בשבוע האחרון סערה התעוררה סביב החלטתו של זאב דגני, מנהל הגימנסיה בתל אביב, שלא לקיים לימודים בבית הספר ולעלות לירושלים עם תלמידיו במטרה למחות למען הצביון הדמוקרטי של מדינת ישראל. דגני, שבמשך שנים מוביל חינוך ביקורתי וערכי, לא פעל ממניעים פוליטיים-מפלגתיים אלא מתוך מחויבות עמוקה לחינוך אזרחי. החלטתו מצטרפת ליוזמות נוספות של מנהלים ואנשי חינוך המבקשים לחזק את מעורבות התלמידים בנעשה במדינה ולחנכם לאחריות אזרחית. אירוע הגימנסיה אינו העניין המרכזי כאן. הוא משמש כצומת הממחישה את השאלה הרחבה והחשובה יותר: מה תפקידה של מערכת החינוך בשמירה על ערכי הדמוקרטיה?

>> המוזות רועמות: הביאנלה האוטונומית מביאה את השלום לגימנסיה
>> זה עליכם: תתנגדו. תסרבו. זה לא ייגמר עד שלא תתנגדו ותסרבו

הסערה הציבורית שהתפתחה סביב היוזמה, מעידה על הפער הגדל בין מערכת החינוך הציבורית לבין עקרונות היסוד שעליהם נשענת החברה הדמוקרטית. חשוב להבהיר: עידוד תלמידים להשתתף בדיונים ערכיים אינו רק זכותם של מנהלים ואנשי חינוך – זו חובתם. החינוך אינו יכול להתנהל בתוך ואקום. הוא חייב לשקף את ערכי החברה, לעודד חשיבה ביקורתית וללמד אזרחות פעילה. במדינה דמוקרטית, עמידה על עקרונות הצדק והשוויון איננה אופציה – היא צורך חיוני.

מערכת החינוך כזירה לערכים

במערכת החינוך הישראלית, במיוחד זו הממלכתית, קיים מתח מתמיד בין הרצון לחנך לערכים כלליים לבין השאיפה להימנע מפוליטיזציה של החינוך. אך יש להפריד בין פוליטיזציה מפלגתית לבין חינוך אזרחי ערכי. כאשר משרד החינוך עצמו מאפשר חדירה של תוכניות חינוך דתיות וחד-ממדיות דרך מערכת "גפ"ן", פלטפורמת התקצוב של משרד החינוך, אין זה ראוי להחרים דווקא תוכניות המעודדות דיון דמוקרטי.

הפוליטיזציה המסוכנת היא זו המדירה ערכים אוניברסליים כמו זכויות אדם, שוויון וחופש ביטוי. מנהלים שמבקשים לעורר דיון משמעותי ולחנך לאזרחות פעילה אינם עוסקים בתעמולה, אלא ממלאים את שליחותם המקצועית והחברתית. יש המזהירים מפני "חינוך פוליטי", אך חשוב להבחין בין חינוך פוליטי (המזוהה עם עמדה מפלגתית מסוימת) לבין חינוך לפוליטיקה – חינוך להבנת מנגנוני המשטר, חופש ההפגנה, אחריות האזרח וחשיבות ההשתתפות הדמוקרטית. לימוד ההיסטוריה מלמדנו כי הדמוקרטיה אינה מובנת מאליה. היא מתקיימת רק אם ישנם אזרחים ואזרחיות שמוכנים לפעול כדי לשמר אותה.

מי שטוען כי חינוך להפגנה או לשיח ציבורי ערכי חורג מתפקיד בית הספר, מתעלם מהעובדה שכל מערכת חינוך היא פוליטית. ההחלטה ללמד היסטוריה יהודית ולא היסטוריה ערבית, הקצאת תקציבים לא שוויונית למגזרים שונים, עיצוב סל התרבות, והיחס למקצוע האזרחות – כולם החלטות פוליטיות. ההבדל הוא בין חינוך המייצר אזרחים צייתנים לבין חינוך המייצר אזרחים חושבים.

היחלשות החינוך לאזרחות והשלכותיה

במהלך השנים האחרונות, אנו עדים לתהליך הדרגתי של הסרת תכנים דמוקרטיים מתוכניות הלימוד באזרחות, תוך הדגשת נרטיבים לאומיים ודתיים על חשבון עקרונות השוויון וזכויות האדם. דיון בנושאים שנויים במחלוקת, כמו הפרדת רשויות, ביקורת השלטון וזכויות המיעוט, מוגבל או מצונזר לחלוטין, מה שמותיר את התלמידים עם הבנה חסרה ומעוותת של המציאות הפוליטית בישראל. במקביל, במערכת החינוך החרדית והדתית-לאומית, החינוך האזרחי מתמקד בחובות האזרח כלפי המדינה, ללא עיסוק מהותי בזכויותיו ובחירויותיו.

מגמה זו אינה מקרית – היא חלק ממדיניות שמטרתה לצמצם את החשיבה הביקורתית בקרב הדור הצעיר ולהפוך אותו לפאסיבי יותר במרחב האזרחי. כאשר החינוך האזרחי הופך לכלי שליטה במקום כלי להעצמה, הדמוקרטיה עצמה עומדת בסכנה.

עלינו לעמוד לצד אותם מנהלים ולא לראות בהם כבעיה, אלא כמודל חינוכי ראוי. במקום להשתיק את השיח הערכי, יש לחזקו. במקום לפחד מהפוליטיזציה, יש להכיר בכך שכל חינוך הוא בעל ממד פוליטי, והשאלה היא איזה סוג של אזרחים אנחנו רוצים לגדל – כאלה שמקבלים את המציאות כפי שהיא, או כאלה שפועלים לשנותה.
הציבור צריך לתמוך במנהלים, ברשויות המקומיות שמעניקות להם חופש פעולה, ובתלמידים עצמם, כדי לוודא שהדמוקרטיה הישראלית לא תישאר רק מושג בספרי הלימוד, אלא ערך חי ונושם במציאות החינוכית היומיומית שלנו.
>> מיטל להבי היא סגנית ראש העיר תל אביב-יפו

• טור דעה
• הבועה
• ❤ תל אביב
• חינוך
• זאב דגני
• גימנסיה הרצליה
• עיריית תל אביב
• מיטל להבי

אתמול בערב השתנו חוקי הדמוקרטיה בישראל. עד כה היה נהוג שהמנצחים בבחירות מרכיבים קואליציה והמפסידים הולכים לאופוזיציה, אבל רון חולדאי, אסף זמיר ומיטל להבי ערכו רפורמה פוליטית זריזה והחליטו שמעכשיו, גם מי שהובס בבחירות צריך להיות חלק מהשלטון כדי לא להדיר חלילה אותו ואת הציבור שהוא מייצג ממעגל קבלת ההחלטות. לעומת זאת, רשימות שמשתייכות לגוש המנצח, יכולות בהחלט להיות מורחקות משולחנו של השלטון אם הבוס לא אוהב את הפרצוף שלהן. זאת הדמוקרטיה החדשה. שמישהו ישלח את הממו הזה דחוף לבנימין נתניהו.

>> רון חולדאי ומיטל להבי, אל תמכרו את המחנה שלכם // טור דעה
>> הקמפיין נגד "מאמינים" פוסל כל אדם דתי בעיר // טור דעה

מהלכיו הפוליטים התמוהים של רון חולדאי אחרי ניצחונו הגדול בקלפיות – והמילה "תמוהים" היא העדינה ביותר שניתן לבחור – הגיעו אתמול לשיאם עם הכתרתו של חיים גורן כסגן ראש העיר, לקול שאגות "בושה!" של תושבי העיר שהצליחו להגיע לקומה ה-12 של בניין העירייה חרף ניסיונות המאבטחים למנוע מהם להפגין את זעמם. חולדאי רצה להציג בישיבה גם את יו"ר ועדת הביקורת שלו, דוד לניאדו מהליכוד-עוצמה יהודית, אדם שהורשע בפלילים ואפילו הורחק מהליכוד בידי נתניהו ב-2022, אך החליט לדחות את ההצבעה על מינויו ברגע האחרון. כך או כך, היה זה ערב שכולו יריקה עסיסית בפרצופם של המצביעים הדמוקרטים-ליברלים בתל אביב-יפו.

במקביל להתכחשותם לרצון הבוחר, שיצא מביתו בגלל שמועמדי המחנה אמרו לו שתל אביב בסכנה וחייבים לעצור את הימין הקיצוני, והעמיד לרשותו של חולדאי קואליציה ליברלית אפשרית של 26 מושבים במועצה מתוך 31, פצח חולדאי יחד עם אסף זמיר ומיטל להבי במתקפת גזלייטינג והיתממות חסרת תקדים על תושבי העיר הזועמים, כאילו לא הייתה כאן הפיכה משטרית, כאילו לא היה יום כיפור בכיכר דיזנגוף, כאילו לא היו ניסיונותיהם של הגרעינים המשיחיים לכפות שינוי בציביון העיר ולצפצף על חוקיה. כאילו לא אמרו בעצמם במהלך השנה האחרונה שאנחנו בעיצומה של מלחמה על ציביונה ועתידה של מדינת ישראל.

קשה לפרק מתקפת גזלייטינג מהסוג שחולדאי-זמיר-להבי מפעילים על הציבור התל אביבי, אבל ננסה בכל זאת. כך בערך נראה דף המסרים שלהם:
1.תל אביב תישאר ליברלית! אנחנו נשמור עליה! נראה לכם שלא נשמור עליה? לא שמרנו עליה עד עכשיו? חחחחח איזה מצחיקולים אתם, ממש מעליב.
2.יש לנו קווי יסוד ליברלים יפים וחתיכים ומי שמוכן לחתום עליהם יכול להצטרף לקואליציה, כולל רשימות ליברליות גדולות שאנחנו מוכנים להציע להן פירורים של השפעה ויכולת ביצוע. כולם צריכים להיות בקואליציה.
3.חיים גורן נמצא בקואליציה כבר 10 שנים ותראו איזה פרוגרס יפה עשינו גם כשהוא בפנים. וחוץ מזה הוא ממש נחמד, אנחנו מכירים אותו.
4.חסידי גור וישיבת מעלה אליהו זה קיצונים? הגזמתם. איזה קיצוני מצדכם.
5.נציגי הדתיים חייבים להיות בקואליציה. הם תמיד היו בקואליציה. מי שמתנגד לשילובם בקואליציה פוגע בזכותם להיות בקואליציה. מי שמתנגד לצירופה של רשימת "מאמינים" פוסל את כל הדתיים משותפות בחיי העיר.
6.דווקא בתל אביב אנחנו צריכים לגשר על הפערים. אחדות היא צו השעה.
7.המבחן שלנו יהיה במעשים. תל אביב תישאר ליברלית! מבטיחים!

נתחיל מהקל: אף אחד לא חושב שבקדנציה הזאת תל אביב תאבד את צביונה החילוני והליברלי בגלל קואליציה עירונית כזו או אחרת. אין טיעון כזה. ברור שחולדאי ימשיך לנווט את העירייה כרצונו ומדי פעם יאפשר לאחד מסגניו שיתנהג יפה ויעשה מה שאומרים לו להציג איזה הישג. ברור גם שקווי היסוד של הקואליציה נפלאים, כפי שברור שאין להם באמת מעמד מחייב ויש בהם בעיקר הצהרות סמליות מנוסחות היטב. וחשוב להבהיר: "הסכמה לקווי היסוד" זה בולשיט. יש לה אפס משמעות אופרטיבית. הציבור בתל אביב לא טיפש, המודעות הפוליטיות שלו זינקה בשנה וחצי האחרונות, ולא מומלץ לחרטט אותו עם מילים יפות ועמומות של ספינולוגים.

גניבת הדעת הגדולה מכולן, כמובן, היא הניסיון לטעון שכולם צריכים להיות בקואליציה כי זה מה שחולדאי תמיד עשה ותמיד חתר אליו, וכי הדרישה שלא לשלב בה את נציגי הציונות המשיחית וההפיכה המשטרית היא ניסיון הדרה של הציבור הדתי בעיר. בבקשה תביאו עכשיו דחוף מיכלית של מיץ עגבניות כדי שיהיה לנו איפה לשים את ערימת השטויות הזאת. את הציבור הדתי אפשר לייצג גם מהאופוזיציה, וחברי הקואליציה צריכים לדאוג לו ולרווחתו בין אם הצביע להם או לא. כך דמוקרטיה עובדת. זכויות המיעוט נשמרות גם אם אינו חלק מהשלטון. הקואליציה מייצגת את רצונו הפוליטי של הרוב. ורצונו הפוליטי המובהק של הרוב בתל אביב הוא שנבחריו ישאירו מחוץ לטווח ההשפעה את מי שחותרים תחת יסודות הדמוקרטיה.

אה, רגע, אבל אפשר לחזל"ש את הדרישה של הבוחרים לקצור את פירות הניצחון הדמוקרטי – כי חיים גורן איש נחמד ומתון. הוא בשר מבשרה של הקואליציה כבר עשור. וזה נכון שהוא באמת נחמד מאוד, אדם מקסים, ואני יודע את זה כי הייתי שכן שלו בשכונת שפירא ואני מאחל שכנים כאלה לכל תושב תל אביב. אבל מתון הוא לא, כי מי שקורא לבג"ץ "דיקטטורה שיפוטית", חובר לשפי פז נגד מבקשי מקלט, תומך בפרובוקציות של ישיבת "ראש יהודי" ביום כיפור ומקבל תמיכה מסיבית בבחירות מתפלצת מוסרית כמו מיכל וולדיגר, אינו אדם מתון. זאת זכותו כמובן, לא להיות מתון. הוא מייצג מחנה שאינו מתון, מחנה שקרא בשנה האחרונה תיגר לא רק על אופיה של תל אביב אלא על זה של המדינה כולה. הבוחרים בתל אביב בחרו להדוף אותו.

העיסוק הנלהב של חולדאי-זמיר-להבי בדמותו של חיים גורן, כאילו הוא הסיפור כאן ולא הנקמה הפוליטית הקטנונית והמטופשת של חולדאי באורנה ברביבאי, ציפי ברנד, ראובן לדיאנסקי ואמיר בדראן, הוא עוד ניסיון לערפל את תודעת התושבים. והרי כל המהומה הנוכחית הייתה נמנעת אם חולדאי היה מציג קואליציה ליברלית ברורה עם שותפיו למחנה, גם אם אינו מחבב אותם אישית, ורק אחר כך מתפנה לצרף גם את הרשימות הדתיות והסקטוריאליות אם "קואליציה של כולם" היא אידיאל דמוקרטי כה נשגב בעיניו. אבל לא. פתאום חייבים אחדות עכשיו. אסור להדיר דתיים. מותר להדיר מצביעי יש עתיד. אם התבלבלתם זה רק כי האנשים שהצבעתם להם התבלבלו.

הקדנציה הזאת של חולדאי – אל תהמרו שהיא האחרונה – התחילה בחמיצות נקמנית שאדיה הרעילים מזהמים את ההליך הדמוקרטי העירוני. זאת פתיחה עגומה במיוחד, כי חולדאי-זמיר-להבי איבדו למעשה את אמון בוחריהם מיד עם השבעתם וזרעו ייאוש, זעם ותסכול במחנה שמנהיגיו אינם יודעים למנף פוליטית את נצחונותיו. הפגיעה באמון הבוחר עשויה להתגלות כהרסנית במיוחד בפעם הבאה שבה יקראו לציבור לרוץ לקלפיות כדי שתל אביב תישאר תל אביב. הם באמת יבחנו במעשיהם. ובמעשיהם הראשונים הם נכשלו כישלון נוראי.

• טור דעה
• בחירות 2024
• רון חולדאי
• אסף זמיר
• מיטל להבי

ברחבי תל אביב-יפו עדיין לא נרגעים מהקואליציה שחיבר ראש העיר הנבחר רון חולדאי, המיועדת לכלול את נציגי הציונות החרד"לית ופטרוני הגרעינים המשיחיים, כמו גם את ש"ס, נציג ישראל ביתנו ונציג הגימלאים, תוך שהוא משאיר מחוץ לה את הרשימות הליברליות יש עתיד/התל אביבים, חי – חילונים ירוקים והרשימה הערבית-יהודית כולנו העיר. מחר (שני) בישיבת מועצת העיר צפוי חולדאי להעלות להצבעה את מינויו של חיים גורן, יו"ר סיעת "מאמינים" הימנית-קיצונית, לסגנו ולמחזיק תיק הביטחון בעיר זו הקדנציה השנייה ברציפות.

>> רון חולדאי ומיטל להבי, אל תמכרו את המחנה שלכם // טור דעה

לאורך הסופ"ש המשיכו לסעור הרוחות סביב הקואליציה שרקם חולדאי והסכמתה של מרצ-חוזה חדש לתפוס בה מקום מרכזי, ומה שנתפס כבגידה בציבור המצביעים הליברלי היה נושא שיחה מרכזי גם בהפגנה השבועית נגד הממשלה. גורם בכיר באחת מרשימות האופוזיציה אמר ל"טיים אאוט" כי "חולדאי החליט לחסל את מי שקראו עליו תיגר כראש עיר, על חשבון המחנה הליברלי כולו. בלתי נתפס שהוא מעדיף לשתף פעולה עם אויבים אידיאולוגיים מאשר עם יריבים פוליטיים שהם שותפים לדרך. זאת מנהיגות עלובה".

הערב (ראשון 19:30) תתקיים הפגנה מתחת לביתו של חולדאי (רח' יוכבד בת מרים 15, תל ברוך צפון) בדרישה לחזור בו מצירופה של סיעת "מאמינים" לקואליציה, והפגנה נוספת צפויה להתקיים מחר מחוץ לישיבת המועצה האמורה לאשר את ההסכם הקואליציוני (שני, 18:00, בניין העירייה).

ארגון המחאה "החזית החילונית" תקף במילים קשות גם את רשימת מרצ-חוזה חדש ואת העומדת בראשה, סגנית ראש העיר מיטל להבי, לאחר שזו ניסתה לטעון בפוסט שפרסמה ביום שישי כי הדרישה למנוע את צירופה של סיעת "מאמינים" היא "כפייה חילונית" ו"החרמה של מיעוטים", וכי "התחייבנו לא לשבת עם נציגי הליכוד-עוצמה יהודית ואנחנו מקיימים".

מטעם החזית החילונית נמסר בתגובה כי "כשסיעה שמתיימרת להיות ליברלית ממציאה סימטריה בין כפייה דתית לכפייה חילונית (מה זה בכלל?) היא לא באמת מייצגת את האינטרס של הציבור הליברלי. כשסיעה שמתיימרת להיות ליברלית מתייחסת לדרישה של הציבור שלה לא לשבת בקואליציה עם פטרוני הגרעינים התורניים כאל 'החרמה של מיעוטים', אז או שהיא לא מבינה על מה היא מדברת, או שהיא עובדת עלינו. הגרעינים התורניים אינם 'מיעוטים' שצריך להתחשב בהם. הם ארגונים שמחוברים לעטיני השלטון ולתקציביו, ושהגיעו לעיר כדי לשנות אותה ואותנו".

• הבועה
• עיריית תל אביב
• גרעינים תורניים בתל אביב
• רון חולדאי
• מיטל להבי

תוצאות הבחירות המקומיות בתל אביב-יפו, שהסתכמו בניצחון סוחף לכוחות הדמוקרטים בעיר כשרשימות הימין והימין המשיחי זוכות בכחמישית מהקולות בלבד, עוררו בקרב רבים את התקווה שהרשימות הליברליות יקימו בלוק חוסם וימנעו את צירופן של הרשימות התומכות בהפיכה המשטרית ובממשלת המחדל, ביניהן הליכוד-עוצמה יהודית, מאמינים בתל אביב וש"ס. על פי כל הסימנים – זה לא הולך לקרות.

>> תוצאות סופיות בבחירות בתל אביב: ניצחון מוחץ למתנגדי ההפיכה

הערב ב-18:00, בישיבה שלא מן המניין של מועצת העירייה שהוכרזה אתמול, צפוי חולדאי להציג הסכמים קואליציוניים ראשונים שמעניקים לו את הרוב הדרוש במועצה. על פי מספר מקורות בעירייה, נחתמו בימים האחרונים הסכמים קואליציוניים עם רשימת מרצ-חוזה חדש ועם רשימת ש"ס, כשכל אחת מהן צפויה למנות סגן ראש עיר מטעמה. שני ההסכמים מעניקים לו 14 מושבים במועצה מתוך ה-16 להם הוא זקוק כדי להציג רוב קואליציוני במועצהה המונה 31 מושבים, ורשימות הגימלאים והצעירים (מושב אחד כל אחת) יצטרפו גם הן ויעניקו לו את הרוב הדרוש.

בהודעות ווטסאפ שהופצו מטעם "החזית החילונית", קואליציית אקטיביסטים ארצית שפועלת נגד כפייה דתית, נטען כי חולדאי יעניק לרשימתו שלו, "תל אביב אחת", שלושה תקנים של סגן ראש עיר. אם אכן כך יהיה, משמעות הדבר היא שנותרו לחולדאי רק שני תפקידי סגן ראש עיר (מתוך שבעה אפשריים) לחלק לשותפות קואליציוניות נוספות, ומתוך עמדת כוח זו הוא צפוי לנהל איתן מו"מ.

אם התרחיש עליו מדברים במסדרונות העירייה אכן יתממש, תצטרך אורנה ברביבאי מרשימת יש עתיד/התל אביבים (שזכתה בשישה מושבים) להחליט אם היא נכנסת לקואליציית חולדאי כסגניתו או משאירה את התפקיד לשותפתה לרשימה, ציפי ברנד, סגנית ראש העיר לשעבר שבינה ובין חולדאי שורר מתח רב ולא מעט דם רע וכלל לא ברור אם יצליחו להניח מאחוריהם את משקעי העבר.

על פי כל הסימנים והלחשושים, חולדאי ישאיר מחוץ למועצת העיר לא רק את הליכוד-עוצמה יהודית ואת רשימת "מאמינים בתל אביב" המזוהה עם הציונות החרד"לית-משיחית ועם הגרעינים התורניים בעיר, אלא גם את רשימת כולנו העיר היהודית-ערבית שזכתה בשלושה מושבים בבחירות, והתקווה שאמיר בדראן יוכתר כסגן ראש עיר ערבי שני בתולדות תל אביב מתרחקת (הראשון היה כדורגלן הערב ריפעת טורק ב-2003). בקרב הרשימות הליברליות שטרם הצטרפו לקואליציה שורר זעם על מרצ-חוזה חדש שקיבלה את הצעת חולדאי ללא תנאי וחיבלה לטענתם בסיכוי להקמת גוש חוסם שיימנע את צירופם של גורמים אנטי-דמוקרטיים למועצה.ישיבת מועצת העיר תשודר הערב בשידור חי אונליין החל מהשעה 18:00.

• הבועה
• עיריית תל אביב
• רון חולדאי
• מיטל להבי
• ש"ס
• מרצ
• מחאת הדמוקרטיה