עדכון אחרון: 30.1.26 // עדכון קודם: 7.11.25
לאורך שלוש השנים האחרונות, עם תנופה משמעותית במהלך המלחמה, העיר הופצצה בשורה של מקומות קטנים ונעימים שמזניחים ברז בירה, ומתמקדים בתורת בקבוקי היין. ובזמן שאפשר בהחלט לגבב תיאוריות על הפופולריות שלהם – החל מכמויות היין שזרמו כאן בסגרים והפכו את חנויות היין לאימפריות קטנות ועד לנסיגה בפופולריות של בילוי במסעדה בגלל יוקר המחייה – בסופו של דבר מה שבאמת מעניין אותנו זה איפה נעים לשבת, טעים ללגום, ואם יש משהו מוצלח לנשנש בצד. זה כבר לא רק טרנד לוהט, זה בילוי מזן חדש והוא כאן כדי להישאר, אבל מרוב יינות לא רואים את הברים, ואנחנו פה לעשות קצת סדר לגבי המקומות שכדאי לקדיש להם ערב לא מחייב אבל בהחלט משכר.תל אביב של 2026 היא ארץ ברי היין. ואלה הבחירות של "טיים אאוט":

>> אלכוהול זה לא הכל: 40 הברים הכי מומלצים לבילוי בתל אביב
>> ביס ושלוק, חתיכת שיחוק: 21 ברי האוכל הכי מומלצים בתל אביב

הלנה

בר היין של גיא גמזו הפך די מהר ללהיט מקומי היסטרי, למרות שהוקם בסך הכל כחודשיים לפני המלחמה. אם תספיקו להגיע מוקדם תוכלו לפתוח את הערב עם אויסטרים במחיר של יורו (4 ש"ח), ולהמשיך עם דרינק מ-80 הלייבלים שבמקום ומהרוח הספרדית של אווירת הפינ'ס: שרקוטרי וגבינות, גספצ'ו ופטאטאס ברוואס, טרטר דג באחו בלנקו ועוד מנות בגודל ביס-שניים. למה, פה פחות טוב מברצלונה?
אויסטר האוארראשון-חמישי 18:00-19:00 אויסטר ביורו, כלומר 4 ש"ח. טירוף.
>> הלנה, תרס"ט 6 תל אביב

בוב

בניגוד לאחיו הגדול "בר 51", בבר היין של שף מושיקו גמליאלי עובדים קשה כדי שהכל ירגיש קליל. במקום אוכל מעונב ומפונפן תמצאו כאן בייגל טוסט בולגרית, ובר יין שלוקח השראה דווקא מהברים היומיומיים של אירופה – מקומות עבור כריך או סלט לתחילת היום ואפרול שפריץ עם צ'יפס משקית באפריטיבו. יותר מ-80 לייבלים במחיר של פחות מ-200 ש"ח לבקבוק, תפריט קטן אך מדויק עם צלחות קלילות במחיר הגיוני, ואווירה של יום פשוט בלי מאמץ. ככה לא מזיעים.
הפי האוארראשון-חמישי 19:00-18:00 30 אחוז הנחה.
>> בוב, בן יהודה 17 תל אביב

>> ברי הקוקטיילים הכי טובים בתל אביב
>> הטינדר המקורי: הברים הכי טובים עבור פיק-אפ בתל אביב

בוסר

הסנונית הראשונה של טרנד ברי היין שאנחנו אוהבים ללעוג לו, אבל בתכלס כבר לא מכירים את עצמנו בלעדיו. הבוסר התחיל חנות יין שקטה ביום ובר יין תוסס בשעות הלילה, ובחודשים האחרונים גם נפתח כבית קפה. בבוסר תמצאו קולקציית יינות איכות מתחלפת ומתחדשת על בסיס עונתי ואופנתי, בהם יינות של יבואנים קטנים שלא תמצאו בשום מקום אחר במחירים הוגנים. בהצלחה עם למצוא מקום לשבת.
הפי האואראין, וגם לא הזמנת מקומות, אבל בזכות היין והקפה אפשר לסלוח להם.
>> בוסר, החשמל 5, תל אביב

בריקס

בריקס התחיל כבר יין חמוד שמאפשר לשתות כוס יין במחיר הגון, במרכז העיר, ועוד עם השקט של כיכר גבעון נטולת הצפירות. מאז עבר הבריקס תפנית שלא ציפינו לה, כששף יונתן רושפלד הגיע לבשל מדי פעם ושדרג את המטבח לרמת מסעדת פיין דיינינג. עם האוכל בא התיאבון והמקום החל לארח פרסונות מעולם הקולינריה. אם אתם בענייני יין – ואיך לא, שהרי בכך אנו עוסקים – תשמחו לדעת שחודש פברואר מוקדש לאירוח סומליירים ממסעדות מובילות.
הפי האוארראשון-חמישי 19:00-17:00 20 אחוז הנחה.
>> בריקס, כיכר גבעון 10, תל אביב

ג'יאקונדה

מוסד יין תל אביבי ותיק שאיתנו כבר מ-2006, שהוא גם ספריית יינות שנאצרה בקפידה לאורך השנים, מהארץ והעולם. הג'יאקונדה הוא מקום למביני עניין, או לכאלה שרוצים להתחיל להבין, כי הרכישה מלווה בהדרכה מקצועית שתמיד תלמדו בה משהו חדש. הכי שווה להגיע לדרינק של שישי בצהריים עם חברותיכן הטובות ועל הדרך להצטייד בבקבוק מרשים לארוחת ערב.
>> ג'יאקונדה, פרישמן 73, תל אביב

הגפן – חצר יין מקומי

הגפן כולו גאווה ישראלית, שכן כל היינות שנמצאים בו הם תוצרת הארץ. פיות היין שירה גרנות ולי הופמן אגיב אצרו את התפריט, שבו יותר ממאה לייבלים מקומיים בלבד. מה שנקרא אין לנו ארץ אחרת. האווירה במקום דווקא לא ציונית במיוחד, אבל נעימה, מקומית וכיפית.
הפי האוארשני-חמישי 19:30-18:00 20 אחוז הנחה.
>> הגפן, נעם 3, יפו

יין בכרם

חנות ובר יין באווירה קז'ואלית ומזמינה שבה חווית בחירת היין נגישה למדי, הן במחיר והן בייעוץ הלבבי והמקצועי. את היין תיקחו החוצה, לאחד השולחנות שממוקמים על הרחוב העמוס בעיר, ותהנו מערב מינגלינג שיכור ושמח. תפריט האוכל פשוט אך מכיל בדיוק את מה שצריך לצד היין.
הפי האוארראשון-חמישי 19:00-17:00 30 אחוז הנחה.
>> יין בכרם, נחלת בנימין 29, תל אביב

כריסטוף

כריסטוף הוא סלון יין, שזה אומר שהוא לא עוד בר יין, אלא סלון כמו של בית (כמעט) עם ריהוט חמים ונעים, עליו תוכלו לשבת בפנאן ולבחור מספריית היין הגדולה את הבקבוק שחלמתם עליו. גם לכם יש ספריית יין בבית? אה, לא? עד אז, מזל שיש את כריסטוף.
הפיהאוארראשון-שבת 19:30-18:00 20 אחוז הנחה.
>> כריסטוף, השוק 28, תל אביב

גאזטה

גאזטה הוא בר יין מהדור הישן – כלומר מלפני שכל אחד פתח כזה תחת כל עץ רענן. הוא מגלם בתוכו ניסיון רב שכולל יותר מעשור של הבנה מעמיקה ביינות, ואינספור דייטים ראשונים שנרשמו בו. ועדיין מוסיף הגזאטה להיות מוסד יין יציב ומוצלח, שמתעדכן כל העת. לדוגמה: חלל מעוצב להפליא שמוקדש כולו לוורמוטים, שאם אנחנו לא טועים הם גם סוג של יין – רק קצת מתוק ויותר טעים.
הפי האוארראשון-חמישי 19:00-17:00 30 אחוז הנחה.
>> גאזטה, מרמורק 12 תל אביב

קוט

באלגנטיות שיא התבסס קוט כאחת הפינות המדוברת והעמוסות והקים בתוכו את פריז הקטנה – עיצוב מוקפד ומלא בסטייל, מגוון אדיר של יינות בדגש צרפתי, תפריט אוכל מצומצם ומדויק ואווירה סקסית. מאוד. המקום פתוח רק בשעות הערב ויתאים לכל דייט באשר הוא.
>> קוט, אחד העם 33, תל אביב

תל א וין

המרפסת המוגבהת בפינת שדרות בן גוריון אוף דיזינגוף כאילו נוצרה במיוחד להשקיף בה על החיים בתל אביב: גולשים עם גלשנים בדרך לים, וולטרים ממהרים והורים מותשים שרודפים אחרי ילדים היפראקטיביים חולפים על פניכם כמו תיאטרון אנושי שאין בו רגע דל. בימים של שמש חורפית נעימה זהו המקום לשבת על כוס יין, לאכול משהו קטן ולהודות על מזלכם הטוב.
הפי האוארראשון-חמישי 19:30-18:00 ושישי-שבת 17:00-11:00 מבצעי 30 אחוז הנחה, 1+1 על קוקטיילים ועוד.
>> תל א וין, שדרות בן גוריון 39, תל אביב

תרצה

תרצה, בר היין של שף רז רהב, מאופיין באווירה נעימה וקז'ואלית עם תפריט מסקרן, ואפילו לא תיאלצו להמתין קרוב לשנתיים כדי לאכול מהאוכל הנפלא של רז רהב. תפריט היין כולל מעל 200 לייבלים שונים של יינות מרחבי העולם, כאשר כמעט רבע מהם מוצעים לכוסות. בונוס נוסף הוא שלא תצטרכו להשאיר טיפ, שכן הוא מגולם בחשבון הסופי וחוסך לבטים מיותרים.
>> תרצה, החלוצים 3 תל אביב

ג׳ודי

ג׳ודי הוא בר היין הראשון של שדרות יהודית, ומשהו רומז לנו שלא האחרון. עיצוב נעים ומזמין, תפריט יין מהוקצע ואווירת קלאס שנותנת תחושה שהיה שם מאז תמיד. הסומלייה קובי ארוסי מורגש בכל אלמנט במקום, עם לייבלים רבים מהארץ ומהעולם שמתחלפים תדיר, כאשר רוב היינות מוצעים גם בכוסות, ובמחירים סבבה למדי. חוץ מזה, לא תמצאו בו רק גבינות, אלא גם נקניקיה בלחמנייה שתכלס – באה לנו בול עם יין לבן צונן.
הפי האוארראשון מ-17:00 (30 אחוז הנחה על כל היינות), שני-חמישי 19:00-17:00.
>> ג'ודי, שדרות יהודית 20 תל אביב

קופ נטור

קופ נטור נפתח כחצי שנה ונותר סוד כמוס בקרב שוחרי יין רבים, אם כך מצטערים אם אנחנו הורסים לכם את הסוד. התפקיד שלנו הוא לספר לכם על דברים, בין היתר על קופ נטור, אותו פתחו חמישה חברים שעלו ארצה מסנט פטרבורג והרגישו שסצנת היינות הטבעיים, האורגניים והביו-דינאמיים די נעדרת מארצנו. אז הם פתחו פינה מתוקה של אלה, שמתחבאת קרוב לשוק בצלאל ברחוב המכבי, ומגישה מלבד יינות נהדרים ומקוריים גם אוכל מצוין ואפילו בראנץ' בסופי השבוע.
>> קופ נטור, המכבי 2 תל אביב

Wine shop

כשמה כן היא, מדובר בחנות, שהיא גם בר יין אינטימי מבית קבוצת טריגר. במקום לא פחות מ-300 סוגי יינות, כן, כן, מה ששמעתם. רובם מיובאים באופן בלעדי לטריגר וביניהם אף לייבל יין מקומי מבית הקבוצה, שכרגע מונה ארבעה בקבוקים ועתיד להתרחב בהמשך. העיצוב במקום מוקפד ואלגנטי, ובתפריט האוכל מנות בר יין קלאסי עם טוויסט שובבי ומקורי.
>> ויין שופ, מונטיפיורי 24 תל אביב

קולמי

בר היין קולמי נפתח בפאתי פארק המסילה לפני חודשים מעטים, ונראה שהבין בדיוק מה חשוב לכולנו – להשתכר, ולא לשלם על זה יותר מדי. מדובר בבר יין שיש בו גם מבחר יינות לקנות הביתה, מה שמביא לטווח מחירים מזמין ומבטיח במיוחד.חוץ מזה, המקום מתוק ואינטימי, ובהחלט היינו ממליצים עליו לדייט ראשון, או שני, או מלאנתלפים.
הפי האואר
>> קולמי, יהודה הלוי 22 תל אביב

סנטי

בשנה שעברה זו היתה האיט-גירל, היום היא פשוט העניין. ואמנם קשה למסגר את סנטי תחת הגדרה אחת – אולי זו איזקאייה מערבית, אולי זה בר יין, אולי זה בכלל בר אוכל – אבל מה שבטוח זה שבסנטי של גיא אריש (משייה), אתם תשתו יין טוב ותאכלו אוכל ממש טוב. מבחינתנו זה נחשב. התפריט של סנטי מתאפיין במנות ייחודיות שמוגשות בטכניקות לא שגרתיות, וכן בתפריט יין שהורכב על ידי איש היין עידו קסלר, ומציע עשרות לייבלים של בקבוקי יין, שכמעט כולם מוצעים בכוסות.
הפי האוארשני-חמישי 18:00-17:00 15 אחוז הנחה.
>> סנטי, גורדון 17 תל אביב

פלור

בר וחנות יין המתמקד ביינות טבעיים ומוכיח לנו שלא צריך להיבהל מהמראה, מהריח הפאנקי ומהצבע העכור, ושכל אחד ימצא מה לשתות בין עשרות הלייבלים השונים במקום. חוץ מזה האווירה מהודקת ונינוחה בעת ובעונה אחת, הלוקיישן מתוק ורומנטי, והתפריט משתנה כל העת לפי התוצרת העונתית ומצב הרוח – מה שמייצר מנות מסקרנות ולא שגרתיות כמו פסטה בוסיאטה, ואפילו שניצל, אך הן מתחלפות כל העת מה שתורם להפתעה. חוץ מזה מפעם לפעם מתארחים במקום שפים לפופ אפ ואירועים קולינריים מסקרנים.
הפי האוארראשון-חמישי עד 19:00 30 אחוז הנחה על כל התפריט.
>> פלור, וילסון 10 תל אביב

קרוט

אפשר לסמוך על כל דבר שאנשי פרא שמים עליו יד שייצא מצוין, ואת זה ידענו עוד לפני קושנר וויטקוף. בר היין והאוכל נראה חמוד אך למעשה זוהי מפלצת של מקצועיות, שנותנת את מלוא המשקל והכבוד לבקבוקים ולמה שלידם. הלוקיישן בגן יעקב הוא פלוס גדול, ומולו מינוס גדול לא פחות שאין אפשרות להזמין מקום מראש.
>> קרוט, תרס"ט 4, תל אביב

שאטו שועל

יש לנו סימפתיה למקומות שעושים עבודה טובה בלי לעשות רעש וצלצולים. שאטו שועל מכריז על עצמו כבר יין שכונתי, וככזה הוא אינו מחוייב לדבר מלבד לאווירה נעימה (אפשר לבוא בכפכפים וטרנינג ואף אחד לא ימצמץ) ומקצוענות ביין, שנמזג מחביות עץ. מוי כיף באפס פוזה.
הפי האוארראשון-חמישי ושבת 18:00-19:30, שישי 12:30-14:00.
>> שאטו שועל, מלכי ישראל 19 (כיכר רבין), תל אביב

אל וסינו

אחיו הצפוני של שאטו שועל אוחז באותו די.אן.איי חסר פאסון ומשווה ומעלה עם נוף חד פעמי לירקון, משל ישבתם על נהר שפרה בברלין. על רקע בריזה מהים תוכלו להיעזר בצוות בבחירת יין מתאים מתוך מבחר נאה ולסגור פינה עם מנות קטנות-בינוניות. בדרך החוצה מומלץ להציץ במרתף היין, שגם לו יש סטייל ואווירה אירופאית.
הפי האוארראשון-חמישי 19:15-18:00 1+1 על יין, בירה ומנות נבחרות מהתפריט.
>> אל וסינו, אבן גבירול 192, תל אביב

וגה

אזור צפון העיר מתפתח בצעדי ענק וגם לו מגיע בר יין מתוחכם. וגה מסמן וי במשבצת לטובת תושבי שכונת כוכב הצפון: הבעלים אייל אלגבי – בעלה של אנה ארונוב, כי פיקנטריה זה החיים – יבחר עבורכם את היין המתאים מתוך המבחר, ובתפריט של שף אידית פדידה יש פנינים קטנות וטעימות לנשנש ליד. אם אתם גרים בעבר הירקון, הנה חסכנו לכם נסיעה מפרכת למרכז העיר וכסף על חניון.
הפי האוארראשון-חמישי 19:00-18:00 20 אחוז הנחה על בקבוקי יין ופיצות.
>> וגה, אבא קובנר 4, תל אביב

סורסטו

סורסטו, "לגימה קטנה" באיטלקית, משקף אהבה אדירה ליין שמתבטאת בתפריט שמתחיל ביוון ומסתיים במרוקו. השפע בתפריט עלול לבלבל אך הצוות מכוון ומסייע בבחירה, ובהחלט מומלץ להקשיב ולצאת להרפתקאה קצת שיכורה ומאוד טעימה. תפאורת נרות נעוצים בבקבוקי יין, תקליטים ישנים וג'אז רך ברקע מזכירים ברים מפעם, כשהעולם היה שפוי יותר.
הפי האוארראשון-חמישי 16:30-19:30 ושבת 19:30-18:00 20 אחוז הנחה.
>> סורסטו, הארבעה 16, תל אביב

• אוכלים שותים
• בר יין
• ברים בתל אביב
• יין
• אלכוהול
• יינות
• יינות ישראלים
• חנויות
• שוק לוינסקי
• שוק הפשפשים
• נחלת בנימין
• פלורנטין
• גן החשמל

>> נטע בכרך (למה שלא תעקבו) היא ציירת, פסלת ואמנית מיצב, חיה ויוצרת בתל אביב. היא מטמיעה בעבודותיה שפות סגנוניות שבין פיגורטיביות להפשטה תוך שילוב של חומרים ומדיומים שונים ומבקשת לתת ביטוי ויזואלי לחוויה האנושית בעידן העכשווי. בימים אלה היא מציגה ציורים ופסלים בתערוכה המשותפת עם מיכל טמיר, "גוף זר" בגלריה בנימין, באוצרות נעמה הנמן (פתיחה: חמישי 15.1).אתם רוצים להיות שם.

>>חנויות קטנות ומופלאות ושפע חסר תכלית // העיר של ורד נסים
>> קשר רגשי עמוק לחומוס ויחס מיוחד מהשף // העיר של רענן נוסל
>> אירופה בשמש ים תיכונית ומפלט קסום ביפו // העיר של אמה אביטל

1. קריית המלאכה//הסטודיו

קריית המלאכה היא הלב הפועם של סצנת האמנות הישראלית, שכונה שבה ישן פוגש חדש ושקט מתנגש עם המולה עירונית. זהו מרחב שבו תחושת זרות מתערבבת עם תחושת שייכות, יצירה עניפה ועושר תרבותי נפגשים עם מציאות קשוחה ואפלה. מבתי מלאכה של פעם וחנויות סיטונאות ועד בתי קפה ומסעדות טרנדיות, גלריות, חללי אירועים ומועדונים, אולפני הקלטות וסצנות מוזיקה חיה. בעיניי זו השכונה המרתקת והאהובה ביותר בתל אביב, בין השאר משום שהסטודיו שלי ממוקם בה. בכל בוקר אני קמה עם ציפייה לרגע שבו אגיע לסטודיו ואצלול ליצירה. ובהזדמנות הזו, תודה לעיריית תל אביב על חידוש הרחובות בשכונה (גם אם זה בא עם לא מעט בלאגן) אבל בחייאת, תשאירו לנו מקומות חניה.

2. לייבררי בר

כשאני נכנסת לבר הספרייה בקומת הקרקע של מלון נורמן, אני מרגישה כאילו חזרתי בזמן אל תחילת־אמצע המאה הקודמת. העיצוב והרהיטים המעוצבים בהשראת שנות ה-20 וה-40, יחד עם הלבוש הקלאסי של המלצרים, יוצרים שילוב היברידי ייחודי של בר אלגנטי וספרייה אירופאית. אני ממליצה להגיע בערב, כשהאווירה לילית עם הרבה שיק, קוקטיילים קלאסיים מדויקים ואוכל מעולה. פלוס גדול לאוהבי האמנות הוא שברחבי המלון מוצגת אמנות משובחת.
נחמני 25 תל אביב

3. חלום

כמי שעובדת באמנות עם חומרי גלם מעולם הטקסטיל, רחוב נחלת בנימין, שגדוש בחנויות בדים מכל הסוגים, הוא יעד קבוע עבורי. בנחלת בנימין 31 שוכנת החנות "חלום 2", חנות חוטים בוטיקית קסומה עם צוות נעים ונדיב. כדורים, סלילים וסרטים של חוטים מכל הסוגים והצבעים ממלאים את קירות ותקרת החנות, וכל כניסה אליה גורמת לי להרגיש כמו ילדה קטנה בחנות ממתקים. החוט עבורי הוא כמו קו של צבע יבש, גמיש ואלסטי, ומאפשר לי ליצור קומפוזיציות המשלבות משטח, נפח, קו וחומר, ולשחק עם תנועה ומרקם. באותו בלוק נמצאת גם "חלום 1", בבעלות אותו בעלים, יוסי עזורי, המתמחה יותר בכל צורכי ואביזרי התפירה.
נחלת בנימין 31 תל אביב

4. Shi-Shi

אני מאוד אוהבת סושי אבל אפילו יותר אני אוהבת Shi-Shi. כל המנות שם טעימות וטריות, אבל מבחינתי הרול King Salmon פשוט מנצח – שילוב מושלם של סלמון טרי, אבוקדו, ירקות ורטבים שנראה מושלם, במחיר הוגן והרבה יותר משביע מרול סושי.
אבן גבירול 33 תל אביב // אהרון בקר 8 תל אביב

5. לה מעלה

לה מעלה היא מסעדה מקסיקנית שנמצאת שתי קומות מתחת לסטודיו שלי. יש שם אוכל טעים ודרינקים מעולים, המוזיקה באה בטוב והווייב קליל ושמח. הסביצ’ה מוסר ים אהוב עליי במיוחד והולך מצוין עם קוקטייל טאג’ין ג’י על בסיס ג’ין, קמפרי, קולי פירות יער וליים.
שביל המרץ 5 תל אביב

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:

העיר מצויה באקסטזה של בנייה ולהליכה בהרבה רחובות יש סאונד של דפיקות וקדיחות.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
הסרט התיעודי "פרח"של אנה ים ואיתמר רוז עוקב אחר פרח , דרת רחוב נרקומנית שובת לב שמתפרנסת מזנות. הסרט מביט בשוליים ללא התנשאות, והעוצמה שלו טמונה בתיעוד האוטנטי של המציאות. בלי ניסיון לייפות, להסביר או להושיע, אלא פשוט להיות נוכחים. סרט מרגש ומטלטל שפותח את הלב ונשאר בתוכו גם הרבה זמן אחרי הצפייה.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה לאחרונה?
"יצאתי בשש" הוא סרט תיעודי אישי של ליבי קסל, שבו היא חושפת באומץ יוצא דופן כיצד הצליחה לצאת ממערכת יחסים מתעללת. לצד ראיונות עם משפחה וחברים, היא מציגה את מודל שמונת השלבים של פרופ’ ג’יין מונקטון-סמית’, שמתאר את השלבים של הידרדרות מערכות יחסים אלימה ומסוכנת. זו יצירה אישית, מרגשת ומעוררת אמפתיה והשראה, שמחזקת שיח ציבורי על תלות, גבולות וכוח, ומחזקת את ההבנה שסיפורים אישיים הם הדרך שלנו להתחבר, להרגיש ולגלות השראה.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
כל ארגון או עמותה שעוזרים לאוכלוסיה החרדית להשתלב בצבא, בתעסוקה ובחברה הישראלית.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אני רוצה להרים לכל הגלריות השיתופיות, ובמיוחד לגלריה בנימין, שבה אני מציגה בימים אלה ציורים ופסלים במסגרת התערוכה “גוף זר". גלריה בנימין היא עמותה שמנוהלת בהתנדבות וללא מטרות רווח על ידי קבוצת אמניות ואמנים, במטרה ליצור שיח מעמיק בין חברי קהילת האמנים לבין אוצרים ואנשי תאוריה, ולחזק את סצנת האמנות העכשווית העצמאית בישראל.הגלריה מעניקה לאמנים נבחרים מהשדה במה להציג את עבודותיהם, מספקת רשת תומכת וחמה וליווי מקצועי, ובעיקר מאפשרת לקהל הרחב לחוות אמנות ישראלית עכשווית מקורית בלתי תלויה. בימים שבהם מוסדות תרבות נסגרים מסיבות שונות והתנאים מוקשחים, התמיכה בגלריות השיתופיות היא חשובה מתמיד.

מה יהיה?
אני בן אדם אופטימי, אז אני חושבת שיהיה טוב. החיים הם כמו הגלים – היינו עמוק בתחתית, ועכשיו הגיע הזמן לטפס חזרה, למצוא יציבות, לחזור לשפיות ולבנות מחדש.

• העיר שלי
• אמנות ישראלית
• קריית המלאכה
• לייבררי בר
• נחלת בנימין
• שי-שי
• לה מעלה

>> עלמה קרבט שמש (תעקבו דחוף) היא טאלנטית עולה בתחום המחול והכוריאוגרפיה, ובשבוע הבא (שישי, 19.12 12:30) היא תציג בתיאטרון התיבה היפואי את "סכר", דואט מוזיקה ומחול שיצרה יחד עם שרי זק לוי, מופע אינטימי ורב-תחומי שבו האמנויות שזורות זו בזו ליצירת מרחב מופשט ורגשי, המתעקש לשמר את היכולת לחלום גם בתוך מציאות מתפרקת.ואתם כמובן רוצים להיות שם.

>> המקום הכי חו"ל בעיר ופיצה צפונית קטנה // העיר של סיסיליה סיוון
>> השכונה הכי ירוקה ומקום לעבוד וללמוד בו // העיר של אנה ברשטנסקי
>> מסיבות לא לגילי ומקום להרגיש בו לא לבד // העיר של נתלי רשבסקי

1. קפה אמירה

לא נשארו הרבה מקומות בעיר שעונים על ההגדרה "בית קפה שכונתי". קפה אמירה איכשהו מצליח לשמור על אופיו ככזה. כשאני אומרת בית קפה שכונתי, אני מתכוונת שהבריסטה זוכר איזה קפה אני שותה, ומסכימים לתת לי קפה גם אחרי שגיליתי שיצאתי ושכחתי את הארנק בבית. זה עסק ידידותי, אינטימי ונטול אגו – אווירה פתוחה ונדיבה, תמיד יש מקום לשבת, כולם סופר נחמדים – לקוחות ונותני שירות כאחד. והקפה טעים, המאפים וואו, הסנדוויצ'ים מושלמים. תמיד משמח להגיע לשם ותמיד אני יוצאת עם תחושה טובה.
הפלמח 28 תל אביב (יד אליהו)

2. בוסר

אין כמו הבוסר, לא היה כמו הבוסר, לא יהיה כמו הבוסר. כשיש לי ערב פנוי אני קודם כל אנצל אותו כדי ללכת לבוסר. תמיד כיף לי בבוסר. אוהבת להשתכר מיינות כתומים ולאכול גבינות מדהימות. למה לא.
החשמל 5 תל אביב

3. טשרניחובסקי 6

ממשיכה עם הווייב האינטימי והשכונתי כי זה ספציפית הטעם שלי. פשוט הכי כיף להגיע לעסקים שאת מרגישה שמכירים אותך בהם, יודעים מה את אוהבת, ואת גם יודעת מה תקבלי. טשרניחובסקי היא מסעדה פורטוגלית, מתוקה,חסרת פוזה במובן הכי טוב שיש, עם אוכל מדהים, שירות מפנק, ומבחר יינות לא יאומן שהם מייבאים עצמאית מפורטוגל ואפשר למצוא רק שם. זה המקום הקבוע של המשפחה שלי בשישי בערב ואנחנו תמיד נהנים שם ברמות.
טשרניחובסקי 5 (כן, 5) תל אביב

4. Shine

החנות של אליס דהן בכיכר מסריק. ליגה אחרת של בגדים, באמת. הגזרות הכי טובות, בדים הכי נעימים, צבעים הכי מדויקים – הכל. התאהבתי באליס ובשיין לפני כמה שנים לאחר שהיא הזמינה אותי להצטלם לקמפיין שלה. מאז, כל פעם שיש לי יצירה חדשה אני מתקשרת לאליס, ובנדיבותה היא פותחת עבורי את שערי החנות שלה. אני מודדת את כל הבגדים שיש בערך עד שאני מוצאת את התלבושת שמדויקת לי. פשוט הכל כך יפה – כך שקשה לבחור! הבגדים שלה כל כך אלגנטיים ופשוטים, משלבים נשיות ותחושה של טום-בוי במובן שאני יכולה מאוד להזדהות איתו. המחירים לא תמיד נוחים אבל כל בגד שווה את ההשקעה, כזו שהולכת איתך שנים קדימה. בגדים לחרוש עליהם.
שדרות מסריק 12 תל אביב

5. תיאטרון התיבה

תיאטרון התיבה הוא ללא ספק אחד המקומות האהובים עליי בעיר. זה מקום שמרגיש כמו פנינה נחבאת, כמו סוד של יודעי דבר. באמצע חצרות יפו יש אולם הופעות רב תחומי – מוצאים את השלט, יורדים במדרגות, חושבים שהגעתם לחניון מצחין אבל לא – תפנו ימינה ותגלו אולם עם האקוסטיקה הכי טובה בעיר ואווירה קסומה. יש שם בעיקר הופעות מוזיקה אבל לא רק – גם מחול, תיאטרון, כנסים, וכל מיני הופעות שמשלבות כמה תחומי אומנות ביחד. תיאטרון התיבה הפך לבית השני שלי בתהליך יצירת "סכר". עשיתי שם רזידנסי במשך שנתיים על יצירה משותפת שיצרתי עם הזמרת שרי זק לוי, דואט של מוזיקה ומחול שלוקח השראה משירה של יונה וולך "סכר". אין הרבה מרכזי תרבות בעיר שמתנהלים בנדיבות ובאדיקות כמו התיבה. אני כל כך אוהבת להופיע שם, ולכן החלטנו לציין שם שנה לבכורה של "סכר" ולקיים הופעה ב-19.12 (יום שישי). יהיה מדהים.
שדרות ירושלים 19 יפו (חצרות יפו)

6. גינת הכלבים בלה גארדיה

מזה שלוש שנים אני גרה ביד אליהו ואני שרופה על השכונה הזאת, בעיקר בגלל תחושת הקהילתיות שמצאתי בה. מה שכן, אין לנו בר בשכונה, וזה מבאס.אבל יש חלופה: הפעילות הלילית מתרחשת בגינת הכלבים של לה גארדיה. אני מגיעה לשם כמעט כל ערב עם הכלב האהוב שלי לוק, וזה פשוט כיף גדול. הכלבים כאלו מתוקים, לראות אותם משחקים מנקה את הראש והלב. ככה לאט לאט לומדים להכיר גם את האנשים שמאחורי הכלבים – נוצרו לי חברויות חדשות מתוך חיבורים של כלבים – כמו ילדים בגן.

הטלפון שלי מלא במספרים – יעל אמא של לני, ג'יין אמא של ביאנקה, אורי אבא של ג'רמי. ומתחילים להכיר – פתאום מישהי בהיריון, מישהו מתחתן, ההיא מתגרשת, אחר מגיע עם מדים ואת מגלה שהוא עשה מילואים כבר שנה וחצי. אני מוצאת את עצמי מנהלת שיחת חולין בחצות עם לאה בת ה-70, מורה לספרות. אני עפה על זה. מאלפי כלבים אומרים שגינות כלבים זה רע לאילוף אבל בגינה הזאת יש אחלה אנשים שמחנכים את הכלבים שלהם ואני מאוד ממליצה לכם לבוא לשחק איתנו!

מקום לא אהוב בעיר:

מדרחוב נחלת בנימין.הפך למקום בלתי אפשרי בעיניי. וגם רוטשילד בסופ"שים. שונאת את הצפיפות, קורקינטים דורסים אותך, אנשים מכבים עליך סיגריות, מלא חבר'ה שבורים שיכורים מהתחת… פחות אהבתי. בכללי, כל מקום בעיר שאני הולכת בו ואני יודעת שאני לא אפגוש אף אחד שגר בעיר שלי – פחות כיף לי להגיע אליו. זה קצת מתנשא אבל זו האמת.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
ההצגה "יום הולדת של דני נוימן" בשיתוף הילה גלוסקינוס – וואו. אני לא בן אדם של תיאטרון אבל הלכתי פעמיים כי צחקתי ובכיתי כל כך הרבה בפעם הראשונה שהייתי חייבת להבין מה קרה שם ולכן חזרתי שוב. ההצגה הזאת נוגעת בנושאים סופר חשופים עם כל כך הרבה רגישות, חכמה, הומור ועצב. באמת ממליצה לכולם ללכת.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
הסדרה"יקומות" של רועי כפרי וגון בן ארישעלתה בכאן 11 היא ללא ספק הדבר הכי חכם, מצחיק, מופרע, מדויק וגאוני שראיתי בטלוויזיה הישראלית בשנים האחרונות. היא נתנה לי תקווה והזכירה לי כמה כישרון יש בארץ הזו. וגם,היא מצליחה לתאר חוויה של שבר – חוסר היגיון, חוסר אחיזה בעולם, שבירת מוסכמות בצורה כל כך מקורית. נשארתי מרותקת למסך בכל דקת צפייה. תודה לכם על זה.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
עומדים ביחד.היחידים שלא מפחדים לדבר על שותפות ועל חיים משותפים של ישראלים ופלסטינים בארץ הזאת. בעיניי זה הפתרון היחיד שאפשר לצלוח איתו את המצב הבלתי אפשרי שאנחנו נמצאים בו.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
כל החברים שלי שנלחמים על לעשות אומנות ולעשות פה טוב ולהפיץ אור, למרות שזה קשה ואין כסף לכלום ובקושי יש קהל ואי אפשר לתכנן קדימה שום דבר. הם עובדים רק מהלב ומתשוקה, ללא שום הבטחה שאשכרה ייצא מזה משהו, ובזכותם זה יכול להיות מקום מדהים לפעמים. אבלללל… אם אני צריכה לבחור אחד – אז אני בוחרת בארוס שלי, בעלי לעתיד, עמרי קרן, שמוציא בקרוב אלבום חדש ובאופן כללי הוא הבן אדם האהוב עליי בעולם אז בא לי להרים לו.

מה יהיה?
לא יודעת, אין לי תשובה חכמה לתת. לפעמים אני מרגישה שאין למקום הזה סיכוי ולפעמים מרגישה שאין סיכוי שאהיה במקום אחר.

• העיר שלי
• מחול
• בוסר
• טשרניחובסקי 6
• קפה אמירה
• שיין
• התיבה
• גינות כלבים
• נחלת בנימין

אם גם אתם לא מרפרשים מדי יום את התחזית בתקווה קלה לכמה טיפות גשם, ומנסים להבין אם מדובר בשמש אמיתית או שקרנית- אז החדשות הטובות הם שאתם לא לבד. החדשות הרעות הן שזה ללא ספק הדצמבר הכי חם שנתקלנו בו, אולי אי פעם. ומכאן עולה השאלה, האם אנחנו צריכים להיות אקטיביים יותר בנוגע לזה – לא רק אקטיביזם (רצוי) סביב משבר האקלים, אלא ניסיון אקטיבי לקדם את פתיחת עונת המרקים. ואין סמל יותר מתאים למאכל החורפי מאשר המרקייה העונתית "סופלייר", שלמרות השמש הרימה את הכפפה וחוזרת לעונתה השישית (!) בלוקיישן חדש, מחודש והכי לוהט בעיר.
>>הריבה לניצחון: יש המון סופגניות נהדרות, אבל רק אלו שוות את הכסף

אחרי מספר קדנציות מצליחות בסביבת כיכר רבין, השנה סופלייר התמקמו בימים אלו – חורף או לא – ברחוב נחלת בנימין העמוס, ממש בצמוד לבר הנסיך המשתפץ (שעומד להיפתח מחדש בימים הקרובים אחרי מתיחת פנים משמעותית, עדכונים בהמשך). בשלב זה הלוקיישן מציע בסך הכל שני שולחנות בלבד למי שרוצה לשבת ולהתפנק על לגימה בנחת, כאשר השאר יכולים לעמוד במדרחוב העמוס וללגום מרק בעמידה משל היינו אירופה – אבל ביננו, גם ככה מכוונים פה בעיקר למשלוחים. בכל אופן, הלקוחות הקבועים כבר עומדים בתור, ומי שמחכה למרקים מהבילים, מתובלים היטב ומצוינים עוד מהחורף שעבר יקבלו שוב את מנת החום שחיפשו.

דור דטנר, השף שעומד מאחורי סופלייר, הרים השנה נבחרת מרקים מצטיינת ומגוונות, שכוללת מרק כתום ערב לחי; מרק בצל בנוסח צרפתי קלאסי, עמוס פרמז׳ן ועל כך טוב ומנחם; מרק חרירה מרוקאי למהדרין; מרק עגבניות חמצמץ עם ריזוטו; מרק עוף צמחוני – כן כן, קראתם נכון – שאיכשהו, על אף שאין בו שמץ עוף, מיטיב לענות על הדרישה למרק מנחם בסגנון בית סבתא (42 ש״ח לקערת מרקים צמחוניים).

בזירה הבשרית יותר ישנו מרק תימני, שמתאפיין בטעמים עמוקים הודות לחוואיג׳, תוספת בצל ועדשים בתיבול טוב, ותוספת בשר בקר בסגנון תימני מסורתי, שגם מצליח להישאר קליל על הבטן ולא חוטא בשומניות יתרה כיאה לז׳אנר. גם מרק המלגיטוני מבית סיינפלד חוזר לככב כאן, והוא מוגש עם עוף מתובל בתערובת תבלינים הודית, עדשים כתומות, קרם קוקוס, תפוחי עץ וכוסברה. לסיום תמצאו במקום גם מרק גונדי פרסי אורג'ינל, עם קציצות עוף וקמח חומוס, גרגרי חומוס, בצל ולימון פרסי לאותו טעם חמצמץ ייחודי (50 ש"ח למרק בשרי).

לכל קערות המרק ניתן להוסיף קרפעלך בשריים (24 ש"ח) – תוספת ראויה לכל מרק, אבל במיוחד למרק העוף – או לחם שום יפהפה, רך ומבורך (21 ש"ח). מעבר לכך, במהלך ימי שישי מתכנן דטנר להרים באופן קבוע מרקי ביסק סרטנים, ושלל שפים עתידים להתארח עם סיר המרק הייחודי שלהם. עכשיו רק נשאר שהחורף יגיע באמת (השמועות אומרות בסופ"ש הקרוב!), אבל אם נודה באמת, לאכול מרק זה תענוג גם ב-20 מעלות. החורף הוא רק בונוס.
סופלייר, נחלת בנימין 18, תל אביב (או בוולט). כל יום, 11:00-22:00

• אוכלים שותים
• סופלייר
• מרק
• מרקים
• חורף
• נחלת בנימין

"תמיד נמשכתי לתחום המסעדנות והבילוי. שובצתי כ'שותף שקט' ועם השנים התברר ששקט אינו תכונה בולטת אצלי", מגלה עו"ד שי כהן, שותף ומייסד בפירמת אוסישקין-כהן, מתמחה בייצוג משרדי אדריכלים וגם שותף במפגש רמב"ם וב-suf, המקום החדש של אנשי הבסטה והתדר, שעומד להיפתח בקרוב בסמטת הר סיני. "זהו מקום בילוי שנבנה ברוח של 'מקום שנרצה לשבת בו בעצמנו' ואני מקווה שהוא יביא שמחה לעיר"

>>

1. בריכת גורדון

צריך לפעמים לבד. בריכה עירונית מושלמת, במיוחד בחורף כשהיא קפואה והיא רק שלי. מלתחות שוקקות חיים וויכוח, קהל תל אביבי מגוון וחברותי, אובססיה, פנסיה ודימנסיה, ואז לחזור הביתה אחרי השחייה. ממלא אותי לעבור בגינת העצמאות – גן הפסלים, נוף לים ואוויר. חופשי ולגמרי לבד.
אליעזר פרי 14 תל אביב

2. הבסטה ונחלת בנימין

הכי טוב שיש. זה לא רק אוכל ולא רק שתייה, וזה הרבה מעבר, וברור שלא כולם מסכימים ולא כולם אוהבים וזה חלק ממה שמדהים. הבסטה היא שלם שעולה על כלל חלקיו. אומרים "זר לא יבין" – דווקא במקרה הזה הזרים (תיירים) מבינים טוב מאוד. זה בנחלה, שהיא מקום בולט בתרבות הבילוי האישית שלי לאורך השנים, עוד מימי הלוגוס ובר הבלקוני בשנות ה-90', דרך המנזר (הגברת הזקנה) לאורך כל השנים, ובעשור האחרון עם החברים השותפים ברמב"ם ועד למקומות עכשוויים כמו הוורמוטריה והמוריס. בשבילי הנחלה, גם שהיא תיירותית ולפעמים נוראית עם שוק שלישי/שישי שלה, תמיד חיה ומחדשת. אם יש סוהו בתל אביב, הוא כנראה שם.
השומר 4 תל אביב (שוק הכרמל)

3. עזרא גבאי (החנות של מאיר)

חנות קטניות, פיצוחים ושימורים שהיא מעבר למרכולת שמוצעת בה, דור חדש של קמעונאות שמספק מצרך נוסף שהוא יחסי קונה-מוכר. חילופי דורות בשכונת לוינסקי, הילדים צצים ומחדשים, כמו גם ב"לופו דגים" ובשלל חנויות התבלינים בשוק וכמו פעם – "בן אדם רוצה לקנות דג מלוח הולך למעדניה". חבל שאין שם מסלול טעימות.
נחלת בנימין 101 תל אביב (שוק לוינסקי)

4. 206

לא במרכז העיר אבל, בזכות החומוס, בזכות העובדה שאני יכול ללכת לאכול שם עם אבא שלי (יש חנייה, מזמינים קבב מקבלים קבב), וגם בגלל מכבי.
משה סנה 54 תל אביב

טוני בוצ'רי

בן אדם צריך אטליז, באטליז יש קצב, קצב חייב סבלנות, אחלה טוני.
ירמיהו 52 תל אביב

מקום לא אהוב בעיר:

קניון TLV. לא אוהב קניונים, מקווה שמרקם הצרכנות בעיר יישאר כמו שהוא ולא יעבור קניוניזציה, מבנה ענק שכולו מאכלס אירוע חד גוני של קניות ומותגים. לא תיאטרון, לא קולנוע, לא גלריה, לא מבין מי חשב שזה רעיון טוב. אפילו לא הקצו איזור לחברות צעירות או לעסקים קטנים. אותי זה מ ד כ א.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
חוזרים ללוגוס, חורף 25, מועדון הגריי. ערב נוסטלגי לזכרו של רונן הבעלים. יואב קוטנר הנחה ערב מרגש שליווה אותי ימים רבים, קהל של פעם, המון של פרצופים מוכרים, ממש כאילו חזרנו לרגע לשנות התשעים. אהוד בנאי מרים לזקני בלוז ראש פינה, ערן צור מנגן עם הבן, כנסיית השכל, נקמת הטרקטור וטיפקס, והכי ריגש אותי שבערב הזה הבנתי שהילדה שעמדה אז על הבמה עם גיטרה חשמלית וריתקה אותי זו רונה קינן.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"ארבעה מחזות" מאת מולייר בתרגום אלי ביז'אווי. לא מזמן קיבלתי מאלי את הספר, ובאקט של חברות התיישבתי לקרוא. פעמיים צחקתי בקול רם. זה אחלה, שבתוך הסחלה, האלימות והאתגרים היום יומיים שמדינתנו האהובה מספקת, יש עדיין אנשים שיוזמים יצירה ותרבות, ובמקרה הזה הנגשת תרבות, ללא מניע כלכלי. כן ירבו.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
אני ממליץ על התנדבות דרך"דרור מטעים חינוכיים"(תנועת דרור ישראל – התנדבות קבוצתית בגליל ובעיקר בקיבוץ רביד הנפלא,. חברי הקיבוץ המדהימים, הנגשת עולם החקלאות לבני נוער, חיבור לאדמה, ציונות, חברות ושיתופיות – אלה ערכים שכל אחד מאיתנו רוצה שהילדים שלו יקבלו.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
רוצה ומרגיש מחויבות להרים למשפחות השכולות.השבוע ראיתי בפייסבוק שלחבר ילדות שלי, ששכל בן במלחמה האחרונה, יש יום הולדת. מה לכתוב לו? "מזל טוב"? יש דבר כזה "מזל טוב" בתוך אירוע נוראי כזה? חייבים לזכור ולכבד, לא צריך לחכות ליום הזיכרון. השבת החטופים רק מבליטה את האובדן של אלו שאליהם לא יחזרו. המשפחות ששילמו את המחיר המטורף והבלתי ניתן להבנה מחייבות אותנו לשיח מתון לצד שוויון בנטל.

מה יהיה?
מקווה שטוב. לפעול שיהיה פחות אלים, שהפוליטיקה על כל רמותיה תתנקה והלוואי שהשחיתות תמוגר. זה מתחיל בבסיס, כמו בגן הילדים – בבקשה, תודה, סליחה. לשפר את השיח, לצמצם מחלוקות. אמא שלי ז"ל נולדה בטריפולי לוב וגדלה במעברה, המשפחה של אבא שלי עלתה מהונגריה-רומניה, ניצולי רדיפה ושואה, מקימי הארץ. לא שמעתי מהם בכי והתקרבנות, רק שמחת חיים ואהבת המדינה, זו הדרך. להיות עם חופשי בארצנו. זה מה שאני מבקש.

• העיר שלי
• מפגש רמב"ם
• סוף Suf
• בריכת גורדון
• הבסטה
• עזרא גבאי
• נחלת בנימין
• מסעדת 206
• קצביות