>> שרונה ברגר היא הבוסית של OPA, מסעדת הפיין דיינינג האדירה של השפית שיראל ברגר (שהיא גם אחותה), החוגגת בימים אלה שבע שנים של קולינריה גבוהה המבוססת על חומרי גלם מן הצומח בלבד. לציון המאורע ייערך ב-28.9 פופ אפ מיוחד שיכלול לא רק מכירה של שלל המרקחות וההתססות הנפלאות שהן מוכרות בצנצנות ששוות את משקלן בזהבף אלא גם קאמבק של נקניקיית הגזר האיקונית מ"מיס קפלן" ומנות כיפיות אחרות במחירים נגישים.בקיצור, תעקבו.

1. הוטל מונטיפיורי

המקום האהוב עליי בעיר. תמיד כיף לשבת שם. האוכל, האווירה, האנשים, וכמובן הבלאדי מריה עם החזרת הטרייה שהיא הכי טעימה בעיר.
מונטיפיורי 36 תל אביב

2. ג'יאקונדה

מכורה למבעבעים ויינות מתיישנים. ענת ורפאלה מייבאות את הפורטפוליו הכי רחב וטעים של יינות אורגניים וביו דינמיים. לשבת שם בשישי בצהריים זה חלום. אין כמותן.
פרישמן 73 תל אביב

3. חגי והלחם

הם משתמשים בזני חיטה עתיקים חלקם מחקלאות מקומית, יש שם דגש על קיימות ומקומיות אמיתית – שני ערכים שחשובים לי מאוד, טחינת הקמח נעשית במקום, כמובן שהלחמים על בסיס מחמצת, וזה הלחם הכי מזין והכי טעים שיש. אין בוקר בלי טוסט אבוקדו עם הלחם של חגי.
ויטל 25 תל אביב

4. טעם לחיים

שנים שאני הולכת למעדנייה הזו. מעדנייה קטנה של זוג מקסים בשוק לוינסקי, רוב המוצרים נעשים במקום והם על בסיס חומרי גלם מממלכת הצומח בלבד. גן עדן לטבעוניים וגם למי שלא.
נחלת בנימין 125 תל אביב

5. נורמן

כשמתחשק לי לברוח לבועה שמרגישה כמו בריחה לחו"ל, אני אוהבת להגיע לנורמן. יש שם את אלנה, המסעדה, שאני אוהבת מאוד את האוכל של השפים שלה, עומר ודניאל, שהם מתקתקים ומוכשרים.
נחמני 25-23 תל אביב

מקום לא אהוב בעיר:

התחנה המרכזית. מקום מפחיד מאוד ואפל, כמו עולם מקביל לעיר שאני כל כך אוהבת. זו נחיתה קשה מאוד לכל מי שנכנס לעיר דרכה ואין שם שיקוף למה שבאמת קורה בעיר המהממת (והמדממת) שלנו. על אף שיש שם מסעדות וחנויות אסייתיות מאוד מעניינות, האווירה הכללית מחרידה ולא נעימה. צריך לעשות שם ניקוי ושינוי תדמית דחוף.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
המופע "קלאסה" של אנסמבל ציפורלה, שקודם כל מאוד מצחיק, שנון וחכם, ולצד אסקפיזם גם מציף את כל הנושאים הכי בוערים שקרו פה מאז השבעה באוקטובר בצורה חכמה וסאטירית. מיותר לציין שאני מעריצה שרופה כבר שנים.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
אחד הספרים האהובים עליי הוא הספר"סוד האושר הפנימי"של ניסים אמון. אחרי שבעה באוקטובר שתפס את כולנו בהפתעה והפך לטראומה לאומית הרגשתי צורך לחזור לספר, שגילה לי שוב את היכולת למצוא בתוכי יציבות, משמעות, תקווה ושלווה גם כשהעולם החיצוני רועש וכל כך כואב.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
בתחילת המלחמה המסעדה הייתה סגורה וחיפשנו דרך לתרום. קיבלנו פנייה ממרכז שנפתח לסיוע לנפגעי וניצולי הנובה שאמרו שיש רוב טבעוני בין הניצולים. בישלנו כל הטבחים והמלצרים אוכל טבעוני בכמויות, שנאסף יום יום אל המרכז. מעבר לתרומה החשובה ביותר, זה סיפק גם לנו קצת נחמה לעבוד ולעשות משהו מחבר יחד.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
תקופה מאוד מאתגרת בשביל ענף המסעדנות, ולכן הייתי רוצה שנרים ככלל לכל המסעדנים שעובדים קשה יום יום בכדי להשאיר את העיר טעימה וחיה ולספק מקום מפלט מחיי היום יום (הלא פשוטים) לכולנו.

מה יהיה?
אני מחזיקה באמונה שאין ברירה אלא להיות אופטימית. זו עבודה יום יומית, אבל אם לא הייתי מאוהבת בתל אביב ומאמינה שנצא מכל החרא הזה, מזמן הייתי בתאילנד 🙂

• העיר שלי
• opa
• אוכלים שותים
• פופ אפ
• ציפורלה
• הוטל מונטיפיורי
• אלנה
• מלון נורמן
• ג'יאקונדה
• חגי והלחם

>> אביתר ברעם הוא איש יין טוטאלי, והוא מנהל כיום את תחום היין במלון דה ג'ורג' שהחליף לאחרונה בעלים אך נותר נהדר. הוא היה גם ממקימי בר היין המעולה בוסר, ובנוסף הואמוציא טיולי יין לרחבי העולם דרך Vinspirationומייעץ למסעדות וברי יין. בקיצור,אם אתם אוהבים יין – חובת מעקב(אבל אם אתם מסתבכים עם אישומי סטוקינג והטרדה זאת בעיה שלכם). "כיוון שכל המקומות שבחרתי מוכרים לעייפה עד בנאליות – ואין צורך לספר עליהם כי כולם מכירים אותם, אכתוב על כל אחד מהם מה המשמעות שלו בשבילי", הוא מבהיר.

1. בר 51 // בוב (ואל תכריחו אותי לבחור ביניהם)

הבית הראשון שלי בעיר. עברתי לתל אביב מירושלים כדי לפתוח את בר 51 בתור המנהל והסומלייה, והוא היה דריסת הרגל שלי בעיר והצלחה ענקית ומרגשת. לשמחתי הרבה הרגע עברתי לגור ממש קרוב אליו, ועכשיו אני שורץ שם וב"בוב" – בר היין החדש של הקבוצה, מקום נעים ושפוי, שילוב נדיר מאוד בעיר הזאת. את בוב מוביל חבר קרוב וסומליה פנטסטי, מור בן שמעון, שזכיתי להיות המעסיק הראשון שלו בעיר ולקחת אותו ופשוט לתת לו לעשות מה שהוא יודע. ביום שהכרנו אמרתי לו שהוא יחליף אותי כשאעזוב, וכך היה.
הירקון 59 תל אביב // טרומפלדור 17 תל אביב

2. הבסטה

אין מה לעשות. הבית. המסעדה האהובה עלי כשאני צריך מסעדה, הבר האהוב עלי כשאני צריך בר, הקהילה שלי והאנשים שאני הכי אוהב. איך העזתי לכתוב "קהילה" על מסעדה? כי כשארגנתי מכירה של הספר של אבא שלי ז"ל כדי לגייס כסף לטיפול הרפואי שלו, בסטה קנו 16 עותקים כדי לחלק לקבועים שלהם, ואפילו לא סיפרו לי שהם עשו את זה.
השומר 4 תל אביב

3. ג'יאקונדה

ה-מקום שלימד אותי יין עוד לפני שעברתי לפה בכלל. חלוצות, אמיצות, קשוחות, זועמות ונפלאות. הכרנו כשהן התארחו במונא לספיישל איטליה של שי דגן ואני הייתי מלצר נלהב מאוד. לאחר מכן הן הזמינו אותי לטעימה המקצועית הראשונה שהייתי בה בחיי ונסעתי מירושלים לכיכר מסריק לטעום 28 יינות (עדיין יש לי את רשמי הטעימה איפשהו – לשבת אצל (ועם) ענת ורפאלה זה שילוב של תרפיה, אקדמיה והדוניזם.
פרישמן 73 תל אביב

4. פרא

עוד חבורה של אנשים שאני מעריץ. אני משתדל לבוא להפריע להם לעבוד לפחות פעם בשבוע, והאוכל (הפנטסטי) זה אפילו לא האישו מבחינתי. אין אווירה יותר כיפית בעיר מלשבת על הבר של פרא, וזה הדייט הקבוע של קורל, בת הזוג שלי, מהרגע שהתחלנו לצאת. שווה לציין שתפריט היין נפלא ומתומחר נמוך מאוד ביחס לעיר.
נחלת בנימין 27 תל אביב

5. אברי

מעבר לזה שזה נאו-ביסטרו פריזאי באותה המידה שהוא תל אביב, שהאוכל של אדר לוטן פנומנלי ואינטליגנטי. אני מת על מקומות בילוי דינמיים – ואברי עושה את זה נהדר. זו מסעדה לכל דבר שיכולה להיות קז'ואלית ויכולה להיות פיין דיינינג בהתאם למצב הרוח, זה בר יין, וזה גם מקום המפלט שלי לשבת עם אדר, מיכאל וגנאדי אחרי משמרת ולהוריד את הסרוויס יחד.
אחוזת בית 5 תל אביב

>> הבניין הכי מכוער בעיר ומקום לערוך בו משתה // העיר של ניר קליינר
>> היסודות הסמויים של העיר וחוף פראי ומשוחרר // העיר של ישי בן משה

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:

חשוב:
כל מקום בו יש דרי רחוב שלא מקבלים אף מענה, לא מהמדינה, לא מהעירייה ולא מהסביבה.

לא חשוב:
המזרקה בביאליק מכוערת ולא מתאימה לשאר הכיכר.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
שלומי שבן חוגג 20 שנה ל"עיר" (למרות שהאלבום יצא ב-2007) באופרה תל אביב.כי אני אוהב אותו מאוד כיוצר וכחבר (גילוי נאות: כל המדור הזה גילוי נאות).כי "עיר" היה האלבום ששמעתי כל יום בכיתה י"ב, כי שלומי הרים מופע שאפתני, מרשים, מרגש, יפהפה וקורע מצחוק – וכי זו הפעם הראשונה שקורל ואני הלכנו להופעה יחד.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"במחילה מכבודה של אשת המערות"של אופיר טושה גפלה. כי הוא הסופר הישראלי שאני הכי אוהב מגיל 14, כי זה ספר על אבא שנפטר שיצא בדיוק כשאבא שלי נפטר, וכי הכתיבה של גפלה כל כך מרגשת ומנתקת אותך מהעולם שאתה נמצא בו – שזו המחמאה האולטימטיבית שאפשר לתת לספר.

לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
עומדים ביחד, כי אני מהדור בו "שלום" ו"שותפות ערבית-יהודית" לא היו גסות, כי זה היה מאבק חייו של אבא שלי ואני חייב לו את זה וכי אין שום ברירה אחרת.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אסף ויותם דוקטור, שהעשייה החברתית שלהם אפילו יותר מרשימה מהעשייה הקולינרית המאוד מאוד מרשימה שלהם. עקרונית, הייתי מצביע למפלגה שלהם בלי לחשוב פעמיים.

מה יהיה?
הרבה יותר חשוך, אפילו מהמצב המזעזע הנוכחי, לעוד כמה שנים עד שישתנה. לאחר מכן דור של תקווה ושל שינוי ושל מקום הרבה יותר טוב, ואז גם ככה ההתחממות הגלובלית תגמור עלינו. סליחה, אני דאונר.

• העיר שלי
• יין
• דה ג'ורג'
• אברי
• פרא
• ג'יאקונדה
• הבסטה
• בר 51
• כיכר ביאליק
• שלומי שבן

1. פיצה יואב

כשגרנו ברחוב פיירברג זו הייתה הפיצה הקבועה שלי ושל הילדים. היום היא נמצאת גם כן פה בנמל, ואחרי סרוויס אני לפעמים חוטא בסלייס פפרוני בשעות הקטנות של הלילה.נמל תל אביב, ביתן 19

2. ביינה

נרקיס שעבדה לצידי לאורך השנים וגם ליוותה אותי בתוכנית, סוף סוף פתחה פינה מתוקה משלה. אומנם היום אין לי זמן לדייטים, אבל בתקופת ההקמה זה היה מקום מפלט מצוין לדייט קצר עם ליאת לדרינק ומנות טעימות ליד.טשרניחובסקי 4

3. ג'יאקונדה

את הג'יאקונדות הכרתי רשמית כשעבדנו על תפריט המסעדה. כחובב יין לא קטן זה היה אחה"צ שאזכור עוד הרבה. הן יודעות לבחור את היינות שלהן בקפידה רבה ולתת חוויה.פרישמן 73

4. מונאר

המסעדה הראשונה שפתחתי, מטבח מפוצץ בטעמים ותבלינים כל כך שונה מכל מה שאני עושה היום. ועם זאת זה אוכל שתמיד ישמח אותי ויש למקום הזה פינה חמה אצלי בלב.נחלת בנימין 68

5. גינתקריית ספר

בפעם הראשונה שבאתי לקריית ספר עם בני הבכור שהיום בן 9 ואז היה בן שנתיים, הוא נפל לבריכת הדגים בשיא החורף, טראומת הורה-ילד ראשונה לרקורד. מאז היינו שם כמשפחה לא מעט פעמים, אחת הגינות האורבניות הכיפיות שיש לעיר להציע.

• העיר שלי
• פיצה יואב
• קריית ספר
• מונאר
• ג'יאקונדה
• ביינה

1. מוצרי מזווה של מסעדות עילית

השנה העברית החדשה הזו תביא אל מדפי המקררים שלנו צנצנות עם טעמים ממטבחי העילית של העיר. את תחילתו של הטרנד הזה יכולנו לראות מפציע עוד בקורונה, עם ליינים נקודתיים של מוצרים מותססים כמו מוצרי "המזווה" של מסעדת רוטנברג הצפונית או אלה של נועה לוי. כעת, יש תחושה של הבשלה של התופעה, כשבראשה עומדים ליין מוצרי "טנא" של מסעדת OCD וליין הצנצנות של מסעדת OPA. ומה כבר יכול להגיע בתוך צנצנת אתם שואלים? "טנא" של OCD מציעים מוצרים החל מריבת שמן זית (שהיא חובה, באמת) דרך "אבקת קסמים" שטוענת שהיא הקיק שחסר לכם במטבח ועד שמאלץ-סחוג נועז. בצנצנות של OPA אפשר למצוא מנגד מוצרים כמו ברביקיו מלון או אומבושי שיזף ישראלי. את כל אלה ניתן להשיג כמובן במסעדות עצמן, במעדניה של קפה אסיף ובמעדניות נבחרות נוספות. לנו נשמע שהולך להיות ממש כיף סתם לפתוח את המקרר השנה.

2. יינות טבעיים ויינות זני מורשת

יינות הם כבר מזמן מוצר צריכה בסיסי במחוזותינו, ומשהו באוויר מבשר שהשנה הזו הולכת לקחת את הסצנה עוד צעד אחד קדימה בעקבות טרנדים עולמיים נרחבים. הטרנד הבולט בסביבה כרגע הוא זה של היינות הטבעיים: יינות שפילוסופיית היצור שלהם דוגלת במה שפחות התערבות בתהליך הפקת היין – החל מגידול הענבים ועד תהליכי התסיסה השונים ביקב. רבים נוטים לבלבל בין היינות הטבעיים לאלה האורגניים או הביו-דינמיים, אך הבדל משמעותי הוא שבאחרונים הדגש הוא על גידול ענבים האורגני, וביינות הטבעיים הגישה היא כאמור הוליסטית ורחבה יותר. התוצאה גם היא מסקרנת, בשיח על יינות טבעיים לא תשמעו רק מונחים מסורתיים כמו "גוף מלא" או "עפיצות" אלא גם מונחים כמו פאנקיות או פראיות, עקב הטעמים, הריחות והטקסטורות המיוחדות שהיינות הללו מניבים.

החלוצים בתחום היינות הטבעיים בעיר הם מותג היבוא "עסיס" של נטלי שפריר, וג'יאקונדה הותיקה בכיכר מסריק שמחזיקה בהיצע מרשים של יינות טבעיים. אך כמובן שהטרנד חדר כבר עמוק לתפריטי היין השווים בעיר ובישיבה בבוסר או בבסטה תמצאו כמה וכמה יינות מסקרנים מהתחום. טרנד נוסף בעולם היין הוא חזרה אל ענבים מזני מורשת מקומיים שאיבדו את מקומם במהלך השנים, בטח במנייסטרים של תעשיית היין, לזני ענבים אירופאים מפורסמים. בעת האחרונה נעשה שימור ושחזור של כרמי זני מורשת, המפיקים יין מקומי נהדר. אז בשנה הבאה עלינו לטובה, כשתדפדפו בתפריטי יין שונים, שחררו את הקיבעון על ויוניה או מרסלן, וחפשו גם את זני הדבוקי, חמדאני וג'נדאלי.

3. מטבחי אפריקה

אם בשנה שעברה הימרנו על המטבחים האסיאתים בנווה שאנן שיסעירו את לבבותיהם של פודיז סקרנים, השנה אנחנו צופים שאוכל הנשמה האפריקאי יהיה זה שיככב בסטוריז מעוררי תיאבון. את מסעדות הפועלים הסודניות, האריתראיות, האתיופיות והניגריות אפשר למצוא בעיקר באיזור שכונת נווה שאנן. האוכל עצמו ינוע בין תבשילים מנחמים, עמוקים ועתירי מרכיבים לבין מנות חלוקה קלילות יחסית בסגנון אינג'רה או עסידה. ואם תרשו לנו להמליץ, בחורף הקרוב קפצו לנווה שאנן ובחרו את אחת ממסעדות הפועלים המקומיות, כי לגמרי הגיע הזמן לרענן את היצע המטבחים בעיר הזו. כדאי גם לעקוב אחר קבוצת "גרגרני שאנן" בפייסבוק כדי להיות מעודכנים בפתיחות/סגירות והמלצות על מסעדות באיזור.

4. דרינקים מקומיים

נראה שזו השנה שבה תעשיית האלכוהול המקומית תפרוץ קדימה, הודות לתרבות האלכוהול שתופסת כאן צורה צבע ונפח בכל מקום ושעה. עדות לכך, וטרנד בפני עצמו, הם מדפי הורמוט והתזקיקים המקומיים בחנויות האלכוהול ברחבי העיר, שנראים עמוסים וצבעוניים מאיי פעם. המזקקה החלוצה בתחום היא יוליוס ביטרס הצפונית, אך לאחרונה הצטרפו אליה שמות נוספים כמו Vedetta ופלטר שמציעים מגוון רחב של אפריטיפים המובססים על תיבול מקומי ועונתי. את המשקאות עצמם אפשר למצוא כבר כמעט בכל בר שמכבד את עצמו בעיר הזאת, ונראה שאת האפריטיבו המוקדם או הנגרוני המאוחר שלנו נעשה השנה עם טעם כחול לבן.

5. שפים בלי מסעדה

הטרנד הזה גם הוא הראה ניצוצות ראשונים אי שם בימי הקורונה, אך נדמה שכיום הוא מקבל ביסוס, הסדרה ותרבות שלוקחת אותו צעד אחד קדימה. נסביר – אין אנו מדברים על ארוחות שף פרטיות או מפגשי אוכל שמתקיימים מדי פעם בחסות בשלנים ביתיים, הרי אין זה חידוש. אנו מדברים על שפים, אנשי קולינריה סקרנים, שויתרו בשלב זה על חלום המסעדה הרגילה כמקובל, ובוחרים לקיים ארוחות או אירועים קולינריים במועדים שונים. אותם שפים מתאפיינים בהקדשת זמנם המלא למחקר ופיתוח שפתם הקולינרית, כשהארוחות עצמן מתפקדות כאירועי שיא של אותו מחקר. שמות בולטים שכדאי להכיר בסצנה הם מיזם butter.il של דביר שסטל ואוריאל שיינמן שמגדלים בעצמם תוצרת חקלאית יוצאת דופן ומביאים אותה לכדי מנות פיין דיינינג מפוארות; ואתיאלה היאט, זוכת מאסטר שף, שחוקרת ובכשרון רב מגדירה מחדש חיבור בין מטבח ישראלי, ים תיכוני ועונתי. אתיאלה מפעילה פוד טראק בימי שישי עם תור שמשתרך לעיתים ממושב מטע ועד דרך נמיר.

• אוכלים שותים
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 914 // בשנה הבאה
• חדשות האוכל
• ג'יאקונדה
• OCD
• opa
• אוכל אריתראי

1. OPA

אופא עוסקת במחקר מתמשך והבלטת איכויותיו ותכונותיו של חומר הגלם ושיטות הבישול השונות לכדי אוסף טעמים ומרקמים מפתיעים, המתפוצצים בפה באלפי רסיסי אור. היא עושה את הלא יאומן מפירות וירקות וזה בדיוק הזמן לומר שלהגדיר את אופא כמסעדה טבעונית זה כמו להגדיר את ארפז', של אלן פסאר, או את נומה, בעונת הירקות – טבעוניות. אז יאללה, די עם זה. אופא עוסקת באומנות האוכל הטעים במיוחד.החלוצים 8

2.עמיתה

זהירות – מדובר במאפייה קטנה וממכרת שההתייחסות למאפים בה היא כאל מנות לכל דבר. מיכל ואנה מבשלות מטבוחה, או תרד שחור, הן קולות ירקות, מכינות סחוג, פסטו, דואה ושאר דברים שלרוב נמצאים במזווה של מטבחי מסעדות – ואיתם הן אופות מגוון משוגע של מרקמים, צבעים, ריחות וטעמים.סלמה 10

3.בר 51

עם היד על הלב, הלסת וגם על הכבד – בר 51 הוא תמיד מסיבה, בפה ובלב. הם הגיעו מירושלים, טרפו את הקלפים של הסצנה התל אביבית והקימו כאן מקום מקסים, מלא אופי, עם תפריט חכם, מעניין וסופר טעים, עם חן ייחודי של אוסף מנות המלטפות את הבטן ועושות נעים בגרון. את טביעת האצבע של הקבוצה אין דרך לפספס אז זה הזמן לומר תודה לירושלמים, שגם בזכותם תל אביב לעולם תישאר תל אביב.הירקון 51

4. הדסון

למרות שאחת מאיתנו כבר כמה שנים לא אוכלת בשר – אין ספק כי מדובר במקדש בשרים ברמה הגבוהה ביותר, גם בקנה מידה בינלאומי, ואין זה מקרי. מספיק לשמוע את מתן אברהמס מדבר על בשר כדי להבין שהידע שהאיש הזה מכיל הוא לא נורמלי. הוא אוהב את הבשר שלו אהבת נפש וכל נתח ונתח זוכה לטיפול מסור ואישי במיוחד, המייצר ביסים שנמסים בפה משל מדובר היה בחמאה. אין ספק כי אם אי פעם אשוב לאכול בשר – זה יקרה בגלל מתן אברהמס, השף הרזה והנבזה.הברזל 27

5.מיראז׳ ג׳אז קיסה

שפע מנות קטנות מחומרי גלם משובחים, מוסיקת ג'אז נהדרת, אווירה מחשמלת ומה עוד צריך הבנאדם? אחד המקומות הצבעוניים המופעלים על ידי אחת הקבוצות הצבעוניות הפועלות כבר שנים בעיר. אז עשו עמכם חסד וטוסו לשם. ויפה שעה אחת קודם.דרך יפו 9, פארק המסילה

6. אסיף – המרכז לתרבות אוכל בישראל

הם חוקרים ומתעדים, על הגג יש חוות גידול ירקות ועשבי תבלין ובמטבח הניסיוני רוקחים מעדנים, חלקם מתוך אחד מ־2,000 ספרי גסטרונומיה הנגישים עבור כולנו בספרייה הנעימה והמזמינה אותה הם מטפחים. במקום פועל גם בית קפה ומעדנייה המשלימים את החוויה, ובסך הכל זה מקום שעושה חשק לעבור לגור בו.לילינבלום 28

7. We love plants

חנות הצמחים של חן, השכן, היא מוסד תל אביבי ותיק לאוהבי הצמחים. אנו לא יודעת מה אתכם אבל אנו לא מצליחות לצאת משם בלי צמח מדהים, או קקטוס יפהפה שמביא שמחה הביתה. יש הרבה חנויות צמחים בתל אביב, אבל אין חנות כזו.פרישמן 73

8. פיצה ארציאלי

עוד צמד אנשי מחקר מלאי תשוקה למוצר. זה נכון שבצק הפיצה שלהם מעט עבה מהמקובל בעיר, אלא שבועות האוויר משחקות כאן תפקיד ראשי והתחושה היא שאין מדובר בעוד פיצה אלא בעננים פריכים, בתנור.מלכי ישראל 7

9. האחים גרין

מדובר בציידי ספרים של ממש. אוצרי ספרים. אין ספר בו תחשקו והם לא יהפכו עולמות עבורכם כדי להשיגו, בין אם מדובר בספרי הגות, ילדים, יהדות, פילוסופיה, פמיניזם, היסטוריה, ספרות יפה, מדע בדיוני, קולנוע ועוד. ביקור אצל האחים גרין הוא קפיצה קטנה לנבכי הדמיון הן של כותבים והן של קוראים.פרישמן 90

10. יולטה

גן עדן לחובבי מוצרי נייר ומכשירי כתיבה. הבעלים רים את העולם בחיפוש אחר נייר עטיפה משגע, או פתקיות דביקות, נייר מכתבים מיוחד או מעטפות משגעות הגורמות לחשק לשבת ולכתוב, בכתב יד של ממש, מכתבי אהבה ארוכים, להדביק בול ולהכניס לתיבות האדומות שהיו פעם, מזמן, בקצה הרחוב.מסריק 17

• העיר שלי
• אוכלים שותים
• ג'יאקונדה
• יולטה
• האחים גרין
• אסיף - מרכז קולינרי
• הדסון
• בר 51
• עמיתה
• opa
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 906 // הילדים של קיץ 2022