על הקיר ב"בית גילה" שבבת ים תלויה תמונה של נערה יפה. הדבר היחידי שמסופר לנו עליה זה שהיא התאבדה, ושהוריה הקימו את המוסד שנקרא על שמה בתקווה שלא יהיו עוד בנות כמותה. למקום נשלחות נערות שמתמודדות עם בולימיה, אלימות ("הוא אוהב אותי. הוא הרביץ לי רק פעם אחת", מסנגרת אחת השוהות על החבר שלה), עוני והזנחה הורית. המורות החיילות שמגיעות לשם לא מחזיקות מעמד ובורחות אחרי זמן קצר "כמו סודני ממג"ב", כדברי הבנות.

למרות המטען הכבד הזה "בנות כמונו" אינו סרט מדכא, אלא מלא חיים והומור. זה לא הומור כפוי שנועד לטשטש את הכאב. הוא נובע באופן טבעי מהסיטואציות הקשות המתוארות בו – כמו בסצנה זכורה שבה הטרדה מינית אגרסיבית מתהפכת על ראשה כשהמטריד מתגלה כחסר שיניים. התוצאה היא אותנטיות רגשית נדירה שליפפה את ליבי.
>>סדרת הדוקו של פיפטי סנט על פי דידי קצת נקמנית, ובכל זאת חשובה

"בנות כמונו" מתמקד בנערה אחת, שחר בת ה-17 (היאלי יוסף זאדה), ורק אותה אנחנו מלווים הביתה בתום השעות שהיא מעבירה ב"בית גילה". היא מטפלת באחות בת 12, ובאימא לא מתפקדת (בת-אל מוסרי), שמביאה הביתה גברים זרים. שחר לוקחת אחריות גם על אביה האוהב (יעקב זדה דניאל), המאושפז ב"מרגוע" – מרכז רפואי לבריאות הנפש. היא מבקרת אותו לעיתים קרובות, מביאה לו סיגריות ורוחצת את גופו, כי הוא לא מסוגל לטפל בעצמו. איך נראים חייהן של שאר הבנות אנחנו יכולים רק לשער – הן מעדיפות לא לספר את האמת לכל מורה חיילת חדשה שמגיעה, אלא לפנטז על חיים טובים יותר. הפנטזיות שלהן ("אני גרה בקומה 35, מעל הפנטהאוז") משעשעות ועצובות גם יחד, בעצם היותן פנטזיות.

מה שמתניע את עלילת הסרט הוא הגעתה של מורה חיילת חדשה בשם פרי (הדר דרור), ילידת שכונה ד' בבאר שבע, שנודעה כשכונה ענייה ורדופת פשע. הבנות מתרשמות שהיא לא נראית כמו אלה שקדמו לה ("אין לך פרצוף של מורה חיילת"), ואנחנו מקבלים רמזים שיש לה סיפור רקע קשה משל עצמה. פרי מתעקשת להוכיח לבנות, ובעיקר לשחר, שהיא לא אחת שבורחת. היא מבקרת בדירתה של שחר ובין השתיים מתפתח קשר מעבר לשעות השהייה במוסד, וככל הנראה בניגוד לכללים.

"בנות כמונו" הוא האחרון מסרטי תחרות אופיר 2024 שיוצא למסכים, ולטעמי הוא הטוב והשלם שבהם. הוא היה מועמד לשישה פרסים, וזכה בשלושה – למלהקת חלי מון סונגו, ולשחקני המשנה מוסרי ודניאל. התסריט שכתבה מוסרי בהשראת חייה שלה מתאר את הדמויות קשות היום והעורף בכנות ובאהבה, והדיאלוגים קשובים לשפתן של הנערות. הבימוי התוסס של לי גילת (הסדרה "חוליגנים") לוכד היטב את הדינמיקה ביניהן, ונע בטבעיות בין הרגשות השונים שהסרט מעורר.

כך, למשל, הסצנות של שחר ואביה נוגעות ללב ולעיתים אף מצחיקות, עם היותן מעט מרתיעות. דניאל מספק הופעה מדויקת בתפקיד מאוד מאתגר, וכמותו גם מוסרי כאם המרוכזת בעצמה ובסבלותיה ("שתיכן זבל. לא אכפת לכן מאימא שלכן בכלל" היא מתלוננת). במסורת הקולנוע הריאליסטי האירופאי, לצד שני השחקנים הבוגרים לוהקו לסרט שלל נערות חסרות ניסיון, כולן נהדרות. היאלי יוסף זאדה טובה במיוחד כצעירה המתריסה שנושאת את משפחתה על גבה ומסרבת לפתח אשליות לגבי עתידה. מצת מוזיקלי עם אורות צבעוניים שהיא נאחזת בו הוא זכר לימים טובים יותר – משהו שאביה יצר לפני שנפשו נפרמה. גם אורטל פשרל מקסימה ושובת לב בתפקיד האחות הצעירה מורן, שמשתוקקת לרקוד בבת המצווה שלה, אבל אין כסף לחגיגה.

שירי ראפ ישראלים וזרים שלצליליהם הבנות מרכיבות כוריאוגרפיות סוחפות תורמים לסרט רובד של מיוזיקל, ואת החוויה משלימים הצילום היפה של עמית יסעור והעריכה הקצבית של ענת גלזר זרחין. בשלב מסוים שחר מגיעה לאילת, שמככבת ביותר ויותר סרטים ישראלים בשנים האחרונות ("הסיפור של יוסי", "הגננת", "הדרך לאילת") כדימוי לחלום הישראלי המאובק – כאילו חו"ל אבל לא באמת. ב"בנות כמונו" כמו גם בסרט ההתבגרות "כי את מכוערת" (שעדיין לא יצא למסכים), אילת מתפקדת כמרחב של טקסי חניכה, שבהם הגיבורות הצעירות מאבדות ומוצאות את עצמן. אל תתנו לסרט לחלוף על פניכם.
4 כוכבים
בימוי: לי גילת. עם היאלי יוסף זאדה, הדר דרור, בת-אל מוסרי, יעקב זדה דניאל. ישראל 2024, 87 דק'

• ביקורת סרטים
• המסך
• קולנוע ישראלי
• נוער בסיכון

בשנים האחרונות צצו לא מעט סדרות שעוסקות במה שנקרא נוער בסיכון, אך "עלומים" של כאן 11 – בהתאם למותג – היתה אחת המוצלחות בהן. זה לא שהיא מושלמת, אבל היא נהדרת, ולמרות ההצלחה היחסית של הסדרה, היא עדיין אנדרייטד. כי כשעוסקים בחיי נוער בסיכון קל ליפול לקלישאות (חלקן אכן היו מנת חלקה של עלומים), אבל קשה מאוד לייצר סיפור ממגנט שבאמת משאיר את הצופה דבוק אליו, אבל גם מצליח לייצר את החיבור הרגשי הנדרש. והיא עשה בדיוק את זה.

היום נוחתת בנטפליקס העונה הראשונה של הסדרה, שיצרו גיא סידיס, תאופיק אבו ואיל, נירית ירון ושירה פורת. כשכאן 11 הכריזו על שיתוף הפעולה עם שירות הסטרימינג הפופולרי, אנחנו מודים שקצת פיקפקנו באפקטיביות של זה. הרי יש הכל ביוטיוב, ומי שרצה לראות את הסדרות של כאן 11 יכל לעשות זאת. אבל מסתבר שיש לא מעט אנשים שצורכים את השידור הציבורי שלהם דווקא דרך נטפליקס, ואחרי שהצליחו להכניס כמה תוכניות כאן 11 לטופ טן של נטפליקס, כנראה שגם עלומים תגיע לשם.

למקרה ולא ראיתם, אבל גם לא שמעתם – עלומים עוסקת בחבורה של תלמידים בבית הספר התיכון "אלוני שמש" לנוער בסיכון בבית שמש, והמלכודת הבלתי אפשרית שהם עומדים בפניה. מדובר בסדרת אנסמבל מרובת דמויות שמציגה קו עלילתי סבוך, אך ממגנט, שמצליח לספקבוקס מוחץ לבטן. זה מתחיל בחשד לאונס, ממשיך בהתאבדות ומשם לקריסה כואבת של מרקם החיים הצעירים והמיואשים של הגיבורים. יניב ביטון אדיר בתפקיד דרמטי, במיוחד כשלצדו מצטיינים גם יהודה לוי ושני כהן – ומאחוריהם קאסט נהדר של שחקנים צעירים שמאז יציאת העונה (2021) כבר הספיק לעשות שמות. אז אנחנו אמנם לא יודעים מתי צפויה להגיע העונה השנייה (שהוזמנה על ידי התאגיד), אבל בינתיים אפשר להיזכר במכת הפתיחה הנהדרת הזו.
"עלומים", עכשיו בנטפליקס

• מה רואים הלילה
• נטפליקס
• המסך
• נוער בסיכון
• כאן 11

אחד הטרנדים הלוהטים של הטלוויזיה הישראלית בתקופה האחרונה הוא עיסוק בנוער חסר עתיד. ההצלחה הגדולה של "בני אור" (yes), ואחריה של "עלומים" (כאן 11), הביאה במהרה גם את התשובה מצד HOT – והיא מגיעה בדמות "העיר הטובה", סדרה פרי עטו של אלירן אליה ("מוטלים בספק"), שעלה אתמול בלילה.

בניגוד לשתי הסדרות הקודמות שצוינו כאן, "העיר הטובה" היא סיפורו של מורה – אדם, בגילומו של עוז זהבי, הוא מורה שפותח את הסדרה בסצנת היטהרות מנטיותיו המיניות (ומופיע בסצנה בעירום מלא, מה שעשוי לערער את הנטייה המינית של חצי מהצופים). משם הוא נשלח כדי לנסות ולהציל כיתה של תלמידים בעייתיים מהגורל שמצפה להם מחוץ לבית הספר. על הדרך הוא משכיר חדר בדירה שלו בתל אביב לתיירת שעושה AIRBNB (למרות שעד עכשיו לא ברור לי מאיזה מדינה היא באה. יכולתי להישבע שהיא מדברת קלינגונית) ואז – איך לא – מסיימת במיטה עם עוז זהבי. אם מישהו חשב שתהיה לנו סדרה עם עוז זהבי בלי סצנת מין, הוא טעה.

עוז זהבי, למקרה וזה טרם היה ברור, הוא כוכב הסדרה, עד כדי כך שהוא ממש מופיע בכל סצנה בפרק הראשון (למעט שתי הסצנות האחרונות, שכוללות את הטוויסט). והמוטיב המרכזי, אצלו ובכלל, הם עצבים רופפים. אצל כולם. אדם פורץ במונולוג זועם כל שתי דקות (ולא, לא תכניסו לי לפה את המילים "זהבי עצבני", אה טוב הנה זה קרה), אמא של הילד תומר (אילנית לוי בתפקיד קטן) זועמת, אבא של הילד סאן נשבע ש"הוא יזיין את תומר", הילדים רבים בינם לבין עצמם עד כדי מכות של ממש, וכמובן רגע השיא של הפרק שמסמל את הפיתרון המוחלט לכל הכעס הזה.

אבל בתוך העצבים הרופפים הללו, הגם שהם בוודאי מוצדקים, היה חסר הקונטקסט, כלומר, מה מניע את כל הזעם הזה? ברור שהחיים הקשים בעיר הפריפריאלית העלומה (נותר לנו רק להניח שהיא איפשהו בדרום, כי זה תמיד איפשהו בדרום) הם מצע לא רע לכעס תמידי, אבל יש תחושה שבתור צופה, נזרקת לתוך הקלחת הכועסת הזאת כמעט בלי רקע. וכשאנחנו נכנסים לזירה חדשה ולא מוכרת של הפרק הראשון, זה לוקה בחסר.

בנוסף לעוז זהבי, אנחנו מקבלים גם בתפקיד קטן וחמוד את תיקי דיין (שתמיד כיף לראות, לא משנה באיזה קונטקסט) ואת הדמות הבולטת השניה, תומר (בגילומו של תומר קרקעי), הילד שהופך ל"פרוייקט" של אדם, ואולי גם משמש כסוג של מראה עבורו: הגרסה הצעירה יותר שלו, שכאילו נולדה עבור סצנת ה"אני בדיוק כמוך" (אם תרצו, "we're not so different, you and I") שמתרחשת בביתו השני של תומר, המשחטה (כי למה לא לישון עם ריח של תרנגולות שחוטות?). קרקעי מסתמן גם כתגלית הסדרה, שממשיכה את הנטייה של "עלומים" לקחת ילדים אמתיים במקום שחקנים מקצועיים.

"העיר הטובה" מבטיחה לא מעט בהמשך (לפחות ברמת הטקסטים שקדמו לה), אבל לפחות בפרק הראשון עדיין מסרבת להתניע, וזה קצת חבל. בהתחשב בתנאים הנהדרים שהיא יצאה איתם לדרך היה אפשר לצפות ליותר. בואו נקווה שאת שבהמשך יגיע איזשהו הסבר לכל העצבים האלה, או לכל הפחות קיצת פחות עצבים.

העיר הטובה זמינה ב-HOT VOD, וHOT play וב-NEXT TV, ותשודר ב-14.7 ומדי יום חמישי

• המסך
• ביקורת טלוויזיה
• HOT
• דרמה
• נוער בסיכון
• פריפריה

• Facebook
• Twitter
• Email

מיכה שטרית, יהלי סובול, סיון טלמור, גל דה פז, אורטגה ואמיר ובן מאחדים כוחות למופע חגיגי – והעובדה שמדובר במופע התרמה לנוער בסיכון היא רק עוד סיבה מצוינת להגיע. האמנים התגייסו ויופיעו בהתנדבות, הקהל בוחר כמה כסף לשים בכניסה – והכל קודש לעמותת עלם.

הדבר היפה הזה יקרה בשני הבא (7.9) על גג מכללת BPM בתל אביב, שגם נותנת חסות למופע, וצוות ההפקה מורכב מהסטודנטים שלה. על הרגע המרגש של הערב אמונים הצמד אמיר ובן, שיבצעו את אחד משיריהם יחד עם נער מעלם.

המופע יתקיים על הגג בהתאם להנחיות התו הסגול, ובמקביל ישודר לייב בדף הפייסבוק של BPM. לצד ההכנסות מהקהל שיגיע, גם מי שיצפה מהבית יוכל לתרום לעמותה החשובה הזאת. "כל תרומה היא מוערכת וחשובה, ואנחנו מקווים שביחד נצליח לגייס סכום נכבד", מסרו מעמותת עלם, "כי צריך גלגל הצלה לגלגל הצלה".

← מוסיקה על הגג, גג מכללת BPM, בן אביגדור 3 תל אביב, שני (7.9) 19:00-23:00, הכניסה חינם

• מוזיקה
• במה
• נוער בסיכון
• הופעות

• Facebook
• Twitter
• Email

בתחילת החודש הכריז שר החינוך יואב גלנט כי הממשלה לא תחדש את תוכניות משרד החינוך לסיוע וקידום נוער המנותק ממערכות החינוך הפורמליות עם פתיחת שנת הלימודים הקרבה, בשל היעדר תקציב. תוסיפו לכך משרד רווחה כושל ותקבלו בעיה עצומה שתשפיע על עתידם של עשרות אלפי בני ובנות נוער בארץ. שנייה לפני שאתם חושבים שזאת הבעיה שלהם, תחשבו שוב, נסו לייצר מערך ספיראלי של השפעות שליליות ותראו שהבעיה הזאת שלהם תהפוך מהר מאוד לבעיה של כולנו.

שני מדור, בוגרת בית הספר הפריזאי לגסטרונומיה Le Cordon Bleu, הוכשרה בקונדיטוריות פריזאיות ועברה דרך המטבחים של השפים רפי כהן וניר צוק לפני שהחליטה להתמסר למיזם שעל התפר בין בישול ובין טיפול. פרויקט "קוקיות" בהובלתה שייך למחלקה לקידום הנוער בעיריית תל אביב-יפו והוא חלק מתוכנית היל"ה, שעוזרת לנוער שנפלט ממערכת החינוך הפורמלית לסיים בגרות מלאה בהתאמה אישית ונאבקת כעת על עתידה במשרד החינוך. קוקיות היא קונדיטוריה חברתית שבה בני הנוער מייצרים, אורזים ומוכרים מאפים איכותיים מעשה ידם, והיא נמצאת ממש ליד מגדל המים ההיסטורי ברחוב מזא"ה. הקונדיטוריה מעניקה לנער.ה תעודה מקצועית של משרד הכלכלה בסיום הכשרתם, יחד עם אפשרות להשלים ולסיים 12 שנות לימוד. אם עדיין לא פניתם ל-HR הקרובה למשרדכם, זה הזמן להציע לה ווין-ווין סיצ'ואיישן, כי מסתמן שסולידריות, ערבות הדדית וחברה אזרחית הן כל מה שמפריד בינינו ובין חורבן.

https://www.facebook.com/photo?fbid=10220649628963779&set=pcb.10220649631443841

"המיזם היה קיים בעבר והפסיק לפעול", מספרת מדור. "בית הספר שבו הוא פועל יושב ליד מגדל המים במאז"ה, והחלטנו להקים נקודת מכירה בתוך המגדל כדי שישרת את תושבי השכונה. קמה התנגדות בלתי צפויה של השכנים ומצאנו לוקיישן מתאים בסמוך. הפרויקט הוא סוג של אלטרנטיבת ביניים מותאמת אישית לנוער שנשר מהמסגרות הקונבנציונליות, ובעזרתו הם משלימים דרך פעילות נוספת במסגרת תוכנית היל"ה את הבגרויות שלהן. המיזם משלם לנוער משכורת עבור עבודתם, מלמד אותם אחריות וגבולות. שנתיים לאחר ההדממה, פעלנו לטובת גיוס נערים ונערות וראינו שישנה היענות גדולה".

מה המטרה העיקרית של המיזם?
"המטרה בעיקרה היא הכנת הנוער לעולם התעסוקה. מדובר על נוער שחלקו מנותק, שלא מצא עצמו מתאים למסגרת החינוך הפורמלי, וכדי למנוע מהם לשוטט ברחובות החלטנו להציג להם את האלטרנטיבה שלנו. הנוער מגיע מכל רחבי העיר ואין קשר למצב הסוציו-אקונומי בבית. אנחנו כאן ללמד אותם אחריות, להגיע בזמן, להרגיש לחץ של עסק שמגיש אוכל, ללמד אותם שזה לא רק להכין עוגות אלא לנהל עסק באחריות מלאה. זה עוזר להם להבין גבולות בצורה יותר מכילה".

איך בני נוער מגיעים לפרויקט?
"המדריכים של תכנית היל"ה בבתי הספר נמצאים במעקב אחר הנוער בחסותם ומציעים להם אלטרנטיבות של מיזמים מותאמים לכל אחד באופן אישי. הפרויקט הוא ללא מטרות רווח והמכירה היא לטובת כיסוי ההוצאות, המחירים מאוד אטרקטיביים וחומרי הגלם איכותיים. אנחנו מציעים לעודד אנשים לבחור בנוער דרך האוכל, בשביל הערך המוסף. התשלום זו הדרך הטובה ביותר למשוך אותם ולהשאיר אותם איתנו במקום בטוח. הם זקוקים לכסף וזה מונע מהם להשיג אותו בדרכים פחות מבוקרות. הם מקבלים תנאים סוציאליים ומסיימים עם תעודה מקצועית, ואז קל להם יותר להיכנס למסעדות, לעבור שם השתלמויות ובסופו של דבר לקבל מקצוע שהם אוהבים ומתאים לאופי העצמאי שלהם, ולהתפרנס ממנו. הנקודה בה הנוער נושר מבית הספר משאירה אצלם תחושת כישלון גדולה, והכוונה שלנו היא לעזור להם לייצר חווית הצלחה שתחזק אותם. מתארחים אצלנו שפים, הנוער מרגיש שמשקיעים בו וזה גורם להם להישאר, לא הייתה אפילו נשירה אחת אצלנו".

איך הקורונה השפיעה עליכם?
"מבחינת מכירות היינו רגילים להעמיד דוכן של עוגות ועוגיות במשרדים שהיו מזמינים מאיתנו, היום אין אנשים בבניין או שלא מרשים שנכנס בגלל ההנחיות. דרכי המכירה שלנו כרגע אינן מתבצעות בצורה פורמלית וזה דורש מאיתנו היערכות מחדש, אנחנו מתאימים את עצמנו למצב. נקודת המכירה שלנו בבית הספר ברחוב מאז"ה עדיין נמצאת. מבחינת משלוחים, כיום הם קטנים ואין לנו כל כך אפשרות לשנע בצורה רחבה. אם לפני הקורונה חברות היו מזמינות מאיתנו, היינו משנעים לנקודה אחת, אבל היום כשכל אחד עובד מהבית והעובדים מפוזרים בכל הארץ ולא מרוכזים כולם במשרד אחד, זה בעייתי עבורנו לפצל עד כדי כך את השינוע".

https://www.facebook.com/photo?fbid=10220649629963804&set=pcb.10220649631443841

איך ביטול תוכנית היל"ה ישפיע עליכם אם ייצא לפועל?
"אם פרויקט 'קוקיות' יישאר המסגרת היחידה שלהם, זה יהיה חבל. המדריכים מהיל"ה שולחים אותם אלינו, כל התלמידים שלנו הם של היל"ה. המצב מאוד עדין, כל פעם שתלמיד לא מגיע זה מלחיץ, כי חלקם מטופלים ברווחה. כל פעם שאין מכירה זה גם מלחיץ, כי אנחנו משלמים להם משכורת. אנחנו מלמדים אותם תוכן שיווקי וניהול עסקי כדי שיהיו שותפים בכל השלבים של הקמת עסק, שיכירו וידעו את כל המגבלות ושלא ירימו ידיים ויפרשו. להיפך, שיגדלו מזה. עד כה לא פרשו ויש רשימת המתנה ארוכה, מקווים שתוך כמה חודשים נוכל לייצר עוד עבודה כדי שנוכל לקלוט נוער נוסף ולהגדיל את הקבוצה. זו המטרה".

← קוקיות, מזא"ה 34 תל אביב, 0507-464746, שעות פתיחה בתיאום מראש.לאתר

• אוכלים שותים
• קונדיטוריה
• בני נוער בתל אביב
• נוער בסיכון
• עוגות