Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
מה רואים הלילה: תגידו שלום ולהתראות לחברה האיטלקית שלכן
החברה הגאונה היתה אתן כל הזמן הזה. "החברה הגאונה". צילום: יח"צ HBO
העיבוד הטלוויזיוני לרומנים הנפוליטניים של אלנה פרנטה מגיע לסיומו עם העונה הרביעית והאחרונה, שנתיים וחצי אחרי הקודמת, אם רציתן לדעת איך הסיפור של אלנה ולילה נגמר אבל לא היה לכם כח לקרוא את הספרים, זו ההזדמנות עבורכן
במשך כמה שנים טובות היה קשה מאוד לטייל בתל אביב מבלי להיתקל במישהי שקוראת את "החברה הגאונה". סדרת הרומנים הנפוליטניים של אלנה פרנטה כבשה נשים מרחבי כל העולם עם אפוס גדול שגולל חברות ארוכת שנים בין אלנה ולילה, צמד ילדות חכמות שמנסות ליצור לעצמן חיים מוצלחים יותר מאשר יועדו להן בשכונת העוני של פאתי נאפולי. ארבעה רומנים, עשרות אלפי מילים ומאז 2018, גם סדרת HBO.
הסדרה "החברה הגאונה", קו-פרודוקציה איטלקית-אמריקאית עתירת תקציב של HBO, בנויה בדומה לרומנים, כאשר כל עונה מגוללת את עלילות ספר אחד. לספרים לקח ארבע שנים כדי לצאת במלואן, אבל הסדרה לקחה את הזמן, כך שהעונה השלישית שודרה רק בראשית 2022. לקח כשנתיים וחצי עד שקיבלנו את העונה הרביעית, שתהיה גם האחרונה, שסוף סוף נוחתת כדי לארוז את סיפורן של החברות עם עיבוד לספר הרביעי, "הסיפור של הילדה האבודה".
העונה האחרונה, שמשודרת בארץ בצמוד לשידור ב-HBO בארה"ב, כבר מציגה לנו את אלנה ולילה הבוגרות (אשר מגולמות ע"י שחקניות חדשות), ומספרת על חזרתה של אלנה לנאפולי, כיום כסופרת בנלאומית מצליחה, ולילה שבחרה להישאר בשכונה. החיבור בין השתיין שואב גם את ילדיהן ומוליד את כל הסערות שעלו במערכת היחסים שלהן עם נאפולי, וביניהן. עשרת הפרקים של העונה ישודרו מדי שבוע, ובעוד חודשיים נסיים את הסיפור ונגיד שלום לחברה הגאונה, והכי טובה, שהיתה לנו. "החברה הגאונה", זמין ב-yes, ב-HOT וסלקום טי-וי, פרק חדש מדי שבוע
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
מה רואים הלילה: כולן רוצות להיות החברה של אלנה פרנטה
"החברה הגאונה" (צילום: יחסי ציבור/HBO)
העונה השלישית של "החברה הגאונה" עלתה אמש בארצות הברית, הביקורות משתוללות בסופרלטיבים, ונראה שהסדרה המבוססת על ספריה של אלנה פרנטה בדרך לפנתאון של סדרות המופת בטלוויזיה
הרגע לו חיכו מיליוני צופות בעולם הגיע שלשום: הפרק הראשון בעונה השלישית של "החברה הגאונה" עלתה ב-HBO, והביקורות בארצות הברית כבר משתוללות ("טלוויזיה גאונית", הכריז הוושינגטון פוסט) ומתקדמות לעבר ההכרזה על הסדרה כמאסטרפיס – בהנחה שלא נחשבה לכזו כבר בתום עונתה השנייה. נתוני הצפייה בה אמנם ירדו באופן דרמטי למדי בעונתה השנייה בארה"ב, אבל השבחים רק התעצמו והקונצנזוס על כך שמדובר בסדרת מופת הלך והתהווה. ההפקה התקופתית המרהיבה ושימור ה"איטלקיות" של הסדרה מבחינת שפה, תרבות ולוקיישנים יצרו בה אווירה של קלאסה מהרגע הראשון ועם פתיחת העונה השלישית היא כבר נראית כמו העיבוד הטלוויזיוני שמעריצי סדרת הספרים של אלנה פרנטה לא העזו לחלום עליו.
https://youtu.be/gKxgb1oh6FM
השיחוק הגדול של HBO, כך נראה, הוא בליהוק המצוין והאמיץ של סאבריו קוסטנצו כיוצר הסדרה, במאי שהיו אז מאחורי רק ארבעה סרטים (פלוס הגרסה האיטלקית של "בטיפול"). האופן שבו הזניק קוסטנצו לחיים את רב המכר הבינלאומי של פרנטה היא הבסיס שעליו בנתה HBO את מה שנראה כאחד הלהיטים הבינלאומיים האיכותיים והיוקרתיים ביותר שלה בעת הטראשית הזאת. גאיה ג'יראצ'ה ומרגריטה מאזוקו ממשיכות להיות פנומנליות בתפקידים הראשיים ובאופן כללי נראה ששום דבר לא יעצור אותה בדרכה לפנתאון.
בשבוע הבא (יום שלישי, 8.3) תעלה הסדרה גם בפלטפורמות הישראליות השונות ושווה לחכות להן בשביל התרגום הנאות ואיכות השידור הגבוהה, כי בעונה הזו מועתקת העלילה – כמו בספרים – מנאפולי אל פירנצה ומילאנו, והשחזור התקופתי המעוצב מעפיל לשיאים שכדאי לראות באיכות הגבוהה ביותר. למרבה השמחה, HBO החליטה להמשיך ולשדר את הסדרה בפורמט של פרק בשבוע, כך שנוכל להנות משמונה הפרקים שבעונה השלישת שלה לאט ובמנות קצובות כמו שאלנה פרנטה התכוונה.
>> החברה הגאונה // My Brilliant Friend // HBO
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
אלנה פרנטה, הסופרת האיטלקיה שכתבה את סדרת הרומנים הנפוליטניים, עומדת בפני השקת ספרה החדש. זוהי הפרוזה הראשונה שלה מאז רביעיית הספרים המצליחה שגם עובדה לסדרה ב־HBO.
על פי פרטים חדשים שנחשפו, שמו של הספר יהיה "The Lying Life of Adults" ("החיים השקריים של המבוגרים", בתרגום לא רשמי). הספר ייצא לאור בשפה האיטלקית ב־7 בנובמבר, ובאנגלית בשנה הבאה. התרגום לעברית צפוי לצאת בישראל במהלך 2020.
עטיפת "החיים השקריים של המבוגרים" מאת אלנה פרנטה
הספר החדש יהיה העשירי של פרנטה. העורך מייקל ריינולדס סיפר כי הספר יעסוק בנושאים דומים לאלה שהופיעו בספריה הקודמים של פרנטה – חברות נשית, אימהוּת ומעמדות. "אני חושב שהקוראים שהתאהבו בפרנטה אחרי הרומנים הנפוליטניים יהיו מרוצים מאד", הוסיף.
פרנטה, שזהותה אינה ידועה, צברה לה קהל מעריצים גדול בכל העולם. הפופולריות שלה הרקיעה שחקים אחרי ש־HBO עיבדה את "החברה הגאונה" לסדרת טלוויזיה מצליחה. ביולי האחרון פרסמה הרשת תמונה ראשונה מתוך העיבוד לספר השני בסדרה, "הסיפור של שם המשפחה החדש". העונה השנייה כבר נמצאת בעבודה, אך לא הוכרז תאריך העלייה למסכים.
מתוך "החברה הגאונה: הסיפור של שם המשפחה החדש"
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
"החברה הגאונה" של HBO לוחצת על כל כפתורי העונג של הקוראים
HBO פיצחה בהצלחה גדולה את האתגרים שזימן העיבוד הטלוויזיוני של "החברה הגאונה", תוך שהיא נשארת נאמנה לספר – ועוד באיטלקית. אלנה פרנטה צריכה להיות מאוד מרוצה
איך הופכים להיט ספרותי למוצר טלוויזיוני ספקטקולרי? HBO יודעת. יש לה נוסחאות, כותבים מחוננים ואת כל מה שנדרש להוביל את ז'אנר האדפטציות. את "שיר של אש ושל קרח", סדרת הספרים של ג'ורג' ר"ר מרטין, היא הפכה ל"משחקי הכס", הסדרה הכי גדולה בתולדות הטלוויזיה. זה יכול היה להסתיים בהישג האדיר הזה, אבל HBO הוסיפה להתנתק מסדרת הספרים ומהסופר והמציאה קווי עלילה וסופים משלה. "משחקי הכס" יצאה לעצמאות והותירה את "שיר של אש ושל קרח" מאחור. עתיד דומה צפוי גם ל"הרומנים הנפוליטניים" של אלנה פרנטה, שהוא חומר קריאה אידיאלי לבית HBO: לא רק שזהו רב מכר שכולל ארבעה חלקים גדושים, אלא שהוא נושא על גבו את אחת התעלומות הספרותיות הנחקרות ביותר בעשור האחרון – זהותה של אלנה פרנטה.
העשן סביב זהותה של פרנטה העלה את מניית "הרומנים הנפוליטניים" ואפשר ל־HBO לעבוד על האדפטציה המתבקשת (והכלכלית) שעונתה השנייה כבר אושרה. קדחת פרנטה עברה מהמדפים אל האינטרנט, והמטרה ש־HBO קבעה לעצמה היא להגביר את הבולמוס בדרכי בינג' מסורתיות. במקביל, המכשול הגדול שהציבה "החברה הגאונה" לרשת האמריקאית (ובניגוד "למשחקי הכס" הנוירוטית) הוא היעדר דרמה, וקצב ספרותי נינוח למדי. האלימות בנאפולי מוגבלת; המציאות ממוסגרת אך לא קלסטרופובית; הזמן עובר בחללי העיירה, בין בתי השכנים; הקיום סתמי, לפעמים אומלל; הסערות מתחוללות לרוב במחשבותיה של הדמות הראשית, ולא בהתרחשויות חיצוניות. כך, וכדי שהעיבוד הטלוויזיוני לא יהיה פלקטי או מחורר, היה צורך להשקיע את מרבית החשיבה והמשאבים בפיצוי על הקול החסר של הסופרת.
פרנטה, כך אומרים, נתנה את חוות דעתה מרחוק. דרך גורם שלישי ובהתכתבות מיילים. הבמאי האיטלקי סאבריו קוסטנזו ודאי היה נתון ללחצים מהסופרת, מהרשת ומהעובדה שזה עשוי להיות פרויקט חייו – אך סטרס לחוד ומלאכת בימוי רגישה לחוד. ארבעת הפרקים הראשונים (שניתנו לעיתונאים לצפייה מוקדמת) יעידו על כך שהבחירה בקוסטנזו הייתה לא פחות מסימביוטית. "החברה הגאונה" נאמנה לספרה של פרנטה הרבה יותר משהיא נאמנה למדיום. מי שקרא את הספר יוכל למצוא בקלות את הדפים שבהם כל דבר מתרחש ונאמר. לעומת זאת, מי שכל תאוותו היא להסתמם מסדרת HBO רוויית אלימות וקונפליקטים ייאלץ לדלג על "החברה הגאונה", שכן היא לא באמת ניזונה מהצרכים של הצופה.
עבור הקורא, לעומת זאת, הסדרה תעשה הכל: בני משפחת צ'רולו, בני משפחת גרקו, השכנים והמורים לוהקו בקפידה, לילה ואלנה בראשם (מגלמות אותן ארבע שחקניות שאותרו לאחר 9,000 אודישנים); האיטלקית והדיאלקט נשמרו במקום שתחליף אותן אנגלית זרה; הביקורת על מקומן המצומצם של נשים עוברת היטב גם כשהיא ויזואלית; המתח בין הגברים לנשים מתעבה בזכות הצפייה; החלומות של אלנה מתהווים לאט אך בנחישות, כמו בספר; רגעים מכוננים, כמו זריקת האבנים אל עבר אנצו או הפסיעה האטית במדרגות הבניין של "המפלצת מן האגדות" דון אקילה, קיבלו גם בטלוויזיה יחס מועדף.
קוסטנזו הצליח להעתיק היטב את עולמן של צ'רולו וגרקו למיזנסצנה. עם זאת, הרגשות המוטרפים והמשתנים תדיר של אלנה כלפי לילה הופכים למעט פשטניים בסדרה: היא מקנאה. מעריצה. שונאת. אוהבת. המורכבות נפתרה והמנעד צומצם, וזה קשור לכך שזרם התודעה קיים בצורה חלקית בלבד. עם זאת, אין צורך לסגת. נראה שקוסטנזו היה מודע למגבלות שלו ולכן העשיר חלקים אחרים בסדרה. אפשר, למשל, לחוש היטב את נפשה פורעת החוק של לילה או להזדהות לחלוטין עם הנחיתות הקיומית של אלנה; וכאשר הן גדלות, המטענים הרגשיים – גם אם פשטניים – הופכים לנפיצים ומפתה מדי לשכוח מהעתיד הידוע של הספר.
"החברה הגאונה" של HBO לוחצת על כל כפתורי העונג של הקוראים, ומכיוון שהיא מתמקדת במעריצי פרנטה, היא לעולם לא תהיה "משחקי הכס". צופים פוטנציאלים שמעולם לא קראו את הספר אמנם יוכלו ליהנות ממנה, אבל מהר מאוד יגלו שאין לה את התכונות הבסיסיות שיש לסדרות המוניות, למשל קצב מטורלל ונימה טרגית. "החברה הגאונה" דורשת מהצופה דברים שלא דרשו ממנו הרבה מאוד זמן: תשומת לב ויכולת להעמיק. בלא התכונות האלה אפשר לגלול הלאה לסדרות האלגוריתמיות. פרנטה, בכל אופן, צריכה להיות מבסוטה. מי שלא תהיה.
מכורות "החברה הגאונה" התפקדו: האירוע הזה הוא בשבילכן
שנייה לפני צאת הסדרה המבוססת על רב המכר, יתכנסו מכורות הרומנים הנפוליטניים של אלנה פרנטה בסינמטק כדי לשמוע הרצאות, לקבל טעימה מהפרק הראשון ולהרהר בשאלת הזהות הקשה ביותר בימים אלה, "מי אני יותר, לנו או לילה?"
בנות ישראל כבר סופרות בנפוליטנית את הימים עד צאת העיבוד הטלוויזיוני ל"חברה הגאונה", ספרה האהוב של אלנה פרנטה שכבש לבבות נשיים (בעיקר) בכל רחבי העולם. הסקרנות לראות את הדמויות הספרותיות מתעוררות לחיים עולה על גדותיה, ועד שתקבל מענה הולם, מתבקש לנצל את המומנטום למפגש מעריצות חגיגי.
סינמטק תל אביב השכיל להרים את הכפפה ויארח בשישי הקרוב דוברות מעולם הספרות שיפרשו את משנתן על הספר מזוויות שונות. נראה שמאז הארי פוטר לא התפשטה בינינו התלהבות גדולה כל כך מסדרת ספרים, לכן לא מפתיע שהכרטיסים לאירוע נחטפו ומקומו הועתק במהרה לאולם שיוכל להכיל את ההמון.
המשוררת עדי קיסר, מהדוברות בכנס, מודה שלא נסחפה מיד אחר הרומנים, אך התאהבה בהם ממבט שני. "הספר הראשון היה נחמד אבל אמרתי, 'מה, מזה כולם התלהבו? עשו לי בילדאפ גדול מדי'. לקראת הסיום הרגשתי שנקשרתי ללנו ולילה ושאני חייבת לראות מה קורה אחר כך. בספר השני, שהוא הכי טוב בעיניי מבין הארבעה, כבר נפלתי שדודה".
מתוך "החברה הגאונה"
על מה את הולכת לדבר בכנס?
"על נשיות וגבריות בסאגה הזו ועל הכוח של מילים. במובן הכי בסיסי זה אפוס נשי שלא נראה כמותו. כל הדמויות החזקות בממלכה הזו הן נשיות ואיכשהו זה יצא מאוד מתאים לרוח התקופה שלנו".
קיסר הספיקה בינתיים לצפות בפרק הראשון (שיוקרן גם בכנס), אבל לא ממש התלהבה. "אני חושבת שלקרוא ספר ולראות סדרה זה שני אורכי נשימה שונים, אז לא כל כך צריך לחפש השוואות. אם תשאלי אותי, בדרך כלל הספרים לוקחים – כי את לוקחת משהו שיש לו איכויות וקצב מסוים ומעבירה אותו לפלטפורמה אחרת".
שירלי פינצי לב, מתרגמת ספרות מאיטלקית לעברית, תרצה גם היא בכנס. "אני לא אדבר ספציפית על פרנטה, אלא על נאפולי כפי שרואים אותה סופרים איטלקים אחרים. הרומנים נקראים 'הרומנים הנפוליטנים' ונאפולי היא הגיבורה השלישית בהם, אחרי שתי החברות. העיר הזאת מעוררת בסופרים המון רגש – שנאה, אהבה, תיעוב. זו עיר שעברה טלטלות קשות, מלחמות ומגיפת כולירע. מאות שנים היא מעוררת דרמות".
ב"חברה הגאונה" הדמויות מדברות פעם בדיאלקט נפוליטני ופעם באיטלקית. איך מתמודדים עם זה בתרגום לעברית?
"אין שום בעיה בתרגום של אלנה פרנטה, כי בספרים שלה אין מילה אחת בדיאלקט. פרנטה כתבה רק באיטלקית תקנית, וגם כשהיא כותבת 'הוא אמר בדיאלקט', המשפט כתוב באיטלקית. אחת ההשערות הייתה שהיא מתרגמת מאוד טובה מגרמנית לאיטלקית ואולי היא ידעה בדיוק מה היא עושה כדי להקל על המתרגמים שלה. אגב, איטלקית ונפוליטנית אלה שפות מאוד שונות. כשיוצא למשל סרט נפוליטני באיטליה, עושים לו כתוביות באיטלקית".
בסדרה לא עשו קיצורי דרך.
"בסדרה הן אכן מדברות בדיאלקט, ובאמת הייתה שם עבודת תרגום מיוחדת. לכן ערבו את פרנטה בתרגום הזה והיא הייתה שותפה לתהליך".
← כנס מכורות "החברה הגאונה", סינמטק, הארבעה 5 תל אביב, שישי (14.12) 12:00, 35 ש"ח
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו