מיכל דיאמנט היא מנהלת העמותה להנצחת מורשת לח"י, היושבת במוזיאון הלח"י שבבית יאיר, בלב שכונת פלורנטין. במסגרת ציון 85 שנים להקמת המחתרת, העמותה מקיימת סדרת הרצאות מיוחדת שמחברות בין ערכי המחתרת לבין האתגרים, ההשראה והערכים שממשיכים לעצב את מדינת ישראל גם כיום. ההרצאה הבאה, שתתקיים ב-28.12, תארח את איתי אנגל בשיח על ישראל שבין איראן, חמאס וסוריה.לפרטים נוספים ורכישת כרטיסים.

1. מוזיאון לח"י

בלב שכונת פלורנטין, בין כל הגרפיטי, המסעדות והברים שהולכים ומתרבים מיום ליום, נמצא לו מוזיאון קטן ומרתק שרוב תושבי השכונה בכלל לא מכירים – מוזיאון לח"י. במקום הזה אני יושבת וממנו עובדת, אבל עוד לפני כל אלו מוזיאון לח"י, או "בית יאיר" כמו שאנחנו קוראים לו, הוא באמת מקום שנמצא אצלי עמוק בתוך הלב והנשמה. סבא וסבתא שלי היו לוחמי לח"י, ובשנתיים האחרונות זכיתי לנהל את העמותה להנצחת מורשת לח"י שיושבת בתוך המוזיאון, ולהכיר עוד יותר לעומק את סיפור הגבורה הישראלי שהוא לא רק של המשפחה שלי, אלא של כל המדינה. המוזיאון הזה, שנמצא במיקום המקורי בו נרצח אברהם "יאיר" שטרן מייסד ומפקד לח"י – מספר את סיפור הקמתה של מדינת ישראל דרך העיניים של מחתרת לח"י ונותן פרספקטיבה מעניינת גם לימים שלנו.
שטרן 8, תל אביב

2. מעדניית חיים רפאל

במרחק של כמה דקות הליכה מהמוזיאון נמצא שוק לוינסקי, שהוא עצמו אחד המקומות האהובים עלי בעיר. ובין כל המקומות בשוק, אני הכי אוהבת את המעדניה של חיים רפאל שקיימת שם שנים, כשאני עוד זוכרת את סבתא שלי קונה שם מטעמים לארוחת שישי ומפטפטת עם חיים רפאל עצמו. היום כבר נמצא שם הנכד שלו, אבל האוכל – אם זה זיתים, קציצות פרסה, או כבד קצוץ – נשאר מושלם ועם טעם של בית.
לוינסקי 36, תל אביב

3. טיילת הפארק החופי

החלק הזה בטיילת של תל אביב נפתח לא מזמן, ובעיני זה אחד המקומות היפים שראיתי, כולל חו"ל. אחרי עלייה רגלית לא פשוטה (כדאי להגיע בכושר!) מגיעים לנקודת תצפית יפהפיה ממנה אפשר לראות את כל תל אביב מכיוון צפון לדרום, כשברקע הנוף של הים. אוויר לנשימה בין כל הטרפת של היומיום.

4. מגדלור

בין הטיילת לנמל נמצא אחד המקומות הכי כיפיים בעיר. בית קפה שיושב ממש על החיבור בין הים לירקון ומארח די ג'יי מתחלפים, שיעורי יוגה שבועיים, הקרנות סרטים ומשחקי ספורט, ובעיקר נוף יפה ואווירה מושלמת. לא משנה אם מגיעים לשם לבד, עם חברים, עם הילדים – תמיד נעים לשבת שם. המלצה שלי: תזמינו קוקטייל ותשבו לראות את השקיעה, באמת שלא צריך יותר כלום בחיים.
רחבעם זאב גנדי 1, תל אביב

5. רחוב חיסין פינת דיזנגוף

ממש ליד הבימה נמצאים שני הרחובות שבעצם הביאו לקיומי בעולם: רחוב חיסין ורחוב דיזנגוף. אמא שלי גדלה ברחוב חיסין, עם הורים שהיו לוחמי לח"י בעברם ולכן לא הכי פופולריים באזור, כולל מטען נפץ שמישהו דאג לפוצץ ממש על דלת הדירה שלהם; ואבא שלי גדל כמה מטרים משם, ברחוב דיזנגוף 10 – בדירה שהיתה בזמנו, לפי הסיפורים שלו ושל חבריו, מוקד הבילויים של העיר. כל פעם שאני עוברת באזור הזה הלב שלי מתרחב ואני מרגישה את עצמי לרגע בתל אביב של הימים ההם, תל אביב של מסיבות מצד אחד ומלחמות מצד שני. קצת כמו היום בעצם.

מקום לא אהוב בעיר

רחוב אבן גבירול– פעם, בימי הרווקות שלי, גרתי בארלוזורוב פינת אבן גבירול וכל כך אהבתי להסתובב על אבן גבירול לאורכו. מאז עברו כמה וכמה שנים, והרחוב הפך לאתר בנייה גדול ובלתי נסבל – גם להולכי הרגל וגם לנהגי הרכבים. הפקקים שם לא נגמרים, התוואי של הכביש משתנה כל יומיים בערך וכל פעם שאני עוברת ליד הבראסרי ז"ל בפינת אבן גבירול ודוד המלך, הלב שלי נחמץ מגעגוע למוסד שביליתי בו כל כך הרבה לילות של אגז בנדיקט וימים של חופשת לידה ולא הצליח לשרוד את הבלאגן שעובר הרחוב. כנראה שמתישהו השיפוצים ייגמרו ויהיה שם יפה, אבל יאללה שיגיע כבר.

השאלון

1. איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון (הצגה, מופע, סרט, תערוכה, הרצאה) סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
סדרת הרצאות אקטואליות שהעמותה להנצחת מורשת לח"י עורכת בימים האלו. השנה אנחנו מציינים 85 שנים להקמת מחתרת לח"י ולרגל האירוע החלטנו לנסות משהו קצת שונה. במקום עוד אירוע גדול עם פאנלים והרצאות בנושאים היסטוריים, החלטנו לקשר בין אז להיום ולערוך סדרה של הרצאות בנושאים עכשוויים, שמתכתבות עם הערכים שהובילו את מחתרת לח"י: חרות, אומץ תחת אש, נשים מובילות וחזון. האולם מוכן, המרצים נבחרו בפינצטה והמשתתפים בהרצאה יקבלו גם סיור מודרך במוזיאון כתוספת. התגובות החמות שקיבלנו כבר עכשיו, מרגשות ממש ורק מחזקות אצלי את ההבנה שהקשר בין העבר להווה במדינת ישראל, הוא בלתי נפרד.

2. איזו יצירה (סרט, סדרה, ספר, שיר) נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
הסדרה "בואו לאכול איתי" בערוץ 11. מעבר לזה שהיא האסקפיזם המושלם, אני גם תמיד נהנית לראות את השילובים בין האנשים השונים כל כך, שאין סיכוי שהיו נפגשים ביום יום – והקשר שנוצר (לרוב…) בינם בשולחן ארוחת הערב, כשמדלגים על הסטריאוטיפים הראשוניים ומתחילים לדבר אחד עם השני. אני באמת רואה בזה תקווה והוכחה לכך שלמרות הקשיים והמחלוקות, תמיד אפשר למצוא את המשותף ולהתחבר.

3. לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
טוב אני אהיה צפויה ואענה את המובן מאליו: לעמותה להנצחת מורשת לח"י. נכון שאני לא אובייקטיבית, אבל אני חושבת שכל מי שרואה את עצמו ציוני בימינו חייב להכיר את ההיסטוריה של הקמת המדינה, שהיא בעצם חלק בלתי נפרד מכל מה שקורה כאן גם היום. כיום הדורות הצעירים פחות ופחות מכירים את ההיסטוריה של עם ישראל בכלל ואת הסיפור של מחתרת לח"י בפרט – ולכן אני מאמינה שהפעילות של העמותה, שמטרתה להנציח את הסיפורים של הלוחמים והלוחמות ולהעביר אותם לדורות הבאים, היא פעילות שיש לה חשיבות לאומית של ממש.

4. מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
לכל המילואימניקים התל אביבים שב-7 לאוקטובר עזבו הכל ויצאו להילחם על המדינה. וביניהם גם בן הזוג האישי שלי, אריאל, שכשהתחילו לזרום הידיעות מהדרום פשוט לקח את האוטו ונסע מהחופשה המשפחתית שלנו באילת לכמה חודשים במילואים, כשהוא מסביר לי שאין שום אופציה אחרת. וגם לרפי, משה, ליאור ודודי – בני הזוג של חברותיי לקבוצת הווטסאפ "נשות המילואימניקים של השכונה", בה חלקנו געגוע, דאגה, התמרמרות וגם חיוך בימים קשים.
להם ולכל המילואימניקים צריך להרים לא רק כרגע, אלא תמיד.

5. מה יהיה?
ברור שיהיה טוב! מדינת ישראל היא הבית שלנו ואני מאמינה בכל ליבי שנצליח לקום מהשבר הנוראי של שבעה באוקטובר ולקחת את המדינה הזו למקומות טובים יותר. זה עוד יגיע, אין לי ספק, אבל בשביל זה אנחנו חייבים לפני הכל, להפסיק לריב אחד עם השני ולהיות יותר מאוחדים. סבא שלי, יצחק שמיר, שחוץ מלהיות סבא היה גם ראש הממשלה השביעי של מדינת ישראל ואחד ממפקדי לח"י, ידע דבר או שניים על תקופות קשות בחיי עם ישראל. אני אסיים בציטוט שלו, שבעיני מסכם את העניין: "מה היא האלטרנטיבה להמשך המלחמה על קיומנו? כניעה? נתיב הנדודים? ניסיון להיטמע בקרב הגויים בארצות נכר? אני שואל את עצמי את כל השאלות האלה השכם והערב – ותמיד אני מגיע רק למסקנה אחת: פה מקומנו, לטוב ולרע, ומפה אין לנו לאן ללכת".

• העיר שלי
• היסטוריה
• ❤ תל אביב
• מוזיאון

כשנסגר בית העיר לפני כשנתיים לטובת שיפוץ ושדרוג, התגובה הראשונית של רוב מי ששמע על העניין היתה "שוב?". ולא בכדי – רק בשנת 2009 נחנך מחדש המבנה העירוני האיקוני שבכיכר ביאליק כחלל תצוגה עם תערוכות מתחלפות. ההיסטוריה שלו מתחילה עוד הרבה קודם: הבניין נבנה ב-1925 ותוכנן במקור כבית מלון על ידי האדריכל משה צ'רנר. אבל האדם מתכנן תוכניות ואלוהים צוחק: הוא שימש במשך תקופה מסויימת כמשכנה של עיריית תל אביב, כארכיון ומאז שנת 1971 שכן בו המוזיאון להיסטוריה העירונית של תל אביב-יפו.

מאז השיפוץ האחרון ב-2009 עברו 14 שנים, שבהן הוא הספיק לארח לא מעט אמנים ואמניות, מיצבים ומיצגים, אירועים והתקהלויות. הוא זכה לבאזז כשכיכב בקליפ של "טודו בום" של סטטיק ובן-אל (כולל הופעת אורח בלתי נשכחת של ראש העיר רון חולדאי), והוא גם היה המקום שבו בקעה לראשונה שושקה אנגלמאייר מהצדפה שלה והתעוררה לחיים בשנת 2016.

עכשיו, אחרי תקופה ארוכה של שיפוץ פיזי וקונספטואלי – משיקה אותו עיריית תל אביב-יפו מחדש תחת שם חדש – "מוזיאון העיר". על המוזיאון עמלה במשך תקופה ארוכה ועדת היגוי ומועצה ציבורית שהקימה העירייה הכוללת אנשי רוח ותרבות, היסטוריונים, אנשי אקדמיה ומנהיגים בעיר שליוו את התהליך. הואתוכנן ועוצב על ידי חברת בריז קריאייטיב ואדריכל השימור אורי פדן.

לתפקיד מנהלת המוזיאון והאוצרת הראשית מונתה מיכל בהרב עוזרד, שבעבר היתה חלק מפרויקטים אמנותיים גדולים נוספים בעיר כמו יריד צבע טרי ופסטיבל הצילום הבינלאומי. יחד עם בהרב עוזרד עובדות מזה תקופה ארוכה האוצרות גלית גאון, קרן עוז ותום כהן.כמוזיאון העיר, מטרתו הראשונית תהיה לספר את סיפורה של העיר דרך סיפורי התושבים והערכים שהעיר מייצגת. "המוזיאון מבקש לאחוז בדבר החמקמק שהוא רוח העיר", הסבירה בהרב-עוזרד, לשאול שאלות אודות תל אביב-יפו ועברה, לעודד שיח ערכי ער, רענן ורלוונטי לימים אלה ולטפח חשיבה ביקורתית ומעורבות אזרחית לעתיד לבוא. המוזיאון יפעל באופן קשוב לסיפורי העיר ולנרטיבים הלא מתועדים ויעודד יצירה חדשה ומקורית בקרב קהילת היוצרים והיוצרות בעיר".

בנוסף הוא גם עתיד להיות המוזיאון ההשתתפותי הראשון בארץ. כן, גם אנחנו שאלנו את עצמנו מה זה אומר מוזיאון השתתפותי. התשובה היא מוזיאון בשיתוף הקהילה, התושבים והאמנים היוצרים – באופן דינמי ומתמשך. על פי הקונספט הזה מבטיחים שתושבי ותושבות העיר ואורחיה ייקחו חלק פעיל בעיצובו של המוזיאון, בגיבוש האוסף, בתצוגה בחלל הפיזי והמקוון, ובשלוחותיו ברחבי העיר.

מבטיחים גם שהמוזיאון יחקור, כאמור, את הרוח הייחודית המאפיינת את העיר שלא עוצרת אף פעם, ויציג אותה על כל גווניה ושכונותייה. בנוסף יפעל בו מערך ייעודי של סדנאות וקורסים, מפגשים, ואירועים בתכניות למעורבות תושבים, תלמידים ומשפחות.

כל ההבטחות האלה אמורות להתחיל ולהתקיים בהדרגתיות הדרגתית מאוד: טקס גזירת הסרט יתקיים במוזיאון בשבוע הבא, ה-12.9, בנוכחות ראש העיר רון חולדאי (כן, אותו האחד מהקליפ) ואנשי תרבות נוספים. ב-18.9 ייפתח המוזיאון להרצה בחינם, בהדרכה לקבוצות מתואמות מראש.

באמצע חודש נובמבר (16-18.11) ייערך בו סופשבוע של אירועי אמנות חיה ובו יושק המוזיאון באופן רשמי לציבור, והחל מינואר 2024 הוא ייפתח לקהל הרחב. שלוש התערוכות שיוצגו עם השקתו נמצאות בעבודה כבר תקופה ארוכה ויעסקו בנושאים שונים שקשורים בעיר: תערוכת קבע (אוצרת: קרן עוז), התערוכה "אוסף סיפורי העיר" (אוצרת: תום כהן) ו"מלאכה ובטלה" (אוצרת: גלית גאון). אנחנו באופן אישי כבר ממש ממש מחכים.
>> מוזיאון העיר תל אביב יפו, ביאליק 27, פתיחה לקהל ב-18.9

• ❤ תרבות
• הבועה
• מוזיאון
• אמנות
• אמנות ישראלית
• בית העיר
• כיכר ביאליק

פורים שוב איתנו, ואיתו חוזרים גם שלושה ימי חופשה וימים אינסופיים של חגיגות, רחובות עמוסים בילדים שנמאס להם מהתחפושת והם הסירו חלקים ממנה, וגם ים אירועים ואטרקציות המוניים שיהרסו לילדים שלכם (ולכם) את השמיעה לנצח ואת הטעם לחיות. קבצנו את אירועי הפורים האלטרנטיבים, אלו שבהם ההגברה לא תאיים על חייכם (כי באמת מספיק הרעש שהילדים עושים לבד), שמתאימים לילדים אבל אולי גם מבוגרים יכולים להנות בהם. כרגיל אנחנו כאן כדי להציל לכם את הילדים ואת השפיות.

הפנינג חוצות // המשכן לאומנוית הבמה

במסגרת פסטיבל ירון של תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער, יתרחשו ביום שני ושלישי שלל אירועים פתוחים לקהל בכיכר הגדולה של משכן אמנויות הבמה, כולל מגוון מופעים איכותיים לכל המשפחה, מתחמי יצירה, מיצגי שטח, דמויות שטח , שירי פורים, להקת הנוער של תיאטרון אורנה פורת ולהקת צעירי תל-אביב ועוד. יהיה תרבותי, שמח וחינמי, שזה השילוב האהוב עלינו.שני-שלישי, 16:00-09:30,פרטים נוספים כאן.

תהלוכת פורים נגד הגירוש // גן מאיר

הארגון האהוב עלינו, "תרבות של סולידריות", מוציאים תהלוכת פורים מחופשת למען ילדי הפליטים. הצעדה תצא ביום שני בשעה 15:00 מגן מאיר ותצעד לרחבת הבימה, שם יתארגנו פעילויות כייפיות לילדים ואתם תזכו ללמד אותם על סולידריות ולהרוג עוד קצת מהחופשה במכה אחת. "בואו נהיה שם כולנו יחד עם הילדים בסכנת גירוש, ילדים וילדות שנולדו וגדלו בישראל, ולומדים כאן כמו כל ילד אחר. כי לכל ילדה וילד מגיע ללכת ברחוב בלי פחד, בחג הזה ובכל יום, בלי שיעצרו אותם ברחוב, בבית או בבית הספר. בחג הזה כולנו מחזירים את הרחוב לילדים!";שני, 17:30-15:00,עוד פרטים כאן.

פורים לילדים // האופרה הישראלית

אם גם הילדים שלכם אוכלים סושי ועונדים רולקס כמו הילדים של כולנו, הם עשויים להנות גם משתי ההפקות הצבעוניות, השמחות והקסומות שמעלים כרגע באופרה לכבוד פורים. ביום שני תוכלו לצפות בספר מסביליה וביום שלישי באליס בארץ הפלאות, כי מה מתאים יותר לסגירת חופשת פורים ממחילת ארנב.שני, 10:30/13:00; שלישי 10:30/13:00.פרטים נוספים כאן.

מסיבת מדרחוב // משק ברזילי

מסיבת רחוב, תחרות תחפושות, די.ג'יי ואירוח של משק ברזילי, שמוציאים את השף המצוין שלהם להכין אוכל רחוב במחירים מיוחדים. האירוע מתחיל ב-12:00 בצהרים, הזמנות מצוינת להשוויץ בתחפושות של הילדים ועל דרך להוריד כמה דרינקים בעצמכם. זאת לא מסיבת ילדים קלאסית, אבל אם הייתם רוצים כזאת לא הייתם קוראים אותנו.שלישי 17:00-12:00, אחד העם 6,עוד פרטים כאן.

פורים של גיבורי על // סינמטק תל אביב

בימי החג יתמלא הסינמטק בגיבורי על ופעילויות מכל הסוגים, החל מסדנאות ציור דמויות, מיניאטורות, דרך כיתות אמן שונות, אירוע וונסדיי מיוחד, הקרנות של סרטים וסדרות ועוד. הלו"ז מלא וגדוש ואם הילד שלכם מבוגר מספיק להישאר שם לבד, האירוע יכול להחשב בקלות כקייטנת פורים, למעט העובדה המוזרה שהוא מתחיל בשני ונמשך לתוך רביעי. לרגע נלחצנו שיש עוד יום חופש.שני עד רביעי, סינמטק תל אביב,פרטים וכרטיסים כאן.

פורים בלשי // מוזיאון תל אביב לאמנות

סיור עששיות בלשי המתקיים בזמן שהמוזיאון סגור, וכולל פעילות בשילוב תאטרון בובות, משחק, מוזיקה ומשימה סודית בגלריות ובאוספים. אם זה לא מספיק מרגש עבורכם יש גם מעבדה להכנת מסיכות בעזרת קרטונים, ניירות צבעוניים, דבק ,נייר ומספרים, ופעילות הכנת סיכה פורימית לדש.ראשון עד שלישי, שד׳ שאול המלך 27,פרטים וכרטיסים כאן.

אמנות לפורים // Mobi

אם אתם או הילדים שלכם ממש לא מסוגלים לסבול רעשי עדלאידע צוהלים, תצטרכו לצאת אמנם מהעיר, אבל לא רחוק: מוזיאון בת ים לאמנות מספק שתי אופציות מעניינות לפעילות הכוללת ביקור בתערוכה וסדנה בעקבות היצירות המוצגת. בין האפשרויות: סדנת הדפס בעקבות מגילת אסתר וסדנת פרצופים ומסכות בהשראת אליסה בארץ הפלאות.שני, 9:30-13:00, סטרומה 6 בת ים,לפרטים וכרטיסים.

• פורים
• עם הילדים
• אופרה
• מסיבות
• מוזיאון

רוצים להעביר את הזמן במקום בו שום דבר הוא לא באמת כפי שנראה, מקום בו החושים שלכם מעורערים ותפיסת המציאות שלכם חמקמקה מתמיד? שווה לכם לבקר במוזיאון האשליות האופטיות והאינטראקטיביות בנמל תל אביב.

סיבוב במוזיאון האשליות ישלח אתכם למסע טריפי מסובב ראשים במהלכו בכל חדר תיתקלו באשליה מפתיעה אחרת; פעם מראות יגרמו לכם להראות כאילו אתם משחקים פוקר עם עוד חמישה שכפולים של עצמכם, בפעם אחרת תגיעו לחדר שלא תוכלו להבין אם הוא ישר או נטוי (באמת, זה הולך להיות מבלבל). יש חדר שיגרום למי שהולך בו להיראות כאילו הוא גדל או מתכווץ, ויש חדר עם כיסא שיגרום לכל מי שיושב בו להראות כמו גמד לידכם. וגם: חדר קליידוסקופ פסיכדלי במיוחד, מלא הולוגרמות, מראות ועוד ועוד.

ומה לגבי ההטבה (הנה, מצאתם אותה!)? לקוחות פועלים וונדר מקבלים זוג כרטיסים תמורת נקודות באפליקציה וגם אקסטרה כרטיסים במחיר סופר מיוחד ומוזל! אז למה אתם מחכים? זו לא אשליה, זו הטבה מארץ ההטבות – לקוחות פועלים וונדר מקבלים הזמנה ליום סגור במוזיאון האשליות, שיתקיים בסבבים ביום חמישי (13.10) בין השעות 9:00-18:00. לסבבים אלה תוכלו לרכוש כרטיס יחיד תמורת 25 נקודות (מוגבל לעד 2 כרטיסים ללקוח), ובנוסף עוד 4 כרטיסים בעלות מוזלת של 69 ש"ח לכרטיס (במקום מחיר מלא של 99 ש"ח). היכנסו עכשיו למימוש ההטבהלאפליקציית פועלים וונדר.

*ללקוחות בנק הפועלים המחזיקים בכרטיס אשראי של בנק הפועלים ומצורפים לערוץ "פועלים באינטרנט".
בכפוף לתקנון התכנית באתר הבנק, לתנאים בעמוד ההטבה ולתנאי השימוש באפליקציית Poalim Wonder. עד גמר המלאי

• פועלים וונדר
• מוזיאון
• נמל תל אביב
• אטרקציות

׳בית רוקח׳, המוזיאון שנמצא ברחוב שמעון רוקח בנווה צדק, הוא אחד המבנים היפים ביותר שלשכונה יש להציע, עם גינה מתוקה ואותה ארכיטקטורה מהודרת שמאפיינת את האזור כולו. מתוך התיאור הזה תוכלו אולי להבין, שכשאמרו לי שאני הולכת להתנסות בבית רדוף – ׳חווית חדר בריחה המציעה למשתתפיה ביקור ב-1887׳ – בטוח לא ציפיתי לעבור את זה במבנה שנראה כביתו של מלון בוטיק.

״לאורך כל השנים הבית עמד כמוזיאון שהעברנו בו הדרכות לציבור״, מספרת גלי מינץ, מנהלת ׳בית רוקח׳ ואשתו של הנין של שמעון רוקח – ממייסדי נווה צדק. ״היו בו חפצים של המשפחה, תמונות, דברים סטטיים, ובשלב מסוים התחלנו להפיק בו הצגות שקשורות להיסטוריה של השכונה. לפני קצת יותר משנה וחצי החלטנו שאנחנו רוצים לתת למקום רוח פעילה ומסתורית יותר, וכך הקמנו את ה׳בית הרדוף׳, סביב סיפור אחד ספציפי מקורות המשפחה״.

אבל עוד לפני הסיפור המדובר, בואו וניכנס. אני ושישה המשתתפים הנוספים שהגיעו איתי (שהיו זרים לי לחלוטין, אם כבר ביציאה מאזור הנוחות עסקינן), תודרכנו במהירות ויצאנו לדרך. כבר בכניסה, אחרי שמבינים שדלת הבית לא תיפתח בעצמה – פוגשת אותנו שחקנית. היא מציגה את עצמה כדמות קריפית להחריד שלכודה בבית מזה שנים, ומספרת לנו על בני משפחת רוקח, תוך כדי שהיא מציינת סכסוך גדול שקרע את הבית. היא מקרינה סרט שבאמצעותו נתוודע להיסטוריה השכונתית ולבעלי התפקידים בשכונה בימיה הראשונים – ונעלמת לתוך האפלה.

״בחווית חדר בריחה יש משהו סיפורי ודרמטי יותר, בעיקר כשאצלנו – צריך להקשיב לסיפור ולתוכן. לא מספיק רק לרוץ ולחפש מפתח או קוד, לפתור איזו בעיה לוגית״, מסבירה מינץ, ״רצינו קודם כל להעביר סיפור היסטורי שהוא מאוד תל אביבי ונותן טעימה מאיך נולדה העיר הזאת. זה לא שיעור, או הדרכה, אבל כן מספר את הסיפור של ההתיישבות העירונית הראשונה, היציאה מחומות יפו והפעילות של משפחת רוקח בתוך כל זה״.

הסיפור משחק כאן חלק מרכזי בחוויה שמספק הבית, כי, ובכן – הנהלת המוזיאון באמת מאמינה שהוא רודף אותו עד היום. כבר בחלל השלישי אנו מגלים על סכסוך מתמשך בין האחים שמעון ואלעזר רוקח, שניהם מהכוחות המניעים של הקמת נווה צדק, שהחל ב-1887 ומעולם לא בא על סיומו. אלעזר רוקח, ציוני נחוש ואידיאליסט, התעסק בזמן הקמת השכונה בתרומות שנלקחו מתושבים למטרת פיתוחה. כאשר שמעון, אחיו, מגלה שאלעזר לקח את כספי התרומות והעביר אותם למתיישבי ראשון לציון, כדי לסייע להם במרד מול הברון רוטשילד, שמעון מגרש אותו מביתו בבושת פנים ומכריז שאיננו רוצה איתו כל קשר.

כמובן שתמצאו כאן, לאורך שתי הקומות עליהן מתפרשת החוויה (כולל קפיצה אל מתחת לאדמה), חידות היגיון וחללים שצופנים בתוכם רמזים שונים להתקדמות במשחק. אבל מה שבאמת מבדיל את הבית הרדוף מכל חווית חדר בריחה אחרת, היא הטכנולוגיה האור קולית יוצאת הדופן. החל מאנימציה אינטראקטיבית שמוקרנת תוך כדי עבודת המשתתפים על החידות, דרך הולוגרמות של דמויות שמשתקפות ומתקשרות איתך מתוך מסכים ומראות בחדרים, ועד דימוי מדויק של נסיעה במכונית באוקראינה – באמצעות צילומים שהתבצעו עם צוות צילום מקומי לפני המלחמה האיומה. הכל כחלק מהסיפור, כמובן.

מהר מאוד לאחר חשיפת הסכסוך בתוך חווית חדר הבריחה, נגלה שמטרת החוויה כולה היא בעצם למצוא את אלעזר, ולהעביר לו גלויה מאת אחיו שקוראת לפיוס בין השניים. כמובן שכל הדבר קורה תוך כדי שלומדים על פועלו של אלעזר – שהיה פעיל מאוד בהעלאת יהודי רומניה לארץ, פעל להקמת ראש פינה וזכרון יעקב והיה עיתונאי וסופר יהודי מוערך שש״י עגנון היה מזכירו – אבל (ומבלי לחשוף את סופו של חדר הבריחה) אי אפשר שלא לתהות מדוע מטרתו היא להביא לסגירת מעגל בסכסוך משפחתי ׳קטן׳.

״לפני בערך 17 שנה ישבתי עם ז'ק, שחקן ששיחק באחת ההצגות כאן ומשתתף גם בחדר הבריחה״, משתפת מינץ בפנים חתומות לחלוטין, ״פתאום הוא אמר לי שממש באותו רגע, בפינת החדר, הוא רואה דמות צרת פנים, עם זקן ומעיל ארוך, שפשוט עומדת ומסתכלת עליו. ידעתי בזמנו שיש לז׳ק יכולת לראות כל מיני דברים מסתוריים, אז האמנתי לו, אבל לקחתי את זה בחצי הומור״.

אוקיי, איזוטרי ואף מינורי, אבל אז היא ממשיכה לספר על חוויות נוספות דומות שקרו בבית לאורך השנים: ״שבועיים לאחר מכן, בזמן חזרות, ירדה במדרגות אישה שבאה לבקר את אחד השחקנים. היא רצה למטה בבהלה והתנשפה, תוך כדי שסיפרה שלצידה עלתה במדרגות דמות שקופה בעלת מראה דומה לזה שתיאר ז׳ק, והבנתי שזה אלעזר, זה חייב להיות אלעזר. האמנתי לה״.

״הדבר הזה הניע אותי בזמנו לעשות טקס פיוס – הסיבה היחידה שהוא יכול היה להופיע כאן היא הקרע הקשה שהיה ביניהם״, היא אומרת בהתרגשות, ״הם היו קרובים מאוד ובגלל האידיאולוגיה הציונית המנוגדת של שניהם נפרדו דרכיהם לנצח. עצמותיו של אלעזר אפילו לא עלו לארץ כי בית הקברות נהרס בהפצצה נאצית. המשאלה של אלעזר הייתה להתאחד מחדש עם המשפחה, הייתה לי תחושה שהוא לא שקט ולכן הוא פה עד שתימצא לו נחמה״. גם מפעיל המשחק, אלירן, אמר בפה מלא שבתור ילד הוא ראה את הרוח מתהלכת במסדרונות המוזיאון.

ה׳בית הרדוף׳ משוחזר היסטורית בהתאם לרוח סוף המאה ה-19 בצורה יוצאת דופן – הוא משלב חפצים אמיתיים של המשפחה שחיה בו בעבר. בית הקברות בדרוביץ׳ שבאוקראינה למשל, בו נקבר אלעזר רוקח, הופצץ כאמור על ידי הנאצים, אך אתר ההנצחה שנותר במקום שוחזר באופן מדויק לחלוטין בתוך חדר הבריחה, וזכינו אפילו לסיור בשאריותיו של אותו בית קברות – מתחת לאדמה.

״הבית הזה היה הבית של שמעון רוקח שזכה בו בהגרלת קרקעות שנתרמו על ידי אהרון שלוש בימיה הראשונים של השכונה״, מוסיפה מינץ, ״להקים תרחיש היסטורי בתוכו דרש המון עבודה – הבמאי אמיתי יעיש, המעצב משה יוסיפוב, האמנים אלון שריד, עמית פורטמן סתו לוי ואני יצרנו יחד את התפאורה, ההולוגרמות והפטנטים שמרשתים את החללים השונים – בשיתוף אנשי סאונד ווידאו נוספים. לקח לנו שנה ורבע להקים הכל יחד עם שחקנים שהם חלק מהחוויה״.

החוויה בבית הרדוף מסתיימת תוך שעה ורבע בדרך כלל, ולאחר שכבר הספקנו לשמוע הכל על הרוח לה, בתקווה, מצאנו מנוח ושלווה באמצעות הצלחתנו במשימות. כשאנחנו יוצאים מהחדר והקהל מתפזר, אני שואלת את גלי שוב – ״תגידי, עכשיו כשאנחנו לבד, את באמת מאמינה שהרוח הייתה כאן? או, אולי, עדיין כאן?״. ״תראי, לבת שלי יש חושים שקולטים יותר מהרגיל, והיא מוכנה להיכנס לבית הזה רק איתי. זה כל מה שאני יכולה לומר״.

בית רוקח, רחוב שמעון רוקח 36,לפרטים נוספים

• ❤ תל אביב
• נווה צדק
• מוזיאון
• חדרי בריחה
• רוחות רפאים
• אימה
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 893 // 57 דברים שכל תל אביבי חייב לעשות