לו הייתי: התחפשנו לסלבס ושלחנו אותם לאכול במקום שהכי הולם אותם

פורים זו הזדמנות נהדרת להיות מישהו אחר. וגם מישהו אחר רעב בדרך כלל, לא? אז לכבוד פורים, התחפשנו לסלבס (בראש, בראש) וניסינו לנחש איפה הכי מתאים להם לאכול. לא תאמינו איפה סטטיק ובן אל יאכלו סטייק

איפה הם אוכלים?
איפה הם אוכלים?
8 במרץ 2017

פורים, החג בו כולנו אוהבים לשים עלינו עשרה קילוגרם של חומר דליק בצורת תחפושת ולהתנהג כאילו הכל רגיל. בעצם מדובר במשחק של ״מה היה קורה אם״. מה היה קורה אם היינו צב נינג׳ה? קאובוי? אלאור עזריה? אלאור עזריה לבנות? מה היה קורה אם היינו מישהו אחר? בגדול, התשובה היא תמיד ״היינו רעבים״, ומכיוון שבנמצא רק אוזני המן שכבודן במקומם מונח אבל הן לא בדיוק מספקות תזונה מאוזנת, הגיע הזמן להתחפש וללכת לאכול. אבל איפה היינו אוכלים אם היינו מישהו אחר?

מירי רגב | פלאפל רצון

כי מי אתם חתיכת אליטה כסף ישן מפא״יניקים גוזלי אדמות משמיעי אריק אינשטיין שכמוכם שתעיזו להגיד שיש אוכל טוב יותר מפלאפל? כל המסעדות שלכם מלאות בתל אביבים שלא מכירים את התרבות העשירה של עולם הפלאפל, עם ה״מולקולרי״ שלהם בבתי הקפה הטבעונים שלהם. אם רק הייתם יוצאים מהבועה שלכם הייתם רואים שמה שעובד הכי טוב זה אוכל רחוב, איפה שיש קהל אלקטורלי ענק שרק מחכה שיעשו עליו הון פוליטי, כלומר מחכה לעמבה, סליחה, התכוונו לעמבה.

יש לי משהו בשן? צילום: בן קלמר
יש לי משהו בשן? צילום: בן קלמר

אבי ביטר | הקוסם

זה טראשי, עממי ולא מתוחכם בשום צורה ולמרות זאת כולם אוהבים אותם בקטע שפעם היה נראה אירוני וכמה שנים אחר כך כבר נראה כמו אהבה אמיתית מהלב. אבי ביטר כנראה היה שמח להתחכך בעדות המעריצים התל אביבים בפלאפל הקוסם, אם כי סביר להניח שהיה מציין שחלמון נשפך זה לכוזרים.

לא מריר. אבי ביטר. צילום: איליה מלניקוב
לא מריר. אבי ביטר. צילום: איליה מלניקוב

תום יער | פורט סעיד

מכירים את זה שמשהו מגניב הופך לכל כך מגניב עד שכל העולם רוצה חתיכה ממנו ומרוב מגניבות כבר אין לכם מקום לשבת והמלצריות מזלזלות בכם ואתם מרגישים שנלקח מכם משהו שפעם רק אתם הכרתם למרות שבתכלס מי אתם ולמה שתשמרו לעצמכם משהו שלא היה שלכם אף פעם יא סנובים? אז כזה.

תום יער, מכאן לפורט סעיד. צילום: איליה מלניקוב
תום יער, מכאן לפורט סעיד. צילום: איליה מלניקוב

ברלד | ננוצ׳קה

כי מה יותר מתאים לקומיקאי שרזה, השמין, רזה שוב וכרגע אנחנו לא בטוחים, בוא נחכה קצת, מאשר ללכת לאכול במסעדה הגרוזינית שהפכה לטבעונית, אז כרגע ננוצ'קה היא טבעונית-גרוזינית? השאלה היחידה היא האם הוא יזמין סלט או שווארמה טבעונית. או אולי את שניהם.

ננוצ'קה, ברלד יעלה על הבר? צילום: יח"צ
ננוצ'קה, ברלד יעלה על הבר? צילום: יח"צ

סטטיק, בן אל וג׳ורדי | שגב

כמו שגב משה, גם חברי השלישייה שכל אמא בישראל הייתה שמחה להכיר לבת שלה יודעים לאסוף השפעות בדוקות שעובדות בכל מקום ועל כל קהל, לארוז אותם תחת טייטל כללי של ״ים תיכוני״ ולשווק את זה לשוק שבו כל אחד יכול למצוא משהו שהוא אוהב. קללל.

אוקי אוקי אוקי אוקי, סטטיק ובן אל. צילום: משה נחומוביץ'
אוקי אוקי אוקי אוקי, סטטיק ובן אל. צילום: משה נחומוביץ'

יוסף סוויד | מאייאר

יוסף סוויד שימש במשך שנים כ״ערבי המחמד״ שהברנז׳ה התל-אביבית אהבה לאמץ אל חיקה כי הוא עשה את כל מה שצריך כדי להיראות בול כמו שאוהבים פה, כדי שחס וחלילה לא נאתגר את עצמנו. בהתאמה, די ברור שהוא היה הולך לאכול במאייאר של אוסאמה דלאל, עוד עילוי ערבי צעיר שנראה נכון ועושה אוכל שגרם לפודיז מהעיר לנסוע עד לעכו כדי להרגיש קצת יותר פלורליסטים.

מאייאר. ילדים עיזרו לנו למצוא את יוסף בתמונה. צילום: יח"צ
מאייאר. ילדים עיזרו לנו למצוא את יוסף בתמונה. צילום: יח"צ

רמי קלינשטיין וקרן פלס | ג׳פניקה וריבר

נכון, במציאות מדובר ברשתות מתחרות אבל מי בכלל יכול להבדיל? שניהם מצליחים כלכלית, שניהם מוכרים בטירוף ושניהם פחות אהודים על כל אניני הטעם למיניהם. השיתוף בין קרן פלס לרמי קלינשטיין גרם לכל מבקרי המוזיקה לסתום את האוזניים כמו שהתחרות על לב המיינסטרים הקולינרי בין ג׳פניקה לריבר גורם עדיין למבקרי המסעדות לתהות מה ההבדל ביניהם. חוץ מהשם.

רמי קליינשטיין. ג'פניקה או ריבר? מה תבחר? צילום: יח"צ
רמי קליינשטיין. ג'פניקה או ריבר? מה תבחר? צילום: יח"צ

מוש בן ארי | מונאר

כל אדם ששומע את צירוף המילים ״מוש״, ״בן״ ו״ארי״ חושב מיד על הודו, למרות שבתכלס הקשר העיקרי בין המוזיקאי המצליח והמבוסס לבין תת-היבשת הוא בעיקר בראסטות, בנטייה להשתמש במילה ״ג׳ה״ ובהיגיינה שמעלה תהיות. בהתאם, מונאר החדשה מתיימרת להכין את המטבח העשיר של דרום הודו למרות שהיא מעוצבת, ממותגת וממוקמת במרכז תל אביב. מה קרה למסורת ההודית המפוארת של בישול בסיר לילה?

מוש-בן-ארי,טיקה מסאלה או נאן? צילום: גיא פריבס
מוש-בן-ארי,טיקה מסאלה או נאן? צילום: גיא פריבס

איתי טיראן | גריג

הטכניקה מושלמת, כל פרט מחושב מראש וההקפדה על הפרטים מדהימה. למרות זאת, גם אצל איתי טיראן כמו בגריג, המסעדה החדשה של עידו פיינר, יש תחושה של חוסר מקומיות. הגינונים האירופאים של שניהם נראים הכי רחוקים מעם ישראל.

חסה צלויה עם פרורי לחם מעושנים עבור איתי טיראן. גריג. צילום: אנטולי מיכאלו
חסה צלויה עם פרורי לחם מעושנים עבור איתי טיראן. גריג. צילום: אנטולי מיכאלו

אביבית בר זהר | אמריקה

היא טראשית, היא מוגזמת, היא לא יודעת מתי להפסיק והיא באה בצבעי ניאון. אביבית בר זהר הייתה הראשונה שעומדת בתור לאמריקה, החדשה של צביקי עשת, כדי לאכול עוף מטוגן על וופל, עם מייפל. ואז מזמינה על זה רוטב גבינה כחולה, ועוד בייקון, ומילק שייק ככה שיהיה למה לא. הניסיון הכי כנה והכי ישראלי לחקות את הטראשיות המפורסמת מהצד השני של האטלנטי.

אמריקה חוגגת עם אביבית בר זהר? צילום: בן יוסטר
אמריקה חוגגת עם אביבית בר זהר? צילום: בן יוסטר

מירי מסיקה | המטבחון

מירי מסיקה היא תבשיל מנחם, מצליח ופופולרי ממש כמו כמה מהתבשילים שתקבלו במטבחון. אם עכשיו שישי בצהריים ואין לכם שום חשק למשהו מאתגר, האוכל של המטבחון הוא התשובה. זה לא המקום לחפש אתגרים קולינריים (או מוזיקליים), זה המקום בו מתנחמים אחד עם השני על קערת מפרום.

אפשר גם טייק אווי מהמטבחון, מירי מסיקה. צילום: רונן אקרמן
אפשר גם טייק אווי מהמטבחון, מירי מסיקה. צילום: רונן אקרמן

ערן זהבי | לונג סנג

כן, ברור שסין זו אימפריה עצומה ושכנראה הם ישלטו בכולנו ממש עוד מעט. אבל כשאנחנו בוחרים בסין אנחנו עושים את זה בדרך כלל משיקול כלכלי: טלפונים, בגדים, אביזרים לבית וברוב הפעמים גם אוכל. ערן זהבי הוא אחד שמכיר היטב את הנטייה הישראלית לעזוב את כל מה שמקומי בשביל תועלת כלכלית. היי, אי אפשר להאשים אותו, זה עובד.

לונג סנג, מחכים לערן. צילום: אנטולי מיכאלו
לונג סנג, מחכים לערן. צילום: אנטולי מיכאלו