Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
אביגדור ליברמן וישראל ביתנו יתמכו במרוץ של אורנה ברביבאי לראשות העיר, תמורת צירופם של עו"ד גיא אבנר ומיכאלה לוין שמיר לרשימת יש עתיד למועצת העירייה. ברביבאי: "ההצטרפות של מפלגת ישראל ביתנו מייצרת מכפיל כוח בחומת הברזל שאנחנו מציבים לתל אביב-יפו הליברלית והחופשית"
פחות משלושה שבועות לפני מועד סגירת הרשימות בבחירות המקומיות, וקדחת האיחודים בין שלל הרשימות הליברליות נכנסת להילוך גבוה. אחרי שהתבשרנו אתמול על השת"פ המבטיח בין מרצ, הירוקה ותנועת "חוזה חדש" המורכבת מפעילי מחאה בולטים נגד ההפיכה המשטרית, הכריזו הבוקר יש עתיד וישראל ביתנו על איחוד כוחות "למען הציבור הליברלי" במרוץ ללשכת ראש העיר ומועצת העירייה.
גורמים הבקיאים בפרטי האיחוד מספרים כי מטרתו היא, בין היתר, לבדל את ברביבאי ורשימתה מהרשימות האולטרה-ליברליות שמתמודדות בבחירות, ולקרוץ אל אלקטורט מצביעי ימין-מרכז המהווה בכל זאת כ-25 עד 30 אחוז מהמצביעים בתל אביב. בנוסף, שיתוף הפעולה יחזק את הקמפיין ברמה התקציבית. מוקדם יותר החודש, כזכור, הסיר עמוס שפירא את מועמדותו לראשות העיר וחבר אל ברביבאי.
ברביבאי במסיבת העיתונאים אמש (צילום: עוז שכטר)
משמעות האיחוד בפועל היא צירופם של נציגי מפלגת ישראל ביתנו בתל אביב-יפו וחברי תנועת "תל אביב חופשית", עו"ד גיא אבנר ומיכאלה לוין שמיר, לרשימת "יש עתיד" בעיר, בתמיכתו של יו"ר מפלגת ישראל ביתנו ח"כ אביגדור ליברמן שיתייצב אף הוא מאחורי מועמדותה של ברביבאי, כי האיש שרץ לכנסת תחת הסלוגן "אין אזרחות בלי נאמנות" נחשב לליברל עכשיו. "הרשימה המאוחדת תפעל יחד על מנת לקדם את ערכיה הליברליים של העיר בדגש על חופש דת וחופש מדת, קידמה, והגברת תחושת הביטחון האישי והסדר הציבורי לתושבי ותושבות העיר", נמסר בהודעה לתקשורת.
ליברל אומרים לכם. אביגדור ליברמן (צילום: Getty Images)
"ההצטרפות של מפלגת ישראל ביתנו מייצרת מכפיל כוח בחומת הברזל שאנחנו מציבים לתל אביב -יפו הליברלית והחופשית, תוך הגנה נחושה על זכויות כלל התושבים, ללא הבדל דת, גזע ומין", אמרה ברביבאי. "אני מודה ליו"ר המפלגה, אביגדור ליברמן, על תמיכתו באיחוד הכוחות ומברכת על הצטרפות עו"ד גיא אבנר ומיכאלה לוין שמיר מתנועת תל אביב חופשית לרשימה בראשותי. יחד נפעל לקידומה ושגשוגה של העיר עבור תושביה".
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
תוצאות האמת: תל אביב נטשה את העבודה ומרצ לטובת יש עתיד
סטיקרים של נתניהו ומרצ על פוסטר של מרב מיכאלי, בחירות 2022 (צילום: דניאל רולידר/גטי אימג'ס)
אחרי ספירת כ-85 אחוז מהקולות אפשר להסיק מסקנות ראשוניות על דפוסי הצבעה של תל אביב ועל התבוסה שספגה העיר // יותר מ-70 אחוז מקולות הבוחרים בעיר הוענקו למפלגות שמחוץ לגוש נתניהו // כשליש ממצביעי מרצ, העבודה והמחנה הממלכתי עזבו אותן לטובת יש עתיד // אחוזי ההצבעה בדרום העיר עלו // וכל השאר הוא היסטוריה והיסטריה
הבוקר של יום רביעי הפציע, ותל אביב התעוררה לתבוסה בבחירות לכנסת ה-25. אחרי ספירת כ-85 אחוז מהקולות, כשנותרו כ-680 אלף קולות לספור, מצביעות תוצאות האמת של ועדת הבחירות על המגמות הברורות שהובילו למפלה. יותר מ-70 אחוז מבעלי זכות ההצבעה בעיר הצביעו למפלגות שמחוץ לגוש נתניהו (כולל המפלגות הערביות), על רקע אחוז הצבעה כמעט זהה לבחירות הקודמות – כלומר כ-60 אחוז הצבעה בנתוני ועדת הבחירות, שהם כ-70 אחוזי הצבעה מתוקנים בניכוי כ-80 אלף תושבי חוץ הרשומים בפנקס הבוחרים כבעלי זכות הצבעה בתל אביב וללא כוונה לממש אותה.
שתו הרבה קולות. יאיר וליהיא לפיד מצביעים, בחירות 2022 (צילום: ג'ק גואז/AFP/גטי אימג'ס)
כמו שבטח שמתם לב, זה היה רחוק מלהספיק. אחת הסיבות לכך היא שאחוזי ההצבעה בתל אביב לא עלו לעומת הבחירות הקודמות (לעומת עלייה משמעותית באחוזי ההצבעה בפריפריה), וגם מי שכבר כן הצביעו חוללו התפלגות קולות שהייתה רחוקה מאופטימלית. תל אביב נתנה ליאיר לפיד ויש עתיד 32.86 אחוז מקולותיה, עלייה דרמטית לעומת הבחירות הקודמות (22.09 אחוז). אלא שמרבית העלייה הזאת הושגה בזכות קריסתן של העבודה ומרצ, שאיבדו כמעט שליש מכוחן בעיר כל אחת. נכון לשעת אחר הצהריים, מרצ אמנם עקפה את העבודה במספר הקולות להן זכתה בתל אביב (10.97 אחוז לעומת 9.28 אחוז מכלל הקולות בעיר), אבל שתיהן לא הגיעו קרוב לתוצאות האמת בבחירות הקודמות (13.99 אחוז למרצ ו-14.76 אחוז לעבודה).
תל אביב לא הייתה איתה. מרב מיכאלי בסיום יום הבחירות (צילום: דניאל רולידר/גטי אימג'ס)
לפיד ויש עתיד שתו כנראה גם את קולותיהם של מצביעי בני גנץ וגדעון סער, שאיבדו באיחוד גם הם כשליש ממצביעיהם בעיר (מ-14.94 אחוז בנפרד ל-11.01 אחוז עכשיו). המפלגות הערביות, שבבחירות הקודמות השיגו ברשימה המשותפת רק 1.95 אחוז מכלל הקולות, הגיעו בריצה נפרדת ל-3.11 אחוז מהקולות (1.57 לחד"ש-תע"ל ו-1.54 לבל"ד), אבל זה הישג שמן הסתם אינו מנחם איש. הישג מרשים עוד יותר רשמה מפלגת הציונות הדתית שכמעט ושילשה את כוחה בעיר, מ-1.72 אחוז זניחים ב-2021 ל-4.77 אחוז בבחירות הנוכחיות. ש"ס הגדילה את כוחה במעט (מ-3.63 אחוז ל-4.26 אחוז), הליכוד שמר על כוחו ועל מעמדו כמפלגה השנייה בגודלה בעיר (16.92 אחוז לעומת 16.97 אחוז), וכל השאר הוא היסטוריה והיסטריה.
שלטי תעמולה של הליכוד על מצודת זאב, בחירות 2022 (צילום: גטי אימג'ס)
עם פרסומן של תוצאות האמת הסופיות, נערוך ניתוח מעמיק יותר של נתוני ההצבעה בשכונות העיר, אולם על פי התוצאות המצטברות ניכר שהייתה עלייה מסוימת באחוזי ההצבעה בדרום-מזרח העיר בקרב האוכלוסיה היהודית והערבית כאחת. עוד מידע על הסיבה שבגללה נתון ההצבעה בתל אביב גבוה בהרבה מהנתון הרשמי המדווחתוכלו למצוא כאן.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
זה אמנם לא מפתיע במיוחד, אבל גם הפעם גרפו מפלגות גוש המרכז-שמאל את מירב הקולות של התל אביבים בבחירות לכנסת ה-24 שהתקיימו אתמול. יש עתיד בראשות יאיר לפיד השיגו כמעט 22% מקולות הבוחרים בעיר, בעוד הליכוד קיבלה 17% – ירידה ביחס לבחירות הקודמות אז קיבלה כמעט 22% מהקולות. כ-246 אלף בעלי זכות בחירה בעיר מתוך 411 אלף מימשו אתמול את זכותם והלכו להצביע.
העבודה המתחדשת בראשות מרב מיכאלי קיבלה 14.73% מהקולות, בעוד מרצ זכתה ב-13.94% מקולות התושבים. לאחריהן הגיעו כחול לבן עם 10.71%, תקווה חדשה של גדעון סער עם 4.17%, ש"ס עם 3.67% וימינה עם 3.66%. ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן קיבלה 3.63% והרשימה המשותפת 1.96% – ירידה חדה ביחס לבחירות הקודמות אז קיבלה 4.27%.
נראה שאחוזי ההצבעה בעיר נותרו פחות או יותר דומים לבחירות האחרונות לכנסת ה-23 (אך עדיין לא התקבל השיעור הרשמי). בפעם הקודמת, בשנה שעברה, גרפה מפלגת כחול לבן את מירב הקולות עם 48.16%. החיבור בין העבודה, גשר ומרצ קיבל אז 14.53% מהקולות – פחות ממה שקיבלה השנה העבודה בלבד, ולא רחוק ממה שקיבלה מרצ. 736 מהקולות נפסלו בבחירות הנוכחיות.
בזמן שמפלגות האם עסוקות בהתפוצצויות של פרשות, דילים פוליטיים וקמפיינים סוערים - אספנו את יושבי ראש מטות הצעירים של שלוש מפלגות מרכזיות, בניסיון להבין איך נכנסים מטות הצעירים לתמונה וכיצד הם פועלים למען האינטרסים שלנו
כולם מדברים על הבחירות, נואמים נאומים, מבטיחים הבטחות. ולמרות שמאוד מעניין אותנו מה צפוי לנו מבחינה בטחונית, כלכלית וחברתית, היינו רוצים לשמוע האם יש במפלגות השונות מי שדואג לנו, סטודנטים וצעירים במדינה, ומציע לנו עתיד טוב יותר.
פנינו לשלושה מטות צעירים בשלוש מפלגות המייצגות שלושה צדדים של המפה הפוליטית: ימין, שמאל ומרכז. הבחירה במפלגות הייתה על סמך מי שנראתה לנו כמפלגה מרכזית מספיק בשיח, המייצגת את העמדות של הצד שלה במפה הפוליטית, וכזו שמטה הצעירים שלה נענה לפנייתנו.
מהו מטה צעירים?
כל מפלגה מורכבת ממספר מטות הממוינים לפי אזורים או תחומים שדרכם היא פועלת. אחד מהמטות הללו הוא מטה הצעירים, שתפקידו והיקף סמכותו מעוגנים בחוקת המפלגה. מטה הצעירים של הליכוד, למשל, רשאי להחליט בנושאים הנוגעים לצעירים רק כל עוד הם אינם סותרים את חוקת התנועה, לעומת מטה הצעירים של מרצ אשר מהווה גוף בעל אוטונומיה מוחלטת. הקמת מטה צעירים במפלגה נובעת מההבנה שהצעירים (גילאי 18-35), המהווים כרבע מאוכלוסיית ישראל, הם בעלי כוח השפעה רב, ולפיכך יש להעניק להם חלק מרכזי בעשייה של המפלגה.
ימין, מרכז, ושמאל
יו"ר המשמרת הצעירה של מרצ – אלירן ביחובסקי, בן 21, משוחרר טרי מהצבא, כיהן כיו"ר נוער מרצ בצעירותו, ומזה 9 שנים הוא נושם מרצ. אלירן נבחר ברוב של למעלה מ-90% מקולות הצעירים בהיותו מתמודד יחיד, והחליט בכהונתו לפעול למען הבאת קולות החיילים השמאלניים, שלדעתו נופלים בין הכיסאות.כמות הצעירים במטה: 200
יו"ר מטה הצעירים של יש עתיד (כחול-לבן):יוראי להב, בן 30 מהרצליה, הוא בוגר תואר ראשון בהיסטוריה, ותואר ראשון ושני במשפטים. הוא מכהן מזה כ-5 שנים כיו"ר מטה הצעירים של יש עתיד. מטה הצעירים של יש עתיד בנה תכנית שמהווה מעין "מצע לצעירים" ונוגעת בכל ההיבטים המעסיקים צעירים.כמות הצעירים במטה יש עתיד: 700
יו"ר צעירי הליכוד –דוד שאיין, בן 36, יו"ר צעירי הליכוד מזה 4 שנים. פעילותם הסטודנטיאלית של צעירי הליכוד מתבצעת ברובה דרך תאי לביא – תאי הסטודנטים של מפלגת הליכוד הפרושים ברחבי הארץ. תאים אלה פועלים ברוח ערכי תנועת הליכוד, תוך שמירת קשר ישיר עם המפלגה ושילוב פעילויות רבות עם חברי הכנסת שלה.כמות הצעירים במטה: 1,500
הפגנה באוניברסיטת תל אביב. צילום: דורי בן אלון
איך נראים היחסים בין מפלגת האם שלך לבין צעירי המפלגה?
ביחובסקי:ההגדרה המשפטית, הכתובה בתקנון ובחוקת מרצ, מעניקה לצעירי מרצ אוטונומיה מוחלטת לנהל את ענייניה כל עוד הם הולמים את ערכי מרצ. כלומר יש לנו חופש פעולה מאוד גדול. בוועידת מרצ לפני כשנה וחצי למשל, הפגנו נגד יו"ר מרצ דאז זהבה גלאון, ולאחר מכן המשכנו לקבל תקציבים ולהמשיך בפעילותנו בתמיכת מרצ. אני מאמין בגישה שחברי כנסת הם רק זרוע אחת בתוך מפלגה שרוצה להיות תנועה, שרוצה שפקודיה ירגישו מעורבים ושייכים אליה ברמה היומיומית, וזה דבר מאוד יוצא דופן בפוליטיקה היום. מפלגות לפי דעתי בראש ובראשונה צריכות להיות תנועה ובית לאנשים שמשויכים אליהן.
להב:ההנחיה של יאיר לפיד הייתה מאוד ברורה מהיום הראשון: אתם תעשו מה שאתם רואים לנכון. הציפייה שלנו מכם היא שתקדמו את הנושאים שחשובים לכם, בעודכם בעלי חופש פעולה מלא, ואם תטעו – אנחנו עדיין נספוג את הטעות שלכם. מערכת היחסים הזאת מאפשרת לנו לפעול עם ליווי וגיבוי מלא של יאיר לפיד ושל חברי הכנסת והגורמים המקצועיים.
שאיין:מערכת היחסים בין המפלגה לגוף הצעירים נובעת בעיקר מתוך החוקה, צעירי הליכוד הוא גוף ממוסד בתוך חוקת הליכוד, כלומר יש לנו מקום רשמי, חוקתי. אנחנו כצעירים מאוד עצמאיים בפעילות שלנו, אבל כמובן שיש לנו את החיבורים למפלגה ולהנהלת הליכוד. כמובן שבתור מטה הצעירים של מפלגת השלטון, גם אם קיים מגוון של דעות בקרב צעירי הליכוד, אנו גוזרים את פעילותנו ממפלגת האם. יחד עם זאת, אנחנו עדיין יותר עצמאיים בדעות שלנו, יותר מפוליטיקאים שקשה להם להגיד את האמת שלהם בגלל נסיבות פוליטיות כאלו ואחרות.
כיצד אתם מקדמים נושאים שנוגעים לאוכלוסיית הסטודנטים, כמו היציאה לשוק העבודה, דיור בר השגה, סבסוד לימודי השכלה גבוהה?
ביחובסקי:מרצ באידיאולוגיה שלה היא מפלגה אנטי סקטוריאלית, חוץ מהיבטים של אפליות מתקנות חמורות לנשים, מיעוטים ולהט"ב. אין הבדל בין סטודנט למישהו אחר שלא מצליח למצוא עבודה. המדינה כאן צריכה להתערב בהרבה היבטים כלכליים חברתיים בחברה הישראלית. אנחנו מציעים פתרונות לא ייעודיים לסטודנטים, אלא יעודיים לכל אזרח במדינת ישראל ששוק העבודה לא עובד בשבילו, שזה בערך 99% מהאזרחים.
להב:במסגרת תכנית "שמים אותנו במרכז" שיזמנו, החלטנו לפרסם מצע שפונה רק לצעירים. תכנית זו מתוקצבת בלמעלה מ-2.5 מיליארד שקל וכוללת את תכנית נחשון המבטיחה ניקיון משחיתות בשלטון, מתן הלוואות ללימודים אקדמיים עד תואר שני כולל, השכרת דירות חדשות ארוכות טווח במחירים מפוקחים, בניית 10,000 מיטות במעונות לסטודנטים, הקמת מרכזי צעירים בכל רחבי הארץ, חידוש קרנות התמיכה בהייטק מתוך ציפייה שאלה יספקו מקומות תעסוקה רבים, השוואת מעמדן של חתונה אזרחית וחתונה דתית באמצעות ברית הזוגיות, שיפור התחבורה הציבורית וחקיקה הקובעת כי על כל אזרח לשרת את המדינה בשירות צבאי או אזרחי.
שאיין:המטרות שלנו כצעירי הליכוד מחולקות לשלוש: לצרף כמה שיותר צעירים לתוך המפלגה, לתת לצעירים את הכלים להשתלב בתוך המערכת הציבורית, ולקדם את האג'נדות שלנו בצעירי הליכוד, כמובן בהתאם לחוקת הליכוד. עיקר הפעילות שלנו בקרב הסטודנטים מתבצעת בתאי "לביא", תאי הסטודנטים שלנו הפרושים ברחבי האוניברסיטאות והקמפוסים בארץ. פעלנו בנושאים הנוגעים במציאת עבודה ברחבי הפריפריה עבור סטודנטים, הקלה עבור הסטודנטים בשוק העבודה, שיפור מערך התחבורה הציבורית בירושלים והורדת מחירי הארנונה של סטודנטים המתגוררים במעונות בת"א.
מחאת האוהלים של 2011. צילום: זיו שדה
כיצד אתם פועלים לקידום מודעות פוליטית בקרב צעירים?
ביחובסקי:השאיפה שלנו היא לייצר שיח עם אנשים א-פוליטיים, כלומר אנשים שלא מגדירים את עצמם ימין, סביב אותה מציאות חיים שחווים כלל הצעירים בישראל. המציאות הזאת מורכבת ממלצרים שלא משלמים להם על שעות נוספות, מחיילים שיוצאים פעם בשבועיים הביתה ויומיים מתוך השלושה הם מנוטרלים בבית כי אין להם תחבורה ציבורית בשבת, מסטודנטים שעושים מילואים ומגיע להם מועד ג' ולפעמים ד' אך מסיבה לא מוצדקת הם לא מקבלים זאת, ומזוגות צעירים שלא מצליחים לחסוך כסף לדירה כמו הוריהם.
להב:העתיד של כולנו פה. אחד מהדברים שבגללם הרבה צעירים מצטרפים ליש עתיד הוא כי הם מזהים אותנו כפלטפורמה יעילה לקידום האינטרסים שלהם כצעירים. לכן הם לא רק מאזינים, אלא גם מצטרפים. גם אנשים שהם לא מעורבים פוליטית, גם אנשים של צעירי מפלגות אחרות, כמו כמה מחברי צעירי הליכוד שהצטרפו אלינו וכעת הם מובילים מחאות מאוד גדולות.
שאיין:אנחנו פעילים רק בקרב קהל היעד שלנו – צעירים שמזדהים עם הערכים של מפלגת הליכוד, שאליהם אנחנו מגיעים דרך הכלים הדיגיטליים. בנוסף, אנחנו פעילים מאוד בקרב הסטודנטים בקמפוסים, בני הנוער וסניפי הליכוד שפזורים ברחבי הארץ.
מהי הדינמיקה שלך עם שאר היו"רים של צעירי המטות במפלגות השונות?
ביחובסקי:בגלל שאני יחסית חדש והייתי בצבא, הייתי קצת מנותק מהקשרים עם היו"רים השונים. בכנות, לא זכיתי להכיר לעומק את שאר היו"רים ומנהלי מטות, אך אני מאמין שאכיר כבר תוך כדי הקמפיין. בסופו של דבר חשוב לזכור שכולנו באים מאותם מקומות וכל בן אדם צעיר שבוחר להתעסק בפוליטיקה זה מעשה מבורך בעיניי, כי כבר עצם העשייה היא 50% מהדרך.
להב:חד משמעית אנחנו מפרגנים אחד לשני. אנחנו נפגשים בהפגנות, או אחד כנגד השני או אחד ליד השני, ומתקיימים ביננו יחסי עבודה ורעות. בסופו של דבר, זה לא משנה אם אתה מצביע יש עתיד, הליכוד או הבית היהודי, מה שחשוב הוא שתהיה אקטיביסט פוליטי. כל כך הרבה צעירים ואזרחים נשארים אדישים ובוחרים לא לקחת חלק במשחק הפוליטי, ועצם זה שיש צעירים שלוקחים מעורבות זה חשוב.
שאיין:יש קבוצה משותפת של יו"רי המטות הצעירים של המפלגות. מדי פעם אנחנו מקיימים אירועים יחד, אבל בעיקר יוצא לנו להתראות בפאנלים משותפים של הארגונים.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
המחנה הציוני לקח בגדול את קלפי מספר 388 ברחוב צייטלין: כמעט 43 אחוז מהקולות. למקום השני הגיעה מרצ, עם 21 אחוז. יש עתיד הסתפקה ב־13 אחוז מהקולות. הליכוד, שקיבל בבחירות האחרונות את מספר הקולות הגדול בתולדותיו (כמעט מיליון), אסף בקלפי 388 רק 40 מצביעים. כמו בקיבוץ של השומר הצעיר. ואפילו שאין ערבים בשכונה, הרשימה המשותפת קיבלה קול אחד יותר מליברמן. אני חושב שיכולתי לנחש את התוצאות האלו מראש. אני גר בשכונה הזאת כבר כמה שנים טובות, ואף שאני מת עליה, גיוון אף פעם לא היה הצד החזק שלנו. אנחנו הפנטזיה הליברלית הישראלית: כולם אצלנו דמוקרטים ושוחרי שלום, מקבלים את האחר ומסבירים פנים לזר. העובדה שאין ממש זרים אצלנו, אין דתיים, אין ערבים ואין מבקשי מקלט, כמובן די עוזרת.
אתר ועדת הבחירות המרכזית, שמציג את נתוני ההצבעה לפי קלפי או עיר, הוא מכרה זהב לאנתרופולוגיה ישראלית מהסוג הזה. הדבר המטריד ביותר שהוא מגלה הוא שכל הסטריאוטיפים עלינו מדויקים למדי. אנחנו מתנהגים בדיוק כמו בבדיחות בטלוויזיה ובמופעי הסטנד־אפ. תל אביב היא שתי ערים: אחת של ליכודניקים וש"סניקים, של מבקשי מקלט ושל הזדמנויות נדל"ן – והשנייה היא בירת האשכנזים, נובורישים של היי־טק ושל כסף ישן ודירות מההורים, עיר של חנויות קונספט וקוראי “הארץ". לא במקרה מפת ההצבעה דומה באופן מטריד למפת הפערים הכלכליים בין השכונות בעיר, שהתפרסמה ב״דה־מרקר״ לפני כמה שבועות.
אחרי הכאפה שחטפו מכוני הסקרים בבחירות, אני יכול לחסוך להם את הניסיון לאתר את מצביעי השמאל בבחירות הבאות – פשוט לכו אחרי הכסף: בצפון־מרכז המחנה הציוני מנצח. מצפון לירקון, ברמת אביב, בצהלה ובשיכון דן, לוקח יאיר לפיד את המקום השני (כי מישהו צריך לדאוג לבעלי הג'יפים). מרכז העיר הלך על מרצ, עם כמעט רבע מהקולות. אם זה היה תלוי במצביעי לב העיר, היו למרצ יותר מנדטים ממועמדים לכנסת. לעומת זאת בתל כביר, בשכונת התקווה ובשפירא הליכוד וש"ס מנצחות. פריפריה, מתברר, לא חייבת להיות במרחק שעה וחצי נסיעה; היא יכולה להתקיים גם ממש מתחת לאף.
על קו הגבול בין השמאל לימין נמצאות שכונות הג׳נטריפיקציה. אין לכם מה לחפש דירות זולות בנווה שאנן או בגבעת הרצל: מצביעי המחנה הציוני כבר השתלטו על השכונות האלו. מרכז יפו שייך לרשימה המשותפת, אבל באזור הנמל היוקרתי המחנ"צ ומרצ שולטות. מישהו חשב אחרת? אני חושב שהמפה הזאת צריכה לתת שיעור לא רע בצניעות למפלגות השמאל. השפה האוניברסלית שלהן, שמתיימרת לדאוג לכו־לם, לא שכנעה בסוף אף אחד. התל אביבים הצביעו לפי זהות ומעמד, בכל שכונה ובכל רחוב.
השכונה הכי קוסמופוליטית בתל אביב איננה פלורנטין ובטח שלא נווה צדק אלא ככל הנראה יפו ג', שבה גרים בכיף מצביעי הליכוד והרשימה המשותפת, ליברמן ומרצ, המחנה הציוני וש"ס, ולכל אחת מהן נציגות מכובדת. העיר כולה היא תמונה הפוכה של המדינה. אצלנו השמאלנים מקיפים את הימנים: מרצ, העבודה אחוז ויש עתיד לוקחות כמעט 60 אחוז מהקולות ביחד, והליכוד מסתפק בפחות מ-20. כל סרטוני בנט ההיפסטר לא עשו רושם על התל אביבים. הבית היהודי לקח בכל העיר פחות מ-9,000 קולות קולות (בערך שלושה אחוזים).
בשלב הזה הדבר הכי קל הוא להכות על החזה ולטנף את הבועה שלנו. ירושלים מחוברת, אנחנו מנותקים. תל אביב לא מבינה את ישראל, ולכן ישראל שונאת את תל אביב. זה מה שכולם אומרים היום. אבל מי בכלל אמר שעיר חייבת להיות מדגם מייצג? באריאל לקחו בנט, ביבי וליברמן 75 אחוז מהקולות. גם התוצאה הזו לא מזכירה בכלום את הממוצע הארצי. אז נכון, תל אביב היא עיר שמתכחשת למקום שלה במזרח התיכון, עיר שהתושבים הראשונים שלה הלכו בחליפות על שפת הים והגישו עוגות קצפת בחמסין, אבל האשליות האלו הן גם משהו מהקסם של העיר המוזרה והחמודה הזו. את הג'נטריפיקציה צריך לנסות לעצור, אבל אין סיבה אמיתית להצטרף למקהלת ההייטרים. באחד העיתונים גילו השבוע שהתוצאות של המפלגות הגדולות ברחובות דומות באופן המובהק ביותר לממוצע הארצי. שם בטוח אין בועה, אבל אני מעדיף להישאר בתל אביב.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
