עמרי הכהן הוא שחקן, קומיקאי ואמן אלתור שמוכר בעיקר כמגיש הפודקאסט הלוהט "מתחת לכל ביקורת" יחד עם אור בוטבול ועכשיו גם הפודקאסט הלוהט לא פחות "מגזין הבוקר בערב" יחד עם אור בוטבול, ומחר הוא יופיע בצוותא עם שעשועון הלייב הבאמת באמת קורע "חרטטוני" – ונחשו עם מי? עם נעמי לבוב, דנה פרידר, ג'ימבו ג'יי ותם אהרון, למה אתם ישר אומרים אור בוטבול. אבל גם עם אור בוטבול.עוד פרטים על המופע וכרטיסים להצטייד בהם – כאן.

>> פארק ריק מאנשים ושווארמה שמזכירה לי חבר // העיר של טאפש
>> געגועים לארבע פינות רחוב וחומוס אבוד אחד // העיר של אמיר צורף

1. Bazaar

מעדנייה שווה בטירוף בבעלות בחור חביב ביותר בשם מישל. אפשר למצוא שם את כל הדברים הברורים שמוצאים במעדניות + דברים מיוחדים ממש. ההיילייטס שלי זה המטבוחה, הגרבלקס וחמאת הכמהין.
הכרמל 16

2. קפה בר

גילוי נאות: מדובר בבית קפה חדש שפתחו שתי בנות דודות שלי. הן כאלה אדירות, כי קודם כל מי פותח בית קפה? ועוד בתל אביב? מה זאת הפעולה הזאת? כאילו מה, זיהיתן חוסר? אך למרות הצעד המשונה אפשר לומר שבינתיים מצליח להן בגדול. הכל הן מכינות שם לבד ובאמת שכדאי ללכת לטעום. אז אמנם אני משוחד, אבל אם זה היה מקום מעפן בחיים לא הייתי שולח לשם אנשים רק כדי לפרגן לבנות דודות שלי. כזה אני. אצלי המלצות באות לפני משפחה.
וולפסון 42

לא בתמונה: בנות דודה. קפה בר (צילום: מתן שרון)

3. עזרא גבאי

אני יודע שחלק מהקטע של המדור זה להמליץ על פנינות חבויות בעיר, ולא ללכת על כזה "תקשיבו יש מקום שנקרא פארק המסילה ממש נחמד לטייל שם", אז אמנם מרגיש שעזרא גבאי היה פעם כזה מקום ששמור רק למטיבי לכת תל אביבים (בדגש על אזרחי פלורנטין ולוינסקי), והיום הוא לא רק נחלת בנימין אלא כבר נחלת הכלל (מותר פה משחקי מילים? העורך יחמול?) – אבל זה עדיין נחשבת המלצת זהב, כי עם הזמן אני מגלה יותר ויותר אנשים שלא מכירים את המקום הזה! שילוב של מכולת בוטיק עם בסטה בשוק ובגדול נראה כמו מזווה החלומות של כל גרגרן. יתרון משמעותי: מחירים זולים בקטע דפוק. חסרון קטנטן: צפוף שם כמו במעבר טאבה 10 שעות לפני יום כיפור. האם ההמלצה הזאת תחמיר את המצב? אבדוק בשישי הקרוב.
נחלת בנימין 101

4. צוותא

מה לא נכתב על מעוז התרבות והבידור המיתולוגי של תל אביב?
אני שואל באמת רגע, מה לא נכתב? כי בא לי לחדש על המקום שכנראה חזר פה במדור 200 פעם. אני מופיע שם מ-2016. בתור בחור נוסטלגי אני מתרגש בכל פעם מחדש מהמחשבה שאני עומד על אותה במה שהופיעו עליה מוזיקאים כמו אריק איינשטיין, יהודית רביץ, שלמה ארצי ופאקינג מרגרט וויליאמס. שהאולם לא השתנה מאז שקומיקאים כמו אסי וגורי, אלי ומריאנו וגרייניק ואלתרמן התחילו שם את הדרך שלהם. צוותא זה תל אביב מבחינתי. זה הבית האומנותי שלי בשנים האחרונות, מקום שבו צחקתי הכי הרבה בתור קהל וכנראה ניסיתי להצחיק הכי הרבה בתור מופיע. מקווה שהצלחתי רוב הזמן. לפעמים זה לא עובד, אתם יודעים. הנה, למשל את השם מרגרט וויליאמס סתם המצאתי. לא יודע למה. סליחה.
אבן גבירול 30

5. מעוז אביב

בואו נדבר על זה שיש קיבוץ בתוך תל אביב ואף אחד לא מספר לנו? הייתי צריך אשכרה לעבור לגור שם לפני חודש כדי לגלות את המקום הקסום הזה. למרות שטכנית הסדר של הדברים היה הפוך. מדשאות רחבות, חיי קהילה אמיתיים ודמי אגודה חודשיים שאף אחד לא מבין עד הסוף לאן הם הולכים – מה עוד מספר קיבוץ מלבד משלושת הדברים הנהדרים הללו? (דמי האגודה הם בנוסף לארנונה, כן? כי למה לא. הובלה נחמדה לדעתי לקראת הפסקה הבאה).

מקום לא אהוב בעיר:

אוקיי זה הולך להיות ספציפי, אבלהיציאה מהעיר סביב מחלף לה גארדיה(הבלאגן מתחיל כבר בצומת הרחובות יהודה הלוי והרכבת, סמוך למקסיקנית הכי טובה בעיר, הטאקריה. ראיתם איך השחלתי עוד המלצה על הדרך? מקווה שהעורך לא יוריד את זה, גם ככה הוא עוד קצת מבואס עליי בגלל מרגרט וויליאמס). למה זה כזה סיוט לצאת מהעיר עם אוטו? לכל מקום בארץ, בכל שעה ביום – תמיד לוקח 40 דקות רק להשתחל החוצה מתל אביב ואז עוד 12 דקות לנסיעה לאן שבאמת ניסית להגיע. אז מבחינתי, סביב רחוב הרכבת אפשר להרוס את כל האזור ולבנות שם כיכר אחת עצומה. או פתרון אחר, מקצועי, כי אני לא מבין בזה בשום צורה.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
הייתי לא מזמן במופע אנפלאגד של גל דה פז (בהפקתו של רועי דורון החתיך) בת"א תרבות דה וינצ'י. חוץ מהעובדה שהיא הזמרת הכי חוץ לארץ שיש לנו כאן וההופעות שלה מחשמלות, באופן כללי דה וינצ'י מפיקים את האירועים הכי מיוחדים כרגע בעיר. בנוסף, צפיתי לפני כמה חודשים בסרט דוקומנטרי מדהים במסגרת פסטיבל דוקאביב בסינמטק, שלדעתי לא מוקרן כרגע, אבל כדאי לכם ליצור קשר עם היוצר והבמאי המוכשר של הסרט (מתן אברמוביץ') ולהתעניין איך צופים בו. מדובר בסרט "תסתכל, תכף לא תראה כלום", בו מתן תיעד את השנה האחרונה בחייו של סבא שלו ואת האלצהיימר איתו הוא התמודד.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
לאחרונה יצא אלבום חדש של המוסיקאי האהוב עליי, אביב בכר, ובו יש כמה וכמה שירים מעולים. המוסיקה של אביב תמיד יודעת להרגיע ולנחם אותי, והשליחות של היוצר המופלא הזה בעולם היא לפזר אהבה ואור. השיר "מעל המחשבות" מתוך האלבום האחרון, מדבר על הימים שעוברים עלינו ועל הנשימה שאפשר לנסות לקחת מדי פעם.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
בתקופה הזאת אין מטרה קדושה יותר מלעמוד לצד משפחות החטופים. אני עצמי צריך להשתפר בזה, מנסה להגיע כמה שיותר להתכנסויות בכיכר החטופים, אני להגיע צריך יותר.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
העיתונאית מיכל פעילן. כבר תקופה ארוכה שהאישה הזאת מרשימה אותי בטירוף. כתבת חברתית שתמיד עוסקת בנושאים הכי חשובים והכי רגישים בצורה כל כך אנושית וכל כך אינטליגנטית. מבחינתי היא אחד הקולות הכי שפויים באחת התקופות הכי חשוכות שלנו. בעיניי היא ההתגלמות המציאותית של אפריל אוניל, רק עם פעילות משמעותית.

מה יהיה?
יהיה רע. התקווה היא שיהיה רע מספיק כדי שנקום ובאמת נשנה את המציאות שלנו. ואז יהיה טוב.

• העיר שלי
• סטנדאפ בתל אביב
• שוק הכרמל
• עזרא גבאי
• צוותא
• מעוז אביב
• לה גווארדיה

אין אצלי דבר כמו אהבת אמת או נאמנות (למקום, כמובן). גם מקומות שאני אוהבת מידרדרים לצערי לכאלו שאני אוהבת לשנוא.

1. פארק המסילה

הכי אוהבת את פארק המסילה; ממש כמו באמסטרדם, רק בלי התעלות, ועם הצללות ברזנט ועצים שעוד מעט יתנו גם הם צל, ושביל אופניים בירוק זרחני עליו מדוושות אמהות מסורות בתלת אופן ממש כמו באמסטרדם, ואנשים שפוסעים בנחת, מאזינים למוזיקה, מתאמנים, עושים יוגה, מטיילים עם הכלבים, אוספים את הצואה של הכלבים בצייתנות. אני מדלגת מעל שלוליות השתן המופזות באור התכלת העזה. מאוד מקווה שיוקם פארק כזה מופלא גם בשכונות נווה שאנן ושפירא, על הריסותיה של מזהמת האוויר הראשית בתל-אביב התחנה המרכזית, ולא רק לאורכה של נווה צדק הירוקה והנעימה.

2. פארק הירקון

אוהבת את פארק הירקון בפינה מול נחל הירקון, בתנאי שהמפעיל של הכדור הפורח לא ישמיע מוזיקת אסיד בטונים גבוהים ויוציא ממני את השד; "גברת מה את רוצה? זה מקום ציבורי!"

3. רחוב שבזי

אוהבת לטייל ברחוב הראשי בנווה צדק ולדמיין את עצמי בבגדים בחלונות הראווה, ובדמיוני אני תמיד בת 30-40 ואולי לא כדאי לי היום להיכנס לחנות ולמדוד משהו שלא יתאם את הציפיות, כלומר לא יתאם את המידה שלי לציפיות המוכרים (ושלי, למרבה האכזבה), דבר שקרה בעבר, כשהתעקשתי על שמלה/קומבניזון במידה S ולא רק כי אני מזוכיסטית, אלא כי נותרה רק המידה הזאת ובצבע הנועז שאני הכי אוהבת, ורוד פוקסיה. המוכר אמר לי בבוז שאין סיכוי שהשמלה תעלה עלי בזמן שהוא מחמיא לבחורה צעירה שמודדת בדיוק את אותה השמלה ורוד פוקסיה S ואני הסתלקתי משם בבושת פנים. כמו שגורשתי פעם בבושת פנים מארקפה שדרות רוטשילד/אלנבי, כאשר המנהל הארוגנטי, לא הבין בדיחה או משהו שאמרתי, וביקש ממני לא לחזור לשם וליווה אותי בעצמו החוצה לווידוא הריגה. עברתי למייזון קייזר ברוטשילד 7. קסם! קפה ועוגות מעולים (המלצה מספר 6) ויפהפיים, סנדוויצ'י ביס חמודים, ככרות לחם טרי אפוי. חבל רק שאני תמיד מזמינה את אותו הדבר: אמריקנו קטן ומיני קרואסון בלי מילוי. אולי כי אני עוד חולמת לקנות את השמלה/קומבניזון S.

4. לה גווארדיה

כשהייתי ילדה אהבתי לטייל מהדירה של הורי ברחוב לה גווארדיה 15 למרכז המסחרי לא רחוק משם, להעביר אצבע על אבני הגדרות המסותתות, לקנות לעצמי משהו קטן אם אמא נתנה לי כסף. פעם קניתי צב ירקרק משנהב שאם מניחים אותו בשיפוע הוא צועד על רגליו הקטנטנות. אבא שלי הביא לי מאחת הנסיעות שלו צב תינוק אמיתי שנלכד באורות הדופין (רכב צרפתי שכבר לא מיוצר) בדרכו הארוכה מחצור הגלילית ליד אליהו. בפעם אחרת הוא הביא לי יונים. הכלב סמבו לא שרד, הוא נזרק מהבית כשחלה. ציפיתי לילות ארוכים לשובו.

5. נסיעות באוטובוס

נוסעת בכל שבוע בקו 41 משכונת שפירא ליפו. חוץ מהטרדה צמודה אחת שבסיומה המטריד מצא את עצמו על ריצפת האוטובוס, וחולה נפש שנתן לי אגרוף, אני מאוד אוהבת את נסיעות הערב; אנשים מסמסים בשקט, כל אחד לעצמו, אני יושבת מאחורי הנהג ומתבוננת בנוף העירוני הלא נוצץ ולא מתחדש של רחוב סלמה, הרחוב שבו לאימי היה גן ילדים. לפעמים אני יורדת בתחנה לפני שדרות ירושלים וקונה פלאפל או עוגת פרג/ גבינה בעמיתה המעולה בסלמה 10, מתאפקת לא לקנות מיני פיצה, או מיני קרואסון ממולא במיני משהו, או בייגל שיזכיר לי את ימי הטובים בניו-יורק. לא קונה ולא נוסטלגית.

>> רונית ידעיה היא סופרת ומנהלת מחלקת הכתיבה במכללת מנשר (אותה גם ייסדה). בימים אלו יוצא לאור ספר החדש והמיוחד (בהוצאת קתרזיס) –"ואני אעלה באש". עוד פרטים כאן.

• העיר שלי
• פארק המסילה
• מנשר
• פארק הירקון
• רחוב שבזי
• עמיתה
• אוטובוסים
• לה גווארדיה

רובנו מכירים את לה גווארדיה בתור מחלף פקוק באיילון או שדה תעופה ניו יורקי על שם ראש עיר מיתולוגי, אבל לה גווארדיה הוא גם רחוב אימתני ורחב ידיים בעיבורה של יד אליהו ובעיצומה של מהפכת התחדשות עירונית שאולי תהפוך אותו יום אחד לרחוב מסחרי שוקק חיים, וביום שלישי הקרוב (3.1) אפשר יהיה לסמן עוד נקודה חשובה בהתחדשות הזאת – הכוללת גם תעדוף של תחבורה ציבורית – עם נת"צ חדש וחשוב שישתרע לאורכו.

>> #פיד_תחבורה: תל אביב במצב חירום תחבורתי
>> איפה המטרו שלי: מצב החירום התחבורתי יימשך עד 2040 לפחות

רחוב לה גווארדיה הוא ציר תנועה מרכזי בכניסה ממזרח לדרום העיר ובשעות הבוקר הוא פקוק באופן קבוע. הנת"צ, וזה חידוש מעניין, יפעל רק בשעות הבוקר הפקוקות שבין 07:00 ל-10:00, כך שנוסעי התחבורה הציבורית אמורים להרוויח דקות רבות וחשובות בנתיב עוקף פקק מכיוון מזרח למערב, מרחוב הטייסים עד מחלף לה גוארדיה.

קווי האוטובוס שיהנו מהחידוש הם הקווים 31, 34, 39, 52 ו-104 של חברת דן, והקווים 36, 37, 115, 168 ו-475 של חברת קווים. בעיריית תל אביב-יפו מסבירים כי זהו מקטע נוסף ברשת מטרופולינית הולכת ומתרחבת של נתיבי תחבורה ציבורית. ברחבי העיר ישנם כיום כ-70 ק"מ של נתיבים ייעודים לאוטובוסים, והיעד לשנת 2025 הוא 135 ק"מ בסה"כ, כאשר העירייה עובדת בשיתוף פעולה עם משרד התחבורה ועם עיריות נוספות כדי לאפשר חיבורים טובים של הנתיבים גם לאלה המסומנים בערים השכנות.

הנת"צים המרובים בתל אביב אמורים לשפר באופן משמעותי את ביצועי התחבורה הציבורית והשירות לנוסעים, ולאפשר נסיעה מהירה יותר, אמינות בזמני ההגעה לתחנות וזמן מנוחה לנהגים שנמצאים שעות ארוכות על הכביש. הבעיה הגדולה של הקונספט הזה הוא הצורך באכיפה מתמדת נגד כלי רכב פרטיים הפולשים אל תוך נת"צים, כמו גם תכנון לקוי שמוביל לחסימת נת"צים בידי כלי רב פרטיים (כפי שקורה לא מעט בנת"צ קפלן).

• הבועה
• תחבורה ציבורית בתל אביב
• #פיד_תחבורה
• יד אליהו
• לה גווארדיה
• עיריית תל אביב

1. מחלף לה גווארדיה

אי שם ב-2015, כשהייתי בן 19 עם מטבוליזם, הייתי בטוח שמחלף לה גווארדיה הוא מרכז העניינים. ליד היכל נוקיה שבו היו כל ההופעות של כוכבי טלנובלות החשובות ביותר, מרחק הליכה מהבלוק והכי חשוב – קרוב לברוח לאיילון. ולכן, כשעברתי ממודיעין לדירת השותפים הראשונה שלי בעיר, המיקום שנבחר היה ממש על מחלף לה גווארדיה, והייתי מוכן להישבע שאני במיקום הכי מרכזי ונוצץ בעיר. שילמנו, אגב, 4,000 ש״ח לדירת שלושה וחצי חדרים. והתלוננו שזה יקר בטירוף.

2. אולם טראסק נמל תל אביב

ב-2019, בגיל 23, באתי בברית הנישואין לבעלי אורי, באירוע יפהפה בנמל תל אביב. תמיד רציתי להתחתן ליד מקור מים, אולי זה מרוב צפייה ב"H2O". התחתנו בשישי בצהריים, ואולי זו הזדמנות להתנצל בפני כל האורחים שהזיעו את נשמתם עד החופה. היה אירוע מושלם, שהשיא שלו היה הברכה המצולמת אחרי הקופה מאהובת ליבי רייצ'ל מקאדמס (רג'ינה ג׳ורג') שאיחלה לנו חיי נישואים מאושרים.

היה אירוע מושקע ברמות. הייתי בריידזילה, התאבססתי על כל פרט מסידורי הפרחים עד לוידוא שכולם יודעים שיש דרס קוד לבן (אין כלה, בכל זאת). לדעתי קראתי 250 פוסטים בקבוצת "כלות אורבניות". בלי קשר, הנמל מקום עם ערך סנטימנטלי, לא אשכח שבנעוריי הגעתי בסילבסטר למקס ברנר וחשתי איש העולם הגדול.
יוסף יקותיאלי 6

3. פוראבר 21, קניוני עזריאלי

קודם כל, שירתי בקריה, אז לא היה בוקר שלא נפתח בשייק refemme מריבר. במידה מסוימת הוא הפך לחלק מהמדים. כשקיבלתי מצבא ההגנה אישור לעבוד, התחלתי למכור בגדים בפוראבר 21 ז"ל. אין הנחתום, אבל הייתי מוכר מדהים. החמאתי בלי הכרה ולמדתי לקפל בגדים במהירות שיא. בראייה לאחור, הפעם הראשונה שיצאתי לתל אביב הייתה לעזריאלי – הייתי בפורום כמעט מלאכים, אנחלס IL, והיה לנו שם מפגש מעריצים. לא לשפוט, פעם זה היה דבר.

4. ויקטורי פלורנטין

כאשת איש, ממרומי גיל 26, מקום הבילוי העיקרי שלי הוא הסופר. בטח אחרי שנתיים של קורונה. אני עושה את קניותיי בויקטורי פלורנטין, שזה סניף שהוא ממש "קופה ראשית" במציאות. בכל רכישה אני לא מפסיק להחליט בראש שלי מי מהעובדים הוא איזו דמות. יש קופאית מושלמת בשם איריס שכולם מכירים, תמיד אוהבת לעזור. איריס, אהובה, הבחירה הזו בשבילך. ויש גם גרסה מקומית לכוכבה, אבל בלי שמות…
סלמה 53

5. הברנוער

חד משמעית המקום הראשון שבו הרגשתי שייכות לקהילה הגאה. כנער הייתי מגיע לשם כל שבוע בקו 111 ממודיעין. יש אנשים שמדמיינים את זה כמו איזה פאב, אז אסביר שמדובר במתנ"ס עם כיבוד, משחקי קופסה ולהט"בים שמתווכחים אם אפשר לשים ברקע גאגא או בריטני (אני מניח שהיום הויכוח עבר לאריאנה נגד טיילור). המקום הזה והמתנדבים המקסימים שבו הם בהחלט חלק מהסיבות שלימים בחרתי להתנדב באיג"י (ארגון נוער גאה) ארבע שנים בעצמי.

• העיר שלי
• נמל תל אביב
• לה גווארדיה
• עזריאלי

• Facebook
• Twitter
• Email

רחוב לה גווארדיה, שלבים, אינשטיין וארלוזורוב. סביר להניח שאלה לא הרחובות הראשונים שעולים לכם בראש כשאתם רוצים לצאת לשופינג או להתהלך להנאתכם בעיר, אבל יש מצב לא רע שזה הולך להשתנות. עיריית תל אביב מקדמת בימים אלה תהליך מקיף של התחדשות עירונית בארבעת הצירים הללו, שיכלול בינוי מקיף, ציפוף המרקם העירוני, עירוב שימושים של מסחר ומגורים – מה שיצור, לתקוות העירייה, רחובות שוקקים וידידותיים יותר להולכי הרגל.

"לכל אחד מהרחובות הללו יש את הסיפור שלו, ובכל אחד מהם יש הזדמנות אמיתית לשינוי, אם בעזרת פינוי בינוי או בעזרת שאר המסלולים והמודלים המקובלים להתחדשות עירונית", כך מסבירה צילי בר יוסף, מנהלת היחידה האסטרטגית במנהל ההנדסה בעיריית תל אביב-יפו. "בתוכנית המתאר הכוללנית לעיר שאושרה לאחרונה בוועדה המחוזית לתכנון ולבניה סימנו את ארבעת הצירים הללו כצירים שאנחנו מעוניינים ליצור בהם עירוב שימושים של מסחר ותעסוקה, מה שיבטיח שהרחוב יהיה חי לאורך כל שעות היממה. על ידי פיזור של מקומות תעסוקה אנחנו נקרב את העבודה לתושבים וכך נפחית את התלות ברכב הפרטי. אנחנו מאמינים שהמהלך הזה יצור עיר קומפקטית יותר, מעניינת יותר ובעיקר עירונית יותר".

אז למה נבחרו דווקא הרחובות הללו?

"רחוב לה גווארדיה בשכונת יד אליהו משמש היום בעיקר לתנועה רבה של כלי רכב, והוא פחות ידידותי להולכי רגל. השכונות ממזרח לאיילון מתאפיינות במחסור של מסחר מקומי, ולכן אנחנו רוצים להפוך את לה גווארדיה לציר מרכזי עם בינוי שילווה את הרחוב לאורכו, כולל חזית מסחרית – תוך כדי שמירה על המרקם העירוני ההיסטורי של השיכונים הקיימים בשכונה.

"רחוב שלבים ביפו יקלוט את רוב התנועה שזורמת היום בשדרות ירושלים מיד עם תחילת הפעילות של הקו האדום של הרכבת הקלה. אנחנו לא מעוניינים להפוך את הרחוב הזה רק לצינור של תחבורה, אלא להפוך אותו לציר עירוני וחי, כמו שאנחנו מכירים את רחוב אבן גבירול היום – שמשמש גם לתחבורה, גם למסחר וגם לתנועה של הולכי רגל".

"גם רחוב ארלוזורוב בחלקו המזרחי יעבור שינוי מקיף, עם הכניסה של הקו הסגול של הרכבת הקלה. גם שם ניישם את הכלי התכנוני של חזית מסחרית שתאפשר חיבור טוב יותר לרחוב, מה שיזמין הולכי רגל להנות ממנו".

"את רחוב אינשטיין ברמת אביב אנחנו מכירים היום כרחוב רחב מאוד, עם דופן דרומית מגוונת של מעונות סטודנטים, דיור מוגן וקניון. החזית הצפונית היא המאתגרת יותר, שבה קיים היום שימוש קרקע עיקרי של מגורים. המטרה שלנו היא להפוך את רחוב אינשטיין לציר ירוק של תנועה שיקשר את אוניברסיטת תל אביב לשכונות החדשות שיבנו בעתיד במקום שדה דב, ואפילו יעבור בו בעתיד הקו הירוק של הרכבת הקלה".

שנת היעד של תוכנית המתאר היא 2025. קשה להאמין שהמהלך הזה יושלם תוך עשור.

"נכון", מודה בר-יוסף, "אנחנו בעירייה יכולים להתוות מדיניות, כשהבנייה עצמה תלויה ביזמים שבאים ובונים לפי התוכנית שאנחנו מקדמים. זה תהליך שלוקח זמן, יש מקומות שבהם זה יותר פשוט ויש מקומות שבהם זה יותר מורכב. קשה יהיה לומר כרגע מתי התהליך יושלם סופית, אבל חשוב לומר שלמעשה הוא כבר התחיל – פרויקטים של התחדשות עירונית בשכונת יד אליהו וברחוב שלבים כבר מיישמים את העקרונות של תוכנית המתאר החדשה ושל מסמכי המדיניות שקדמו לה. לאט לאט כולנו נרגיש בשינוי".

• תל אביב
• רחובות
• עירוני
• לה גווארדיה