>> בית טרזין מציג את "איש תקווה" פרויקט אמנות ייחודי לזיכרון השואה, שבוחן כיצד אנו זוכרים את השואה וכיצד אנו מספרים ומעבירים את הזיכרון לדורות הבאים. במהלך השנים תיעדו היוצרים מאיה וגל רווה עדויות של שורדי שואה והפגישו אותן עם אמנים ישראלים ממגוון תחומי יצירה. התוצאה היא אוסף יצירות אמנות עוצמתיות הלוכדות את הרוח האנושית, כח החיים וסיפורם האישי של השורדים. בתערוכה הרב תחומית החדשה מוצגות עדויות חדשות של שורדי גטו טרזין במלאת 80 שנה לשחרור הגטו, שזכו לפרשנות של בני נוער תלמידים במגמות אמנות בבתי ספר שונים. אירוע הפתיחה ב-24.4 (19:00) בבית הראשונים בביתן אהרון.כל הפרטים כאן

>> לזכור ולבכות: 5 אירועי זיכרון מרכזיים ליום השואה והגבורה
>> זה לבן על לבן: 8 תערוכות חדשות שילבינו את חטאיכם בסופ"ש

"אחרי כל זה יהיה עלינו לבנות את העולם חדש לגמרי… וכל אכזריות נוספת נצטרך לעמת עם עוד חתיכה של אהבה וטוב לב"(אתי הילסום)
"אמן פוגש עדות"הוא פרויקט אמנות לזיכרון השואה.הפרויקט החל בשנת 2020, במטרהלבחון כיצד אנו זוכרים את השואה וכיצד אנו מספרים ומעבירים את הזיכרון לדורות הבאים. במהלך השנים תיעדנו עדויות של שורדי שואה, והפגשנו אותן עם אמנים ישראלים מובילים ממגוון תחומי יצירה. התוצאה היא אוסף של יצירות אמנות עוצמתיות הלוכדות את הרוח האנושית, כוח החיים והסיפור האישי של השורדים.העדויות הן אוסףמונולוגים של אנשים בסוף חייהם אשר עורכים מעין חשבון נפש רגע לפני פרידה. מונולוגים העוסקים בזיכרון השואה ובתמות המרכזיות העולות מתוך זיכרון זה: אמהות, נשיות, אהבה, משפחה, אנושיות, פרידה, המשכיות.

אנחנו שנינו דור שלישי לשואה. הסבים שלנו שרדו יחידים ממשפחות ענפות שנותרו ללא זכר. בשנים האחרונות הם הרבו לספר ואנחנו הקשבנו. סבא שלי נפטר לפני עשר שנים, סבא של גל לפני חמש. העדויות הללו של שורדי השואה הן חלק בלתי נפרד, חשוב ומשמעותי מהעיסוק שלנו בזיכרון השואה, אולם העדויות ממקור ראשון הולכות ומתמעטות ואיתן גם הסיפורים ושברי הזיכרונות.

סבא שלי עלה לארץ לבד לגמרי. הוא ירד מהאוניה ב-1948 עם המעיל הארוך והכבד מדי שלו והבלורית המפוארת שהיתה כל החיים הגאווה הכי גדולה של סבתא שלי. הוא הגיע לבד. פליט ממחנה הריכוז מיידנק. אחותו, אחיו והוריו נרצחו. הוא עלה לארץ בלי משפחה, בלי בית, בלי כסף, בלי שפה.

כשהתחלנו לפני חמש שנים עם הפרויקט "אמן פוגש עדות" חשבתי שאני קודם כל רוצה לספר את הסיפור של סבא. לתת לו נוכחות, להעניק לו מקום, המשכיות.בשנה וחצי האחרונות אני חושבת הרבה על סבא שלי, מבינה שלא באמת הבנתי. הסיפור של סבא היה סיפור נוראי אבל הוא היה סיפור! – סיפור בשחור לבן, סיפור מהעבר. אני נולדתי כבר לתוך המשפחה שסבא שלי בנה, לבית שהוא הצמיח עבורי.

המציאות הנוראית שאנחנו עטופים בה מאז השבעה באוקטובר מחזירה אותי בכל יום לחשוב עליו מחדש. אני רק עכשיו מרגישה בעוצמה אדירה את הכאב שלו, את התלישות, את חוסר הבית, את הגעגוע. אני שגדלתי כבר לתוך הסיפור של הסבא הזה שהצמיח חיים חדשים, לתוך החוזק הזה, מרגישה היום יותר מתמיד את הכאב.ומתוך הכאב הזה נוצרה תערוכת ההמשך – "איש תקווה".

בעקבות השבעה באוקטובר, קצת אחרי ההלם הגדול ותחושות הפחד והאימה, חזרנו לאסוף עדויות של שורדי שואה. התמקדנו בעדויות ובסיפורים אבל גם ביקשנו את ההתייחסות שלהשורדים למצב, למלחמה. חיפשנו נחמה מאנשים שחוו משבר עמוק וכאב בלתי נתפס, אך הצליחו להשתקם, להקים משפחה ובית ולהגשים עשייה משמעותית. אנשים שהצליחו להיאחז בתקווה ולייצר חיים.

מצאנו אנשים שעלו לארץ הזו בסיום מלחמת העולם השנייה, היו בין מקימיה, אהבו אותה, ראו בה בית וכעת הם חוששים לגורלה. אנשים שזועקים לשובם של החטופים, זעקה חזקה של כאב והזדהות. אנשים שמדברים על כוחם של החיים וכוחו של הקשר האנושי כגורם מרכזי בהישרדות. קשר בין אמא ובת, שני אחים, חברות טובות.

הפגשנו את העדויות הללו עם בני נוער, והזמנו אותם לתת פרשנות אומנותית לסיפור. פגשנו אנשים צעירים שמחפשים להשמיע את קולם. זה מורכב להתבגר בתוך מלחמה, סביב סיפורי זוועה וגבורה. הרגשנו שהילדים נאחזים בדמויות הללו שפגשו, שואבים מהן כוח, מוצאים אתעצמם בסיפורים, חושבים איך הם היו מתמודדים, מספרים על הבית שפונו ממנו בשנה האחרונה, על האח שנמצא עמוק במלחמה. הרגשנו שדרך הפרויקט הזה הם גם מוצאים מקום לדבר על התחושות שלהם, על העוצמות שלהם.

מקסי לבני ז"לאיבד עשרים ותשעה מבני משפחתו, מתוכם הוריו ואחיו רודי שנפטר ממש לצידובמחנה העבודה קאופרינג, אליו הצליחו להימלט יחד מאושוויץ. כשפגשנו את מקסי לפני ארבעשנים הואאמר לנו "אינני שונא. אין בי שנאה. אני מניח שלא אהבתי את הנאצים, אבל שנאה?אין בי את זה". ומאז אני שבה ומצטטת את מקסי. והיום זה נדמה בעיני עוד יותר רלוונטי מתמיד. כעס הוא תוצאה של כאב ונקמה היא תוצאה של שנאה. את העוצמות המופלאות של בני הנוער שלנו, את הצמיחה והשינוי והסיכוי לעתיד טוב יותר – את כל אלו נוכל לשוב ולהרגיש רק כשתסתיים המלחמה וכולם ישובו הביתה.

• יוצרים כותבים
• אמנות ישראלית
• יום הזיכרון לשואה
• יום השואה
• שבעה באוקטובר

אתם עדיין בפסח עם כל החול המועד והליל סדר שלו, אבל הזמן אינו ממתין לאיש ומעבר לאופק כבר מתייצבים ימי הזיכרון, שיהיו השנה עגומים מתמיד על רקע המלחמה הכושלת וחלליה הרבים והפקרת 59 החטופים שנותרו בשבי חמאס. בניגוד אליכם, עיריית תל אביב-יפו כבר ערוכה לבאות עם שלל אירועי זיכרון ליום השואה והגבורה, ביניהם לא פחות מ-120 אירועי "זיכרון בסלון", שיאפשרו לציבור הרחב לזכור ולבכות ביחד.פירוט כל האירועים הרשמיים כאן.

>> נעים בסופ"ש, נעים בחג: קווי השבת של תל אביב יפעלו לאורך פסח
>> לעוף על החג הזה: 6 דברים נחמדים לעשות בפסח בתל אביב

1. הטקס המרכזי לציון ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה // תיאטרון הקאמרי

תחת הכותרת "ממעמקים- כאב השחרור והצמיחה: בסימן 80 שנה לכניעתה של גרמניה הנאצית", יערך בקאמרי הטקס המרכזי של ערב הזיכרון לשואה ולגבורה במעמד ראש העיר רון חולדאי, בהנחיית אלי גורנשטיין ובהשתתפותם של החזן שלמה פיבקו, שחקניות הקאמרי רבקה מיכאלי וכנרת לימוני, וקטעי שירה של שי צברי ודניאלה ספקטור. על הבמה יעלו שורדי שואה להדלקת נרות זיכרון.
רביעי, 23.4 20:00, שאול המלך 19

2. אירוע זיכרון רב דורי // אמפי וואהל

טקס זיכרון מיוחד בהובלת קאנטרי ארלוזרוב ובשיתוף שבט הצופים חורש ייערך השנה באמפי וואהל שבפארק הירקון, יחד עם משט זיכרון סימבולי באגם גני יהושע,, במהלכו יושטו 300 סירות זיכרון מוארות עם שמות של מחנות, גטאות וקהילות. האירוע ייפתח בשעה 18:00 באמפי וואהל, יתקיים טקס בהשתתפות הרבה גליה סדן מבית דניאל ובו ייקחו חלק, בין היתר, גם השכבות הבוגרות של שבט "החורש" ואזרחים ותיקים. הטקס יכלול הופעות של להקת צעירי תל אביב, להקת מאמאז'ור וקבוצת המחול של מרכז ביכורי העיתים. בתום הטקס יעברו המשתתפים לאגם של גני יהושע, שם ישיטו את סירות הזיכרון שעל מפרשיהן כתובות הקדשות לנספים בשואה ולחסידי אומות עולם אשר נכתבו על ידי תושבים וחניכי הצופים.
רביעי, 23.4 18:00, אמפי וואהל ואגם פארק גני יהושע

3. טקס הזיכרון של מרכז הגאה

טקס הזיכרון של המרכז הגאה יתמקד במאבק, ברדיפה ובתקומה של קהילת הלהט"ב היהודית בתקופת השואה, ויביא לבמה קולות שהושתקו במשך שנים – אלו של קורבנות, לוחמים, שורדים, ומנהיגים שהמשיכו לפעול למען האחר גם ברגעי האימה הגדולים ביותר. הטקס ישלב את סיפוריהם של דמויות היסטוריות מעוררות השראה, בהן אלפרד (פרדי) הירש, שפעל להצלת ילדים באושוויץ, ד"ר מגנוס הירשפלד, מחלוצי חקר המיניות שנרדף על ידי הנאצים, וד"ר שרלוטה וולף, ששרדה את המשטר הנאצי והמשיכה בעשייתה המדעית. לצדם, יובאו קטעים מתוך מחזות העוסקים בשואה ובגורל הלהט"בים בתקופה זו, בהם המחזות "עקומים" מאת מרטין שרמן ו”גטו" מאת יהושע סובול. בטקס ישתתפו המקהלה הגאה, האנסמבל הגאה, ושחקנים מתיאטרון המשולש, שיבצעו קטעים דרמטיים ומוזיקליים, מתוך הכבוד והמחויבות להנצחה, לזיכרון וללקחי השואה עבור כלל הקהילות הנרדפות.
רביעי, 23.4 20:00, אולם המרכז הגאה החדש בגן מאיר, טשרניחובסקי 22

4. זכור: אנשי רוח ותרבות מציגים את כאב השואה // מרכז ברודט

"ערב זיכרון מיוחד המורכב מפסיפס של משתתפים מתחומים שונים, כשהמשותף לכולם הוא האמירה האישית שלהם בנושא זיכרון השואה, לקחיה והרלוונטיות שלה לחיינו כיום. הדוברים והמשתתפים יעסקו בשאלות אקטואליות מתמיד בהקשר ההשלכות של שבעה באוקטובר: האם ההיסטוריה היהודית חוזרת על עצמה? מה עם השבועה שנשבענו אחרי השואה "לעולם לא עוד"? האם אפשר למצוא הקבלות בין האידיאולוגיה הנאצית לזו של חמאס? אלו לקחים יכולים ללמד אותנו שורדי השואה, שיסייעו לנו בשיקום אחרי טבח שמחת תורה? ועוד.
רביעי, 23.4 21:00, אודיטוריום צייטלין הצמוד למרכז ברודט, צייטלין 22

5. אירועי זיכרון בסלון

השנה, בערב הזיכרון וביום הזיכרון עצמו, יתקיימו יותר מ-120 סלונים שונים ברחבי העיר במרכזים הקהילתיים, בקאנטרים הקהילתיים, במרחבים הציבוריים, בעסקים מקומיים ובספריות בתי הספר ברחבי העיר, במסגרת המיזם החברתי "זיכרון בסלון", ביניהם שישה סלונים שיתקיימו בבניין העירייה עצמו.פירוט כלל הסלונים העירוניים כאן.
>> רביעי-חמישי, 24.4-23.4, לוקיישנים שונים ברחבי העיר

• הבועה
• יום הזיכרון
• יום הזיכרון לשואה
• עיריית תל אביב

בעשור האחרון הצליח המיזם "זיכרון בסלון" ליצור דרך חדשה לזכור את השואה – במפגשים אינטימיים הנערכים בבתים פרטיים, שם מספרים מי ששרדו את התופת על זיכרונותיהם מהמחנות, ומהחיים שהיו לפני כן. בערב יום השואה שיתקיים מחר (שני) תהיה דרך נוספת לזכור: דרך האוכל. שת"פ חדש בין "זיכרון בסלון" ו-FOODISH, האגף הקולינרי של "אנו" (לשעבר בית התפוצות), מתמקד בזיכרונות קולינריים כשער להעלאת זיכרונות על תרבות קולינרית, מנהגים, מסורות והחיים שנעלמו, וכמובן גם סיפורי המלחמה.

את מפגשי זיכרון במטבח הובילו אנשי אוכל שתיעדו את הסיפורים, הטעמים והמנהגים של שורדי שואה מיוון, לוב, רומניה, בולגריה ועוד. כך למשל תיעדה גורו האפייה קרן אגם את סיפורו של השחקן אלברט כהן בן ה־91, יליד בולגריה. בשנת 1943, עם ריבוי מקרי האנטישמיות והפרעות בסופיה, נמלטה משפחתו לדובניצה, שם התוודע כהן לראשונה לתיאטרון ובזכותו, כך הוא אומר, הפך לשחקן. ימי המלחמה עברו על המשפחה בשקט יחסי, אך ההבנה שחיי היהודים בבולגריה אינם בטוחים הובילה לעליה ארצה. האוכל הבולגרי הביתי שהוריו, ואחר כך גם נשותיו, ילדיו ונכדתו של כהן המשיכו להכין, היה הדרך לזכור ולשמר את המסורת של הקהילה היהודית הוותיקה.

עוד ישתתפו באירועי "זיכרון במטבח", שילוו בטעימות, פנינה קציר שנשלחה למחנה ריכוז בהיותה בת 11 בלבד ותועדה על ידי אפרת אנזל; השורדות דבורה ווינשטיין שנפגשה עם תמרה אהרוני ולילי נועם שבישלה יחד עם הבלוגר עז תלם; ושמחה רפאל, בתם של חיים ואסתר רפאל, ילידי יוון ושורדי אושוויץ, שנפגשה עם המתכונאית רחלי קרוט והעלתה זיכרונות מתקופת השואה ומימיה הראשונים של מעדניית "חיים רפאל" הוותיקה בשוק לוינסקי. הזיכרונות והמתכונים יקבלו בית קבוע באתר FOODISH, המתעד את המורשת הקולינרית היהודית.
אנו – מוזיאון העם היהודי, קלאוזנר 15 (בתוך מתחם אוניברסיטת תל אביב), שני (17.4) מ-19:30, הכניסה חינם בהרשמה מראשבאתר

• אוכלים שותים
• חדשות האוכל
• יום השואה
• זיכרון בסלון
• יום הזיכרון לשואה

יום השואה בעידן הדיגיטלי הוא בהחלט חוויה מוזרה, ובמיוחד במגזר העסקי. כל בית עסק, מדוכן פלאפל ועד בנק, מחזיק חשבון פייסבוק/אינסטגרם שחייב להישאר פעיל בכל יום, שואה או לא, וברור שגם ביום אבל לאומי צריך להעלות פוסט. ואין מה לעשות, לפעמים האירוניה עולה על גדותיה, במיוחד כשמישהו מתעקש להדביק לוגו של בית קפה מתחת לכיתוב "נזכור ולא נשכח".

איש הסושיאל והתסריטאי גיא שוהם התחיל לאסוף את תאונות הסושיאל האלובשנה שעברה, והשנה הפך את זה באופן רשמי למסורת.בפוסט פייסבוקהוא מפרסם צילומי מסך של אותן תמונות זיכרון שבעיקר מעלות את השאלה "איך מישהו חשב שזה באמת מכבד את היום?". כי אין דבר מבלבל יותר מאשר תמונה של נר עם דגל ישראל, חוט תיל ולוגו של ליגת החלומות מטעם אתר One.

ולכן, לקראת מוצאי יום השואה, אספנו כמה מהמציאות של גיא וחברי הפייסבוק שלו. ככל שהתוצאות מצטברות כך האבסורד האינהרנטי של פוסט זיכרון מטעם חברה מסחרית הופך לניכר, והראש מסתחרר במערבולת של מסחריות ולאומיות. הנה כמה מהטובות ביותר, או בעצם הרעות ביותר, ונסיים בברכת "סליחה ממנהל הסושיאל", ותקווה – אולי – שבשנה הבאה יהיו טיפה פחות. או במחשבה שניה, בתקווה שלא, כי בשושו, נהנינו קצת יותר מדי מכולן.

1. רשת מסעדות "דדה"

2.אתר "סטנדאפיסט"

3. חברת מתווכים "תיווך רמת השרון"

4. מורה לנהיגה עדי אברהמי

5. חברת ההסעות מטרובוס

6. אטליז "הבשרים של זלמן"

7. עמותת החסד "חסדי נעמי" עם NFT

8. ההתאחדות לכדורגל בישראל

• אינטרנט
• קפיטליזם
• פייסבוק
• יום השואה
• יום הזיכרון לשואה
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 893 // 57 דברים שכל תל אביבי חייב לעשות

אירועי ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה שמתקיים היום (ד') יכללושלל אפשרויות לציון היום ברחבי העיר, בין אםמטעם העירייהובין אםבאירועים אלטרנטיביים, אבלאם אתם הטיפוס שלא מצליח להתרגש בטקסים, או שאולי זיכרון בסלון קשה לכם מדי, אולי צפייה בסרט שואה על המסך הגדול היא מה יעזור לכם להיכנס לאווירה האפלולית והמיוחדת של היום הזה. וזה גם לא ידרוש מכם להוציא יותר מדי כסף.

במהלך ערב יום השואה, עד 18:00, הסינמטקהקרנות של סרטים ליום השואה – 11 סרטים דוקומנטריים ו-2 סרטים עלילתיים – במחיר 10 ש"ח בלבד.אחד הסרטים היותר מסקרנים שתוכלו לראות בכלום כסף יהיה הצגת טרום בכורה לסרט ״איפה אנה פרנק״, החדש של ארי פולמן (״ואלס עם באשיר״). הסרט כבר הוקרן השנה בפסטיבל קאן וצפוי לצאת לאקרנים באופן רשמי ב-5 למאי. מדובר בעיבוד מקורי לסיפורה המוכר של אנה פרנק, כאשר הדמות הראשית בסרט היא דווקא קיטי, החברה הדמיונית שאנה פרנק כתבה לה את היומן. בין השאר, הוא עוסק בסוגיות מורכבות שמעסיקות אותנו גם בימים אלה, כמו זכויות האדם ופליטים.

במקביל תתקיים גםהקרנת סרטו הדוקומנטרי של יובל גדרון, "אצל יקים זה יותר קשה", כאשר לאחר ההקרנה תתקיים שיחה עם היוצר ואביו, בני גדרון. הסרט מתעד מסע שורשים בגרמניה להיכרות עם משפחת אביו ועוסק בשאלות של זיכרון בין דורי שמגיע עד לדור השלישי, ומעלה שאלות על מורשת משפחתית ומשמעות הזהות היהודית-ישראלית בצל השואה. הכניסה לסרט זה ללא תשלום, אבל כןבהזמנה מראש.

סינמטק תל אביב, הארבעה 5, לפרטים נוספיםוהזמנת כרטיסים להקרנות

• המסך
• סרטים
• סינמטק
• יום הזיכרון לשואה
• יום השואה