צעצועים הם דבר מגניב. כשאנחנו ילדים, לקבל ליום ההולדת בובה של דמות אהובה מסרט או סדרה זה החלום המתוק ופסגת האושר. כמבוגרים, מצופה מאיתנו לנטוש את עולם הכיף ולהפסיק להשתעשע. עם כניסת הפופ-אפים לחיינו, הבנו כולנו כחברה שזה לא אפשרי. זובי על זה. גם מבוגרים אוהבים צעצועים. הנה, יש ייצור המוני של אקשן פיגרס לכל הדמויות הגדולות והאהובות. אבל מה עם הדמויות הקטנות, הישראליות, המקומיות שאין מי שייצר אותם? מה עם מי שרוצה בובה של בינו גבסו, הלוא הוא דוקטור שקשוקה? מה עם מי שחולם על בובה של העמוד בלבונטין 7 כדי לשחק איתו בלהסתיר לאנשים הופעות? מה עם מי שמשתוקק לבובה של העכבישה מ"ניצה ולחם" או אפילו טנצר המניאק מהסדרה האהובה "שמש".

ובכן, אין מה לדאוג להם כי יש מי שעושה את העבודה. אמן הצעצועים רוי סיגל, או בשם הבמה שלו Killtro_Toys, מכין את כל אלה ועוד בבית שלו ואולי כבר נתקלתם בספסימנים מתוך יצירתו ברשתות החברתיות. סיגל,בן 34 מחיפה, הוא האיש מאחורי עמוד האינסטגרם הנושא את השם הנ"ל. הוא מעדיף לחמוק מחשיפה אישית ולתת לפרויקט את כל הפוקוס. ביום יום הוא עובד בסטודיו לפרסום ומיתוג, וכדי לשמור על שפיות הוא יוצר צעצועים ממחוזות הטרלול בזמנו הפנוי. זה יכול לקחת בין שעתיים לשלושה ימים עד כמה חודשים, תלוי במורכבות הדמות, בזמן ובעיקר בהשקעת העטיפה ועיצובה.

אתה בכלל מעצב גרפי ומאייר. איך הגעת לפיסול בובות אקשן ויצירת צעצועים?
"זה היה מפתיע גם עבורי. מה שקרה זה שפרויקט הגמר שלי בבצלאל היה ספר מאוייר, אז ציירתי ברצף חודשים ארוכים, ובסוף הפרויקט פשוט נמאס לי לצייר".

לאחר שתשו כוחותיו בתחום האיור, סיגל גילה את הפיסול. המחשבה הראשונה שלו הייתה "בוא'נה, אני ממש אוהב צעצועים ואני יכול לעשות צעצועים משלי. התחלתי לחקור את הנושא וגיליתי שזה משהו שקיים ואפשר לעשות".במשך שנתיים הוא עבד, יצק וביצע ניסיונות בחומרים שונים כדי להוציא לאור דמויות ישראליות אהובות וגם דמויות מסרטים. לפני חצי שנה החליט שחאלאס, הגיע הזמן להוציא את יציריו לאור ולהשיק את התחביב החדש שלו.

תוך מספר חודשים קילטרו טויז הפך לסנסציה ויראלית מקומית בקנה מידה זעיר. הצעצוע הכי פופולרי שהכין היה הדמות האיקונית של דמיאן מהסרט "Mean Girls" ("היא אפילו לא לומדת כאן!"), שהגיע בסופו של דבר לידיו של השחקן דניאל פרנזסה שגילם אותו בסרט. התודה שלו היא בעיקר לאינסטגרם, שניתן לתייג בה את הסלבז שמגלמים את הדמויות, לחשוף אותם ליצירותיו ולייצר עמם חיבור מהיר.

חשבת שזה פשוט יעבוד ככה?
"לא. אני מודה שזה מאוד הפתיע אותי. הייתי בטוח בהתחלה שזה לא ילך קדימה. שימח אותי שהתחום קיבל עוד תהודה, מאחר וזה תחום שלא כל כך קיים בארץ. רוב הצעצועים שעשיתי של אנשים ספציפיים כמו דמויות מסרטים או שחקנים – זה הגיע אליהם לבסוף. כמעט כולם הגיעו בסוף ליעד. וכשזה מגיע אליהם, אז אני נותן להם את זה במתנה, זה כיף, ממלא אותי סיפוק ענק".

אתה בעצם עושה את זה עבורם?
"לא, אני עושה את זה בשבילי. כשזה מגיע אליהם, אני נותן להם את זה מתנה. זה דמות של מישהו אחר שהוא לא אני. אני לא מוכר אותם או מנסה להרוויח כסף. כשחיפושיתוס הגיעה לניב מג'ר ורועי כפרי והם אהבו את זה, אז נתתי לניב מתנה".

רגע, אתה לא מנסה למכור את הבובות? מה המחשבה העסקית מאחורי זה בעצם?
"המטרה שלי היא בעיקר לשחק וליצור דבר שעושה לי שמח. את הרוב אני פשוט עושה במהלך היום שלי. ככה לאורך זמן, עד שמוכר את כל מה שהצטבר, ספק בשביל שזה יממן את עצמו וספק בשביל לפנות את המדפים. בגדול, כל הדבר מתנהל במה בא לי ומה כיף לי. ובעולם של לא חייב. זה הבייבי שלי. הכל גמיש, מאוד מודע, משאיר את זה בתור תחביב".

הוא מקבל כמובן אינספור בקשות והצעות מאנשים לגבי דמויות שהוא צריך, חייב ואף מוכרח ליצור. בתחילת הדרך הוא נענה לזה פה ושם לדבריו, אך כיום הוא כבר כמעט ולא מתפנה לזה, לא כי אין לו זמן, אלא כי הוא עושה רק הדברים ספציפיים שבא לו לעשות. חלק מהיצירות נעשות בחתיכה אחת, חלקן מורכבות מיחידות קטנות שהוא יוצק יחד וצובע בעצמו. יחד הצעצועים מגיעים באריזה מאוירת ומיוחדת שמתארת את הדמות עצמה ומותאמת לה.

מה תהליך העבודה שלך? איך אתה מקבל השראה לדמות?
"זה יכול לבוא בכל רגע. יש לי נוטס בטלפון עם מיליון וחצי רעיונות. אני הולך ברחוב ועולה לי רעיון מטומטם. רואה כיתוב, סדרה או סרט ואומר 'זה יכול להיות צעצוע מעניין', ואז אני פשוט רושם הכל. פעם ביום אני עובר על זה ואומר, טוב, מה הדבר הבא שאני אעשה".

איך תהליך ההכנה עובד? כמה זמן זה לוקח?
"אני עובד על הכל ידני, היציקה והצביעה. משך הזמן זה מאוד משתנה. הדברים שיותר מפוסלים לוקחים יותר זמן כמובן. שוב, זה יכול לנוע בין שעתיים לשלושה ימים. תלוי ברעיון, במורכבות ובזמן הפנוי שיש לי. הדברים הפשוטים יכולים להיות גם עניין של עשרים דקות. אני משתמש במגוון חומרים, מגוון רעיונות שנוצרים גם מהחומרים עצמם. זה יכול גם סיבוב במקסטוק, למצוא שם משהו שיכול להיות צעצוע מצחיק, לשכלל אותו, לארוז אותו מחדש. נגיד מדליית הניצחון בטוויטר, את המדליות קניתי במקס סטוק, ואז תהליך חשיבה היה 'טוב, למי מגיע פרס על ויכוח בטוויטר?' וזה הצחיק אותי".

-פנו אלייך מחברות צעצועים? אתה מתכוון לגדול או שזה באמת ללב ולנשמה?
כל מיני חברות דיברו איתי כדי לעשות איתן כמה שת"פים. עם חלק אני עובד ועם חלק לא. זה באמת בעיקר בשבילי, זה רק כיף ללב שלי. יש עוד מישהו בארץ שעושה צעצועים,אורימאולמוסט טויז. הוא גם התחיל לעשות את צעצועים בלי קשר, חבר משותף הכיר ביננו ומשם זה זרם. והוא עושה דברים היסטריים. אני בתקווה שיהיו עוד ועוד, כל מי שפונה אליי באינסטגרם לשאול איך עושים ומה החומרים, אני ספר פתוח בנושא הזה, בא לי להפיץ את זה לעולם, שכל אחד שחולם להכין צעצועים יוכל לעשות את זה לבד"

הבובה האהובה עליו היא זאת של בוא לבר, אותה הוא הכין במיוחד לעצמו פשוט כי רצה שיהיה לו אותה. זה אולי התחביב הכי הולסום שיש – פשוט ליצור לעצמך צעצועים. סיגל נהנה לשתף את הידע שלו בעולם, ולדבריו יש עוד אנשים שזה יכול להיות להם נורא כיף לעשות דברים מעניינים וחדשים בתחום, אז למה לא בעצם? כששאלתי אותו מי קנה את הבובה של בינו גבסו, הוא עונה שהוא לא יודע. למכירות בדוכנים בירידי הגיקים השונים הוא לא מגיע בגלל לחץ, ביישנות וחוסר רצון לחשוף את פניו ברבים, אבל הקהל מגיע ולא משנה מי עומד בדוכן.

אז מה בעצם אתה רוצה?
"להביא בשורה חדשה, להביא שינוי בעולם הצעצועים. אורי ואני אוהבים ליצור צעצועים והיינו שמחים אם זה היה יותר נפוץ ויותר אנשים וצעירים היו לוקחים יוזמה, ופשוט יוצרים ומשחקים עם זה. אם מישהו רוצה אי פעם ללמוד את הנושא – הוא מוזמן לפנות אליי, ואני אשמח ללמד ולהדריך אותו. הנוף הזה חסר אצלנו".

• ❤ תרבות
• צעצועים
• בינו גבסו
• לבונטין 7
• משחקים
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 944 // ווי לאב עברית

כל ילד שגדל בשנות האלפיים המוקדמות עם פלייסטיישן 2 ידע שאחרי בית הספר הוא יחזור הביתה כדי להרוג באלימות ברוטלית מפלצות, לרכוב על קיקלופים ולשחוט אלים יווניים במו ידיו – או יותר נכון, במו ידיו של קרייטוס, הדמות הראשית בסדרת God of War, שהפכה לנודעת לשמצה בעקבות המון ביקורת על האלימות שהציגה על המסך. אף על פי שברוב רובו של המשחק, השחקן הורג בעיקר יצורים דמיוניים, החלקים האלימים הגיעו כאשר קרייטוס הרג את האלים עצמם. במהלך שלושת המשחקים הראשונים, קרייטוס דקר את אתנה עם חרב ענקית, כרת את רגליו של הרמס, תלש במו ידיו את ראשו של הליוס וחירב את הפנים של זאוס עם אגרופים. כל ילד שגדל בשנות האלפיים המוקדמות עם פלייסטיישן 2 ודאי זוכר את הרגעים האייקונים האלה, אבל לא בטוח שמבעד לכיסוי דם האלים, הוא הצליח לשים לב לעלילה.

ב-2005, בראשית דרכה, סדרת המשחקים התמקדה בנקמתו של קרייטוס באל המלחמה ארס, כולל תפנית מפתיעה שנחשפת כשקרייטוס מגלה שזאוס הוא אביו. בסוף המשחק השני קרייטוס, גייס את הטיטאנים כדי לטפס על האולימפוס. במשחק השלישי, קרייטוס מגשים את מטרתו, אך במחיר הכבד של גילוי האמת. שלושת המשחקים הראשונים נבנו כטרגדיה יוונית, ובהתאם גם ההיבריס תופס כאן מקום מרכזי – כי בדומה לאדיפוס, היה זה קרייטוס שגרם להכל להשתבש. והאופן בו שלושת המשחקים פרשו את הסיפור דרך משחקיות פורצת דרך, לפחות לאותה התקופה, הצליח לתת לשחקן תחושה של כוח אמיתי בידיים. המשחק הפך ללהיט עולמי, ובהתאם כל ארגון שנלחם באלימות במשחקי מחשב גינה אותו. אבל בסופו של דבר, אי היה אפשר לעצור את הפופולריות לה זכה המשחק. עם זאת, במשחקים הישנים ישנם כמה חלקים שבבירור לא היו מתקבלים היום, כמו למשל מיני משחק בו השחקן צריך ללחוץ על כפתורים מסוימים בזמן שקרייטוס שוכב עם אפרודיטה.

כשרק הכריזו על המשחק החדש בסדרה שצפוי היה לצאת ב-2018, הקהל השתגע, ובצדק. בתור התחלה – במקום להבי הכאוס המוכרים והטובים קיבלנו נשק חדש בדמות גרזן לווייתן, שמתפקד פחות או יותר כמו הפטיש של ת'ור. מעבר לכך, כל המשחקיות השתנתה – המצלמה התקרבה, האלמנטים של משחק התפקידים קיבלו במה מרכזית יותר והאקשן עלה מדרגה. למרות כל השינויים, הDNA של המשחק נשאר כפי שהיה, מה שהפך אותו לסיקוול מושלם – חדשנות מהולה בנוסטלגיה. מהר מאד God of War זכה להצלחה אדירה ולא רק שזכה בתואר משחק השנה, אלא המשחק הכי טוב שנוצר אי פעם. וקחו בחשבון שבשנה ההיא הייתה לו תחרות קשה: "Red Dead Redemption 2" וגם "Marvel's Spider-man", שני משחקים מצוינים שהשאירו את חותמם על תעשיית המשחקים.

קרייטוס הפך מגיבור טרגי קודר וצמא דם לאבא שיעשה הכל כדי להגן על משפחתו, ובינתיים גרסת 2018 של God of War היתה לאבן דרך בהיסטוריית הגיימינג מכמה סיבות: מבחינת משחקיות, היא סיפקה ריענון של כל מערכת המשחק – כל כולו מצולם בוואן שוט מרשים במיוחד, אקט שלא נעשה בעבר באף משחק; מערכת הקרב השתכללה, ושמרה על האלמנטים החשובים; ברמת העלילה, היו כמה גורמים שהשפיעו על השינוי – עם השנים, היחס לאלימות במשחקי מחשב התמתן ותשומת הלב עברה לעלילה המורכבת שהציג. זה היה סיפור על אב ובן שמתאבלים על מות האם, ורוצים לפזר את האפר שלה, כפי שביקשה, על הפסגה הגבוהה ביותר, בעוד האלים הנורדים צדים אותם. עם התבגרות קהל השחקנים שלו, חלקם כבר הורים בעצמם, גם המשחק נאלץ להתבגר.

קרייטוס של ראשית הדרך לא היה יכול להתקבל על ידי השחקן המודרני, והשינוי שהתבצע בו היה מהותי. לקרייטוס הישן לא היה מה להפסיד במלחמתו נגד האלים היווניים. הוא כבר איבד את משפחתו, ועכשיו נותר לו רק לנקום בהם על האסונות שהם גרמו. לקרייטוס המבוגר, לעומת זאת, יש המון מה להפסיד – את בנו הקטן, אטראוס. לאורך כל המשחק הוא מלמד את אטראוס איך לשרוד, ובעיקר על ההבדל בין טוב לרע, ועל הגבול הדק ביניהם. הוא מלמד אותו על משמעות הכוח וגם על רחמים. קרייטוס החדש מצליח לרגש, וזה לא מובן מאליו, במיוחד כשאנחנו יודעים מי היה בעבר. אבל הזמן עשה לקרייטוס טוב. בסוף המשחק הראשון פרייה קוראת לקרייטוס מפלצת, ואומרת שהוא לעולם לא ישתנה. קרייטוס עונה לה במשפט קצר: "אז את לא מכירה אותי". והוא צדק.

אתמול (9.11) יצא המשחק השני בסדרה המחודשת, וההתרגשות שוב בשיאה. כשבוע לפני שיצא רשמית, הביקורות כבר היללו אותו. לפי הביקורות המוקדמות, שני המשחקים נתנו לשחקנים יותר ממה שהם רצו וזה פעל לטובתם – במיוחד עכשיו, כשמכירות המשחק הקודם בסדרה זינקו בקצב מטורף לקראת יציאת המשחק החדש. בעידן בו כל חברה יכולה לקחת משחק ישן שלה, לתת טקסטורות חדשות ולתמחר אותן במחיר מלא (ע"ע הטרילוגיה המחודשת של GTA), נדיר לראות חברה שמתייחסת לזיכרונות הנוסטלגיים שלנו ברגישות, ומספקת לנו תוכן חדש, מקורי ואיכותי.

• משחקי וידאו
• משחקי מחשב
• פלייסטיישן
• משחקים
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 921 // משבר גיל ה-40 שלי

מכונת פסטה | פור שף

מכירים את זה שאתם יושבים בבית, מול הטלוויזיה והרעב מתחיל לכרסם? ואז אתם אומרים לעצמכם וואו איך בא לי פסטה טרייה, אבל לא ממסעדה, אלא פסטה שאני אכין מאפס, אייצר הבצק שלה, אקמח עד כלות ואעביר במכונה משומנת לרידוד? אה, לא מכירים? אז רק שתדעו, מכונת הפסטה של פור שף יכולה להיות אצלכם תוך חצי שעה. בתאבון, אל תשכחו אל דנטה.

משקפי שמש | אקס ריי

זה בסך הכל טוב ויפה שאפשר לקנות משקפי שמש במשלוח בעזרת הקשה אחת באפליקציית וולט. מנפלאות הקדמה והכל. אבל מי על פני האדמה קונה משקפי שמש מבלי למדוד? אל תעשו את זה, אלא אם כן אתם פשוט לא מסוגלים לצאת השמש הקופחת של עירנו מבלי הגנה, וגם במקרה יודעים איזה דגם יושב עליכם מושלם.

שק שינה | אאוטסיידרס קולומביה

מאיפה נתחיל? מזה שפשוט ממש מוזר להזמין שק שינה הביתה? כן, ומכמה סיבות: ראשית, זה מוזר. שנית, כדי לקנות שק שינה מתאים צריך לגעת, למשש ולהרגיש שאתם נכנסים בנוחות. ולבסוף – למה שאי פעם זה יהיה כל כך דחוף להזמין שק שינה? אל תהיו כל כך ספונטניים בבקשה.

הקשה של הפיצה | לה טיגרה

אפ במקרה בא לכם רק את הקשה, כלומר את הקראסט, אז קודם כל אתם אנשים מופרעים. תזמינו פיצה. אבל אם בכל זאת, דעו שיש אפשרות כזו, וכל שעליכם לעשות הוא להקיש על לה טיגרה, המציעה את מנת "קורניצ׳יונה", שהיא עיגול שכולו קראנסט. "יו, איזה דודא יש לי לקורניצ׳יונה", נאמר באף בית בישראל. נו טוב, זה בכל זאת טעים מאוד.זה לה טיגרה.

מדפסת | פרידיו

קודם כל, מי בכלל מדפיס היום? אבל תכלס, מה אם גיליתם שאתם חייבים להדפיס אישור דחוף למחר/בקשה לדרכון פורטוגלי/אתם שונאים עצים, ובמקרה גלסי סגורים? זה דווקא די מועיל שמדפסת יכולה להיות אצלכם תוך חצי שעה ולסגור את הפאניקה. ואז להעלות אבק עד שתשתמשו בה שוב, שזה יהיה אף פעם.

מד טמפרטורה ולחות לחדר | שילב

כן, אנחנו מניחים שהורים שמזמינים שילב דרך וולט אולי צריכים את המוצר הזה, אבל למה זה כל כך דחוף? האם מעל 70% התינוק מתנפח? מה כל הלחץ?

המתיישבים של קטאן | סטימצקי

להזמין את משחק הקופסה "המתיישבים של קטאן" במשלוח, עם שליח, שמבזבז על זה דלק, זה רק טיפה פחות מוזר מלהזמין את המתיישבים האמיתיים של קטאן. רגע, יש דבר כזה קטאן? בכל מקרה, הזמנה מוזרה לערב שבבירור לא הולך כמו שתכננתם, אם שלפתם את קטאן החירום במשלוח. עם שליח!

בדיקת הריון | בי פארם

בית מרקחת בוולט דווקא נשמע יעיל כשחולים, אבל בדיקת הריון זה בהחלט דבר מוזר להזמין במשלוח. אנחנו פשוט מדמיינים את הסיטואציה, ואת הלחץץץץ, עד שמגיעה הבדיקה. נראה לכם שבוולט יש שליח סקרן מספיק כדי לחכות לתוצאה? אגב יש גם בדיקות ביוץ בבי פארם שאפשר להזמין בוולט, אם אתם טיפוסים יותר מתוכננים.

תחפושות, משחקי קופסא ועוד | ברוריה

האם אפשר להזמין מברוריה את המידע על איפה מתכנסים כל ילדי הסנטר באשר הם? בכל מקרה אם אתם כאלה שאוהבים להתחפש כל השנה, ומסיבה לא ברורה מעדיפים להישאר בבית, אז ברוריה הנאמנה תשלח עד למפתן הבית קלפי משחק של הוגוורטס, פאה צבעונית, מחזיק מפתחות ריק ומורטי ועוד רבים ונחוצים, דחוף, עכשיו, במשלוח.להזמנה

• משלוח
• וולט WOLT
• הריון
• משחקים
• לה טיגרה
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 921 // משבר גיל ה-40 שלי

משחק חדש וחינמי של צמד מפתחים ישראלים – Shakes and Kori – יצא בימים האחרונים ומפלס את דרכו במעלה הדירוג הישראלי של חנויות האפליקציות,כאן בגוגלובקרוב מאוד גם באפסטור. הוא נקרא "הקרב על הכנסת" ומדובר במשחק מכות קליל ומהיר, עם גרפיקת פיקסל-ארט חמודה לאללה, בכיכובם של כל הפוליטיקאים שאתם הכי אוהבים ו/או שונאים.

המשחק הוא משחק מכות דו-מפלסי פשוט (כלומר, שלא כמו "מורטל קומבט" ודומיו, אפשר גם לקפוץ על פלטפורמות בניסיון לאגף את היריב, מה שמוסיף טיפה – אבל ממש טיפה – יותר עומק למשחק). במצבת הדמויות ניתן למצוא גרסאות מפוקסלות וחמודות מאוד של לפיד, ביבי, מרב מיכאלי, ליברמן, בן גביר (אחד האיורים המוצלחים, צריך לומר), בני גנץ (עדיין במדי הרמטכ"ל שלו) וגם את סמוטריץ', דרעי, איילת שקד, איימן עודה, וגם, שאלוהים יעזור לנו, את הדר מוכתר. כל ניצחון בקרב, המוכרע בתום סיבוב אחד, נותן לכם קצת מטבעות לפעם הבאה בה תרצו לפתוח דמויות נוספות.

החלק הכי כיפי ומצחיק כאן הוא המכות המיוחדות של הדמויות, שאמנם מתנהגות אותו דבר אבל זוכות לאיורים ואנימציה מושקעים: למשל, בן גביר יורה סמלים של קדילאק (כן, מהקדילאק ההיא), דרעי יורה אזיקים, גנץ שולף בזוקה מימיו הצבאיים, לפיד הופך למתאגרף וביבי מוריד גשם של מתנות קטלניות מן השמיים. איימון עודה זורק אבנים וליברמן יודע גם לזרוק שרימפסים וגם להפוך לחרדי קרבי.

הבוס הסופי הוא, כמובן, דוד בן גוריון (מכה מיוחדת: ברור שעמידה על הראש עם בעיטות לכל הכיוונים), ומי שיצליח לפלס את דרכו עד אליו ולהביס אותו יוכל לשחק גם בתור אבי האומה. רק הפסקול (גרסת 8bit ל"הבה נגילה") קצת מציק, במיוחד בפעם ה-200 ששומעים את המנגינה הקצרה, ומומלץ בחום לשחק על מיוט.

זו כבר הפעם השניה בחודשים האחרונים שאנחנו מדווחים לכם עלפרויקטי גיימינג ישראלים קטנים, לא מסחריים ומגניבים שמגיעים לחנויות האפליקציות. אנחנו מתים על זה. בבקשה תמשיכו, שייקס וקורי, עליכם אנחנו לא יודעים הרבה אבלכן מצאנו את חשבון הטיקטוק שלכם.

• גיימינג
• בחירות 2022
• בנימין נתניהו
• יאיר לפיד
• פוליטיקה
• משחקים

כשחושבים על משחקים, דם וסכנת מוות הם לא הדבר הראשון שעולה בראש. כאילו, תלוי לאיזה גן אתם שולחים את הילדים, אבל אם נכליל, זה לא בדיוק העיקר. רק כשמתחילים לחשוב על תפקיד המשחקים בחיינו כבוגרים, ממדינות עולם שלישי עד לעולם המודרני והדקדנסי. ואחרי שתראו את סדרת הדוקומנטרי החדשה של נטפליקס, "מגרש המשחקים האנושי", לא תצליחו להסתכל שוב על משחקים באותה הצורה. בהצלחה בחוג הג'ודו של הילד.

הסדרה החדשה יוצאת למסע ברחבי העולם כדי לעקוב אחר התרחשויות ספורטיביות, טקסיות, אתגריות או כל דבר שניתן להגדיר כמשחק, ובעזרת צילום שלוקח השראה ברור מסרטי טבע צבעוניים, מצליח להציג את המשחקים הנ"ל באור חדש. הסדרה הופקה על ידי השחקן האהוב אידריס אלבה, שגם מקריין את הדוקומנטרי בקולו העמוק והנעים – ריכוך מסוים לתוכן הלא פשוט אך הפשוט מרתק של הסדרה.

בפרק הראשון, למשל, תוכלו לצפות באישה שמנסה לחצות את מדבר סהרה על רגל אחת, אישה נוספת שמתמודדת עם פגיעה מינית בעזרת כפור, גברים שעושים סאלטות מעל לפרים זועמים וזו רק ההתחלה. המשחקים של "מגרש המשחקים האנושי" דוחפים את גבולות היכולת האנושית, ועם תיעוד שמרגיש מבפנים, יתנו לכם פרספקטיבה חדשה על מה תפקידם של המשחקים בחיינו. ואז תחזרו לצפות בכדורגל או משהו.

ששת הפרקים של "מגרש המשחקים האנושי" זמינים עכשיו בנטפליקס

• מה רואים הלילה
• דוקומנטרי
• נטפליקס
• משחקים
• בינג'