>> מעין נבו היא מנהלת תחום אמנות במרחב הציבורי במחלקת אמנויות, אגף התרבות והאמנויות, עיריית תל־אביב-יפו. ביום שישי הקרוב (7.3) יתקייםאירוע מיוחדשיזמה במסגרת אירועי "במלוא הדרה" של העירייה לרגל יום האישה: סיור בעקבות ציורי הקיר שיצרו אמניות בפרויקט שאותו היא אוצרת בשם "הקירות המצוירים של נווה שאנן" וסדנת קולאז', בהדרכת האמנית תמר יוגב שתתקיים במרכז הקהילתי הגר"א בשכונת נווה שאנן. רק אומרות שכדאי לכם.

>> בין קולינריה לדראג ובין הזונות לגלים // העיר של אודי שניידר
>> המבנה הכי יפה בתל אביב ופארק עצום לרוץ בו // העיר של סמג'

1. הפסל "שמועות" של ניב גפני בחוף רידינג

פסל שהוא מקום, מקום שהוא פסל. הוצב בספטמבר 2023 בעיצומו של פרויקט פיסול עירוני חסר תקדים בשם "אבץ", בניהולה של מחלקת אמנויות בעיריית תל-אביב-יפו, שבו נוספו לעיר 30 פסלים חדשים. כל זה קרה רגע לפני שהחיים של כולנו השתנו מקצה לקצה. בפעם הראשונה שביקרתי בפסל הייתי בדייט עם יין וגבינות מהמגדלור (עוד מקום אהוב, ראו מקום 2), אבל זה סיפור ארוך, אותו אני (אולי) אספר במסגרתקול קוראשמאוד מלהיב אותי לאחרונה, שמובילים מוזיאון העיר תל־אביב-יפו ומחלקת אמנויות, לאיסוף סיפורים אישיים על פסלי העיר.

2. קפה המגדלור

כמו שציינתי, במגדלור יש יין טוב וגבינות משמינות היטב, זה מקום מעולה לקפה, שקיעות ומוזיקה, והמון פעילויות קהילתיות, תרבותיות וספורטיביות שהם פשוט לא מפסיקים לארגן ולהרים שם. נכון שהוא עמוס יותר בסופ"שים, אבל תמיד אפשר למצוא מקום להיזרק על דק העץ או על הדשא מסביב ואפילו על פסל נוסף (אוהבת את כולם מה לעשות) של האמן גיא זגורסקי "אין מציל (מגאפון)" שמוצב קרוב אליו ומזמין לשהות במחיצתו. כך או כך – שקיעה במגדלור היא פרייסלס.

3. ספורטק צפון

המקום הזה מתחבר לי לימי הנעורים המגניבים שלי, כשהחבורה שלנו נהגה לשהות שעות על גבי שעות במתחם הסקייטרים של רובי (נוסטלגיה), ברחבת הגלגיליות ובטרמפולינות. בימים ההם (לא משנה שנים), בילוי בחוץ שעות על גבי שעות היה דבר שבשגרה. היינו ילדי חוץ, נשמנו את אוויר פארק הירקון, וטבע עירוני היה התרבות והדת שלנו. כיום אני עדיין מגיעה אליו עם הבן שלי והוא תמיד מרגיש לי כמו הבית מחוץ לבית.

4. פארק מדרון יפו

כמו שהבן שלי נוהג לומר לי מהרגע שלמד לדבר והסתובבתי איתו ברחבי העיר: "אמא תראי פסל, את אוהבת, צלמי צלמי!", אז זה כבר המקום השלישי האהוב עליי בעיר שבו יש, נחשו מה, פסלים. וגם הם הוצבו במסגרת הפרויקט העירוני "אבץ". אבל לא רק בגלל הפסלים שיש בפארק אני אוהבת אותו כל כך. הפארק גדול ורחב, יושב ממש על הים ויש בו תחושה נעימה של שפיות. יש בו שילוב של טבעיות ובתוליות יחד עם פונקציונאליות, הוא סמוך לנמל יפו שתמיד יש שם משהו מעניין לראות וגם לנשנש – והכי חשוב בימינו, חניון ענק שתמיד יש בו מקום.

5. חומוס אבו חסן

אהבת חיי השלישית היא חומוס (הראשונה היא גל הבן שלי והשנייה היא האמנות), וליתר דיוק המסבחה של אבו חסן על כל סניפיו. אין סיור שטח ביפו שלא מסתיים שם, בכל שעה של היום ובכל יום בשבוע.
הדולפין 1/שבטי ישראל 14/ שבטי ישראל 17

מקום לא אהוב בעיר:

אין דבר כזה. יש מקום שלא אהבתי אבל למדתי לאהוב. אם הייתם שואלים אותי את השאלה הזו לפני 5 שנים הייתי עונה נווה שאנן, ובאמת שלא צריך להרחיב. מאז שהתחלנו את פרויקט "הקירות המצוירים של נווה שאנן" בתקופת הקורונה למדתי לאהוב אותה. גיליתי צדדים יפים בה, שכוללים כמובן את 30 ציורי הקיר שיזמנו והוצאנו לפועל בשכונה, את גלריית בית המשאבות, את המרכז הקהילתי הגר"א, אבל גם את המאמצים שמחלקות העירייה השונות משקיעות כדי לשפר את מצבה. זה מאוד סיזיפי וקשה, אבל יש עשייה ויש תקווה.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
יש דברים שנחקקים בזיכרון לעשרות שנים ואחד מהם זה מופע המחול "אנאפאזה". צפיתי בו כנערה מתבגרת וצפיתי בו בחידוש שעלה לאחרונה. חוויה מכוננת וחזקה בכל אחת מהפעמים, ותזכורת לכוחה של התרבות לרומם את הרוח והנפש.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
לאורך כל תקופת המלחמה אנחנו עוטים עלינו סמלים ומביעים דרכם את דעותינו ועמדותינו. לרוב זו סיכת החטופים הצהובה שמוכרת לכולנו. אני גיליתי שמה שנותן לי כוח ועידוד זה ללבוש את עמדותיי, תחושותיי, ואהבותיי. ולכן קניתי חולצה במסגרת "עוטף", פרויקט שמקדמת מסעדת האחים לתמיכה ביישובי העוטף, יחד עם המותג "קון". אני בחרתי בחולצת בורדו של קיבוץ בארי, עם טיפוגרפיה נוסטלגית ודימוי גרפי של עץ, בית ומגדל מים. כשאני לובשת את החולצה הזו אני מרגישה הזדהות החוצה וחיזוק פנימה.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
ימי המלחמה שלא נגמרת הם תקופה קשה גם לעסקים מכל הסוגים. בתחום התרבות והאמנות זה עוד יותר קשה כי אלה תחומים שנתפסים כמותרות. אסופה היא חנות שנותנת במה לעיצוב ישראלי ולאחרונה כמו כולם גם הם נקלעו לקשיים כלכליים.הם השיקו קמפייןהדסטארט מוצלחשעדיין פתוח להשתתפות למי שמעוניין.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אני מרימה לכל האימהות התל אביביות באשר הן, אלה שנלחמות ביוקר המחייה, אלה שמגדלות את ילדיהן בדאגה, אלה שמתנדבות ועוזרות ונותנות מעצמן, אלה שהפכו לתל אביביות כאשר פונו מהצפון והדרום, אלה שחולמות על עתיד טוב לילדיהן, קטנים כגדולים.

מה יהיה?
חייב שיהיה טוב.

• העיר שלי
• עיריית תל אביב
• פסלים בתל אביב
• יפו
• אבו חסן
• גני יהושע
• פארק רידינג
• אמנות
• נווה שאנן

אהרונה ישראל היא כוריאוגרפית ויוצרת בינתחומית, והיאתעלה את המופע "מדריך למתעמל"בבכורה ב-13 באוגוסט בתיאטרון הבית בתל אביב. המופע חוזר בזמן לרגע בו החלה להיווצר בארץ תרבות של חינוך גופני בעברית ומתחקה אחר השיעורים שהעביר המורה המיתולוגי צבי נשרי בימיה הראשונים של גימנסיה הרצליה בתל אביב החל מ-1907.

>> העיר שלנו: 8 המלצות מעולות שקיבלנו השבוע על ובתל אביב
>> אור בימים חשוכים ומקום ליצירה חתולית // העיר של אילנה זפרן

1. החוף הסודי

מול שדה דב ז"ל אשר מצפון לרידינג ומדרום לתל ברוך. חוף לא מוסדר שהואהחוף שלנו כבר שנים, עוד לפני ההורות וגם אחריה (יש קטע חוף עם לגונות קטנות בין הסלעים, בטוחות ומושלמות לפעוטות). מגיעים באופניים עם נשנושים וציליה. מאז ששופצה טיילת האופניים ונפתח המגדלור, החוף הזה הרבה פחות סודי לצערי, אך עדיין הכי כיף לראות בו שקיעות, פוגשים אנשים קצת אחרים ומתפתחות שיחות מעניינות.

2. פארק הירקון

אנחנו גרים מול הפארק והוא חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו. הליכות, אופניים, צ׳י קונג ויוגה ופיקניקים לרב. אני מכירה בו המון פינות קסומות שאפשר להתחבא בהן ולשבת בפרטיות על גדת הנהר ולכתוב, עץ שאפשר לשבת עליו, והמבט לירקון כשיש בו ברווזים זה הכי אירופה בתל אביב עבורי ומזכיר לי את הוונדלפארק באמסטרדם, עיר שהייתה לי בית שנים רבות. ילדתי את בתי בסגר ה-100 מטר, ולאורך כל השנה הראשונה של האימהות שהתקיימה במקביל לקורונה – הפארק פשוט הציל אותי.

3. קפה התחתית

המקום הזה קשור אצלי בהרבה זכרונות נעימים מתקופות שונות בחיים. לסיים הופעות בתמונע ולסגור שם את הערב בדרינק, שיחות על אמנות אל תוך הלילה (כשעוד היה פתוח 24/7), לשבת לצהריים עם הלפטופ אחרי חזרה בביכורי העיתים ועוד רגעים רבים שחרוטים אצלי בלב. טעים ונעים לי שם בכל שעה ביום, עם עצמי, עם פרלמנט חברות וגם עם בן הזוג והילדה. זה אחד המקומות שהם הכי תל אביב עבורי.רחוב לינקולן 9

4. שוק לוינסקי

יש חלקים בתל אביב שמצליחים לשמר גרעין תל אביבי של פעם בצד התחדשות ושינוי. שוק התבלינים של לוינסקי הוא דוגמה לתל אביב שהכרתי דרך עיניי אבי שנולד וגדל בתל אביב. אין מצב שאני באזור ולא עושה קניות, עוברת בחנות הקפה אטלס שמערבב לי את הקפה לפי טעמי ובמחיר שווה לכל נפש. בעל המקום, דוד הוא איש חביב ונדיב שלא פעם התפתחו לי איתו שיחות נעימות ואף תרם לי שקי יוטה למופע בעבר. את הסיבוב בשוק אני מסיימת בקאימאק – עוד מקום שאהוב עליי מאוד בעיר.

5. פיצה ברוקלין

כשבא לנו אוכל רחוב איכותי בקלילות מבלי להתארגן על בייביסיטר או להזמין מקומות מראש. סלייס פיצה טבעונית עם בירה בצד סוגר פינה בכיף גם לנו וגם כארוחת ערב לילדה (בלי הבירה:)).רחוב דיזנגוף 276

מקום לא אהוב בעיר

הדרך מהבית שלי לקפלן באופניים עוברת על אבן גבירול. השביל האופניים באבן גבירול היה מאתגר גם לפני עבודות הרכבת הקלה, מעצם היותו רחוב סואן מאוד עם שבילים לא רציפים שאינם ממוקמים היטב על המדרכה. כעת זה אפילו יותר לא נעים. לא פעם אני תוהה אם נכון היה בכלל למקם שביל אופניים על ציר כל כך סואן. יחד עם זאת, לנסוע על אבן גבירול בשבת בערב להפגנה זו הרגשה מיוחדת. הכל מתנקז לציר הזה ואתה מרגיש חלק מתנועה גדולה יותר.

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
המופע "מ ח ר ב נ ו מ ג" של קבוצת תיאטרון רות קנרהוא מסמך נוקב לתקופה הזו. עבודה לא קלה להכלה שהרעידה לי את הלב.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
הקול הנשי של רונה קינן קיבל עבורי רבדים נוספים מאז המלחמה ומרגש אותי באופנים חדשים. הלוואי ותשימו פה את הביצוע שלה לשיר ׳בורות המים׳ של נעמי שמר שעורר בי השראה במופע פרפורמנס שהצגתי לא מזמן, המופע ׳הזכרות.פרידה׳ שנוצר בשיתוף עם עינת רווה.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
אני בעד לתמוך בכל פעולה של בניית תקשורת מקרבת בין האוכלוסיות השונות שחיות פה וכמובן למטה משפחות החטופים.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
נשים, אמהות וסבתות שעושות מילואים בעורף. הן מחזיקות הרבה על הכתפיים במאמץ לייצב לעצמן לילדיהן ולמשפחתן את החיים תוך שהן בחרדה גדולה ועייפות מתמדת. הן כמעט שקופות למדינה. ועוד לא אמרתי חופש גדול.

מה יהיה?
יהיה רע לתפארת ואז ישתפר. חייב להשתפר.

• העיר שלי
• פרפורמנס
• פארק רידינג
• פארק הירקון
• התחתית
• פיצה ברוקלין
• שוק לוינסקי

לירן עצמור הוא מפיק ויוצר סרטי דוקו ("פרינסס שואו", "קינג ביבי"), אב תל אביבי גאה לשני ילדים ומהאקטיביסטים הבולטים בקהילת היוצרים בעיר. "ספיר", סרט תיעודי חדש בבימויו שהוקרן בפסטיבל דוקאביב ועוקב אחר דמותה המרתקת של ספיר ברמן, יעלה להקרנות בסינמטק מחר ולאורך הסופ"ש, וכרטיסים כדאי לכם להשיג כאן. ב-28.7 וב-29.7 יוקרן במרכז מגיד (נורדאו) ובמרכז הטרנסי ביד אליהו הסרט "אמת פנימית", אותו יצר עצמור יחד עם הילה אלרואי ושלומי לאופר, המתעד את מסעם המורכב של ילדי הקשת הטרנסית. הסרט יוקרן גם ב-22.8 במרכז הגאה בגן מאיר. שווה לכם.

>> הדיל הכי טוב בעיר ומיקרופון לצרוח לתוכו שיכור // העיר של איתי גל
>> מקום שמצייר חלומות ומסעדה שהיא כאפה לפנים // העיר של רוני נתנאל

ספיר ברמן (צילום: מתוך הסרט "ספיר")

1. קפה יאפא

זה המקום בו ניסיתי לשבור שיניים בלימודי הערבית שלי ונכשלתי. הספרים בערבית על המדפים מזכירים תרבות ספרותית ערבית מפוארת שאין לה זכר כמעט בעיר החדשה. הדבר הפשוט והטבעי הזה שנקרא ספרים, הוא ממש לא מובן מאליו כשמדובר בספר בערבית בישראל.מרגוזה 33

2. שאול המלך 4

פלטת האבן שמזכירה – כאן פעל ויצר הבמאי דוד פרלוב. זהו הבניין שבקומה ה-14 שלו גר חלוץ הקולנוע התיעודי וחתן פרס ישראל לקולנוע, דוד פרלוב. רחוב אבן גבירול מחלון ביתו, באחד מגורדי השחקים הראשונים בתל אביב, יהיה לעד התמונה התל-אביבית עבורי.

3. קולנוע קנדה

נס במילאנו התל אביבי. בית קולנוע מחתרתי, צעיר, וסקרן, שנותן במה ומקום לכל הסרטים שלא מוצאים להם בית בבתי הקולנוע המסחריים של היום. בית הקולנוע השכונתי האחרון בעיר.חצרים 15

4. בר לחם

מוסד מאפים בנאות אפקה, השכונה אליה היגרתי בשנים האחרונות בעקבות המשפחה הגאה שלי. ההוכחה שבתל אביב, בלב מגרש חניה ולצד קופת חולים יכולה להתקיים איכות קולינרית שלא מביישת שום מאפייה צרפתית.קהילת סלוניקי 7

5. גשר הולכי הרגל של רידינג

המבט הכי יפה על תל אביב עוד מימי הסרט "מציצים" של אורי זוהר. אמנם זו הפכה להיות פינה קיטשית להחריד ועדיין, לא רואה את חיי בשום מקום אחר בעולם, בזכות נקודת המבט הזו על שפך מי הצינון של חברת החשמל הנשפכים לים בקצה הירקון.

מקום לא אהוב בעיר

גן העצמאות המחודש. בשנות ה- 80 הגן הזה, על פסליו ושיחיו הסבוכים, היווה עבורי גן עדן של ממש. המחזה "מזמור לדוד" של תמיר גרינברג הציג את הגן על הדמויות והטיפוסים המיוחדים שלו. האפשרות לצאת מהארון אבל להסתתר בין השיחים היתה נקודת מפלט לילד המפוחד שלא רצה שאף אחד ידע על הנטייה המינית שלו. בגן המחודש, תחת התאורה שמזכירה בסיס חיל אוויר והגינון המוקפד, כבר אין מפלט פיזי להומו ארון.

אין איפה להסתתר. גן העצמאות (צילום: ברק ברינקר)

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
2019 של בת שבע בסוזן דלל היא חוויה בלתי נשכחת. הרגשה של פסגה אמנותית שאי אפשר לחוות בשום מקום אחר בעולם.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"הדונם של סבתא" של ירמי שיק בלום ואלעד אורנשטיין, סרט דוקומנטרי הכי פוליטי שיש, אגרוף ללב ולמוח ולבטן. יצירה אמיצה על מציאות חיינו הכוחנית והאלימה בשטחים. כולנו אחראים לשלטון הפרעות והאימה ששורר רק 30 ק"מ מכאן.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
לבשל בבית דרור. בית מחסה לבני נוער להט"בים. נקודת אור בכל החושך הגדול. הסרט "אמת פנימית" חושף את חשיבות המקום הזה במתן מענה לנערות ונערים שנאלצים לעזוב את ביתן בגלל נטייתם המינית.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אביב הברון. 12 מבני משפחתו נחטפו או נרצחו ב7.10. טל שוהם, הבעל של אחייניתו עדיין חטוף בעזה. אביב התגייס לטובת המאבק למען החזרת החטופים מהרגע הראשון של המלחמה ומאז עושה הכל כדי להשיב את טל והחטופים. הוא עיתונאי בחסד עליון. איש מבריק ומצחיק שאני אוהב כל כך.

מה יהיה?
לא טוב.

• העיר שלי
• קולנוע ישראלי
• דוקומנטרי
• קפה יאפא
• פארק רידינג
• בר לחם
• קולנוע קנדה
• לונדון מיניסטור

אחרי יותר מעשור של תוכניות, התנגדויות, מאבקים ודיונים, אישרה הוועדה המקומית לתיכנון ובנייה תל אביב-יפו את לשיקום והשמשת מעגנת רידינג ההיסטורית, ששימשה עד לשנת 2006 את תחנת הכוח שפועלת במקום, כמעגן לספינות שהביאו דלק מזוט ממיכליות בלב ים. ובמילים אחרות: מרינה חדשה שתשמש כמעגן ל-300 כלי שיט קטנים תצטרף למגוון האטרקציות הציבוריות שמתפתחות בין נמל תל אביב לפארק הטיילת החופית לצד השכונה העתידית בשדה דב.

>> תשכחו מחניה חינם בכחול-לבן: עיריית ת"א-יפו מקשיחה מדיניות
>> הופעות, נאומים וחסימות כבישים: המדריך המלא לעצרת הגאווה

מדובר בבשורה משמחת שמחזירה עוד חלק מהשטח עליו חלשה חברת החשמל אל הציבור הרחב, ולמרות שאפשר לצקצק על הקמת מרינה נוספת על חופי העיר – מהלך שקידמה בשעתו מירי רגב מתוך דאגה למחסור הארצי במקומות עגינה ליאכטות – אפשר גם לציין שבשנת 2021 נדחתה תוכנית להרחבת המרינה פי שלוש (!) על חשבון חופי רידינג הקטנים והחמודים, אז לפחות זה.

כך או כך, את הטעויות שנעשו במרינה התל אביבית, שהייתה גם הראשונה בארץ, לא יעשו כאן. על פי התוכנית של עיריית תל אביב-יפו שתבוצע על ידי חברת אתרים (מתכנן: מיכאל וינד), אזור המרינה יהיה פתוח לציבור כחלק מהרצף של הטיילת ברצועת החוף הצפונית של העיר, ויפותח כמרחב ציבורי פעיל ואטרקטיבי לנופש, בילוי, תרבות וספורט ימי. בעיריה רואים בפרויקט צעד משמעותי למימוש החזון העירוני לנצל את משאב הים כמאפיין איכותי של הזהות התל אביבית והמרחב הציבורי.

התוכנית כוללת פיתוח שטחים ירוקים ופתוחים ושטחים נרחבים לשימוש ציבורי, תוך שמירה על אופיו הייחודי של חוף הים, ופארק רידינג החדש שנפתח בסתיו שעבר מהווה למעשה שלב ראשון בה. במרינה יוקם על פי התוכנית גם מרכז ספורט ימי חינוכי – נקווה למודל דומה לזה של המרכז הקהילתי הימי המשובח שנפתח בחוף הדולפינריום – ולצדו מעט מבנים למסחר בשטח מצומצם שיציעו אוכל ושתיה לשייטים ולטיילים הרעבים.

עוד כוללת התוכנית את הרחבת גשר הולכי הרגל הקיים שמוביל אל המרינה העתידית, והקמת שביל אופנים נפרד על מנת לשפר את הבטיחות להולכי הרגל ולרוכבים. שוברי הגלים בשטח יהפכו לטיילת ציבורית. בעיריה, אולי מתוך קשב לחשש הציבורי מפני "השתלטות של יאכטות" על המרחב הציבורי החופי, מתחייבים להקפיד על איזון בין פיתוח המרחב הציבורי לפיתוח מעגנה פעילה, לצד התייחסות לנושאי סביבה וטבע ושמירה על הסביבה הימית והחופית. נתראה שם עוד כמה שנים.

• הבועה
• ❤ תל אביב
• פארק רידינג
• המרינה
• נמל תל אביב
• ספורט ימי
• יאכטה

מיטל להבי, יו"ר מרצ ת"א-יפו וסגנית ראש העירייה לתחבורה, בטיחות בדרכים וקהילה גאה, ממובילות יזום וישום "נעים בסופ"ש"- שירות התחב"צ של גוש דן בשבת ובחג. להבי מכהנת מזה 20 שנה כחברת מועצה, מתוכן 12 כסגנית ראש העיר, והחלה את דרכה כפעילה חברתית כיו"ר ועד שכונתי, ממייסדות ה"פורום הירוק" של קהילות ת"א-יפו וכיהנה בהתנדבות גם כמזכירת ועד שוק הכרמל. להבי מתגוררת בשכונת כרם ישראל בסמוך לשוק, גרושה ואם לשני ילדים ועוד אחת כמו בת.

>> העיר של חן אריאלי: מקום להרגיש בו אני ושוק להתמכר לו

1. שוק הכרמל

שוק הכרמל הוא נכס צאן ברזל עירוני עבור תושבי העיר ומבקריה. האנשים הקולות, הצבעים והריחות, הם חלק מהמהות של המורשת התל-אביבית שצריך לשמר. כשעברתי להתגורר ליד השוק פעלתי לאיחוד הסוחרים תחת ועד משותף, ויחד איתם הובלתי לקידום ואישור תוכנית בניין עיר שתשדרג את השוק ותאפשר פעילותו המוסדרת (כולל קניינית) לשנים הבאות. לכולנו ברור שהצבעים הייחודיים של השוק נובעים גם מההרכב האנושי הייחודי של הסוחרים שמושקעים עם הנשמה והמשפחה שלהם במקום. זוהי פנינה ששווה להילחם עבורה כדי ללטש אותה אך בעדינות רבה כדי שלא תאבד מהאותנטיות שלה.

2. גני יהושע, רידינג ופארק המסילה

הריאות הירוקות בעיר הם תזכורת לכוח של חזון ומאבקים נחושים ויכולתם להביא להצלחה שתורמת לאיכות החיים והסביבה של כולנו. בקדנציה הראשונה שלי כיו"ר הועדה לאיכות הסביבה, קידמה העירייה תוכנית בנייה על גני יהושע והושתה עלינו לא רק משמעת קואליציונית אלא גם משמעת סיעתית. לשמחתי ולמזל כולנו, יוסי שריד כיהן אז כשר לאיכות הסביבה וכששיתפתי אותו בדרישה למשמעת סיעתית הוא הינחה להצביע לטובת הריאה הירוקה וכנגד בניה. והשאר היסטוריה. באותה קדנציה הובלתי למעבר של תחנת רידינג ממזוט לגז וזאת בזכות נחישותי ויכולתי לגייס שותפים מהערים שנדרשו לחתום על אישור הנחת הצינור בים. דוגמא מוכרת יותר מהקדנציה האחרונה היא של פארק המסילה, שמבטא נאמנה את היפוך סדר העדיפות התחבורתי בעיר ושינוי של המרחב מחניון לרכבים לפארק לאנשים. איכות סביבה זו לא סיסמא. זו החובה שלנו לדור העתיד, ואני כזוכת הגלובוס הירוק וחברה בצוות האקלים של בית הנשיא, מחויבת לפעול למען הסביבה בעירי וגם נהנית אישית מהתוצאות.

3. גן מאיר

גן מאיר היה והינו בית הגידול של ילדי במרכז העיר ולכן אני גאה במיוחד שהגן העירוני הפך בית לקהילה הגאה בדחיפה של סיעת מרצ, שפעלה להקמתו של המרכז הגאה הראשון בישראל בגן שממוקם בלב התוסס של העיר ושמהווה מוקד בילוי ופנאי למשפחות מכל הגוונים. המרכז הגאה (שנמצא בבניה לטובת הגדלתו), מסמל את הזכות של כל אחת ואחד להיות מי שהם, מבלי להסתתר ולפחד. צריך לזכור שמרצ היינו הראשונים להכניס נציגות גאה לכנסת, לממשלה ולמועצות ואני מאמינה שתכ'לס, בלי מרצ הגאווה היתה מתפוגגת מול דעות קדומות.

4. כיכר רבין

כאמא צעירה לבני אלדר בן 9 חודשים והרה עם בתי קמי, זה המקום שבו הזמן עמד מלכת בלילה שבו נרצח ראש ממשלת ישראל. היה זה ערב של תקווה למאות אלפי אזרחים שהגיעו לתמוך במנהיג שהוביל את תהליך השלום, למרות הסתה ואיומים. הערב שהסתיים בבכי ובהדלקת נרות והבהיר לי שהמציאות נזילה ושעלי להיות מעורבת יותר. מאז כאני עוברת ליד האנדרטה לזכרו של רה"מ רבין, זוהי עבורי תזכורת לדבוק בחזון לשלום ולשוויון.

5. החוף והים

אפשר לפעמים לוותר על חו"ל בזכות החופים והים של תל-אביב ויפו. עבורי רצועת החוף היא האופק שפתוח בפני כולנו לחופשה מקומית בעלות נמוכה. אפשר לישון בבית, ליהנות מהמסעדות הכי טובות בעיר ובעיקר להתמוגג מרצועת חוף שיש מי שמשלמים אלפים בדולרים כדי להגיע אליה ועבורנו היא כאן זמינה ובחינם. בחוף ליד הבית ביליתי עם ילדי גם בערבי שישי מול השקיעה ולהטוטני האש לקולות המתופפים ורחש הגלים. מקום פתוח שמשתלב בחיים לפעמים בשקט ולפעמים בסערה.

6. בית הספר לטבע

אם היה זה בידיי, כל ילדי העיר היו זוכים לצמוח בבית הספר לטבע, וכעירייה היינו מקצים לכך את השטחים הכי טובים שלנו. יש אמרה של יאנוש קורצ'אק שאומרת "הדואג לימים זורע חיטים, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים". בית הספר לטבע, שם חונכה ביתי, הוא לא רק מוסד חינוכי אלא תוכנית לחיים, ללמידה עצמאית, לאהבה לטבע ולחי, וכל זאת במרחב פתוח ומרווח. אני מאמינה גדולה שסביבה יוצרת לא רק אווירה אלא מציאות חיים ושעלינו לדאוג שכל המוסדות שלנו יהיו ייחודיים וירחיבו את הנפש והלמידה מעבר לחובה שמוכתבת על ידי משרד החינוך.הרצל 155

תוכנית לחיים. בית הספר לטבע (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק הרשמי)

7. קפלן (כיכר הדמוקרטיה)

בחודשים האחרונים ישראל עברה טלטלה. הסכמים הופרו. מפלגות נמחקו. חוקים הפכו כלא קיימים והמרקם שמחבר את החברה בישראל נפרם. ההבנה שמה שהיה כבר לא יהיה הביאה להתעוררות גדולה בקרב הקהל החילוני, הנאור והציוני שאוהב את ישראל ורוצה לשמור עליה. התעוררנו אל מול ההגזמה של כוחות חשוכים שרוצים להשתלט על אורחות חיינו ולהחזיר אותנו שנות דור לאחור. מאז הפך רחוב קפלן למוקד של מחאה ולכיכר הדמוקרטיה שבה אנו מפגינים מידי שבת למען ערכים של שוויון לכל אזרחי ישראל, משפט צדק וחופש מכפייה דתית ומגלים שוב כי אנו האנשים להם חיכינו ושהתקווה נמצאת בידיים של אלו שנאבקים למענה.

• העיר שלי
• בחירות 2023
• שוק הכרמל
• פארק רידינג
• גן מאיר
• כיכר רבין
• חופים בתל אביב
• בית הספר לטבע
• רחוב קפלן
• מיטל להבי