>> המעצבת תמי חומסקי מתגוררת בבית קטן עם גינה בשיכון הקצינים סמוך לבית החולים איכילוב. במשך 18 שנים היא הפעילה את המותג שלה T/9 מסטודיו בקרית המלאכה ופריטים בעיצובה נמכרו בבוטיקים קטנים לקהל נאמן, אלא שהמצב טרף את הקלפים. בעקבות שינויים כלכליים ומצפוניים בהרגלי הצריכה והעדפת קנייה באונליין, שמצריכה אופרציה מסוג שונה, היא בחרה לעבור לפורמט פופ אפ, שבו עדיין קיים מפגש פנים אל פנים עם הלקוחות אך ללא מחויבות להימצאות בחלל קבוע על כל המשתמע מכך. הפופ אפ הנוכחי יתקיים במשך שני סופי השבוע הקרובים (היום ומחר 31.5-30.5, וגם בשבוע הבא, 7.6-6.6) ברחוב מנחם בגין 50 החל מהשעה 10:00. למען הסר ספק – כל הפריטים חדשים, מיוצרים במיוחד (כולל הטקסטיל עצמו) ונתפרים בארץ.

>> בית עם סקס אפיל וקפיצה קטנה לניינטיז // העיר של קרן מור
>> בית קפה מהאגדות ומקום שנותן כוח להאמין // העיר של ליאת יצחקי

1. בית רדיקל

אני אוהבת את בית רדיקל בגלל התוכן, ההיסטוריה והאדריכלות. יש קסם במבני תעשייה שמקפלים מאחוריהם סיפור שקשור לתולדות העיר. בית רדיקל מהווה מקום מפגש לרעיונות ומתקיימות בו הרצאות מעניינות, והתוכן הקולינרי מעניין גם כן.
התחייה 27 פינת הרצל

2. CCA

מרכז לאמנות עכשווית שהוא בין גלריה למוזיאון. שיתוף פעולה בינלאומי ואוצרות נבונה של ניקולה טרצי מפגישים אמנים צעירים מהארץ והעולם ומייצרים מרחב לתוכן מרתק ולחשיבה אחרת.
צדוק הכהן 20

3. בית ארקפה

עוד בניין תעשייתי שאני אוהבת בגלל ההיסטוריה שלו. בבית ארקפה ניתן עדיין לראות את שרידי המבנה הישן, שמשמש רקע למכונות קלייה וטחינה ומאפשר ממש לצפות בתהליכי הכנת הקפה. מאחור יש חצר שקטה וירוקה, שמפתיע לגלות במקום שנמצא קצת בשוליים, במקום שפחות מסתובבים בו.
הצפירה 23

4. מוזיאון נחום גוטמן לאמנות

נחום גוטמן הוא אחד מהאמנים שפעלו בתל אביב ומגדירים אותה עד היום. המוזיאון בשבזי הוא כמו שמורת טבע קטנה, עם תערוכות שמצליחות להפתיע. לצד תערוכת הקבע, המציגה עבודות היסטוריות של נחום גוטמן התל אביבי, אפשר למצוא כאן תערוכות מפתיעות כמו "עור וצל", תערוכת וידיאו ארט של בן הגרי, אמן בינלאומי שעבודותיו מוצגות עכשיו. בעיניי המוזיאון הוא מקום שמצליח לקשור קצוות מקומיים ובינלאומיים.
שמעון רוקח 21

5. גן יעקב

פיסת טבע במרכז העיר, שלמרות מיקומה נמצאת בכל זאת קצת בשוליים ונסתרת מהעין. אני אוהבת את האדריכלות שתכנן יעקב רכטר, את השקט ואת הצמחייה, ובמיוחד את פריחת הוויסטריה.

מקום לא אהוב בעיר:

הצומת שמול תחנת רכבת סבידור, פיסת קרקע שגובלת בכבישים סואנים ואינה ידידותית להולכי רגל. מקום מוזנח, עצוב ולא מטופח שנופל בין הכיסאות של הרשויות המקומיות.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
"העיקר זה המילים", המופע של יוני רכטר ותזמורת המהפכה. הייתי במופע הראשון מתוך שלושה, שכל אחד מוקדש למשורר מרכזי בחייו של רכטר – דליה רביקוביץ', אברהם חלפי ועלי מוהר. רכטר מעלה לבמה מוזיקאים אורחים, שמעניקים פרשנות חדשה לשירים, ולמרות שבמופע אין שום איזכור לפוליטיקה – כשהמוזיקה נדמה והקהל עמד להתפזר, אחד הצופים צעק בקול "את כולם" והקהל ענה "עכ-שיו", וכך שלוש פעמים. התרגשתי עד דמעות.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
לא יצירה מסוימת אלא עצם היצירה והעשייה. כל עשייה בכל העולמות – יצירה, התנדבות, חקלאות – כל יוזמה שהיא, בין שהיא בקנה מידה אישי ועד אירועים כמותערוכת צבע טרי. הארץ שלנו מלאה באנשים שהעשייה שלהם מעוררת השראה.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
כשאנו נמצאים יותר מ-600 יום מאז פרוץ המלחמה, ויש עדיין 58 חטופים בידי החמאס – חד משמעית צריך לתרום או להתנדב בכל צורה שהיאלמען מטה החטופים. אין חשוב מכך.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
העיתונאית סיון קלינגבייל, שפרסמה את הספר"אני מניר עוז", ובו ראיונות שהיא ואחותה שני קלינגבייל-שילה ערכו עם אנשי הקיבוץ. הוריה ממקימי קיבוץ ניר עוז, ובספר היא חוזרת אליהם ואל צורות ההתיישבות השונות שיש לנו, העיר והכפר, ומראה שכולנו קשורים. חשוב להכיר את ההיסטוריה והסוציולוגיה של מדינת ישראל.

מה יהיה?
אני מאמינה שאם נצליח לגרום לשינוי בבחירות הקרובות, נתקן, נבנה, נקים ונשקם את המדינה. אבל כל אחד צריך לדאוג לכך באופן אישי, להביא את השכן הפסימי, הילד שלא מתעניין בפוליטיקה ואת הקרובים שבחו"ל וכל המתלבטים כדי לגרום לשינוי. אני לא אומרת במי לבחור, אבל שינוי צריך להיות כדי שנוכל לבנות משהו חדש וטוב. כמי שנמצאת בעולם השכול כבר 30 שנה, לאחר ששכלתי את שני אחיי, אני מאמינה שבמלחמה אין תוחלת אך בסופה יכולה להיות תקומה. יש תוכניות לשיקום ואנשים שיכולים להוציא אותן לפועל לו רק תינתן ההזדמנות.

• העיר שלי
• אופנה ישראלית
• בית רדיקל
• cca
• ארקפה
• מוזיאון נחום גוטמן
• גן יעקב

רעות ברנע היא עיתונאית ועורכת (פה בטיים אאוט, במגזיןפורטפוליוובמגזיןטקסטורה), מדריכה סיורי אמנות, אוצרת עצמאית וחברת צוות בבית לאמנות ישראלית. בשבוע שעבר נפתחהבמוזיאון נחום גוטמן לאמנותבנווה צדק התערוכה באוצרותה "הצדף הכי יקר", תערוכה לכל המשפחה ובה 20 עבודות אמנות שמתכתבות עם שירי הילדים של מיה מיטב. במקבילרואים השירים אור בספר חדש, שבו מופיעות גם היצירות לצד כל שיר

>> מקום שמרומם את הנפש וריח שמחזיר לילדות// העיר של שי גבסו
>> חלקת טבע פלאית ומקום להרגיש בו שהכל יהיה בסדר// העיר של נטע חוטר

1. דרך סלמה

דרך סלמה כשמה כן היא, הדרך שלי בערך לכל מקום. השער שלי לעולם. נכון, יש כאלה שזכו בשערים מהודרים יותר, אולי אפילו כאלה שיש בהם צל בשעה מסוימת ביום, אבל זה השער שלי ואני חיה איתו בשלום. לפעמים אני תוהה איזה אחוז מהחיים שלי אני מבלה בהליכה על סלמה, בין אם על הציר מערבה לכיוון יפו או על זה מזרחה לכיוון קרית המלאכה. כשנקודת המוצא שלך היא פלורנטין ואת לא מאמינה ברכבים פרטיים, אין מנוס מלמצוא את עצמך הולכת על סלמה. כמעט כל יום. זו לא תמיד חוויה פסטורלית, אבל פסטורליות היא גם ככה אוברייטד בעיני. בסביבת אגזוזים של אוטובוסים, אתרי בנייה רועשים ועבודות בלתי פוסקות בכביש – אני מרגישה הכי בבית.

2. קריית המלאכה

אם בסלמה אני מרגישה בבית, בקרית המלאכה אני מרגישה סלב. בעיקר אם זה בוקר שישי או שבת, אבל גם באמצע השבוע, אני מוצאת את עצמי מסתובבת בממלכת שביל המרץ-המפעל-התנופה ומנופפת לשלום לא.נשים שאני לא מזהה משל הייתי מלכת אנגליה. אני לא יכולה לבחור מקום אחד בקריה, כי היא שופעת בכל כך הרבה חללי תצוגה שווים שתמיד יש בהם מה לראות, והכל גם מתחלף נורא מהר אז אף פעם לא משעמם. וכן, יש עדיין מלא א.נשים שלא דרכו בה רגל בחיים. איך אומר הבן שלי? בעיה שלהם.

3. רחוב אלנבי (ז"ל)

אלנבי היה האהבה הראשונה שלי בתל אביב. הרחוב שהשיטוט בו הרגיש לי כאילו גיליתי את אמריקה וניצחתי את העולם בו זמנית. המקום שבו הייתי מבלה 40 דקות ויוצאת עם שני ג'ינסים, ארבע חולצות ושלושה זוגות נעליים בסכום כולל של 119.90 ש"ח. ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות והבדים הסינטטיים תוצרת בנגלדש שאני כל כך אוהבת. בחודשים האחרונים אלנבי עובר תהליך של גסיסה מתקדמת, הודות לעבודות הרכבת הקלה שאני כמובן מאוד בעדה. ועדיין, בכל פעם שיוצא לי להתהלך בו אני מרגישה את החיסול הממוקד הזה בבטן. מי ייתן ועוד נזכה לתקומה מחודשת של בוטיק רינה והכל בדולר בימינו אמן.

4. "ישנים" // יעל פרנק

קודם כל כי חתולות הן בכללי הדבר הכי טוב שקיים בעולם. אחר כך כי זה פסל משגע, חכם ומצחיק בלוקיישן מדויק. יעל פרנק הציבה אותו במסגרת פרוייקט פיסול החוצות החדש של עיריית ת"א-יפו (יש בסך הכל 30 מהם פזורים ברחבי העיר). הוא נמצא בדרך שלי למוזיאון (מקום שראוי לקטגוריה נפרדת אבל מה לעשות אין מקום להכל), וגם בדרך חזרה מקפלן אם כיסיתי את מכסת הצעדים היומית שלי ואני מפרגנת לעצמי בנסיעה הביתה ברכבת הקלה. וגם, זה בערך הכי הרבה טבע שאני יכולה להכיל.פינת שאול המלך-בגין

5. יפו העתיקה

באתי בגלל האמנות, נשארתי בגלל הא.נשים. ליפו העתיקה התוודעתי מקרוב בשנים האחרונות, הודות לסיורים, תערוכות ועניינים אחרים שלקחו אותי אליה. מעבר לעובדה שמדובר באזור יפה מבחינה אובייקטיבית, עם הנוף הכי שווה לים והמקום היחיד שבו איתרתי תרנגולים שחיים על עצים, גיליתי גם שמדובר במקום עם הא.נשים הכי חמודיםות שחיים ועובדים בו והופכיםות אותו למה שהוא.

מקום לא אהוב בעיר

קל.רמת החייל. מקום שלא ברור איך הוא עדיין קורה. הכל בו מורכב ומסובך ואי אפשר להגיע אליו בשום צורה (תחבורה ציבורית או רכב פרטי, אותו חרא), ומשום מה המון א.נשים עדיין נאלצים להגיע אליו על בסיס יומיומי. תודה לאל שאני כבר לא אחת מהן.

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
"לא לפי הספר", מופע שהוא משהו בין הרצאה על אופנה לאירוע מוזיקלי לאמנות לעיצוב ולספרות – של המאסטרית יערה קידר יחד עם אורן ברזילי (כן, מהקספרים). יערה היא הסטורי-טלרית הכי טובה שאני מכירה, והיא יודעת לתפור סיפורים בצורה שאני יכולה רק להתקנא בה. אורן מתבל את הסיפורים בשירים והכל מלווה באיורים משגעים של גפן רפאלי, עוד אחת שנוטף ממנה כשרון בגאלונים.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
הגלויה היומית של אנגלמאיר. האיש הרגיש הזה מאייר יום יום כבר כמעט שמונה חודשים עבודה חדשה שרלוונטית לטרללת הזאת שאנחנו חיים בה. בעקביות, מבלי לפספס אף יום וכמעט אף מאורע. כולן מלוות בטקסטים שהם סיפורים מרגשים בפני עצמם, לפעמים אפילו יותר מהאיורים, ובאיזשהו אופן מפתיע הן נותנות קצת תקווה, כל יום מחדש.

לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
"מקומות שמורים", מיזם שעושה עבודת קודש בהנגשת תכנים של תרבות ואמנות לילדיםות (וגם למבוגריםות) ממגוון נוירולוגי (אוטיזם, הפרעות קשב וריכוז, לקויות למידה מורכבות, ויסות חושי, טורט, מש"ה ועוד). נכון, אני מקורבת, אבל מאוד גאה בזה שיש א.נשים מהמשפחה הקרובה שלי שבאמת משניםות את העולם.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
כל מי שעומד.ת על בסיס יומיומי בשער בגין. אני מעריצה את הכוחות והלוואי שהם.ן לא יצטרכו לעשות את זה לאורך זמן.

מה יהיה?
אלוקימה יודעת. אני אדם אופטימי מטבעי והתבגרתי בניינטיז אז איפשהו במקום לא-מאוד רציונלי במוח שלי אני עוד מאמינה שיום אחד יהיה פה שלום. לפעמים אני מיואשת, לפעמים אני כועסת, לפעמים אני דואגת לעתיד של הילדים שלי פה. אבל אני משתדלת להתרכז בדברים שעושים לי טוב וממליצה לכולם.ן לעשות את זה גם (וגם ללכת ברגל. ולשתות יין. וללטף חתולות. ולצאת להפגין).

• העיר שלי
• אמנות ישראלית
• מוזיאון נחום גוטמן
• סלמה
• קריית המלאכה
• יפו העתיקה
• רחוב אלנבי
• פסלים בתל אביב
• רמת החייל

>> ניב פרידמן, בוגר בצלאל והקופר יוניון בניו יורק ואמן רב תחומימציג בימים אלו בתערוכה "העיר הכחולה" במוזיאון נחום גוטמן לאמנות, לרגל 25 שנה להיווסדו. "העיר הכחולה" הוא הפרק החותם את הספר 'הרפתקאות חמור שכולו תכלת' שכתב גוטמן ב-1942, סיפור האירוני שמעורר מחשבה על עיר, ארץ, אוטופיה, דיסטופיה והחיים עצמם.פרטים נוספים על התערוכה כאן

1. קפה בוקר

אני אוהב לשבת בקפה בוקר בפלורנטין, לקרוא ספר או להקשיב לפודקאסט עם קפה (קולד ברו) וסנדוויץ'. למרות שהתחרות בין בתי הקפה ברחוב צמודה, בעיניי המוצרים שלהם הכי טובים וגם המחיר יחסית משתלם. יש להם סנדוויצ'ים מעניינים ומיוחדים וגם אווירה כיפית וביתית. נחמד שאפשר להזמין ואז לשבת עם הקפה במתחם קטן וחמוד עם ספסלים וצילייה, צמוד לבית הקפה. תמיד יש אקשן בפינה הזאת של פלורנטין, וכבר משעות הבוקר המוקדמות ניתן לראות נחילים של תיירים בסיורי גרפיטי, אנשים שישנים על הספסלים מאתמול והמון המון כלבים.אברבנאל 29

2. תא תרבות המחוגה

בפלורנטין יש מרכז קטן לאמנים ואמניות שמתרחשים בו אירועי אמנות, ואפשר גם לבוא ולשבת לעבוד בו עם הלפטופ. אני השתתפתי שם ברזידנסי של הדפסות במכונת ריזוגרף ומאז אני בא לשם באופן קבוע. חלק מהזמן שבו גרתי בעיר לא היה לי סטודיו, וזה כיף שיש מקום שאפשר לבוא לעבוד בו בחברה טובה.המחוגה 13

3. שביל האופניים ברחוב הרצל

אנשים שמכירים אותי אולי יופתעו לשמוע, כי אני בן אדם מעופף, אבל אני רוכב אופניים די זהיר. עד שנפתח שביל האופניים בהרצל (היום זה מרגיש שהוא היה שם מאז ומעולם), הייתי אשכרה יורד מהאופניים בסוף רחוב פלורנטין והולך איתם ברגל רבע שעה עד שהייתי מגיע לאוטוסטרדת האופניים ברוטשילד וממשיך לנסוע. אני זוכר את היום שבו פתחו את המקטע האחרון וכמה התרגשתי שאני יכול לנסוע בביטחון באופניים מהבית שלי בפלורנטין כמעט לכל מקום בעיר.

4. יוגה בבריכת החורף בפארק ראש ציפור

בבריכת החורף בפארק ראש ציפור יש דק שצופה לאגמון החורף ומוסתר בצמחים שגדלו פרא, מקום ממש קסום. בסופי שבוע הייתי הולך לשם לשיעורי יוגה שהעביר מורה מטעם השגרירות ההודית בישראל. לא הייתי בהודו אבל כן תרגלתי הרבה יוגה עם מורים בארץ, והיה מעניין לראות את הגישה השונה ואת מפגש התרבויות והשפות. כל כמה חודשים השגרירות מביאה מורים חדשים ועכשיו יש שם מורה ממש מקסימה ואני ממליץ למי שמתעניין לבדוק לגבי השיעורים שהם מעבירים.

5. מתחם חצרות יפו

כשהייתי ילד השתתפתי בפרסומת לבנק שהעלילה שלה התרחשה כביכול בעיר באירופה. הפרסומת צולמה במתחם חצרות יפו ואני זוכר שהגעתי לשם ומאוד התרשמתי – הם בנו מזרקה והחליפו את השלט של מקדונלדס בשלט של מאפייה שכונתית בשביל הצילומים. אני מאוד אוהב אדריכלות ויוצא לי לעבור שם בדרך מפלורנטין ליפו די הרבה ולהסתכל על המתחם ועל הפרטים הרבים שבו. בשבילי הוא תמיד ירגיש כמו סט צילומים נטוש של עיר אירופאית. זה בניין שהוא הכלאה בין אדריכלות נובורישית מוזנחת לבין אדריכלות שמעניקה תשומת לב והתייחסות רגישה למאפיינים המיוחדים של הבניה היפואית.

• העיר שלי
• יפו
• יוגה
• שבילי אופניים
• פלורנטין
• ❤ תרבות
• מוזיאון נחום גוטמן

1. סלין פרייטאג

נולדתי בתל אביב ואני מאוד אוהב את רחוב שינקין ואת גינת שינקין. מול הגינה יש את המקום של דבורה שאני מאוד אוהב. אנחנו מכירים שנים רבות עוד מהימים שהייתה לה פיצריה בביצרון, קרוב לחומוסייה לפני שעברנו מקום. דבורה היא מלכה. אתה לא יכול שתהיה לך בעיה ליד דבורה כי היא תמיד תפתור לך אותה. והבייגלים אליפות. אני הכי אוהב בייגל עם סלמון וגבינת שמנת.
שינקין 16

2. מוזיאון נחום גוטמן

במוזיאון נחום גוטמן מוצגת כעת התערוכה "דודות – כעס, החמצה ונעורים מאוחרים", ואני מאוד ממליץ עליה. האמן עוז זלוף מציג זווית חדשה של כל אלה שקוראים להן דודות, שעושות מקרמה במתנ"ס. תערוכה מרתקת.
שמעון רוקח 21

3. גרציאני

אני אוהב מאוד את שדרות ההשכלה שליד ביתי בביצרון. לא מזמן נפתח שם סניף של גרציאני שמשדרג את השדרה ואת השכונה כולה. המתוקים מומלצים במיוחד.
שד' ההשכלה 20

4. מרכז קהילתי יוסי בנאי

ברמת ישראל נפתח מתנ"ס חדש על שם יוסי בנאי. כרגע אני משתתף בסדנת כתיבה עם אפרת מישורי שמועברת שם. אני ממליץ מאוד על הפעילויות שמתקיימות במתנ"ס ובטח על הסדנאות של אפרת מישורי.
דם המכבים 22

5. זר אהבה

חנות הפרחים שצמודה לחומוסייה שלי שייכת לבילי, בתו של המשורר נחום היימן ואחותה של המוזיקאית סי היימן. היא קצת ביטניקית, בלי טלפון ואינטרנט, והיא משהו מיוחד יותר בעיר הזו, זן שהולך ונעלם.
אבן גבירול 8

• העיר שלי
• אוכלים שותים
• חומוס המשורר
• שכונת ביצרון
• סלין פרייטאג
• מוזיאון נחום גוטמן
• גרציאני

• Facebook
• Twitter
• Email

אחרי כמעט שלושה חודשים של סגר, שהיו מהמדכאים בתולדות התרבות הישראלית ובתולדות תל אביב, אפשר יהיה לנשום קצת תרבות בעיר הזאת החל ממחר ב-12:00, עת ייפתח מוזיאון תל אביב לאמנות את שעריו מחדש לציבור במסגרת פיילוט פתיחת המוזיאונים של משרד התרבות.

המוזיאון, שנכנס לסגר יחד עם כל עולם האמנות והצטרף אל הרשימה הארוכה והמדכדכת של מוסדות התרבות הסגורים, חוזר לפעילות בדיוק מהמקום שבו עצר: התערוכה המדוברת של ג'ף קונס, שנפתחה לפני הסגר הראשון ומיד נסגרה ואז נפתחה מחדש רק כדי להיסגר שוב בסגר השני, תוארך עד לינואר 2021.

במקביל יציג המוזיאון החל ממחר שתי תערוכות חדשות של אמנים ישראלים: תערוכת צילוםהמתמקדת באדריכלות מודרנית במרחב העירונישל האמןאלי סינגלובסקי, זוכה פרס לורן ומיטשל פרסר לצלם ישראלי צעיר; ותערוכה מוזיאלית ראשונה למלך ברגר, אמן אקולוגי בן 94 שפעל במשך עשרות שנים מחוץ למעגלים המרכזיים של עולם האמנות, ומגייס את האמנות בשירות המסר של אדם המאמין בערכים, באידיאלים ומוסר.

"אנחנו מתרגשים ושמחים לפתוח מחדש את שערי המוזיאוןבפני הציבור הרחב ומקווים שכל המוזיאוניםומוסדות התרבות בישראל יצטרפו וייפתחו בהקדם", אמרה מנכ"לית המוזיאון טניה כהן-עוזיאלי, "הקהל צמא וזקוק ליהנות מאמנות טובה, המוזיאוןהוא אחד המרחבים הבטוחים ביותר לביקור, ואנו שומרים בקפידה על כל הנחיות משרד הבריאות. למבקרים מחכה כאן תמהיל מגוון של תערוכות נפלאות וחדשות של אמנות ישראלית ובינלאומית, לצד קלאסיקות ויצירות מופת של המאסטרים הגדולים".

בנוסף למוזיאון תל אביב, יחזרו מחר לפעילות מוזיאון ארץ ישראל שמארח את הביאנלה הבינלאומית לאמנות ועיצוב, כמו גם מוזיאון נחום גוטמן החביב והטוב ושוק האמנים במדרחוב נחלת בנימין. שאר המוזיאונים בעיר ייאלצו להמתין לסיום הפיילוט.

שימו לב: כרטיסים יימכרו באופן מקוון בלבד.רכישת כרטיסים כאן(הכניסה לילדים ונוער עד גיל 18 ולחיילים – חינם)

• ❤ תרבות
• מוזיאון תל אביב
• מוזיאון ארץ ישראל
• אמנות
• מוזיאון נחום גוטמן
• אמנות ישראלית