Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
חשוב לי לציין: הנטיות האידיאולוגיות של ינון מגל לא מטרידות אותי. זה נכון, אני מתנגדת לדעות שמייצגת מפלגת הבית היהודי, אבל מעולם לא ייחסתי למגל חשיבות יתרה בשיח הפוליטי.מה כן מטריד אותי?
[tmwdfpad]מטריד אותי שאני לא יכולה ללכת ברחוב בתחושת בטחון בלי שגבר מוכר יתלווה אלי, ולא משנה באיזו שעה של היום מדובר. מטריד אותי שאני לא יכולה לגור במקומות מסוימים שבהם גבר כן יכול. מטריד אותי שאם יקרה לי משהו, יגידו שביקשתי את זה, או כיוונתי לזה, שהחמיאו לי, או שיש לי מזל שבכלל מישהו נגע בי.
מטריד אותי שדמי מותר, שעושים רומנטיזציה לתוקפים של נשים כמוני. מטריד אותי שלפני כמה חודשים, אולי שנה, תקף אותי גבר כדי להסביר לי שחברה שלי, שאמרה למכריה, ולי ביניהם, שהוא תקף אותה מינית בחומרה, טועה. אז הוא תקף אותי, כדי להוכיח שהוא לא תוקף על רקע מיני ושהכל בכלל בסדר. מטריד אותי שהדברים האלה קורים לנשים, ויקרו, לא בסמטה חשוכה ברחוב אפל, אלא בבר שאנחנו יוצאת אליו בקביעות, ברחוב שאנחנו מתגוררות בו, בעבודה שלנו, אפילו בבית שלנו.
מטריד אותי, יותר מהדעות הפוליטיות של ח"כ טרי אחד מתוך מאה ועשרים, יותר מהעובדה שהמדינה הזו הולכת לאבדון – שאני לא יכולה ללכת, סתם כך, בסביבה המוכרת לי, בלי שיבוא איזה ינון – האיש, האדם הפרטי, אפילו לא הפוליטיקאי – ויעשה איתי מה שבא לו כי אני אישה אז מותר.
ינון מגל כנראה לא הטריד כי הוא הרגיש שכרון כוח מתפקידו הבכיר בתקשורת (הוא בדיוק פרש ממנו) או מתוקף היותו חבר בכנסת ישראל (הוא "התנצל" על מעשיו ב"חיים הקודמים"). הוא הטריד כאדם פרטי, הטרידכגבר. כי הוא חושב, כמו רבים אחרים, שאם יש לו זין, ולמישהי יש ציצים ותחת, אז הם והיא שם בשבילו לצרכים שהוא בוחר בהם. ככה זה כשאתה מרגיש שאדם אחר נועד, בהוויתו, להיות פחות ממך, לספק את הצרכים שלך, להיות שעשוע.
אז כן, לא מטרידות אותי הדעות הימניות של ינון מגל. כלומר – לא כרגע. לא בכל רגע ורגע, בכל הליכה ברחוב, בכל יציאה מהבית, לפעמים גם בתוכו. לא החשש מהימניות שלו הוא שמלווה אותי בכל צעד שאני צועדת.
מטריד אותי שמטרידים אותי.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
חטא חתול: איך פותרים את בעיית חתולי הרחוב בתל אביב?
ראיתם חתול רחוב שאוזנו חתוכה בקצה? הוא כנראה מסורס. 63 אחוז מחתולי הרחוב בתל אביב עברו עיקור - אך המומחים מזהירים כי רק שיעור גבוה יותר של ניתוחים ישפר את תנאי המחיה שלהם. ואיך היתה משפיעה ההחלטה של אורי אריאל על חתולי העיר? היא לא. אבל תודה בכל זאת ליועמ"ש שפתר את זה
רק יומיים אחרי הצעת "טרנספר החתולים" חזר בו שר החקלאות אורי אריאל (הבית היהודי) מההצעה ואמר: "נא להחזיר את הוויזות של החתולים לכיס". אך למרות המהומה מהיוזמה המגוחכת, לא חזר בו השר מהחלטה לא פחות קשה: להפסיק סירוס ועיקור של חתולי רחוב בגלל איסור הלכתי.
נכון להיום הדעה הרווחת היא כי סירוס ועיקור הם השיטה האפקטיבית ביותר למניעת התרבות מוגזמת של חתולי רחוב, שסובלים מרעב וממחלות. תוחלת החיים הממוצעת של חתול רחוב היא שנה עד שלוש שנים בלבד, בעוד חתול בית מטופח יכול לחיות גם יותר מ־14 שנה.
לפי הצעתו המתוקנת של ח"כ אריאל, במקום טרנספר למדינה זרה יועבר כל התקציב המיועד לעיקור ולסירוס – ארבעה וחצי מיליון ש"ח – למימון מחקר למציאת שיטות חלופיות להתרבותם. היועמ"ש אסר עליו, והשאיר את התקציב כמות שהוא, אך בכל מקרה ולמזלם של חובבי החתולים בעיר, עיריית תל אביב לא מסתמכת על התקציב הממשלתי ופועלת באופן עצמאי לסירוסם ולעיקורם של חתולי הרחוב. "ב־21 השנים האחרונות, מאז החלה עיריית תל אביב בעיקור ובסירוס חתולי רחוב, פעלנו מהתקציב שלנו", אומר הווטרינר העירוני ד"ר צבי גלין. "בתקופה זו ערכנו כ־60 אלף ניתוחים. אם בשכונה מסוימת 65 אחוז מהחתולים מעוקרים, קצב ההתרבות זניח משום שחתול היא חיה טריטוריאלית שבדרך כלל לא עוזבת את אזור המחיה שלה. אני חושב שהדרך הטובה ביותר הקיימת כיום בעולם לצמצום התרבות של חיות חסרות בית היא באמצעות עיקור וסירוס".
דילמת המאכילים
אף שמרבית המומחים העוסקים בנושא תומכים באופן נמרץ בסירוס ובעיקור, נראה שלא תמיד השיטה אפקטיבית במיוחד. כך למשל מחקרים שונים מוכיחים כי סירוס של פחות מ־90 אחוזים מאוכלוסיית החתולים באזור מסוים אינו מונע כלל ועיקר את התרבותם. בתל אביב חיים כיום, לפי ההערכות, כ־40 אלף חתולי רחוב, מתוכם 63 אחוז מסורסים או מעוקרים.
דפנה דעואל – מנהלת שיווק, מתנדבים וקשרי קהילה בעמותת SOS חיות – סבורה שלמרות המחקרים, כרגע יתקשה משרד החקלאות למצוא שיטה יעילה יותר למניעת ההתרבות. "הפתרונות של משרד החקלאות משונים מאוד", היא אומרת. "אם השר רוצה לסרס או לעקר באמצעות תרופה, כדאי שקודם כל יבדוק מה קיים. יש מחקר שהוכיח כי ניתן לעקר חתולים בזריקה באופן זמני, אבל זה יעיל לתקופה של עד חמש שנים. מדובר בפתרון מצוין עבור אלו שלא רוצים לעקר מטעמי דת, אך צריך לקחת בחשבון שלא פשוט למצוא חתול רחוב ולהביא אותו לזריקה פעם נוספת".
אורי פאר, מנכ"ל עמותת גרגורים למען רווחת החתולים, מציין לטובה את עיריית תל אביב, אך טוען שכדי להשיג תוצאות בשטח יש לשאוף לשיעור סירוס גבוה יותר. "אם לא מגיעים למצב של שיעור סירוס גבוה זה לא אפקטיבי במיוחד", הוא מסביר.
בחוות דעת שהגישו לפני כמה שנים פרופ' אלי גפן ופרופ' יורם יום־טוב מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, מוצגת עמדה מאוד לא פופולרית: לדבריהם יש להרדים חלק ניכר מחתולי הרחוב.
"הפתרון ההגיוני לריבוי החתולים הוא בטיפול בסיבות לריבוים, ובראש ובראשונה בעודף המזון שמציע להם האדם", כתבו אז החוקרים. "מאכילי החתולים צריכים להכיר בכך שהם נושאים באחריות למעשיהם. כל עוד אוכלוסיות החתולים הולכות וגדלות, אין מנוס מלהתקין תקנות שתאפשרנה ללכוד ולהרדים חתולים בכל שטח שאינו שטח עירוני מובהק, וכן באזורים עירוניים שבהם צפיפותם תעלה מעל רמה מסוימת".
פרופ' גפן מודה כי אינו נוהג לדבר בפומבי על חתולי הרחוב משום שהוא מודע לכך שמדובר בעניין טעון. "הסיבה שאני לא מרבה להופיע בתקשורת היא מפני שאנשים שאוהבים את החתולים פשוט לא חושבים בצורה הגיונית", הוא מסביר. "זו בעיה מאוד קשה, גם של העברת מחלות וגם בהשפעה על הסביבה האקולוגית. בסופו של דבר אנחנו מייצרים את זה, אם אנשים מאכילים אותם זה גורם לריבוי".
מדוע עיקור נתפס בעיניך כפתרון לא יעיל?
"הסיבה שזה לא מצליח היא שצריך לעקר 90 אחוזים מהאוכלוסייה. במציאות שיעור העיקור נמוך בהרבה ואין אפשרות מעשית ללכוד ולעקר את מרבית האוכלוסייה. השקיעו בזה הרבה מאוד כסף ולא יצא מזה שום דבר באף מקום בעולם, בטח לא בעיר גדולה כמו תל אביב. על מנת שניתן יהיה לעקר את כל אוכלוסיית החתולים צריך צבא של וטרינרים.
"מצד אחד אוהבי החתולים תומכים באוכלוסייה, אך מצד שני רוצים לדלל אותה, אי אפשר להחזיק את המקל בשני הקצוות", הוא ממשיך. "חשוב להבין שחתולים שחיים ברחוב סובלים. להחזיק חתולים בתנאים ירודים ובמצב של רעב תמידי זה הומני? לא בטוח".
חתולי רחוב. צילום: Shutterstock
מרפאה חדשה במחיר מסובסד
למרות הביקורת שמעלה פרופ' גפן, שרה, מאכילת חתולים ממרכז העיר מסבירה כי מבחינתה מדובר בשליחות. "אני חושבת שזה עניין של חזק מול חלש", היא אומרת. "אני לא יכולה לראות חיה רעבה וסובלת. החתולים לא עושים רע לאף אדם, אנשים כמונו דואגים לחסן אותם נגד מחלות ולעקר ולסרס כמה שניתן. כל עוד אני יכולה, אמשיך לדאוג לבעלי החיים האלו שאני כל כך אוהבת".
מלבד שרה, בתל אביב פועלים בסביבות 5,000 מאכילי חתולים. ד"ר גלין טוען כי בשל כך מצבם של חתולי הרחוב בעיר סביר באופן יחסי. "בתל אביב אין דבר כזה חתולים חסרי בית שאין מאחוריהם מישהו", הוא מסביר. "חתול לא חי מזבל, זו אגדה אורבנית. אנחנו יודעים מי המאכילים ומצויים בקשר איתם גם אחרי סירוס ועיקור, משום שהעירייה נותנת שירותים נלווים כמו טיפול במחלות ובפציעות".
עיריית תל אביב מספקת שירות סירוס ועיקור בחינם לתושבי העיר עבור חתולי רחוב, אך זמן ההמתנה המשוער הוא כחצי שנה. בעקבות הצורך בשירותים כאלה, מבטיחה דפנה דעואל כי עמותת SOS תפתח מרפאה משלה בחודשים הקרובים. "אנחנו הולכים להקים מרפאת עיקורים וכרגע מגייסים תרומות", היא אומרת. "גם עכשיו אנחנו עושים את זה במחירים מסובסדים עבור מאכילי החתולים והרשויות, ובמרפאה החדשה נעשה את זה במחירים אטרקטיביים יותר".
פרטים לגבי סירוס ועיקור חתולים דרך עיריית תל אביב אפשר למצוא באתר העירייה ובמוקד העירוני 106.
לתרומות עבור העמותות השונות:
SOS חיות: 7441010־03
גרגורים: 2447848־054
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
הפגנה של ערבים ישראלים נגד טרור תתקיים באוניברסיטת תל אביב
ביום חמישי ה-22.10, תיערך באוניברסיטת תל אביב הפגנה של ערבים ישראלים נגד הטרור. "אני רוצה שהסטודנטים הערבים והיהודים יבינו שיש קול אחר בחברה הערבית, שגאה בזהות הישראלית"
את ההסלמה במצב הביטחוני קשה לפספס, כמו גם את התגובות שמתעוררות בקרב הציבור כלפיה, ושמגיעות מכיוונים שונים, חלקם מפתיעים – העיתונאית לוסי אהריש האשימה בשידור את חברי הכנסת מטעם הרשימה המשותפת בהסתה לאלימות, או עלי סלאם, ראש עיריית נצרת, שצולם צועק בכעס על העומד בראש אותה הרשימה, ח"כ איימן עודה.
מחר (חמישי, 22.10) צפויים ערבים ישראלים להפגין נגד הטרור באוניברסיטת תל אביב. על המודעות שנתלו בקמפוס האוניברסיטה לקראת ההפגנה, שתתקיים בכיכר אנטין הסמוכה לשער 7 ב-20:30, נכתב כי מדובר ב"הפגנת כבוד וגאווה נגד קולות ההסתה הערביים"."ההפגנה היא נגד הטרור הערבי, הפגנת הזדהות עם העם היהודי", מוסרת יוזמת ההפגנה, אנט חאסכייה. "זו הפגנה הקוראת לשותפות נגד הטרור הערבי הפלסטיני ביהודים".
הקול האמיתי. מתוך הכרזה בעמוד הפייסבוק
חאסכייה, ערבייה-מוסלמית חילונית ילידת עכו, עומדת בראש העמותה "הקול האמיתי" שמבקשת להשמיע את קולם של ערבים ישראלים ציונים, ושמסייעת בין היתר גם לצעירים מהמגזר הערבי המבקשים להתגייס לצה"ל או לשירות לאומי. שלושת ילדיה של חאסכייה שירתו בצה"ל, ובנה הצעיר אף השתתף במבצע צוק איתן כחייל גולני. לקראת הבחירות האחרונות, התמודדה חאסכייה בפריימריז של מפלגת "הבית היהודי". התכנית לעתיד היא להפוך את העמותה שבראשותה – למפלגה.
"אחרי כל פיגוע אני מתכנסת בעצמי, בוכה, מבקשת סליחה ומרגישה רע", מספרת חאסכייה. "תמיד רציתי לארגן אירוע כזה". ההפגנה עתידה להתקיים דווקא במקום בו נערכה השבוע הפגנה של התאים הערביים נגד הכיבוש – הפגנה שהפנתה אצבע מאשימה כלפי ממשלת ישראל. "הסטודנטים הערבים המהללים את השאהידים ויורקים לבאר ממנו כולם שותים", היא מסבירה. "במדינה אחרת היו נזרקים מאחורי סורג ובריח. אני רוצה שהסטודנטים הערבים והיהודים יבינו שיש קול אחר בחברה הערבית, הגאה בזהות הישראלית. גם אם יגיעו רק עשרה מפגינים, מבחינתי זה ניצחון על היריבים הקיצוניים ועל הח"כים הערבים והמסיתים למיניהם".
"ערבים נגד טרור" – הפגנה נגד קולות ההסתה הערביים יום חמישי – 22.10, בשעה 20:30 שער 7, אוניברסיטת תל אביב
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
ממשלת נתניהו הרביעית הולכת ומסתמנת כממשלה שתעביר את כל אותם רעיונות של הימין שלא הצליחו להתרומם בשנים האחרונות. השבוע פורסם כי במסגרת ההסכמים הקואליציוניים דורש הליכוד מכל המפלגות לתמוך ביוזמת "בוררות חובה", שנועדה למנוע את זכות השביתה מעובדים רבים במשק. על פי הצעת החוק הזאת, שיזם הבית היהודי בעת כהונת הכנסת הקודמת, עובדים ב"שירותים חיוניים" יופנו בעת סכסוכי עבודה למוסד בוררות חדש, ומי שלא יישמע לפסיקות המוסד הזה יפוטר ללא פיצויים. כך תוכל המדינה להעביר את השינויים המבניים ואת תוכניות ההפרטה הגדולות שלה בלי התנגדות משמעותית.
בישראל מתנהל זה שני עשורים קמפיין נגד העבודה המאורגנת, בהובלת הממשלה ובהשתתפות כל כלי התקשורת (ובעיקר "דה מארקר"). במסגרת הקמפיין סומנו שניים־שלושה ועדים גדולים (חברת החשמל, נמל אשדוד) כמי שתוקעים את המשק הישראלי, מרוויחים שכר מופרך ומעלים את יוקר המחיה. יש כמובן מקום לביקורת על הוועדים הגדולים, אבל המטרה האמיתית של הקמפיין הזה היא להסיט את הזעם הציבורי בנושאים כמו דיור ושחיקת השכר מהממשלה ומבעלי ההון לגורמים אחרים. הרווחים העצומים של הבנקים, המונופולים של תעשיית המזון, השליטה של משפחות אחדות בכלכלה או הריכוז של חלק ניכר ממשק האנרגיה הישראלי בידי אדם אחד (יצחק תשובה) – כל אלו נשכחים לטובת החיטוט בתלושי השכר של עובדי הכפיים שהתמזל מזלם להרוויח משכורת ראויה.
חוק הבוררות חובה הוא שיאו של המהלך. אחרי שהוא יעבור, עוד ועוד תעשיות וענפי שירותים יבקשו להיות מוגדרים כ"שירותים חיוניים" שבהם אסור לשבות. כבר היום מנסים בחברת כימיקלים לישראל של האחים עופר למנוע מהעובדים לשבות על רקע תוכנית פיטורים גדולה, בטענה שמדובר ב"שביתה פוליטית".
על פי החוק המוצע ייאסרו גם "שביתות הזדהות", כלומר שביתות שמוכרזות למען ועד אחר או למען מטרה כוללת (האיסור על סולידריות הוא הרי תמצית האידיאולוגיה של הימין). אי אפשר להפריז בחשיבות הזכות הזאת. האיום בשביתות הזדהות היה למשל הכלי המרכזי שהביא לעליות שכר המינימום האחרונות. אם ראיתם עוד כמה שקלים בתלושי המשכורת שלכם בשנים האחרונות, זה (גם) בגלל אותם ועדים שלימדו אתכם לשנוא.
נתניהו, אביר הקפיטליזם הישראלי, מנסה ליישם בישראל את אותם רעיונות שהובילו את העולם למשבר כלכלי מתמשך שסופו עדיין לא נראה באופק. ההפרטה חסרת הגבולות חיסלה שירותים מעולים במערב אירופה כמו שירות הרכבות בבריטניה, וצימחה דור חדש של עובדים עניים ושל צעירים חסרי עתיד כלכלי. האירוניה היא שדווקא משום שישראל עברה את המשבר הכלכלי יחסית בשלום, אפשר לשווק בה את אותם רעיונות איומים שפגעו במאות מיליוני אזרחים במערב. אבל יש כנראה דברים שלומדים רק בדרך הקשה.
הערה אישית: זה הטור האחרון במדור שלי. תודה לכל מי שקרא.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
