את המורשת של עזורה, המסעדה הביתית משוק מחנה יהודה שפועלת כבר 60 שנה, אין צורך לפרט באריכות.כבר עשינו את זהלא פעם. חוץ מזה, אנחנו עיתון תל אביבי, זו מסעדה ירושלמית. זה לא יעבוד ביננו. כלומר, זה עובד ביננו בסניף התל אביבי האהוב של עזורה, אבל בגלל שאנחנו פה בהמלצה למשלוחים – עדיף שנדבר על הבן החוצפן של המסעדה הוותיקה, זהשהעיף למבקר האוכל שלנו את הראשעם מנות אוכל מזרחי (כן, זה השם במכוון) שמשנות את המשחק כולו.

כבר יותר משנה וחצי שמסעדת "אבן עזרא" ממוקמת בפינת המשביר-יפו, עם השלט שמצהיר "מסעדה מזרחית", מטבח פתוח ומנות שלוקחות את האוכל הביתי המוכר, ומשדרגות אותו לרמת מסעדה עלית מבלי להוסיף כל מיני חומרי גלם או שיטות הכנה מופרכים – אלא פשוט עם יד טובה וחכמה, רמת בישול גבוה והמון רצון להקפיץ את הסטטוס קוו. ולמרות היצע משלוחים שקטן משמעותית מזה של המסעדה, מחכה לכם כאן ארוחה ביתית מהממת בהינף אצבע.

• מה מזמינים היום
• עזורה
• אבן עזרא
• מסעדה מזרחית
• אוכל ביתי

1. וייקאפ קופי

מקום שנמצא ממש בחצר האחורית שלי ושאני אוהב לפתוח בו את היום על קורטדו כפול. שירות מצוין, קפה מעולה ואנשים מהממים שאני מת עליהם.
מקווה ישראל 17

2. אום

חנות תבלינים הודית שאני ממש אוהב עם קמחים, קטניות ותבלינים, המון חומרי גלם שאני שואב מהם השראה למנות במסעדה. במיוחד אני ממליץ על תערובת תבלינים מעולה לטנדורי. יש להם עוד סניף בשוק לוינסקי אבל אני מעדיף את זה שברחוב ראש פינה.
ראש פינה 1

3. עזורה

כשאמא שלי לא מכינה לי קובה אני הולך לעזורה, המקום שהכי מחזיר אותי הביתה.
מקווה ישראל 1

4. חוף הים ושוק הכרמל

ריצה היא הבריחה שלי, במיוחד בחוף הים, בחלק הדרומי היכן שתל אביב מסתיימת ויפו מתחילה. אני תמיד מסיים את הריצה בכרמל ועובר בין הדוכנים שבשולי השוק, ליד מסלול האופניים, עוצר בדוכן הירוקים וקונה הביתה.

5. איקה

כשבא לי להתפנק אני הולך לאיקה, שמכינה שוקולדים מקוריים ומעניינים. בכל פעם אני מגלה אצלה משהו חדש.
יד חרוצים 11

• העיר שלי
• waycup
• אוכלים שותים
• R48
• אוהד סולומון
• עזורה
• שוק הכרמל
• איקה

דור הנפילים הולך ומתמעט: עזרא שרפלר, בעלי מסעדת עזורה בירושלים, הלך היום (רביעי) לעולמו בגיל 90. מאז הקים את המסעדה בשנות ה-60 של המאה שעברה שרפלר ועזורה הם מהסמלים המובהקים של שוק מחנה יהודה.

שרפלר, יליד דיארבקר שבדרום מערב טורקיה עלה לארץ בשנת 1949 ועסק באוכל כל חייו. הוא עבד במסעדות בשוק, הקים את מסעדת רחמו ואז עזב את השוק ופתח את מסעדת עזורה בממילא. בשנות ה-60 חזרה המסעדה לשוק לאחר שהסכם ג'נטלמני נחתם בין שרפלר לבין רחמו בכל הנוגע לתחרות על אותו קהל. מה שהתחיל ככוך קטן התרחב במרוצת השנים למסעדה גדולה המגישה קובה, סופריטו, חציל טורקי וחומוס מצוין וכן תבשילים כורדים, טורקיים ועיראקיים.

ב-2015 הגיעה עזורה לתל אביב, למתחם גן החשמל, תחת הניהול של בנו אלרן. מוקדם יותר השנה, אלרן הרחיב את האימפריה המשפחתית עוד יותר,כשפתח בשולי שוק לוינסקי את אבן עזרא – סוג של עזורה 2.0. מבקר המסעדות שלנו קרא לה"ריקליימינג למושג 'מסעדה מזרחית'".מסעדות המשפחה ייסגרו השבוע לרגל השבעה.

>> ראיון עם אלרן שרפלר על עזורה, תל אביב, ירושלים והמורשת המשפחתית

שמה של המסעדה יצא למרחוק ורבים הגיעו לטעום את האוכל הביתי שבושל במשך שעות על פתיליות – פוליטיקאים, אמנים, פודיז ותיירים מהארץ ומחו"ל. יוסי בנאי, מיושבי המקום הקבועים, אף כתב שיר הלל למוסד הוותיק:

• אוכלים שותים
• עזורה
• ירושלים
• מחנה יהודה
• שוק מחנה יהודה
• עזורה תל אביב
• אבן עזרא

הדבר הראשון שקופץ לעין כשאתה מגיע לאבן עזרא, מיד אחרי שאתה אומר לעצמך "אה, זאת הפינה הזאת שהייתה בה את הפיצה שתמיד אמרנו שצריך לבדוק ואף פעם לא הגענו לזה (ומסתבר שגם לא נגיע)", הוא השלט הגדול שפונה לדרך יפו ועליו כתוב "אבן עזרא – מסעדה מזרחית". כי זה הרבה יותר מסתם שורה פרסומית או הודעה לציבור. זה ריקליימנג מוצדק לאחד המונחים הכי מכובסים שמסתובבים פה כבר כמעט 100 שנים. בשנת 1925 החליט יהודי בשם בוקו, לקחת את הקונספט של חומוס-סלט-שישליק, שהיה פופולרי מאוד ביפו הערבית באותם הימים, ו"לעברת" אותו. הוא הקים מסעדת שיפודים בתל אביב הקטנה וכדי שאנשים ידעו שמדובר בקונספט הערבי המוכר, ורק הבעלות היא יהודית, כינה אותה "מסעדה מזרחית".

וזה תפס. קודם כל המסעדה, שנקראה, כמה מקורי, "בוקו", והפכה מהר מאוד ללהיט בעיר העברית הראשונה. על פי האגדות, ראש העיר הערבי של יפו היה לקוח קבוע במסעדה, והשאח הפרסי, שביקר בירושלים בשנת 1943 אומנם ישן במלון המלך דויד אבל בכל ערב נסע עם פמלייתו לתל אביב לאכול ב"בוקו" ורק ביקש לשמור את הדבר בסוד "כדי לא להעליב את יפו". מה שעוד תפס היה הכינוי "מסעדה מזרחית". החל משנות השלושים נפתחות בכל הארץ "מסעדות מזרחיות" שהציעו את אותו הקונספט, אבל בהגייה אשכנזית (הומוס, קאבאב, שאשליק, סטעק). בתקופת הצנע אחרי קום המדינה, השיפודיות הפכו לז'אנר המסעדות הבולט, בעיקר בזכות מחירים אטרקטיבים, ואז הביטוי "מסעדה מזרחית" אומץ גם על ידי הערבים והפך להגדרה הרשמית של כל העסק.

>>מצאנו מסעדה ערבית מושלמת לעצור בה בדרך לצפון. וזה לא כל מה שמצאנו
>>מסעדה אדירה, מחיר מצחיק. הגיע הזמן שאוכל הודי יתפוס כאן

בעשורים האחרונים, עם הפריחה של המטבחים העדתיים בישראל, הרבה דברים השתנו, רובם לטובה. פתאום התפוצץ מבחר אדיר של מסעדות, עם מטבחים אדירים, חלקם הגדול מבוסס על המסורות של מה שמכונה "בני עדות המזרח". אבל "מסעדה מזרחית" נשאר שם קוד לשיפודיה. הפתרון היה שמות קוד. "מסעדות פועלים", "מסעדות פתיליה".אפילו עזורה הירושלמית, כנראה אחד המוסדות הכי מוכרים בשוק מחנה יהודה, שמגישה תבשילים כבר יותר מ-60 שנה, מכנה את עצמה "מסעדה ביתית". אבל השלט שמעל דרך יפו, מעיד שעכשיו זה נגמר.אלרן שרפלר, בנו של עזרא שהקים את עזורה, פתח את אבן עזרא, ולפני הכל עושה ריקליימינג למושג "מסעדה מזרחית". יש פה אומנם שיפוד, שעוד נגיע אליו, אבל יש פה כל כך הרבה יותר. למשל מטבח פתוח, אבל כזה שצריך בדיוק 20 שניות כדי להבין שהוא לא אמירה עיצובית או איזה שואו. הוא לא מפונפן או מרשים. מטבח פונקציונלי עם גריל ועם סירים שעומדים על פלטות, שלא סגרו אותו כנראה משיקולי מקום. או תנור אפיה לפיתות הקטנות הנהדרות כי שום לחם קנוי לא היה מספיק טוב. אבל תסלחו לי אם נעצור כאן את הסקירה הגאוגרפית כי הגיעו סלטי הפתיחה וזה פי אלף יותר מעניין.

היה שם באמת עולם שלם. למשל מאשוויה עדינה, קצוצה מעגבניה, בצל ופלפל חריף צלויים על האש, מטובלת ביד חזקה אבל לא אגרסיבית. והיה גם סלט קפונטה, סלט ירקות מבושלים, אבל בגרסה תוניסאית שכללה קישואים, ובמיה, עם זיתים וצלפים. סלט שמוכיח שגם מקצוות של ירקות אפשר לייצר מנה מרגשת. ועוד לא דיברנו על חציל המישווי – עם פלפל ועגבניה, או סלט תפוחי אדמה עם שום קונפי. אבל זה הגיוני כי הכל עמד בצל הטחינה האדירה, במרקם כמעט חומוסי, עם המון לימון ואפילו עם עוד יותר טעם. טחינה? שמוציאה מאיתנו וואו? מי היה מאמין?!

עוד לפני העיקריות, החלטנו שצריך לצאת מאזורי הנוחות. הייתה התלבטות, היו דיונים אבל בסוף הלכנו על המנה שנשמעה הכי הארדקור בתפריט. "מעורב חלקי פנים של בקר, טחול, שקדים, כבד. ליה". נשמע קשוח? אכן. אבל רק כשהמנה הגיעה הבנו עד כמה. זה לא סתם מעורב חלקי פנים. זה טחול שמילאו אותו בחלקי פנים, אפו בתנור ואז חתכו וצרבו על האש. התוצאה היא לא פחות ממרהיבה. גם כי זה נראה מדהים, ממש כמו פרוסת נקניק עבה משובצת ביהלומים (כלומר שקדי עגל) אבל כי כשאתה לוקח ביס זה מעיף אותך למקום אחר.

עכשיו שלא יהיה ספק. זאת לא מנה שכולם יעופו עליה. ברור שיש לא מעט אנשים שרק המחשבה תגרום להם לברוח. אבל אם אתם חובבים חלקי פנים, אל תעיזו לפספס את האירוע הזה. מדובר באחת המנות היותר מוצלחות ומעניינות שאפשר למצוא היום בעיר. המרקם של חלקי הפנים, הטעם האדמתי/ברזלי שלהם, ובעיקר אפקט המייארד של הצריבה משתלבים ביחד לביס מרהיב שרוקד על הלשון במופע מרהיב של טעמים ומרקמים.

אם היה חשד, אחרי כל היופי הזה, שהמנות העיקריות לא יצליחו לעמוד בסטנדרט שהציב המעורב, הגיעו קציצות הטלה וצחקו על כולנו בפרצוף. הן לא היו טובות, הן היו הרבה מעבר לזה. הן היו אווריריות, מלאות בטעמים, מתובלות ביד חזקה עם פפריקה תורכית, אריסה וכוסברה והכל ברוטב עדין ונעים שדאג לוודא שלא תהיה אף נקודה יבשה באזור. תוסיפו לזה גם אורז בצל נהדר שהוגש בצד (והעובדה שהסלטים של ההתחלה כלולים במחיר המנה העיקרית) ותקבלו את אחת העיסקאות היותר מוצלחות שאפשר לאכול מדרום לרוטשילד.

העיקרית השניה שלקחנו, קבב אדנה על לחמבעג'ין (מי ידע שיש כל כך הרבה דרכים לכתוב ולהגיד לחמעג'ון?) לא פיגרה מאחור. הקבב עצמו, מבשר טלה היה מתובל בעלים ובגמבה (האם זה מוזר? כן. האם הרמנו גבה? אפילו שתיים. האם זה מוצלח? מאוד) ואולי בפני עצמו הוא היה קצת חיוור, בטח לעומת הקציצות, אבל בגלל זה הוא הגיע על הלחמבעג'ין נהדר, עם קצוות שרופים כמו שצריך ועם בשר מעולה עליו. לוקחים חתיכה מהבצק, שמים מעל ח'תכה קבב, פלפל שושקה ועגבניה שרופה, סוגרים הכל ונותנים ביס. לועסים, לועסים, לועסים ובום! בבת אחת כל האושר הזה מתפוצץ בחלל הפה ושולח ניצוצות של אושר למרכזי ההנאה במוח. הלחמבעג'ין מחזיק באופן מושלם את הבשר, העגבניה אחראית על הלחות, השושקה נותנת חריפות והכל כך כך נהדר שמצאנו את עצמנו רוקדים בכסא צ'רקסיה כפולה. עוד מנה ששווה להגיע לדרום תל אביב בשבילה.

לקינוח גילינו שאין קינוח. כלומר יש, אבל לא. באבן עזרא החליטו שאין להם את התנאים כדי להגיש קינוחים שיעמדו בסטנדרט שלהם, אז בינתיים הם מגישים לכל שולחן מנת פירות על הקרח (ועל חשבון הבית). תאנים טריות, ענבים בשני צבעים וחיוך. וואלק, לא רע בכלל. מוצלח בהרבה, מלא מעט קינוחים שאכלנו בשנה האחרונה במחיר מלא. ואז כשמגיע החשבון מתברר שיש עוד סיבות לחייך. כי לא מדובר במסעדת פועלים פשוטה, ומדובר בבישול הרבה יותר משודרג ומורכב, אבל כשזה מגיע לחשבון זה עדיין יותר דומה למסעדה ביתית מאשר למסעדת גורמה. ומעבר ל-VFM מעולה במונחים מקומיים, הסיבה המרכזית לחייך כי ברור שמדובר בצעד ראשון לקראת תיקון.

>> יאפא ונכונה: 21 המסעדות הכי טובות ביפו
>> 23 המסעדות הכי טובות בתל אביב. הרשימה המצומצמת והמעודכנת

אבן עזרא לוקחת את המושג "מסעדה מזרחית", ולוקחת עליו בעלות. מורידה ממנו שנים של זלזול, מנקה אותו מסטיגמות שליליות ומראה שבשנת 2022 מסעדה מזרחית יכולה להיות הרבה יותר משיפודיה. להביא בישול איכותי עם קול ייחודי, בלי להתחנף, בלי לברוח לחומרי גלם הזויים ובלי לקרוע את הכיס.

4 כוכבים
אבן עזרא, המשביר 2. שני-שישי 12:00-17:00

סלטים – 35 (כלולים במנה העיקרית)
מעורב חלקי פנים 72
קבב אדנה 142
קציצות טלה 128

• ביקורת מסעדות
• אוכלים שותים
• אבן עזרא
• עזורה
• מסעדות

1. AKA44

מרגע הפתיחה של AKA44, ההרפתקה החדשה של דוד טור ושות' בנחלת בנימין, היה ברור שזה המקום שתל אביב חיכתה לו. גם מסעדה, גם בר קוקטיילים, גם בר יין, גם אולפן הקלטות (?), גם הרבה דברים. ובעיקר נעים ומעוצב ופלואידי, בנוי לערב של זליגה לא מחייבת בין חלל לחלל, האוכל שעליו מופקדיםאלון פלד ואביב כהן(לאקל בורגר) כיפי ולא מתיימר. לא מפתיע שהוא הפך תוך דקות למקום הכי מדובר בעיר.נחלת בנימין 44

2. שווארמה איציק הגדול

מלחמות השווארמה בעיר עולות מדרגה. אחרי שנתיים של אסקלציה מתמדת, שהביא את השווארמה בעיר לרמות הגבוהות ביותר לאחר עשורים של יובש,הכריז כהן הבשרים איציק הגדול על הצטרפותו לקרב. והוא בא לנצח: אחד משלושת השיפודים האימתניים שיסתובבו בשווארמיה החדשה שתפתח מחר בערב (רביעי, 31.8) יהיה שווארמה וואגיו, וזאת צפויה להיות מנת השווארמה היקרה בארץ וכל הסימנים מראים שהיא תהיה שווה את זה. הלכנו לעמוד בתור.שדרות ירושלים 2

3. רדלר

כבר יותר מחצי שנה שפודיז בעיר ממלמלים בהתרגשות את הבשורה על מקום חדש של השף מושיקו גמליאלי (בר 51), ובשבועיים האחרונים הוא כבר עובדה קיימת במלון הבוטיק החדש אלברטו שרבים עפים עליו. והנה, רדלר כבר בשלבי הרצה שקטה מתקדמים ועוד רגע קט תפתח שעריה ותעורר באזז מחריש אוזניים. לפי מה שראינו כשהצצנוהצצה קטנה לתוכותוך כדי מיפוי המקומות השווים בנחלת בנימין (מקטע גרוזנברג-רוטשילד), הציפיה הייתה שווה את זה.

4. אבן עזרא

כולם אוהבים את עזורה?בואו נקח את זה לשלב הבא: השף אלרן שרפלר, בנו של עזרא שרפלר שהקים את עזורה במחנה יהודה בירושלים ומי שהביא לתל אביב את השלוחה המקומית והנהדרת של עזורה, פותח בשולי שוק לוינסקי את "אבן עזרא" – עזורה 2.0 אם תרצו. המטרה כאן ברורה: להביא את האוכל של מסעדת הפועלים לדרגת מסעדת שף. מרגע פתיחתה אי אפשר למצוא בה שולחן פנוי, אבל בכל זאת מומלץ לנסות.המשביר 2

5. הבורגר של אהרוני

אנחנו מאוד אוהבות להיות תל אביביות סרקסטיות ורעילות כשמדברים איתנו על מקומות מחוץ לעיר – כאילו, מה זאת אומרת מחוץ לעיר? – אבל בשביל המבורגר עם חותמת האיכות של ישראל אהרוניהיינו נוסעות גם רחוק יותר מגני תקווה.אנחנו נכחיש שאי פעם אמרנו משהו כזה, אבל יש משהו מאוד הגיוני בהחלטה של השף להשיק את ההמבורגריה שלו הרחק מתל אביב הרוויה בקציצות פרימיום מושחתות. היכנסו כבר לאוטו וניסע.דרך ההדרים 7, גני תקווה,הפתיחה באמצע ספטמבר

6. ביסטרו Georges & Brothers

הלוקיישן מעולה – פינת קינג ג'ורג' בן ציון – והעובדה ששוב ושוב נסגרים בתי הקפה שמשתלטים עליו לא אומרת שהוא מקולל, אלא שפשוט עדיין לא נפתח בו הדבר הנכון. יכול להיות שמה שצריך כאן זה ביסטרו צרפתי-אמריקאי כשר? מאוד יכול להיות, כימנות ביסטרו כיפיותזה לפעמים כל מה שצריך, צרפתים שומרי כשרות לא חסרים כאן מרסי בוקו מון דייה, ועל קינג ג'ורג' תמיד נחמד לשבת.קינג ג'ורג' 46

7. C/W בר יין ושוקולד

טרנד ברי היין ממשיך להתפוצץ ברחבי העיר, אבל בר יין שהוא גם חנות שוקולד עוד לא היה לנו, וגם אם ברגע הראשון זה נשמע מעט חריג לא צריך יותר מהרהור קצר כדי להיזכר כמה טוב הם הולכים ביחד. C/W של השוקלטיירית המוערכת איקה עושה את ההיבריד הזה על אחת הפינות של רחוב מרגוזה העולה, ומקום כזה עם קצת סטייל זהבדיוק מה שאזור שוק הפשפשים היה זקוק לו. יש גם מנות קטנות וחביבות של אוכל שאינו שוקולד, אם הייתם מוטרדים.יהודה מרגוזה 10

8. מולה בית קפה

המסעדה הטבעונית האהובה באנה התרחבה ופתחה בית קפה טבעוני שנמצא ממש מולה, ולכן שמו בישראל יהיה מולה. אנחנו נסלח לזהכי יש כאן מקום באמת מיוחדשמגישים בו אוכל ומשקאות מבוססי צמחים, ללא גלוטן, ללא סוכר מעובד, ויש לו חצר קטנה ונפלאה שהיא באמת פנינה קטנה של אסקפיזם באמצע רחוב יהודה הלוי. כמו שכבר כתבנו, זה עשוי להפוך אותה מהר מאוד לשחקנית רצינית בסצנת הבריאות בעיר.יהודה הלוי 52

לא תאמינו מה יש שם מעבר לגדר. מולה (צילום: נועם רון)

9. אקס אנד קו

זורקים פה גרזינים למטרה ושותים בירות. מה עוד אתם צריכים לדעת.קרליבך 23

>> המסעדות הכי טובות בתל אביב: בכמה מהן כבר אכלתם?
>> כל היום היא מסתובבת: דירוג השווארמות הכי טובות בתל אביב

• אוכלים שותים
• מסעדות מומלצות
• AKA44
• מושיקו גמליאלי
• עזורה
• ישראל אהרוני