קשה שלא להתרגש מהשינוי הדרמטי בתרבות הספורט הימי בעיר: פעם היו כאן רק מטקות, ועכשיו יש מרכז ספורט ימי קהילתי, יש פוצ'יוולי ברמה בינלאומית ויש כדורעף חופים, שניהם פופולריים מתמיד. עכשיו במקום לחטוף כדור קטן ושחור בראש כשאתם בצ'יל על שפת הים, אפשר לחטוף כדור צבעוני וגדול בראש כשאתם בצ'יל על שפת הים, והשדרוג מורגש.

אבל אנחנו סתם מתמרמרים פה, כדורעף חופים הוא ענף ספורט נהדר שמאוכלס בידי שחקנים ושחקניות בכושר אתלטי מופלא ומצב פיזי מיטבי (ככה אומרים עכשיו "חתיכים וחתיכות", כן? "מצב פיזי מיטבי", תזכרו), ואם תגיעו אל חוף פרישמן בין התאריכים 27 ל-29 באוגוסט תוכלו לצפות במיטב שבהם במסגרת אירוע הדגל של כדורעף החופים בארץ, הלוא הוא אליפות ישראל שתשתרע לאורך שלושה ימי ספורט לוהטים ומלאי חול ותשוקת ניצחון.

>> ההמונים הפסיקו את תל אביב: מזמן לא הייתה פה כזאת דממה בערב
>> שאלת השאלות: תל אביבים מנסים לענות על השאלה "מה יהיה?"

מתחם האליפות בחוף פרישמן לא נבחר לא במקרה. מאז שנת 2019, אז אירח לראשונה את טורניר הסבב העולמי FIBV Tour – STAR 1, הוא הפך למגרש הבית האהוב של הענף בישראל, ומשמש כמוקד עלייה לרגל לאירועי ספורט חופים. האליפות, בשיטה ארצית, תכלול ארבע קטגוריות שונות: גיל 16, גיל 18, דרג ב' ודרג א', כאשר לכל קטגוריה יתקיימו תחרויות נפרדות לגברים ולנשים. מאחורי הארגון עומד איגוד הכדורעף, שמשקיע רבות בענף כדורעף החופים בשנים האחרונות, בשיתוף פעולה מחודש עם חברת מיתוס ספורט יחד עם רשות הספורט העירונית של עיריית תל אביב-יפו.

"רצועת החוף שלנו היא היהלום של העיר תל אביב-יפו, וספורט החופים – במיוחד הכדורעף והפוצ'יוולי – הפכו לחלק חשוב בתעודת הזהות של העיר שלנו: מקצוענות אמיתית והישגיות לצד חופש ושפיות גם בימים קשים אלו", אמרה ציפי ברנד, סגנית ראש העירייה והממונה על רצועת החוף והפארקים. "עיריית תל אביב-יפו תמשיך להשקיע ביתר שאת בקידום ענפי ספורט החופים לרווחת התושבים והספורטאים המקצועיים ותקדם אירוח ספורטאים ותחרויות בינלאומיות בעיר".
>> טורניר אליפות ישראל בכדורעף חופים, חוף פרישמן, 29.8-27.8, הכניסה חופשית

• הבועה
• חוף פרישמן
• ❤ תל אביב
• פוצ'יוולי
• כדורעף חופים
• עיריית תל אביב

>> מיכל גבע היא מנסיכות האינדי האהובות עלינו, ויש לה אלבום שלישי בדרך. הסינגל השני מתוכו הוא "שלח לי מלאך", הקאבר המרגש וקורע הלב לשיר הנצחי של משינה, אותו ביצעה לראשונה לפני 13 שנה בתוכנית "דה ווייס" ומאז תמיד שואלים אותה איפה אפשר לשמוע אותו בספוטיפיי.אז הנה הוא כאן. "תמיד מפתיע אותי לגלות כמה אנשים מחוברים לביצוע הזה", היא מספרת על ההחלטה להקליט אותו באופן מסודר. "כששמעתי שאמא של רומי גונן השתמשה בביצוע מהתוכנית לסרטון יום הולדתה של רומי בזמן שהייתה חטופה, הרגשתי שאני חייבת לשיר את זה מתוך תפילה ותקווה שמישהו ישלח לנו מלאך כעם ובעיקר לכל החטופים שעדיין בשבי".

>> בית של חמלה ועדינות וחנות של הפתעות // העיר של ניצן פינקו
>> קפה שכונתי כמו פעם ויער נדיר בתל אביב // העיר של אדית בן גיטה

1.נילוס

סלט תפוחי אדמה עם חזרת שאי אפשר לחדול מלאכול וג׳ינג׳ר ביר, החברות הכי טובות שלי ואני לא צריכה יותר דבר.
אלנבי 33 תל אביב

2.יולטה

חנות של מוצרי נייר שעושה לי חשק לקנות דיילי פלאנר, להכניס אליו משימות ותכניות, לחוות חוויות, לקנות אלבומים להכניס אליהם תמונות של החוויות ולשתות מספל מומינים.
שדרות מסריק 17 תל אביב

3. קפה קוקו

לי ולבן זוגי יש קטע כזה שאנחנו מגוננים יתר על המידה על הילדה. מפה לשם הגענו למצב שלא יצאנו לדייט בערב כחמש שנים וקפה קוקו זה הדייט שישי בוקר שלנו. משהו שמזכיר דייט (כן אנחנו יודעים – אנחנו צריכים לשחרר, אנחנו על זה. לא לשפוט!!) בקיצור – פריז בדיזינגוף. שנסונים, פלטת גבינות, הפוך שמוגש עם כוסית קטנטנה של סודה ליד. סלט עלים משגע עם מלא גרעינים, חמוציות ופלפל שחור – חובה.
דיזנגוף 83 תל אביב

4. כיכר דיזנגוף

כשהבת שלי נינה נולדה התחילה לנו מסורת כזאת של כל שבת בבוקר הולכים לכיכר עם נינה ומיילי (הכלבה שלנו), לקנות כמה דברים בבייקרי ולשבת לפיקניק אורבני כזה. זה הפך להיות ריטואל משפחתי קבוע שלנו שאנחנו מקיימים עד היום, למרות שהמקום הפך לאתר הנצחה ועל פניו זה אולי מוזר לפתוח כל שבת בבוקר בכיכר שהפכה לאנדרטה, אבל זה בדיוק זה. זה כאילו שהחיים נמשכים מצד אחד ומצד שני – כמה עצב, כמה אובדן. איפשהו זה מרגיש לי הכי שפוי לשבת שם.

5.חוף פרישמן

אני מתה על זה שבקיץ אני אוספת את הילדה מהמסגרת והולכת איתה לים, אלה באמת רגעים שאני מודה לאל על הזכות המטורפת לגור קרוב לים ולגור בתל אביב.

מקום לא אהוב בעיר:

אוקיי, אז זה מתחיל מהמקום שהכי אהבתי, שהפך למקום הכי לא אהוב עליי. מבולבלים? גם אנחנו!המרסנד המחודש שפתחתי בו כל בוקר ובוקר עם קפה מושלם, בהייה, שקט וספייס שמעוצב כמו קטלוג שאת רוצה ממנו הכל, שהצליח להכיל את כל המצבים הנפשיים כולם. וואו כמה אהבתי להכנס למקום הזה ופשוט לבהות. להתעורר לאט. ואז – ביום נבזי אחד סגרו להם את המקום והפכו אותו לשגרירות טורקיה.הסוף.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
איה זהבי פייגלין בצוקר. גילוי נאות: אחת מחברותיי הקרובות ביותר; גילוי נאות מס' 2: אני אובייקטיבית לאללה. שירים וביצועים שמפרקים אותי ומרכיבים אותי מחדש. כל פעם קצת אחרת.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
האמת שישר עולה לי פרופיל באינסטגרם שאני עוקבת אחריו ומקבלת ממש את כל אלה, בעיקר מאז פרוץ המלחמה. פרופיל בשם komo של אשה מיוחדת שמסתכלת לכל הקושי, העצב והאתגרים שאנחנו עוברים בעיניים ולצד זה כל הזמן מעוררת בי תקווה והשראה לנסות לא לוותר ולהמשיך לנסות להחזיק ולהפיץ תדר של אהבה.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
נשות ומשפחות המילואימניקים. להכין סיר אוכל, עזרה עם הילדים, עזרה בבית, חיוך, התעניינות. זה פשוט בלתי נתפס כמה זמן המשפחות האלה בתוך האירוע הזה.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
יוצרת צעירה ומדהימה בשם עולמי. נחשפתי אליה לראשונה באינסטה, הזמנתי אותה להופעה שלי ועכשיו מפיקה לה שיר יפהפה. אני מאמינה שהיא תגיע להרבה לבבות.

מה יהיה?
כעקרון נראה שהכל מסלים. השנאה, הפילוג, ההסתה, הכלכלה, החינוך, הביטחון וככל שאני מפרטת אני מרגישה מגוחכת. אז אני בוחרת להגיד שיהיה טוב. כי חייב להיות. כי אין לנו מקום אחר. לא באמת. אני מנסה בכל הכוח להחזיק בתוך השואה הזאת תדר חיובי של אהבה, של אמונה שבאמת תהיה לנו תקומה. יהיה לי יותר קל להאמין בזה כשהחטופים יחזרו הביתה.

• העיר שלי
• אינדי ישראלי
• הנילוס
• יולטה
• קפה קוקו
• כיכר דיזנגוף
• חוף פרישמן
• קפה מרסנד
• איה זהבי פייגלין

>> דנה קסלר וישיב כהן הם המייסדים של פסטיבל סאונדטראק, שמתמקד בחיבור המופלא שבין קולנוע ומוזיקה, ומהדורתו השנייה תתקיים בשבוע הבא בסינמטק (שלישי-שבת, 21.9-17.9). הליינאפ של הפסטיבל השנהנראה היסטרי לחלוטיןואף מרגש ברוח הזמן, ואם עוד לא רכשתם כרטיסים אזכל מה שאתם צריכים נמצא כאן.

>> העיר שלנו: 7 המלצות מעולות על דברים שכדאי לעשות בתל אביב

1. השופטים

ישיב ודנה:לשמחתנו הפאב האהוב עלינו בעיר הוא דקה מהבית. יש בו האפי האוור משמח, איקרא עם בצל ועובדים חמודים.אבן גבירול 39

2. הסינמטק

דנה:מאז שאני זוכרת את עצמי הייתי כל חודש לוקחת הביתה את התוכניה של הסינמטק, עוברת עליה מקצה לקצה, מסמנת מה אני רוצה לראות ומשתדלת לעמוד בכמה שיותר מההבטחות שלי לעצמי. היום התוכניה אמנם כבר לא מודפסת, אבל אני עדיין עושה את זה ושמחה להיות גם בצד השני, בצד שמגשים לאחרים חלומות ומביא למסך הגדול סרטים שהם לא חשבו שתהיה להם הזדמנות אי פעם לראות בקולנוע בארץ.הארבעה 5

3. ספסלים בשדרות ח"ן

דנה:על הספסלים בשדרה מצאתי לא מעט מהבגדים והספרים האהובים עלי, ואני מקווה שגם הענקתי באמצעותם כמה אוצרות לאנשים אחרים.

4. וספה ברחבי העיר

ישיב:אמנם לא מקום ספציפי, אבל נסיעה בווספה ברחבי העיר, היא עדיין אחת הפעילויות האהובות עלי ואחת החוויות הכי מכוננות בשביל קיבוצניק לשעבר. בהזדמנות זו אזכיר את מוסך האחים זאדה בשכונת התקווה (אצ"ל 62), שכל ביקור שם מרחיב את הלב (מוסך, כן?).

5. מאנה פארק

ישיב:טובל בירוק-עד, רק מעטים מכירים את פארק מאנה, או מאנה פארק בשמו המוכר יותר. המקום הסמי-מיתי הזה, שכבר שוררו עליו שירים (לפחות אחד), הוא המקום אליו נחלצים כשנהיה קשה מנשוא. האפשרות לספור כוכבים בלב העיר אינה דבר של מה בכך. כמובן שלא אחשוף את המיקום המדויק שלו.

6. חוף פרישמן

דנה:הוא לא החוף הכי יפה או הכי נקי אבל החוף הקבוע של כל תל אביבי הוא תמיד זה שהכי קרוב אליו לבית.

מקום לא אהוב בעיר

מגדלים ומתחמים.

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לכם את הראש או פתח לכם את הלב?
דנה וישיב:הסרט "סרט בסנטר" של מוריס בן מיור וקובי פרג' – סרט תיעודי אדיר על מקום תל אביבי אהוב שכנראה התכוון להיות קניון אבל מצליח להיות בעיקר מבוך פסיכדלי מטורלל ומפתיע.

איזו יצירה נתנה לכם כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
ישיב:אמנם לא בתל אביב, אבל חלק גדול מהמשתתפים באירוע הם תל אביבים גמורים: יצא לי להיות לפני כמה שבועות ביום הגשות של מסלול פסקול במכללת ספיר, אחד המוסדות שנפגעו הכי קשה מהמצב. יום שלם של הגשת עבודות מוזיקליות-קולנועיות שמעבר לזה שהיו ממש יפות, כל האירוע – עם הסטודנטים והמורים הנפלאים שהיו שם, במקום הזה ובתקופה הזו – היה מעורר השראה ונוסך תקווה.

לאיזה ארגון או מטרה אתם ממליצים לתרום או להתנדב בזמן הזה?
ישיב ודנה:למטה משפחות החטופים.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
ישיב ודנה:השכנים החמודים שלנו שנחמד לבלות איתם במקלט כשצריך.

מה יהיה?
ישיב ודנה:מקווים שיהיה טוב, ומנסים להמשיך לייצר תרבות ולצרוך תרבות בתל אביב, כי זה אחד התנאים הכי בסיסיים בשביל שזה יקרה.

• העיר שלי
• פסטיבל סאונדטרק
• שדרות ח"ן
• סינמטק תל אביב
• השופטים
• חוף פרישמן
• דיזנגוף סנטר

כלנית שרון היא ממייסדות ומובילות החזית הוורודה, תנועת המחאה הצעירה שפועלת בארבע השנים האחרונות למען עתיד ורוד יותר. התנועה הוקמה בימי מחאת בלפור, ומאז צובעת בוורוד מאות הפגנות בכל רחבי הארץ. גם בשבת הזאת (22.06) יצאו חברי החזית הוורודה אל מוקדי המחאה נגד ממשלת המחדל ולמען החזרת החטופים. "שבוע ההתנגדות ממשיך", היא אומרת אחרי שבוע של הפגנות סוערות, "אחרי מפגן עוצמה בשבת שעברה בכל הארץ, שני ימי מחאה חזקים בירושלים, הפגנת הנגב והדרום באשקלון והפגנת ענק מול הווילה בקיסריה של האיש שהוא הראש ומסרב להכיר בכוח שהוא גם אשם. הדרך לתיקון מדינת ישראל מתחילה בהפלת הממשלה, צאו לרחוב, ממשיכות להאבק על העתיד שלנו".

>> מקום שמרומם את הנפש וריח שמחזיר לילדות// העיר של שי גבסו
>> חלקת טבע פלאית ומקום להרגיש בו שהכל יהיה בסדר// העיר של נטע חוטר

1. פיקוק

בר הבית שלי. גם כי ניהלתי אותו במשך שנה אחרי הקורונה, וגם כי הוא פשוט, במובן הכי טוב שיש. אווירה טובה, אנשים טובים, אפשר לבוא הכי קז׳ואל ואפשר להתלבש, בשני המקרים הכי נוח 🙂מרמורק 14

2. חוף פרישמן והפסל

האמת היא שאף פעם לא העמקתי במשמעות הפסל עם הקוף ("מעבר לתחום", צדוק בן דוד), אבל חוף פרישמן הוא גם חוף ילדותי. תמיד נסענו אליו עם אמא ואני ממש זוכרת שעברנו עם הרכב את הפסל כנקודת ציון. ובכלל, במשך שנים ועד היום, זה החוף שהכי כיף לי בו.

3. ⁠ שוק לוינסקי // הסאלוף // מונדו 2000

שלוש המלצות באחת. שוק לוינסקי שהוא השוק הכי כיפי בעיר ויש בו הכל, בשוק ובכל הרחובות הקטנים מסביב. מאז שעברתי לגור בשכונה לפני שלוש שנים גיליתי עולם. המקום הכי טעים לאכול בו הוא בלי ספק הסאלוף, מבחינת אוכל פלוס אווירה. התחתני במונדו 2000, ממש התרגשתי שיש לי אופציה לחגוג אהבה בשכונה, בעיר שאני אוהבת, כשנוח וכמובן בסטייל. ממש ממליצה עליהם. היה מושלם.

4. ⁠Waycup מקווה ישראל

יש מלא בתי קפה בעיר, אבל הקפה הכי טעים מבחינתי הוא כאן. הקבוע שלי זה שישי אחרי שיעור מחול, לשבת לקפה של צהריים, לא עמוס מדי ולא ריק מדי. בול במידה.מקווה ישראל 17

5. ⁠אנדרטת רבין

האנדרטה. הוידאו. יצא שעבדתי בעיריית תל אביב איזה חצי שנה, ואז גיליתי שחוץ מהאנדרטה לזכר רבין, לצד הכניסה לעירייה יש וידאו רץ שמקרין קטעים מהערב ההוא. קטע היסטוריה קטן, שמזכיר כל הזמן את הדרך בה כדאי שנלך, הדמוקרטית. יצא לי לפחות פעם בשבוע באותה חצי שנה, לעמוד שם ולצפות.

מקום לא אהוב בעיר

אמנם גיליתי את שוק לוינסקי והסביבה, ואמנם קאנטרי העלייה מושלם, אבל בערך מרחוב צ'לנוב עד שפירא מצד אחד, נווה שאנן מצד שני ורוטשילד מצד שלישי, יש אזור שכולו הזנחה והפקרה עירונית. הרבה מחוסרי בית, הרבה פליטים ללא כיוון, קושי גדול לקום בבוקר ולראות אותם. בעיר שדוגלת בערכי שיוויון הייתי מצפה שתהיה עבודה הרבה יותר מעמיקה בתחום הזה, לא רק כי אני גרה שם, כי כולנו בנות ובני אדם.

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
יצירה שנקראת "מתקני עולם". עומר שמר, חבר שלנו מהחזית הוורודה, הוא גם מורה לתיאטרון תנועה וכוריאוגרף, והוא פועל כבר כמה שנים עם עמותת כנפיים. הוא יצר איתם מופע מקסים שמחמם את הלב ועוזר קצת יותר להבין אנשים ששונים מאיתנו. אני כמעט לא מצליחה להתרכז כרגע בדברים שאינם קשורים למאבק, אבל זה פשוט פתח לי את הלב.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
הספר "כוחו של הרגע הזה" של אקהרט טול. בעיקר עזר לי להיזכר שהדרך היחידה שלי לשפיע על המציאות היא קודם כל לזכור לנשום פנימה ולהתחזק מבפנים, כי אז שום דבר לא יכול עליי 🙂

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
לחזית הוורודה כמובן. אנחנו ארגון שפועל לחיזוק הדמוקרטיה הישראלית באמצעים אמנותיים, כלומר אנחנו מוצאות תמיד את הדרך לקחת מסר מורכב או מכוער ולהפוך אותו לבהיר, לכזה שניתן להכיל ולהבין. בימים אלו אנחנו נאבקות למען החלפת הממשלה והשבת החטופים, וכן, לצערנו זה בא ביחד. אחר כך נמשיך לפעול להפיכתה של החברה הישראלית למקום טוב יותר לחיות בו.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
לינוי בר גפן. היא נתנה נאום מטורף בהפגנה בקפלן ואמרה דברים שלצערי רוב נשות ואנשי הציבור המוכרים מפחדות להגיד. היא כזו כבר הרבה שנים, מאוד מעריכה אותה.

מה יהיה?
עתיד ורוד. חייב להיות. נפעל יחד כדי שיהיה כזה.

• העיר שלי
• פיקוק
• חוף פרישמן
• שוק לוינסקי
• הסאלוף
• waycup
• כיכר רבין

רן ברודר, נשוי+2, בן 35, שימש כמנכל פיוצ'ר מוביליטי שקידמה תחבורה חכמה בישראל והיום מנכ"ל בירד ישראל, חברת הקורקינטים השיתופיים, ורוכב לכל הפגישות שלו בעיר על קורקינט. הוא גם "רגיל שאנשים מסתובבים בפלורנטין ואומרים לי שהם ראו אותי למרות שזה לא אני"

>> כיכר גאונית ולחמניה בצורת דובי // העיר של דנה ברלב
>> גן קסום נסתר וחנות לאבד בה זמן // העיר של מורן קליגר

1. הקורקינטים

לא מקום, אבל בכל מקום. תל אביב היא העיר הראשונה שבה פעלו קורקינטים שיתופיים מחוץ לארה"ב, החל מהשקת בירד בעיר בקיץ 2018, ואפשר להגיד בבירור שהקורקינטים השיתופיים אוהבים את תל אביב והעיר מחזירה להם אהבה. אני ער לביקורת החשובה וגאה להתמודד איתה, כי אני יודע שבכל יום אנחנו ממשיכים לעשות היסטוריה בתחום התחבורה. הקורקינטים בטוחים מאי פעם, מסודרים מאי פעם, ובעיריה ובחברות הקורקינט עושים הכל, אבל הכל, כדי לדאוג לכולם – לרוכבים, להולכי הרגל, לנהגים, לבעלי העסקים ולכל תושב שמעוניין או לא מעוניין בשירות.

2. יד אליהו/בלומפילד

אני פוקד את היציעים של מכבי וחבר בארגוני האוהדים כמעט 20 שנים. מבחינתי האיצטדיון הוא בית, אני מכיר כל פינה בו וכל רחוב סמוך. גדלתי בו, התעצבתי, הכרתי, צמחתי, ואני היום מי שאני הרבה בזכות החברים ליציע והקבוצה. אין מרגש יותר מאיצטדיון מלא ואין יותר כיף מניצחון. בעיני הרגעים בהם עשרות אלפי אנשים מכוונים את תשומת הלב שלם והרצונות לדבר אחד פשוט ויחיד – כדור בסל או כדור ברשת, הם על סף חוויה רוחנית. כתל אביבי ואורבניסט חובב, העובדה שהאיצטדיונים נמצאים בתוך העיר כחלק מהשכונה מרגשת אותי. זו עוצמה של עיר ושל התושבים בה.

3. טמבוריות

פריק של להכין ולתקן דברים בעצמי. לא משנה כמה אהיה עסוק, אני לא מצליח להחליף את הרכישה של המוצר התורן בטמבוריה עם איזה משפט מפתח של המוכר. קרובים ללב הםמושון(פרישמן 42),כלי וחומר(פרישמן 45),גרינבוים צבעים(קינג ג׳ורג׳ 86),דקל נוי(קינג ג׳ורג׳ 47),הבית שלי(ארלוזרוב 76) ובא לבית(דיזנגוף 234).

4. דרך התחפושות

כל פורים מביא התרגשות חדשה – ואחרי חודשים של רקיחת רעיון מתחיל שלב הביצוע. תחנה ראשונה תמיד תהיה שוק בצלאל, להכין את התשתית של הבגדים. מיד אחרי השוק, עצירה בדוכן הראשון בשוק הכרמל לטייץ התורן, ואז צלילה לחנויות הבדים והכפתורים בנחלת בנימין. חזרה דרך שוק הכרמל לאקססוריז מתאימים או פיתה להשתקת הרעב. אם התחפושת עדין לא שלמה, מקנח בדרך חזור בחנויות הפופ-אפ של קינג ג'ורג' או ברוריה בסנטר. יומיים של גזירה, תפירה והדבקה יחד עם אשתי היקרה ליאת, ואנחנו על הגל.

5. חוף הים. פרישמן אם צריך לבחור

בכל פעם שאני נכנס למים, מסתובב וממסתכל על קו החוף, מיפו עד הרצליה, אני מודה על הזכות לגור בעיר הכי טובה בעולם. אני ישר מדמיין את השכבות שמתקפלות מהים – החול, הטיילת, שביל האופניים, המסעדות, הברים, המועדונים, התרבות, אזורי העסקים והשכונות. אין עוד עיר כזאת בעולם.

6. הבתים הישנים

אני יודע, זה לכאורה הסיוט של כולנו. הזרם הבעייתי, החשמל בשכבות על גבי שכבות, הביוב, החוטים, הקירות המתפוררים. כשמסתכלים בין הבניינים או בחצר האחורית, קשה לחשוב איך אפשר לקרוא לה העיר הטובה בעולם. אבל כל בית בא עם סיפור, ומספיק ללכת ברחוב דב הוז ולקרוא בית אחר בית את השמות שגרו בבניינים כדי להבין שאנחנו חלק מהיסטוריה שהתחילה הרבה לפנינו. והיי, יש גם בונוס – התקרות גבוהות, החדרים עצומים, ודלתות ההזזה מגניבות.

מקום לא אהוב בעיר

צומת השלום. שירתתי ועבדתי סביב צומת השלום עשור שלם – בקריה, בעזריאלי, בנח מוזס, בתוצרת הארץ. אני תמיד נחרד מהמחשבה לחצות את הצומת, לא משנה באיזו צורה. ברכב פקוק, באוטובוס לא זזים (חל שיפור עם הנת"צים לאחרונה), כהולך רגל אין צל ובקורקינט השביל נגמר באמצע הדרך. כולי תקווה שבסוף התוכנית, עם נת"צים טובים, שבילים ואפילו הצללה, הצומת המרכזית של המדינה תראה אחרת. מגיע לנו יותר.

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
"קלאסה" של ציפורלה. האנסמבל מוכשר וזה ידוע, אבל להגיע למוזיאון תל אביב דרך כיכר החטופים, למופע אינטילגנטי ומלא ביקורת, זו חוויה ייחודית לתקופתנו. הלוואי שנוכל לצחוק ולהציג דברים פשוטים יותר בעתיד.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
ב-10 באוקטובר התחלתי לקרוא את״מדינת ישראל תעשה הכל״של רונן ברגמן שמגולל את סיפורם של החטופים והנעדרים מאז הקמת המדינה. הסיפורים תמיד מורכבים וקשים, עם המון זויות בטחוניות ופוליטיות. כולי תקווה שבכל הערפל עדין ישנם אנשים אמיתיים, ערכיים וחכמים שידעו לפעול בכיוונים הנכונים עבור אלה שנפגעו כל כך קשה.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
כל ארגון, כל מטרה. אין מטרה פחות חשובה כרגע, בתקופה ביטחונית וכלכלית קשה כולם נפגעים, גם אלה שהיו צריכים סיוע לפניה.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
מי שנלחמים בכל החזיתות – בעלי העסקים שגם משרתים פעילים וצריכים להחזיק משפחה לצד השירות המשמעותי. אפשר למצוא אותם דרך"מחבקים מילואימניקים"של חנוך דאום.

מה יהיה?
תקופה לא פשוטה. אני מקווה שהתקופה תגרום לאנשים להתקרב לעצמם ולפשטות שבחיים, ולהתרחק מהאגו שמנהל אותנו וגורם לכל כך הרבה סבל בעולם. אני יודע שזה לא נראה הכיוון בשלב זה, אבל שינויים יכולים להיות מפתיעים.

• העיר שלי
• קורקינטים
• חוף פרישמן
• טמבורייה
• מכבי תל אביב
• בלומפילד
• יד אליהו