אין אדם שמופתע ששוק האוכל עובר כרגע תקופה מאתגרת, ואנחנו באמת לא צריכים לפרט את כל הסיבות שבגינם להחזיק עסק אוכל בתקופה הזו הוא אתגר בלתי נפסק. אבל מה שכן מפתיע הוא, כמו שאמרו פעם באיזה סרט על דינוזאורים, שהחיים מוצאים דרך. וכך גם בתל אביב בימי המלחמה, עסקי אוכל רבים צצים משום מקום, לפעמים כפופ-אפ, לפעמים כמקום חדש ופעור עיניים – ואנחנו כאן כדי לעשות לכם את הסדר. אלו כל המקומות שפתחו רק במהלך השבוע האחרון, ועוד מקום אחד שסגר ממזמן, ואפילו לא ידענו על כך.

>>מינוס סטייק: מסעדות הבשר הכי טובות בתל אביב, מדורגות לפי תמחור

ריף בורגר

אנשי הבר DePi משתלטים על הפינה של יהודה הלוי-נחלת בנימין, ופותחים בה מספר מקומות חדשים. הראשון ביניהם הוא הבר וחנות היין Verra, ולצידה בעוד כחודש יפתח בית קפה. אבל מה עושים עם חלל שנשאר ריק לחודש? מפעילים ממנו המבורגר פופ-אפ חדש ועסיסי. 220 גרם בשר מפרות מבכירות שמגיע מקצביית אומצה בשוק, הלחמניה מ"אפוי" של רז זהבי, המבורגר רגיל, צ'יזבורגר או ספיישל (54 ש"ח), וכן, יש גם בייקון. כמה כיף, תישארו.
לפרטים נוספים

גאבאגול

יש לנו אובססיה קלה. מאז שראינו הסופרנוס, אנחנו לא מצליחים להפסיק לחשוב על אוכל איטלקי-אמריקאי. זה היה נכון כשהיללנו את דוכן המיטבול-סנדוויץ "רוקו'ס", וזה נכון עכשיו, כשאנחנו נלהבים לקראת הפופ-אפ המיוחד גאבאגול, שמוקם במשך שבועיים בחלל של מסעדת ברוט ז"ל, על ידי אדם סולד ויובל לשם – שהקימו את המסעדות של אייל שני בניו יורק ובעלי המיזם הקולינרי ILU – ויגישו מנות איטלו-אמריקו מושלמות: זיטי אפוי, מיטבול סנדוויץ', צ'יקן פרמ וכמובן סלייס אוף גבאגול – נקניק קופה (צוואר חזיר) עם לחם וחמאה. גאבאגולללל.
לפרטים נוספים

גסטון

אם אומרים לכם קרפ אתם בטח חושבים על ערימת הנוטלה והעיסה שהכרתם בקניונים בילדותכם, אבל לא כל קרפ אמור להיות מסלול לסכרת. לא רק בגלל שלא כל הקרפים צריכים להיות מתוקים (אבל את זה כבר ברטון לימדו אותנו), הם גם יכולים להיות מגוונים, בריאים, ומעשה ידה של שף. זה המקרה עם גסטון, שנפתח על ידי גסטון אימן (בנם של מקימת לה ג'באנז, מראשוני הפטיסרי בארץ) ומיה הופמן (שף קונדיטורית שעבדה בג'ורג' וג'ון ושילה). בתפריט: גאלט ישראלי עם מילוי תרד מוקפץ, לאבנה, ביצת עין ושמן צ'ילי, או עם סלמון מעושן, קרם פרש, רליש שמיר ובצל סגול, או כל מילוי מופרע אחר מראש השפית. אל דאגה, יש גם כמה מתוקים, אבל פה הם יותר קרפ פאי לימון עם קרם לימון, מרנג ומסקרפונה. יאם.
לפרטים נוספים

YYY

קודם כל, תסתכלו על התמונה שמצורפת מתחת לטקסט. עכשיו תסתכלו שוב על הטקסט. שוב על התמונה, וברור שחזרתם לגלות מה זה. אז זה וואי וואי וואי – לא רק כתיאור, אלא גם כשמו של המקום החדש של גיא פרץ ("סלון יווני") שנפתח במרכז שוסטר, ומבטיח טוויסט חדש על אוכל מרוקאי. וכדאי שתסמכו עליו, כי הוא הביא גם את אמא שלו מימי שתעזור לו להשיק את המקום הכשר לאוכל רחוב מרוקאי ומעדנייה מרוקאית. ומה אתם רואים למטה? פרנה שנאפתה במקום בטאבון, ובתוכה: קציצות דג ים בפלפלים ועגבניות עם קרם לימונים כבושים ותבשיל זיתי קלמטה, לחי עגל בקדירה מרוקאית עם גרגרי חומוס ומטבוחה, אסאדו עגל מפורק בציר עצמות בקר וסילאן עם ירקות שרופים בטאבון, קציצות בקר בעגבניות עם טחינה ושום קונפי, משוויה מהטאבון ועוד שלל מטעמים מהמטבח המרוקאי. בהצלחה לכולנו.
לפרטים נוספים

סניף מוזס ברוטשילד נסגר

הנה חדשות מוזרות ומבאסות – אחרי 3 חודשים בהם חשבנו שהסניף האייקוני של רשת ההמבורגרים נמצא תחת חיפושים, הבוקר עיתונאי N12 נדב בורנשטיין פרסם כי למעשה הסניף סגור. בירור קצת יותר מעמיק גילה לנו כי הסניף סגור כבר מתחילת חודש ינואר, וכך אחת הפינות המוכרות ומזוהות יותר בשדרה זכתה לקבורת חמור. אנחנו תמיד נזכור את הלייט-נייט הנפלא, שהיה שם בשבילנו שנים לפני שכל אחד ידע לריב על מה ההמבורגר הכי טוב בעיר. נכון, יש עוד סניפי מוזס, שכיום מוחזקת ע"י ההמבורגריה BBB, אבל אף אחד מהם לא ירגיש כמו המקורי. נתראה בגלגול הבא, חתול/סמור/מה שלא תהיה.

• אוכלים שותים
• חנות פופ-אפ
• דוכן
• חדשות האוכל

תל אביבים ותיקים, או לפחות מאנצ׳יונרים מנוסים, בוודאי זוכרים את דוכן הנקניקיות המיתולוגי מד דוג (Madogׂׂ), ששכן בתחילתו של קינג ג׳ורג׳, והאכיל דורות של בליינים בנקניקיה בלחמנייה עד השעות הקטנות של הלילה.הדוכן ההוא נסגר ב-2019,והשאיר אותנו מלאי נוסטלגיה. לאורך השנים התמקמו בפינה המוזרה הזו על קינג ג'ורג' עסקים רבים – החביב מהם כנראה היה סניף של בגסו קייק מצוין – אך לאחרונה מצאנו שם משהו מוזר ומעניין – תחילה חשבנו שמד דוג חזרו לחיים, כי חשבון וולט סורר התעקש שבאותה הכתובת קיים מקום חדש בשם מד דוג. ואז הגענו למקום, וגילינו שזה נכון, בערך.מבולבלים? גם אנחנו. אוהבים נקניקיות? גם אנחנו!

>>ב-OCD חותכים את המחיר לחצי, הקרואסונים באים ועוד חדשות אוכל

סניף המד דוג החדש בקינג ג'ורג' 4 שייך לסלביק שולמן, תל אביבי וותיק וחובב אוכל, שאחרי שנים ארוכות במטבח, כברמן ובפלור, החליט לפתוח מקום משלו ולהתמקד בנקניקיות. כשהיה בשלבים האחרונים של פתיחת המקום חבר הציע לו מספר שמות, והוא נדלק על מד דוג (אך כותב את זה Mad Dogׂ), ורק אחרי שפתח את הדוכן בקינג ג'ורג' גילה שהיה במקום דוכן נקניקיות מיתולוגי בשם זהה. צירוף מקרים? ייעוד משמיים של הלוקיישן? תביעה שמחכה לקרות? אתם מוזמנים להחליט בעצמכם.

מלבד הסניף בקינג ג׳ורג׳, שולמן פתח במקביל אחד נוסף ברחוב בן יהודה, ממש בסמוך לתיכון עירוני ה׳.מה שכן, העיצוב הצעקני והעמוס של הסניף הנוכחי לא משאיר מקום לספק שלא מדובר בסניף חדש של אותו דוכן צהוב-אדמדם מפעם. ואם נשאר כזה ספק, אז הנקניקיות של המקום שונות לחלוטין מהאמריקאיות הקלאסיות שהיו מפוצצות בליינים. כאן יצר שולמן תפריט הבנוי מעשר נקניקיות שונות בלחמנייה, כולן מבשר פרימיום, כאשר את התוספות והרטבים הוא מייצר במקום. ומתוך עשר הנקניקיות, חצי מהן טבעוניות למהדרין, בעקבות העבר של שולמן כצמחוני. ולטובת הטבעון, הוא נעזר במקצוען – אסף אינגבר, מבעלי מסעדת J17 הטבעונית.

בתפריט תמצאו את המנה הקלאסית (35 ש"ח), המורכבת מנקניקיית עוף בלחמנייה רכה עם רטבים ותוספת לבחירה,בגזרה הזו בהחלט ישנם תוספות מקוריות, כגון ריבת בצל, כרוב, צ׳אטני מנגו, מטבוחה, אסאדו(!), אננס צלוי, חמוצים, פרינגלס או נאצ׳וס. מכאן והלאה, יש לכם קומבינציות מיוחדות ששולמן הרכיב –"סמוקי מד" (44 ש״ח), נקניקיית עגל עסיסית בלחמניית ביירן (המזכירה בגט), ובתוספת אננס צלוי, פלפלים חריפים וספייסי איולי; "מדטרניאן" (יעני, ים תיכונית. 49 ש"ח), המורכבת מחלה קטנה שמשוחה במטבוחה פיקנטית, עם נקניקיית מרגז, טחינה, ביצת עין וקורנישון.

שתי המנות האחרונות נושקות לאמריקה הלטינית, כאשר אחת מוקדשת למקסיקו (44 ש"ח) עם נקניקיית עוף בתוספת שבבי בוריטו, צ׳אטני מנגו, גוואקמולה וקורנישון. חברתה, הקרויה "מסי" (49 ש"ח), מוקדשת למולדתו של הכדורגלן, ומציעה לחמניית ביירן עם צ׳ימצ׳ורי רענן, חרדל דיז׳ון ונקניקיית צ׳וריסו עסיסית, עם תוספת של אסאדו מוקפץ. (49 ש״ח).כל הנ"ל מוצעות גם בגרסה טבעונית, כאשר חלקן על בסיס רדיפיין, והשאר על בסיס Ray’s, תחליף בשר מקומי. יש אפילו ביצת עין טבעונית (מבית yoEgg), ואפשרות ללחמניות ללא גלוטן.

מד דוג נפתח ממש רגע לפני המלחמה, בראשית אוקטובר, וכשהיא פרצה שולמן חשש שכל הסחורה תלך לפח, עד שנתקל ביוזמה חברתית ונרתם, יחד עם הצוות שלו, להאכלת חיילים ומשפחות מפונות. ואם עד עכשיו אתם לא מחבבים את המקום, אולי נמליץ לכם להציץ באינסטגרם מעורר המחלוקת שלהם, שיזכיר לכםשיש בדיחות שלא נשכחו מהעולם, ושיש דברים שלא משתנים. בתאבון.
קינג ג׳ורג׳ 4, בן יהודה 225. שעות פעילות קינג ג׳ורג בימים א-ה 12:00-00:00, ביום שישי 11:00-17:00.
שעות פעילות בן יהודה: בימים א-ה 9:00-22:00, יום שישי: 10:00-16:00

• אוכלים שותים
• חדשות האוכל
• נקניקיות
• דוכן

וואן היט וונדר לא שורדים יותר מדי בתל אביב. לא, לא טעיתם, זו עדיין ביקורת אוכל ואני לא מתכוון לשירי וואן היט וונדר. סורי, ממש לא מתכוון לדבר עכשיו על "ראפר צעיר בשטח" של פושטק (אם כי מי שרוצה, פנו אלי בפרטי). אני מדבר על וואן היט וונדר בגרסת האוכל רחוב שלו – דוכנים שמוכרים אך ורק מנה אחת מיוחדת שאין באף מקום אחר, או לכל הפחות וריאציות שונות על המנה הזו. כשוואן היט וונדר קולינרי צץ יש התרגשות גדולה והקהל ממהר לבדוק את המנה המקורית (שלרוב תהיה יבוא מחו"ל), אבל כמה חודשים אחרי ההתלהבות שוכחת, ופתאום יש עסק לנהל שמה לעשות – לא תמיד יכול להתבסס על מנה אחת, נדירה ככל שתהיה. זוכרים שלרגע היה כמה דוכני ארפס?

ובכן, תם עידן הארפס (אל דאגה, עדיין אפשר למצוא אותו בכמה מסעדות), אבל דוכני וואן היט וונדר עדיין צצים מדי פעם ברחבי העיר, מנסים להכיר לנו מנה שעוד לא הכרנו ולשכנע שזה בדיוק מה שהיה חסר בתל אביב. המנות האלו לרוב כיפיות, גם כי אדם שמכין רק דבר אחד מתמקצע בו די מהר, וגם כי זה מכניס דינמיות מתבקשת לאוכל התל אביבי, אבל כאמור – נדיר שזה מצליח להחזיק יותר מדי זמן. אולי זו הסיבה שחיכיתי קצת עד שקפצתי לבדוק את דוכן הפנצרוטי שדיווחנו לכם עליו בספטמבר האחרון. רציתי לראות שזה שורד לפחות כמה חודשים.

השמן העמוק עדיין פועל בקצה קינג ג'ורג', בלוקיישן הקטן (אפילו לא חור בקיר, יותר חריץ) בו התמקם "הפנצרוטי של קוקו", שמגיש מנה שמכונה הסמבוסק האיטלקי. למה? כי הוא נראה קצת כמו סמבוסק, וגם הוא ממולא בתערובת גבינה, אבל יש כמה הבדלים – בעיקר באיכות הבצק, איכות המילוי והעובדה שהוא מטוגן בשמן עמוק. הגעתי בשעת ערב די מוקדמת, והפינה היתה ריקה. האמת, לוקיישן קצת מוזר – הוא מרגיש כמו משהו שתמצאו על שוק הכרמל, אבל נמצא מחוץ לו, מרחק כמה צעדים מכיכר מגן דוד, כמו בגד שזרוק מחוץ לארון. זו פינה כן נעימה, כל עוד מתעלמים מתנועת הרכבים והאוטובוסים על הרחוב. אם היה בתוך השוק, כמאכל שמנשנשים על הדרך רחוק מהפיח, אני מאמין שהיו שם יותר אנשים.

כיאה לוואן היט וונדר, אין הרבה אופציות בתפריט: קלאסי (מוצרלה עם רוטב עגבניות), מלנזנה (חציל ופרמז'ן) וקאצ'ו א פפה (פקורינו ופלפל שחור), ויש גם גרסה טבעונית וקינוח שעוד נגיע אליו. כל מנה מתומחרת בין 28 ל-29 ש"ח, שזה אמנם לא הרבה להוציא על אוכל בימנו, אבל מעלה שאלה איזה מקום תופס האוכל הזה – האם זה חלופה לפיתה בצהריים? האם זה נשנוש של אחרי יציאה? דייט רומנטי לקמצנים? לא ברור. התחלתי כמובן עם הקלאסי, וצפיתי בעוד הבחור שמאחורי הדלפק פרש ורידד את הבצק, הציב אותו במכשיר להכנת הכיסון, הוסיף את המילוי, סגר והניח בתוך צ'יפסר לוהט. הליך ההכנה, הטיגון והאוורור לפני ההגשה לקח לא מעט זמן יחסית לאוכל רחוב שכזה, בערך 13 דקות, אבל אני מניח שאם היה לחץ מצד קהל נוסף זה היה מהיר יותר.

לקחתי ביס בעדינות, כי שלט הניאון הבולט שבמקום צעק לי "Be Carefull It’s Hot" (הטעות במקור. בחייאת, תשברו איזה L), והופתעתי לגלות כמה אוורירי הבצק המטוגן הזה. מהפריכות לא ממש הופעתי, כי ברור שבצק בטיגון עמוק יהיה פריך. בפנים ציפה לי מילוי נמס של מוצרלה מעורבבת ברוטב עגבניות טעים מאוד, מתובל תיחכום ומאוד משמח. זו מנה מצוינת, באמת. לא יודע אם היא שווה את הכסף, שכן גם בגודל זה בערך סמבוסק – אבל מאוד טעימה. דמיינו שמישהו מפוצץ בצק פיצה בגבינה, ואז מקפל אותה וזורק לתוך צ'יפסר. תענוג. מיהרתי להזמין עוד שניים (אל תדאגו, מסוגים שונים).

רק כשאכלתי את הקאצ'ו א פפה הבנתי את הפוטנציאל של המנה הזו. למעשה, זה גרם לי להצטער שאין עוד הרבה מילויים. מה שנמצא כאן הוא הבסיס, ומנת הפקורינו עם הפלפל השחור הראתה לי איך כל מילוי נותן רוח שונה למנה, גם אם האווירה דומה. המלית משתלטת על הבצק, וככל שיהיו יותר מליות, כך יותר סיכוי שיהיה לכם מה לבוא ולאכול במקום שמגיש רק מנה אחת. אחר כך טעמתי את הקינוח, גם הוא שונה רק במילוי עם מסקרפונה ונוטלה, והמתקתקות המאוזנת שלו שבתה אותה. נכון, הכל מטוגן, אבל גם קליל להפליא. למעשה, גם אחרי שלושה לא הייתי לגמרי שבע.

ועם כמה שהיה לי טעים, קשה לי לראות את הוואן היט וונדר הזה ממשיך לשרוד בפורמט הנוכחי ליותר מדי זמן. לתל אביבים אין סבלנות, וכדי לפתוח מקום שבאמת מצליח לשרוד בג'ונגל המקומי חייבים לבסס קהל לקוחות קבוע, לתפוס לוקיישן טוב, להפוך את המנה למספיק משתלמת כדי שתהיה להיט – וגם אז הסיכוי להרוויח הוא גבולי, במקרה הטוב. לא בדקתי את הספרים של הפנצרוטי, אבל אני מהמר שלא פשוט שם. אם הם רוצים להתקדם ממעמד הוואן היט וונדר, כדאי להם לחשוב איך הם הופכים את המנה הזו למנת שוק, או לכל הפחות מרחיבים את הספקטרום של המנות שמוגשות שם. כי מתישהו, לא עכשיו אבל מתישהו, עוד יהיה לי שוב קרייב לבצק המטוגן הטעים הזה. ואני מקווה שהם יהיו שם כדי לספק אותו.

• אוכל רחוב
• אוכל איטלקי
• אוכלים שותים
• שוק הכרמל
• דוכן

• Facebook
• Twitter
• Email

מכה נוספת לשוק הכרמל: המשטרה ועיריית תל אביב־יפו אסרו על מכירת בירה מברזים לאורך הרחוב המרכזי של השוק. בדוכני האוכל חוששים כעת שהאיסור יתרחב למכירת אלכוהול בכלל. היום פשטו שוטרים ופקחי עירייה על דוכנים בשדרת השוק המרכזית ואסרו עליהם מכירת בירה מהחבית.

מקורו של האיסור הפתאומי אינו ברור, ויש לציין כי מכירת בירה מהברז מתרחשת בדוכנים זה חודשים רבים ועוד לפני הגעתה של מגפת הקורונה. "פתאום צץ שוטר וביקשו לראות רישיון לברז בירה", אומר מסעדן בעל דוכן ברחוב הראשי של השוק. "עניתי שיש לי את כל הרישיונות שצריך והוא אמר 'איך לך רישיון מהמשטרה להחזיק ברז בירה'. שאלתי מה צריך כדי להוציא רישיון והוא ענה 'אל תטרח'".

המסעדן כבר מתארגן לפירוק ברז הבירה ואומר שהפעם הסיפור נראה רציני. "זה היה שוטר בכיר שהביא איתו שוטרים מקומיים ופקחים מקומיים, כדי שלא ימרחו אותם אחר כך. הוא הזהיר שאם יתברר שאנו ממשיכים למזוג בירה ישר נקבל דו"ח". לשאלתו אם ניתן למכור בירה בצורה אחרת הוט נענה ב"אני לא פה כדי להגיד לך מה מותר אלא מה אסור". המסעדן מקווה שמכירת פחיות ובקבוקי בירה תתאפשר, אך מתכוון להימנע בכל מקרה השבוע ממכירת אלכוהול.

מקורבים לברנז'ת השוק מסרו כי הסיבה לאיסור נעוצה בדוכן חדש שעמד להיפתח וביקש למכור אלכוהול, וכי באגף הפיקוח מתכננים לאסור על מכירת אלכוהול בדוכנים באופן גורף. יש אף מי שטוען שזו פעולה יזומה שמטרתה "לייבש" את השוק לקראת שיפוצו. בעלי מסעדות וברים עמם שוחחנו סיפרו כי אליהם לא הגיעה הוראה כזו. בביר בזאר, המחזיק סניף בשוק, סוברים שהסיבה היא ש"אולי הם (בעלי הדוכנים – ש.ב.ד) מציבים את הברזים בצורה לא חוקית. אם הייתה הוראה כזו היינו יודעים".

בעירייה הצביעו על המשטרה כאחראית לפשיטה והסבירו כי פקחי העירייה נלוו אל השוטרים במשימתם: "אין כל החלטה על איסור מכירת אלכוהול בכלל בשוק הכרמל אלא בפעילות של משטרת ישראל ובליווי פקחי העירייה בדרישה להפסיק מכירת אלכוהול בדוכנים הפועלים ללא רישיון במרחב הציבורי", אמרו בדוברות עיריית תל אביב-יפו. עסקים הפועלים ברישיון יוכלו להמשיך למכור אלכוהול בהתאם לרישיון. בכל מקרה, הנושא בטיפול ובסמכות המשטרה". תגובת המשטרה תתפרסם לכשתתקבל. נמשיך לעקוב ולדווח.

• אוכלים שותים
• שוק הכרמל
• דוכן
• אוכל רחוב
• בירה
• אלכוהול
• עיריית תל אביב

• Facebook
• Twitter
• Email

רק השבוע נפתחה מסעדת הפיש אנד צ'יפס ג'וזף את סאנס בכיכר רבין, והנה מפציע דוכן חדש־ישן בשוק הכרמל שמוסיף ריח של טיגון נעים לאזור. מאחורי החגיגה עומדים הבעלים של חנות הדייגים בנמל יפו (בין הקונטיינר למסעדת הדייגים), שפתחו לפני שנתיים דוכן קטן בתוך החנות ביפו שמוציא אך ורק פיש אנד צ'יפס. בשוק, כמו בחנות, בוחרים דג מתוך המבחר הטרי שהגיע בבוקרו של אותו היום, והופ – לצ'יפסר.

"החלטנו ללכת על אותו סגנון דוכן בדיוק כמו בנמל יפו", מספר אבי, מנהל החנות והדוכנים. "בחרנו בשוק כי יש כאן הרבה מאוד תיירים שמחפשים אוכל כזה ולא מעט חבר'ה צעירים שלא מגיעים לנמל יפו. החלטנו להתמרכז כדי להנגיש את המוצר שלנו". בתפריט המצומצם והמדויק של המקום תמצאו מנת דגים מטוגנת ב־45 ש"ח ל־300 גר', מיקס מסוגים שונים של דגים ב־32 ש"ח ל־350 גר', מיקס שרימפס וקלמרי מטוגנים ב־39 ש"ח ל־300 גר' ושלושה גדלי צ'יפס (10־20 ש"ח).

"בדרך כלל תמצאו בדוכן לברק, דניס ובורי, אבל אם הים מוציא לוקוס או פלמידה לבנה, גם הם יגיעו לדוכן וייכנסו לטיגון", צוחק אבי. "בשבוע הקרוב אני מוציא טעימות לכל מי שרוצה. חשוב לי לשמוע את הביקורת של העוברים והשבים. אם יצליח לנו – אנחנו בדרך לרשת".

פיש אנד צ'יפס נמל יפו,
הכרמל 5 תל אביב, ראשון־חמישי 9:30־19:00 , שישי 9:30־15:00, 7827134־054

• אוכלים שותים
• נמל יפו
• דגים
• פיש אנד צ'יפס
• דוכן
• צ'יפס
• שוק הכרמל
• חדשות האוכל
• מסעדות חדשות