Time Out תל אביב About

Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
טיים אאוט

דת

כתבות
אירועים
עסקאות
הרבי לא אמר. דוכן תפילין של חב"ד (צילום: יהל גזית // AFP via Getty Images)

תושבי ת"א בחרו למנוע (גם) דוכני תפילין מחוץ לבתי ספר. תתמודדו

תושבי ת"א בחרו למנוע (גם) דוכני תפילין מחוץ לבתי ספר. תתמודדו

הרבי לא אמר. דוכן תפילין של חב"ד (צילום: יהל גזית // AFP via Getty Images)
הרבי לא אמר. דוכן תפילין של חב"ד (צילום: יהל גזית // AFP via Getty Images)

שוב פעם עושים עלינו ספין, והפעם זה לא יעבור: לא, תושבי העיר לא שונאים יהדות ולא מתנגדים בשום צורה למצוות התפילין. אנחנו בסך הכל רוצים שלא יסתובבו רוכלי דת (כן, גם סיינטולוגים) בצמוד לבתי הספר של הילדים שלנו. ואם לעמית סגל יש בעיה עם זה הוא מוזמן לבכות בקלפי

אולי צריך להגיד את הדברים הפשוטים לפני הכל, כי הספין שעכשיו מסובבים על תל אביב רצוף בשקרים בוטים, רפש הישר מהמכונה ושאריות טביעות אצבעותיו של עמית סגל. אז בואו לפני הכל נעשה סדר: דתיים יקרים, תרגיעו את הציציות שלכם, אף אחד לא הולך לאסור עליכם להניח תפילין בתל אביב. אף אחד גם לא יפריע לכם להניח תפילין בתל אביב. אתם יודעים, זה הקטע של עיר ליברלית – כל אחד עושה מה שבזין שלו. אוי, נפגעתם שכתבתי זין? אז כנראה לא הבנתם את הקטע של תל אביב.

>>עיריית תל אביב-יפו מבטלת את הסעות התלמידים. וזאת רק ההתחלה

אחרי שהזזנו את השטות הזו מהדרך, בואו נדבר דוגרי – ה"חשיפה" של עמית סגל על ההסכם הקואליציוני בין חולדאי לרשימת מרץ-חוזה חדש היא קשקוש. לא רק כי לצטט הסכם שפורסם באופן פומבי זו לא חשיפה, אלא כי אין כאן חדשות. אתם יודעים, המילה הזו שהשורש שלה היא "חדש". גם מנוסח הסו-קולד-ידיעה של סגל אפשר להבין שאין חדש תחת השמש – במסגרת ההסכמים, העירייה מתחייבת להחמיר את האכיפה על דוכני הנחת התפילים מחוץ לבית הספר. כלומר, לאכוף את החוק הקיים, ולמצות את הדין – מה שלא נעשה עד כה, ולא ממש ברור למה. אז מה חדש פה? שחוק יאכף?

ההודעה של עמית סגל בטלגרם. צילום מסך
ההודעה של עמית סגל בטלגרם. צילום מסך

הסעיף הכמעט לקוני הזה הצית את הרפש היומי על תל אביב, כמייצגת של אורח החיים הליברלי והציבור החילוני. בתוך שעה קלה, כל סלברטאית שמתה לתיוג מפינס העלתה סטורי חסר פרופורציות שתוקף את ראש העיר הנבחר (היי, רק לפני 3 שבועות) שהגיעו עד להאשמתו ב-7.10, וזה עוד מבלי לדבר על הרחש בטוויטר והקיא בטוקבקים. זה לא במקרה, כמובן, כי סגל מסגר את האירוע כמתקפה על הדת. ראשית, הוא עושה זאת בעזרת שימוש נכלולי במילותיו – בהסכם המקורי לא מוזכרים דוכני תפילין כלל, והנוסח המקורי הוא "אכיפה האוסרת על הקמת דוכנים במרחב הציבורי בקרבת מוסדות חינוך".

שנית, הפרסום של סגל מאחד בין מספר סעיפים שנוגעים בנושאי מחלוקת דתיים – סעיף המצהיר שהעירייה לא תאפשר כפייה, הדרה או הפרדה, וסעיף שמתחייב לשמור על פרויקט נעים בסופ"ש, שמציע תחבורה ציבורית במהלך השבת. הפרשן של 12 לא טורח לציין את הסעיף שמופיע מיד אחרי – "העירייה תמשיך לראות בפלורליזם כערך מערכי היסוד של העיר, ותפעל למתן חופש פעולה וסיוע ותמיכות לכל הדתות והזרמים הפועלים בעיר". מה לעשות, חופש דת לא בדיוק מעורר זעם אצל עוקביו, והוא רוצה לכוון את ההמון הזועם נגד חולדאי. אבל פה הטעות שלו, כי זה לא על חולדאי. זה עלינו, תושבי תל אביב.

רון חולדאי אמנם נבחר לראשות העיר ברוב גדול, אבל ספק אם רוב תושבי העיר באמת מסכימים איתו על הכל. ולא הוא האישיו. כי אם יש משהו שהבחירות המקומיות האחרונות הבהירו, ובמספרים, זהשהציבור התל אביב מעוניין להישאר ליברלי. הישגים מרשימים לרשימותיהם של חולדאי (7 מושבים), ברביבאי וברנד (6 מושבים) ומרצ-חוזה חדש (5 מושבים), שמציגים תמונה ברורה אל מול הבקושי-מושב-אחד של איחוד הליכוד-עוצמה יהודית. זו הצהרה חד משמעית שאין ברורה ממנה. ושלא יקשקשו לכם שזה לא היה אישיו בבחירות – רק בחודש ינואר האחרוןחבר מועצת העיר ראובן לדיאנסקי הותקף בגימנסיה הרצליהעל ידי פעילי ימין בגין הנושא הזה בדיוק. ידענו על מה אנחנו מצביעים, וזה בדיוק מה שבחרנו.

בדרך לגימנסיה: חבר המועצה ראובן לדיאנסקי מוקף בהמון מוסת (צילום מסך: lirishvit/טוויטר; צילום וידאו: עידית הרשקובץ פחימה)
בדרך לגימנסיה: חבר המועצה ראובן לדיאנסקי מוקף בהמון מוסת (צילום מסך: lirishvit/טוויטר; צילום וידאו: עידית הרשקובץ פחימה)

הספין המובהק הזה ימשיך להתלהט, והתשובה אליו חייבת להיות אחת: להזכיר את האמת שוב ושוב, גם מול החיוך הזחוח של עמית סגל. והאמת היא שלא מעניין אותנו מה רוצה לעשות אדם מבוגר סביב בית הספר, הוא פשוט לא יכול להסתובב שם ולהציע הצעות לילדים. זה צריך להיות שטח נייטרלי, כזה שבו אנחנו יכולים להניח את הילדים והנוער – הם שם כדי ללמוד, כן? – מבלי שנחשוש מאיזה מבוגר רנדומלי שיאכל להם את הראש. זה תקף לדוכני דת (כן, גם סיינטולוגיה, יהודים למען ישו וחברי הארי קרישנה) ולדוכני מכירות (חס וחלילה סוכן של רולאפס יפתח שם דוכן) ולדוכני פוליטיקאים ולדוכני פאקינג לימונדה. לא רוצים שאף אחד יסתובב ליד בית ספר. זה באמת כזה קשה להבין? או שאנחנו צריכים לפתוח דוכן ליד בית הספר של ילדיו של עמית סגל כדי להסביר להם את זה?

רק אחרי שתסבירו שוב ושוב את האמת הזו, תוכלו אולי לזכור בזמן אמת – עושים עליכם ספין, שוב ושוב. אף אחד לא שינה דבר, המציאות אותה מציאות, אבל עמית סגל החליט לגזור חתיכה קטנה מההסכם, ולשלוח המון עם לפידים בוערים לעברו של חולדאי. תזכרו שמול ההמון הזועם הזה, עומד ציבור חילוני חזק שלא נותן לשקרים ("אוסרים על הנחת תפילין") לבלבל אותנו. זה לא הקטע שלנו, אנחנו בכלל פלורליסטים. הנחנו בבית.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

שוב פעם עושים עלינו ספין, והפעם זה לא יעבור: לא, תושבי העיר לא שונאים יהדות ולא מתנגדים בשום צורה למצוות התפילין....

מאתמתן שרון20 במרץ 2024
אירוע דתי בתל אביב ללא הפרדה מגדרית. שמחת תורה בכיכר רבין, 2018 (צילום: גטי אימג'ס)

מדד החופש 2022: ההפרדה המגדרית חזרה. תל אביב רק במקום השני

מדד החופש 2022: ההפרדה המגדרית חזרה. תל אביב רק במקום השני

אירוע דתי בתל אביב ללא הפרדה מגדרית. שמחת תורה בכיכר רבין, 2018 (צילום: גטי אימג'ס)
אירוע דתי בתל אביב ללא הפרדה מגדרית. שמחת תורה בכיכר רבין, 2018 (צילום: גטי אימג'ס)

מדד ישראל חופשית מתפרסם זו השנה החמישית וממקם את תל אביב אחרי הוד השרון (ולצד גבעתיים) בכל הקשור לחופש הדת שהיא מעניקה לתושביה. מנכ"ל ישראל חופשית אורי קידר: "הכנסת ה-25 מביאה עמה סכנת הידרדרות ממשית בכל התחומים אותם אנו מודדים. נתניהו לא ירסן את שותפיו הקיצוניים"

תל אביב אוהבת לחשוב על עצמה כעל בירת החופש והשיוויון של ישראל, מעוז החילוניות הבלתי מתנצלת ומוקד ההתרחשות בחזית המאבק לחופש מדת. אבל מחשבות לחוד ומציאות לחוד: מדד החופש העירוני של ישראל חופשית שמתפרסם זו השנה החמישית ובודק את מידת החופש ממנה נהנים תושביהן של 31 ערים בישראל, מציב את תל אביב זו השנה השנייה ברציפות רק במקום השני (יחד עם גבעתיים), כשאל המקום הראשון מזנקת במפתיע הוד השרון.

דירוג הערים החופשיות בישראל (מקור: ישראל חופשית)
דירוג הערים החופשיות בישראל (מקור: ישראל חופשית)

מדד החופש העירוני מתפרסם זו השנה החמישית ובוחן עשר קטגוריות של חיי היום יום בעיר, החל מתחבורה ציבורית בשבת ומסחר בשבת, דרך תקציבי דת וחינוך, תמיכה בקהילת הלהט"ב, נוהל אירועים ובריכות בהפרדה, קבורה אזרחית ונישואים אזרחיים, פלורליזם דתי ועד תפקיד המועצה הדתית. תל אביב איבדה השנה נקודות רבות במדד אחרי שהעירייה חזרה בה מהנוהל העירוני שאסר אירועים בהפרדה מאז 2020, וכעת מאפשרת אותם על בסיס בחינה פרטנית. הוד השרון עקפה את תל אביב וגבעתיים במדד בזכות מספר שיפורים מהותיים במידת החופש האזרחי, ביניהם הצטרפות למיזם "נעים בסופ"ש", תחילת קבורה אזרחית בבית העלמין העירוני (מתי אצלנו?), והקמת מרשם זוגות עירוני שמאפשר לזוגות ידועים בציבור לקבל שירותים עירוניים כזוג.

>> עוד לא אבדה תקוותנו: 22 כללים למורד התל אביבי החדש
>> הפרדה מגדרית בתל אביב? בטח התכוונתם לאפליה מגדרית בתל אביב

את הטופ-10 של הערים החופשיות בישראל מאכלסות בעיקר ערי גוש דן, למעט מודיעין (מקום רביעי) ואילת (מקום 10), כשהערים הגדולות בישראל מדורגות במיקומים נמוכים ומדאיגים (חיפה במקום ה-11, באר שבע במקום ה-15, ירושלים במקום ה-24). ב"ישראל חופשית" מסבירים כי בשנה שבה כיהנה הכנסת ה-24, ועל פי מדד החופש העירוני, האופטימיות היחסית בנושאי דת ומדינה חלחלה גם לעיריות וכי המדד רשם שיפור בממוצע הארצי, כאשר לראשונה שש ערים חוצות בו את רף 70 האחוזים.

לא מספיק חופש. תל אביב (צילום: שאטרסטוק)
לא מספיק חופש. תל אביב (צילום: שאטרסטוק)

"הכנסת ה-25 מביאה עמה סכנת הידרדרות ממשית בכל התחומים אותם אנו מודדים", אמר מנכ"ל ישראל חופשית אורי קידר, "אין לי צל של ספק שכשחברי הממשלה המסתמנת מתבטאים בנושאי דת ומדינה ומביעים עמדות קיצוניות וחשוכות שמקומן בימי הביניים הם מתכוונים לזה. בכל מקום שבו יוכלו לפגוע בחופש של כולנו ובקיומה של ישראל כמדינה חופשית וליברלית הם יפעלו במלוא המרץ, ונתניהו שהביא את שותפיו הקיצוניים לעמדות השפעה חסרות תקדים לא ירסן אף אחד מהם. לראשי העיריות תפקיד מהותי במאמצי הבלימה שמתקרבים אלינו, לשמור בעירם על החופש של תושביהם, אבל הם לא לבד במערכה. הציבור הישראלי יעמוד על רגליו האחוריות לפני שיתן לגורמים חשוכים לקחת אותנו אחורה".את המדד המלא והמפורט של ישראל חופשית אפשר לקרוא כאן.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

מדד ישראל חופשית מתפרסם זו השנה החמישית וממקם את תל אביב אחרי הוד השרון (ולצד גבעתיים) בכל הקשור לחופש הדת שהיא...

מאתמערכת טיים אאוט8 בדצמבר 2022
מה, גם לחילונים יש זכויות? בית קברות אזרחי בישראל (צילום: שאטרסטוק)

קבורה חילונית בתל אביב? נסו את ראשון לציון בינתיים

קבורה חילונית בתל אביב? נסו את ראשון לציון בינתיים

מה, גם לחילונים יש זכויות? בית קברות אזרחי בישראל (צילום: שאטרסטוק)
מה, גם לחילונים יש זכויות? בית קברות אזרחי בישראל (צילום: שאטרסטוק)

אתר חדש מטעם עיריית תל אביב-יפו מנגיש לתושבים חילוניים מידע ושירותים בנושאי קבורה אזרחית. הקאץ'? אין קבורה כזאת בתל אביב. סגן ראש העיר ראובן לדיאנסקי: "בעזרת האתר אנחנו נשנה את זה"

אתר חדש מטעם עיריית תל אביב-יפו ובשיתוף בית דניאל ליהדות מתקדמת ירכז וינגיש מידע בנושא קבורה אזרחית בתל אביב. האתר, שמתהדר בכתובתliberal-tlv.com, יושק על ידי סגן ראש העיר ראובן לדיאנסקי שהוא גם יו"ר ועדת פלורליזם וליברליות בעיריית תל אביב-יפו.

האתר, מיוזמתו של לדיאנסקי, הוא פרויקט שירות לציבור שמטרתו לרכז ולהנגיש במקום אחד את המידע והשירותים לציבור הליברלי והחילוני בתל אביב-יפו. באילו שירותים מדובר? ובכן, נכון לעכשיו מדובר באפס מוחלט של שירותים. בשלב ראשון מרכז האתר מידע על קבורה אזרחית עבור תושבי העיר, אלא שאין בה כלל אפשרות כזאת והאתר מפנה את גולשיו לאופציות כאלה שקיימות בראשון לציון, נתניה ועמק חפר.

ראובן לדיאנסקי (צילום: רונן הרצוג)
ראובן לדיאנסקי (צילום: רונן הרצוג)

"בהקמת האתר שמתי לי כמטרה להנגיש את נושא הקבורה האזרחית עבור תושבי תל אביב-יפו", מסביר לדיאנסקי. "זה אבסורד שיותר מ-25 שנה עברו מאז נחקק חוק הקבורה האזרחית ועדיין תושבי העיר לא יכולים להיקבר על פי השקפתם וצו מצפונם. הקבורה האזרחית החלופית קמה כאלטרנטיבה לממסד החרדי במטרה לאפשר לציבור גדול של ישראלים ותל אביבים בפרט, לא לחיות תחת המטרייה ההלכתית. כיום אין לתושבי תל אביב אופציה לקבורה אזרחית חלופית, אולם בעזרת האתר אנחנו נשנה את זה".

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

אתר חדש מטעם עיריית תל אביב-יפו מנגיש לתושבים חילוניים מידע ושירותים בנושאי קבורה אזרחית. הקאץ'? אין קבורה כזאת בתל אביב. סגן...

מאתמערכת טיים אאוט23 באוגוסט 2021
מתפלל מחוץ לכנסייה בלוינסקי. צילום: שלומי יוסף

הכנסייה הרב תרבותית שמסתתרת לכם מתחת לאף
הבשורה על פי לוינסקי

הכנסייה הרב תרבותית שמסתתרת לכם מתחת לאף

על חורבות סניף בנק הפועלים בלוינסקי קמה כנסייה המשויכת לזרם חתרני בנצרות, ומקבצת מאמינים אריתראים, פיליפינים וספרדים

מתפלל מחוץ לכנסייה בלוינסקי. צילום: שלומי יוסף
מתפלל מחוץ לכנסייה בלוינסקי. צילום: שלומי יוסף

כמו אוכלוסיית הנשרים ברמת הגולן, בזה אחר זה סניפי בנקים נכחדים ונעלמים מהמרחב העירוני. בתקופתנו הדיגיטלית, אחד השירותים האקסקלוסיביים שהבנקים מציעים לנו זה עצם קיומם הממשי מחוץ לאפליקציה. אוכלוסייה שלמה של בני הגיל השלישי שלא הסתנכרנו עם ההתפתחויות הטכנולוגיות נותרים מאחור ונאלצים לתור ברחבי העיר אחר סניף פתוח. פקידים ועובדים זוטרים מפוטרים, הנכסים נמכרים או מושכרים והמרוויחים הגדולים והבלעדיים הם בעלי הבנק שמתייעלים, מתעשרים וחוסכים כסף על חשבוננו. אני לא יודע מה קורה לסניפי בנקים בגלגולם השני אבל סניף בנק הפועלים שלי ברחוב לוינסקי הפך לאחרונה לכנסייה משיחית. באופן כללי, כתושב רחוב לוינסקי דרומית לעלייה, אני מוקף כנסיות. אם אתם מחפשים הדתה, בואו לדרום תל אביב. יש פה יותר כנסיות מקיוסקים.

מדי סוף שבוע הופך המקלט של הבניין שלי לכנסייה פיליפינית מאולתרת שממירה שירי פופ אמריקאיים מהאייטיז לשירי הלל לישוע במבטא פיליפיני כבד. בפינה של לוינסקי ושד' הר ציון הפכה חנות רהיטים גדולה לכנסייה אריתראית אליה מתקבצים מדי שבת מאות מאמינים שחורים לבושים לבן כדי לחגוג חתונות, בריתות ואירועים. בכניסה יושב אריתראי עם עין אחת כחולה ומחלק מגיגית לחם אריתראי ספוגי ולח שמצוין לחמרמורת.

זוהי רק טעימה מתופעה הולכת וגדלה של הפיכת בתי עסקים לבתי תפילה מאולתרים, אבל חניכתה של הכנסייה החדשה במקום סניף הפועלים ז"ל בלוינסקי 69 היא משהו קצת אחר. להבדיל מכנסיות האינדי האלטרנטיביות, הכנסייה החדשה שנפתחה היא אחת מני סניפים רבים וממוסדים של הכנסייה האדוונטיסטית של היום השביעי הידועה גם בשמה "המשיחית שומרת השבת". הכנסייה היא חלק מזרם אדווניסטי בנצרות הפרוטסטנטית המאמין בביאתו השנייה של ישוע ובמסגרתו מקדשים את יום השבת. הכנסייה נוסדה ב־1863 בארצות הברית ומתנגדיה מגדירים אותה ככת יותר מאשר כנסייה נוצרית. הכנסייה בלוינסקי היא המרכז הקהילתי ה־29 של הכנסייה בארץ שמרכזיה נמצאים במקומות רבים כגון ירושלים, נצרת ואפילו רעננה. הכנסייה מפיצה ספרות בעברית, מפעילה לשכה הנקראת "קרן הידידות עם היהודים" ואף מיסיון שתפקידו לפנות ליהודים שרוצים להמיר את דתם.

הכנסייה בלוינסקי. צילום: שלומי יוסף
הכנסייה בלוינסקי. צילום: שלומי יוסף

היתקלותי הראשונה בכנסייה הייתה כשירדתי בשישי בערב להוציא כסף בכספומט הפועלים שנותר כאנדרטה לבנק. דלתות הבנק לשעבר היו פתוחות וסביבן התאספו עשרות אנשים מלאומים שונים לבושים בבגדי חג. פיליפינים, אריתראים, ניגרים, ספרדים, רומנים וקומץ אירופים בהירי שיער התערבבו יחדיו ויצרו בליל שפות נעים במיוחד ששיווה מראה כמעט אוטופי וקונטרסטי לעובדה שבספסל ממול נמנם נרקומן ממנו עלו ניחוחות נייס גיא חריפים שנדמו לריח קטורת המיתמר מבית תפילה.

הגעתי לבקר בשנית בתפילת שבת בבוקר. ריאל, בחור פיליפיני מרעננה שאיתו דיברתי קודם לכן ערך לי סיור. בקומה הראשונה שהייתה בעבר הלובי של הבנק הוקמה כנסייה דוברת ספרדית. בקומה השנייה שהייתה שמורה ללקוחות העסקיים ולחדרי ההנהלה הוקמה הכנסייה הבינלאומית דוברת האנגלית. מבעד לדלתות זכוכית שקופות שזכורות לי מהסניף ישבו פיליפינים, אריתראים, סודנים ושבדי אחד והקשיבו לחבר קהילתם הפיליפיני שסיפר כיצד בעבודתו הראשונה כפועל בניין,

הקבלן גזל ממנו את יום שבת כיום מנוחה, הוא התפלל לאלוהים שנענה לתפילותיו והעביר אותו לעבוד במטע תמרים בערבה. העבודה אמנם הייתה קשה יותר אך הוא קיבל חופשה בשבת ואת סופי השבוע הוא מעביר בתל אביב בקרבת הכנסייה. חדר הכספות לשעבר הומר להיות חדר משחקים לילדים. חשבתי שהיה מתאים לשים בכספת את ארון הקודש אבל גם חדר משחקים זו מטרה נעלה. במטבחון הקטנטן עמלו שתי פיליפיניות וישראלי כבן 60 על חלוקת פסטה ברוטב עגבניות לקערות חד פעמיות לקראת סעודת סוף התפילה. בינתיים שלוש פיליפניות זייפו שיר הלל לישוע בעוד גיסטריסטית עם לוק של נעמי שמר הפיליפינית מלווה אותן בפריטות עדינות על המיתר. אני לא יודע לענות על השאלה הפילוסופית מה עדיף – בנק או כנסייה? מוסד דתי או מוסד פיננסי? אבל אין ספק שלרגע אחד, בסניף בנק לשעבר בדרום תל אביב, נדמה כי מתקיים חזון אחרית הימים.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

על חורבות סניף בנק הפועלים בלוינסקי קמה כנסייה המשויכת לזרם חתרני בנצרות, ומקבצת מאמינים אריתראים, פיליפינים וספרדים

מאתירמי שיק בלום14 במאי 2019
נשען על הקהילה. לירן קוצ'ק כץ. צילום: איליה מלניקוב

שיחות על אלוהים עם אנשי דת: הנזיר הבודהיסטי לירן קוצ'ק כץ

שיחות על אלוהים עם אנשי דת: הנזיר הבודהיסטי לירן קוצ'ק כץ

"אין לי ביקורת על תל אביב. למה שתהיה לי?". הנזיר הבודהיסטי לירן קוצ'ק כץ, 36, מנכ"ל עמותת שיטה וחוכמה

נשען על הקהילה. לירן קוצ'ק כץ. צילום: איליה מלניקוב
נשען על הקהילה. לירן קוצ'ק כץ. צילום: איליה מלניקוב
5 באוקטובר 2016

את המנזר שלו קבע לירן קוצ'ק כץ הרחק מפסגות ההרים המקובלות בתחום. הוא יושב על גבול רמת גן־תל אביב ומלמד שם בודהיזם מזרם טיבטי בקבוצת קלאסיקה בודהיסטית בישראל. ביומיום הוא משמש כמנכ"ל עמותת שיטה וחוכמה, אבל התואר הזה רק נשמע קרייריסטי. "את הקהילה שלי הכרתי עוד לפני שהייתי נזיר", מספר קוצ'ק (זהו שמו הבודהיסטי, שפירושו "נשגב"). "אני שם כבר יותר מעשר שנים, אבל רק לפני שש הפכתי לנזיר. היחסים שלנו הם של חברים טובים. הם תומכים בי, בעיקר דואגים שיהיה לי מקום לינה ואוכל".

אז איך לירן כץ מרמת גן הפך לנזיר קוצ'ק?

"נחשפתי לעולם הבודהיסטי דרך טיולים בהודו וגם קצת בארץ. במסגרת התרגול הרוחני שלי זה היה נראה לי תרגול שמתאים לי יותר. בין כה וכה באופי שלי לא היו לי כוונות להקים משפחה או להביא ילדים, אז מהבחינה הזאת זה הסתדר".

איך מתבטאת הנזירות במסורת הבודהיסטית?

"הנזיר עוזב את חיי הבית והמשפחה ולא צובר נכסים כמו מכוניות או בתים. הוא צריך רק קורת הגג, אז אני גר בדירה צנועה וקטנה. אנחנו גם לא מגדלים שיער ולא עונדים תכשיטים, לא מתאפרים או מתגנדרים. גם נמנעים ממערפלי תודעה".

קשה להיות בודהיסט במקום כמו תל אביב?

"אני אגיד לך את האמת, הקושי הגדול שיכול היה להיות לי (ולי אין אותו כי בורכתי בקהילה מדהימה שעוזרת לי) הוא שנזיר באופן עקרוני לא אמור לבשל וללכת לקניות ולחשוב על כסף. הוא אמור לתרגל, ללמד. לשמחתי אני עושה תרגול ולימוד ויש לי, כאמור, קהילה שתומכת בי, אז אין לי את הדאגות האלה".

ומה אתה חושב על העיר?

"אין לי ביקורת עליה. למה שתהיה לי?".

תראה, זאת העיר הכי תאוותנית במזרח התיכון.

"אני יכול להגיד לך בוודאות שמספר המסעדות והמועדונים כאן הוא הגבוה ביותר באזור, אבל זו גם העיר עם מספר הסטודיואים ליוגה והמקומות לתרגול מדיטציה והתפתחות אישית הגבוה ביותר במזרח התיכון. זו גם אחת הערים המובילות בעולם במספר המסעדות שמגישות מנות צמחוניות וטבעוניות. אני עצמי רוצה, בעקבות החמלה, למנוע כמה שיותר סבל, לא רק עבור בני אדם. מה שמציל אותי בהקשר הזה הוא תל אביב. אפשר להסתכל עליה בכל מיני אספקטים, אבל בשורה התחתונה זה המקום שבו אני ממקד את התודעה שלי. אם הייתי חושב עליה דבר שלילי אז זה רק מפני שזה בא ממני ואז הייתי צריך לתקן משהו בעצמי".

עוד אנשי דת (ואתאיסט אחד) מדברים על אלוהים:
הרב אבי זרקי, המוהל הראשי לתל אביב
האב גבראב מהכנסייה בנווה שאנן
השיח' סטל סלימאן ממסגד נוזהה
הכומר האורתודוקסי נאסר קונסטנטין
האודיטור הסיינטולוגי ספי פישלר
הרב אליהו פרץ של קהילת סיני
האתאיסט עמיר שנבל

ומה הערכים הבודהיסטיים אומרים לך על החברה הישראלית כיום?

"בתור אדם רוחני שמלמד גם בארץ וגם בעולם, אני רואה שישראל נמצאת במקום גבוה מאוד מבחינה רוחנית. בסופו של דבר, כל עוד יש לך כסף והכל מתקתק, אתה לא מחפש תשובות. ברגע שמתחיל לקרות איזה משבר, אסון, תקלה, מחלה – אתה מרגיש מופתע. כשאין לך שליטה, אתה מתחיל לחפש תשובות, לא בעשיית כסף או בעוד תואר באוניברסיטה, אלא בעולם הרוח. אנשים מתחברים לאמונה בעקבות משבר או אסון שקרה להם בחיים. בארץ שלנו, בניגוד לרוב המדינות, כל אחד מכיר מישהו שנהרג במלחמה או בפיגוע טרור. אם הוא לא מכיר מישהו אישית, אז חבר שלו מכיר. יש פה מצוקה וסבל גדולים מאוד בחיים שלנו, בעיקר בגלל המצב הביטחוני, אז אנשים עוצרים לתהות: 'רגע, מה קורה פה?'. הרבה מהם עולים על דרך רוחנית, ובגלל זה יש ריבוי מאמינים בארץ. לא בהכרח בזרם הבודהיסטי".

יש אלוהים? נמק.

"זו שאלה מאוד מאוד מורכבת ואתה צריך להגדיר בשאלה הזאת מה זה אלוהים. הבודהיסטים מאמינים במלאכים ובגן עדן אך הם קושרים את כל זה לדברים שמושלכים מהעולם הפנימי, מהתודעה, לא כמשהו חיצוני שלא קשור אליי ומתקיים גם בלעדיי".

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

"אין לי ביקורת על תל אביב. למה שתהיה לי?". הנזיר הבודהיסטי לירן קוצ'ק כץ, 36, מנכ"ל עמותת שיטה וחוכמה

מאתאמיר סומר6 באוקטובר 2016
מידת הרחמים. השיח' סטל סלימאן. צילום: איליה מלניקוב

שיחות על אלוהים עם אנשי דת: השיח' סטל סלימאן ממסגד נוזהה

"הרע זה אני ואתה, האדם. החיים עצמם דווקא טובים. הארץ היא יפה, הבעיה היא בנו". השיח' סטל סלימאן, מסגד נוזהה בשד'...

מאתאמיר סומר6 באוקטובר 2016

כבדי תנועה: למה עיריות אחרות מפעילות הסעות בשבת, ותל אביב לא?

עיריית הרצליה החליטה להפעיל שירות הסעות חינמי בימי שבת. למה תל אביב לא תופסת טרמפ על התקדים?

מאתיונתן גת7 ביולי 2016
סיוט בחדר הילדים. מתוך התערוכה של עמית קבסה (צילום: ליאת אלבלינג)

דיוקן עצמי של אמן בפריפריה: ריאיון עם האמן העולה עמית קבסה

"אמנות היא דת", מצהיר האמן הדתי, המזרחי והפריפריאלי עמית קבסה. למרות כל הנתונים האלה, ובלי להתערבב עם היפסטרים - הוא הפך...

מאתמיטל רז9 ביוני 2016
אביגיל קובארי. צילום: יולי גורודינסקי

תשובה חלקית: קובארי הולכת מכות עם אלוהים גם באלבומה החדש

אל תמהרו לתייג את הסיפור של אביגיל קובארי, רוקרית כועסת שבאה מבית דתי, במשבצות המוכרות של חזרה בשאלה. היחסים שלה עם...

מאתאורי זר אביב27 בדצמבר 2015
איור: יובל רוביצ'ק

אַ מֶענטש

ברגע האמת יש רק שני סוגים של אנשים, אלה שמתנהגים כמו בני אדם ואלה שלא, וזה לא קשור להשקפה פוליטית, ביטחונית...

מאתעוזי וייל22 באוקטובר 2015
ראו עוד
popup-image

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?

(במקום 19.90 ש"ח)
כן, אני רוצה!