זה הזמן טוב להיות בו נאצי בארצות הברית, כך מתברר. בשבוע שעבר שיגר קניה ווסט לעולם את שירו החדש, "הייל היטלר", במה שנראה כשלב נוסף בהתחרפנותו האנטישמית שהובילה להוקעתו מעולם המוזיקה בכלל וההיפהופ בפרט ולביטולי חוזי הענק שלו עם אדידס וגאפ. מרבית שירותי הסטרימינג מיהרו לחסום את השיר הנאצי הדוחה, אבל ברשת חברתית אחת נתנו לו להשתולל חופשי.

>> פנטזיה, מיתוס וקריסה מוסרית: המיתולוגיה של המלחמה
>> ביג מיסטייק: 15 הטעויות הכי גדולה של הוליווד כשהלכה לעיבוד

במהלך סוף השבוע זכה הטראק של ווסט למיליוני השמעות ברשת החברתית של אילון מאסק, טוויטר/X, והוא הפך וויראלי בשלל סרטוני טיקטוק של משפיענים פאשיסטים דוגמת אנדרו טייט שהוציא סרטון AI בכיכובו לרגל האירוע וכינה את השיר "יצירת מופת". המוני הניאו-נאצים ברשת החברתית של אילון מאסק חגגו את המהלך של ווסט, ונראה כי קמפיין גזלייטינג כבר מתבשל לפיו מדובר בביקורת חברתית מתוחכמת שבוחנת את גבולות חופש הביטוי והצנזורה.

בעוד שירותי המוזיקה המרכזיים ובראשם ספוטיפיי ואפל מיוזיק מיהרו לחסום את השיר של ווסט (אם אפשר לקרוא כך לרצף נהמות ה"הייל היטלר" על רקע נאום מוקלט של המפלץ הנאצי), הרשת החברתית X של אילון מאסק, הידועה כאזור הגידול המרכזי של הניאו-נאצים בארצות הברית ובעולם, אפשרה עד כה לווסט ואחרים לקדם את הזוועה ולצבור מיליוני השמעות.

בפברואר האחרון נחסם ווסט מ-X/טוויטר אחרי שפצח ברצף ציוצים במהלכו הזדהה כנאצי, כתב "אני אוהב את היטלר" והציע למכירה חולצות בעיצובו עם צלב קרס שחור ועצום. באותו טנטרום פנה ווסט נגד מאסק, אחרי שזה הצדיע במועל יד בכנס המפלגה הרפובליקנית, וכתב ש"אילון גנב את הסוואג הנאצי שלי. תמצא לך רייך שלישי משלך". זמן קצר לאחר חסימתו, נמחקו הציוצים הפוגעניים והחסימה הוסרה.

זו לא הייתה הפעם הראשונה שחשבונו של ווסט נחסם בטוויטר, אחרי שכבר באוקטובר 2022 הובילה סדרת ציוצים פרו-נאציים שלו לחסימתו. בדצמבר 2022, אחרי שמאסק רכש את טוויטר, הוא נחסם פעם נוספת על הסתה לאלימות, ומאסק התנצל והבהיר שווסט הוחזר לפיד עוד לפני שרכש את החברה. נראה כי מבחינת מאסק השיר החדש חוסה תחת חופש הביטוי ואינו עילה לחסימה, בניגוד כמובן לביקורת נגד מאסק עצמו שכבר הובילה לחסימתם של רבים ב-X. לפחות בדבר אחד אפשר לסמוך על האינטרנט: כמובן שיש כבר סרטון "היטלר כועס על השיר של קניה ווסט". תודה אינטרנט.

• ❤ תרבות
• אילון מאסק
• קניה ווסט
• טוויטר
• נאצים

מאז ה-7.10 הפך ביל מאהר, מגיש הלייט נייט הפופולרי "Real Time" ב-HBO, לגיבור ישראלי. כבר הרבה שנים שמאהר הוא כבר לא קומיקאי וסטנדאפיסט מן השורה, אלא יותר פובליציסט בעל עמדות ליברליות מוצקות נגד הימין הטראמפיסטי ונגד השמאל הווקיסטי ובעיקר נגד האיסלם הקיצוני, שהפכו אותו לאחת הדמויות המעניינות בשיח הפוליטי בארצות הברית. מאז הטבח בעוטף עזה עומד מאהר לצד ישראל באופן חסר פשרות ומספק לנראטיב שלנו תמיכה ארטילרית תקשורתית אימתנית. ועכשיו מתברר שאין לו בעיה לוותר על ריאיון עם קניה ווסט בשביל זה.

>> "אתם אחראים לתנועה האנטישמית הכי גדולה מאז הנאצים. תתביישו"

מאהר התראיין שלשום לתוכנית האקטואליה הבידורית "TMZ Investigates" של אתר הרכילות הפופולרי, במסגרת פרק שהתמקד בהתפרצויותיו הציבוריות המביכות של ווסט, וסיפר בו כי גנז ריאיון של שעתיים שערך עם כוכב ההיפ-הופ השנוי במחלוקת שנמצא בשנים האחרונות במסלול תלול של בעיות נפשיות ניכרות והקצנה אידיאולוגית אל האזורים היותר סהרוריים של הימין האמריקאי, כולל התבטאויות אנטישמיות קשות.

ביל מאהר במחיצת יצור תבוני ונשיא ארה"ב לשעבר (צילום מסך: יוטיוב/HBO)

"שוחחנו שעתיים", סיפר מאהר בתוכנית, "ודרך אגב, אלה היו שעות מדהימות וכיפיות לשנינו. הוא אנטשימי מקסים. והוא לא היחיד באמריקה שמרגיש ככה. זה לא כאילו כולם אוהבים את היהודים באמריקה חוץ מקניה ווסט". מאהר עצמו גילה שהוא יהודי רק כשהיה בן 12, והתחנך עד אז כקתולי. הוא ביקורתי מאוד כלפי הממסד הדתי באשר הוא, אבל אינו מצניע את יהדותו והפך בעשור האחרון לאחד הדוברים הבולטים נגד אנטישמיות בארצות הברית.

מוקדם יותר בשיחה הסביר מאהר מדוע החליט לגנוז את הראיון עם ווסט, ראיון שמעט מאוד מגישים וגופי שידור היו שוקלים בכלל לגנוז: "הבעיה היא שהוא מושך בעיקר אנשים צעירים, כמובן שהוא רוק סטאר. הם לא יודעים הרבה באופן כללי, ובוודאי שהם לא יודעים הרבה על המזרח התיכון או על יהודים בכלל. אז הקומבינציה של זה עם ההתנהלות של קניה שם בחוץ – אני מרגיש שהוא מסייע לפזר את הדשן, ואני מתכוון לזבל ממש, לרעיון הזה שישראל והיהודים הם האנשים הכי גרועים בעולם".

מגיש התוכנית ומייסד TMZ, הארווי לוין (נחשו בן איזה דת), הגיב ושאל את מאהר אם אי אפשר היה לומר את אותו הדבר על היטלר, כי הרבה אנשים חשבו כמותו והעובדה שהוא נתן למחשבה ביטוי, נתנה להם את האישור לומר זאת גם. מאהר הסכים עם הניתוח ואמר "בדיוק. וזאת הסיבה שהחלטתי לגנוז את הריאיון, כי אני לא הולך לתרום לתופעה הזאת".

התבטאויותיו הקשות של ווסט בשנתיים האחרונות הובילו לאובדן החוזים שלו עם אדידס, בלנסיאגה וגאפ, רשתות אופנה החרימו את ליין הבגדים שלו Yeezy, וסוכנות הטאלנטים האימתנית CAA ויתרה על ייצוגו. בדצמבר האחרון פרסם ווסט התנצלות בפני כל היהודים בעולם, ובעברית, שהייתה לא פחות ביזארית מאמירותיו הפרועות והקונספירטיביות. האיש לא איתנו, ויפה שביל מאהר הבין זאת. עוד אלף אנשי תקשורת כמוהו ואנחנו מסודרים.

• הוליווד נלחמת
• קניה ווסט
• גזענות
• יהודים
• פודקאסט

“לאמנות יש את הכוח לשנות, להאיר, לחנך, לתת השראה ולהעניק מוטיבציה", אמר פעם הארווי פיירסטיין.
"לאף אדם אחד לא צריך להיות כל כך הרבה כוח", אמר פעם קניה ווסט.
"אני אוהב את הציצים שלך, כי הם מוכיחים שאני יכול להתרכז בשני דברים בבת אחת", אמר פעם קניה ווסט גם, אבל זה לא קשור כל כך.
עם תחילת השבוע למדנו היום כולנו שיעור חשוב על הכוח של אמנות, כאשר קניה ווסט, שיצא בשנה האחרונה במספר נאומים אנטישמיים, הכריז באינסטגרם שלו שהוא צפה בסרט הקאלט "21 ג'אמפ סטריט" – העיבוד הקולנועי הקומי מ-2012 לסדרת הקאלט משנות השמונים, בכיכובו ובכתיבתו של ג'ונה היל היהודי – והוא כבר לא שונא יהודים. הבה נגילה!

השאלה שיש לשאול, בעיקר בימים כאלה (ימי ראשון), היא כיצדקומדיה מטופשת שהייתה להיט לפני יותר מעשור, שינתה את האמונות האידיאולוגיות הנוקשות והמנומקות של הראפר קניה ווסט על יהודים? התשובה הסבירה היא שווסט הוא אדם לא יציב כלל, שפולט אמירות בעד ונגד יהודים בלי לחשוב יותר מדי וזקוק לטיפול נפשי בדחיפות. אבל התשובה שאנחנו רוצים לכתוב עליה כאן, היא ש"21 ג'אמפ סטריט" הוא נשק סודי שיכול להפוך אנטישמי לאוהב-יהודים גדול.

חישבו על זה: ב-2008 כשהסרט הוכרז לראשונה, כולם חשבו שהוא יהיה גרוע. עוד עיבוד הוליוודי לסדרה ישנה, ועוד עיבוד קומי לסדרת נוער רצינית? זה נראה כמו עוד סימן להידרדרות היצירתית של הוליווד באותם שנים. אבל בעזרת הכתיבה של ג'ונה היל ומייקל בקאל (לא יהודי), והבימוי של הצמד פיל לורד וכריסטופר מילר (לא יהודים) וקאסט מנצח שכלל גם את צ'אנינג טייטום, ברי לארסון, אייס קיוב (לא יהודים) ודייב פרנקו (יהודי!) הסרט היה אחת הקומדיות המפתיעות של שנות האלפיים. אבל מה בו בדיוק גרם לווסט לזנוח את דרכיו האנטישמיות?

היל עצמו אחראי כמובן לכמה מהרגעים המצחיקים ביותר בסרט, מהצגת הדמות שלו, מורטון שמידט, כמתבגר מביך עם שיער מחומצן לצלילי "The Real Slim Shady" של אמינם, דרך התגובות שלו להתעללות המילולית של אייס קיוב בתור המפקד העצבני שלו, ועד למכות עם צ'אנינג טייטום בזמן שהוא לבוש כמו פיטר פן ומעופף בעזרת חוטים. יכול להיות גם שקניה הגיב באופן חיובי להצגה של הסרט את חיי המשפחה היהודיים של שמידט, עם אמא חונקת מאהבה וסלון מלא בתמונות ילדות מביכות. מי לא יתחבר.

אבל לא. הרגע שקנה את ליבו של ווסט חייב להיות אותו רגע מפורסם ששמידט וג'נקו (דמותו של טייטום) חוזרים מעוד ניסיון כושל לבצע את משימתם ופוגשים את זוג שוטרות סמויות (אחת מגולמת על ידי דקוטה ג'ונסון). השוטרות לועגות לעבודה החובבנית שלהם, והשוטרת השחורה אומרת את השורה האייקונית "Meanwhile, you two were standing around – finger popping eachothers assholes" עם דגש מדהים על המילה "Popping". ג'ונה היל אז חוזר על השורה שלו בחיקוי מעט-גזעני אבל מאוד-מצחיק. אני יכול לדמיין את קניה רואה את הביצוע המדהים של השורה הזו על ידי יהודי ומשנה את דרכיו, וכל אויבינו בעקבותיו.

נותרו עוד הרבה תעלומות בסיפור הזה: מה קניה חושב על סרט ההמשך? איך זה ש-100 שנים של יהודים בהוליווד לא הפכו את כל האנטישמים לאוהבי-יהודים? האם צפייה בקומדיה הכושלת של נטפליקס "איזה אנשים", על רומן בין ג'ונה היל לאישה שחורה, ישנה שוב את דעתו של ווסט? ומדוע אייס קיוב, שהיה על הסט של "21 ג'אמפ סטריט" ו"22 ג'אמפ סטריט" עם ג'ונה היל, עדיין אנטישמי? והאם כל זה יוביל לשיתוף פעולה בין קניה ווסט לג'ונה היל? הרי קניה כבר הפגין טיימינג קומי מדהים בסרטון האנטישמי שלו על "רופא יהודי". תראו אותו, אתם לא יכולים לדמיין את זה כסרט בהפקת ג'אד אפאטו? כי אנחנו יכולים וזה בדיוק מה שנעשה עכשיו.

• ❤ תרבות
• ג'ונה היל
• קולנוע
• המסך
• אינסטגרם
• אינטרנט
• קניה ווסט

הפאסון

מישהו אמר עליך מילה אז את מייד מדפיסה אותו אלף פעם? קצת קרינג' אחותי. ברור, יש פה קריצה אירונית מסוימת. אחרי הכל היא לא הגיעה עם שלט כנגדו ואפילו לא טי-שירט הצהרתי, והמכנסיים המגוחכים האלה הן היפר-מודעות-לעצמן, אבל זה בדיוק מה שמזיע ממאמץ. כרגיל עם נועה, המאמץ שלך להיראות חסרת מאמץ הוא מכשול הכי גדול שלה.
סורי נועה, זו:פאדיחה. איזה פאסון ואיזה נעליים. לא, באמת. איזה נעליים? מה זו גזרת הדיסקו הזו?

המסר

הממ… שיהודים זה טוב? שקניה רע? שאנטישמיות יהפוך אותך להדפס? ההצהרה של הלבוש די הזכירה את שירי הפופ של קירל – מסר מעצים מעורפל שאי אפשר להדביק על משהו ספציפי כדי שכל אדם יוכל לפרש את זה כעצמו. האם זה מסר של אהבה לקניה ווסט או אולי עקיצה שנועדה להעליב אותו? נאא, המסר היחיד פה הוא "שימו לב אלי, נועה קירל".
סורי נועה, זו:פאדיחה. פעם הבאה תלבשי מכנסי בן גביר ובאמת תעבירי מסר.

הלבוש עצמו

איננו מבקרי אופנה, אבל אנחנו בעלי זוג עיניים. וזוג העיניים שלנו כואב. הדיילי מירור הכניסו את קירל לרשימת המתלבשים הגרועים של הטקס, אבל אנחנו לא כאלה אכזריים. כן נגיד שגם בלי קשר לעיצוב הצעקני של המכנסיים, הכפפות, החלק העליון ומשטח השרשראות חי שהיא לובשת נותנים תחושה של מלכת סאדו יהודיה, וזה לא מלהיב אף אחד.
סורי נועה, זו:פאדיחה. מי יוצאת ככה מהבית שלא לדאנג'ן?

התגובות

האמת? התאכזבנו. בדרך כלל כשאירוע דבילי קורה, האינטרנט פורח וכולם מביאים את ה-A גיים שלהם למשחק. והפעם? כמה פאנצ'ים דלוחים על פנתרה, טיפה פוטושופ עצלן עם פנים אחרות על המכנסיים, שום בדיחה באמת מצחיקה, שום טייק באמת חם. פעם נועה היתה יכולה להדליק את האינטרנט בעזרת פאוץ', היום גם ללבוש את פניו של הפרובוקציה הכי גדולה בעולם בקושי מעיר את הטרולים. ניסיון יפה, אינטרנט, אבל רק נוי אלוש קיים.
סורי נועה, זו:פאדיחה. בקושי הרעשת את מייספייס

נועה קירל עצמה

בסופו של יום, לנועה קירל לא אכפת מקניה ווסט או מהמלחמה באנטישמיות. לנועה קירל אכפת אם אירופה תזכור אותה, ופייר – לפחות בפן הזה היא הצליחה. ועכשיו כשהביאה את כל הבנים לחצר, הם ישמעו את המוזיקה שלה ויגידו – בסדר, נו. כבר שמענו. קשה להאמין, למשל, שחיקוי רוזלייה כמו פנתרה יעשה משהו לאירופאים, והם יצטרכו ללכת די אחורה בקטלוג הקירלי, לעבור פרסומות ליס ופרסומות לסמסונג ופרסומות לפרסומות כדי להגיע לשיר אמיתי. וגם אז, הם יתווכחו שכוכבת הפופ הגדולה ביותר של ישראל היא לכל היותר הגרסה הישראלית לכל כוכבת אחר שהם מכירים. רק עם מכנסי קניה.
סורי נועה, זו:פאדיחה. בחייך, לא יכולת להגיע לשם בימי פאוץ'? אה, הגעת לשם כבר חמש פעמים רצופות ועדיין לא ממש שמו לב אליך? כן, פאדיחה.

התמונה עם טיילר סוויפט

ואולי הרגע המוזר ביותר בערב הגיע כשקירל ומכנסי הווסט שלה פגשו את אחת מנפגעות קניה הראשונות – נראה לנו שזה הופך אותה ליהודיה של כבוד – טיילור סוויפט. נועה ומכנסייה צולמו לצד הכוכבת, שבטח השתתקה מול המחזה, אולי כתגובה פבלובית. נועה, מצידה, קיבלה תמונה אייקונית.
סורי נועה, זו:גאווה ענקית! תגידו לנו שזו לא תמונה היסטרית והיסטורית? רק עבור זה כל הסיפור היה שווה. תודה שאת מייצגת אותנו בכבוד.

גזר הדין:
וואלה פאדיחה, אבל לפחות פאדיחה ישראלית כחול לבן. גם זו סוג של גאווה.

• מוזיקה
• נועה קירל
• אופנה
• קניה ווסט
• טיילור סוויפט

בשבועות האחרונים שני גברים עלו לכותרות מסיבות לא משמחות, האחד מוזיקאי מוערך שנולד בשיקגו, השני כדורסלן מדופלם שנולד באוסטרליה. ולמרות התארים והיכולות של שניהם, הפרסום לא נגע כלל וכלל ליצירה ספורט – אלא לקשקושים חסרי ביסוס שפרסמו ברשתות החברתיות.

ב-7 באוקטובר, הראפר והמוזיקאי קנייה ווסט כתב בחשבון האינסטגרם שלו שפאף דאדי "נשלט על ידי היהודים", ויום למחרת הודיע שהוא הולך לעשות "דף קון 3" ליהודים. ב-27 באוקטובר, כדורסלן ה-NBA קיירי אירווינג פרסם בחשבון הטוויטר שלו לינק לסרט שגורס שהעבריים השחורים הם היהודים האמיתיים, כלל ציטוטים מאנשים חביבים כמו אדולף היטלר והנרי פורד, וטוען בין היתר שיהודים בכירים בעולם סוגדים לשטן. שניהם, כמו לא מעט אנשים שהסתבכו בהתבטאויות גזעניות, חטפו כאפה לפרצוף. החוזים של ווסט עם חברות כמו "גאפ", "אדידס" ו"בלנסיאגה" בוטלו, שיתוף הפעולה של "נייקי" עם קיירי אירווינג הופסק, והשחקן אפילו הושעה מהשתתפות במשחקי קבוצתו, הברוקלין נטס.

אבל האם באמת ווסט ואירווינג אנטישמיים? הנה דעה לא פופולרית: אנטישמיות דורשת יותר מאשר החזקה בעמדה שמעוררת זעזוע. בעולם שלי, אנטישמים הם אנשים מסוגו של יורג היידר – אנשים בעלי אידיאולוגיה סדורה של שנאת יהודים באופן מגובש. ווסט ואירווינג, כנראה, אינם כאלה באמת. ספק אם הם באמת מאמינים שיהודים הם גזע נחות וספק שהם חושבים שיש מועצת זקני ציון. אבל הם כן מאמינים במשהו לא פחות חמור: תיאוריות הקונספירציה.

כהיום זה הלהיט החם ביותר ברשתות (וגם בחלקים מהתקשורת והפוליטיקה העולמית) – האמונה שמעל כל מה שקורה בעולם, מרחפת מזימת על. שאיפשהו, בחדרים שאנחנו לא רואים, נפגשים כולם כולם וזוממים כיצד לדפוק אותנו, כיצד לפגוע בנו, כיצד להשמיד את העולם. זה הקו שמחבר בין ווסט ואירווינג, למתנגדי החיסונים ומכחישי הקורונה, ולאנשים שהבעירו את גבעת הקפיטול בארצות הברית ב-6 לינואר, יום השבעתו של הנשיא הנוכחי ג'ו ביידן. לא פעם, אמונה בתיאוריית קונספירציה אחת מובילה את הדרך לאמונה אחרת. קצת כמו סם מעבר.

כולנו פעם היינו בשלב הזה – היינו צעירים, האינטרנט היה פתוח, והוא אפשר לנו לגשת לתיאוריות מדהימות על איך העולם "מתנהל באמת". המציאות היא תמיד אפורה, ובדרך כלל גם די מדכאת, ולכן יש לנו פיתוי גדול להאמין בסיפור גדול מהחיים – שהעולם לא מנוהל ע"י פוליטיקאים יבשים בחליפות, אלא ע"י קבוצות רבות עוצמה שמתנהלות בחדרים סגורים (והן גם תמיד שורפות מישהו בדרך). רק שמה שנהג להתחבא בתחתית הביוב של האינטרנט היום הפך למיינסטרים.

הרשתות החברתיות החליפו את התפקיד הישן של התקשורת הממוסדת – לספר לנו מה קורה. וכשזה המצב, וכבר אין ערך לכלי תקשורת גדולים המבוססים על עיתונאים, תחקירנים ועורכים שתפקידם להגיד את האמת – ומקומו של עיתונאי בפיד שווה ערך לזה של כל אדם מן היישוב – הקונספירציות החלו לתפוס תאוצה. גם זה לא בא בחלל ריק, שכן המסר לא רק במדיום, אלא גם בחוסר האמון. וחלקו, כמובן, מוצדק – השלטון והתקשורת נתנו לנו האזרחים סיבה טובה לחשוד בהם (ולא משנה מאיזו תפיסת עולם אתם באים). אלא שלצד חוסר האמון המוצדק, ישנם גם מי שמנסים לנצל את חוסר הביטחון הזה לרעה. למשהו שיוכל לשרת אותם, פוליטית או כלכלית.

והאמת היא שגם לנו, בישראל הקטנה, היו לא מעט תיאוריות כאלה; יש ישראלים רבים שחושבים שההחלטה של מנחם בגין ז"ל לחסל את הכור בעיראק ב-1981 הגיעה משיקולים פוליטיים. יש ישראלים אחרים שבטוחים שאריאל שרון פינה את גוש קטיף וצפון השומרון ב-2005 בגלל החקירות נגדו ונגד בניו. ובכל פעם שישראל יוצאת למלחמה או למבצע צבאי, תמיד תראו בפיד איזה חבר שאומר ש"נתניהו/לפיד עושה את זה כדי להסיט את האש מענייניו האישיים". וכל זה בלי שדיברנו על הקונספירציה ההיא, סביב רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל ב-4 בנובמבר, 1995. אלה שטוענים שיגאל עמיר לא רצח, או ירה ולא התכוון, או ירה ולא פגע – אתם בטוח כבר ראיתם אותם איפשהו.

כנראה על כל גרסה רשמית שיספק הממסד (בין אם הוא פוליטי או תקשורתי) יהיה מי שיבקש לסתור. זה כמובן לגיטימי, אבל הבעיה עם תיאוריות קונספירציה היא שהן לא תמיד צומחות בכיוון צפוי – בטח לא בעידן שבו המידע עובר בצורה חופשית, לפעמים אפילו מופקרת. כך גם דברים שנראו לנו מובנים מאליהם – כמו תוצאות של מערכת בחירות או היערכות מפני מגפה מסוכנת שהורגת בני אדם – הופכים לנושא שראוי להתווכח עליו, מי בעד ומי נגד. תרבות הויכוח הגיע גם אל המקומות שהיו אמורים להיות נקיים ממחלוקות או מתפיסות עולם: למשל, חיי אדם. למשל, מי הם האנשים שאותם בחרנו לייצג אותנו.

וזה הגיע גם לבחירות בישראל – בליל הבחירות בערוץ 14, ואפילו ברשתות יותר רציניות, כבר הועלו מבעוד מועד טענות על "זיופים המוניים במגזר הערבי". הכל, מתוך חשש (שהתבדה בינתיים) שתוצאות הבחירות יספקו עוד מנדט לבל"ד, אירוע שהיה מטה את הכף נגד בנימין נתניהו והקואליציה שלו. בסופו של דבר נתניהו ניצח, אז הקונספירציה ננטשה – אבל מה שעבד פעם אחת לאמריקאים, בוודאי יאומץ יום אחד גם על ידי הישראלים.

וזה המקום שלנו להיזהר. תיאוריות הקונספירציה, לא משנה מאיפה הן באות ומה הן מנסות להגיד, הן דבר מסוכן. הן מסוכנות כי כאשר הן הופכות למיינסטרים, אנחנו מאבדים את הבסיס החשוב ביותר שיש לחברה אנושית: היכולת להסכים על עובדות. אי אפשר לנצח קונספירטורים בוויכוח (ותאמינו לי שניסיתי) או להוכיח שהם טועים. הרי כל עובדה שתשלוף, כל נתון, מגיע מהממסד (הפוליטי/התקשורתי/האקדמי/היהודי/מחק את המיותר). והממסד הרי רשע, ולכן אי אפשר להאמין לאף מילה שלו. אין מסמך שאי אפשר לזייף, אין צילום שאי אפשר לפברק ב"פוטושופ", אין סאונד שאי אפשר לעוות או להקליט באופן זדוני. והיום עוד יש גם סרטוני דיפ פייק. כשהכל בסימן שאלה, אין אמת. נשארנו רק עם דעות.

האמת הבסיסית היא שקונספירציות הן פשוט ילדותיות מדי. משהו שהיינו אמורים להתבגר ממנו בגיל 17, כשהחצ'קונים ירדו מהאף וג'ל החוחובה נזרק לפח. העולם, בסופו של דבר, לא מספיק מתוחכם כדי להתנהל על ידי "מועצה גדולה" שיושבת בחדר אפל ומתכננת הכל. השלטון, וזה נכון לכל מדינה, מורכב בסופו של דבר מפוליטיקאים אנוכיים, טיפשיים, אנשים שחושבים על הטווח הקצר ולא רואים מטר קדימה. איך אלה ינהלו משהו מסודר כמו קונספירציה?

אם באמת היתה כאן מזימת על גדולה מהחיים, ע"י גורמים זדוניים ורבי עוצמה, כנראה שכבר היינו מגלים אותה בעידן שבו לכל אחד יש סמארטפון. אבל אין תיאוריות קונספירציה. גם אם הרשתות מסתירות ומשבשות אותה, גם אם בדרך עומדים אינטרסים כאלה ואחרים, יש אמת. סליחה על הניסוח היבש, אבל בסופו של דבר – קיים דבר שנקרא עובדות. הן בדרך כלל פחות מרתקות, לא ססגוניות, אפורות, משעממות, מדכאות. אבל הן המציאות. וכשנוכל להיסגר עליהן, כולנו ביחד תחת אמת אחת, אולי יום אחד באמת יהיה כאן טוב יותר.

• טור אישי
• ❤ תרבות
• קונספירציות
• קניה ווסט
• גזענות