שדרות רוטשילד היו מרכז עירוני שמושך אינספור תיירים ותושבי ערי לוויין לעיר מאז שאנחנו זוכרים את תל אביב. אבל גם עבור תושבי העיר שיותר טסים על שבילי האופניים מאשר יוצאים לשדרות בחמישי בערב, מדובר בנקודה תל אביבית קרובה ללב – גם ברמה פרקטית וגם ברמה הסמלית. השדרות המוריקות, שמתחילות בהרצל ונגמרות בהבימה, מציגות גרסה נגישה לכל מה שעושה את תל אביב – מסעדות גורמה לצד אוכל רחוב סליזי, מקומות בילוי שנשארים טרוטי עיניים עד השעות הקטנות של הלילה שפוגשים מוסדות אוכל ותיקים שמשכימים קום. יצאנו למפות את השדרות הכי נודעות לשמצה בעיר, ומכיוון שיש כל כך הרבה עסקי אוכל – עשינו זאת בשני חלקים.בחלק הראשוןהגענו לאמצע, ונמשיך עד לבימה כדי לסקור את כל העסקים ששווה להכיר ברוטשילד, על חשבון הברון.

>>מה שיותר ירוק: דירוג הפארקים שאנחנו הכי אוהבים בתל אביב

אומאי

דלי יפני שתמצאו בו סושי טרי, גיוזות נפלאות ואף עמדת פוקי טרי בהרכבה אישית. יש גם מוצ'י קפוא או טרי, לצד מלא ממתקים שמיובאים מיפן, משקאות אסייתים מיוחדים וחטיפים במנעד טעמים שהחיך הישראלי לא רגיל אליו. חבל שהמחירים יותר תואמים את ישראל מאשר את יפן, אבל מה לעשות – פה אנחנו חיים. מזל שלפחות יש מוצ'י דובדבן להמתיק קצת את החום של תל אביב.
רוטשילד 37

לולו אנד קו

בר הקורנפלקס הראשון בארץ, עם קופסאות דגני בוקר מכל העולם שמצטלמות יפה לאינסטוש. וגם בואו – התכולה שלהן טעימה ומהנה. אפשר לאכול במקום עם חלב או לשלב עם גלידה טרייה בטעם קורנפלקס או וניל, בתוספת איזה קורנפלקס שתרצו. מלבד זאת, במקום מחכים עוד קינוחים שיוצאים מגבולות האריזה, דוגמת פנקייקים, קרפים, לחמנייה ממולאת גלידה ועוגיות מושחתות. פייר, הופתענו שהגימיק שרד כל כך הרבה.
רוטשילד 37

ג׳קיז פיצה

פיצה בר שמח ונטול פוזה שמשמש מפלט ומקלט לכל מי שלא מוצא את עצמו בשדרה. לא מדובר בפיצה נפוליטנית או ניו יורקית, אלא פיצה סבבה שכיף לאכול באמצע הלילה כשאתם שיכורים, ולפגוש בה תיירים או שאר בלייני לילה. אולי לא הפיצה הכי טעימה או ארטיזנלית בנמצא, אבל היא ללא ספק תסגור לכם פינה בשעה לא שעה, לצד עוד דרינק אחרון.
רוטשילד 39

קיטו קאטו

קיטו קאטו זה בעצם מזל טוב ביפנית, ותכלס – אנחנו די בטוחים שסושי עושה מזל טוב. חצר הסושי של קיטו קאטו מתחבאת לה בשדרות רוטשילד, ומציעה סושי טרי ונהדר שאפשר לזלול במרפסת הקרובה לשדרה או בבר הפנימי. תמצאו בה לא רק סושי, אלא גם שיפודי יקיטורי בנוסח יפני מובהק, ראמן כהלכתו ושאר גיוזות מעניינות. פתוח ללאנץ' קליל שאידיאלי לעצור בו במהלך יום עבודה, או לארוחת ערב פלוס דרינק צונן ומהנה בלב השדרה.
רוטשילד 41

מקס ברנר

אי אפשר להכחיש שימי גדולתו של מקס ברנר היו אי אז בעשור הקודם, לפני שהפכו לרשת בינלאומית ושכחו אותנו. אבל עם שוקולד פשוט קשה להתווכח, ומקס ברנר הוא עדיין מקס ברנר. כלומר טעים, מתוק מאוד ושוקולדי מאוד. מלבד פרלינים מטריפים ומזרק השוקולד האייקוני, יש את אותם קינוחים שאכלתם כאן בדייט הראשון שלכם כנערים – ופל בלגי בשלל מילויים שוקולדיים וקרמליים, פנקייקים עשירים, מילקשייקים מוגזמים, עוגיות ענק, קראק פאי, עוגת גבינה וסופלה שוקולד. רע זה לא יכול להיות, אלא אם אתם אלרגים ללקטוז.
רוטשילד 45

לג'נדה

בלג'נדה יש גלידה איטלקית טרייה ומעולה, ושיהיה ברור – מבחינתנו אין כמו הטעמים האייקונים של שרי מאניה, שוקולד וויסקי ובננה ברולה, אבל לצד הגלידה יש גם מגוון גדול וחידושים, דוגמת סדרת קינוחי שוקולד דובאי שתמצאו בימים אלה, שמציעה גלידת שוקולד דובאי, וופל בלגי שוקולד דובאי, קרפ שוקולד דובאי, טראפל שוקולד דובאי ומים שוקולד דובאי. סתם בלי המים. דובאי.
רוטשילד 45

קפה לנדוור

אין לנו מה לחדש לכם על סניף רשת לנדוור, אתם חיים בישראל ואתם יודעים שהדבר החשוב היחיד להגיד פה הוא רוזעלך.
רוטשילד 45

רובן

כריכי בשר ובורגרים חמים שמחזיקים את הסניף הזה בתור אחד האחרונים מסוגו בעיר. איך שלא תסתכלו על זה, רובן שורד יותר מרובנו.
רוטשילד 45

פטרוזיליה

אנחנו מודים שלא אכלנו פה מעולם, וכנראה גם אתם. מסוג המקומות האלה שאנחנו די מופתעים שהם עדיין קיימים (30 שנה!). המקום פתוח לסרוויס צהריים בלבד ומציע עסקית של גריל ישראלי קלאסי עם חומוס ושיפודים, כשר למהדרין ועדיין שורד בזכות קהל לקוחות ותיק ונאמן. וואלה, הגיע הזמן לבקר.
רוטשילד 47

R48

מסעדת הדגל של קבוצת R2M היא ללא ללא ספק R48, שנמצאת במלון היפהפה של הקבוצה בבניין באוהאוס מרהיב לשימור. עיצוב אלגנטי ועוצר נשימה, תפריט מוקפד ומצוין, רותי ברודו – זה כל מה שצריך לדעת. בשעות הצהריים תוכלו לסעוד בה עסקית כהלכתה ממיטב חומרי הגלם במתכונת בראסרי, ובשעות הערב ארוחת גורמה עונתית ומדויקת לצד יינות מובחרים. גם ארוחת הבוקר שמוגשת בסופ״ש בלבד (במחיר של 220 ש״ח לסועד), מופתית בהחלט.
רוטשילד 48

קופר אנד פאקו

כל שדרה שמכבדת את עצמה זקוקה לבוטקה קפה חביב ומוצלח שאפשר לקנות בו אמריקנו קר לקחת לדרך ולא להסתכל לאחור. הבוטקה של קופר אנד פאקו, שמככב בלא מעט פינות בעיר (ונקרא על שם צמד כלבים לבבי), הוא בדיוק מה שצריך למרכז השדרה. מלבד קפה יש מאצ׳ה, מיצים סחוטים טריים, מאפים, עוגות וכל מה שיש בבית קפה, וגם אווירה נהדרת לשבת סביבה, בתקווה ותצליחו לא להיפגע על ידי אופניים.
רוטשילד פינת מזא״ה

באביקה

מסעדה חדשה ולא שגרתית מבית השפית ויוצרת התוכן גלי בן שמעון, שמבשלת בה את זכרונות ילדותה ומטעמי הסבתא הרומנייה, לצד מנות ים תיכוניות עם נגיעה עכשווית. בן שמעון קוראת לזה פיוז׳ן אותנטי, אנחנוקוראים לזה אוכל ישראלי.
רוטשילד 60

מלון 65

מלון 65 מבית רשת אטלס מציע בראנץ׳ שווה בכל ימות השבוע, ולא רק בסופ״ש כמו מרבית המקומות בעירנו. בופה חופשי שמציע שלל ירקות טריים, גבינות מצוינות, דגים כבושים ומאפי בוקר לצד מנה עיקרית לבחירה, דוגמת שקשוקה ירוקה, טוסט קרואסון עם גאודה, פרנץ׳ טוסט מבריוש אוורירי ועוד.
רוטשילד 65

קנטינה

מסעדת הברנז׳ה האלמותית שבכל פעם שרק שתעברו לידה, תרגישו אבק כוכבים מלפני עשרים שנה. היא מגישה תפריט איטלקי קלאסי ומוקפד במחירים שפעם היו גבוהים ממש, והיום הפכו לדי סטנדרטיים (אם כי עדיין גבוהים, פשוט הכל גבוה), ומתאפיינת בשירות מהוקצע ובכמה סלבס מפעם שעוד אוהבים לפקוד את המקום.
רוטשילד 71

טוני וספה

כשנפתחה ב-2007 תחת כל עץ רענן בעיר, פיצריית הפאנקיסטים הייתה הפיצה הכי טובה בתל אביב, או לפחות הכי מדוברת. היא כבר לא, אבל תמיד נשמור לה חסד נעורים ושמועות לא מאומתות (שבכנות, לא האמנו) על שומן חזיר. המקום שהמציא מחדש את הסלייס הריבועי נוסח רומא. יש דברים שהם לנצח.
רוטשילד 140

מלגו מלבר

המסעדה המצוינת של השף מוטי טיטמן בהחלט ראויה לחתום את שדרות רוטשילד: אם לא אכלתם בה עדיין, נספר כי מדובר מסעדה עילית עם תפריט ייחודי המשתנה כל העת בהתאם לתוצרת המקומית והעונתית. מלגו מלבר משמעותו בארמית בפנים ובחוץ, על כן אפשר לשבת בפנים תחת רחשי הסרוויס, או בחוץ – ולהשקיף לפינה שבו רוטשילד פוגש את הבימה. תמיד טעים, מעניין, מפתיע ויוצא מחוץ לקופסה.
רוטשילד 142

• ❤ תל אביב
• הבועה
• שדרות רוטשילד
• מלגו ומלבר
• טוני וספה
• קנטינה
• R48
• רובן
• לנדוור
• לג'נדה
• מקס ברנר
• לולו אנד קו

רובן חזרו העירה. אני מניח שעבור רוב מי שקורא את המילים האלו, כנראה שלא מדובר בעניין יותר מדי משמעותי. עבור אלו שלא היו בעירכשרובן הכו כאן שורשים לראשונה לפני כעשור, מדובר בכלום ושום דבר. עבורם רובן היא סתם עוד רשת מזון מהיר שמפזרת סניפים מסביב לתל אביב, איפה שהתחרות קלה יותר, שסוף סוף היתה לאמיצה מספיק כדי לפתוח סניף בלב המאפליה. עבורם, רובן היא רק עוד אחת. אבל עבור מי שזכה לקחת חלק במסיבת הנקניקים הכי טובה בצד ההוא של יהודה הלוי, רובן הייתה ונשארה שם זוהר בתולדות הכריך התל אביבי, כמי שהצליחה לייבא את הסנדוויץ' המיתולוגי שנולד כ-100 שנה קודם לכן בפארק אבניו בניו יורק.

וכעת, רובן חזרה העירה, אם כי בפורמט טיפה שונה מאותו לוקיישן קטן וביתי ביהודה הלוי. אחרי שהסניף המקורי נסגר ב-2015 (עם קאמבק קצרצר בקיץ 2017), המותג הפך לרשת שמתפזרת מצומת הפיל ועד לנהריה, ושינה את צורתו למותג המבורגרים די סטנדרטי עם כמה שאריות מהעבר הרחוק של יהודה הלוי. עכשיו, אחרי גלות ארוכה מחוץ לעיר, סניף חדש נפתח במרכז שרונה. כן, הוא כבר לא אותו הרובן מהשכונה, עכשיו הוא כלל ארצי, אבל האם ההתרחבות שינתה משהו בכריכי הקורנדביף המופלאים שהכרנו?

הסניף החדש בשרונה פועל במתכונת טייק אווי כבר זמן מה. בסוכות הם הבטיחו שאחרי החגים הם יהפכו את הבית השרונאי שלהם למסעדה של ממש, אבל עכשיו אנחנו באחרי החגים והסניף נשאר כשהיה – מטבח תפעולי עם כמה שורות של ספסלי פיקניק ברחבה חיצונית וזהו פחות או יותר. עם כל הכבוד להמבורגרים –והרי ידוע שאני רוכש כבוד להמבורגרים– רציתי לבדוק דווקא את המנות שנתנו לרובן את השם, כריכים ניו יורקים יהודיים מסורתיים.

לכן הזמנתי צמד כריכים מבוססי קורנדביף: רובן 200 (שכיאה לשמו, מורכב מ-200 גרם פרוסות קורנדביף דקות, חסה, בצל, כרוב כבוש, חרדל ואיולי שום, כלומר, בעצם הרובן הקלאסי ללא גבינה מטעמי כשרות.56 ש"ח) וה-NY Deli (קורנדביף מעושן מפורק בבישול ארוך עם בצל מקורמל, רוטב ברביקיו וציר בקר, מוגש עם חסה, בצל, כרוב כבוש, איולי כמהין ומיוזן.58 ש"ח), יחד עם מנת כנפיים שהפתיעה לטובה, בעיקר כי אני לא מצפה מרוטב צ'ילי-ברביקיו להיות כל כך עדין ובציפוי פריך וקל (12 יח',44 ש"ח).

הכריכים, לעומת זאת, כבר לא הצליחו להפתיע לטובה.השנים שעברו הפכו את הרובן לכריך באוטומציה. לא כריך רע, בכלל לא, אבל כזה שיד אנושית לא מורגשת עליו. במקום לחם מדויק לכריך רובן, הגרסה העדכנית היא ג'בטה. אחלה ג'בטה, אבל סטנדרטית. פרוסות הבשר הדקות נפרסו בסיטונאות ופוזרו ברישול (כך שמרכז הכריך קיבל את מראה השכבות בחיתוך במרכז, אבל קצוות הכריך נשארו עם ירקות בלבד), הכרוב הכבוש השתלט יותר מדי על הטעם ולמרות שהביס הפריך מבחוץ ורך מבפנים עדיין היה מספק, ואפילו טעים, זה לא היה קרוב לחווית הרובן המושלמת שהכרנו. זו גרסה המונית שלו, כזו שהכינו עשרות אלפי פעמים באינספור סניפים עם יעילות מירבית.

>> בשבוע שעבר מצאנו חור בקיר עם אוכל רחוב יווני זול וטעים
>> איך להכין קורנדביף בבית? קלארו ושף רן שמואלי יעזרו לכם

כריך ה-NY Deli, שעובר קצת יותר עיבוד מסתם לזרוק את הקורנדביף על הלחמניה, היה מוצלח יותר מחברו נטול הבישול. תהליך הבישול של הקורנדביף נותן חוסר אחידות מעניין בעשיית הבשר, הרוטב בו בושל הבשר מצליח לאזן את הכרוב והרטבים מוסיפים טיפה טעם, גם אם לא את הטעם המובטח (אני לא יודע מה זה – אבל איולי כמהין זה לא), וגם זה לא מצליח להפוך אותו ליותר מכריך נחמד ותו לא. אני מודה, אם הייתי ניגש לבקר את רובן כרשת חדשה לחלוטין שפתחה סניף במרכז תל אביב הביקורת הזו היתה שמחה יותר, אפילו מחמיאה על כך שרשת מצליחה לייצר כריכים סבירים (אם כי בואו, הם לא זולים), אבל ביחס למה שרובן היה עבור תל אביב – קשה שלא להתבאס. פשוט אל תקראו לזה קאמבק.

רובן שרונה, מנדלר אלברט אברהם 6, א'-ה' 13:00-23:00, ש' 20:30-23:00. 050-4226868

• אוכל רחוב
• אוכלים שותים
• סנדוויצ'ים
• כריך
• רובן

• Facebook
• Twitter
• Email

"בשל העלייה הדרסטית במחירי הבשר, בעיקר עקב ענייני הכשרות בחו"ל ובלה בלה… ובגלל הרצון שלנו לשמור על מחירי כריך סבירים ללקוח, מה שלא מתאפשר, אנו נאלצים לצאת לחופש עד יעבור זעם, בתקווה שהגל הטבעוני לא ישטוף אותנו. במהלך תקופה זו אפשר יהיה לפגוש אותנו באירועים".

כך כתוב על השלט בחלון הראווה של מזללת הכריכים המושבתת רובן ביהודה הלוי. שגיא עברון מקבוצת רובן, הכוללת שלושה סניפים (שני סניפים של זכיינים הנמצאים מחוץ לתל אביב, עובדים כרגיל ומוכרים גם המבורגרים), וכן קפה הבימה, הקיוסק בבן גוריון ודא דא ודא.

עברון מתוסכל מאוד: "מחיר הבשר הקפוא עלה בכ־25 אחוז, אני לא יכול לגלגל את עליית המחירים ללקוחות ולבקש במקום 32 ש"ח לכריך, 48 ש"ח. כמויות הבשר שמגיעות לארץ קטנות, האיכות נמוכה יותר, והמחירים עלו באופן דרסטי. הגשנו את אותו הכריך בדיוק במשך שש וחצי שנים, לא נרד ברמה ולא נגיש מוצר נחות גם בעתיד. אסור לייבא לארץ בשר לא כשר והבעיות עם משגיחי הכשרות יצרו מחסור שמעלה את המחיר. החלטנו לסגור. העובדים שוגרו לעבוד בעסקים הנוספים של הקבוצה, אנחנו ממשיכים עם שירות האירועים המבוקש של רובן ובעיקר מחכים לראות מה יקרה".

ואם המחיר לא יירד?

"כולנו נעבור לאכול סייטן ונגלה שזאת בכלל הייתה קונספירציה טבעונית. זאת בעיה של כולם, מאנשים קשי יום עד בעלי מזללות ומסעדות. קשה להאמין שזה לא ייפתר".

• אוכלים שותים
• רובן
• חדשות האוכל
• בשר

• Facebook
• Twitter
• Email

אחרי טיזינג ארוך שנמשך חודשים ארוכים נפתח היום להרצה המקום החדש של השף שרון כהן (שילה, קפה אירופה) והמסעדן ואיש חיי הלילה דוד טור (קפה אירופה, מועדון הברקפסט, מועדון החתול והכלב) בכיכר רוטשילד, בבניין המכון הצרפתי. אל השותפות חברה גם קבוצת הרובן וקפה הבימה.

המקום החדש, ששמו ייקבע בימים הקרובים, מורכב מבית קפה, מעדנייה ובר, בחלל אחד שמתפרש על פני שלוש חזיתות (אחת לרחוב הרצל, אחת לשדרת רוטשילד ואחת לכיכר, סמוך למסעדת פרונטו), כשהכל סובב סביב חצר קטנה וחביבה הנמצאת בקצה הבר. סך הכל מכיל המקום כ-250 מקומות ישיבה.

בתום ההרצה המקום אמור לפעול סביב השעון (התוכנית:24/7) ולהגיש ארוחות בוקר, צהריים, ערב ותפריט בר. בשלב זה פועל המקום במתכונת של מאפים וכריכים טו גו, ארוחות בוקר וארוחות צהריים בלבד. במעדנייה יהיה אוכל מוכן לקחת הביתה. כל הלחמים, המאפים והמתוקים נרקחים ונאפים במאפייה במקום.

בתפריט הבוקר (המוגש בין השעות 7:00־12:00) תמצאו מאפים (12־14 ש"ח), כריכי ביס (14־22 ש"ח), טוסטים (26־28 ש"ח), סטייק אנד אגס (48 ש"ח), שלוש ביצים עם שמנת חמוצה (34 ש"ח), ביצים עלומות עם סלמון על לביבות תפוחי אדמה וביצי דגים (42 ש"ח), פנקייק (32 ש"ח) וסלט ירקות (38 ש"ח).

בתפריט הצהריים (המוגש בין השעות 12:00־16:00) יש שלל מנות הארוזות בלחם המגיעות בתוספת צ'יפס כמו רוטיסרי (42 ש"ח) בשתי מרינדות שונות, קורנדביף (49 ש"ח) וסלטים (48 ש"ח).

רוטשילד 7 (פינת הרצל 6), 7:00־15:00 (שעות פתיחה בתקופת הרצה)

• אוכלים שותים
• קפה הבימה
• רובן
• שרון כהן
• דוד טור
• ברקפסט
• קפה אירופה
• מעדנייה
• חדשות האוכל
• החתול והכלב