונים בישראל ובעולם, והעובדה שללא הרחבה הראשית, המועדון עובד כבר תקופה ארוכה בתפוסה של פחות מ-40% ומתקשה לעמוד בהוצאות".

>>ירון טראקס, שומר הסף של הוייב. ראיון
>>החלום העירוני שלו: לארגן מסיבת ענק בדיזנגוף סנטר. אולי עכשיו?

ביום חמישי האחרון ירון טראקס שוחח עמנו במסגרת כתבה שעסקה בעתיד סצינת הלילה בעיר ורמז לבעיות בהן נתקל המועדון בחודשים האחרונים. "אחרי הקורונה הרחבה המרכזית יצאה לשיפוץ כי הייתה שם נזילה שהיינו צריכים לתקן והיינו צריכים להחליף את רצפת העץ בשביל זה. כשהתחלנו את השיפוץ התברר שהנזילה היא הרבה יותר חמורה ממה שחשבנו, וכדי לאטום אותה כמו שצריך בצורה בטיחותית נדרשה השקעה גדולה יותר ממה שהיה לנו. ניסינו להביא את נצב"א שיבואו לראות את זה ויטפלו בזה, אבל אף אחד לא הגיע, השבועות עברו, אנשים התבאסו, שאלה איפה הרחבה".

"נצב"א, במקום להבין שאם הם יעזרו לנו אנחנו נוכל להרוויח כסף ולשלם גם להם – פשוט דרשו את הכסף מיד. אבל ברגע שלא הייתה לנו את הרחבה הראשית ההכנסות שלנו ירדו משמעותית, גם לא יכולנו להביא את השמות הגדולים, גם לא יכולנו להכניס אותה כמות של אנשים. ניסיתי להסביר להם שאם יעזרו לי ויתנו לי להמשיך אני אוכל לשלם להם אחרי שהרחבה הראשית תיפתח, אבל הם כנראה חשבו שאני עובד עליהם. כנראה חשבו שאנחנו מרוויחים מלא כסף, כמו שכולם חושבים אם הם לא מכירים את מאחורי הקלעים. וככה, ממש מתוך חוסר הבנה כל הכלים נשברו. הסיטואציה הזאת עם נצב"א", מסכם טראקס באכזבה, "מובילה אותנו, כפי הנראה, לסוף דרכנו בתחנה המרכזית", וכפי שניתן להבין, אותו "כפי הנראה" הפך הבוקר ל"בוודאות".

לאורך השנים הבלוק היה צריך להילחם לא פעם על מקומו בתל אביב – ב-2013 הוא נסגר על ידי המשטרה למשך כחודש, מה שהוביל למאבק משפטי מתוקשר במהלכו התגייסו למענו מספר דמויות ציבוריות בולטות, בהם ח"כ דאז תמר זנדברג וסגן ראש העיר דאז אסף זמיר, ובסוף נובמבר של השנה שעברה גם על ידימפעילי התחנה המרכזית, במה שהיה סימן פומבי ראשון למתיחויות, אך תמיד חזר ושב להפעיל את הרחבות שלו, או לפחות את מרביתן. למרות זאת, טראקס והבלוק גם מעולם לא חששו להביע דעות ולנקוט עמדות גם כשאלו נראו כמו מהלכים, שבמקרה הטוב, לא מועילים לעסקים: טראקס פרסם בעקביות פוסטים בחשבון הרשמי של הבלוק בוהתווכח עם מתנגדי חיסונים, התנגד לגירוש הפליטים מישראל, תמך במחאת בלפור ועוד שלל נושאים שהיו אקטואליים לאורך 14 שנות פעילות המועדון. המועדון התעצב בצלמו ובדמותו של הבעלים שלו: דעתן, אובססיבי, פרפקציוניסט, אידיאליסט ומסור לחלוטין – אבל לחלוטין – לשליחות שלו, בין אם היא החתירה לסאונד המושלם או לחברה טובה יותר.

עם זאת, גם עם החדשות המורידות יש סיבה לשמור על פיסת אופטימיות, שכן הבלוק עוד לא רקד את הטראק האחרון שלו. "זהו סיומו של פרק, אבל לא בהכרח סופו של הספר כולו", כך נכתב. "אנחנו לא יכולים להבטיח שזה יקרה, אבל נעשה ככל האפשר כדי להמשיך את הדרך של הבלוק. הפתגם אומר 'על כל דלת שנסגרת, נפתח חלון'. המסע עוד לא הושלם, וגם אם זה יהיה במקום ובזמן אחרים, או בצורה שונה, אנחנו מקווים ומאמינים שעוד נתראה ברחבות". וכל מה שנותן לנו לומר הוא תודה על הוייב, ונתראה במסיבה הבאה, איפה שלא תהיה. אמן.

• ❤ תרבות
• הבלוק
• בלוק
• מועדון
• מועדונים
• מועדונים בתל אביב

אנחנו רחוקים מיום הבסטיליה ואף אחד לא ינגן לכם בסופ"ש הקרוב את המרסייז, אבל מסתמנת מיני פשיטה צרפתית על רחבות הריקודים היום ומחר ברחבי העיר. היא תובל על ידי די-ג'יי ג'ניפר קרדיני שתעלה הלילה לעמדה בסקוואט שבבלוק לאחר הפסקה של שנתיים וחצי. לפני ואחריה ינגנו מיטב המוחות המקומיים.לפרטים וכרטיסים.

אבל זה לא נגמר כאן. מחר, הוא ערב שישי, יעלה לנגן ברפי שבתדר אמה דיג'יי שבאחרונה מבסס את מעמדו כדמות בולטת בסצינת הקלאב הפריזאית. הכניסה חופשית.לפרטים

• המלצה יומית
• בלוק
• תדר
• דיג'יי
• צרפת

אין דבר יותר יציב בחיים שלנו מאשר יציאה לבלוק בלילות שישי. עם או בלי קשר לתמורות שעוברות על התחנה המרכזית החדשה, נראה שהלילה התענוג ייגדע מאתנו בעקבות סכסוך בין המועדון הכי טוב בעיר לחברת נצבא השולטת במבנה התחנה המרכזית החדשה שבו המועדון נמצא.

בסביבות השעה 23:00, זמן די קצר לפני שתוכנן ערב נוסף רווי במוזיקה טובה, שחרר המועדון את ההודעה הבאה: "לצערנו הרב, אנחנו נאלצים להודיע שמועדון הבלוק לא יפתח הערב בגלל שחברת נצבא, הבעלים והמפעילה של התחנה המרכזית החדשה, מונעת מאיתנו לפתוח את השערים בצעד לא חוקי בעליל שהתבשרנו עליו שעה לפני פתיחת הערב, ובמסגרת סחיטה באיומים שהיא מפעילה עלינו בימים האחרונים. נעמוד על זכויותינו ונפתח במאבק ציבורי, תקשורתי ומשפטי. עדכונים נוספים בהמשך".

מתוך חובתנו הציבורית והבליינית נעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות. בינתיים נאלץ פשוט ללכת הביתה לישון. לבד. בחושך. כשיורד גשם בחוץ.
לפרטים נוספים

• חיי לילה
• תחנה מרכזית תל אביב
• ירון טראקס
• בלוק

1. מועדון הבלוק

2. הפאי ושדרות רוטשילד

3. מנטה ריי/עלמה ביץ׳

החוף האהוב עלי בעיר ב-20 שנה האחרונות. על אף הפופולריות שלו הוא עדיין החוף הכי תל אביבי וביתי בעיני. השקיעות שם הן הקלישאה התל אביבית האולטימטיבית (בקטע טוב) וכמובן שהקיוסק המשודרג שם עם האוכל המעולה וכוס הרוזה האיכותי משדרג את כל חוויית המשתמש בים התל אביבי ההו כה מטונף ומזוהם.

4. דליקטסן/הרצל 16/הוטל מונטיפיורי

5. יד אליהו/חורשת יגור

• העיר שלי
• המלצות של מקומיים
• בלוק
• דיג'ייז
• רותי ברודו