לאורך התקופה האחרונה – ועוד לפני המלחמה, למען האמת – אנחנו מסקרים את המכות החוזרות ונשנות שחוטפים עסקי האוכל של העיר, החל מאתגרים מול ההפגנות, דרך חוסרי כוח אדם ויציאה למילואים וכמובן, בהתאם למלחמה, לא מעט סגירות. אבל לבטן התל אביבית יש כוח יותר גדול ממה שניתן לחשוב, ואף על פי כן, סצינת האוכל המקומית נוע תנוע. לקראת סיום השנה האזרחית הארורה הזו, מצאנו 17 דברים מאוד טובים שקרו השנה, למרות הכל.

>>

1. תל אביב תומכת בצפון ובעוטף

קשה לדבר על השבעה באוקטובר בהקשר משמח. ובכל זאת, אפילו הזו הצמיחה יוזמות שמחממות את הלב. בשעה שהמסעדות עצמן במשבר קיומי, התגייסה הקולינריה התל אביבית לתמוך בעוטף ובצפון, כשאנשי האוכל בעיר נרתמו לעזור למפונים, לחיילים, לנפגעים, לקולגות, לחקלאים ולכל מי שזקוק לכך. ראשונים להתעשת היו יותם ואסף דוקטור, בעלי "האחים", שהקימו במסעדה חמ"ל ענק להכנת ושינוע אוכל לחזית עוד ביום הראשון למלחמה. מכאן נפתח הסכר לאינספור מיזמי תמיכה קטנים כגדולים: מסעדת טאיזו שהכשירה את המטבח כדי לבשל לחיילים ומלפונים; החמ"ל במרכז הקולינרי "אסיף"; מיזם הכנת כריכים באוזריה והכנת אוכל לחיילים ומפונים טבעונים במסעדת J17 ועוד ועוד.

ההירתמות המרשימה הזו נמשכה עמוק לתוך 2024, כאשר ברחבי העיר נערכו ירידי תוצרת חקלאית מהצפון והעוטף, ובתי עסק רבים תרמו חלק מהכנסותיהם לטובת תמיכה בנפגעי המלחמה ואירחו מסעדות שנסגרו. די להזכיר על קצה המזלג את מאפיית לחמים שאימצה את האופה יקי שגיא מבארי, את חיים כהן שאירח את המבורגריית כביש 90 בדיקסי ואת קאלו באבא מקרית שמונה, שערבי האוכל ההודי שלו הביאו קהל רב לקסבה (שנסגרה מאז). ענף האלכוהול תרם גם כן את תרומתו לחיבוק ולזיכרון. זכורות במיוחד היוזמות למען החטופות כרמל גת ז"ל ורומי לשם גונן תיבדל לחיים ארוכים, שבימי ההולדת שלהן הוגשו בברים ובמסעדות בכל רחבי העיר קוקטיילים שהן אהבו במיוחד. לכולם מגיע להשיא משואה ביום העצמאות הבא ולזכות בשוך הקרבות להתחשבות מצד העירייה ומשרדי הממשלה.

2. המטבח הצרפתי חוזר

תנו לנו קצת חורף ודכדוך ואנחנו חוזרים אחורה, להתרפק על כמה טוב היה פעם. אולי זו הסיבה לכך שברשתות החברתיות עפים על כל מה שמריח צרפת – מרק בצל, גראטן, ביסק וכל השאר שבו להיות הבון טון, עד שכאשר השף של הוטל מונטיפיורי הוציא את הקרפ סוזט מהתפריט, רותי ברודו התקשרה לצעוק. טרנד האויסטרים וברי היין, האוכל שרושפלד מבשל בבריקס ופריחת הפטיסרי – כולם תומכים ברטרו ומוכיחים שלקלאסיקה אין תאריך תפוגה.

3. הסינבון חוזר

ההיפך המוחלט מהסעיף הקודם, פצצת מתיקות ופחמימות שכבר עשתה הייפ לפני יותר מעשור וכעת חוזרת עם אותו טעם וניחוח ממכר. כדי לטעום את הסינבון המקורי עם הקינמון והפרוסטינג הלבן, תצטרכו לנסוע לקניון עזריאלי ולהתייבש בתור.התמורה מתגמלת כראויכי טראש תמיד מנצח, אבל 45 דקות על הרגליים בחברת מכורים כמונו היו קצת יותר מדי. אפשרות אחרת היא לעקוב אחרי האינסטגרם של מאפיות וקונדיטוריות בעיר, למשל נולה, בוטיק סנטרל, נורדיניו וגרציאני, ולגלות מתי אופים שם את השבלולים הנחשקים.

4. אייל שני

גם אם הוא יודיע על פתיחת מסעדה בדמשק, שום דבר לא יפתיע אותנו לגבי אייל שני. השנה הוא פתח את דוכן הגלידה המצוין "קסטה", השיק את המועדון־מסעדה התיאטרלי "גילה וננסי" בשיתוף עם ליין הפאג, הכשיר את סניף המזנון ברמת החייל ושמר לשנה נוספת על כוכב המישלן של מסעדת "שמונה" בניו יורק. אפשר לאהוב אותו ואפשר שלא, אבל אייל שני הוא חד משמעית תופעה ייחודית.

5. כוכבי מישלן כחול לבן

עד לשבעה באוקטובר האמנו שמדריך מישלן יגיע לישראל. היו אמנם ענייני תקציב שכרגיל עיכבו את המו"מ עם הארגון העולמי, אך משאלה נפתרו נראה היה שהדרך סלולה ואו טו טו הכוכבים נוחתים בתל אביב. ואז קרה מה שקרה והתכנית כמובן נגנזה. מי שלא נפגעו הן מסעדות שף ישראליות בחו"ל – "שמונה" של אייל שני, "שבור" של אסף גרניט ואורי נבון, "פריזם" של גל בן משה (פאסטל) בברלין, La Bottega del Buon Caffe של שף ארז אוחיון באיטליה ו-NHome של שף מתן בן זקן בפריז. גלעד פלד, שף מסעדת קולונאד בלוצרן ובעברו הרחוק שף מסעדת פושקין היוקרתית, שפעלה ברחוב מונטיפיורי, זכה בשני כוכבי מישלן, הישג שעד כה היה שמור רק לשף מושיק רוט עבור MOSHIK& באמסטרדם. בלי להתקטנן בענייני גיאוגרפיה, כשמחברים את כל הכוכבים השמיים נעשים קצת יותר בהירים, וזה הרי מה שחשוב עכשיו.

6. קלארו לונדון

בתקופה שבה האנטישמיות מרימה ראש והפגנות פרו פלסטיניות שוטפות את בירות אירופה, צריך קונטיינרים של אומץ כדי לפתוח מסעדה בלונדון, בלב המאפלייה. שף רן שמואלי החליט שהפרויקט ייצא לדרך ויהי מה, והשיק תוך כדי מלחמה את קלארו המקומית־לונדונית ברובע סנט ג'יימס היוקרתי, במבנה ששייך לבית המלוכה. בעינינו זהו לא פחות מאשר אקט של ציונות, ואולי כשהבריטים יטעמו את הברד פודינג המיתולוגי הם ישנאו אותנו קצת פחות.

7. צדפות ב-4 שקל

כאילו היינו פריז, בקיץ האחרון תל אביב התאבססה על צדפות. הרכיכה הנחשקת נצפתה בכל בר ומסעדה שמחזיקים מעצמם, ולא רק בבסטה, לפופ אפים של The Oyster Society אי אפשר היה להשיג מקום, והאויסטר קלאב בנחלת בנימין רכב על הטרנד והוסיף שמפנייה (גם ורודה). אבל אף אחד לא הצליח לעשות מה שעשה שף גיא גמזו, ששבר את השוק בהלנה למשך שבוע עם אויסטרים ב-4 ש"ח – שליש ממחירם בשוק. איך קרתה קומבינה כזו אין לדעת, אך נשמח אם היא תחזור על עצמה.

8. רושפלד חוזר למטבח

סייד אפקט של סעיף 3 ואחד הדברים שהכי שמחו אותנו השנה היה לגלות את רושפלד שוב במטבח. הרומן עם הבריקס התחיל בקטן, "זה פשוט מתחת לבית שלי ורציתי להנות מאוכל טעים ליד היין", הוא סיפר לנו. עד מהרה נכנס השף הוותיק להרפתקאות בראנצ'ים וערבי יין ואוכל על פי מחוזות באירופה והוכיח שמאומה לא השתנה בשליטה שלו באמנות הבישול הקלאסי. רושפלד עדיין גאון, והביסק והטרין שלו ראויים לכוכב מישלן.

9. הקונדיטוריה מתפוצצת

לאט לאט אך בצעד בוטח, הקונדיטוריה בעיר מדביקה את המסעדות בגיוון ובמקצוענות. סטודיו סניורה ופסיליטי, גבי גודיז וספוט הקינוחים של אלון שבו בג'אפה משקפים את השפיץ של ההייפ, במאפים מתוקים ומלוחים שלא היו מביישים אף פטיסרי בפריז. פאי הלימון המיתולוגי של מגזינו התמקם בחנות חדשה, וסניף עמיתה במוזיאון העיר הוא התגלמות הקונדיטוריה הישראלית החדשה בנראות ובתוכן. עוד כמה כאלה ושנת 2025 תהיה יותר מתוקה ונסבלת מקודמתה.

10. קפה עוטף

תמיר ברלקו, יזם ומייסד רשת ארקפה, הוביל לאחר השבעה באוקטובר את הקמת "קפה עוטף" – רשת בתי קפה שמנוהלת ומתופעלת על ידי תושבי עוטף שפונו מביתם, כאשר כל ההכנסות מופנות לקהילות, לטובת שיקומן. מלבד זאת, ולא פחות חשוב, בתי הקפה מספקים לעובדים שנתלשו משגרת חייהם תעסוקה וסוג של שגרה שחיונית לשיקום הנפש. פופ אפ "קפה עוטף נתיב העשרה" בשרונה כבר נסגר, אך ב"קפה עוטף רעים" בפלורנטין אפשר עדיין לקנות קפה ומאפה ופריט מעוטר בכלנית, לנחם ולהתנחם.

11. שינקין שב לגדולתו

קפה תמר כבר מזמן איננו, אבל בואכה 2025 שינקין משיב לעצמו את תהילת הניינטיז: מעדניית עילא של אפרת אנזל והמאצ'ה בר שנפתחו השנה מצטרפים לרשימה ארוכה של עסקי אוכל ארטיזנליים, שממפים את הקולינריה בעיר – הקצבייה של אהרוני ומעדניית הדגים, בוטיק השוקולד קרדינל ומקדש המתוקים של אלון שבו, חנות היין אל מאנו והבייגלים של סלין פרייטאג ועוד ועוד. חלום שלנו לקחת יום חופש ופשוט לעבור מחנות לחנות ומביס לביס, ואז לקרוס על ספסל בגינה לנמנום בשמש.

12. מיכל אפשטיין זוכה במאסטר שף

סוף סוף ישראל כולה מגלה את מה שבתל אביב כבר יודעים מזמן, שב-Eats יש אוכל נהדר ושעוגת הגזר של השפית מיכל אפשטיין היא הברקה מסחררת. ועכשיו שכולם גם ייהנו מהתור, אנחנו נישאר עם וולט ותן ביס.

13. ברי יין שכונתיים גם מחוץ למרכז

בפלורנטין ושוק לווינסקי אי אפשר לזרוק פקק שעם מבלי ליפול על בר יין. דרום ומרכז העיר סובלים (או נהנים, תלוי איך מסתכלים על זה) מהתפוצצות של ברי יין, תופעה שנראתה נחמדה בהתחלה אבל מתחילה למצות את עצמה, כמו כל דבר שיש ממנו יותר מדי. למרבה המזל, הטרנד זולג בעדינות לפריפריות הפנים עירונייות, ושם הוא כבר על תקן שירות לקהילה – לדוגמה בר היין החמוד ג'ודי בשדרות יהודית והמטבח של גרוני ברמת אביב. וכל מה שחותך את המרחק מהמרכז לפריפריה וחוסך עמידה בפקקים בדרך לבילוי – מבורך.

14. הפיתות של חמודי אבולעפיה

צוחקים עלינו שאנחנו מזכירים את חמודי אבולעפיה בכל הזדמנות אז כאן המקום לומר שנכון, ושכולם יקפצו. אנחנו אוהבים את האיש עם הלב הנדיב והידיים הטובות ונלך אחריו לאן שהוא והפיתות המושלמות שלו ילכו. ומי שלא טוב לו, יום טוב לו (המעדנייה, כמובן).

15. הפופ אפים של אלעזר טמנו

במקום שבו המטבח האתיופי כמעט שלא הצליח להשתלב בזירת המסעדות, בא אלעזר טמנו יוצא הריאליטי "המסעדה הבאה" ומעיף את הפוני עם בישול אפריקני־אתיופי עילי. כאמן שהוא (ואל תפספסו אתהאינסטגרם שלו) משדרג טמנו את האוכל האתיופי, ומרים אותו ממקומו המסורתי במטבח הביתי אל מחוזות של טכניקות מתקדמות ושילובי טעמים מפתיעים. אנו מחכים לרגע שבו הוא יעזוב את הפופ אפים ויפתח מסעדה של ממש.

16. MOSHIK&

הדבר הכי קרוב למישלן בישראל כרגע זו המסעדה החדשה של מושיק רוט, חלל מעוצב במבנה לשימור שבו סועדים בכל ערב 40 בני מזל שהצליחו להשיג מקום, 20 איש בכל סרוויס. חדר יין שקוף ובו 400 לייבלים, כולל יינות גרנד קרו מכרמים מצטיינים בעולם, כלים מאוסף פרטי שרוט אצר במשך שנים, מלצר לכל אורח כמעט ותג מחיר של 800 ש"ח לאדם לפני אלכוהול מציבים את גלגולה התל אביבי של המסעדה מאמסטרדם בצמרת הפיין דיינינג בארץ. כשמדריך מישלן ישוב לישראל ושאלת הכוכבים ל-MOSHIK& תעלה על הפרק, נראה עד כמה מסוגל הארגון להיות אובייקטיבי ולהעניק לרוט את שני הכוכבים שמגיעים לו.

17. JMT אוכל רחוב קוריאני

אחרי שנים של הגמוניה תאילנדית ויפנית מתובלת בקמצוץ וייטנאמי, סוף סוף נפתח בעיר ספוט אוכל קוריאני צבעוני ושמח. הכי כיף להציף את השולחן במנות בטוקבוקי וקימצ'י חריפים־חמוצים, לדפוק בקבוק סוג'ו ולזמזם בלב APT APT, כמו בכל עיר נורמלית בעולם. ועכשיו כשהתיאבון נפתח – הבו לנו מסעדות קוריאניות וטייוואניות, מלזיות ובורמזיות וגם את המטבח הסיני מהאייטיז, כי עוף באננס אף פעם לא יוצא מהאופנה. תשאלו את אהרוני.

• אוכלים שותים
• תל אביב נרתמת
• קפה עוטף
• קוריאני
• מושיק רוט
• דברים טובים

למעט חריגי איי-ליסט כמו מושיק רוט, חיים כהן ואייל שני, רוב המקומות שנפתחים בעת האחרונה שייכים לז'אנר הקז'ואלי. התרגלנו למבול ברי יין ובתי קפה, בשעה שמסעדות בדרג הביניים נסגרות בזו אחר זו. לכן כשמסעדה חדשה נפתחת – ולא סתם מסעדה אלא אסיאתית, ולא סתם אסיאתית אלא קוריאנית – זו בשורה משמחת. לרגע קצר אפשר להרגיש נורמליים ולהיכנע כמו כל העולם לטרנד שהתחיל בקיי פופ ונמשך בקולנוע, טלוויזיה וקוסמטיקה.

>> חיים כהן מגיע לבני ברק: "מרים" מציגה יוקרה כשרה ומנחמת
>> מתגלגלים: "זה סושי" שורדת בגבורה כבר 20 שנה וממשיכה להתפתח

מזללת אוכל הרחוב הקוריאני JMT (קיצור של JON MATTAENG, "טעים בטירוף" בקוריאנית) התמקמה בחלל צבעוני ברחוב אחוזת בית, דקה הליכה ממרכז העניינים בנחלת בנימין. הבעלים, קבוצת אוקינאווה סושי הוותיקה, המחזיקה במסעדות בלבונטין ונווה צדק, החליטה לפרוץ את גבולות האסייתי־המקומי ולהכיר לקהל הישראלי את המטבח הקוריאני האותנטי, שנחשב לפרוע ומשוחרר יותר מאחיו האסיאתיים.

"אני מרגישה שעד כה לא נתנו למטבח הקוריאני בארץ במה ועכשיו זה הזמן הנכון", אומרת רעות גרשוני מבעלי הקבוצה. "לא אמרנו 'בואו נפתח קוריאנית כי זה מדהים'. יש פה עבודה של שנה מאחורי הקלעים שבמהלכה נחקרנו ובדקנו אם בכלל יש היתכנות. בנוסף, בשנה האחרונה מנות קוריאניות מופיעות בלא מעט מסעדות אסיאתיות בעיר. מכאן אנו מסיקים שהכיוון שלנו נכון".

גרשוני מספרת שהמטבח הקוריאני מאופיין בפשטות, במיוחד באוכל רחוב. יש בו דגש על אוממי ועל איזון בין חריף, חמוץ, מתוק ומלוח וחומרי גלם ייחודיים כגון גוצ'וג'אנג (מחית פלפלים מותססים), סאמג'אנג (רוטב ברביקיו מסורתי) וגוג'וגארו (אבקת צ'ילי קוריאנית). הוא נחשב לבריא בזכות שימוש בהתססות, ובמקררים ב-JMT אכן מאוחסנות חביות על גבי חביות של קימצ'י שעובר התססה במשך 30 יום. הירקות הכבושים נאכלים לא רק כמות שהם אלא משתלבים במנות בצורה יצירתית, למשל פנקייק מתערובת קמחים בתוספת קימצ'י טחון.

מצד שני ניכרת במטבח הרחוב הקוריאני השפעה מערבית, ומנות אותנטיות מוגשות עם גבינה מותכת או הקרמה. "אם יש משהו שאני יכולה להמר עליו שיהיה מנת דגל זהו הטוקבוקי המוקרם. הוא ויראלי מאוד", חוזה גרשוני את העתיד לגבי מנת אוכל רחוב אהובה שמורכבת מגלילי קמח אורז דביקים ברוטב חריף ומתוק. עוד תמצאו בתפריט ביבימבאפ (קערת אורז חם מתובל בשמן שומשום עם ירקות חלוטים/מאודים, חלבון, ביצת עין ורוטב גוצ'וג'אנג), סושי קוריאני שנקרא גימבאפ ומגיע גם במילוי בשר ("זו אינה מילה גסה. קוריאה אינה אי ויש לה מסורות קולינריות משלה"), כנפיים קוריאניות בטכניקת טיגון כפול שמעניקה להן אקסטרה פריכות ודה ג'י פאי, שמסתבר שהוא שניצל מפלצתי שנאכל מתוך שקית.

את הפיוז'ן המערבי, שלא לומר אמריקאי, מייצגים צ'יפס קוריאני ברוטב גבינה מותכת (אפשר להוסיף בייקון אם ממש בא לכם) ופפר אנד צ'יז – פלפלים ירוקים חריפים על האש במילוי גבינת מוצרלה חמה ובייקון. המחירים כמקובל בשוק, מ-26 ש"ח לשלוש יחידות גימארי (חטיף אצת נורי מטוגן במילוי אטריות וירקות) ועד 79 ש"ח למגה־שניצל ולביבימבאפ, שמוגש בקערות מתכת מוזהבות מסורתיות. גזרת הקינוחים מציעה גלידה אמריקאית רכה עם קורנפלקס ורוטב קרמל גוג'וג'אנג חריף ומפתיע, ובונגפאנג – סופגניות וופל בצורת דג במילוי שעועית אזוקי במתיקות עדינה או קרם וניל ורוטב שוקולד (42 ש"ח). את מחלקת האלכוהול מאייש סוג'ו (Soju), המשקה האלכוהולי הלאומי של קוריאה, באבל טי מתוצרת בית ושתייה קלה קוריאניות בפחיות צבעוניות.

גרשוני מדגישה שהמטבח הקוריאני בגרסת JMT אינו מתחנף ואינו עושה הנחות. היא מספרת שלא נעשתה התאמה לטעם הקהל, למרות שלתהליך ההקמה שותף שף ישראלי מוכר מאד. "מבחינה אסטרטגית בחרנו שלא להשתמש בשמו, כי זו אינה המהות. המהות היא להנגיש לקהל הישראלי מטבח חדש ושונה בטעמים שהוא אוהב. שאנשים יבינו שלא הכול חייב להיות צ'יראשי ופוקה, ושיש עוד אופציות". ניסיונות בודדים שנעשו עד כה להחדיר את המטבח הקוריאני לעיר לא הצביעו על התלהבות רבה מצד הקהל, אבל אולי עכשיו באמת בשלו התנאים. את העונה החדשה של "משחק הדיונון" כבר נוכל לטרוף בבינג' עם האוכל הנכון.
>>JMT, אחוזת בית 3, ראשון-שבת 12:00-23:00 (שעות פתיחה בהרצה)

• אוכלים שותים
• קוריאני
• מסעדות אסייתיות

כבררבות דיברנו וממושכות התבכיינועל היעדרו של אוכל הרחוב הפופולרי בעולם מרחובותיה של תל אביב. הוא חריף, הוא מתקתק, הוא קריספי וקראנצ'י ומתפוצץ מטעמים מותססים, מטוגנים וגריליים לסוגיהם, והוא כובש את העולם בצעדי ענק ומתחבר בקלילות לפיוז'נים אמריקאים, יפנים ומקסיקנים. אנחנו מדברים כמובן על המטבח הקוריאני על שלל גרסאותיו ומטעמיו, ואחרי אלפיים שנות גלות אפשר למצוא אותו גם ב-Wolt שלכם.

כן, ניחשתם נכון וזכיתם בפרס: מדובר בקימצ'י'ז, הקוריאנית הקטנה מלילנבלום 21 שהחלה את דרכה כפופ-אפ טייק אווי בימות הקורונה,ממנו התלהבנו בשעתו עד מאוד. התלהבותנו לא פחתה כשקימצ'יז חזרה אל חיינו בשלהי השנה שעברה בפורמט מסעדתי יותר, עם אוכל קוריאני כמו שאוכל קוריאני צריך להיות: מטבח בוער ותקיף, גדוש בטעמי אוממי ממכרים, עם תועפות קימצ'י, מנת הדגל העממית המותססת והחריפה של הקוריאנים שמשתלבת כתוסף-טעם בכל מאכל קוריאני שמכבד את עצמו, לא כולל קינוחים.

טעמים ממכרים. קימצ'יז (צילום: קימצי'ז)

ועכשיו, כאמור, אפשר למצוא את כל הטוב הזה גם במשלוח ולשנע אותו היישר אל תוך הפה שלכם. יש קימצ'י, יש ביבימבאפ (שום קשר לנתניהו), יש קריספי דאמפלינגז וכמובן שיש גם את מנת הדגל של אוכל הרחוב הקוריאני: עוף מטוגן לכדי שיאים של פריכות בתיבול לוהט ושלל רטבים ותוספות. בערב פועל המקום כמסעדה של ממש, אך בשעות הצהריים הוא מתפקד כמטבח משלוחים (עם אפשרות לפיק-אפ ואופציה לשבת במקום, ללא שירות) עם תפריט מותאם לשוחרי הלאנץ'. אל תחמיצו את ההזדמנות הזאת.

מנה מומלצת?בבחירה הקלאסית בין פרייד צ'יקן ובין ביבימבאפ, האופציה השנייה מומלצת למתקדמים שכבר פגשו את המטבח הקוריאני במהלך חייהם. אם טרם יצא לכם לכו על בטוח ועל אחת מהאופציות הרבות של העוף המטוגן – אנחנו ספציפית קרועים על גרסת הדבש-שום שמייצרים כאן, מתקתקה וחריפה כמו החלומות שלנו ומוגשת עם אורז לצינון התבערה (68 שקלים).
יש אופציה לטבעונים?אופציה אחת? הצחקתם. נסו המון אופציות. המטבח הקוריאני אוחז במסורת טבעונית עתיקת יומין וכל מנות הפרייד צ'יקן מבוצעות כאן גם בגרסת טופו סקסית (68 שקלים).
איך מזמנים?וולט, אמרנו לכם.
ואם לא בא לי? יבוא לכם. אל תהיו נקניקים ואל תפחדו מהלא מוכר. אם בכל זאת החלטתם להיות שמרנים ולוותר על ההזדמנות להתחבר על טעמי העולם הגדול, לכו על רשימתהמשלוחים הכי טובים בתל אביבשלנו ובטח תמצאו משהו שירגיע את כל הפחדים המגוחכים שלכם.או אולי באן וייטנאמי.

• אוכלים שותים
• מה מזמינים היום
• אוכל רחוב
• קימצ'י
• קוריאני
• וולט WOLT

טוב, כבר סיכמנו שהקוריאנים משוגעים, כן? כי אם כמה סרטי אוסקר פרועים, המון רגעי אינטרנט מוזרים ולפחות סדרה אחת עם יותר מדי רצח, הנה עוד דרך להבין עד כמה התרבות הזו מוזרה – להיט הנטפליקס החדש "השֵד הפרטי שלי", שמציג סיפור אהבה בלתי אפשרי בין יורשת הון בעלת אטיטוד לשד שמאבד את כוחותיו. אם זה לא רומנטי, אנחנו לא יודעים מה כן.

אז ככה נראית רומנטיקה: דה-דו הי עובדת כיו"ר של מחלקה חשובה בחברת ענק, ונראה שהיא הולכת לרשת את כל הסיפור, כי היא הבת האחיינית המאומצת של המייסדת. היא משודכת על ידה לבליינדייט שאין לה חשק להגיע אליו, ופוגשת שם את ג'אנג ג'ו וון – שד בן אלפי שנים שבדיוק אסף את נשמתו של איזה בוס מאפיה שהפך לעשיר. כמו בכל סיפור אהבה, בראשית הדרך הם רק ארסיים אחד כלפי השני (מה זאת אומרת למה? הוא שד, והיא אישה בתפקיד בעל כח. שניהם נבלים), אבל כל זה הולך להשתנות ברגע שהמגרש ביניהם מתאזן קצת.

אחרי אותו דייט נימוסין לא מוצלח, ג'אנג ג'ו וון מגלה שכוחות השד שלו נעלמו, והוא חזר להיות בן אנוש פשוט. לוקח זמן, אבל הוא מבין שהסוד להחזרת כוחותיו נמצא באותה דה-דה הי, ולכן מתחבר אליה. אתם כבר יכולים לנחש שהאהבה מתפתחת, והיצירה המוזרה-אך-קלילה הזו חוקרת את מערכת היחסים המיוחדת/דפוקה. אמנם ישנם כרגע רק שני פרקים, אבל א. הם באורך כשעה כל אחד, ומאוד עמוסים. ב. שני פרקים חדשים עולים בכל סופ"ש. אז לא, זה לא בדיוק בינג' מופת, וספק שתמצאו פה את הסדרה המצטיינת הבאה – אבל היי, לפחות תהנו מקצת רומנטיקה קוריאנית מוזרה. גם זה משהו.
"השֵד הפרטי שלי", שני פרקים ראשונים עכשיו בנטפליקס

• מה רואים הלילה
• המסך
• קוריאני
• אהבה

בכל מה שקשור למטבחים האהובים ביותר בעולם, ישנם מספר פייבוריטים ברורים מראש. הקולינריה האיטלקית, עם הקומבינציה הבלתי מנוצחת של פיצה ופסטה. האוכל ההודי, עם המגוון הצבעוני והמסחרר שלו. המטבח המקסיקני על תבליניו ועל חדשנותו. הגסטרונומיה הצרפתית, כמובן, עם כל עושרה ועידונה. אבל מתברר שאף אחד מהם אינו המטבח הפופולרי ביותר בעולם נכון לתחילת 2023. איך יודעים? בודקים.

ובכן, זה בדיוק מה שעשתה חברת טיולי ההרפתקאות הבריטית The Bucket List Company, עם מחקר קטן שבחן את רמות האנגייג'מנט ברשתות החברתיות – וביניהן גם טיקטוק, אינסטגרם ורדיט – עם פוסטים, תמונות וסרטונים שעוסקים במאכלים מכל רחבי העולם. הדירוג הסופי שנערך במסגרת המחקר משקלל לא רק האשטגים שמוקדשים לכל מטבח, אלא גם את מידת האינטרקציה החיובית עם התוכן. והתוצאות די מפתיעות.

בראש הרשימה מתייצב במפתיע – תנו לנו תופים כדי לבנות את המתח – המטבח הקוריאני שהפופולריות שלו במערב גואה בשנים האחרונות. מהתענוגות המותססים של הקימצ'י ועד לחריפות המתקתקה של הגוצ'וג'אנג, קשה להתווכח עם העובדה שהקולינריה הקוריאנית מציגה מגוון פרוע – וטעים באופן פרוע – של מנות ייחודיות וטעמים בלתי מוכרים, שלא לדבר על הגריל הקוריאני השולחני שנכנס חזק מאוד לטרנד העולמי, 25 שנה אחרי שכבש את קליפורניה. אחריו בדירוג נמצאים המטבח האיטלקי שהודח מהפסגה העולמית והמטבח המקסיקני האהוב והכיפי, כשיתר הרשימה בדומיננטיות מוחלטת של קולינריה אסייתית (לפי הסדר הזה: יפני, הודי, סיני, תאילנדי, וייטנאמי ופיליפיני). את הטופ-10 סוגר אהוב ליבנו – המטבח הטורקי.

בולטת בהיעדרה מהרשימה הגסטרונומיה הצרפתית, שממשיכה לאבד פופולריות בקצב מטריד, כמו גם המטבח הספרדי והקטאלוני שנדמה היה לרגעים בעשור הקודם כפורץ גבולות, כמו גם המטבח הערבי על גווניו שמתקשה לשכנע את העולם באיכויותיו (ובעיקר מצטלם פחות טוב לאינסטה). מעניין לציין כי הפופולריות של המטבח הקוריאני לא הותירה את רישומה על סצנת המסעדות של תל אביב, כשנכון לעכשיו רק "קימצ'יז",הפופ-אפ שהפך למסעדה בלילינבלום בסוף דצמבר, מייצג בעיר את אומת הביבימבאפ. יחסית לעיר שמחזיקה מעצמה עם היד על הדופק של הטרנדים בעולם – זאת די פדיחה. לטיפולכם.

• אוכלים שותים
• קוריאני
• אוכל איטלקי
• אוכל אסייתי
• אוכל הודי
• אוכל יפני
• אוכל סיני