>> יצחק בן-נר. כותב. עיתונאי, תסריטאי, מבקר סרטים, שדרן רדיו ומגדולי הסופרים שחיים בינינו בעיר. בן 88. בן זוג לנועה, היא נוקי, אב לגלי ולגיא וסבא לנועם, אליה, עמית, ינון, אמיר, זוהר ועמליה. ספרו ה-18, הרומן האוטוביוגרפי "האיצחקיה" יוצא לאור לראשונה בגרסה מודפסת בהוצאת "יצירה עברית" בימים אלה.אתם רוצים לקרוא אותו.

1. המקומות בתל אביב של פעם

בשל גילי, אכתוב על המקומות של פעם: קפה האמנים "כסית" ורחוב דיזנגוף, בית העתונאים (בית סוקולוב), בתי הקולנוע של אז, התאטרונים, חנויות הספרים, כמה מסעדות מעולות, מערכות העיתונים, בתי קפה עם החברים שמתכנסים יחד בכל יום שישי אחרי הצהריים (וחברי ואני היינו יושבים במסעדה "קיטון", ב"כסית", ב"תנובה'לה" ואחר-כך ב"לנדוור" אבן גבירול). על המקומות האלה ועל אנשי התרבות והבוהמה של אז כתבתי כמה פרקים ברומן האנטי-ביוגרפי שלי "האיצחקיה", שיוצא עכשיו לאור.

>> מרחב של אושר מוזר ובועת חמצן של יופי // העיר של רוני ברנדשטטר
>> מסעדה שמזכיר את סבתא וחנות שעונים בת 96 // העיר של נועה שוורץ

מקום לא אהוב בעיר:

היו, כנראה, כמה וכמה מקומות כאלה שלא אהבנו ללכת אליהם – אבל מי זוכר?

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
תערוכת אמנות הוידאו הגדולה של בני, גיא, במוזיאון תל אביב, שאצר דורון רבינא לפני המלחמה. היא נמשכה כחצי שנה ותמיד היה לה קהל רב. בשבתות היו הורים צעירים מביאים את ילדיהם לראות את היצירות שמותר להם לראות, והייתה המולה שקטה ויפה במוזיאון.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
הרבה משידורי החדשות שהביאו הביתה את המלחמה – ובעיקר השידורים הלא נשכחים, מוכי התדהמה, הזעם אין אונים והיגון מה-7.10.2023, כשתושבי העוטף המותקף מתחננים לעזרה בטלפונים של כתבי הטלוויזיה והרדיו. אחר-כך השידורים מההתארגנויות להחזרת החיים למסלולם, בעת המלחמה – צה"ל בעזה בשנה הראשונה, התארגנויות נהדרות כמו של "אחים לנשק" ואחרים, האחווה והחמלה וההזדהות מצד רוב העם מול מכונת הרעל שהפעיל השלטון החוטא, הבורח מאחריות. הכל יצירה מהחיים, דרמה נוראה ושגיאה שמעוררת קתרזיס עצום של כאב, זעם, תיסכול, הזדהות, חמלה, רצון לסייע ככל האפשר. בזווית הבריחה למציאות אחרת, לא פחות מדממת וסוערת – הסידרה "ילוסטון" של טיילור שרידן (שמרן אמריקאי, אך יוצר טוב) עם קווין קוסטנר, קיילי ריילי, לוק גריימס וקול האוזר הנפלאים.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממלי. לתרום או להתנדב בזמן הזה?
לכל ארגון חוקי שמוחה נגד עוולות השליט והשלטון, במטרה להחליפו, להקים ועדת חקירה ממלכתית ולשמור על החוק, על בג"צ ועל היועמ"שית.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
מי שיוכל לסלק את הרוע, העוול, הזדון, האנרכיה השלטונית והשחיתות מחיינו כאומה.

מה יהיה?
יהיה טוב, אם נצליח לבחור במשטר כנ"ל, שיאכוף את חוק הגיוס ויבטל בחוק מפלגות על בסיס דת, כולל סנקציות חמורות על משתמטים בשם התורה ואחרים, מסיתים, עברייני שלטון שעשו שימוש פושע במאות מיליוני שקלים. משטר שיביא לפיתוח וקידום ישראל כמדינה דמוקרטית, ליברלית ובטוחה; לשלום במזרח התיכון, לברית בין מדינות האזור ולמדינה פלשתינאית מפוקחת מבחינה בטחונית. הלוואי. ספק אם אני בגילי עוד אזכה לראות זאת.

• העיר שלי
• ספרות ישראלית
• תל אביב הקטנה
• קיטון
• מוזיאון תל אביב
• קפה כסית

לחברה המודרנית יש בעיה עם כבוד לזקני השבט שלנו. החדש והצעיר והמהיר והטרנדי תופס לא פעם את המקום של בעלי הניסיון, ומפעם לפעם אנחנו אוהבים להיזכר שיש המון מה ללמוד מהוותיקים – או במקרה של סצנת האוכל המקומית, המון מה לאכול מהם. בתל אביב יש כמה מסעדות שחצו את קו 80 השנה – מספר פשוט מדומיין בשוק שבו מקומות נסגרים על ימין ועל שמאל. היום אנחנו ממליצים על 3 המסעדות הכי וותיקות בכל תל אביב.לא מתאים לכם? נסו אותנו ביום אחר.

>> אסף גרניט, בוא ותאכל את הסנדוויץ' הזה ותגיד שאתה לא מתבייש

אולימפוס

למה כדאי:המסעדה היוונית-בלקנית הזו נפתחה ב-1932 בפינת הרחובות קישון-לוינסקי על ידי שלמה סטרומזה שעלה מסלוניקי, והייתה בית גידול לטבחים ומסעדנים רבים שהמשיכו אחר כך לפתוח מסעדות בלקניות משלהם כמו תרמית פרמידה. בשנות ה-90 היא עברה לידיו של סלוניקאי אחר, פפו נחמן שמנהל את המקום עם בנו וכלתו, ומכין את אותו אוכל ים תיכוני מסורתי עוד משנות השלושים.
מה טעים:יש לנו מילה אחת עבורכם: מ-מ-ו-ל-א-י-ם. על לא דבר.
אווירה:בת 93 שנים עם אפיל של מסעדת פועלים.
>> אולימפוס, קרליבך 47

מסעדת שמוליק כהן

למה כדאי:לא פחות מארבעה דורות בשלנים עברו במסעדה הזו, ותומר רוזין, הנין של רבקה (אמו של שמוליק כהן), הוא זה שמנהל את העניינים יחד עם אמו ציפי. ההיסטוריה המכובדת הזאת עשויה להסביר את קסמו של המוסד שמגיש אוכל יהודי מזרח אירופאי כמו בשטעטל, עם מפות לבנות מגוהצות, אווירה שמחה ותצלומים מפעם על הקירות שמזכירים לנו כי מדובר בפיסת היסטוריה מכובדת.
מה טעים:קלאסיקות מבית סבתא (לפחות סבתא כלשהי), כמו גפילטע פיש כהלכתו עם חריין, טשולנט, רגל קרושה לחובבים או סלט ביצים עם גריבלאך.
אווירה:בת 89 שנים, אבל שמורה כאילו אתמול ברחתם מאירופה.
>> שמוליק כהן, הרצל 146

קיטון

למה כדאי:מנשה קדישמן אמר על קיטון ש"כולנו הומלסים בנשמה וקיטון מזכיר לנו את הבית שאבד". הציטוט הזה מסביר הכל – את קסמה של קיטון, את העובדה שהיה למקום עבור תל אביביים של לפני קום המדינה, כבר אז, כפיסה נוסטלגית מבית שאבד, וגם את העובדה שהיא ממשיכה לשרוד גם היום באותה המתכונת.
מה טעים:כל הקלאסיקות של פעם – החל מקיגל, כבד קצוץ וצימעס, כלה בוורניקס רכים וממולאים תפוחי אדמה (אל תפספסו אותם) ועד טשולנט בשרי לפי הספר.
אווירה:בת 80 שנים, אבל מרגישה כמו בית. לפחות בית אשכנזי.
>> קיטון, דיזנגוף 145

• אוכלים שותים
• מסעדות
• אולימפוס
• קיטון
• שמוליק כהן

זה לא זמן טוב להיות מסעדה בתל אביב. רוב הזמן הוא לא זמן טוב להיות מסעדה בתל אביב, אבל עכשיו במיוחד. דווקא בשל גלי הסגירות הנוכחים, רצינו לספק קרן אור של אופטימיות ולהזכיר שיש מקומות ששורדים פה אפילו יותר זמן משמדינת ישראל קיימת. עברנו את פרעה, נעבור גם את זה ועוד נספיק להכין קינוח. אלו השורדות הכי מצטיינות של סצינת האוכל התל אביבית.

>>שאלנו את ותיקי מסעדות העיר "איך מסעדה יכולה לשרוד תקופה שכזו?"

אולימפוס

ותק:92 שנה
מה הסיפור:מסעדה יוונית בלקנית והמסעדה הכי ותיקה בארץ, לכן גם המיתולוגית ביותר. בכל זאת – יוון, מיתולוגיה – ברור שיהיה כאן סיפור. המסעדה נפתחה ב-1932 בפינת הרחובות קישון-לוינסקי על ידי שלמה סטרומזה שעלה מסלוניקי, והייתה בית גידול לטבחים ומסעדנים רבים שהמשיכו אחר כך לפתוח מסעדות בלקניות משלהם כמו תרמית פרמידה. בתחילת שנות התשעים עברה המסעדה למשכנה הנוכחי מול בית מעריב, ועברה לידיו של פפו נחמן – סלוניקאי גם הוא, שכיום בנו יונה מנהל את המסעדה יחד עם בנו וכלתו. המסעדה, שהפכה במירוץ השנים למוסד מוביל ומצליח, שומרת על חזות מסעדת הפועלים וזה כנראה סוד ההצלחה, שכן לא נכנעה לטרנדים חולפים ולא נתנה להצלחה לעלות לה לראש. האוכל הוא עדיין אותו אוכל אותנטי, יווני ונהדר, טרי ומתובל כמו שצריך. בלי דאווינים מיותרים.
מנה חובה: מוסקה
קרליבך 7

שמוליק כהן

ותק:88 שנה
מה הסיפור:מסעדת שמוליק כהן קיימת עוד מלפני קום המדינה, באותו לוקיישן מאז 1936 (!) ויש מאחוריה לא פחות מארבעה דורות בשלנים. כיום תומר רוזין, הנין של רבקה (אמו של שמוליק כהן) הוא זה שמנהל את העניינים יחד עם אמו ציפי. ההיסטוריה המכובדת הזאת עשויה להסביר את קסמו של המוסד שמגיש אוכל יהודי מזרח אירופאי כמו בשטעטל, עם מפות לבנות מגוהצות, אווירה שמחה ותצלומים מפעם על הקירות שמזכירים לנו כי מדובר בפיסת היסטוריה מכובדת. האוכל גלאט כשר למהדרין, ובתפריט תמצאו את כל הקלאסיקות מבית סבתא (לפחות סבתא כלשהי) כמו גפילטע פיש כהלכתו עם חריין, טשולנט, רגל קרושה, סלט ביצים עם גריבלאך ועוד רבים, טובים ומנחמים בטעם מבורך של פעם.
מנה חובה:טשולנט עם קישקע
הרצל 146

קיטון

ותק:79 שנה
מה הסיפור:מנשה קדישמן אמר על קיטון ש"כולנו הומלסים בנשמה וקיטון מזכיר לנו את הבית שאבד". הציטוט הזה מסביר הכל – את קסמה של קיטון, את העובדה שהיה למקום עבור תל אביביים של לפני קום המדינה, כבר אז, כפיסה נוסטלגית מבית שאבד, וגם את העובדה שהיא ממשיכה לשרוד גם היום באותה המתכונת – אוכל יהודי בנוסח מזרח אירופאי. נהדר, אותנטי ולא מתחנף, וכזה שנראה כי לא עומד להתיישן אף פעם. תמצאו שם את כל הקלאסיקות של פעם – החל מקיגל, כבד קצוץ וצימעס, כלה בוורניקס רכים וממולאים תפוחי אדמה ועד טשולנט בשרי לפי הספר.
מנה חובה:ורניקס
דיזינגוף 145

סנדר

ותק:76 שנה
מה הסיפור:מי שמבשל היום בסנדר זה זמי שרייבר, דור שלישי למקימי המסעדה התל אביבית שנמצאת איתנו מהשנה הראשונה של המדינה. המורשת המפוארת הזו ניכרת בכל פינה בסנדר, החל מהתפריט המזרח אירופאי המסורתי שלא נס ליחו, כלה בעיצוב הנושן שנראה כאילו נלקח מהסיקסטיז, ועד האווירה הביתית והחמימה שמצויה במקום. לאכול מרק עוף עם קניידלך בסנדר כשבחוץ גשם זלעפות, זה תענוג ששמור למיטיבי לכת ואנחנו מקווים שלא יעלם לעולם.
מנה חובה:מרק עוף עם קניידלך
לוינסקי 54

מונקה

ותק:76 שנה
מה הסיפור:מונקה היא מסעדה בולגרית שנפתחה ביפו, שבימים עברו הייתה בולגריה הקטנה, ואיכלסה חלק גדול מהעלייה הבולגרית שהגיעה ארצה. המסעדה שומרת על הקסם שלה עם קבב לפי הספר, תבשילים בלקניים ריחניים, מוסקה בשרית לעלות בשבילה לרגל, בצקי פילו ממולאים ומופלאים,וגם עדת לקוחות קבועה ומושבעת שמזכירה את יפו של אז, ונותרת נאמנה גם שנים אחר כך.
מנה חובה:שקמבה צ׳ורבה
יהודה הימית 15

מרסנד

ותק:69 שנה
מה הסיפור:וולטר וחנה מרסנד פתחו את בית הקפה בפינת הרחובות פרישמן בן יהודה, במחצית שנות החמישים של המאה הקודמת. הם הביאו איתם מאירופה עוגות עתירות קצפת ואירחו דרך קבע את מיטב הגאוורדיה הייקית של תל אביב. בעשרים שנה האחרונות ניהל את בית הקפה בועז טרגרמן, שסגר אותו לפני ארבע שנים למורת רוחם של קהל הלקוחות הקבוע. אלא שהגעגוע החל לפעום, ואחרי שמרסנד התארח בבתי קפה אחרים, בועז נפתח שוב לפעילות, רק בלוקיישן ובוויב מעודכן יותר, אבל עדיין בבן יהודה. וכן עדיין יש לטקעס ועוגות אוסטרו הונגריות בויטרינה.
מנה חובה: ד"ש מסבתא
בן יהודה 71

אבו חסן הדולפין

ותק:65 שנה
מה הסיפור:את אבו חסן פתח עלי קרוואן, תחילה עם עגלה ארעית בשכונת עג'מי, ובמהרה השכנים התלהבו מהתוצרת והוא פתח מסעדה קבועה שרבים עלו בעקבותיה לרגל. מאז נוספו שתיי מסעדות נוספות ולא מעט גלגלולים עברו על אבו חסן, אבל דבר אחד בטוח – החומוס באבו חסן היה ונותר חומוס מנצח. חומוס שמגיעים מכל הארץ לבוא לנגב ומנת משולש שלא נוותר עליה בעד שום הון.
מנה חובה:משולש
הדולפין 1

חיים נלו

ותק:64 שנה
חיים נלו הוא מוסד מיתולוגי ששוכן החל מתחילת שנות השישים ברחוב אילת. כמו דברים טובים רבים, גם הוא החל כדוכן גריל שהתרחב אט אט למסעדה שהיא היום, ובמירוץ השנים נודע לתקופה בתור הקבב הטוב ביותר בארץ. נלו כבר לא איתנו, אבל העסק נותר במשפחה כששני הבנים למשפחת נלו המשיכו את דרכו. המסעדה אמנם שופצה מאז, אבל הרוח היא אותה הרוח והם מקפידים בדומה לאביהם על בשרים בגריל בנוסח רומני, מבלי לשכוח את קבב, כבדים מטוגנים, סרמלה וסטייקים מובחרים מבשר שמיישנים במקום. כמובן נמליץ להוסיף לשולחן איקרה, חציל רומני, כבד קצוץ ופאפנש לקינוח.
מנה חובה: סרמלה
אילת 11

שבתאי היפה

ותק:62 שנה
מה הסיפור:שבתאי היפה היא אחת ממסעדות הדגים הראשונות בארץ, שהחלה את דרכה בתחילת שנות השישים – איך לא – כדוכן שמגיש דגים מטוגנים בתוך כיכר לחם. מאז עברו לא מעט דגים בחכה, והמסעדה הפכה לטברנה פופולרית ומובילה בישראל המגישה דגה טרייה, פירות ים וגם מזאטים טריים ורעננים. את המסעדה הקים אביו של שבתאי, ראובן סקנדריון, כשעלה ארצה מטורקיה, ובשנים האחרונות ניהל אותה בנו שבתאי, הלוא הוא שבתאי היפה. בחודשים האחרונים הלך שבתאי לעולמו, וכיום מנהל את המסעדה בנו. בקיצור, שלושה דורות של דגים מטוגנים, מדובר במורשת מכובדת.
מנה חובה:קלמארי מטוגן
הצורפים 38

מי ומי

ותק:55 שנה
מה הסיפור:מסעדת מי ומי ממוקמת ברחוב מנחם בגין כבר 55 שנה. רוב השנים זה עבד טוב מאוד, עד שב-2016 המסעדה נקלעה להריסות בניית הרכבת, והרשויות נותרו אדישות למצוקתה של הבעלים שלומית פורמן, שהותשה והחליטה לסגור. אלא שהיופי במוסדות כאלה הוא שמאחוריהם עומדים לא רק בעלים למודי ניסיון וקרבות, אלא גם צוות עובדים נאמן, שבמקרה הזה התאגד במרץ כדי להותיר את המסעדה פתוחה עד שהצליח במשימה, והפך לבעלים החדשים. ואנחנו הרווחנו סטקייה לתפארת, וכך נשארה מנה אייקונית של סטייק לבן בפיתה שאנחנו רוצים שתישאר לנצח.
מנה חובה:לבן בפיתה
מנחם בגין 35

שמעון מלך המרקים

ותק:48 שנה
מה הסיפור:בהיכל המרקים של שמעון בכרם התימנים, עדיין תוכלו לראות פתיליות במטבח. הן מסודרות יפה בשורה כשעל גביהן סירים עמוסים בניחוחות, תבלינים (וחוויאג' במיוחד) וכל טוב הארץ. מה נגיד – אוטוטו חמישים שנה של ישיבה על כיסאות כתר ולגימה של מרק טוב ומהביל הן בהחלט לא עניין של מה בכך. את המסעדה מנהלת היום ביד מיומנת יונית סעדה, בתו של שמעון ז"ל שמקפידה על בישול של מרקי בשר לפי מיטב המסורת התימנית. ואם אתם שואלים אותנו, אנחנו ממליצים לפחות פעם אחת בחורף קר, לבוא לטבול לחוח במרק רגל.
מנה חובה:מרק רגל
יחיא קאפח 28

פאב עמירם

ותק:48 שנה
מה הסיפור:פאב עמירם הוא מקום של מסורת ומורשת, כזה שאפשר לבוא להשתכר בו באמצע היום. במרכזו בר עץ מהגוני כהה עם שלל בקבוקי שיכר מסקרנים, הוא כמעט מציין יובל, מעוצב ברוח אייטיז מובהקת ועדיין מצליח להישאר רלוונטי. נדמה שהן בזכות העובדה שאין מקומות רבים לשתות בהם באמצע היום (במיוחד לא כזו גינס צוננת), והן בזכות שמוגש בו אוכל פאבים מצוין הכולל נקניקיות שמנמנות, בייקון, צלעות חזיר, ירקות מטוגנים, צלחת ירקות שהפכה לאייקונית ועוד ועוד.
מנה חובה:נקניקיה וגינס
התערוכה 8

הבלינצ'ס ההונגרי

ותק:47 שנה
מה הסיפור:זו רשימה שחלק גדול ממהותה היא נוסטלגיה, ולכן ברור שנכלול בה את המסעדת הנוסטלגית הנ"ל. מסעדת הבלינצ'ס ההונגרי ברחוב ירמיהו היא מסעדה שלא בהכרח הייתה נפתחת היום, אבל היא משמרת את הרוח התמימה והרומנטית שהייתה בתל אביב בעבר וזהו סוד הקסם שלה. לאור נרות, מוזמנים הסועדים לעיין בתפריט ולבחור מבין מנות הבלינצ'ס השונות. הבלינצ'ס דקיק ועשוי בעבודת יד במקום כמובן, ויש לא מעט אופציות מפתות. בזירת המלוחים יש בלינצ'ס גבינה לבנה מלוחה, בלינצ'ס עם חציליםושום ואפילו אחד עם גולאש פטריות למיטבי לכת. בזירת המתוקים נמליץ על גבינה לבנה עם צימוקים למען השלמת החוויה הנוסטלגית.
מנה חובה:בלינצ'ס פלמבה
ירמיהו 35

חומוס אשכרה

ותק:45 שנה
מה הסיפור:יכול להיות שכשדן ורות תבור פתחו את חומוס אשכרה הם חשבו שתהיה רשימה כזו ונוכל להגיד – אשכרה 45 שנה? אז אשכרה. חומוס אשכרה ששוכן בירמיהו כבר 45 שנה, הוא חומוס שתמיד רוצים לנגב ולטבול בו פיתה חמימה. החומוס ניחן בטריות מירבית ובמרקם קרמי וחלקלק כראוי. מלבד זאת, יש במקום גם תבשילים ביתיים דוגמת אורז ושעועית ברוטב אדום, שווארמת פטריות ערבה לחיך ופלאפל טרי וחמים.
מנה חובה:אורז ושעועית
ירמיהו 45

טנדורי

ותק:42 שנה
מה הסיפור:מסעדת טנדורי של רינה פושקרנה הכירה לחיך הישראלי את נפלאות הטאלי. עם תבשילים הודים פיקנטיים, ערבים לחיך ובעיקר נאמנים למקור, אין ספק שלטנדורי מקום של כבוד בקולינריה התל אביבית והישראלית (וגם כוכבית, שכן זה המקום בו ביבי ושרה יצאו לדייט ראשון), במיוחד כאשר פושקרנה לא קפאה על הפניר והוסיפה להתחדש, לעדכן ואף לפתוח סניף נוסף בהרצליה השכנה. לפני שנה המסעדה עברה ממיקומה בכיכר דיזינגוף לטיילת, אבל הצ׳יקן טיקה עדיין אותו הטיקה.
מנה חובה:באטר צ׳יקן
טיילת הרברט סמואל 76

פרונטו

ותק:35 שנה
מה הסיפור:מסעדת פרונטו נפתחה לפני 35 שנה ברחוב נחמני על ידי המסעדן רפי אדר. אז היא הייתה מסעדה איטלקית קלאסית, מה שהיה נדיר למדי בנוף התל אביבי. ופקדו אותה אנשי עסקים רבים. אחרי עשרים שנה היא עברה ממיקומה המיתולוגי ברחוב נחמני, אל זה הנוכחי ברחוב הרצל. לא היה זה רק מעבר לוקיישן, אלא גם תפנית משמעותית ברוח המסעדה כאשר השף הצעיר דאז דיוויד פרנקל קיבל לידיו את המושכות. הוא התרחק בהדרגה מהמטבח האיטלקי הקלאסי והפך את המסעדה למסעדת עילית עם אוכל מצוין ועכשווי. אנשי העסקים עדיין פוקדים את המקום, וזו עדיין אחת מהמסעדות המצוינות בתל אביב.
מנה חובה:ברוסקטה מוצרלה ואנשובי
הרצל 4

טורקיז

ותק:33 שנה
מה הסיפור:מסעדת טורקיז שמשקיפה לגלי הים הטורקיזיים (סליחה, מילה קשה) היא ממסעדות הגורמה הראשונות בארצנו, ואחרי לא פחות מ-33 שנים, ברור שהיא כאן כדי להישאר. קהל היעד המצוי בה מורכב בעיקר אנשי עסקים, פולטיקאים וסלבס מקומיים. במטבח של טורקיז אופים את הלחם לבד, וגם כבישת הדגים ויישון הבשר נעשה במקום. כיאה לנוף הגלים, בתפריט תמצאו לא מעט מנות דגים ופירות ים טריות ונהדרות וגם תפריט יין מרשים לכל הדעות.
מנה חובה:פסטה פיצ'י דייגים
הרצל רוזנבלום 6

ברבוניה

ותק: 32 שנה
מה הסיפור:מסעדת הדגים מהמנצחות בעירנו והיא חפה ממניירות ומאמץ, ומצליחה כבר שלושה עשורים להיות בית למשפחות ופרלמנטים רבים. ברבוניה מתמקדת בדגה טרייה ומקומית, מזאטים צבעוניים וטריים וכמובן מנה של ערימת ברבוניות מטוגנות למהדרין שנתנה לה את שמה ולנו נתנה רבע שעה של התעסקות וסיפוק מירביים.
מנה חובה:ברבוניה
בן יהודה 192

מנזר

ותק:31 שנה
מה הסיפור:תל אביב לא תהיה תל אביב בלי המנזר. כן, ככה פשוט. קשה להסביר מהו בדיוק התמהיל של המקום הזה, שמצליח להיות בית לכל כך הרבה תל אביביים, אבל כולם שם בהחלט מבינים. אולי זו העובדה שהוא ניחן באווירה נונשלנטית ובלתי מתאמצת, שירות פמיליארי במידה ותפריט אוכל מצוין במחיר נוח. אולי זו העובדה שהוא פתוח לאורך רוב שעות היממה, קשה לשים על זה את האצבע אבל מה שבטוח – המנזר הוא באנקר של העיר כבר 32 שנה, ולחיי השנים הבאות.
מנה חובה:סלט קיסר עם אנשובי
אלנבי 60

ד"ר שקשוקה

ותק:31 שנה
מה הסיפור:מסעדתו של בינו גבסו בפאתי שוק הפשפשים היפואי, מדוברת עוד מימי הניינטיז העליזים לא רק בזכות מבחר השקשוקה האדיר שלה, אלא גם בזכות האוכל הטריפוליטאי המצוין שמבשל גבסו. לצד שקשוקה קלאסית, חמשוקה, שקשוקה חצילים, שקשוקה מרגז, יש שם קוסקוס ירקות מופלא, טבחה בסלק, מפרום ועוד קלאסיקות בניחוח של בית.
מנה חובה:שקשוקה מרגז
בית אשל 3

דיקסי

ותק:30 שנה
מה הסיפור:מסעדת דיקסי של חיים כהן לימדה את כולנו להעריץ אוכל אמריקאי בסגנון דיינר, שלא לדבר על מה זה הום פרייז, ולנצח נהיה אסירי תודה לחיים על כך. ערימת כנפיים מזוגגות שכבר הפכה לאייקונית, הום פרייז נמסים בפה לחלום עליהם בלילה, המבורגרים שמנמנים ומשובחים, כריך אנטריקוט מושלם, סלט קיסר עם תועפות פרמזן וגם עוגת גבינה ניו יורק צוננת וחד פעמית.
מנה חובה:כנפיים
יגאל אלון 120

מיטבר

ותק:30 שנה
מה הסיפור:מיטבר שנפתח בשדרות ח"ן לפני 30 שנה הוא מהסטייק האוס הוותיקים של עירנו ומהנחשבים בארץ, ובצדק. המקום מצליח לשמור על רמה גבוהה כבר שלושה עשורים, כי בשר מתיישן טוב, ובעיקר לספק לנו מענה הולם לדחף הקרניבורי הקדום שלנו עם בשרים איכותיים ומובחרים.
מנה חובה: אחרי הכל, ההמבורגר מנצח.
שדרות ח"ן 52

שצ'ופק

ותק:29 שנה
מה הסיפור:המסעדה אידאלית לארוחה משפחתית ומתחילה עם מזאטים טריים ומפתים שמוצעים לריפיל וניצבים בנדיבות במרכז השולחן, וממשיכה משם עם מנות עיקריות וגדולות של דגים בגריל, פירות ים מטוגנים או מאודים וגם מנה מופלאה של פיש אנד צ'יפס לחובבים. יש אפילו דפי צביעה לילדים שלא ישתעממו.
מנה חובה:מולים מרינייר
בן יהודה 256

איציק הגדול

ותק:29 שנה
מה הסיפור:בהיכל הבשרים הנודע של יפו, שהתחיל ממסעדה שכונתית ואינטימית וגדל עם השנים עד לחלל מרווח וגדול מימדים עם 250 מקומות ישיבה (וגם נוספו לו סניפים ואפילו שווארמה). כשתגיעו לאיציק ביפו, תוכלו לראות את נתחי הבקר המקומי מתיישנים ומוצגים לראווה, ותוכלו להנות ממגוון גדול של בשרים על הגריל יחד עם אינספור מזאטים לבחירה ולחם שנאפה בטאבון ומוגש חמים וטעים. משום מה, ממש מתגאים שם בואגיו.
מנה חובה:אנטריקוט על העצם
דוד רזיאל 3

בית תאילנדי

ותק:28 שנה
מה הסיפור:יריב מלילי הוא ללא ספק מי שהביא את המטבח התאילנדי לישראל, והפך אותו להיות אחד מהפופולריים והאהובים על ישראלים כיום. עם מנות עשירות ומופלאות שמבטאות את מירב המטבחים והסגנונות התאילנדיים, היכרות מעמיקה עם התרבות התאית ובישול פשוט מצוין – אין ספק שמדובר במסעדה מנצחת. חוץ מזה שנדמה כי אין כמעט תל אביבי שלא חגג איזו שמחה משפחתית בשולחן בבית תאילנדי, מסעדה שתמיד נזכור לה חסד נעורים ותמיד נשמח להגיע אליה שוב.
מנה חובה:מיאנג פלה
בוגרשוב 8

אגאדיר

ותק:27 שנה
מה הסיפור:הסניף הראשון של אגאדיר קם בנחלת בנימין והיה פתוח עד השעות הקטנות של הלילה, מה שהפך אותו לאבן שואבת של בלייני העיר. זאת כמובן יחד עם המבורגר מובחר ומצוין, מה שהיה די חלוצי וראשוני בשעתו. מאז ועד היום שומרים באגאדיר על רמה גבוהה של חומרי גלם, אווירה פאן וסליזית במידה שהולמת את חיי הלילה (שכבר נסגרים מוקדם יותר) וכמובן המבורגר מנצח.
מנה חובה: המעושן
נחלת בנימין 2

ארנסטו

ותק:27 שנה
מה הסיפור:מפות משובצות באדום לבן, נרות דולקים וריח של פרמזן מהמטבח. הו, בהחלט הגעתם לארנסטו, מסעדה איטלקית מתוקה ורומנטית שמזכירה ברוחה טרטוריות איטלקיות מסורתיות, ונשארת מהאהובות עלינו כבר כמעט שלושה עשורים. ארנסטו הבעלים של המסעדה הגיע אלינו מרומא, ומי שמבשל הוא אנג'לו דלה אריצי, רומאי גם הוא. מה שאומר אוכל איטלקי אותנטי וערב לחיך, ואפילו שמועה שזו המסעדה החביבה על חברי השגרירות האיטלקית.
מנה חובה:פסטה פוטסנקה
בן יהודה 90

מנטה ריי

ותק:26 שנה
מה הסיפור:מנטה ריי הוקמה על ידי עפרה ואבי גנור לפני 26 וכבר אז נודעה כמסעדת חופים אמיתית, שמבשלת דגים ופירות ים טריים במגוון טכניקות בישול ומקפידה על חומרי גלם מצוינים. שמה של מנטה ריי הולך לפניה, ואפשר לרשום לזכותה את אחד מהבראנצ'ים הראשונים שאכלנו בעיר. ונדמה שאין תל אביבי שלא אכל במנטה ריי, ומי שלא אכל אז בוודאי הריח. שכן בשיטוט אגבי בטיילת תוכלו להריח את הריח המשכר של הקלמרי המטוגן ותחלמו לקפוץ פנימה.
מנה חובה:סיר ברזל עם פירות ים
נחום גולדמן 6

הזקן והים

ותק:25 שנה
מה הסיפור:מה אנחנו אוהבים? ריפיל. מה אנחנו עוד אוהבים? ללא הגבלה. אז הזקן והים, המסעדה שנפתחה ביפו לפני חצי יובל על ידי יונס, עלי בהחלט קלטה את הטעם שלנו ועושה זאת נהדר לאורך השנים. עם נוף שובה לב, תפריט מגוון ונהדר, מנות נדיבות, מחירים נוחים והקפדה על חומרי גלם טריים ומצוינים אין ספק שזו הייתה ונותרה הגו טו של רבים.
מנה חובה:שרימפס מטוגן
קדם 85

שמשירי

ותק:24 שנה
מה הסיפור:מסעדת שמשירי הפרסית שבשוק לוינסקי היא מסעדה פרסית אותנטית שמגישה את מיטב המנות הקלאסיות של המטבח הפרסי. הניחנות במרכיבים בריאים ותיבול ענוג וייחודי שמוענק לאוכל באמצעות זעפרן, בלאנגו וקינמון. תמצאו בה חורשט (תבשיל) סבזי וחורשט עלו, אורז פרסי לתפארת, דולמה, בשרים בנוסח פרסי על הגריל וגם גונדי בעבודת יד כמובן.
מנה חובה:עש תורשי
נחלת בנימין 99

• אוכלים שותים
• מסעדות בתל אביב
• הזקן והים
• מנטה ריי
• ארנסטו
• אגאדיר
• בית תאילנדי
• איציק הגדול
• שצ'ופק
• מיטבר
• ד"ר שקשוקה
• דיקסי
• המנזר
• ברבוניה
• טורקיז
• פרונטו
• טנדורי
• פאב עמירם
• שמעון מלך המרקים
• מי ומי
• חיים נלו
• אבו חסן
• מרסנד
• סנדר
• קיטון
• אולימפוס

>> רוצים ליהנות מהטבה מיוחדת של30 ש"ח מתנה בהזמנה הראשונה? הורידו את אפליקציית משלוחה NOW והכניסו את קוד ההטבה TIMEOUT.להורדת האפליקציה של משלוחה NOW >>

אין על אוכל ביתי. עם כל המסעדות הרבות שאנחנו מבקרים בהם ועם כל אוכל הרחוב המופרע שאנחנו בולסים, בסוף מגיע הרגע שבו כל מה שאנחנו רוצות ורוצים זה משהו שבישלו לנו בבית, עדיף מהמאמא הבשלנית שאין לנו. המזון הביתי הזה, שאין לאף אחד מאיתנו זמן וידע להכין אותו במטבח הפרטי שלנו, הוא למעשה הגביע הקדוש של הטייק-אווי והמשלוחים. לא משנה אם זה אורז וקציצות, קוסקוס עם מרק ועוף, שניצל עם פירה, ממולאים נוצצים ומתפקעים, תבשילים מהבילים ועשירים – זה האוכל שאנחנו באמת כמהים אליו לפחות פעם-פעמיים בשבוע.

למרבה המזל, יש לנו את אפליקציית משלוחה NOW – אפליקציית משלוחי האוכל היחידה שנותנת לכם כסף בחזרה – ומשם בחרו עבורנו חמישה משלוחי אוכל ביתי ממיטב המקורות שלו בעיר. דמעות של התרגשות וגעגוע עלו בעיניינו. אמא, הו אמא, למה את לא עושה לנו כזה קוסקוס. חמישיית המקומות שנבחרו מייצגת את מיטב הז'אנרים של מטבח המאמות והאוכל המבושל, החל משלל קוסקוסים ותוספותיהם, דרך מגוון קציצות מבושלות ברוטב, ועד שניצל שהייתם רוצים להתכרבל איתו. בזה אחר זה החלו להגיע המשלוחים ממעוזי האוכל המיתולוגיים, תוך פחות מ-30 דקות, ממגוון פינות העיר – המטבחון בשוק הכרמל, קיטון בצפון דיזנגוף, גואטה היפואית, שושי את בכור מהסניף ביד חרוצים והמצטרפת הטרייה יחסית ג'ונאם משרונה מרקט. כמויות האוכל שנחתו במערכת היו גורמות גם למאמא הבשלנית הכי מגזימה לפעור עיניים. היה ברור שלפנינו משימה לא פשוטה, אבל מישהו צריך לעשות אותה.

אספנו את חברי המערכת ועוזריהם (כלומר, חברי המערכות האחיות שלנו כמוהשולחןוכל מי שמתגעגע לאוכל ביתי מבושל, כלומר כולם) סביב שולחן ארוך שהיה צר מלהכיל את התקרובת המפוארת, טעמנו מכל מנה, מכל תוספת ומכל רוטב שנשלח לצידה, ערכנו דיון השוואתי נוקב על כל אחד מהמשלוחים וגם בהשוואה זה לזה בניסיון לבחור את הטוב מכולם מבלי להתקוטט פיזית ואפילו כמעט הצלחנו. המשלוחים נבחנו על פי מדדים כמו טעם, כמות, טריות, ניראות וכמה היינו רוצים אמא שתבשל לנו ככה כולל הגשה רשמית של בקשת אימוץ. גם הפעם, כמו בחלק מהז'אנרים הקודמים שבדקנו בסיוע משלוחה Now, זהות הנמצחת נקבעה פה אחד. והפה הזה היה מלא באוכל טעים ושמח.

הכי טעים: גואטה

טוב, תשמעו, ידענו שהאוכל מגואטה יהיה טוב כי אנחנו אוכלים שם מדי פעם, המסעדה היפואית עם האוכל מהמגרב לא מאוד רחוקה ממקום מושבה של מערכת טיים אאוט, אבל האיכות של המנות שהגיעו אלינו הדהימה אותנו: הקוסקוס היה כה מעודן, אוורירי וחלומי חרף הגעתו במשלוח, שאפשר היה לאכול אותו בהנאה גם בלי שום תוספת. יחד איתו הגיע תבשיל טבחה בסאלק אדיר בטעמיו – שעועית שהתבשלה ארוכות עם בשר ועלי מנגולד – שהשתלב בקוסקוס כאילו נולדו להיות יחד, ובנוסף גם מפרום תפודי עצום מימדים ועז טעמים, קציצות דגים ברוטב פלפלים אדום נהדר, ובונוס של קיפתא ברוז (קציצות עוף) שהיו מעט יבשות אך קיבלו באהבה את הצ'ירשי המעולה שהגיע לצד המנות. כזה אוכל היינו שמחים לקבל כל יום לארוחת הצהריים.להזמנת משלוחה NOW מגואטה וצבירת 10%קאשבק

הכי ביתי: בכור את שושי

מסעדת התבשילים המיתולוגית מפרדס כץ היא החיים עצמם, והסניף התל אביבי שלה אינו נופל ממנה באיכותו ובביתיותו. אפשר ממש לדמיין את הסירים העצומים שבהם האוכל של בכור ושושי מתבשל, ואם הם מוכנים לצרף למשפחה צאצאים חדשים אנחנו מתנדבים לתפקיד מיד. הדבר המדהים שבלט מיד היה הכמויות. אלה הכמויות שאמא הייתה מעמיסה עליכם אם הייתם נולדים לעדה הנכונה. כל מנה נדיבה מספיקה לשני אנשים רעבים לפחות (וכנראה שיותר), וכמויות הקוסקוס והאורז היו יכולות להאכיל פלוגה שלמה. גם כאן בלט לטובה תבשיל שעועית ובשר אדמדם ומספק, צ'ירשי מעולה, ומרק ירקות מוצלח שבו השתכשכו קציצות עוף נדיבות מימדים כבנות לוויה לקוסקוס. בתום הטעימה נשאר המון אוכל, והוא היה כרה ביתי שעברנו לגור בתוכו ופתרנו את משבר הדיור.להזמנת משלוחהNOW מבכור את שושי

הכי בריא: ג'ונאם

ג'ונאם, המצטרפת הכי טרייה ברשימה לז'אנר האוכל הביתי, היא גם המסעדה היחידה שלא הכרנו מרגעי הגעגוע הקודמים שלנו לאוכל ביתי ומבושל. היא החלה את דרכה בשוק הכרמל ועברה משם לשרונה מרקט, מקום שבו באמת היה חסר קצת סול-פוד ביתי. המנות שהגיעו התבלטו מיד בצבעוניותן, בריאותן וקלילותן בהשוואה לתבשילים הכבדים והשמנמנים שמזוהים עם מסעדות מאמא לסוגיהן. התפעלנו בעיקר ממה שבג'ונאם קוראים לו באנדרסטייטמנט "סלט חזה עוף", כשלמעשה מדובר בנתחים עסיסיים עם תיבול שווארמה כורכומי שמתערבבים יפה עם סלט על בסיס כרובים וגזר. גולת הכותרת הייתה אסופת רטבים מרשימה שליוותה את המשלוח, ובראשה קרם לימון כבוש ששידרג דרמטית את העוף הצלוי שהגיע עם קוסקוס, כמו גם טחינה צהובה עם ארומה וטעם קלים של עמבה. כיף.להזמנת משלוחהNOW מג'ונאם וצבירת 5% קאשבק

הכי יהודי: קיטון

המסעדה היהודית המזרח-אירופית הוותיקה והאהובה מדיזנגוף הרעיפה עלינו את אחת מהמתנות הגדולות שלה למין האנושי: שניצל בגודל בלתי נתפס – אנחנו רציניים, הוא היה יותר גדול מהראש שלנו – שהגיע חמים ופריך (הישג לא קטן לשניצל במשלוח) ועם כמות לא קטנה של פירה וצימעס. היה זה שניצל שכל אם ואב בישראל צריכים ללמוד ממנו שיעור. רצינו להתכרבל בו, להניח עליו את ראשנו העייף וללחוש לו מילות אהבה, אבל היינו צריכים לטעום גם את קציצות הבקר המבושלות שהגיעו לצדו. טעמנו. הן היו קציצות מבושלות גדולות בתיבול מזרח-אירופאי רגוע, ולמרות שתחילה היה נדמה שחסר להן רוטב הן היו עסיסיות מספיק גם בלעדיו. האשכנזים שסביב השולחן התאכזבו מהיעדר גפילטע וחזרת, אבל ככה זה אשכנזים, אף פעם לא מרוצים.להזמנת משלוחה NOW מקיטון

הכי תל אביבי: המטבחון

דור שלם של תל אביבים גדל על הבישול הביתי של המטבחון, שהיה במשך שנים רבות ברירת המחדל המועדפת על כל מי שכמהה למעט טעם של בית. כל כך הרבה לילות של געגוע עברו עלינו במסעדה הקטנה והכיפית על גבול שוק הכרמל, שכמעט וחשבנו שאמא באמת שלחה לנו אוכל לעבודה. מנה יפה ונדיבה של כרוב ממולא, עם טעמי שמיר דומיננטיים כנהוג בעדות מזרח אירופה, הייתה סוגרת לנו פינה יפה של לאנץ' בימים כתיקונם ויחד איתה הגיעה מנה של קוסקוס עם מרק ירקות ביתי עם סלק וסלט כרוב בצד. יש לא מעט ימים גרועים שהיינו יכולים להציל עם אוכל מנחם כזה לעת ערב.להזמנת משלוחהNOW מהמטבחון וצבירת 5% קאשבק

>> רוצים ליהנות מהטבה מיוחדת של30 ש"ח מתנה בהזמנה הראשונה? הורידו את אפליקציית משלוחה NOW והכניסו את קוד ההטבה TIMEOUT.להורדת האפליקציה של משלוחה NOW >>

• משלוחה NOW
• אוכלים שותים
• המטבחון
• בכור את שושי
• גואטה
• קיטון

אל תגלו לאף אחד אבל מה שקורה בחוץ זה לא באמת חורף. למעשה, תהינו בינינו לבין עצמנו הבוקר: האם אי פעם נדע שוב חורף? יש עדיין דבר כזה? האם בקרוב נתחיל לחיות פה בעיר בקיץ אינסופי?

אין לנו תשובות, רק מעט כמיהה, כמיהה וגם געגוע, לצדדים החיוביים של העונה ההיא שפעם היתה, ובעיקר למרק. מרק חם. ממש בקרוב נרענן את רשימות המרקים המקיפות שלנו (כן, יש לנו כמה), אבל עד אז קבלו 5 המלצות למרקים שאתם יכולים להזמין כבר עכשיו ולדמיין חורף.

1. סופלייר | חרירה

בנצי ארבל החזיר באחרונה את מיזם המרקים שלו לפעילות והפעם גם עם ערך מוסף. בכל פרק זמן מסוים תתארח אושיית קולינריה שתבשל סירי מרק לבחירתה, כשכל ההכנסות ייתרמו לטובת ניצולי שואה נזקקים. בינתיים אנחנו יודעים לספר לכם שהמקום מציע מרק כתום. עניין אלמנטרי מה שנקרא.
37/57 שקל ליחיד/זוגי, מסריק 16 ובוולט

2. קיטון | מרק של סבתא

כי בסופו של יום אין דבר מנחם יותר ממרק טוב של סבתא. בגרסה הזו של המוסד המזרח אירופאי הקפידו להכניס את כל מה שחשוב, בלי הנחות: ירקות, אטריות, וכן – גם רצועות של פולקה עוף והודו; מה שנקרא לפי הספר. אם אתם יותר בקטע של מרקים צחים אז יש גם כאלה, וגם אופציות של קרעפלך וקניידלעך. היי סבתא.
44 ש"ח, דיזנגוף 145 ובוולט

3. קאנו | פו בו

אנחנו מאמינים שלמרקים האסייתיים מגיעה התייחסות פרטנית, ואכן פרסמנו בחורף האחרון ליסט ייעודי רק להם. לפני שאנחנו מעדכנים אותו בחורף הזה, נרצה לציין לטובה את מרק הפו של קאנו הצנועה והחביבה מפלורנטין. האושר נמצא בציר בקר עמוק וארומטי במיוחד עם אטריות אורז ופרוסות בקר. בצד תקבלו גם גינה ירוקה שלמה והמלצתנו היא להכניס הכל פנימה, לא לשכוח דבר.
65 ש"ח, הרצל 77 ובוולט (בתמונה הראשית)

4. סימפל האפי מרקט | מרק אדמה

שוק האוכל השמח והפשוט שהתמקם לו ברוטשילד פינת שינקין קורא לך להיכנס ולהתחמם בתוכו. וייבים של רחם כזה. המקום הטבעוני מתגאה במיוחד בתפריט המרקים שלו והאמינו לנו – יש לו על מה. תמצאו כאן כמה קלאסיקות על זמניות שתמיד כיף לחזור אליהם, אבל אנחנו נבחר הפעם במרק אדמה שמורכב מארטישוק ירושלמי, תפוח אדמה, בצל וקרם קוקוס. תודה רבה אמא אדמה, את משהו.
36 ש"ח (ל-450 מ"ל), שדרות רוטשילד 99 ובוולט

5. גואטה | מרק שעועית

לצד החידושים וההמצאות, מטבחי הפיוז'ן והמטבחים האקזוטיים, לעתים כל מה שאנחנו רוצים זה פשוט לחזור לבסיס. זה רגש הרבה יותר עמוק מאוכל של בית, יותר כמו תחושת בראשית כזו. בכל מקרה מצב שנסחפנו, באנו לדבר על זה שמרק שעועית זה דבר טעים מאוד. בגואטה, הנסיכות הטריפוליטאית של יפו, הוא מגיע, ובכן, עם ציר בקר וגם, ובכן, עם שעועית. למה מה חשבתם?
34 ש"ח, שדרות ירושלים 8 ובוולט

• אוכלים שותים
• הכי טובים
• מרקים
• בנצי ארבל
• קיטון
• מסעדת גואטה