>> פורסם ב-21.9 // עדכון אחרון: 3.10
בקרב המדומיין בין חלקי העיר השונים, מרכז תל אביב אפילו לא משתתפת. דרום ת"א תצעק שהיא הכי מיוחדת, צפון ת"א תתנשא ממעל, אבל מרכז העיר יהיה עסוק מדי בלאכול ולשתות ולחגוג עד השעות המלוכלכות של הלילה מכדי להשתתף. באופן טבעי, הרשימה הזו יותר מכפולה מרשימות זהות של צפון ודרום, כי מרכז העיר היה ונשאר הסביבה הכי קולינרית בתל אביב. ממסעדות יוקרה ועד לאיטלקיות קז'ואליות – אלו המסעדות הכי טובות שתוכלו למצוא מצפון לרוטשילד ודרומית לנורדאו.
>>היי דרומה: 15 המסעדות הכי מומלצות בדרום תל אביב
>>מצפינים ונהנים: 15 המסעדות הכי מומלצות בצפון תל אביב

1. a

מאז פתיחתה בתרועה רמה a מוכיחה שיש דברים בגו, ושהיא לא רק פריטי פייס. שף יובל בן נריה וצוותו מחוללים קסמים ברטבים, התססות וחומרי גלם מיוחדים, ברמת שאפתנות ותחכום שרק הולכת ועולה. כשמדריך מישלן יגיע מתישהו לארץ בשש אחרי המלחמה – a היא ללא ספק מועמדת ודאית לכוכב. לפני כמה חודשים השיק בן נריה את ארוחת הצהריים של a, שמאפשרת להתענג על האיכות הבלתי נתפסת של האוכל המוגש בה במחירים ידידותיים יותר.
a. דרך מנחם בגין 121 תל אביב

2. בית תאילנדי

כבר כמעט 30 שנה שבית תאילנדי מצליח לשמור על הרמה, על הווייב הנכון והכי חשוב – על טעמים אותנטיים בועטים, שמזכירים מקומות רחוקים עם ים כחול ופוט מסאז' על החוף. הדבקות בחומרי הגלם מגיעה עד לירקות מחווה שעובדת עם המסעדה ולייצור חלב קוקוס, פרטים קטנים אך מהותיים שבגללם המסעדה הפה למוסד. בחדר הפרטי קואה קון לק ("המטבח של גברת לק", השפית ואשתו של הבעלים יריב מלילי) התאילנדיות היא עוד יותר הארדקור, בארוחת טעימות מובנית שעושה כבוד למטבח התאי המסורתי באוכל מהכפרים, מנות חגיגיות וחומרי גלם שספק אם טעמתם בעבר.
בית תאילנדי. בוגרשוב 8 תל אביב

3. משייה

"אז איך האוכל במשייה? במילה: פנטסטי. במשפט: כל כך מוצלח, שהזמנו את אותה המנה פעמיים. פעמיים! כלומר, כל האוכל היה נהדר, אבל פעמיים במהלך הארוחה הגיעה לשולחן מנה כל כך טובה, כל כך טעימה, כל כך וואו!, שכל מה שרצינו היה לטעום אותה שוב. זה עד כמה האוכל של משייה מוצלח", כתב המבקר שלנו שיר (כל הפרטיםכאן). אלא שמאז מאזן הכוחות השתנה: אריש פרש בסוף דצמבר ואת מקומו תפס לא אחר מאשר גיל דהאן, שף מסעדת צ'נה לשעבר. הכיוון הקולינרי השתנה מן הסתם, אך סביר להניח כי משייה תצליח לשמור על מקומה ברשימה שלנו, בהתחשב בהיסטוריה של דהאן.
משייה, מנדלי מוכר ספרים 5 תל אביב

4. בר 51

זו לא בדיוק מסעדה וגם לא ממש בר. אם תקראו לו גסטרו בר הוא אולי יענה, אך בר 51 הוא הרבה יותר מכך – סדנת יצירה של שף מושיקו גמליאלי, שהתמקם בחלל מלא נשמה ואווירה. התפריט הולם את כל אלה: קרודו וסשימי דגים טריים עם בת טעם מקומית, מנות פסטה עדינות וצלחות שמלוות אלכוהול אל מחוזות של ריגוש וסיפוק גרגרני. לא מוותרים על הטרטר.
בר 51, הירקון 59 תל אביב

5. הבסטה

הלוק שוק, הטעם מישלן: המסעדה המינימליסטית למראה בפאתי שוק הכרמל אולי לא נראית או מרגישה כמו מקום של פיין דיינינג, אך אוספת חומרי גלם עונתיים נחשקים ורעיונות שמלוקטים בשיטוטים בארץ ובעולם, ומחברת אותם לחוויה קצת שיכורה ומלאת תשוקה לבישול וקולינריה על גווניה, ושיקוף של סלואו פוד במלוא הדרו עם תפריט יינות שמבהיר את כוונותיה האמיתיות.
הבסטה, השומר 4 תל אביב

6. הוטל מונטיפיורי

בכל פעם שבה אנחנו חוזרים אל הוטל מונטיפיורי, וחזרנו הרבה פעמים, קשה לנו שלא להתפעל ממכונת האירוח המשומנת והאלגנטית, מהאוכל הנהדר והלא מתחכם ומהרמה הגבוהה שתמיד נשמרת. זאת מסעדה שהיא אנומליה בנוף המקומי, חוויית פיין דיינינג עם שיק אירופאי שקשה מאוד להשיג במחוזותינו, בטח לא ביציבות כזאת לאורך שנים.השינויים העדינים שהכניס בתפריט שף ברק חסוןעם הזמן (ועם המגפה והמלחמה) משאירים את הוטל מונטיפיורי דינמית, רלוונטית ומבוצרת במעמדה כאחת המסעדות הכי מיוחדות בתל אביב.
הוטל מונטיפיורי, מונטיפיורי 36 תל אביב

7. מלגו ומלבר

שף מוטי טיטמן מביא ידע שצבר בצרפת וניו יורק וניסיון בעבודת מטבח מורכבת, ומכין מנות עמוקות טעם וסקסיות להפליא. אפשר להעביר כאן ערב מענג בישיבה על הבר מול המטבח הפתוח בצפייה בטבחים ובציפייה דרוכה לעוד מנה נהדרת שתונח על הדלפק. הדי.אן.איי של המקום מכתיב עבודה קשה ותהליכים מורכבים, אך שום דבר מאלה אינו נוכח בחוויה עצמה. באווירה ובהתנהלות מלגו ומלבר קלילה, קולית ולא מאיימת – שילוב שמייצר מקום כיפי עם אוכל נפלא.
מלגו ומלבר. רוטשילד 142 תל אביב

8. פופינה

משמעות המילה פופינה היא "מטבח" בלטינית. בפופינה המטבח הוא הלב הפועם וכל תשומת הלב נתונה למתרחש בו. שף אוראל קמחי מגיש מנות אלגנטיות ועל זמניות בתפריט המחולק על פי שיטות בישול שונות: אידוי, כבישה, צלייה, בישול ארוך או אפייה. תענוג. לא הרבה השתנה במסעדה לאורך השנים וטוב שכך, כי בבאנקרים כמו השרימפבורגר אסור לגעת, אבל לאחרונה התרחשה במקום רעידת אדמה כשקמחי ריענן את התפריט והוסיף לו מנות חדשות ומסקרנות אחרי שנים של סטטיות מוקפדת. וזהו גם סוד קסמה של פופינה, במפגש שאף פעם לא מאכזב בין מקצוענות במטבח לקלילות באווירה.
פופינה. אחד העם 3 תל אביב

9. פרא

"עם תפריט שמתחלף כל יום ומאפשר שינויים והמצאות תוך כדי תנועה, ועם הכישרון שנשפך שם כבר עכשיו בכמויות, ברור ש'פרא' הולכת להיות אחת הפינות הכי עמוסות בתל אביב",כתב המבקר שלנועל המסעדה של יוצאי רותי ברודו. מאז פרא מגשימה את התחזית, משווה ומעלה במנות שכבר נכנסו ללקסיקון המקומי (כנף דג ממולאת) ומצליחה לשמור על רעננות ומקוריות כמו ביומה הראשון.
פרא. נחלת בנימין 27 תל אביב

10. פרונטו

בסוף השנה שעברה נפל דבר כששף דייויד פרנקל הודיע כי הוא עוזב את פרונטו לאחר 13 שנים. מה קרה מאז?כפי שפרסמנו בריאיון עם השף עידו סמואל כהן, בן 31 בלבד וכישרון עולה בשמי הקולינריה התל אביבית, פרונטו חוזרת אל מחוזות הריזוטו והמטבח האיטלקי העילי ועושה את זה בשקט האלגנטי שתמיד אפיין אותה. אנחנו כבר רעבות.
פרונטו. הרצל 4 תל אביב

11. שילה

מה שהתחיל כגסטרו בר חלוצי של שף צעיר, מוכשר ונמרץ, הפך מזמן לאחת המסעדות הנחשקות בעיר. התפריט הוא חגיגה של דגה ופירות ים שמוגשת על מפות לבנות באווירה סקסית ולא מחייבת, שקורצת לאורחים שממונם בידם. עם המעבר של שילה אל משכנה החדש ברחוב מונטיפיורי, היא השתדרגה לכדי מקדש פיין-קז'ואל מרהיב עם אקווריומים ללובסטרים ואויסטרים ומחירים בהתאם, ובית קפה חדש. בכך היא שוב מצדיקה את מעמדה הקבוע בטופ העירוני.
שילה. מונטיפיורי 9 תל אביב

12. MOSHIK&

השף הטלוויזיוני מנסה להעתיק למרכז תל אביב את ההצלחה של MOSHIK&, מסעדת שני כוכבי המישלן מאמסטרדם שנסגרה בעקבות הקורונה. הסגנון קלאסי, שילוב של כבוד להיסטוריה ולמסורת ומינימליזם, והתפריט בהתאם – שילוב אלגנטי בין השראות מחו"ל ותוצרת מקומית. המחיר גבוה, אולי הכי גבוה בשוק כרגע – 800 ש"ח לאדם לפני אלכוהול ושירות. ועדיין, פתיחת מסעדה שאפתנית ויוקרתית בתקופה הכי מורכבת שמדינת ישראל עברה מעודה, זהו מעשה שרק מי שבאמת אוהב את המקום שהוא נמצא בו יכול לעשות – ועל כך אנו מסירים בפני רוט את הכובע.
MOSHIK&. צבי סטרכילביץ’ 4 תל אביב

13. אברי

עם לוקיישן אוף נחלת בנימין וניסיון מעורר הערכה לצאת מהקופסה, אברי אולי מתחמק מהגדרות כמו כל המקומות החדשים, אבל באמת מנסה להיות אחרת. המנות מקוריות, לא עוד שכפול למה שכבר ראינו באינסוף וריאציות, וגם אם לפעמים דרוש כוונון נוסף – תמצאו כאן אוכל יצירתי ומסקרן במחירים הוגנים (יחסית. הכל יחסי במדינה שלנו).
אברי, אחוזת בית 5, תל אביב

14. בטשון

למרות התייקרות בלתי נמנעת, ארוחה בבטשון היא עדיין אחד הדילים המשתלמים בעיר: דגים ופירות ים נאים, צלויים ומטוגנים במינימום פוזה, כשסביבם רק מה שמנומק ומתאים ובקבוקי יין במחירי חנות. צריך עוד מסעדות כאלו, שגורמות ללקוח להרגיש שרואים אותו ואת חשבון הבנק המרוקן שלו.
בטשון, קרליבך 29, תל אביב

15. ביינה

אחרי שניער את האבק – תרתי משמע – מנפילת הטיל האיראני (פגיעה קלה בלבד, תודה ששאלתם), הבר־מסעדה התל אביבי מתפנה לחגוג שנתיים להיווסדו. שפית נרקיס אלפי, שצברה ניסיון מרשים אצל ענקי המטבח המקומי כמו אייל שני, מושיק רוט ומאיר אדוני, מצליחה לשמור על קול אישי, מדויק ונטול דרמה ומגישה מנות מתוחכמות אך נגישות, יצירתיות מבלי לצעוק ובעיקר – טעימות מאוד.
ביינה, טשרניחובסקי 4, תל אביב

16. R48

הנוסחה המנצחת מיד חרוצים משתכללת ברוטשילד מבלי לאבד מהזהות והמקצוענות שמאפיינות את קבוצת R2M. אוכל עשוי היטב שנאמן למוסד הבראסרי אינו מתיימר להמציא את הגלגל מחדש, רק לדאוג למספיק אופציות טעימות. המבורגר ביין וסלט קיסר היו ונותרו מיתולוגיים ובשבילם שווה לחזור, ואם במקרה זכיתם בירושה שמנמנה – מסעדת השף הצמודה שנסגרה מאז פרוץ המלחמה פתוחה שוב ובגרסה משופרת.
רוטשילד 48, תל אביב

17. בריקס

במהלך רוב ימי השבוע בריקס הוא בר יין במחירים רגילים, אבל כשרושפלד נכנס למטבח הוא הופך למסעדת שף. השף הוותיק מבשל מה שבא לו מחומרי גלם חלומיים, ואת היין להשלמת החוויה מוזגים ברמנים מושכלים. אם המחירים בימי הרושפלד לא היו גבוהים כל כך זאת כנראה הייתה המסעדה המושלמת, אבל שלמות היא ממילא פיקציה והבוייאבס שווה את משקלו בזהב.
כיכר גבעון 10, תל אביב

18+19. ג'אנגו // טריגר בשר ויין

המסעדות של איש הבשר שגיא טריגר מבוססות על מנות לא מתחכמות שמשאירות את הבמה לבשר מצוין במחיר שאפשר לעמוד בו, כשלוקחים בחשבון את האיכות ואת יוקר המחייה הכללי בארץ. בג'אנגו הקז'ואלית ובטריגר המעט יותר פורמלית תוכלו לשים את הז'יטונים על בשר עסיסי ושליכטת חמאת קצבים, ולגרוף את כל הקופה.
ג'אנגו,הלל הזקן 12, תל אביב | טריגר בשר ויין, מונטיפיורי 21, תל אביב

20. התאילנדית בהר סיני

כבר שנים שהיא ממוקמת במתחם הכי לוהט בעיר ומגישה גרסה אותנטית ולא מתחנפת למטבח התאילנדי. יש בה הרבה מבחר, הרבה מקומות ישיבה, הרבה קוקטיילים, הרבה אווירה והרבה הרבה חריף וכעת גם בר חדש,מולאם הצבעוני והסקסי. התאילנדית בהר סיני ממוקמת מבחינתנו גבוה בטופ של האוכל האסייתי בעיר, ולפי כל הסימנים היא שם כדי להישאר.
התאילנדית בהר סיני, סמטת הר סיני 1, תל אביב

21+22. טברנה רומאנה // כפרה מיו

שף בנצי ארבל, שכבש אותנו בפשטותה האיכותית של כפרה מיו, מגיש בקלבריה אוכל מצוין ב-VFM כמעט חסר תחרות. בלי אף מנה שעולה מעל 80 שקלים (ובשעות הערב המוקדמות הרבה פחות) הוא מלהטט בין פסטה ביתית מעולה לאוכל צ'יזי וסליזי באווירה שמשקפת את תל אביב במיטבה. מבחינתנו שיפתח עוד כמה כאלו, ואז אולי אפשר יהיה להזמין שולחן לא חודש ראש.
כפרה מיו, קינג ג'ורג' 105, תל אביב | טברנה רומאנה, קפלן 8, תל אביב

23. למפור

כשאיתי חיימוביץ' וקרן שרון, בעלי האנוי האהובה שנסגרה, חברו לקבוצת "החבר'ה הטובים" של אייל שני/שחר סגל, היה ברור שזו תחילתה של ידידות נפלאה – שלנו ושל בטן החזיר הקריספית הטובה במזרח התיכון. מאז החבר'ה הטובים התנתקו מהמסעדה, אבל הבטן עוד שם. בהפי האואר (ראשון-חמישי 16:00-19:00) תוכלו לשים יד על דיל שלוש ב-100, שמתאים בול לזלילה אחרי העבודה.
למפור, קינג ג'ורג' 30, תל אביב

24. נואמה

בין המסעדות והברים שמציפים את נחלת בנימין, נואמה זורחת במקום החשוב באמת – בצלחת. שף רוסלן אוסוב, שליד העדינה שלו נחשפנו במסעדת שאראק, יודע לטפל בדגים ופירות ים באופן שגורם להם לזהור, והטורטליני שלו הוא החומר שממנו עשויים חלומות.
נחלת בנימין 59, תל אביב

25+26. צ'יקטי // ורמוטריה

צ'יקטי הפכה בשנים האחרונות לדיפולט לקהל שמחפש בילוי קולינרי איכותי מבלי להוציא הון. אנחנו לא אומרים שזול פה, אנחנו רק אומרים שאם תבואו בהאפי האוור תוכלו להנות מצלחות קטנות של אוכל מוקפד במחירים סבירים, שאינם מחייבים הרכבת ארוחה קלאסית (להפך, כל הכיף זה להזמין במספר פעימות כמה סטים של מנות קטנות ובינוניות). אותו עיקרון תופס בוורמוטריה, שמשכפלת את הפאן והסטייל גם ב-Vermi, הבר הצמוד החדש.
צ'יקטי, יהודה הלוי 58, תל אביב |ורמוטריה, נחלת בנימין 25, תל אביב

27. צפון אברקסס

מכלהברים, המסעדות והדוכנים של אייל שני, אנחנו תמיד חוזרים לצפון אברקסס כי אין מקום כיף ממנו. החגיגה מתחילה במוזיקה, ממשיכה באווירה עולצת ועוברת ישר לתוך הצלחת. חוץ מהסלון, המסעדה הזאת היא כנראה הכי אייל שני שיש.
צפון אברקסס, לילינבלום 40, תל אביב

28. קאב קם

רבים טוענים שזהו המקום הכי כיפי בעיר, ואין לנו עניין להתווכח איתם. תקראו לו בר-מסעדה, תקראו לו גסטרו-בר, תקראו לו איך שאתם רוצים, אבל המקום הזה, מבית היוצר של בית תאילנדי, הופך את החוויה התאילנדית להרבה יותר צוהלת ורועשת. המנות קטנות (וחריפות) ומיועדות לחלוקה, חומרי הגלם איכותיים, הקוקטיילים מצוינים והווייב בלתי מנוצח.
קאב קם. לינקולן 11, תל אביב

29. קוצ'ינה הס

תמר כהן צדק סומנה כשפית נהדרת עוד מימי קוצ'ינה תמר, ובמסעדה הקטנטנה שלה ברחוב הס היא מצדיקה את כל הסופרלטיבים ומגישה אוכל איטלקי אותנטי נפלא. הפער בין הרעש של הרחוב לשקט שבצלחת הופך את הארוחה לחוויה מסוג אחר, תל אביבית ואיטלקייה־כפרית בנשימה אחת. לרגל 20 שנים לפתיחה, בכל יום שני מוגש תפריט טעימות עם מיטב מנות הדגל ומנות חדשות, הזדמנות טובה להיזכר במה שהיה ולהכיר את מה שיהיה.
קוצ'ינה הס, הס 4, תל אביב

30. קלארו

התלונה הנפוצה והיחידה שאנחנו מכירים על קלארו, היא שהתפריט שלה לא משתנה. וזה נכון, למעט תפריטי ספיישל עונתיים מקומיים, אבל הסיבה נעוצה בכך שהתפריט הקבוע הוא פשוט מוצלח. שף רן שמואלי מצא נוסחה מנצחת שכבר שנים שומרת על סטנדרט גבוה ומגוון שכל אחד יוכל למצוא בו מנה לטעמו ולכיסו. לכן תמיד כיף לחזור לקלארו עם המשפחה, עם חברים, בדייטים, בבראנץ', בערב ובצוהריים, ואם נותר משהו בתקציב לקפוץ לקלארו לונדון. מקצוענות שיא.
קלארו, הארבעה 23, תל אביב

31. קרוט

הבר הקז'ואלי של בעלי פרא מוציא את המקסימום מהלוקיישן בגן יעקב הפסטורלי. יש כאן צלחות קטנות וסקסיות, יין ואווירה קלילה וכיפית, שמצליחים ליצור ניתוק מהמציאות, אפילו שכיכר הבימה על משמעויותיה הפוליטיות והחברתיות נמצאת במרחק ממש קצר. בדיוק כמו בחיים עצמם, כששמחה ועצב מתערבבים.
קרוט, תרס"ט 4, תל אביב

32. AKA

באנו בשביל ההמבורגר, חד משמעית אחד הטובים בעיר, ונשארנו בגלל האווירה, הקוקטיילים והווייב החד פעמי שרק דוד טור מסוגל לייצר. האוכל ששף איתי קושמרו מגיש משקף גרף התפתחות ולמידה, והנקסט דור הצמוד הוא אחד המקומות החמודים ברחוב העמוס מדי.
AKA, נחלת בנימין 44, תל אביב

33. סנטי

אחרי שגיא אריש סיים במשייה, הוא עבר להתרכז בסנטי, מקום שרשמית הוא בר יין אך כל דבר בו צועק פיין דיינינג: התייחסות רצינית ומרשימה לאלכוהול ובמיוחד ליין, שירות שבאמת אכפת לו, אווירת חו"ל (למרות שאפשר לבוא בכפכפים) וקולינריה תואמת. אריש שואב השראות מיפן וסקנדינביה ונמצא עם אצבע על הדופק של הגסטרונומיה העולמית, ובו"ז מפתח סגנון ייחודי משלו. ביד עדינה אך בוטחת הוא יוצר אוכל שונה ומסקרן, שבהפי האואר נגיש גם למי שהכפכפים שלו קרוקס ולא פראדה.
סנטי, גורדון 17 תל אביב

34. האחים

חוץ מהזזת הרים בתחילת המלחמה ותמיכה כנה בתושבי העוטף, האחים אסף ויותם דוקטור עושים אוכל מקומי, מקורי ומורכב. האחים היא גרסת הלייט לאייבי ודוק, מסעדה־מעדנייה־בית קפה־בר שכיף לשבת בו בכל שעה ביום. בראנץ' השבת המיתולוגי כבר הבליח כמה פעמים, ואולי כשהמלחמה תסתיים הם סוף סוף יחזירו אותו. ואז נדע שעוד לא אפסה התקווה לשפיות בארץ.
האחים, אבן גבירול 36, תל אביב

• אוכלים שותים
• מסעדות
• מסעדות בתל אביב
• מרכז תל אביב

תוכנית המתאר העירונית של תל אביב-יפו הולכת להשתנות, וזה הרבה יותר דרמטי ממה שזה נשמע: הערב תחל העירייה בהליך שיתוף ציבור שבו תוצג תוכנית המתאר החדשה של העיר, תוכנית שעשויה לשנות באופן דרמטי שכונות שלמות בתל אביב, והאזור הראשון שעל הפרק הוא אזור המרכז שמשתרע בין הירקון לדרך אילת ותחום ממזרח על ידי האיילון.

הערב ב-19:30, במפגש זום, תוצג תוכנית המתאר החדשהלתושבי הצפון החדש והישן, נווה צדק, כרם התימנים, לב העיר, שרונה, מונטיפיורי, בבלי וצמרות איילון, וזה השלב שבו יוכלו להבין מה מתוכנן להשתנות באזורם ולהגיש בהמשך הסתייגויות או התנגדויות. בעירייה מסבירים כי "תל אביב-יפו עוברת בשנים האחרונות שינויים ותמורות הניכרים בכל רחבי העיר, הדורשים מהעירייה לבצע התאמות של התכנון העירוני במספר תחומים עיקריים: מגורים והתחדשות עירונית, תחבורה וניידות, תעסוקה מסחר ועירוב שימושים, מערך שטחי הציבור, סביבה והיערכות לשינויי אקלים".

ולמה זה חשוב? כי תוכנית המתאר היא המסמך החוקי שמתווה מדיניות תכנון ארוכת טווח ברחבי העיר, ומתארת את האופן בו תתפתח בשנים הבאות על ידי כך שהיא קובעת מה מותר ומה אסור לעשות בתל אביב ואיפה. תוכנית המתאר הנוכחית הותאמהלתוכנית העיר האסטרטגיתשנכתבה ב-2005, ולאחר שזו עודכנה ב-2017 מותאמת אליה גם תוכנית המתאר עכשיו. בעירייה מצהירים מראש על מטרותיה של תוכנית המתאר החדשה:

• שימור וחיזוק מעמד העיר כמרכז הכלכלי והתרבותי של ישראל וכנקודת מפגש מרכזית בין ישראל לעולם, באמצעות עידוד חדשנות, קיימות ופיתוח מוטה צמיחה מכלילה.
• קידום העיר כעיר לכל תושביה, על ידי פיתוח בר קיימא של סביבה עירונית אטרקטיבית ובת השגה, קידום תכנון מוטה שירותים לשיפור איכות החיים של תושבי העיר וקידום אורח חיים קהילתי ומקיים.
• יצירת עתודות של שטחי בנייה, על ידי ציפוף משמעותי של שטחי התעסוקה ומתן העדפה מתקנת לפיתוח בדרום העיר ובמזרחה תוך נקיטת גישה אקטיבית להתחדשות עירונית וקידום פתרונות דיור מכלילים בכל חלקי העיר.
• קביעת כללים שיאפשרו התחדשות עירונית ושימור המורשת, הנוף והסביבה, שילוב בין הבנוי לפתוח, צמצום מטרדים סביבתיים וחיזוק החוסן העירוני לעמידה במצבי משבר.
• קידום מערכת תחבורה רב-אמצעית שמממשת את הפוטנציאל הטמון בה לחיזוק העירוניות ושמייצרת העדפה להתניידות בטוחה מקיימת המבוססת על הליכה רגלית, תחבורה ציבורית ורכיבה על אופניים..
• פיתוח סביבת תחנות הסעת המונים ומתחמי התחבורה המשולבים כמרחבים עירוניים אטרקטיביים ופעילים.
• הצבת תכנית המתאר כנדבך מרכזי בממשל מקומי מחדש, משתף ועצמאי, באמצעות הגדלת הוודאות התכנונית, קיצור וייעול הליכי התכנון, הגדלת העצמאות של הוועדה המקומית והנגשת התכנית ופישוטה.

המפגש הערב, כאמור, הוא הראשון בסדרהואחר ההודעות על המפגשים הבאים אפשר וכדאי יהיה לעקוב כאן. במהלך פברואר-מרץ 2022 תוצג בוועדה המקומית לתכנון ובנייה טיוטה של העדכונים המוצעים, ולאחר אישורה תוגש התכנית לוועדה המחוזית לאישור סופי ולהפקדה, אז תפורסם תוכנית המתאר הסופית ויינתן פרק זמן של חודשיים שבמהלכו יוכל הציבור להגיש את הסתייגויותיו. יש לנו תחושה שיהיו לכם כאלה.

• הבועה
• עיריית תל אביב
• מרכז תל אביב
• הוועדה המקומית לתכנון ובנייה
• מתאר ת"א 5000

• Facebook
• Twitter
• Email

1. לוקר רום

בין אם אתם חובבי אימונים קבוצתיים, עיצוב אלגנטי, פונקציונאלי, יוגה או פילאטיס – האווירה הרעננה והסקסית של הלוקר רום תחזיר לכם את המוטיבציה לקום מהספה. לרשת עשרה חללים הפזורים ברחבי העיר ב-4 מתחמים שונים, כל אחד מהם מכיל סוגי אימון שונים.

איפה?טשרניחובסקי 31 / פינסקר 24 / אסתר המלכה 4 / גורדון 36, תל אביב
מתי?ראשון ושלישי 08:00-22:00, שני ורביעי 07:00-22:00, חמישי 08:00-21:00, שישי ושבת09:00-12:00
הלו?03-5092727
כמה עולה?370 ש"ח לחודש

2. הולמס פלייס

מחלקת העסקים של רשתות חדרי הכושר היא ללא ספק הולמס פלייס, שנותנת מענה לכל צרכי המתאמן באווירה אלגנטית, מקצועית ונקייה. הסניף בסנטר נגיש במיוחד לתושבי מרכז העיר, שאם כבר יוצא להם ללכת לחדר הכושר בין ג'וב אחד למשנהו, יכניסו על הדרך קניות השלמה לבית וגיחה לזארה. שנייה לפני, אפשר לתרגל נשימות באחת ממקלחות השיזוף והסאונה היבשה.

איפה?דיזנגוף סנטר קומה -1, דיזנגוף 50 תל אביב
מתי?ראשון-חמישי 06:00-24:00, שישי 07:00-19:00, שבת 09:00-22:00
הלו?03-6217000
כמה עולה?החל מ-229 ש"ח לחודש, בהתאם למסלול הנבחר

3. ג'ימי

החלל רחב הידיים על גג הסנטר הוא ההפך מכל ההמולה הדביקה שמחוצה לו. יחס המדריכים סבלני ונעים, והם יערכו לכם היכרות מדוקדקת עם כל האפשרויות העומדות לפניכם, ביניהן בריכה עם שמונה מסלולי שחייה, חוגים שונים, סאונה יבשה, מרפסת שיזוף, ערסלים, ובקיצור שפע של שקט ומרחב אישי. יתרון ייחודי נוסף של הג'ימי הוא פעילותו 24/7, כך שאם מתחשק לכם לקפוץ לבריכה ב-4 בבוקר – יש לכם איפה.

איפה?דיזנגוף סנטר בניין B קומה 3-4, דיזנגוף 50 תל אביב
מתי?פתוח 24/7
הלו?03-6201130
כמה עולה?198 ש"ח לכרטיסיה של 20 כניסות

4. ספייס

רשת מועדוני ספייס היא אחת החזקות בעיר, כאשר ברשותה לא פחות משישה סניפים בתל אביב בלבד, והיא מושכת את לקוחותיה בזכות השילוב של מקצועיות ומחירים אטרקטיביים. לדברי לקוח אדוק: "הוא זול ברמה של חדר כושר במקלט שכונתי אבל מספק את רוב הפסיליטיז של מכון רציני, כולל חוגים".

איפה?שינקין 47/ הירקון 75/ אברבנאל 72/ יגאל אלון 76/ כיכר דיזנגוף/ אבן גבירול 62, תל אביב
מתי?ראשון-חמישי 06:00-23:00, שישי 06:00-19:00, שבת 08:00-10:00
הלו?03-525-2000
כמה עולה?179-199 ש"ח לחודש, בהתאם למסלול הרצוי

5. בריכת גורדון

אולם הכושר היוקרתי של בריכת גורדון מתפרש על פני 1,500 מ"ר ברוכי פרקט, עליהם מיטב המכשירים החדישים ושפע של ספייס בין שחי אחד למשנהו. נקודת זכות יחודית של המכון הזה היא שימת דגש מיוחד על שימוש במכשירים חוסכי אנרגיה שנוצרו באופן ידידותי לסביבה. מלבד הבריכה המדוברת, תמצאו בקרבת המכון גם מתחם ספא, ג'קוזי, סאונות וחוגי סטודיו שווים.

איפה?אליעזר פרי 14, תל אביב
מתי?ראשון 13:30-23:00, שני-חמישי 06:00-23:00, שישי 06:00-19:00, שבת 08:30-18:30
הלו?03-7623300
כמה עולה?521 ש"ח לחודש במנוי חודשי כולל חוגים וג'קוזי, או 277 ש"ח לחודש במנוי שנתי

• כושר ובריאות
• מרכז תל אביב
• החיים היפים
• הבועה
• חדר כושר

כשמפקד תחנת לב תל אביב הניח על שולחנו של הקצין בן גולדברג וסגנו שגיא ידעי (מפקדי היחידה האמונה על הסדר הציבורי בתחנת לב במרחב ירקון) את המשימה ללכוד אתהתוקף מבוגרשוב, הם לא שיוו בנפשם שהפרשה תסתעף לעלילה בלשית בסגנון אגתה כריסטי פוגשת את CSI, כזאת שתניב לבסוף ארבעה מעצרים שונים של ארבע תוקפים שונים.

עלילות התוקף מבוגרשוב החלו להופיע בתחילת אפריל בקבוצת "השכנים מבוגרשוב" ומשם לכלי התקשורת –תחילה אצלנו ב-Time Out, ואז אפילו למהדורות החדשות. "אם תיקח את החומר ותיצור תופעה כהשלכה של פאניקה יש עשרות תיאורים – קפוצ'ון צהוב, שיער ארוך, שמן, רזה, זקן, הומלס, ההוא צעק אלי. לפעמים לא תקיפה פיזית אלא הטרדה שהפכה לתקיפה", מסביר הקצין גולדברג את הסבך החקירתי. על פי פייסבוק ואמצעי התקשורת דווחו בין 20 ל-30 תקיפות, בעוד שפורמלית, כך לפי גולדברג, הגיעו לתחנות המשטרה בין 8 ל-15 תלונות. במקביל לפריסת היחידה שלו ברחובות בצורה גלויה וסמויה, הוא וסגנו מהדקים באותו זמן את הקשר עם פעילי הקבוצות "קומנדו בוגרשוב", שקמה במטרה להוביל לתפיסת התוקף, ו"השכנים של בוגרשוב". "התחברנו אליהם ורתמנו את המובילים, אנשים הכינו טבלאות אקסל עם שמות מקומות למיפוי הפשיעה, שעות, והדמויות שנזרקו לאוויר", הם מספרים.

על קו תל אביב אילת: תוקף מס' 1, לבוש קפוצ'ון צהוב, זקן צרפתי, בן 33

בשלב ראשון, גולדברג ולוחמי היחידה מתחילים להיפרס בבוגרשוב וברחובות היוצאים ממנו, תוך שיתוף פעולה בין מחלקת החקירות, מודיעין וסד"צ, כיחידה הלוחמת בשטח. במקביל מתחיל להירקם פרופיל מבצעי, תוך מעקב אחר ערוצי המדיה. תמונה ממצלמת אבטחה שמפורסמת במהדורת החדשות מובילה אותם להתביית על דמות מסויימת המתאימה לפרטים האחרים שנאספו.

מתוך מסמך איסוף המודיעין של התושבים: "הוא החליף איתי מבטים כשנעלתי את האופניים, חיכה במרחק קצר מחוץ לחנות עד שהלך אליי ושאל אם יש לי בעיה איתו, כשהבהרתי שלא ואני רק נוסע משם הוא הכניס לי שתי מכות ביד פתוחה ללחי וברח"

"הבנו שהאדם מסתובב בערבים, מוזנח למראה, מקבץ נדבות בסגנון 'תן לי סיגריה, תן לי כסף' – תוך עדויות על התנהגות וולגרית ואלימה", אומרים השוטרים. עדות מובילה אותם לאזור המלונות מסביב,שם באחד ההוסטלים הזולים הם עולים על זהות התוקף, אך מבינים שזה כבר עזב לאילת.

בשיתוף פעולה עם יחידת האיתורים של אילת הם מבינים שהוא אכן הגיע לעיר הדרומית, ואף הספיק להיות מעורב בקטטה שם. הוא נעצר בתאריך 2.5, וכשהתברר שהוא סובל מבעיות נפשיות הוא נלקח להסתכלות. חשוד מס' 1 נעצר.

הכל מתחיל במודיעין: תוקף מס' 2, צועק ומקלל, בן 27

אחרי שהסיפור עם הבחור עם הקפוצ'ון הצהוב נגמר חשבו השוטרים שהם פתרו את הבעיה, אבל אז העניינים התחילו להסתבך, ולא בפעם האחרונה. "עוד לא היינו בטוחים שזה מבשיל לתופעה, אבל אז הגיעו עדויות על עוד תקיפות", אומר גולדברג. הפרופיל החדש: בחור גדול שצועק "מה אתה עושה" ונותן אגרוף. בשלב הזה גולדברג וצוותו נערכים לאפשרות שישנם שני בחורים גדולים, שונים, אך עם תיאור דומה. כתבה שהתפרסמה, בצירוף סרטון שהופק ממצלמת אבטחה, הראה בחור גדול שנצמד לעורפה של אותה בחורה ואוחז אותה ביד.

"הוא התקרב ורדף אחריי כמה דקות. השאלות היו: לאן את הולכת? איפה חבר שלך? את לא זוכרת אותי? הוא חסר עליהם כמה וכמה פעמים. זה הגיע לרמה שהוא תפס אותי בידיים ואמר לי שעכשיו אני באה איתו ולמה אני מפחדת, עד שברחתי ממנו ונכנסתי לחנות רועדת ובוכה. זה היה ארוך כל הדבר הזה. והוא החזיק אותי חזק מאוד בידיים. כאב לי יומיים בפרקי הידיים"

"צפינו בסרטון, ובמקביל עשינו מחקר מודיעני, איסופים מהשטח, וניסיון לאסוף עוד מדיה", מספר גולדברג. "התחקנו אחרי מודיעין, לקחנו אירועים קודמים מהזירה, כאלה שיכולים להתאים, ביניהם תלונה על אדם שדפק בדלת בחוזקה על דלת אחת הדירות ברחוב והציץ מהחלון במקביל". אותו אירוע טופל בידי שוטר אחר בתחנה. "בסופו של דבר הבנו שהוא אחד לאחד האדם מסרטון מצלמת האבטחה. גזרנו את הסרטון – חיברנו בין הפנים לסרטון – והגברת זיהתה את החשוד כחשוד הזה". אביו של אותו חשוד מגיע לתחנה ב-2.5, ומזהה את בנו בסרטון. "הבנו לפי המערכות שהאדם היה מעורב בתקיפה קודמת, ונמצא באישפוז בשלוותא תחת צו פסיכיאטר מחוזי".

"הקפנו את המלון באופן סמוי": תוקף מס' 3, לבוש קפוצ'ון צבאי, מכה באגרוף, בן 27

"חשבנו שפתרנו את הבעיה, אבל אז, גם בזכות טבלת האקסל של התושבים, הבנו שבעצם יש לנו שלוש דמויות", מסביר גולדברג. "קפוצ'ון צהוב, בחור גדול שצועק 'מה אתה עושה' ונותן אגרוף, ועוד בחור גדול עם קפוצ'ון צבאי שצולם על ידי תייר". אותו תייר שהותקף אמנם עזב את הארץ, אך הצילום שהספיק לקחת משמש כקצהו של חוט בניסיון ללכוד את התוקף השלישי. במקביל מתווספים דיווחים על תקיפות נוספות, ופוסטים על תקיפות שלא דווחו כתלונות במשטרה. "בלי המרכיב הראייתי, אתה לא יכול להאשים אדם ללא תלונה, ללא עדות אין לך ראייה בבית המשפט", מסביר גולדברג. "מצד אחד מקבלים מידע, אבל חלק מהאנשים לא מגישים תלונה פורמלית".

היחידה החלה במצוד, פעם נוספת. "הבנו שזה האדם שביצע את התקיפות הכי אלימות. לחלקם טפח על השכם ואז היכה עד לכדי עילפון או זעזוע מוח, את חלקם תקף במספר מכות. מבחינתנו מסתובב ברחובות אדם אלים שאנו עושים הכל כדי להתחקות אחריו, להפסיק את התקיפות". גולדברג, שפועל בקשר ישיר עם "קומנדו בוגרשוב", מפרט על חלק מדפוסי הפעולה בשטח:"התחפשנו לבחורות, קבצנים, היפים, לקהילת הלהט"ב". אך קצה החוט מבושש לבוא. ואז, דרך שיתוף פעולה מודיעיני, מתברר כי יש אדם שתקף בשיטה זהה באזור הבורסה ברמת גן. בשלב הזה הם מבינים שאותו חשוד נהג להתגורר במלונות זולים באזור הבורסה. "התחלנו להסתער על האזור, כיסינו את המלונות ולא הצלחנו להפיק מודיעין שמחבר אותו לתקיפות, או להבין זהות, או לחבר דמות לזהות".

בתאריך 3.5 פונה אדם מקבוצת הפייסבוק לגולדברג, ומדווח שראה אדם העונה לתיאור לאחר שירד מאזור רחוב בן ציון על אופניו. הוא הבחין בהמולה סביב אדם שהתאים לתיאור החשוד ופתח במנוסה. בדיעבד התברר כי ההמולה אירעה לאחר תקיפה נוספת שהתרחשה לא רחוק מהאזור.

"בעלי ואביו הלכו מקדימה ואני והאמא דיברנו מאחור. היא הלכה לצידי וירד גשם אז היינו קצת רחוקות כי לכל אחת היתה מטרייה, ופתאום אני רואה שהיא על הריצפה וקיבלה מכה חזקה. היא צעקה שהוא דחף אותה על הריצפה. הוא לא עזב אותנו והתחיל להגרות בנו, צעקתי עליו שאני אקרא למשטרה"

"אותו חשוד פתח בהליכה מהירה במנוסה, הוא התאים לתיאור מבחינת הקפוצ'ון והחזות", מספר גולדברג. התברר כי החשוד תקף, יצא לאזור בן ציון, נוצרה המולה, ואותו אזרח עקב אחריו עד שגילה כי הוא מתגורר באחד המלונות הזולים באזור. האזרח מתקשר ("בן אתה חייב לבוא, יש קצה חוט"), צוות היחידה מגיע לאותו מלון, ואכן זהות החשוד תואמת את זאת של התוקף ברמת גן. לרוע המזל הוא כבר עזב את המלון.

המרדף החל וכאן גם העלילה מסתעפת, שוב. באמצעות טכנולוגיה משוכללת מבינים במשטרה כיהחשוד נמצא בקרבה לבסיס צבאי מסווג במרכז הארץ. "הצוות עלה על תחפושות וחימוש והתחיל לנוע. לא הבנו איך זה מתאים לפרופיל, ונערכנו לסריקות חמושות באזורים המיוערים באזור, לא רצינו להאמין שהוא בבסיס", הם מספרים. בהמשך החל החשוד לנוע לאזור הרצליה, ובזמן שהוא בעיר הוא מבצע תקיפה נוספת, ואז המשיך לנוע לאזור הווילות בכפר שמריהו. "לא הבנו איך האדם הזה ששכר חדר בעשרות שקלים נמצא פתאום באזור הוילות האלה. התחלנו בסריקות, עד שיצוץ מבנה שיכול להיות קשור, או אדם שיכול לשפוך אור על מיקום, או תלונה על תקיפה נוספת". הצוות מתקדם בסריקות של האזור לאיתור החשוד. "אחרי שעה הגענו פתאום למלונית, וילה שהסבה את עצמה להשכרות חדרים לפי שעות או ימים, והבנו שבינגו. הקפנו את המלון באופן סמוי".

בקבלה הם מבינים שהאדם שהם מחפשים אכן נמצא במקום ושוהה בחדר מס' 4. "הצוות נערך בתצפית – אחד התחפש לחדרן וחבר נוסף לפקיד קבלה, ובזמן שהצוות מאחור משתבלל לכיוון החלון הבחנו בחשוד מדבר בטלפון". זה השלב שגולדברג מתאר כ"הנחת הרווחה לכך שהמצוד הבשיל לדמות עימה אנו נמצאים בקשר עין". חדרנית נשלחת אל החדר, החשוד מבקש ממנה לעזוב. "בשלב זה הקפנו והחלטנו לבצע כניסה משטרתית", הם אומרים. דפיקה בדלת, ואחריה שקט. דפיקה נוספת בדלת והחשוד טרם עונה. הוא מתקדם לכיוון החלון, מבחין בצוות המשטרתי בחוץ, ממהר לכיוון המקלחת בניסיון להימלט ונתקל בצוות משטרה נוסף שעומד בחוץ. "הוא מנהל שיח מהחלון בסגנון 'מה אתם רוצים ממני, מה עשיתי', ואז כשהוא ראה את היכולות של היחידה, עם הכלים שלנו, מול עיניו – הוא הבין שהוא מוקף ושכלו כל הקיצים".

החשוד מתקדם לעבר הדלת כשסמן לייזר מלווה אותו. הצוות מבין שהוא לא חמוש ומתבצע מעצר תוך שהחשוד משתולל וטוען שהוא שייך ליחידה מסווגת בצה"ל. בהמשך התברר שהוא אכן עזר בעבודות ניקיון באותו בסיס, באמצעות קרוב משפחתו שמשרת שם ודאג להכניס אותו, כמובן שללא הסיווג הבטחוני הנדרש. "התברר שהוא עובד בניקיון ותחזוקה במקרים ספורדים ואחרים, לא אזרח עובד צה״ל ולא חייל צה״ל", גולדברג אומר. "המניע שלו היה מניע אלים, סיפוק של אלימות, ייצור סיטאוציה מילולית אלימה שיושמה עבור רוויה של כוחניות,זה היה הדפוס ושיטת הפעולה – צורך, מימוש הצורך, סיפוק וחזרה למנוחה עד הרעב הבא.הוא התוקף העיקרי והמאתגר, ופה חשבו שסגרנו את כל שלושת התוקפים – את מה שהאוכלוסיה מיפתה ואלה שלקחנו באצמעות האמצעים שלנו". החשוד נעצר ב-5.5, אך כאן זה לא נגמר – בימים שלאחר מכן מגיעות תלונות נוספות.

תוקף מס' 4, דר רחוב, זקן ארוך, גבוה, בן 61

"התקיפה הראשונה הגיעה דרך המדיה, שם סופר על בחורה שדיווחה שהחשוד רדף אחריה עם מקל והיא הצליחה לחמוק", מסביר גולדברג את המשך הפרשה, אחרי שכבר היה נדמה שהכל נגמר. "הצוות עוד היה בבוגרשוב. בדומה לכיבוש של האזור, סמוי וגלוי, כדי להבין שהוא נקי מתוקפים, ניסינו לאתר אותו. אבל זה היה מקרה ספורדי, לא אינטנסיבי כמו האחרים". בהמשך מגיעה תלונה מבחורה שהייתה מול מסעדת תאתא ברחוב הרצל. היא מתארתדר רחוב מוזנח שהניף אגרוף והלם בפרצופה, הפיל אותה לרחוב, נשאר שם לנהל דין ודברים ועזב. מספר אנשים עקבו אחר אותו גבר, וזה נלכד ונעצר בגן רות בתאריך 15.5. הוא טען שסתם הניף את ידיו ופגע באותה אישה בטעות.

מעז יצא מתוק

לדברי גולדברג תעלומת התוקפים מבוגרשוב הייתה תצריף יוצא דופן. "מספר עבריינים, שכל אחד תוקף מסיבתו שלו, שחברו לאזור מאוד צר וביצעו את אותן עבירות.אני לא מכיר בהיסטוריה שמספר אנשים שאין ביניהם קשר מתחברים לאותן עבירות אלימות בכזה תא שטח.למזלנו ולשמחתנו אנחנו היינו היחידה המבצעית שהובילה את הטיפול בה, הדרנו שינה מעינינו, כל תקיפה נחרתה לנו בלב, כל מבוי סתום נחרת לנו בלב, ובסופו של דבר מעז יצא מתוק".

גולדברג מבקש לסכם בפנייה לאזרחים ולתקשורת ולהודות על ההתגייסות ועל אומץ הלב. "שאפו. יצרנו פה מעין סוג של חיבור ישיר בין כוח האש אל האוכלוסיה שצריכה אותו, חיבור הדוק ואישי. מאידך, צריך לזכור שנכון שיש מדיה אבל היא לא תביא לראיות. תתלוננו במשטרה, אין תחליף לזה, לא תקשורת ולא אך אחד, אנחנו פה בשבילכם".

התיק נסגר.

• עירוני
• משטרת ישראל
• תל אביב
• מרכז תל אביב

• Facebook
• Twitter
• Email

בשעת לילה לא מאוד מאוחרת של יום חמישי, בתחילת הקיץ, בחורה צעירה צועדת לבדה במהירות ברחוב. סוף השבוע רק החל ומרכז העיר שוקק חיים. איש אינו ממתין לה, היא אינה מאחרת לשום מקום, רק רוצה להגיע הביתה כמה שיותר מהר ובשלום. "איך יכול להיות שאין פה תאורת רחוב?", היא תוהה לעצמה כמו בכל לילה, בדרכה הביתה אחרי עוד משמרת בעבודה או בילוי עם חברים. אחרי הכל מדובר ברחוב מרכזי למדי, באזור מבוקש בתל אביב. היא שומעת רעש ומסתובבת בבהלה. חתול חוצה את הרחוב בריצה והיא נושמת לרווחה. כבר מאוחר מכדי להתקשר לחברה, אז ליתר ביטחון היא מפשפשת בתיקה בחיפוש אחר חפץ חד שיקנה לה מעט שקט נפשי – פותחן יין, צרור מפתחות או אפילו פינצטה שנשכחה בתיק. מצוידת בנשקה המאולתר המעניק לה תחושת ביטחון מפוקפקת, היא ממשיכה לצעוד במהירות עד שהיא מגיעה לבניין שבו היא גרה, טסה במעלה גרם המדרגות, פותחת את הדלת ונושמת לרווחה רק לאחר שהיא נועלת אותה מאחוריה בידיים רועדות. הלילה, כמו בלילות הקודמים, היא הגיעה הביתה בשלום. "למה דאגתי בכלל?", היא שואלת את עצמה ומרגישה קצת מגוחכת.

תרחיש זה חוזר על עצמו ברבים מרחובות תל אביב מדי לילה, במשך שנים. מהליכה אקראית בשכונות רבות בעיר, בייחוד במרכזה ובדרומה, עולה כי בחלק מהרחובות לא קיימת תאורה מספקת ובחלקם עמודי התאורה אמנם קיימים אך אינם פועלים בחלק גדול מהזמן, לפעמים למשך שעות ולפעמים ימים, לא ברור מדוע. בשכונת פלורנטין מרובת הצעירים ומקומות הבילוי, לא מעט מהאור ברחובות מגיע בכלל מבתי העסק. ברחובות שבהם פועלות בעיקר חנויות הנסגרות עם רדת החשכה קשה למצוא מקורות אור מספקים – ברחובות פריפריאליים בשכונה אך גם ברחובות מרכזיים יחסית.

אפילו בשכונות בורגניות יותר, כמו לב העיר, תאורת הרחוב אינה מספיקה או שאינה פעילה מסיבות לא ברורות במשך שעות וימים. גל, צעירה תושבת שכונת לב העיר, מספרת: "אני גרה במיקום מרכזי מאוד, אבל מספיק שבמשך כמה ימים תאורת הרחוב אצלנו לא עובדת וכבר מתרכזים בפינות הרחוב ובתוך חדרי המדרגות הומלסים או נרקומנים שישנים, עושים את צורכיהם או צורכים סמים. אני עובדת במסעדה ומסיימת לעבוד מאוחר, וזה פשוט מפחיד לחזור הביתה. זה לא צריך להיות ככה כי יש תאורה, אז למה היא לא פועלת חצי מהזמן?". עוד מספרת גל כי בחירתה להתגורר בשכונת לב העיר ולא בפלורנטין או בדרום – אף ששם דמי השכירות נמוכים מעט יותר – נבעה משיקולי ביטחון אישי, בחירה שהתגלתה כמיותרת. "בבניין שלי ברחוב מונטיפיורי מתגוררות גם משפחות עם ילדים קטנים וזה בטוח מאוד לא נעים להם. לא פעם יוצא לנו לפנות מזרקים שהושלכו מחוץ לכניסה לבניין וזה תמיד קורה בימים שבהם התאורה לא עובדת". גם ברחובות מרכזיים יותר כגון רש"י, בורוכוב והעבודה קיימות בעיות תאורה וההליכה בהם עלולה להיות לעתים מלחיצה יותר מאשר באזורים מפוקפקים יותר, כמו ברחוב העלייה שדווקא בו – לעומת לא מעט רחובות סמוכים וקטנים יותר – יש לרוב תאורת רחוב לאורך כל שעות הלילה.

באופן לא בלתי צפוי עמוד הפייסבוק של עיריית תל אביב־יפו עמוס לאורך כל השנה בתלונות של תושבי השכונות הדרומיות, אשר חשים כי רמת ההשקעה העירונית באזור מגוריהם נמוכה משמעותית מאשר בשכונות המרכז והצפון. יוני מזרחי, תושב שכונת שפירא לשעבר, החל להתלונן לפני יותר מחצי שנה על מצבה העגום של תאורת הרחוב ברחוב גולומב לאחר שלא נעשה דבר כדי לתקנה במשך ארבעה חודשים. "בושה וחרפה. התאורה לא עובדת, היא שבורה. העיקר גובים ארנונה ולא דואגים לתושבים", הוא כתב ואף גיבה את תלונתו במגוון תמונות המתעדות את המחדל. הפוסט, אחד מני רבים שפורסם בעמוד הפייסבוק של העירייה, גרר תגובות הזדהות מצד תושבי האזור ותגובת העירייה לא איחרה לבוא. מזרחי הופנה לחברת החשמל, שלדברי עיריית תל אביב־יפו היא האשמה במחדל. בעירייה התעקשו שידי הגורמים האחראים בה קשורות במקרה זה.

"בתל אביב זה ידוע, יש צפון ויש דרום", מסביר מזרחי בתסכול. "היחס לדרום, אצלנו בכל אופן, הוא ברמה נמוכה מאוד. בדרך לבית של אימא שלי יש עמוד תאורה שלא עובד בכלל ועוד אחד שעובד אבל מפיץ אור ממש חלש. כמה מטרים משם יש עמוד תאורה שעם השנים השכנים גנבו אותו לתוך החצר, גידרו אותו ואין לו בכלל בית מנורה. קודם בעירייה אמרו שזה מקום פרטי ולא באחריותם, אחר כך הבטיחו שיטפלו וזה לא קורה. אין תאורה, אין כלום, בקיצור – על הפנים. לא יוצא שום דבר מלדבר עם העירייה. הם מפנים אותי לחברת החשמל וחברת החשמל מפנה אותי בחזרה למחלקת המאור בעירייה. אין לי תקווה שיטפלו בזה. כמה כבר אפשר להילחם? הפסקתי להרים טלפונים", הוא מסכם בנימה מיואשת. "שנת 2019, אבל אנחנו חיים כמו בשנות ה־60. מזל שיש פנס בסמארטפון".

היעדרה של תחושת הביטחון במרחב הציבורי בעיר הובילה בשנה שעברה להקמת המיזם The Sisterhood, שמטרתו לחבר בין נשים שהולכות לאותו כיוון ולהציע להן מסלול הליכה משותף או ליווי טלפוני, כדי שיוכלו להרגיש בטוחות יותר בעיר. מובילת המיזם, לירון מוניץ, עובדת בימים אלה עם שותפיה על השקת אפליקציה ייעודית שתייצר קהילה נשית במטרה להפחית את כמות ההטרדות ברחוב ולהגביר את תחושת הביטחון. לשם כך נערכו פיילוטים בכמה שכונות בעיר, בהן שפירא. הוגי המיזם מספרים שללא קשר לאפליקציה, ולצורך שיפור תחושת הביטחון במרחב העירוני, נפתחה בפייסבוק קבוצת המסנג'ר הפעילה למדי "The Sisterhood of Florentin" שמאפשרת ליווי פיזי או טלפוני בשעות החשיכה על בסיס חברתי והתנדבותי. חברות הקבוצה משתפות ומזהירות זו את זו מפני אזורים לא בטוחים, מתריעות על מטרידנים שפגשו בדרך ומציעות תמיכה נפשית למי שזקוקה לכך גם בשעות המאוחרות.

מעיריית תל אביב־יפו נמסר בתגובה כי היא "פועלת להחלפת התאורה ברחבי העיר בפנסי לד, המשפרים את התאורה באופן משמעותי, כאשר ברחובות רבים בלב העיר וכן בשכונת שפירא ובחלק משכונת פלורנטין העבודות הושלמו זה מכבר. אם קיימת תקלה נקודתית בתאורת הרחוב יש לפנות למוקד השירות 106 והעירייה תטפל בנושא".

אפשר רק לקוות שהעירייה תואיל בטובה להאיר את כל רחובות העיר בצורה מספקת, בדרומה ובמרכזה כמו בצפונה, אולם לקחי העבר מלמדים שלא יזיק לסמוך גם על האחווה הקהילתית שמתגבשת ביוזמות כמו הסיסטרהוד. נראה שעל האינטרסים של התושבות והתושבים רק הם יוכלו לשמור.

• דרום תל אביב
• רחובות בתל אביב
• מרכז תל אביב
• עיריית תל אביב