1. התחתית

בכניסה לקיבוץ דליה, מקום משכני החדש בחודשים האחרונים, ניצבת עגלת קפה שמושכת אליה משפחות מכל האזור להנות מצהרי שבת חמימים, נוף מרהיב ואווירה כפרית משפחתית.ברחוב לינקולן, ממש מתחת לביתי הקודם ברחוב כורש, ניצב קפה התחתית, טובל בבטון ובפיח ונאבק בהמולת הצפירות מחרישת האזניים הבוקעת מהציר הפקוק 24/7.אני לא עושה השוואות, כל לוקיישן והקסם שלו, אבל בסופו של דבר התחתית יהיה לנצח הקפה שלי, אספי יהיה הגיבור שלי ובכל הזדמנות אני עוצר בו בשביל מנה של עירוניות מסבירת פנים ואספרסו ארוך.לינקולן 9

>> העיר של מלכה שפיגל: הכלבים המדליקים בעולם וקפה לא מתנשא
>> הלא-עיר של גבע אלון: בר לוהט במעלה גמלא וחוף סודי בכנרת

2. קיצ'ה

בקיצ'ה הקלטתי כמעט את כל החומרים ששחררתי מאז שאני עושה מוזיקה ובימים האלה גם את השירים החדשים של נערות ריינס. אביחי טוכמן, נר הנשמה שלי, המפיק המיתולוגי, המבריק והמסור, תמיד שם כדי לתרגם את השרבוטים שלנו ליצירות קוהרנטיות ראויות למאכל אדם. מרקו גורקן, בעל הבית, מספק תמיכה טכנית ונפשית ושורה בלתי נגמרת של כוכבי אורח, זמרים ויוצרים ממיטב בניה של העיר עוברים ועוצרים כדי להאזין (ובעיקר להשמיע) את השיט אחד של השני.ידידיה פרנקל 9

3. קריית המלאכה

אני לא חושב שיש אמן בארץ שלא הצטלם לקליפ או סטילס באחת הסמטאות הריחניות של קריית המלאכה. אני בעצמי צילמתי שם את הקליפ ל"היא קצת אחרת (בובה)" ולאחרונה בחלל של עיריית תל אביב, "תא תרבות", גם את הקליפ ל"חולץ פקקים" – הסינגל הראשון ששחררנו מהחדש של ריינס. אני מגיע לשם כל שבוע לחזרות של ריינס, תמיד מתקשה לבחור היכן לקבוע מבין שלושת חדרי החזרות האהובים עלינו: הגראז', פלייגראונד והג'אנק, ותמיד עוזב את המקום עם תחושה של התעלות רוחנית ומטרה.

4. הים

שני, אשתי, בטח תיקרע עלי שהכנסתי לרשימה אתהים (!), יש מצב שגם הילדים. זה באמת היה מאתגר לסחוב אותי בסופי שבוע אל החוף כשגרנו בתל אביב. אבל כמה שנים טובות לפני כןף כשהייתי קצת פחות בטטה (והאמת שגם גרתי ברחוב הירדן)ף הייתי יורד אל החול כמעט כל לילה לטיול לילי עם ג'קסון עליו השלום, הכלב שלי. חוץ מזה עצם הידיעה שהוא תמיד נמצא שם, מחכה במרחק הליכה, מספיקה כדי לנחם.

5. האוזן \ לבונטין 7

שני המקומות שהופעתי בהם הכי הרבה בפער. בלבונטין השקנו את האלבום הראשון של ריינס, הופעה שתלווה אותי עד אחרון ימי כבר קרוב אולי, וזה היה מתבקש שנחגוג בו גם את ההופעה הראשונה שלנו מזה כמה שנים טובות.גם עם האוזן יש לנו היסטוריה לא קצרה. הדבר היחידי שהעיב על ההנאה מההופעות המעולות שהיו לנו שם היה קיר הלבנים האדומות המסייט שעמד מאחורי הלהקה. עכשיו, אחרי השיפוץ ההיסטרי שהמקום עבר ועם הבמה הנמוכה, כמו שאני הכי אוהב, שום דבר לא ייכנס בינינו ובין הפאן המושלם שהולך להיות שם ב-15.12 כשנשיק את 24/7 – הסינגל החדש שלנו.

>> רועי פרייליך חוזר לבמה עם נערות ריינס, לקראת אלבום שלישי ולכבוד הסינגל השני מתוכו, "24/7".אוזן, 15.12, 19:30. פרטים וכרטיסים כאן

• העיר שלי
• רועי פרייליך
• נערות ריינס
• האוזן השלישית
• לבונטין 7
• קריית המלאכה
• התחתית
• חוף הים בתל אביב

• Facebook
• Twitter
• Email

פרנץ פרדיננד – Always Ascending

האלבום החמישי של פרנץ פרדיננד הסקוטים צפוי לצאת ב־9 בפברואר, יותר מארבע שנים אחרי קודמו. הוא ייקרא "Always Ascending", ואם לשפוט על פי הסינגל הראשון, הגיטרות המהירות יהיו רק סיידקיק לדיסקו האלקטרוני. הסולן אלכס קפרנוס כינה את הריליס הזה "עתידני ונטורליסטי", שזאת דרך בטוחה מאוד למשוך קהל חדש, היפר־היפסטר, למחוזותיה של להקה שב־2004 תיזזה את כולנו.

ביורק – Utopia

הדיסקוגרפיה של ביורק כוללת תשעה אלבומים שכונו בשמות קצרים של מילה אחת ("ביורק", "פוסט", "וולטה" ועוד). אליהם צפוי להתווסף בסוף השבוע (24 בנובמבר) האלבום העשירי, "Utopia", שעליו עבדה בשנתיים האחרונות. מעבר לניסוי השיווקי־עסקי המעניין – כל רכישה של האלבום תזכה את הקונים במטבעות מבוזרים בשם אודיוקוין – מדובר באלבום הארוך ביותר של ביורק (71 דקות ו־38 שניות) והראשון שנפתח בחליל איסלנדי.

רועי פרייליך

ההייפ המוצדק על פרייליך לא נמצא בסינק עם מעמדו כאמן שוליים יחסית זוטר, שהרי מדובר במוזיקאי ותיק, אקספרסיבי, מיוחד, חד ומחוסר רסן. האלבום השני שלו כאמן סולו (ללא להקתו לשעבר נערות ריינס) צפוי לצאת ב־20 בפברואר, ואם לשפוט על פי הסינגל "אחד מהשניים", מדובר באלבום גיטרות פאנקי, עמוס גרוב ושכל, שבתקווה יביא אותו למעמד שלו הוא ראוי.

סופיאן סטיבנס – The Greatest Gift

"Carrie & Lowell" הוא בין האלבומים היפים ביותר שיצאו בעשור האחרון, אם לא היפה שבהם. סופיאן סטיבנס לא מוסיף פרקים לסיפור המשפחתי שהתנגן לראשונה ב־2015 , אלא מעבה אותו עם "The Greatest Gift" שיוצא בימים אלו ממש, שהוא מעין תקליט נלווה (או מיקסטייפ) לאלבום הטעון ההוא. תוסיפו מרק רותח לאמפתיה, לסלחנות, לחסד ולרוך של סטיבנס – וקיבלתם חורף מושלם.

ניר שלמה – האמת היא שריר

"אגרוף" של ניר שלמה הוא שיר יפהפה שנותן פרספקטיבה לאלבום השני שלו כאמן סולו, "האמת היא שריר", שיוצא בימים אלו (23 בנובמבר), אחרי אלבום אחד עם להקת כלבי רוח. הוא לא הבן של יהוא ירון, זה רק נדמה – אבל הוא כן תלמיד מצטיין שלמד היטב מרבו/חברו, התבגר, השתכלל והבין היטב איך להרכיב פרייזינג קורע לב למילים כמו "אל תטעה / אף אחד לא רוצה / לראות אותך בוכה".

Neil Young & Promise of the Real – The Visitor

כל אלבום של ניל יאנג הוא חגיגה רוחנית (כאמן סולו וחבר בהרכבים), והפעם מצטרף אליה אפילו מסר אנטי טראמפ מובהק. תאריך היציאה לתקליט השני של יאנג ו־Promise of the Real, שנקרא "The Visitor", הוא 1 בדצמבר והסינגל "Already Great" מבשר על גיטרות בשרניות, פולקיות, פאזיות ומאוד אמריקאיות. כדאי לכם לחכות לזה.

• מוזיקה
• ביורק
• ניר שלמה
• סופיאן סטיבנס
• פרנץ פרדיננד
• רועי פרייליך
• ניל יאנג
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

"די, לא יכולתי יותר שאנשים יבואו אליי הביתה כל הזמן", נאנחת שני לקס ממקום מושבה החדש בלבו של רחוב גורדון, מרחק פסיעה מדיזנגוף. החנות שלה עוד לא אפויה לחלוטין, אך לקס מצליחה לראות מעבר לתאורה ולאביזרים החסרים, ולהסתכל קדימה, אל עבר עתיד צונן וזרוע מלח. "אני לא יכולה להפסיק לפנטז על אירועי מכירה בשישי בצהריים, עם מוזיקה ומכונה להכנת מרגריטות בכניסה. אני ממש צריכה מרגריטות".

בהתחשב בכך שהשנה האחרונה היא האינטנסיבית ביותר בחייה של מעצבת הנעליים בת ה־34, אפשר להבין את פשר הכמיהה: לפני כעשרה חודשים ילדה את בנה הבכור זיק (אביו הוא בן זוגה המוזיקאי רועי פרייליך), ארבעה חודשים מאוחר יותר היא הוזמנה להשתתף בשבוע האופנה בלונדון, ולאחרונה הבינה שאחרי יותר משלוש שנות פעילות, הגיע הזמן לצאת מהסלון הביתי ולחנוך חנות ראשונה למותג העצמאי הנושא את שמה.

החנות ממוקמת ברחוב גורדון, במרחק פסיעות בודדות מדיזנגוף, אך למרות הקרבה לעורק השופינג המרכזי של העיר, האווירה במקום היא שכונתית, אינטימית ומבודדת. אל המקום שתפקד קודם לכן כמספרת גברים, הגיעה לקס בעקבות שכנתה המעצבת חיה מיכלסון סמולרצ'יק.

"תמיד אמרתי לעצמי שחנות זה לא בשבילי, לפחות לא בקונספט המוכר ששואב אותך ובסופו של דבר אתה הופך לעבד שלו ושוכח מי אתה כמעצב. עם זאת, במקום הזה היה משהו ששבה אותי, וכששמעתי שהוא התפנה החלטתי להיכנס", היא מסבירה. נכון לעכשיו, החנות פתוחה לקהל הרחב בימי שישי בלבד, ובאמצע השבוע ניתן לקפוץ לביקור בתיאום מראש.

"בתכנון המקורי החלל הזה יועד לתפקד יותר כסטודיו ופחות כחנות", היא מסבירה. "רציתי שיהיה מרחב עבודה שאוכל לנהל בו גם פגישות אישיות. בפנטזיות הקיצוניות שלי דמיינתי כאן אנשים מסתובבים בחלוקים לבנים כמו במפעלים של דיור. איכשהו, תוך כדי שיפוצים, המקום קיבל חיים משל עצמו והפך לחנות של ממש, אבל אני עדיין מנסה להבין מה קורה פה. בהמשך אפתח לקהל הרחב גם באמצע השבוע".

עקצוצים ברגליים

את הפטיש שלה לכפות הרגליים, או ליתר דיוק למה שעוטף אותן, ירשה לקס מסבה. אמנם הוא נפטר שבוע לאחר שנולדה, אך לגנטיקה חוקים משלה. "היה לו אטלייה לייצור נעליים בפריז בשנות ה־50, ובשנות ה־60 הוא הגיע לתל אביב ופתח כאן חנות לנעליים שעיצב לפי הזמנה", היא מספרת. "עם המעבר לחנות החדשה מצאתי חוברת רישומים ישנה שלו מאותה תקופה. זה מדהים. מי יודע, אולי אעשה לו מתישהו איזו מחווה".

לקס התחנכה בבית הספר המנוח לעיצוב נעליים אכילס, שנסגר לפני תשע שנים. לאחר מכן השתלבה בתפקידים שונים ברשת נעלי שופרא, כולל מעצבת שותפה במותג הבית – שולה. במהרה היא התחילה להרגיש עקצוצים של עצמאות וב־2013 פרשה לטובת הקמת מותג נעליים משלה.

עוד בקולקציית הביכורים של לקס היה ברור שצומח מתחת לרגליים התל אביביות משהו חדש. בזירה שנשענה עד אז על מוטיבים דומים למדי (עקבי ציפור שמנמנים ואימום מעוגל, למשל), הציגה לקס משב רוח חדשני וניסיוני שכלל נעלי שפיץ, הדפסים מטאליים בעבודת יד, חיתוכים דרמטיים ושלל אלמנטים בלתי שגרתיים. ניצנים ראשונים מקולקציית הסתיו מגלים שלקס רק ממשיכה למתוח גבולות. הקולקציה נוצרה בהשראת המוזיקאי דיוויד בואי ומעצב האופנה אנדרה קוראז'. שניהם החזירו את נשמתם לבורא השנה, ובחייהם חלקו במשותף את הנטייה לאסתטיקה עתידנית ומשוכללת, שנחשבה למהפכנית בזמנה. הרפרנסים אל שני האמנים באים לידי ביטוי בשילובים מורכבים ונועזים של עורות במרקמים מבריקים ומטאליים, אבזמים בעלי נוכחות, פלטפורמות עץ בעבודת יד ועוד. אותה קולקציה זיכתה את לקס במקום של כבוד בשבוע האופנה בלונדון, שהתקיים בפברואר האחרון, ואף בחשיפה נאה ב"ניו יורק מגזין" בשבוע שעבר, שם המליצו בחום על אחד הדגמים החדשים שלה.

המעצב אלון ליבנה הזמין אותך לעצב נעליים עבור התצוגה שלו בשבוע האופנה בניו יורק לפני שנתיים. איך הגעת להשתתף השנה בשבוע האופנה בלונדון?

"למען האמת הגיעו אליי, ולא ברור לי איך. בטח מישהו הבריז ברגע האחרון. הזמינו אותי להציג לצד שבעה מעצבי נעליים צעירים ומבטיחים, אבל אני לא עושה מזה עניין גדול".

מה את סחה.

"צריך לקחת הכל בפרופורציות. להציג בחו"ל זה מגניב והכל, אבל זה עסק יקר מאוד שמצריך הרבה אנרגיות וזמן, ממש עבודה בפני עצמה. אני נכנסת לזה לאט לאט, רק לא מזמן התחלתי למכור בחנויות בניו יורק ובקליפורניה".

אז בואי נישאר בתל אביב. מה עוד אפשר למצוא בחנות החדשה?

"פנטזתי על מקום שבנות יוכלו לבוא אליו בנחת ולראות את הקולקציות במלואן, כולל דגמים מעונות קודמות וסמפלים, אך בעיקר שהיחס יהיה אישי יותר. זה נראה לי מתבקש כשאת מוכרת נעליים במחירים כאלה".

שהם לא זולים כל כך, כפי שיעידו דגמים מסויימים שנושקים לשתי אלפיות.

"אני מקפידה לעבוד רק עם חומרים איכותיים ועמידים, יש המון פרטים בעבודת יד, אני מייצרת בתל אביב ואפשר לשבת שעות לדבר רק על כל הברגים שיש בשרשרת הייצור הזאת והופכים אותה לכל כך יקרה. זאת דילמה תמידית: האם אני עושה את מה אני עושה בשביל כסף? וואלה, במקום מסוים – כן. לא אשקר, אני רוצה לחיות ממה שאני אוהבת. עם זאת, אני יודעת מה זה לעשות דברים נטו בשביל כסף כי עבדתי בעבר בחברות מסחריות, ועשייה כזאת לא מעניינת אותי. אני עדיין מנסה למצוא את הדרך הנכונה, את שביל הזהב, וזה לוקח זמן".

Lax,י500־1,800 ש"ח, גורדון 45 תל אביב, ימי שישי 10:00־15:00 או בתיאום מראש במייל: [email protected]

• אלון ליבנה
• שני לקס
• רועי פרייליך
• אופנה
• החיים היפים
• ניו יורק