בישראל תמיד אוהבים לפתוח שולחן. שימו לנו מזטים, סלטים, פיתות וניגובים, העיקר שיהיו צלחות קטנות והרבה מהן, כי אין שמח יותר בלב מלמתוח את היד לקצה השני של השולחן בשביל להגיע לחצילים. לשמחתנו, בשנתיים המקומות גם מקומות חדשים החלו להבין זאת, כך שבתקופה המוזרה הזו איכשהו קיבלנו כמה מסעדות חדשות שמתאימות בול לשולחן עמוס במלא קטנות. אלו המקומות שהכי שווה לפתוח בהם שולחן ברחבי תל אביב. רגע, הגיעו הסרדינים או ששכחו אותנו?
>>אזעקת אמת: סוף סוף יש דונאטס נורמלי, טרי ומוצלח בתל אביב

גיטה

סממן מובהק לשיאה של התופעה הנוכחית שמגדירה מחדש את המושג הכה ישראלי "פתיחת שולחן". בתפריט צלחות קטנות ממולאות בכל טוב דוגמת סלט עגבניות חריף, מנגולד מבושל בלימון ובשמן זית, סלט רוקט וסומאק, חומוס גרגרים, פיתות ופלאפל – והם רק הסיפתח לשיפודים המופלאים שיוצאים מהגריל: שיפוד כנפיים מסקרן, שיפוד שייטל חלומי, שיפוד קבב ושפע מובטח.
לוינסקי 39 תל אביב

מפגש שאבי

חמארה בלתי רגילה שנפתחה ברביעיית פלורנטין, ולמרות היותה המצטרפת האחרונה לרשימה, יש כאן אווירה נעימה, מוזיקה ערבית עדכנית ברקע ובעיקר אוכל מצוין ובלתי שגרתי שמשלב טעמים חמימים של בית עם טכניקה מורכבות יותר. מאחורי מפגש שאבי עומדת דניאל שמיר, שמבשלת מנות ערביות וים תיכוניות מהמטבח עליו גדלה, ומוסיפה להן אינטרפרטציה אישית. מתחילים בפתיחת שולחן נדיבה שכוללת מאזטים מבוססי ירקות (6 סלטים ב-64 ש"ח), ואחריהם יגיע קסם – ביסים אדירים ותבשילים מיוחדים שמתבשלים על הסירים שעות ארוכות. יאללה אודרוב.
המעון 5, רביעיית פלורנטין, תל אביב

השחף

מהמסעדות המדוברות של העונה האחרונה, ולא בכדי – אי אפשר להתעלםמקיר הפסיפס המרהיב שנמצא בחזית המסעדה, עליו אמון האמן אורן פישר, ואי אפשר להתעלם גם מפתיחת השולחן הנדיבה שהמקום מציע. בלי יותר מדי דוואינים תמצאו שם שלל מזאטים שמנגבים בלחם לבן, וכן מנות דגים ופירות ים טריות, מצוינות ובמחירים הוגנים. לפתיחת השולחן האולטימטיבית נמליץ על צזיקי, צ'יפס, סלט סלק, איקרה נהדרת, חריפים וחמוצים. משם מגבירים עם דגי חכה מטוגנים, תמנון על הגריל ועוד ממה שיצא מהים באותו הבוקר.
הרצל 22 תל אביב

אולימפוס

אולימפוס היא המסעדה הוותיקה ביותר בתל אביב, כך שיש מאחוריה 113 שנה של פתיחת שולחן כהלכתה. מי שלימדה את כולם את תורת פתיחת השולחן ממשיכה במשימה בהצטיינות, במרץ וכמובן כיד המלך. השולחן מתמלא אט אט בצלחות קטנות של חומוס, צזיקי, טחינה, קציצות פארסה לימוניות, במיה, פאבה, סלט יווני, סלט גזר וסלרי מסורתי ועוד ועוד ועוד. אחרי הפתיחה המרשימה הזו סביר להניח שכבר תהיו די שבעים, אבל לא באמת תרצו לסיים ארוחה באלימפוס בלי ממולאים מכל המינים, שישליק והמוסקה הכי טעימה בארץ.
קרליבך 7 תל אביב

מפגש רמב"ם

אבירם כץ והחבר'ה מהבסטה ארגנו במפגש רמב"ם פתיחת שולחן מהסרטים. במקום קיימת אווירה עממית ושמחה, כהולם ללוקיישן בשוק הכרמל, והשווארמה היא מלכת החגיגה כמובן, אבל אם תשבו במקום תוכלו לעשות פתיחת שולחן כמו שצריך עם לא מעט סוגי סלטים דוגמת סלט סביח (מכורים!), סלט עשבים מופלא, סלט שווארמה טעים ברמות וגם צלחות קטנות בדמותן של: צזיקי, חריפים, ביצה קשה, עמבה, פיתות. בערב מצטרפים גם שלל שיפודים מהגריל, למי שבמקרה לא בוחר בשווארמה, והשולחן נפתח עד לקצה נחלת בנימין.
רמב"ם 3 תל אביב

שישקו

קשה לשכוח את הימים שהיינו פותחים שולחן במסגרת בראנץ' שיכורים בשישקו בסמטת הר סיני. מאז שישקו עברו לוקיישן, אבל פתיחת השולחן ממשיכה להשתבח ונותרה נדיבה, נעימה ומזמינה בהחלט. בימי השבוע יש גם האפי אוור שווה שנמשך בין 18:00-20:00, וכולל 30 אחוז על כל התפריט, כך שאם תכננתם גם ככה למלא את השולחן, עכשיו אתם יכולים לעשות זאת בריבוע. מזאטים מכל טוב הארץ בנוסח בלקני כמו סלט חצילים שרופים, צזיקי עם אגוזי מלך, כבד קצוץ עם חזרת לבנה, פלפלים חריפים עם פטה וחלה כה נימוחה לנגב בה את הכל ולקוות לטוב. כל זאת משמש פתיח מופלא לקבב הבולגרי, לקלמארי המטוגן ולקציצות דגים. שיכורים לנצח.
הכובשים 48 תל אביב

הזקן והים

מסעדה יפואית נפלאה שהפכה למיתולוגיה בזכות פתיחת השולחן הנודעת שלה, הכוללת לא פחות מ-22 מזאטים טריים ומתובלים היטב. הם מלווים בלאפות, פיתות ועוד פחמימות שיוצאות ישר מהטאבון שעושות לנו שמח בלב ובבטן. היופי שכל ההתחלה הזו כלולה במחיר של המנה העיקרית, שם כבר תמצאו שלל דגים, פירות ים ובשרים מברבוניות או לוקוס מלכותי, ועד שרימפס בחמאה ושום או צלעות כבש. ללא ספק פתיחת השולחן הכי מרשימה בעיר, והנוף של הים ממול הוא כבר בונוס.
קדם 85 יפו

האחים

האחים יותם ואסף דוקטור לימדו אותנו מהי פתיחת שולחן, שכולה על טהרת התוצרת המקומית. סלטים טריים מערוגות מקומיות, שיפודים מהגריל ממשקים כחול לבן, דגה טרייה והקפדה על חומרי גלם איכותיים ומעניינים בנוסח ים תיכון. בתפריט יש הצעה אידאלית שעונה לשם הפוליטי משהו (בכל זאת באחים דוקטור עסקינן) "תכנית החלוקה", ואכן מציעה חלוקה הוגנת ביותר של 3 מנות קטנות ב-54 ש"ח או 5 ב-82 ש"ח. נמליץ במיוחד על פריקי כרובית, פטה כבשים, מסבחה חמה או קישואים חמים ביוגורט. אופציה מזמינה נוספת היא צלחת שיפודים נהדרת עם ניגובים, ממרחים ולחם ב-299 ש"ח, וזו הדמוקרטיה שאנחנו נלחמים עליה.
אבן גבירול 26 תל אביב

גוגיס

בגוגיס יש, ללא עוררין, את פתיחת השולחן עם VFM הכי מוצלח בכל תל אביב, כך שכאן הכסף שלכם שווה יותר. תחילה מתחילים עם צלוחיות פתיחה במחיר מדהים שנע בין 6-14 ש"ח לצלוחית (איזו מילה חמודה זו צלוחית), ומציעות חומוס, טחינה, סלט ירקות קצוץ, צ'יפס ושעועית ירוקה. אחרי פתיחה ראויה ממשיכים לשיפודי שיפוד פרגית, לבבות, כבד עוף או מרגז ב-19 ש"ח (או אנטריקוט ב-26 ש"ח, למי שזכה בחישגד). אפשר ורצוי כמובן גם לדחוף את הכל לפיתה, ועדיין להישאר בטווח מחירים מפתיע שבין 27-36 ש"ח. כן, הבטחנו תמורה נאה, בגוגיס קיימו.
אלנבי 47 תל אביב

גרגר הזהב

אין הרבה תענוגות כמו לשבת בגרגר (ככה מכנים אותו הקבועים) בשוק לוינסקי בצהריי שישי עם שולחן מצויד בכל טוב הארץ לכדי פתיחת שולחן חגיגית למהדרין. יש שיקראו לה מסורת של שישי ישראלי, אחנו נקרא לזה פלורנטינינג. על השולחן תמצאו סלט שורשים טרי ובריא, סלט זוקיני רענן עם עלי נענע, חציל קלוי עם טחינה, מג'דרה בניחוח של בית, לביבות פקורה מתובלות היטב בנוסח הודי, פלאפל חמים הישר מהשמן וכמובן חומוס גרגרים ערב לחיך עם שפע פיתות חמימות לנגב בהן הכל. בשעות הערב בסניף הדיזנגופי תמצאו פתיחת שולחן משודרגת כבר עם מנות בשר והפתעות נוספות.
לוינסקי 30 // דיזנגוף 39 תל אביב

צ'יקטי

אולי זה לא המקום הראשון שיקפוץ לכם בראש שתחשבו על פתיחת שולחן, אבל משמעות המילה צ'יקטי אצל האיטלקים היא "צלחות קטנות", שבתרגום לישראלי אומר פתיחת שולחן, רק במבטא איטלקי ועם נימוס אירופאי. בצ'יקטי בהחלט עושים זאת לפי מיטב המסורת הוונציאנית, עם ארצ'יני מטוגנים, צלחת שלושה סוגי סלמי, צלחת חריפים, גבינות, פוקאצ'ה לטבול בה הכל ולהתנחם, סלט פנצנלה, ברוסקטה טרטר בקר וכמובן אפרול שפריץ צונן לרוב. צ׳ין צ׳ין!
יהודה הלוי 58 תל אביב

• אוכלים שותים
• מסעדות מומלצות
• צ'יקטי
• הזקן והים
• האחים
• גרגר הזהב
• שישקו
• מפגש רמב"ם
• אולימפוס

מה היינו עושים בלעדיה: אפליקציית Google Maps חוגגת בימים אלה 20 שנים להיווסדה, ולא פחות משהיא מאפשרת לנו לנווט בכל עיר וכפר בעולם כמו מקומיים, היא גם יודעת לספר לנו כל מה שצריך על בתי העסק שנקרים בדרכנו – 250 מיליון בתי עסק (!) בסך הכל – באמצעות הביקורות והדירוגים שמשאירים אחריהם המשתמשים. רק השנה תרמו כ-500 מיליון איש מידע למפות באמצעות דירוגים, תמונות ודיווחי תנועה, ואם היו עושים זאת על גבי דף פיזי – ערימת הדפים הייתה מגיעה לגובה 50 ק"מ, אז מזל שלא ותגידו תודה.

>> המון אוכל למחשבה: דירוג כל המסעדות של אייל שני בתל אביב
>> ציר הרגע: 10 מנות הראמן הכי טובות בתל אביב

מתוך 20 שנות גוגל מאפס וקהילת המשתמשים הענקית שלה אפשר לשלוף שלל נתונים מרתקים, אבל צר עולמנו כעולם "טיים אאוט" ואותנו מעניינת בעיקר השאלה איזה מסעדות ובתי קפה הכי חיפשתם – ומצאתם! ודירגתם! – כל הזמן הזה. הדירוג מבוסס על שקלול נתונים ומתייחס למקומות עם פחות מ-10 סניפים בקטגוריה, שקיבלו הכי הרבה ביקורות ודירוג מצטבר מעל 4.0 כוכבים. ויש הפתעות:

בין חמש המסעדות הכי פופולריות בגוגל מאפס, לא תמצאו אפילו מסעדה תל אביבית אחת. את המקום הראשון תופס הדיינר הגלילי המצוין כביש 90, שהתארח השנה בפופ-אפים בדיקסי של חיים כהן, כשאחריו ניצבות המסעדות האולטרה-פופולריות סוהו (ראשל"צ) ונונו (הוד השרון), ומיד בעקבותיהם פונדק יטבתה בדרך לאילת והביסטרו החיפאי BP.

את המחצית השנייה של הטופ 10 תופסות חמש מסעדות תל אביביות, ובראשן הזקן והים היפואית, ואחריה עלמה ביץ' (כנראה שהכוונה היא למאנטה ריי), גרקו, פרוזדור והאדסון בראסרי. אין ספק שבמקרה של הזקן והים ומאנטה ריי, גם הוותק וגם המיקום על החוף משחקים תפקיד, כשההפתעה הגדולה כאן היא הפופולריות של ההמבורגריה פרוזדור.

בין בתי הקפה מצבה של תל אביב אפילו קשה יותר: רק שני בתי קפה נכנסו לרשימת בתי הקפה המדורגים ביותר בגוגל מאפס, זוריק במקום השישי ונחמה וחצי במקום השמיני, שניהם מהוותיקים ביותר בעיר, הראשון ידוע כמעוזו של קוונטין טרנטינו מה שבטח תורם משהו לחיפוש. את רשימת בתי הקפה הפופולריים ביותר בישראל מבחינת חיפושי גוגל מאפס ב-20 השנים האחרונות מוביל קפה ברבהר בנחל קטלב (!) ואחריו קפה גן סיפור הנהדר בהרצליה וקפה רימון הירושלמי הוותיק.

את מיעוט המקומות התל אביביים בשתי הרשימות ניתן להסביר בכך שמרבית האנשים יודעים בדיוק איפה המקומות שהם אוהבים בעיר ואיך להגיע אליהם, וכי הרשימות מוטות בבירור בכיוונם של מקומות מרוחקים שבדרך כלל מגיעים אליהם תוך כדי טיול. זה תירוץ נחמד מאוד ובואו נקווה שעד חגיגות ה-40 כבר יהיו לנו תירוצים טובים יותר. הרשימות המלאות:

• אוכלים שותים
• גוגל
• נחמה וחצי
• זוריק
• הזקן והים
• פרוזדור
• גרקו
• האדסון
• מאנטה ריי

זה לא זמן טוב להיות מסעדה בתל אביב. רוב הזמן הוא לא זמן טוב להיות מסעדה בתל אביב, אבל עכשיו במיוחד. דווקא בשל גלי הסגירות הנוכחים, רצינו לספק קרן אור של אופטימיות ולהזכיר שיש מקומות ששורדים פה אפילו יותר זמן משמדינת ישראל קיימת. עברנו את פרעה, נעבור גם את זה ועוד נספיק להכין קינוח. אלו השורדות הכי מצטיינות של סצינת האוכל התל אביבית.

>>שאלנו את ותיקי מסעדות העיר "איך מסעדה יכולה לשרוד תקופה שכזו?"

אולימפוס

ותק:92 שנה
מה הסיפור:מסעדה יוונית בלקנית והמסעדה הכי ותיקה בארץ, לכן גם המיתולוגית ביותר. בכל זאת – יוון, מיתולוגיה – ברור שיהיה כאן סיפור. המסעדה נפתחה ב-1932 בפינת הרחובות קישון-לוינסקי על ידי שלמה סטרומזה שעלה מסלוניקי, והייתה בית גידול לטבחים ומסעדנים רבים שהמשיכו אחר כך לפתוח מסעדות בלקניות משלהם כמו תרמית פרמידה. בתחילת שנות התשעים עברה המסעדה למשכנה הנוכחי מול בית מעריב, ועברה לידיו של פפו נחמן – סלוניקאי גם הוא, שכיום בנו יונה מנהל את המסעדה יחד עם בנו וכלתו. המסעדה, שהפכה במירוץ השנים למוסד מוביל ומצליח, שומרת על חזות מסעדת הפועלים וזה כנראה סוד ההצלחה, שכן לא נכנעה לטרנדים חולפים ולא נתנה להצלחה לעלות לה לראש. האוכל הוא עדיין אותו אוכל אותנטי, יווני ונהדר, טרי ומתובל כמו שצריך. בלי דאווינים מיותרים.
מנה חובה: מוסקה
קרליבך 7

שמוליק כהן

ותק:88 שנה
מה הסיפור:מסעדת שמוליק כהן קיימת עוד מלפני קום המדינה, באותו לוקיישן מאז 1936 (!) ויש מאחוריה לא פחות מארבעה דורות בשלנים. כיום תומר רוזין, הנין של רבקה (אמו של שמוליק כהן) הוא זה שמנהל את העניינים יחד עם אמו ציפי. ההיסטוריה המכובדת הזאת עשויה להסביר את קסמו של המוסד שמגיש אוכל יהודי מזרח אירופאי כמו בשטעטל, עם מפות לבנות מגוהצות, אווירה שמחה ותצלומים מפעם על הקירות שמזכירים לנו כי מדובר בפיסת היסטוריה מכובדת. האוכל גלאט כשר למהדרין, ובתפריט תמצאו את כל הקלאסיקות מבית סבתא (לפחות סבתא כלשהי) כמו גפילטע פיש כהלכתו עם חריין, טשולנט, רגל קרושה, סלט ביצים עם גריבלאך ועוד רבים, טובים ומנחמים בטעם מבורך של פעם.
מנה חובה:טשולנט עם קישקע
הרצל 146

קיטון

ותק:79 שנה
מה הסיפור:מנשה קדישמן אמר על קיטון ש"כולנו הומלסים בנשמה וקיטון מזכיר לנו את הבית שאבד". הציטוט הזה מסביר הכל – את קסמה של קיטון, את העובדה שהיה למקום עבור תל אביביים של לפני קום המדינה, כבר אז, כפיסה נוסטלגית מבית שאבד, וגם את העובדה שהיא ממשיכה לשרוד גם היום באותה המתכונת – אוכל יהודי בנוסח מזרח אירופאי. נהדר, אותנטי ולא מתחנף, וכזה שנראה כי לא עומד להתיישן אף פעם. תמצאו שם את כל הקלאסיקות של פעם – החל מקיגל, כבד קצוץ וצימעס, כלה בוורניקס רכים וממולאים תפוחי אדמה ועד טשולנט בשרי לפי הספר.
מנה חובה:ורניקס
דיזינגוף 145

סנדר

ותק:76 שנה
מה הסיפור:מי שמבשל היום בסנדר זה זמי שרייבר, דור שלישי למקימי המסעדה התל אביבית שנמצאת איתנו מהשנה הראשונה של המדינה. המורשת המפוארת הזו ניכרת בכל פינה בסנדר, החל מהתפריט המזרח אירופאי המסורתי שלא נס ליחו, כלה בעיצוב הנושן שנראה כאילו נלקח מהסיקסטיז, ועד האווירה הביתית והחמימה שמצויה במקום. לאכול מרק עוף עם קניידלך בסנדר כשבחוץ גשם זלעפות, זה תענוג ששמור למיטיבי לכת ואנחנו מקווים שלא יעלם לעולם.
מנה חובה:מרק עוף עם קניידלך
לוינסקי 54

מונקה

ותק:76 שנה
מה הסיפור:מונקה היא מסעדה בולגרית שנפתחה ביפו, שבימים עברו הייתה בולגריה הקטנה, ואיכלסה חלק גדול מהעלייה הבולגרית שהגיעה ארצה. המסעדה שומרת על הקסם שלה עם קבב לפי הספר, תבשילים בלקניים ריחניים, מוסקה בשרית לעלות בשבילה לרגל, בצקי פילו ממולאים ומופלאים,וגם עדת לקוחות קבועה ומושבעת שמזכירה את יפו של אז, ונותרת נאמנה גם שנים אחר כך.
מנה חובה:שקמבה צ׳ורבה
יהודה הימית 15

מרסנד

ותק:69 שנה
מה הסיפור:וולטר וחנה מרסנד פתחו את בית הקפה בפינת הרחובות פרישמן בן יהודה, במחצית שנות החמישים של המאה הקודמת. הם הביאו איתם מאירופה עוגות עתירות קצפת ואירחו דרך קבע את מיטב הגאוורדיה הייקית של תל אביב. בעשרים שנה האחרונות ניהל את בית הקפה בועז טרגרמן, שסגר אותו לפני ארבע שנים למורת רוחם של קהל הלקוחות הקבוע. אלא שהגעגוע החל לפעום, ואחרי שמרסנד התארח בבתי קפה אחרים, בועז נפתח שוב לפעילות, רק בלוקיישן ובוויב מעודכן יותר, אבל עדיין בבן יהודה. וכן עדיין יש לטקעס ועוגות אוסטרו הונגריות בויטרינה.
מנה חובה: ד"ש מסבתא
בן יהודה 71

אבו חסן הדולפין

ותק:65 שנה
מה הסיפור:את אבו חסן פתח עלי קרוואן, תחילה עם עגלה ארעית בשכונת עג'מי, ובמהרה השכנים התלהבו מהתוצרת והוא פתח מסעדה קבועה שרבים עלו בעקבותיה לרגל. מאז נוספו שתיי מסעדות נוספות ולא מעט גלגלולים עברו על אבו חסן, אבל דבר אחד בטוח – החומוס באבו חסן היה ונותר חומוס מנצח. חומוס שמגיעים מכל הארץ לבוא לנגב ומנת משולש שלא נוותר עליה בעד שום הון.
מנה חובה:משולש
הדולפין 1

חיים נלו

ותק:64 שנה
חיים נלו הוא מוסד מיתולוגי ששוכן החל מתחילת שנות השישים ברחוב אילת. כמו דברים טובים רבים, גם הוא החל כדוכן גריל שהתרחב אט אט למסעדה שהיא היום, ובמירוץ השנים נודע לתקופה בתור הקבב הטוב ביותר בארץ. נלו כבר לא איתנו, אבל העסק נותר במשפחה כששני הבנים למשפחת נלו המשיכו את דרכו. המסעדה אמנם שופצה מאז, אבל הרוח היא אותה הרוח והם מקפידים בדומה לאביהם על בשרים בגריל בנוסח רומני, מבלי לשכוח את קבב, כבדים מטוגנים, סרמלה וסטייקים מובחרים מבשר שמיישנים במקום. כמובן נמליץ להוסיף לשולחן איקרה, חציל רומני, כבד קצוץ ופאפנש לקינוח.
מנה חובה: סרמלה
אילת 11

שבתאי היפה

ותק:62 שנה
מה הסיפור:שבתאי היפה היא אחת ממסעדות הדגים הראשונות בארץ, שהחלה את דרכה בתחילת שנות השישים – איך לא – כדוכן שמגיש דגים מטוגנים בתוך כיכר לחם. מאז עברו לא מעט דגים בחכה, והמסעדה הפכה לטברנה פופולרית ומובילה בישראל המגישה דגה טרייה, פירות ים וגם מזאטים טריים ורעננים. את המסעדה הקים אביו של שבתאי, ראובן סקנדריון, כשעלה ארצה מטורקיה, ובשנים האחרונות ניהל אותה בנו שבתאי, הלוא הוא שבתאי היפה. בחודשים האחרונים הלך שבתאי לעולמו, וכיום מנהל את המסעדה בנו. בקיצור, שלושה דורות של דגים מטוגנים, מדובר במורשת מכובדת.
מנה חובה:קלמארי מטוגן
הצורפים 38

מי ומי

ותק:55 שנה
מה הסיפור:מסעדת מי ומי ממוקמת ברחוב מנחם בגין כבר 55 שנה. רוב השנים זה עבד טוב מאוד, עד שב-2016 המסעדה נקלעה להריסות בניית הרכבת, והרשויות נותרו אדישות למצוקתה של הבעלים שלומית פורמן, שהותשה והחליטה לסגור. אלא שהיופי במוסדות כאלה הוא שמאחוריהם עומדים לא רק בעלים למודי ניסיון וקרבות, אלא גם צוות עובדים נאמן, שבמקרה הזה התאגד במרץ כדי להותיר את המסעדה פתוחה עד שהצליח במשימה, והפך לבעלים החדשים. ואנחנו הרווחנו סטקייה לתפארת, וכך נשארה מנה אייקונית של סטייק לבן בפיתה שאנחנו רוצים שתישאר לנצח.
מנה חובה:לבן בפיתה
מנחם בגין 35

שמעון מלך המרקים

ותק:48 שנה
מה הסיפור:בהיכל המרקים של שמעון בכרם התימנים, עדיין תוכלו לראות פתיליות במטבח. הן מסודרות יפה בשורה כשעל גביהן סירים עמוסים בניחוחות, תבלינים (וחוויאג' במיוחד) וכל טוב הארץ. מה נגיד – אוטוטו חמישים שנה של ישיבה על כיסאות כתר ולגימה של מרק טוב ומהביל הן בהחלט לא עניין של מה בכך. את המסעדה מנהלת היום ביד מיומנת יונית סעדה, בתו של שמעון ז"ל שמקפידה על בישול של מרקי בשר לפי מיטב המסורת התימנית. ואם אתם שואלים אותנו, אנחנו ממליצים לפחות פעם אחת בחורף קר, לבוא לטבול לחוח במרק רגל.
מנה חובה:מרק רגל
יחיא קאפח 28

פאב עמירם

ותק:48 שנה
מה הסיפור:פאב עמירם הוא מקום של מסורת ומורשת, כזה שאפשר לבוא להשתכר בו באמצע היום. במרכזו בר עץ מהגוני כהה עם שלל בקבוקי שיכר מסקרנים, הוא כמעט מציין יובל, מעוצב ברוח אייטיז מובהקת ועדיין מצליח להישאר רלוונטי. נדמה שהן בזכות העובדה שאין מקומות רבים לשתות בהם באמצע היום (במיוחד לא כזו גינס צוננת), והן בזכות שמוגש בו אוכל פאבים מצוין הכולל נקניקיות שמנמנות, בייקון, צלעות חזיר, ירקות מטוגנים, צלחת ירקות שהפכה לאייקונית ועוד ועוד.
מנה חובה:נקניקיה וגינס
התערוכה 8

הבלינצ'ס ההונגרי

ותק:47 שנה
מה הסיפור:זו רשימה שחלק גדול ממהותה היא נוסטלגיה, ולכן ברור שנכלול בה את המסעדת הנוסטלגית הנ"ל. מסעדת הבלינצ'ס ההונגרי ברחוב ירמיהו היא מסעדה שלא בהכרח הייתה נפתחת היום, אבל היא משמרת את הרוח התמימה והרומנטית שהייתה בתל אביב בעבר וזהו סוד הקסם שלה. לאור נרות, מוזמנים הסועדים לעיין בתפריט ולבחור מבין מנות הבלינצ'ס השונות. הבלינצ'ס דקיק ועשוי בעבודת יד במקום כמובן, ויש לא מעט אופציות מפתות. בזירת המלוחים יש בלינצ'ס גבינה לבנה מלוחה, בלינצ'ס עם חציליםושום ואפילו אחד עם גולאש פטריות למיטבי לכת. בזירת המתוקים נמליץ על גבינה לבנה עם צימוקים למען השלמת החוויה הנוסטלגית.
מנה חובה:בלינצ'ס פלמבה
ירמיהו 35

חומוס אשכרה

ותק:45 שנה
מה הסיפור:יכול להיות שכשדן ורות תבור פתחו את חומוס אשכרה הם חשבו שתהיה רשימה כזו ונוכל להגיד – אשכרה 45 שנה? אז אשכרה. חומוס אשכרה ששוכן בירמיהו כבר 45 שנה, הוא חומוס שתמיד רוצים לנגב ולטבול בו פיתה חמימה. החומוס ניחן בטריות מירבית ובמרקם קרמי וחלקלק כראוי. מלבד זאת, יש במקום גם תבשילים ביתיים דוגמת אורז ושעועית ברוטב אדום, שווארמת פטריות ערבה לחיך ופלאפל טרי וחמים.
מנה חובה:אורז ושעועית
ירמיהו 45

טנדורי

ותק:42 שנה
מה הסיפור:מסעדת טנדורי של רינה פושקרנה הכירה לחיך הישראלי את נפלאות הטאלי. עם תבשילים הודים פיקנטיים, ערבים לחיך ובעיקר נאמנים למקור, אין ספק שלטנדורי מקום של כבוד בקולינריה התל אביבית והישראלית (וגם כוכבית, שכן זה המקום בו ביבי ושרה יצאו לדייט ראשון), במיוחד כאשר פושקרנה לא קפאה על הפניר והוסיפה להתחדש, לעדכן ואף לפתוח סניף נוסף בהרצליה השכנה. לפני שנה המסעדה עברה ממיקומה בכיכר דיזינגוף לטיילת, אבל הצ׳יקן טיקה עדיין אותו הטיקה.
מנה חובה:באטר צ׳יקן
טיילת הרברט סמואל 76

פרונטו

ותק:35 שנה
מה הסיפור:מסעדת פרונטו נפתחה לפני 35 שנה ברחוב נחמני על ידי המסעדן רפי אדר. אז היא הייתה מסעדה איטלקית קלאסית, מה שהיה נדיר למדי בנוף התל אביבי. ופקדו אותה אנשי עסקים רבים. אחרי עשרים שנה היא עברה ממיקומה המיתולוגי ברחוב נחמני, אל זה הנוכחי ברחוב הרצל. לא היה זה רק מעבר לוקיישן, אלא גם תפנית משמעותית ברוח המסעדה כאשר השף הצעיר דאז דיוויד פרנקל קיבל לידיו את המושכות. הוא התרחק בהדרגה מהמטבח האיטלקי הקלאסי והפך את המסעדה למסעדת עילית עם אוכל מצוין ועכשווי. אנשי העסקים עדיין פוקדים את המקום, וזו עדיין אחת מהמסעדות המצוינות בתל אביב.
מנה חובה:ברוסקטה מוצרלה ואנשובי
הרצל 4

טורקיז

ותק:33 שנה
מה הסיפור:מסעדת טורקיז שמשקיפה לגלי הים הטורקיזיים (סליחה, מילה קשה) היא ממסעדות הגורמה הראשונות בארצנו, ואחרי לא פחות מ-33 שנים, ברור שהיא כאן כדי להישאר. קהל היעד המצוי בה מורכב בעיקר אנשי עסקים, פולטיקאים וסלבס מקומיים. במטבח של טורקיז אופים את הלחם לבד, וגם כבישת הדגים ויישון הבשר נעשה במקום. כיאה לנוף הגלים, בתפריט תמצאו לא מעט מנות דגים ופירות ים טריות ונהדרות וגם תפריט יין מרשים לכל הדעות.
מנה חובה:פסטה פיצ'י דייגים
הרצל רוזנבלום 6

ברבוניה

ותק: 32 שנה
מה הסיפור:מסעדת הדגים מהמנצחות בעירנו והיא חפה ממניירות ומאמץ, ומצליחה כבר שלושה עשורים להיות בית למשפחות ופרלמנטים רבים. ברבוניה מתמקדת בדגה טרייה ומקומית, מזאטים צבעוניים וטריים וכמובן מנה של ערימת ברבוניות מטוגנות למהדרין שנתנה לה את שמה ולנו נתנה רבע שעה של התעסקות וסיפוק מירביים.
מנה חובה:ברבוניה
בן יהודה 192

מנזר

ותק:31 שנה
מה הסיפור:תל אביב לא תהיה תל אביב בלי המנזר. כן, ככה פשוט. קשה להסביר מהו בדיוק התמהיל של המקום הזה, שמצליח להיות בית לכל כך הרבה תל אביביים, אבל כולם שם בהחלט מבינים. אולי זו העובדה שהוא ניחן באווירה נונשלנטית ובלתי מתאמצת, שירות פמיליארי במידה ותפריט אוכל מצוין במחיר נוח. אולי זו העובדה שהוא פתוח לאורך רוב שעות היממה, קשה לשים על זה את האצבע אבל מה שבטוח – המנזר הוא באנקר של העיר כבר 32 שנה, ולחיי השנים הבאות.
מנה חובה:סלט קיסר עם אנשובי
אלנבי 60

ד"ר שקשוקה

ותק:31 שנה
מה הסיפור:מסעדתו של בינו גבסו בפאתי שוק הפשפשים היפואי, מדוברת עוד מימי הניינטיז העליזים לא רק בזכות מבחר השקשוקה האדיר שלה, אלא גם בזכות האוכל הטריפוליטאי המצוין שמבשל גבסו. לצד שקשוקה קלאסית, חמשוקה, שקשוקה חצילים, שקשוקה מרגז, יש שם קוסקוס ירקות מופלא, טבחה בסלק, מפרום ועוד קלאסיקות בניחוח של בית.
מנה חובה:שקשוקה מרגז
בית אשל 3

דיקסי

ותק:30 שנה
מה הסיפור:מסעדת דיקסי של חיים כהן לימדה את כולנו להעריץ אוכל אמריקאי בסגנון דיינר, שלא לדבר על מה זה הום פרייז, ולנצח נהיה אסירי תודה לחיים על כך. ערימת כנפיים מזוגגות שכבר הפכה לאייקונית, הום פרייז נמסים בפה לחלום עליהם בלילה, המבורגרים שמנמנים ומשובחים, כריך אנטריקוט מושלם, סלט קיסר עם תועפות פרמזן וגם עוגת גבינה ניו יורק צוננת וחד פעמית.
מנה חובה:כנפיים
יגאל אלון 120

מיטבר

ותק:30 שנה
מה הסיפור:מיטבר שנפתח בשדרות ח"ן לפני 30 שנה הוא מהסטייק האוס הוותיקים של עירנו ומהנחשבים בארץ, ובצדק. המקום מצליח לשמור על רמה גבוהה כבר שלושה עשורים, כי בשר מתיישן טוב, ובעיקר לספק לנו מענה הולם לדחף הקרניבורי הקדום שלנו עם בשרים איכותיים ומובחרים.
מנה חובה: אחרי הכל, ההמבורגר מנצח.
שדרות ח"ן 52

שצ'ופק

ותק:29 שנה
מה הסיפור:המסעדה אידאלית לארוחה משפחתית ומתחילה עם מזאטים טריים ומפתים שמוצעים לריפיל וניצבים בנדיבות במרכז השולחן, וממשיכה משם עם מנות עיקריות וגדולות של דגים בגריל, פירות ים מטוגנים או מאודים וגם מנה מופלאה של פיש אנד צ'יפס לחובבים. יש אפילו דפי צביעה לילדים שלא ישתעממו.
מנה חובה:מולים מרינייר
בן יהודה 256

איציק הגדול

ותק:29 שנה
מה הסיפור:בהיכל הבשרים הנודע של יפו, שהתחיל ממסעדה שכונתית ואינטימית וגדל עם השנים עד לחלל מרווח וגדול מימדים עם 250 מקומות ישיבה (וגם נוספו לו סניפים ואפילו שווארמה). כשתגיעו לאיציק ביפו, תוכלו לראות את נתחי הבקר המקומי מתיישנים ומוצגים לראווה, ותוכלו להנות ממגוון גדול של בשרים על הגריל יחד עם אינספור מזאטים לבחירה ולחם שנאפה בטאבון ומוגש חמים וטעים. משום מה, ממש מתגאים שם בואגיו.
מנה חובה:אנטריקוט על העצם
דוד רזיאל 3

בית תאילנדי

ותק:28 שנה
מה הסיפור:יריב מלילי הוא ללא ספק מי שהביא את המטבח התאילנדי לישראל, והפך אותו להיות אחד מהפופולריים והאהובים על ישראלים כיום. עם מנות עשירות ומופלאות שמבטאות את מירב המטבחים והסגנונות התאילנדיים, היכרות מעמיקה עם התרבות התאית ובישול פשוט מצוין – אין ספק שמדובר במסעדה מנצחת. חוץ מזה שנדמה כי אין כמעט תל אביבי שלא חגג איזו שמחה משפחתית בשולחן בבית תאילנדי, מסעדה שתמיד נזכור לה חסד נעורים ותמיד נשמח להגיע אליה שוב.
מנה חובה:מיאנג פלה
בוגרשוב 8

אגאדיר

ותק:27 שנה
מה הסיפור:הסניף הראשון של אגאדיר קם בנחלת בנימין והיה פתוח עד השעות הקטנות של הלילה, מה שהפך אותו לאבן שואבת של בלייני העיר. זאת כמובן יחד עם המבורגר מובחר ומצוין, מה שהיה די חלוצי וראשוני בשעתו. מאז ועד היום שומרים באגאדיר על רמה גבוהה של חומרי גלם, אווירה פאן וסליזית במידה שהולמת את חיי הלילה (שכבר נסגרים מוקדם יותר) וכמובן המבורגר מנצח.
מנה חובה: המעושן
נחלת בנימין 2

ארנסטו

ותק:27 שנה
מה הסיפור:מפות משובצות באדום לבן, נרות דולקים וריח של פרמזן מהמטבח. הו, בהחלט הגעתם לארנסטו, מסעדה איטלקית מתוקה ורומנטית שמזכירה ברוחה טרטוריות איטלקיות מסורתיות, ונשארת מהאהובות עלינו כבר כמעט שלושה עשורים. ארנסטו הבעלים של המסעדה הגיע אלינו מרומא, ומי שמבשל הוא אנג'לו דלה אריצי, רומאי גם הוא. מה שאומר אוכל איטלקי אותנטי וערב לחיך, ואפילו שמועה שזו המסעדה החביבה על חברי השגרירות האיטלקית.
מנה חובה:פסטה פוטסנקה
בן יהודה 90

מנטה ריי

ותק:26 שנה
מה הסיפור:מנטה ריי הוקמה על ידי עפרה ואבי גנור לפני 26 וכבר אז נודעה כמסעדת חופים אמיתית, שמבשלת דגים ופירות ים טריים במגוון טכניקות בישול ומקפידה על חומרי גלם מצוינים. שמה של מנטה ריי הולך לפניה, ואפשר לרשום לזכותה את אחד מהבראנצ'ים הראשונים שאכלנו בעיר. ונדמה שאין תל אביבי שלא אכל במנטה ריי, ומי שלא אכל אז בוודאי הריח. שכן בשיטוט אגבי בטיילת תוכלו להריח את הריח המשכר של הקלמרי המטוגן ותחלמו לקפוץ פנימה.
מנה חובה:סיר ברזל עם פירות ים
נחום גולדמן 6

הזקן והים

ותק:25 שנה
מה הסיפור:מה אנחנו אוהבים? ריפיל. מה אנחנו עוד אוהבים? ללא הגבלה. אז הזקן והים, המסעדה שנפתחה ביפו לפני חצי יובל על ידי יונס, עלי בהחלט קלטה את הטעם שלנו ועושה זאת נהדר לאורך השנים. עם נוף שובה לב, תפריט מגוון ונהדר, מנות נדיבות, מחירים נוחים והקפדה על חומרי גלם טריים ומצוינים אין ספק שזו הייתה ונותרה הגו טו של רבים.
מנה חובה:שרימפס מטוגן
קדם 85

שמשירי

ותק:24 שנה
מה הסיפור:מסעדת שמשירי הפרסית שבשוק לוינסקי היא מסעדה פרסית אותנטית שמגישה את מיטב המנות הקלאסיות של המטבח הפרסי. הניחנות במרכיבים בריאים ותיבול ענוג וייחודי שמוענק לאוכל באמצעות זעפרן, בלאנגו וקינמון. תמצאו בה חורשט (תבשיל) סבזי וחורשט עלו, אורז פרסי לתפארת, דולמה, בשרים בנוסח פרסי על הגריל וגם גונדי בעבודת יד כמובן.
מנה חובה:עש תורשי
נחלת בנימין 99

• אוכלים שותים
• מסעדות בתל אביב
• הזקן והים
• מנטה ריי
• ארנסטו
• אגאדיר
• בית תאילנדי
• איציק הגדול
• שצ'ופק
• מיטבר
• ד"ר שקשוקה
• דיקסי
• המנזר
• ברבוניה
• טורקיז
• פרונטו
• טנדורי
• פאב עמירם
• שמעון מלך המרקים
• מי ומי
• חיים נלו
• אבו חסן
• מרסנד
• סנדר
• קיטון
• אולימפוס

1. שוק הפשפשים ביפו

שוק הפשפשים מבחינתי הוא עולם שלם של עבר מתמזג עם הווה. אני אספנית של פרטי וינטג׳ – קרמיקות של בית היוצר, מנורות ,תקליטים, פטיפון, מרדיו משנות-50. בהרבה מובנים חלק גדול מהעשייה שלי מתעסק בעבר. מילדות יש לי סקרנות לסיפורים של סבא וסבתא, ומילדות הייתי מראיינת את סבא על תקופת המלחמה. אז אני נמשכת לעולם הזה ולפריטים מהעבר גם בשוק הפשפשים – וגם כשאני נוסעת לאירופה אני מחפשת חנויות ענתיקות. פעם אחת הגעתי לחנות ענתיקות בפראג ושאלתי את המוכר אם יש לו פריטים מתקופת המלחמה, והוא אמר לי כן, עלה לעליית הגג ועל כף ידו היה טלאי צהוב. פעם ראשונה שראיתי טלאי צהוב. שאלתי אותו כמה זה עולה והוא אמר לי 200 דולר. לא קניתי. חזרתי לארץ ואמרתי לסבא שלי שראיתי טלאי צהוב והוא עלה 200 דולר. סבא שלי הסתכל עלי בחצי חיוך ואמר לי '200 דולר? מה את אומרת, מעניין, אני קיבלתי בחינם'.

2. חוף הכלבים

תל אביב היא עיר מושלמת לכלבים. אפשר להיכנס איתם לחנויות, לסנטר, יש בכל מקום גינות כלבים מפנקות, בכל מסעדה כמעט ברחוב מחכה כלי מים לכלבים. חוף הכלבים הוא הפסגה מבחינתי, אמנם רצועה קצת דקה, אבל החופש שחווים שם הכלבים הוא פשוט התרוממות רוח מבחינתי. המפגש, השמחה, החופש, הוא כל מה שהייתי רוצה לראות בחיים של כלבים. אוהבי הכלבים מרגישים שיש להם מקום שלהם, בלי שיעירו להם לקשור את הכלב, בלי לפחד ונוצרת שם אווירה של גן העדן האבוד, של חיים בהרמוניה – בני האדם, בעלי החיים והטבע.

3. כיכר המדינה

שני ההורים שלי גדלו בתל אביב: אבא נולד בפלורנטין – משפחה של יוצאי יוון דוברי לאדינו; אמא גדלה בכיכר המדינה, משפחה של דוברי יידיש. סבי, המשורר אברהם סוצקבר, חי עד גיל 97 בתל אביב ברחוב שרת בכיכר המדינה. הרבה זיכרונות ילדות קשורים בביתו וברחוב בו גר. תמיד אהבתי ללכת בסיבוב בכיכר ולזהות לבד איפה הפנייה לרחוב של סבא וסבתא. הכיכר בעיני היתה קסומה, אם כי תמיד חשבתי שטמון בעיגול הפנימי פוטנציאל גדול יותר של חוויה.

4. הזקן והים ביפו

כשאני רוצה ליהנות מהעיר – גם מאוכל וגם מהים וגם מהדו קיום, אני נוסעת לזקן והים על הצוק ביפו. יש לי תחושה ששם קיים כל מה שצריך כדי שנאמין שאפשר לחיות יחד בכבוד ובהערכה. יפו היא עבר והווה, היא מאכלסת בתוכה סגנונות כל כך שונים של אופי – של חיים, של אנשים, של אוכל, של אדריכלות. ובעיני זאת התחלה להבין שכל עוד אתה מכבד ומעריך את השכן וחייה ותן לחיות, הכל אפשרי.

5. פארק הירקון

גדלתי בבבלי על הפארק ועד היום כשאני עוברת שם יש לי פלאשבקים מהילדות. מתקנים מעץ, פינת החי, הירקון, המגרשים. כשאני מגיעה לפארק אני נזרקת לתל אביב אחרת, לקצב אחר. זו תל אביב הרומנטית, הספורטיבית, המשפחתית; תל אביב של אוהבי הטבע. אפשר לבלות שם שעות רק בלשבת על הדשא ולהסתכל על הירקון. אפשר לברוח לעולם של שקט ושלווה גם בעיר הכי תוססת במדינה. הר געש של שלווה.

הדס קלדרון היא שחקנית, מחזאית בימאית והמנהלת האמנותית של התיאטרון הארצי מיסודו של סמי לוי. בשישי (1.4) תתקיים הקרנת בכורה לסרטה 'מי יישאר?' במסגרת פסטיבל הקולנוע אפוס.לפרטים נוספים

• העיר שלי
• המלצות של מקומיים
• קולנוע
• שוק הפשפשים
• כיכר המדינה
• הזקן והים
• פארק הירקון

• Facebook
• Twitter
• Email

לקחת את ההורים לאכול זה תמיד כאב ראש, למרות המבחר האינסופי שלמסעדות בתל אביב. בין אם זה בחירת המקום שתמיד הופך לריב מתיש או ריטואל חיפוש החנייה שלעולם לא נגמר. כאן אנחנו נכנסים לתמונה. אנחנו מציגים בפניכם את המסעדות המומלצות לארוחה עם ההורים:

עוד כתבות טעימות:
המסעדות הכי רומנטיות בתל אביב
מדריך הפיצות הגדול
הסושי הטוב ביותר בתל אביב

רוסטיקו

אלחשו את הוריכם בביקור בשדרות דה-לה-רוטשילד וגרמו להם לחשוב שלקחתם אותם לסוד העניינים. רוסטיקו האיטלקייה היא כמו האלבום האחרון של ארקטיק מאנקיז – כולם סבבה איתה. הקו הקולינרי אמנם איטלקי ולאו דווקא הכי מקורי – אבל לרוסטיקו תפריט כפרי ולא מתיימר, ומטבח פתוח המאפשר לסועדים לתצפת ישר לתוך המחבת שבה הטבח מקפיץ את הפסטה.
זה טוב כי ההורים שלנו:לא אוהבים את תחכום היתר שמאפיין מסעדות בתל אביב.
זה הזמן:לספר חדשות טובות לשם שינוי.
ומה לגבי חניה?חניון רוטשילד 1 יעשה את העבודה. תושבי העיר שאין להם בעיה ללכת כמה דקות יוכלו להתפנק בחניון אחוזת החוף בית אדר א'.

רוסטיקו

קפה איטליה

לפני שאתם מוחים על כך שאנחנו שולחים אתכם למסעדה הממוקמת ליד גבעתיים כדאי לכם לדעת שהאנשים של קפה איטליה הביאו לכם את טוני וספה, מגזינו, זוזוברה ומוזס (אז אל תדאגו, אתם בידיים טובות). נכון, ישנן איטלקיות טובות ומגוונות יותר בעיר אבל יש משהו בחוויה בקפה איטליה ששמורה רק לה: המקום שוקק חיים והאוכל המינימליסטי מספק לסועדים חוויה שאי אפשר למצוא במקום אחר.
זה טוב כי ההורים שלנו:רוצים את התחושה של "יצאנו לאכול אוכל טוב" מבלי לשחוט את הכיס.
זה הזמן:לבקש עוד כסף.
ומה לגבי חניה:חניונים בשפע מסביב. השמועות אומרות שאפשר גם לחנות בחניה של הסופר הצמוד.

קפה איטליה

פועה

בית הקפה האיקוני ביפו שהוקם ע"י המסעדנית פועה לדז'ינסקי ז"ל יספק לכם את חוויית שוק הפשפשים שההורים שלכם רוצים, בשילוב תפריט קולע ועיצוב מהמם. הפיצ'ר המעניין ביותר בפועה הוא מדיניות "הכל למכירה" המקנה לכם את האופציה לרכוש את כל הרהיטים, כלי האוכל והתמונות במקום (כי אין כמו ארוחה שתיגמר ברכישת כיסא).
זה טוב כי ההורים שלנו:רוצים לחוות חוויה כאילו-אוריינטלית אבל בסטייל. אפשר אחר כך גם להסתובב בשוק.
זה הזמן:לאכזב אותם ולספר להם שעזבתם את העבודה בהייטק וחזרתם למלצר.
ומה לגבי חניה?הרחובות העוטפים את שוק הפשפשים יזמנו כמה מקומות חניה. יכול להיות שתצטרכו ללכת כמה דקות ברגל.

פועה

פונדק דה לוקס

עם בשר טוב אי אפשר לטעות. פונדק דה לוקס, חלוץ קבוצת דה לוקס (הכוללת את מסעדת טראק דה לוקס באזור כיכר דיזנגוף ואת הבר הצמוד לפונדק – סטלאר) התוסס משלב בין אוכל טוב לאווירה קלילה ולא מחייבת. אם העניינים יזרמו אולי אפילו תזמינו את ההורים לדרינק בסטלאר כדי שירגישו רלוונטים.
זה טוב כי ההורים שלנו: אוהבים אווירה צעירה אבל לא מעצבנת.
זה הזמן:לספר להם שהתפקדתם לצעירי הליכוד.
ומה לגבי חניה?הרחובות המסתעפים מרחוב עולי ציון יכולים לספק לכם את מקום החניה המבוקש.

פונדק דה לוקס

קפה לואיז

רשת המסעדות הצמחונית-טבעונית מאגדת בתפריטה שלל מנות בקו הבריאותי-אך-טעים, שייקים משובחים ואווירה כפרית של עשירים. גם חובבי הבשר הגדולים ביותר ימצאו את עצמם בתפריט של לואיז.
זה טוב כי ההורים שלנו:אוהבים מקומות עם ווייב נקי.
זה הזמן:לצאת מהארון בסטייל .
ומה לגבי חניה?סניף רמת אביב יקנה לכם חניה חינמית ממש על המקום ואזור סניף רמת החייל מרושת בחניונים.

קפה לואיז רמת החייל
קפה לואיז רמת אביב

קלארו

הורים פשוט אוהבים את שרונה. משהו בבניינים לשימור פשוט עושה להם את זה. אז אתם בטח יכולים לתאר כמה הם ישמחו לארוחה בתוך בניין לשימור. מסעדת קלארו רחבת הידיים של השף רן שמואלי בעלת אווירה חמימה ונגישה אך עם זאת מקצועית ומהודקת. עיצובה בטעם טוב המשתמש היטב בחלל ומשלים את החוויה. רק חבל שהמחירים כל כך גבוהים.
זה טוב כי ההורים שלנו:אוהבים שמשרתים אותם כמו שצריך.
זה הזמן:לספר להם שאתם מאורסים לבחורה ההיא שהם אוהבים מהוד השרון. ושהם משלמים על החתונה.
ומה לגבי החניה?מתחם שרונה יענה לכם על הצורך.

קלארו

גוצ'ה

הרשת שהצליחה לפצח את טעמו של הסועד הישראלי המצוי תציע לכם מנות דגים ופירות ים לצד המבוגרים ופסטות. כולם מרוצים!
זה טוב כי ההורים שלנו:אוהבים שאנחנו מכירים להם מסעדות דגים מודרניות.
זה הזמן:לספר להם שקידמו אתכם בעבודה ולהזמין קינוח מפציץ לכבוד זה.
ומה לגבי חנייה:באזור סניף דיזנגוף תתקשו למצוא חנייה בכל שעות היום, עובדה מפתיעה שכן, המסעדה תמיד מלאה מפה לפה. באזור סניף רמת החייל יהיה לכם הרבה יותר פשוט לעגון את הרכב.

גוצ'ה סניף דיזנגוף
גוצ'ה סניף רמת החייל

האחים

בשנים האחרונות אוכל רחוב נהפך לאמנות שגלשה למחוזות היוקרה ונעלמה מה… ובכן, הרחוב. מסעדת האחים תשיב אתכם הביתה עם אוכל ישראלי שנושק למטבח הערב, בתוספת נגיעת מטבח שף חסר מניירות ויומרנות.
זה טוב כי ההורים שלנו:שונאים את אייל שני ולא מבינים מה הקטע שלו.
זה הזמן:להודיע להם חגיגית שקודמתם להיות אחמ"שים. הם רק נראים כאילו הם לא מאוכזבים.
ומה לגבי חניה?חניון הבימה יעשה את הטריק.

האחים

הזקן והים

די עם מנות שף מפונפנות ומלצרית שכולה נופת צופים. מסעדת הזקן והים המיתולוגית ביפו תפציץ את השולחן שלכם בכל טוב, כשגולת הכותרת היא מנות הדגים המפורסמות של המסעדה הערבית. אווירה שכונתית אסלית והבטחה שמינימום פעמיים בערב תשמעו את שיר היום הולדת בערבית ישלימו את החוויה.
זה טוב כי ההורים שלנו:שמאלנים יאפים.
זה הזמן:לספר להם שאתם עוברים ליפו ד'.
ומה לגבי חנייה?האזור אינו בעייתי מבחינת חנייה.

הזקן והים

מיט בר

מסעדת הבשרים הוותיקה מושכת אליה חובבי בשר מכל הגילאים ומחזיקה בקהל סועדים קבוע מהעיר ומחוצה לה. מעבר לבשר הטוב היא משדרת "תכלסיות": השירות אינו מתחנחן, התפריט לא גדוש בתיאורים ציוריים של הבשר ואם לא תתעקשו כנראה שלא ישאלו אתכם על מידת העשייה, בכל זאת – הם המיטבר.
זה טוב כי ההורים שלנו:אוהבים קונספט ותיק שמוכיח עצמו כמוצלח. וגם הם שונאים תיאורים ציוריים של המנות בתפריט.
זה הזמן:לספר להם שאתם רוצים להירשם לתואר שני. ושאתם צריכים עוד כסף.
ומה לגבי חנייה?כנראה שלא תמצאו חניה סתם כך ברחוב ולכם נמליץ לכם לחנות בחניון כיכר הבימה או בחניון גן העיר.

מיט בר

דליקטסן

קבוצת R2M ניחנה ביכולת המופלאה לא לטעות עם הקונספטים שלהם והפעם: מעדנייה. מעדניית דליקטסן היא נקודת אור ברחוב יהודה הלוי השבור מעבודות הרכבת הקלה המשלבת בין איכות לשכונתיות. הדליקטסן מציע גבינות מיובאות לצד בשר טוב, לחמים ומאפים מתוצרת הבייקרי של הקבוצה ומנות שצועקות R2M.
זה טוב כי ההורים שלנו:אוהבים סוס מנצח.
זה הזמן:שמישהו יתחיל לבכות בפרהסיה.
ומה לגבי חניה?המסעדה משקיפה על חניון בית אדר א'.

דליקטסן

גרקו

הלוקיישן אמנם לא סקסי במיוחד (בכל זאת, שכונת אזורי חן המפוהקת והצפונית) אבל האווירה של הטברנה היוונית בהנהגתו של ענק המסעדנות צביקי עשת (שהמתחם בו שוכנת המסעדה בבעלותו וכנ"למתחם אמריקהבאבן גבירול) תחזיר אתכם לטיול המשפחתי ביוון – אריחים מקושטים על הקירות, מפות נייר בצבעי תכלת ולבן וקו מוזיקלי משלים. חזונו של עשת לפתוח מסעדה יוונית אסלית הוגשם במלוא הדרו עם אוכל טעים וחוויה אותנטית.
זה כי ההורים שלנו:אוהבים אותנטיות כל עוד זה באוכל ולא בילדים שלהם.
זה הזמן:לספר להם שאתם חוזרים לגור אצלם עד שתמצאו דירה.
ומה לגבי חניה?אל תדאגו, אתם בצפון העיר.

גרקו

• האחים
• גרקו
• מסעדות בתל אביב
• פועה
• רוסטיקו
• קפה לואיז
• מיט בר
• מסעדות עם ההורים
• חלוצים 3
• הזקן והים
• אוכלים שותים
• המדריך לתל אביבי המתחיל
• פונדק דה לוקס
• דליקטסן
• קפה איטליה
• קלארו
• גוצ'ה