תל אביב היא עיר יקרה מאוד, יש שיאמרו היקרה בעולם. אפשר בהחלט לומר שלא כיף לנו בכלל לחיות בעיר יקרה כל כך. ואם יש דברים שעוד אפשר לתרץ ולהסביר – כמו מחירי הדיור השערורייתיים או מחירי האלכוהול הפסיכוטיים – הרי שישנם לא מעט דברים שצריכים להיות זולים יותר ופשוט עולים לנו יותר מדי כי ריכוזיות, כי טייקונים, כי יוקר המחייה הפך לעושק מתמשך של 99 אחוז מהציבור לטובת אחוז אחד עשיר במיוחד. ויש מקומות שבהם זה מעצבן במיוחד. בואו להתעצבן איתנו.

בריכת גורדון: יקר לנו 70 שקל

תשמעו זאת בריכה מעולה והכל, ואפשר לעשות מנוי מוזל ויש דיגיתל והכל, אבל פאקינג 70 שקל לכניסה חד פעמית של מבוגר? חמודים מתוקים, זה מים מליחים בבריכה שלכם או שאתן משתינות לנו על הראס? אין שום סיבה שבעולם שכרטיס כניסה לבריכה עירונית יעלה כמו כניסה למסיבה. ועוד נדבר על המחירים של המסיבות.

סטייקים: יקר לנו 600 שקל

כן כן, צריך להפסיק לאכול בשר כי משבר האקלים וזה רצח והכל, ואם כבר אוכלים בשר אז שיהיה טוב, ואם טוב אז מן הסתם גם יקר. אבל ישנם גבולות סבירים שמנה אחת בארוחה אינה אמורה לחצות, ובעידן הפוסט-קורונה הם נפרצים באופן יומיומי ומנות בשר שעולות 600 עד 800 שקל אינן נדירות במסעדות העילית בעיר. זו כמובן הזייה. התמחור לפי 100 גרם יכול להוביל לפשיטת רגל תוך כדי ארוחה. אולי בכל זאת זמן לחזור לטבעונות.

מסיבות: יקר לנו 300 שקל

בעולם החדש של אחרי הקורונה אין יותר מסיבות גדולות במועדון עם די.ג'יי גדול מחו"ל ב-80 עד 100 שקל לכרטיס. עכשיו יש מסיבות ענק במקומות כמו פארק אריאל שרון או חוות רונית, עם די.ג'יי גדול מחו"ל ועוד 3000 איש, ב-300 שקל לכרטיס. נכון לרגעים אלה ההמונים משלמים את הסכום הזה בלי למצמץ, הפרומוטרים מרוצים, האמנים מחו"ל לא מאמינים על החיים שלהם והטירוף נמשך.

https://www.instagram.com/p/CWTr_wIDu7F/

טמפונים: יקר לנו 35 שקל

יש עוד דוגמאות רבות מתחום הטואלטיקה והקוסמטיקה, כמובן, אבל בא לנו לדחוף דווקא טמפונים כי למה לעזאזל לא בעצם. והם פשוט עולים כאן לפחות פאקינג כפול מכל מקום סביר אחר בעולם. למה? כי אפשר. כי מונופולים, דואופולים וקרטלים וכלכלה חולה כבר הרבה שנים. אין לזה שום סיבה הגיונית או סבירה פרט לרישיון לעשוק את הציבור (וגם זו סיבה לפופולריות של המון קאפ והמודיבודי).

הופעות מחו"ל: יקר לנו 600 שקל

מתגעגעות להופעות מחו"ל, אוהבות הופעות מחו"ל, אבל לפוצץ מאות שקלים ויותר על ג'סטין ביבר בגולדן רינג זה קצת טרלול פרוגרסיבי. מחירי ההופעות מחו"ל בארץ תמיד היו יקרים יותר מסיבות לוגיסטיות, אבל ההשתוללות של פוסט הקורונה היא לא גזירה שהציבור יוכל לעמוד בה כשהופעות כאלה יתרבו. ועכשיו עם האומיקרון צריך להוסיף – אם הם יתרבו.

תספורת: יקר לנו 1,200 שקל

גברים בתל אביב עדיין יכולים להסתפר פה ושם תמורת סכום דו-ספרתי של שקלים חדשים, אבל בכל הקשור לעיצוב שיערן של נשים השמיים הם הגבול. במספרה טובה זה יתחיל באזורי ה-350 שקלים ויעפיל משם עם שלל צבעים וטיפולים עד לאזורי ה-1,000 שקלים ומעלה. אולי זה הזמן להחזיר את הקרחת לטרנד.

חנויות "נוחות": יקר לנו 100 שקל למאנצ'

אי אפשר בעיר הזאת בלי אם:פם וטיב טעם, הן בשר מבשרנו, אבל המחיר של הנוחות הזאת הולך ונעשה כבד יותר ונדמה שאי אפשר לצאת מחנויות כאלה בלי להשאיר בקופה איזה 100 שקל על שניים וחצי פריטים. מבחינה צרכנית טהורה, הרכישה המזדמנת בחנויות כאלה היא סוג של מחלת נפש אורבנית ועל מחלות נפש משלמים בכסף טוב. ז\ה הטיפול שלנו, אל תתערבו.

חנייה: יקר לנו 35 שקל לשעה

נכון, נכון, הרכב הפרטי הוא השטן וצריך להכחיד את המכוניות מהעיר ולשתול פרחים ופרפרים בכל פינה, אבל עד שזה יקרה לחלקנו בכל זאת יש כלי רכב ממונעים עם ארבעה גלגלים ואנחנו צריכים לחנות איפשהו. החניונים הציבוריים של אחוזת חוף לא מספיקים וחניונים פרטיים החלו לאחרונה להקפיץ מחירים אל שחקים של 35 שקל לשעה בסופ"ש. בואו תהרגו אותנו ודי.

בגדים: יקר לנו וינטג' בכללי

בכל עיר נורמלית בעולם יש חנויות יד שנייה שאפשר למצוא בהן אחלה פריטים בחמישה דולר או חמישה יורו או כמה שזה לא יוצא בזלוטי. בתל אביב אין כמעט יד שנייה, יש רק וינטג', ורוב הבגדים בו עולים כמו בגדים חדשים לגמרי. זה לא הדיל שבשבילו באנו.

גני ילדים פרטיים: יקר לנו 4,500 שקל

אפשר להתווכח על ההיגיון שבגידול ילדים בתל אביב – זאת עיר שמעולה לגדל בה ילדים אז חבל על הוויכוח – אבל משבר גני הילדים בעיר וההפקרות הכללית לגבי גיל 0 עד 3 הובילו לכך שהגנים הפרטיים משגשגים וגובים בין 4000 ל-6000 שקל לחודש. אולי פשוט תעקלו לנו את המשכורת ודי.

קפה: יקר לנו 18 שקל

הטרלול הפרוגרסיבי בהתגלמותו הוא הפוך גדול ב-15 שקל לכוס, אך לאחרונה נצפו ברחבי העיר גם כוסות ב-17 ואף ב-18 שקלים. בהתחשב בכך ש-250 גרם של קפה משובח עולים כ-40 שקלים, אין כנראה עוד מוצר שרכישתו היא הודאה ברורה יותר בחוסר יכולת לדחות סיפוקים והיעדר כישורים פיננסיים.

• הבועה
• יוקר המחיה
• משבר הדיור
• כלכלה
• מחירים
• נלחמים ביוקר המחיה

הרגשתם את זה בכיס, הרגשתם את זה בלב, ועכשיו יש לנו את זה רשמי: תל אביב היא העיר היקרה ביותר בעולם על פי מדד יוקר המחייה העולמי לשנת 2021. המדד מורכב על ידי גוף בשם EIU שהוא למעשה יחידת מחקר ומידע של האקונומיסט, והוא עוקב אחר מחיריהם של 200 מוצרי יסוד ושירותים ב-173 ערים בעולם.

בסי.אן.אן מדווחים כי זו הפעם הראשונה שתל אביב מתייצבת בפסגת הדירוג, אחרי שהדיחה ממנו את פריז וסינגפור שהובילו אותו בשנתיים האחרונות. את הזינוק של תל אביב לפסגה מסביר הדו"ח בעלייה משמעותית במחירי המזון והתחבורה, ואינו מתקרב אפילו לגעת במועקה של מחירי הדיור בעיר. עוד מוסבר המיקום של תל אביב בחולשתו היחסית של הדולר, שמקפיצה בדירוג ערים ממדינות שהמטבע שלהן חזק יותר.

מדד יוקר המחייה העולמי נערך כבר כ-30 שנה ונחשב לאחד המדדים הרציניים בעולם הכלכלי. מיקומה של תל אביב אינו מפתיע את מי שגר בעיר ורוכש כוסות הפוך גדול ב-18 שקלים או מנת פלאפל ב-25 שקלים. הזינוק במחירים מורגש במיוחד במסעדות העיר, אבל כל מי שמנסה להעביר יום מחוץ לבית חש את יוקר המחייה על בשרו.

יוצרי הדו"ח השנתי של מדד יוקר המחייה העולמי הסבירו כי השנה זינקו מחירי הדלק בעולם והובילו לעליית מחירים ממוצעת של כ-4 אחוזים מסביב לגלובוס, כתוצאה מבעיות בשרשראות האספקה בעקבות מגפת הקורונה. ב"אקונומיסט" חוזים התמתנות בעליית המחירים בעולם כתוצאה מהעלאת ריבית לריסון האינפלציה. לא בטוח שגם בתל אביב יהנו מזה. הטופ 10 של מדד האקונומיסט נראה כך:

1. תל אביב
2. פריז
3. סינגפור
4. ציריך
5. הונג קונג
6. ניו יורק
7. ג'נבה
8. קופנהגן
9. לוס אנג'לס
10. אוסקה

• הבועה
• ❤ תל אביב
• יוקר המחייה
• מחאה חברתית
• כלכלה

• Facebook
• Twitter
• Email

ברכו את העיר שלנו במזל טוב. לפחות לפי המדד השנתי של האקונומיסט עלינו למקום ה-5 ברשימת הערים היקרות ביותר בעולם. אם תהיתם, בשנה הקודמת הגענו למקום ה-10. כבר ממש קרובים למדליה. במרחק נגיעה. תקווה אולימפית. ועירנו מגיעה לשם לא סתם, אלא בעיתוי חד פעמי, קשוח: קורונה, אבטלה, מיתון, מרכזי ערים ריקים, עסקים קורסים, תל אביב בתרדמת.

המדד שלהאקונומיסטנערך כל שנה ב-30 השנים האחרונות על ידי זרוע המחקר של העיתון (Intelligence Unit). העיקרון שלו יחסית פשוט: הוא מודד מחירים של כ-140 מוצרים ושירותים שכיחים בכ-130 ערים ברחבי העולם. בין לבין נערכים ממוצעים בין מחירי הרף הגבוהים של המוצר או השירות לבין אלה הנמוכים (לפי דולר אמריקאי).

אבל בואו נשים לרגע בצד את החישובים הכלכליים למיניהם, מה לנו ולכלכלה, ונתרכז בעניין מהותי אחד: אמנם יקר מאוד לחיות פה בעירנו, זה אפילו לא עניין חדש, אבל זה לא אומר שאנחנו מרוויחים הרבה. ואני מדבר כמובן על אלה שעדיין מועסקים בעבודה קבועה ולא נזרקו בשל משבר הקורונה למעגל האבטלה, או אלה שמשרתם או היקף עבודתם קוצץ.

העניין הוא שהמדד הזה אמנם מתפרסם עכשיו, אבל הבדיקות נערכו בספטמבר – בערך כשנכנסנו לסגר שני, או במלים אחרות – בזמן קורונה ולא לפני. כלומר: סביר שרובנו החלטנו להצטמצם כלכלית בשל המשבר, לעתים קרובות הצמצום פשוט נכפה עלינו כי אין תרבות, ספורט, חיי לילה, מסעדות ופנאי, אפילו זמן על הכביש או בכלל בדרכים. אז אולי הוצאנו פחות וחסכנו – אבל המחירים נותרו גבוהים מאוד.

קחו למשל את מחירו של קילו לחם. לפי המדד, הוא עולה כיום בתל אביב 5.93 דולר, בזמן שלפני עשור הוא עלה 3.36 דולר. בפריז היקרה מאיתנו מחירו של קילו לחם דווקא ירד: מ-9.09 דולר ב-2010 ל-6.1 דולר במדד הנוכחי. מגמה דומה מתקיימת גם בערים מערביות נוספות במעלה הטבלה כגון ציריך, הונג קונג ואוסקה.

הצד השני של המטבע הוא כמובן בעלי העסקים שנאבקים לשרוד, כל אחד ושיקוליו הכלכליים. למכור יקר? להשאיר סחורה במחירים דומים? להכריז על מבצעים כדי שיקנו? בין לבין עברנו סגר ראשון ואז סגר שני והחלטה על פתיחה תחת מגבלות ואז שוב סגירה, וזה משתנה בין חנויות רחוב, קניונים, בתי קפה, מסעדות ושלא נדבר על ברים וחיי לילה. בקיצור – כולם פה סובלים, מי יותר ומי פחות.

אפר וטבק: איך עבר השבוע הראשון של מחירי הטבק החדשים?

הערים שלפנינו בטבלה, אגב, הן ציריך, פריז והונג קונג במקומות הראשונים, סינגפור במקום הרביעי ואנחנו במקום החמישי ביחד עם אוסקה. אחרינו ברשימה: ג'נבה, ניו יורק, קופנהאגן ולוס אנג'לס. בקיצור: יש עוד לאן לשאוף, ומעניין כיצד ישפיע משבר הקורונה בטווח הארוך – אם בכלל ישפיע על יוקר המחיה פה (לטוב או לרע). על דבר אחד ישנו קונצנזוס בין הערים שנמדדו: בעידן הקורונה התבלטה העלייה במחירים של מוצרי טבק ופנאי, קחו מזה מה שתיקחו.

• הבועה
• יוקר המחיה
• תל אביב יפו
• כלכלה

• Facebook
• Twitter
• Email

אני שונא לבקש עזרה. בחיי. לקחו לי כמעט ארבעים שנה על הכדור הזה כדי להיות מסוגל לבקש אותה אפילו מהקרובים אליי ביותר וזה עולה לי בדם, יזע וחצי מהסשן השבועי אצל הפסיכולוג (כשעוד יכולתי להרשות לעצמי אחד). אני גם ממש לא אוהב להרגיש מסכן בזמן שיש הרבה יותר מסכנים ממני. אבל יותר מהכל, אני שונא להרגיש שלא סופרים אותי. אני לא הולך ליותר מדי הפגנות, אבל יש חוק שעשיתי לעצמי לא מזמן והוא שאם אני שומע על הפגנה שמספר גדול של משתתפים בה ישמח אותי – כנראה שאני צריך לקחת בה חלק, וזו ההפגנה שנכחתי בה היום.

אני אחד ממיליון המובטלים החדשים. כן, זה זמני (טפו טפו טפו ועוד טפו), אבל עדיין. נכון להיום – מובטל. מסוף האלף הקודם ועד לפני כשבועיים התפרנסתי ממוזיקה. בעיקר תקלוט, לעיתים גם הפקה מוזיקלית וניהול פרוייקטים. בתחילת החודש עוד הרמתי בחתונות ובאירועי החברה המוקדמים של חג פורים. אלו המאוחרים בוטלו, ויחד איתם הכנסה מכובדת שהייתה אמורה לתת אוויר אחרי הקור של החורף. היום אני עומד על אפס הכנסה צפויה לחודשים הקרובים, יחד עם סכום נאה על עבודה שבוצעה בינואר-פברואר שזכה לסטטוס ״דבר איתי אחרי הבלגן״, ותחושה של ״לא יהיה בסדר״ שמעולם לא הרגשתי.

לקטסטרופה הזו אני נכנס יחסית בסדר. למזלי, אשה חכמה גמלה אותי מלקחת הלוואות ולהיות באובר-דראפט תמידי. יש לנו ממש קצת כסף לשכ״ד וטחינה (בחיי שעל השאר ויתרנו. כן, גם על הנטפליקס). אין לי עובדים או הוצאות קבועות גבוהות ואין לנו ילדים ולא משכנתא. אני לא רוצה לחשוב מה עובר על מישהו שמסמן וי על כל אחד ואחד מהסעיפים שמניתי, ובעיקר איך הוא מרגיש כשהוא שומע מה המדינה אומרת לו עכשיו. כמה זה צובט.

יש משהו בלהיות עצמאי שמאפס אותך. שמלמד אותך שהנסיבות חזקות יותר מכל דבר. שאם תעשה משהו אלף פעמים, אז גם דברים שעלולים לקרות בהסתברות של אחד לאלף אכן יקרו, וזה אתה נגד הסטטיסטיקה; אם לא תעשה סאונדצ׳ק ארוך ומשעמם – יהיו קרחצים במיקרופון. אם לא תיקח מקדם פקקים (סליחה, מחלפים) – אתה תאחר לאירוע. אזאתה רק רוצה להאמין שהאלפים שאתה משכיב כל חודש על מיסים וביטוח לאומי הולכים, בין היתר, לזה שהייתה אמורה להיות לו תוכנית מגירה לפנדמיה קשה. לא מתקפת חייזרים, אלא התפרצות של וירוס, משהו שקרה כבר בהיסטוריה האנושית. וזה ברור שאין תוכנית. לקח בדיוק חצי יום להבין שהמענק של 6,000 ש״ח לעצמאים עליו בישר שר האוצר בקולו הסמכותי והאבהי מגיע עם אותיות קטנות, ובאותיות הקטנות האלו כתוב שזה לא בשבילך. שאר הפתרונות? דחיית מיסים, דחיית תשלומים והלוואות בערבות מדינה לדחיית הקץ. פלא שאנחנו מרגישים דחויים?

היום התרחשה הפגנת כוח מרשימה של אנשים במצבי. אותם עצמאים שמצאו בית ותחושת ביחד בדף ״אני שולמן״ בפייסבוק ובארגוני עצמאים נוספים. היו שם המון אנשים. בשלב מסוים, הנתיב הימני של כביש אחד אוכלס בשיירה רחבה, צפופה ואיטית של רכבים, כמעט כולם עם דגלי ישראל. צעירים ומבוגרים, משלל המינים, העדות והשבטים של החברה בישראל. ככל שהתקרבנו לירושלים הרכבים התחילו גם לצפצף. זה היה מוזר. רוב ההפגנות שהייתי בהן בחיי היו שמחות, הייתה בהן אנרגיה וחיות. פה היה עייף. בשלב מסוים פשוט נסענו הלוך וחזור מול הכנסת וצפרנו. כבר התחלתי לזהות את הפרצופים והרכבים שעברו מולי. לא חייכנו זה לזה או משהו בסגנון. רק החלפנו מבטים משועממים תוך כדי לחיצה, אפילו לא עצבנית, על הזמבורה. עד שגם היא התעייפה והפסיקה לעבוד, ואז חזרתי הביתה.

אז עכשיו, מדינה יקרה, אני צריך עזרה. תספרי אותי. הייתי ממש בסדר: עשיתי שירות מלא (אפילו קרבי), אני לא דוחף בתור, לא עובד בשחור, הכל לפי הספר. נתתי, ועוד אתן, את חלקי, כל חודש, בלי לשאול שאלות ובלי להציב תנאים. עכשיו תורך. אני לא מבקש רחמים. אני דורש תמורה.

• טור דעה
• הפגנה
• עצמאים
• ירושלים
• כלכלה
• הכנסת
• קורונה

• Facebook
• Twitter
• Email

מגורים בעיר גדולה ויקרה כמו תל אביב מחייבים התנהלות כלכלית נכונה, עקבית ומאוזנת. אבל כיצד עושים את זה כאשר ברקע יש כל כך הרבה פיתויים? הנה כמה הצעות:

התנהלות כלכלית נכונה מאפשרת לשמור על תקציב מסודר, להימנע מחובות ותשלומים מיותרים ולחסוך לטווח הארוך. השאיפה הבסיסית המשותפת לכולם היא לדעת כמה מוציאים וכמה מרוויחים כדי לוודא שבסוף נהיה מאוזנים, אבל יש גם הבדלים אובייקטיביים ביוקר המחיה בכל עיר.

מי שגר בעיר גדולה ויקרה כמו תל אביב למשל משלם יותר על השכירות או על המשכנתה, על החניה, על הגנים של הילדים וזה עוד לפני ההוצאות הגבוהות על בילויים, ברים, מסעדות ואטרקציות שונות. החדשות הטובות הן שיש מה לעשות כדי לנהל טוב יותר את התקציב:

1. מעקב שוטף אחרי העובר ושב

דוחות שמגיעים מהבנק, מחברות כרטיסי האשראי ומחברות הביטוח עוזרים לחשב את התקציב ולקבוע את סל ההוצאות הריאלי עבור משק הבית. אם יודעים בדיוק כמה כסף נכנס משכר מעבודה ומה ההוצאות הקבועות והשוטפות ומנהלים תקציב מסודר, מגדילים את הסיכוי לגמור את החודש בצורה מאוזנת.

מבחינה טכנית, מה שצריך לעשות זה לנהל מעקב שוטף אחר העובר ושב ולעשות סדר עדיפויות. כדאי לחשב תחילה את ההוצאות ההכרחיות כמו שכירות, חשבונות, הוצאות רכב וכו' ולאחר מכן לראות מה התקציב שנשאר לבילויים ואיך אפשר גם לחשוב על העתיד ולהפקיד לחיסכון או ניירות ערך. אם בחודש מסוים בוחרים להתפנק, צריך לראות איך חוסכים בחודש הבא.

2. התנהלות עם הלוואות

בגלל שבעיר הגדולה ההוצאות השוטפות כל כך גבוהות, ברגע שיש הוצאה גבוהה וחריגה כגון מימון לימודים, רכב, שיפוץ הבית או טיפול רפואי דחוף, אפשר לשקול לקחת הלוואה למימון ההוצאה. חשוב כמובן לעשות שיעורי הבית ולבדוק בין היתר את הריבית בגין ההלוואה, מה גובה ההחזר החודשי ביחס להכנסה הפנויה (ההכנסה בניכוי הוצאות חובה על מסים, שכר דירה/משכנתה, החזרי הלוואות אחרות, דמי מזונות וכן הלאה) ומהן אפשרויות הפירעון המוקדם.

החדשות הטובות הן שיש גופים שונים שנותנים הלוואות ואפשר לנצל את התחרות כדי לשפר את התנאים. בכל מקרה, צריך לבחור מישהו שאפשר לסמוך עליו ולהשוות בין הלוואות. ברוב המקרים,הלוואות חוץ בנקאיותיתאימו יותר למימון הוצאות גדולות מסוג הזה כי הן לרוב לא משפיעות על חשבון הבנק ותהליך האישור עבורן מהיר ויעיל יחסית.

3. לבלות קצת פחות ואפילו בחינם

בתל אביב, בניו יורק ובלונדון יש לא מעט מקומות שמציעים בילוי זול או אפילו חינמי. לא רבים יודעים את זה, אך אחד המאפיינים של עיר גדולה ויקרה הוא גם תשלומי ארנונה גבוהים מצד עסקים. כאשר העירייה מקבלת את תשלומי הארנונה מהעסקים, היא למעשה יכולה להשתמש בהם על מנת להציע שלל פעילויות בחינם עבור תושבי העיר.

את המידע על בילויים זולים או חינמיים בתל אביב והסביבה ניתן למצוא דרך פרסומים שונים של העירייה ומוסדות שעובדים איתה בשיתוף פעולה. כך למשל המקום הראשון שכדאי לבדוק בו את רשימת הפעילויות הוא דף הפייסבוק או האתר של עיריית תל אביב, כאשר במקביל ניתן גם לאסוף המלצות מחברים ובני משפחה שגרים בעיר וחולקים איתנו תחומי עניין זהים.

גם בילוי בים, בטיילת, בפארק או סתם שיטוט ברחובות העיר אינם דורשים דמי כניסה ויכולים להוות בילוי נחמד וחסכוני עם חברים בערב או בסוף השבוע.

לסיכום, הפיתויים בתל אביב הם בדיוק מה שהופכים אותה לעיר כל כך מיוחדת. אם בוחרים לגור בה, צריך לדעת כיצד להתנהל בצורה נכונה מבחינה כלכלית ולבצע את ההתאמות הנדרשות.

* אין בפרסום הכתבה משום המלצה, חוות דעת, הבעת דעה או מתן עצה מצד מימון ישיר, ואין לראות באמור תחליף לייעוץ מקצועי ו/או ייעוץ משפטי. כל החלטה בדבר השימוש בתכנים ובמידע תיעשה על אחריותך בלבד ומומלץ ללוותה בייעוץ מקצועי פרטני.

* אי עמידה בפירעון ההלוואה או בהחזר האשראי עלול לגרור חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל.

* מס' רישיון 54414.

• כלכלה