• Facebook
• Twitter
• Email

משנה לשנה קיומו של יום הפליט הבינלאומי הופך להיות אקוטי, לפחות עבור אלה שפתוחים לתקן את התודעה שלהם. התעמולה הגזענית של שפי פז צוברת תאוצה לתוך המיינסטרים ומתקבלת בחום אצל שרי ממשלה, מאי גולן הקיצונית הפכה לחברת כנסת ודחיית מתווה האו"ם מוכיחה שהפוליטיקה גדולה מהאנושיות. בסוף השבוע הקרוב יצויין יום הפליט בשני אירועים מרכזיים בתל אביב.

פסטיבל יום הפליט יתקיים ביום חמישי (18.6) ויועבר בשידור חיבאיוונטובעמודי הפייסבוק של המארגנים – המרכז לאמנות ופוליטיקה והמרכז לקידום פליטים אפריקאים, כמו גםבעמוד הפייסבוק של Time Out. לוח השידורים, שיחל בשעה 20:00 תחת הכותרת "I Can't Breathe", יורכב משיחות על אלימות משטרתית בישראל, מוזיקה אריתראית ופאנל מיוחד על זכויות אזרח, פוליטיקה ואמנות במרחב הציבורי. בין המשתתפים: עבד אבו שחאדה, חבר מועצת עיריית תל אביב-יפו, הפעיל החברתי ברק כהן, עו"ד אפרת ברגמן ספיר, מנהלת המחלקה המשפטית של הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, עיתונאי הארץ בר פלג ועוד. אחרי הפאנלים יוקרן "מנפאואר", סרטו של נועם קפלן מ-2014, על היחסים בין מבקשי המקלט למשטרה בדרום תל אביב.

האירוע השני גם הוא בחר בכותרת המרפררת לרצח ג'ורג' פלויד על ידי שוטרים במיניסוטה. עמותת אליפלט יזמה תערוכה שתיפתח ביום שישי (19.6-21.7) בחלל הגלריה בדיזנגוף סנטר, תחת הכותרת "Black Lives Matter גם אצלנו" (ותתקיים גם דיגיטלית). התערוכה כוללת צילומים וציורים שיצרו שישה ילדים מקהילת מבקשי המקלט – תלמידי יסודי המגיעים מדי יום למועדונית של אליפלט בשפירא.

התערוכה נועדה להמחיש בצורה ויזואלית את החיים דרך עיניהם של ילדי מבקשי המקלט. אדיר סלוצקי ויוני רווה, מהמחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל, חילקו לילדים מצלמות חד פעמיות וביקשו מהם לתעד נקודות שונות במסלול ההליכה הקבוע שלהם מהבית לבית הספר ובכלל. השיחות שנערכו איתם לאחר מכן היו מטלטלות. קנדי, לדוגמא, בחרה לצלם בניינים חדשים בקרבת ביתה ואמרה: "בית מאורגן, אם יש טילים נראה לי יש מקלט". על בית אחר אמרה: "בית יפה ומאורגן. אם יורד גשם וברד לא יכול להיכנס". לצד התערוכה תעלה עמותת אליפלטלעמוד הפייסבוק שלהשלושה סרטונים בסגנון "סליחה על השאלה" עם אנשים מהקהילה.

• הבועה
• פליטים
• מבקשי מקלט
• אלימות משטרתית
• גזענות

• Facebook
• Twitter
• Email

הכלכלה הישראלית סופגת כרגע מהלומה קשה שאף אחד לא יודע מתי תחלים ממנה.

הקופה הציבורית ממילא בגירעון ופקידי האוצר מתבטאים כאילו קיים רק קשר רופף בינם ובין המציאות – הלוואות מהבנקים ודחיית תשלומים יעזרו ככוסות רוח למת ודיבור על "מרד מיסים" כבר משתולל בחללים וירטואליים תחת הכותרת: "לא נשלם כי אין עם מה לשלם".

בתוך מרק הצרות הסמיך הזה אני רוצה להזכיר שיש כאן עוד אוכלוסיה שחיה בינינו: אוכלוסיית העובדים הזרים, הפליטים מאפריקה, אלה שמנקים את הרחובות ושוטפים את הכלים. הידיים העובדות שעושות את העבודות שישראלים לא מוכנים לעשות. בישראל קרוב ל-35 אלף מבקשי מקלט, וההערכות הן שקרוב למחציתם איבדו את מקום עבודתם בימים האחרונים. הם האחרונים בשרשרת המזון, אין להם רשת ביטחון סוציאלית, הם לא זכאים לדמי אבטלה או חל"ת ויש להם ילדים להאכיל ושכר דירה לשלם.

החדשות הטובות הן שיש מאיפה לעזור להם וזה לא יעלה למדינה אפילו שקל אחד.

בחשבון מיוחד בשליטת המדינה בבנק 'מזרחי-טפחות' צוברים העובדים האלה החל מ-2017 פיקדון בסך 20% משכרם תחת חוק כושל שניסה לדרבן אותם לעזוב. על פי חישוב זהיר הקרן הזו כבר שווה מיליוני שקלים, כסף שעומד ובעיקר מניב רווחים לבנק האמון עליו. זוהי איננה קרן פנסיה ולכן לא כפופה לרגולציה, לא חלק מבסיס התקציב של המדינה או רזרבות של הביטוח הלאומי. זוהי קרן שניתן לפרקה במהירות רבה במיוחד תחת התקנות לשעת חירום ולהעניק לכל עובד רשת ביטחון בסיסית של קיום. כי אם יש משהו שהמחלה המקוללת הזו מלמדת אותנו זה שלא מספיק לדאוג לעצמנו, אוכלוסיות בסיכון לידנו מסכנות גם אותנו.

כמובן שהחלטה כזו דורשת אומץ לב פוליטי, ראיה רחבה של כלל גווני החברה בישראל ויכולת להוביל מהלכים לא פופוליסטיים, יכולות שככל הנראה נעדרות לחלוטין מההנהגה הנוכחית. אז בזמן שאנחנו כוססים את הציפורניים בציפייה לתכנית הממשלה לעזרה למשק (ספוילר: אל תבנו על זה) מן הראוי שקברניטי המשק ייקחו בחשבון גם אפשרות שכזו. עזרה מהירה לשכבות הכי חלשות בחברה וללא עלות מצד המדינה.
לחתימה על עצומה לשחרור כספי הפיקדון של מבקשי המקלט

• הבועה
• קורונה
• מבקשי מקלט

• Facebook
• Twitter
• Email

בשבוע האחרון, בעקבות משבר הקורונה,התחלנו לגייס כספים למען מבקשי המקלט. אנחנו יודעים שהמון אנשים במשבר. אנחנו יודעים שאלפים איבדו את עבודתם, רבים הוצאו לחופשות ללא תשלום והמצב לא הולך להיעשות קל יותר בקרוב. אנחנו יודעים שבתקופה כזאת באמת שקשה לחשוב על כל דבר אחר. אבל צריך. צריך מכיוון שהמשבר הזה פוגע באופן שונה בשכבות שונות של האוכלוסיה, וכמעט תמיד השכבות החלשות יהיו אלה שייפגעו בצורה הקשה ביותר. זה קורה ממש לידנו.

הפגיעה המשמעותית ביותר של המשבר הכלכלי הנוכחי היא באנשים שלא מחזיקים בעבודות יציבות ובמיוחד אלה שלא זכאים לזכויות עובדים בסיסיות. מבקשי המקלט הם כנראה הקהילה שנכנסה למשבר הקורונה במצב הגרוע ביותר. 20 אחוז מהשכר שלהם נגרע בכל חודש לטובת חוק הפיקדון, והכסף משתחרר רק עם יציאתם מישראל; הם משלמים מיסים גבוהים ולא זכאים לנקודות זיכוי במס הכנסה מכל סוג; ועכשיו בעקבות המשבר בענף המלונאות והמסעדנות, רבים גם איבדו את עבודתם או הוצאו לחופשה ללא תשלום.

"המשבר אינו מבחין בין דם לדם, אבל המדינה כן. לכן דווקא עכשיו חייבים לחשוב איך אפשר לעזור לקהילה הזו. הממשלה לא תעשה זאת, ואפשר רק לנחש בחלחלה איך ישפיע המשבר הזה על עשרות אלפי מבקשי המקלט שחיים כאן איתנו"

כל זאת מתרחש כאשר המעמד של רוב מבקשי ומבקשות המקלט אינו מוסדר, מכיוון שבשנים האחרונות עשתה המדינה ככל שביכולתה כדי לא להסדיר אותו. רק לפני שנתיים נלחמנו יחד כנגד הגירוש הבלתי חוקי שתוכנן, מאבק שבסופו נתניהו הכריז על תוכנית שיכולה לשפר את המצב משמעותית, ואז ביטל אותה באותו היום. מאז לא התקבלה אף החלטה בנושא, למעט ספינים, שקרים וההתבטאויות הגזעניות הרגילות מדי מערכת בחירות.

מבקשי ומבקשות המקלט הם חלק מהרקמה החברתית שלנו, מאיישים את המשרות שאף אחת לא רוצה לאייש. ענפי המסעדנות והמלונאות נעזרים ובמידה רבה גם תלויים בהם. עכשיו, כשהענף כולו במשבר שלא נראה כמותו, הם מוצאים את עצמם ללא פרנסה. המדינה מציעה פתרון לאזרחים ואזרחיות שנמצאים במצב דומה. בעקבות המשבר כל אחד זכאי להגיש בקשה לקבלת דמי אבטלה מביטוח לאומי. מבקשי מקלט לא זכאים להטבה הזו. אין להם מעמד. למעשה, הם לא זכאים לאף הטבה ואין להם לאן לפנות לעזרה.

כך, באותה מסעדה, הטבח הישראלי זכאי לדמי אבטלה, בעוד שהאריתראי שעובד איתו יום יום לא זכאי להם. עצוב מאוד שכשאין סכנת גירוש מובהקת, המאבק למען מעמדם של מבקשי ומבקשות המקלט טובע בין ידיעות על קורונה לידיעות על הפארסה הפוליטית. המשבר הזה אינו מבחין בין דם לדם, אבל המדינה כן. לכן דווקא עכשיו חייבים לחשוב איך אפשר לעזור לקהילה הזו. הממשלה לא תעשה זאת, ואפשר רק לנחש בחלחלה איך ישפיע המשבר הזה על עשרות אלפי מבקשי המקלט שחיים כאן איתנו.

אזרחי ישראל יכולים אולי לתלות את תקוותם בהקלות שתספק להם הממשלה. למבקשי המקלט אין אפילו את המשענת המינימלית הזו. הם כאן לבד. רבים מהם נסו ממדינה שרדפה אותם, אל מדינה שעושה הכל כדי להתנער מהם.הם תלויים רק בנו. לא יכולנו לעמוד מנגד. הצטרפו אלינו.

הכותבים הם אקטיביסטים חברתיים הפועלים במסגרות שונות

• הבועה
• קורונה
• מבקשי מקלט
• פליטים
• מהגרים
• ממשלת ישראל

• Facebook
• Twitter
• Email

דרום תל אביב מקבלת את פני הקורונה בדאגה: מאות דרי רחוב בקבוצת סיכון גבוהה להידבקות אינם מטופלים, התשתיות גרועות כתמיד, ואולי גרוע מכל – עשרות אלפי מבקשי המקלט שחיים בשכונות נווה שאנן, התקווה ושפירא נותרו ברובם ללא עבודה.

המשבר בענפי המסעדנות והמלונאות הוציא עשרות אלפי עובדים לחל"ת או פיטורין, ביניהם אלפים רבים של מבקשי מקלט שאינם זכאים לרשת הביטחון שמוענקת לאזרחי ישראל ונותרו למעשה ללא כל מקור הכנסה. ארגוני הסיוע והזכויות חוששים, כנראה בצדק, מהידרדרות נוספת במצבם הסוציאלי של מבקשי המקלט ומהשפעותיה של הידרדרות כזאת על אזור דרום תל אביב.

"צריך להבין שלאנשים האלה אין שום רזרבות", טוענת בכירה באחד מארגוני הזכויות, "הם יכולים לשרוד רק כמה ימים ללא הכנסה וחיים לחלוטין מהיד לפה. אבטלה המונית ופתאומית כזאת יכולה להביא את רובם לפת לחם תוך זמן קצר מאוד. אני לא רוצה לחשוב מה מצב כזה יכול לעשות למרקם החיים בשכונות. 'קרן הפיקדון' הוקמה כדי להתעלל בהם, עכשיו אפשר להשתמש בה כדי להציל את דרום תל אביב"

הבוקר פנו הארגונים "קו לעובד", רופאים לזכויות אדם, האגודה לזכויות האזרח, א.ס.ף, היא"ס ישראל, המוקד לפליטים ולמהגרים ו-ARDC אל משרדי הממשלה בבקשה להשמיש את כספי מבקשי המקלט שנצברו ב"קרן הפקדון" (ושמורים שם ממילא כפיצויי פיטורין) כדי לפצות אותם על אובדן ההכנסה ולמנוע מצב בו אלפי משפחות נותרות ללא כסף כלל.

"מבקשי המקלט, אשר עובדים בימים כתיקונם בעבודות שרבים אחרים אינם רוצים בהם, מוצאים עצמם לא מוגנים תחת שום זכויות סוציאליות", נמסר מארגון קו לעובד. "זה כמעט 3 שנים שעשרים אחוז משכרם יורד בחסות 'חוק הפיקדון' שמבקש לפגוע בהם ופיצויי הפיטורין מופקדים לאותה קרן שאין להם יכולת לתבוע ממנה דבר. הם נותרים לחלוטין ללא הגנה – בלי יכולת לקבל דמי אבטלה, לצאת לחופשה ללא תשלום או לקבל פיצויי פיטורין. ללא רשת ביטחון מינימאלית זו מ'קרן הפיקדון", אוכלוסיית מבקשי המקלט תיפגע אנושות מהטלטלה הכלכלית אותה חווים כלל העובדים במשק".

• הבועה
• קורונה
• דרום העיר
• דרום תל אביב
• מבקשי מקלט
• מהגרים
• פליטים
• נווה שאנן
• שכונת שפירא
• שכונת התקווה

• Facebook
• Twitter
• Email

ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי, ספג השבועביקורת נוקבת על התבטאותו בריאיון בנוגע להצפות. בתגובה לדבריו, עיתונאים מסוימים, וגם כמה מהפעילים למען הקהילה הזרה, האשימו את חולדאי בגזענות וטענו כי מדובר בספין שנועד להסיט את תשומת הלב מהדיון הציבורי סביב נושא ההצפות. אין ספק שהמילים שנאמרו נשמעות רע, ולכן חזרתי והקשבתי לדברים יותר מפעם. זאת מכיוון שהדברים לא הסתדרו – חולדאי "מסית" נגד הקהילה הזרה? זו תל אביב, לא פתח תקווה או חדרה או אילת, שראשיהן השמיעו בגלוי קריאות עוינות נגד קהילה זו.

ואכן, בהקשבה נוספת, ומתוך ניסיון להבין את הדינמיקה של חילופי הדברים, אני סבורה שלא כצעקתה. מציבור בר דעת אני מצפה לרמה גבוהה יותר של הבנת הנשמע ולתגובה מושכלת מזו שראינו. לא היו בדברי חולדאי לא הסתה או קריאה גזענית, אלא אמירה בניסוח מאוד לא מוצלח – תוך הדיפת ביקורת והתקפה על מצב התשתיות בדרום העיר (ואיני מביעה על כך כל דעה) – שהאתגרים של תושבי השכונות הדרומיות הם שונים. תוך הכרה בכך שהם אלו שנושאים את אתגרי ההכלה של הקהילה הזרה. מכאן, שהעליהום על חולדאי אינו הוגן ומתעלם לא רק מהישגיה המוכחים של העירייה בהנהגתו בטיפול בסוגיית הקהילה הזרה, אלא גם מהרקורד האישי שלו כנבחר ציבור המקדם זה שנים ערכים דמוקרטיים, ליברלים ואוניברסליים, ברוח עקרונות זכויות האדם.

מראשית ימי הזרים בישראל נושא חולדאי – כמעט לבדו – בכל המשמעויות העירוניות שיש לריכוז של עשרות אלפי זרים בשטחן של שתיים או שלוש שכונות, בשכנות עם אוכלוסייה מוחלשת. לאורך כל השנים עשה מאמצים לאזן בין צורכי האוכלוסיות השונות וקרא שוב ושוב לקביעת מדיניות לאומית. מולו, גורמי הממשלה התעלמו וממשיכים להתעלם מהסוגיה כאילו אינה קיימת, תוך ציפייה שתל אביב תמשיך להתמודד לבדה עם מציאות הנובעת ממדיניות ברמה הלאומית.

חולדאי מפגין מחויבות עקבית לצביונה הדמוקרטי והשוויוני של תל אביב-יפו. תחת מנהיגותו הפכה העיר למותג בינלאומי של חופש וזכויות אדם, תוך שהיא מציבה אלטרנטיבה ברורה – כזו שרק הולכת ומתחדדת עם הזמן – לגזענות ההולכת ופושה בחברה הישראלית. התבטאותו האחרונה אולי לא תיזכר כאחד מרגעיו היפים, אבל ראוי לאמץ זיכרון קצת יותר ארוך-טווח

כבר לפני יותר מ-20 שנים, בסך הכל כשנה לאחר שנבחר לראשונה לראשות העירייה, הקים חולדאי את מסיל"ה (מרכז סיוע ומידע לקהילה הזרה). מדובר בגוף עירוני ייחודי, שבו רשות מקומית מספקת שירותי רווחה לנתינים זרים שאינם בעלי מעמד. כפי שסיפר לא פעם, השיקול שהנחה את חולדאי בהקמת מסיל"ה לא היה רק פרגמטי – לספק רשת תמיכה בקהילה ולמנוע הידרדרות לפשיעה שתפגע בעיר כולה – אלא בראש ובראשונה ערכי. חולדאי הביע שוב ושוב את עמדותיו, שלפיהן העירייה מחויבת לכלל תושביה, ובפרט לקבוצות המוחלשות המתגוררות בתחומה. כך, לאורך השנים, העניקה מסיל"ה שירותים סוציאליים בתחומי הבריאות, המשפחה, התעסוקה, הילודה, ההשכלה, סיוע לילדים בסיכון וכו'.כך גם בעניין חינוך ילדי הקהילה. אל מול ביקורת נוקבת, עמד חולדאי איתן בעמדותיו ובאקט מנהיגותי שאיננו רואים לעתים קרובות – הוביל את שילובם של ילדי הזרים כתלמידים שווי זכויות במערכת החינוך העירונית. מה שנתפס כיום כמובן מאליו, היה בזמנו מהלך פורץ דרך בהובלת ראש העיר. מאז ועד היום – עיריית תל אביב-יפו היא זו שמספקת לילדי הזרים חינוך בישראל.

מעבר לאלו, חולדאי מפגין מחויבות עקבית לצביונה הדמוקרטי והשוויוני של תל אביב-יפו. תחת מנהיגותו הפכה העיר למותג ישראלי ובינלאומי של חופש וזכויות אדם, תוך שהיא מציבה אלטרנטיבה ברורה – כזו שרק הולכת ומתחדדת עם הזמן – לגזענות ההולכת ופושה בחברה הישראלית. אסור לשכוח: ראש העירייה המואשם כעת בהתבטאות פוגענית הוא אותו ראש עירייה שלא מפחד להתעמת דרך קבע עם הממשלה סביב נושאי חינוך לדמוקרטיה, מניעת הדתה והבטחת שוויון וזכויות, ומרבה להשמיע אמירות נגד הרוח הרעה הנושבת מסביב.

התבטאותו האחרונה של חולדאי אולי לא תיזכר כאחד מרגעיו היפים, אבל ראוי לאמץ זיכרון קצת יותר ארוך-טווח. נדמה לי, שאחרי 21 שנים של עשייה בתחום מגיע לחולדאי קצת יותר קרדיט.

פרופ' זיו היא מרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. היא הקימה וניהלה את הקליניקות המשפטיות ומלמדת קורסים בתחומי האתיקה, זכויות אדם ומשפט ציבורי

• רון חולדאי
• עיריית תל אביב
• פליטים
• מבקשי מקלט
• ילדי עובדים זרים
• עובדים זרים
• שכונת התקווה
• נווה שאנן
• דרום תל אביב
• הבועה