ארבעה חודשים חלפו מאזשנעלמו הנדנדות מגינת העליה, אחד משטחי הפנאי הבודדים בשכונת נווה שאנן, בה מתגוררים ביחד ולעתים במתח רב, תושבים ותיקים, מהגרי עבודה, מבקשי מקלט ותושבים חדשים שהגיעו לשכונת במסגרת תהליכי ג'נטריפיקציה.

הוצאת הנדנדות מהגינה על ידי עיריית תל אביב, הציתה מלחמת גרסאות בין העירייה לפעילי השכונה ולתושבים: בעוד העירייה טענה כי הנדנדות הוסרו מטעמי בטיחות, הפעילים טוענים שהגינה שנמלאה בילדים עם פתיחתה, היוותה מטרד לדיירי הפרויקט היוקרתי ״פלורנטין וילג׳״ – מגדלי יוקרה שנבנו ממש בצמוד לגינה, וביניהם לאיש התקשורת ניב גלבוע שהפיץ מכתב בין השכנים הקורא לעירייה ״לסלק את מטרד הרעש הבלתי נסבל״.

"מהיום הראשון שהגינה נפתחה הייתה שם אבטחה פרטית ששכרו הדיירים", אמר לנו בעבר עו"ד אסף וייצן, סגן יו״ר ועד השכונה, "אני עובר שם פעמיים-שלוש ביום ואין פעם שלא ראיתי אותם מטרידים את הילדים וההורים, מעירים להם על ההתנהגות, על כמות הרעש, דורשים מהם להיות בשקט, לרדת מהדשא". כמעט מיותר לציין: מדובר בגינה ציבורית שאמורה לשרת את כלל האוכלוסייה באזור, לתושבי המגדלים אין סמכות חוקית לגרש אנשים מהגינה והנדנדות שנלקחו – עגולות מסוג ״עכביש״ עם חוטים, משמשות ילדים בשלל גינות אחרות בעיר ללא כל הפרעה.

אך למרות הפרסומים בתקשורת וההפגנה שקיימו פעילי השכונה, העירייה עדיין לא החזירה את הנדנדות לגינה, במהלך שמעלה שאלות עליהן לא הצלחנו לקבל תשובה ברורה: 1. אם כפי שטוענת העירייה, מדובר בנדנדות לא בטיחותיות – מדוע הנדנדות לא מוסרות או מוחלפות בגינות אחרות בעיר? 2. אם מדובר לכאורה בנדנדות לא בטיחותיות ספציפית, כלומר שהיו תקולות או שבורות – מדוע הן אינן מוחלפות באחרות כבר ארבעה חודשים? 3. בעבר טענה העירייה שבגינת העליה נעשה שימוש לא בטיחותי בנדנדות על ידי הילדים, אך לא הצלחנו לקבל תגובה לשאלה האם סביר שאך ורק בגינה זו, בה משחקים בעיקר ילדי פליטים ומהגרי עבודה, נעשה שימוש לא בטיחותי של ילדים בנדנדות?

"זה מקרה קלאסי שבו הדיירים החדשים בפרויקט הפעילו לחץ על העירייה ומבחינתה היה פשוט יותר להעלים את הנדנדות", מסביר וייצן. "אנחנו יוצאים בקלות נגד הגזענות השקופה של שפי פז, בן גביר או איילת שקד, אנחנו מזדעזעים מההפרדה בכיתות בערים אחרות בין ילדים של מהגרי עבודה ומבקשי מקלט לילדים ישראלים, ואנחנו נוטים לחשוב שעיריית תל אביב נאורה מאוד. הם גם מתגאים בכך. אבל זה קורה גם אצלנו ואסור להעלים מזה עין. הילדים יותר חכמים מכולם, כשהם הגיעו לגינה וראו שהורידו את הנדנדות הם הבינו שהם לא רצויים".

מעיריית תל אביב-יפו נמסר בתגובה כי "הנדנדות בגינה המדוברת הוחלפו מטעמי בטיחות ושמירה על בטיחות הילדים, כפי שהיינו נוהגים בכל גינה אחרת בעיר, ובמקומן הותקנו עוד 2 נדנדות עבור פעוטות, כאשר בנוסף אנו בוחנים הוספת מתקנים נוספים". עוד הוסיפה העירייה: "גם בגינות אחרות בעיר כשיש נדנדות לא בטיחותיות הן מוחלפות".

• הבועה
• העליה
• שוק העלייה
• מבקשי מקלט
• נווה שאנן

• Facebook
• Twitter
• Email

בראשון הקרוב תתקיים הפגנה נגד החלטת העירייה להעלים את הנדנדות מגינת שוק העליה בדרום העיר. הגינה היא בין שטחי הפנאי הבודדיםבשכונת נווה שאנן, בה מתגוררים מהגרי עבודה ומבקשי מקלט לצד מקומיים ותיקים וחדשים, ובה מרקם החיים נמצא באיזון עדין תמידי. הגינה נמצאת בלבו של פרויקט מגורים חדש, כשגם לפני שקם – נהגו ילדי השכונה לשחק באזור. ההפגנה תיערך ב-16:00 והיא מאורגנת על ידי פעילים חברתיים מהשכונה, ארגון 'זזים – קהילת פועלת', 'אנחנו העיר' ותנועת 'כח לקהילה'.

קצת היסטוריה: עד לפני כמה שנים נהגו לשחק ילדי השכונה בחניון הענקי שעמד מאחורי שוק העליה, עד שהוחלט לבנות על חורבותיו את פרויקט 'פלורנטין וילג׳' – פרויקט של שלושה בניינים מודרניים המשקיפים על גינה חדשה ומקסימה, עם בריכות אקולוגיות ונדנדות. העלמת הנדנדות מעלה שאלות קשות ומלחמת גרסאות בין הפעילים המקומיים לעירייה.

בתקופת הקורונה הגינה הייתה מגודרת, מספרים פעילים בוועד השכונה. פניות לעירייה בבקשה לפתוח את הגינה בשל הצורך בשטחים ירוקים פתוחים בעת הקורונה, כשאנשים מלאו כיכרות ומדשאות בכל העיר, נענו בשלילה. לצדם הוסבר שהגינה עדיין לא קיבלה אישורים בטיחותיים. הגינה נפתחה לבסוף ממש עם תחילת אכלוס הפרויקט. "רצו לתת להם גינה חדשה מהניילונים", אומר עו"ד אסף וייצן, סגן יו"ר ועד השכונה ופעיל חברתי בדרום העיר.

כפי שנראה, לאחר שנפתחה החלה הגינה להתמלא בילדים שכנראה הפריעו לדיירי הפרויקט. "מהיום הראשון שהגינה נפתחה הייתה שם אבטחה פרטית ששכרו הדיירים", אומר וייצן, "אני עובר שם פעמיים-שלוש ביום ואין פעם שלא ראיתי אותם מטרידים את הילדים וההורים, מעירים להם על ההתנהגות, על כמות הרעש, דורשים מהם להיות בשקט, לרדת מהדשא". כמעט יותר לציין: מדובר בגינה ציבורית שאמורה לשרת את כלל האוכלוסייה באזור.

לדברי הפעילים, בזמן האחרון התחילו להגיע לגינה לא רק מאבטחים פרטיים מטעם הדיירים אלא גם ניידות משטרה וסל״ע – חברת האבטחה העירונית. "תארי לך מה זה להורה אריתראי לראות מאבטח פרטי בווסט אבטחה, מבחינתו זה המשטרה", הוא מוסיף, "על אחת כמה וכמה כשמגיעות ניידות. פשוט ניסו להמאיס עליהם את הגינה. כנראה שבעיני הדיירים לא מצא חן לראות ילד שחור על הנדנדה".

שולה קשת, יו״ר ועד השכונה ואקטיביסטית ותיקה המובילה גם את מאבק התושבים לפינוי התחנה המרכזית, רותחת כשאני שואלת אותה על תנאי הבטיחות. "בגינה הזאת יש בריכות אקולוגיות, אני בעצמי הצלתי פעוט מטביעה בהן, ידוע לי על עוד פעוטה שכמעט טבעה. אנחנו מכירות לצערי מקרים של טביעת פעוטות בבריכות אקולוגיות במקומות שונים בארץ. מהגינה יש גם ירידה של מדרגות מאוד לא בטיחותית לחניון שוק העליה שבקשתי מספר פעמים להתקין שם דלת ולשווא. פניתי לעירייה לגבי שני הנושאים והתשובה שקבלתי היתה שהכל עומד בתנאי הבטיחות. אז זה בטוח והנדנדות שכמותן יש בכל גינות העיר למכביר לא?" בפייסבוק שלה כתבה כי מדובר ב״אפלייה נגד ילדות וילדים בצבע "הלא נכון" המגורשים מגינת המשחקים הציבורית. כל זה בעיר שמתיימרת להיות פלורליסטית, אך נוהגת בדיוק הפוך".

דיברתם עם העירייה?
"דיברנו", מאשר אסף, "הם טוענים שהדבר היחיד שהם עושים זה להקפיד על שקט בין 14-16. אנחנו מדברים על נווה שאנן, כן? שכונה שיש בה סחר בסמים, סחר בנשים, פרויקטים של בניה מסביב לשעון ועוד לא הזכרנו את מפגע הרעש שהוא התחנה המרכזית. אבל הילדים בגינה, זה מה שהפריע להם. ואז באנו יום אחד והנדנדות פשוט נעלמו. בעירייה טענו בהתחלה שהנושא בבדיקה ואחר כך שהנדנדות בתיקון ואחר כך שהן לא בטיחותיות כי הילדים עולים עליהן. באיזו עוד צורה ילדים אמורים להשתמש בנדנדות? שלחתי להם מכתב אזהרה לפני נקיטת הליכים משפטיים שעליו הם עדיין לא הגיבו. בגינת הקונגרס, ליד הר ציון, שם אין פרויקטים חדשים כרגע או מהגרי עבודה ופליטים, יש נדנדות זהות אגב. שם הן נחשבות לבטיחותיות כנראה".

למה זה קורה לדעתך?
"זה מקרה קלאסי שבו הדיירים החדשים בפרויקט הפעילו לחץ על העירייה ומבחינתה היה פשוט יותר להעלים את הנדנדות. אנחנו יוצאים בקלות נגד הגזענות השקופה של שפי פז, בן גביר או איילת שקד, אנחנו מזדעזעים מההפרדה בכיתות בערים אחרות בין ילדים של מהגרי עבודה ומבקשי מקלט לילדים ישראלים, ואנחנו נוטים לחשוב שעיריית תל אביב נאורה מאוד. הם גם מתגאים בכך. אבל זה קורה גם אצלנו ואסור להעלים מזה עין. הילדים יותר חכמים מכולם, כשהם הגיעו לגינה וראו שהורידו את הנדנדות הם הבינו שהם לא רצויים".

מעיריית תל אביב-יפו נמסר בתגובה כי "מדובר בגינה ציבורית המיועדת לשימוש הציבור הרחב. לרווחת כלל האוכלוסיות המשתמשות בגינה, תושבי הבניינים, ילדי האזור ותושבי השכונה הנוספים, הוחלט להציב סייר של הסיירת הירוקה שתפקידו לשמור על סדר וביטחון בגינה, בדומה למהלך שנעשה בגינות נוספות באזורים אחרים של העיר על פי הצורך. לגבי הנדנדות, הנדנדות הוחלפו מטעמי בטיחות ובימים הקרובים יותקנו במקומן 2 מתקני קפיץ ו-2 נדנדות עבור פעוטות".
לפרטים נוספים על ההפגנה בראשון

• הבועה
• שוק העלייה
• העליה
• נווה שאנן
• מבקשי מקלט
• שולה קשת

התחנה המרכזית החדשה

זה לא ריח שתן אלא ניחוח ריקבון גופות של נערים שמעולם לא חזרו לבאר שבע אף שנידבתם להם שקל לנסיעה מתוך אי נעימות. המנורות המרצדות, החלק הפתוח לקהל, ואילו הקומות התחתונות חסומות בבטונדות ובשלטי אין כניסה. האגדה מספרת שמבעדן מבעבעים רחשים עלומים של מוטציות אל אנושיות, בני כלאיים עשויי קונדומים ומזרקים, שבשעת כושר יקנו את אחיזתם בעיר ויהפכו את כל תושביה למשתמשים אקססיביים בחגיגת. אל תהיו הראשונים להביט בהם בעיניים.

ה-Upside down של תל אביב. התחנה המרכזית החדשה (צילום: בן קלמר)

קריית המלאכה

המתחם הדרומי המורכב מחמש רכבות בטון יכול לשמש כתפאורה אידיאלית לסדרת פשע גותית שמושבה בדרום ארצות הברית. בין המוסכים התמימים למראה, היכן שסוחרים זעירים בורגנים מבקשים את פרנסתם הצנועה, מבקיעות לעת הלילה תאוותיהם של זנאים שלוחי רסן, אנשי ביבים הצפים אל פני הרחוב ושבויים בתודעה הפורענית של ההמון. ואתם בסך הכל רציתם לשתות בירה בא־לה ראמפה בתום המשמרת בדסק.

כיכר אתרים

היא הייתה אמורה להיות הכיכר המרכזית של תל אביב, מוקד עלייה לרגל לצעירי העיר, אבל מהר מאוד הפכה כיכר אתרים לכישלון אדריכלי מהדהד שניתק את החוף מהרחובות שמובילים
אליו, והיום היא מאכלסת מועדון חשפנות שפועל לא ברישיון, עסקים מפוקפקים, ובאופן טיפוסי כל כך אפילו מתחם "מבוך אימה" בשם נייטמר. אם תשכחו את מילת הקוד של המתחם תיאלצו לבלות את הלילה בגרמי המדרגות המסועפים שבירכתי הכיכר, ואיש לא מבטיח שתצליחו לשוב מבלי להיתקל בלהקת תיירים מצרפת.

"הצד הרע" של אלנבי

לאורך השנים ידע אלנבי עליות ומורדות באשר ליוקרתו ולתקופות ארוכות נחשב לרחוב מלחיץ. בשנים האחרונות הוא נהנה מרנסנס ומכמה מהברים הלוהטים בעיר, ובכל זאת יש בו אזורים נעימים פחות, לרבות "הצד הרע" – כל מה שקורה מרחוב ביאליק וצפונה, שם שוכנים ברים מזמינים פחות ומועדוני חשפנות מזמינים מדי. האגדה מספרת על קבוצת בליינים מהוגנים שביקשו לשוב הביתה מהנילוס אך מעולם לא נראו עוד במשרדי המדיה שבהם הועסקו ב־ 70 אחוז משרה. ראו הוזהרתם.

חניון דיזנגוף סנטר

חוסר האונים שבשוטטות בקניון התל אביבי עלול לעורר צמרמורת בקרב מבקרים רבים, אבל אל השיא מגיעים רק כשיורדים אל החניון ומוסיפים לרדת בקומות מטה ומטה. הקומות הולכות ומצטמצמות בהיקפן ככל שתרדו, כך שבקומה מינוס 3 נדמה שישנם רק מקומות חניה ספורים. בעת מצוקה, כשתזדקקו למחסה במקלט האטומי שבחניון, תחלקו את משכנכם עם אלפי עטלפים המתארחים בחניון זה שנים, ואיש לא יכול להבטיח שהם יקבלו את פניכם בחדוות הכנסת האורחים.

חוף תל ברוך

רצועת החוף הצפונית, וליתר דיוק השטחים החוליים שממזרח לה, היו בעבר מוקד הפשיעה והזנות של תל אביב כולה ("חולות ראשון" של ימינו, אם תרצו), והאגדה מספרת על שלל גופות שקבורות בהם. הייתם מצפים שהבנייה המואצת בגוש הגדול תפיג את החששות, אך עדיין מדובר בשטח הבור הכי גדול בתל אביב, באזור הכי חשוך בה, במוקד רוחש זנאים, ובאזור שאתה אף פעם לא יכול להיות בטוח שמי שרץ לעברך באמוק זה באמת הורה צעיר בריצת הלילה שלו מהים חזרה לביתו באזורי חן.

בית קברות טרומפלדור

המיקום שלו אמנם נראה תמוה בימינו, אבל כשהוקם בית העלמין ב־ 1902 הוא היה הרחק מהעיר – בדיוק איפה שאנחנו רוצים שבית קברות יהיה. היום הוא נדחק בין חומות גבוהות ובנייני מגורים שמשקיפים לקברי מקימי העיר ואנשי התרבות שלה. אף שזהו אי של שקט בין בוגרשוב ובן יהודה הסואנים, בשעות הלילה מתכנסות זו עם זו רוחותיהם של ביאליק וטשרניחובסקי לפולמוסים על משקל וחריזה עבריים, ובשעה שבה הם דנים בשירתו של רועי חסן מוטב לנוס לחוף מבטחים.

חניון גן העיר

מתחם הקניות הביזארי מעט, שפעם היה מוקד מותגי האופנה הלוהטים בעיר וכיום עומד די שומם בשעות רבות לאורך היום, עלול להיראות כמו סצנת אחרי רצח מסרט אימה, ודאי בליווי המוזיקה הנשמעת מהרמקולים. אבל הקריפ האמיתי מגיע כשיורדים לחניון. כן, כל חניון תת קרקעי עלול לעורר לחץ בחזה, אבל זה של גן העיר, ובעיקר מתחם השירותים, מעורר עור ברווז והליכה מואצת גם בקרב המאצ'ו הכי גדול בעיר, בעיקר בגלל מקרה האונס המחריד שאירע בו ב־2013, שאישש את כל החששות הכי גדולים שלנו מחניונים.

הצריפים בפלורנטין

ביום סמטאות הצריפים בשכונה מאכלסות בעיקר נגריות ופנסיונרים בסיור גרפיטי, ובלילה סמטאות בצדה המערבי של שכונת פלורנטין מתרוקנות מאדם כמעט לגמרי. ברחוב אברבנאל עוד תמצאו כמה ברים ואת הפיצה הסליזית הכי טובה בתל אביב, אך כניסה לרחובות הסמוכים (שלחלקם אין אפילו שם) עשויה להתגלות כלא כל כך נעימה. האם פעם נקלעתם להאנג אמצע שבוע בהודנא? החלטה אחת פזיזה בגזרת הסטוץ ואפשרי בהחלט שתמצאו עצמכם בבוקר בראשון לציון הנוראה.

• גן העיר
• שוק העלייה
• תל ברוך
• קריית המלאכה
• פלורנטין
• דיזנגוף סנטר
• תל אביב: חדשות עירוניות
• תל אביב
• עירוני
• רחוב אלנבי
• תחנה מרכזית תל אביב

• Facebook
• Twitter
• Email

1. 
   

   יש לעירייה הרבה יותר כסף

בסך הכל תקציב העירייה "הרגיל" מסתכם ב-4.97 מיליארד שקלים (גידול של כרבע מיליארד בהשוואה לתקציב של שנה שעברה), ותקציב הפיתוח מסתכם בכ-1.2 מיליארד שקלים (עלייה של 150 מיליון שקלים). מאיפה מגיע כל הכסף הזה? בעיקר, כמובן, מארנונה. בסך הכל בונה העירייה על הכנסה של 3.345 מיליארד שקלים מארנונה – ממגורים ומעסקים כאחד, עלייה קלה משנה שעברה. מקור הכנסה משמעותי אחר הוא כמובן הכנסות מחנייה – לרבות קנסות, גרירה וחניה בתשלום. העירייה, כך נראה, העלתה הילוך באכיפה השנה, ובסך הכל, היא הכניסה מהעניין 256 מיליון שקלים – עלייה משמעותית של כ-20% מהשנה שעברה. אכיפת הנסיעה בנת"צים, אגב, שלשמה נפרשו מצלמות השנה – הניבה לעירייה 20 מיליון שקלים ב-2017.

2. 

3. לכתבות נוספות בנושא:

הפרויקטים שיעשו לכם את השנה
המבנים הנטושים הכי מבאסים בתל אביב
הפינות הסודיות הכי שוות בעיר

2. ממשיכים ללכת על אוטותל בכל הכוח

הפרויקט השנוי במחלוקת שמאפשר להשכיר מכוניות שיתופיות בתשלום לפי שימוש מונה כיום 220 מכוניות, ובמהלך השנה הקרובה מתכננת העירייה לקנות עוד 40 מכוניות. לשם כך היא מקצה 16 מיליון שקלים נוספים, שיוקדשו גם לשיפור תשתיות הפרויקט ולתפעול המערך השוטף שלו. בפרויקט השאטלים מתחנת הרכבת בבני ברק לאזור התעסוקה ברמת החיל, למשל, שממשיך לפעול גם השנה, משקיעה העירייה רק 200 אלף שקלים (כשהשתתפות בפרויקט של רכבת ישראל).

3. ייסללו עוד שבילי אופניים – אבל בעיקר מעבר לירקון

דוגמה למקום שבו ראוי בהחלט להשקיע את הכסף עבור שיפור התחבורה בעיר הם שבילי האופניים, שחסרים בחלקים משמעותיים בעיר, וגם באלה שישנם – מדובר בשבילי אופניים שספק אם אפשר לראות בהם כאלה. השנה מתכננת העירייה לסלול חמישה קילומטרים של שבילי אופניים, בדגש על השכונות הצפוניות בעיר – רמת אביב ג' (ברחובות אחימאיר, בית צורי), נווה אביבים (אופנהיימר), מעוז אביב (רפידים), נאות אפקה (שלונסקי) ועוד. בנוסף, ייסללו שבילי אופניים בדרך נמיר וכן ברחוב ברזילי שבמזרח העיר. עכשיו רק נותר לקוות שהם לא יהיו עוד ציור של אופניים על הכביש/המדרכה. לכל הפרויקטים הללו תקדיש העירייה כ-15 מיליון ש"ח.

5. הדולפינריום יהרס, ויחלו עבודות התכנון למרכז ספורט ימי במקומו

במהלך השנה הקרובה יהרס המתחם שבו כבר הרבה שנים שאף אחד לא זוכה לצפות בדולפינים כלואים רוקדים (תודה לאל), ובמקומם יחל תכנון ראשוני של פיתוח מבנה ספורט וקהילה, שיכלול גם מרכז גלישה וספורט ימי.

6. יוקם מגדל חדש למשרדי העירייה בסומייל

אלה מכם שזועמים על העירייה שמאשרת פרויקטים חדשים של מגדלים, לא בהכרח יאהבו את הפרויקט החדש המתוכנן באזור סומייל – איפה שפעם שכן כפר ערבי באותו השם, והיום עומד חניון, ברחוב בן שפרוט. הפעם מדובר במגדל שהעירייה בונה עבור היחידות שלה עצמה, שכיום פועלות מחוץ לבניין העירייה המרכזי בכיכר רבין. הוא יתנשא לגובה של 20 קומות, ועלותו תהיה כ-340 מיליון שקלים.

גם במגדל החדש יהיו אורות צבעוניים? בניין העירייה (צילום: שאטרסטוק)

נראה שהשנה הולכים על שיפוץ שוק הכרמל, באמת

לפי התקציב השנתי, תקצה העירייה לא פחות מ-450 מיליון ש"ח לטובת שיקום וחידוש השוק המוזנח והצפוף (אך האהוב לא פחות), שמחכה לשיפוץ שלו כבר שנים רבות. במקביל לרחוב הכרמל, שיעבור שיפוץ נרחב, ישופצו גם שוק הבשר והשוק המערבי, יתווספו שטחי מגורים עסקים ומלונאות, שלדברי העירייה "יחזירו לשוק ולאזור כולו את הקסם והאטרקטיביות שאפיינו אותו בשנים קודמות". האם זה ידחוק החוצה את הסוחרים הוותיקים? נחכה ונראה.

8. יוקם מחסה חדש ומשודרג לדרי הרחוב

כיום פועלים ברחבי תל אביב שלושה "גגונים" שבהם מקבלים אלה שלא שפר מזלם וחיים בינינו מיטה נקייה, בגדים נאותים, מקלחת, ארוחות סדירות, טיפול רפואי וליווי שיקומי של עובד סוציאלי. בתחום זה נחשבת העירייה, בעיני עמותות שפועלות בתחום, כרשות מצטיינת. במסגרת התקציב אישרה העירייה את הקמתו של גגון חדש, במקום אחד הקיימים, ברחוב אליזבת ברגנר ביפו, שייבנה בסטנדרט גבוה מהקיימים ויאפשר לתת מענה לכ-50 מטופלים נוספים, ול-78 בסך הכל. בסך הכל תשקיע העירייה 7 מיליון שקלים בפרויקט, אליו יתלוו עוד 10 מיליון שקלים של תרומות.

9. ביצרון תחל להתחבר סוף סוף לתל אביב

זה שהשכונה שבמזרח העיר היא אחד מלהיטי הנדל"ן של הסביבה זה כבר חדשות של 2008. עכשיו תתחיל העירייה בפיתרון הבעיה שהרחיקה את השכונה שנמצאת פחות מקילומטר ממרכז תל אביב אבל מרגישה כמו פתח תקווה, עם הקמתו של גשר להולכי רגל ולרוכבי אופניים מעל איילון, שיחבר את השכונה לתל אביב, דרך שדרות יהודית שבשכונת מונטיפיורי, ובעלות של כ-68 מיליון שקלים. כך תתקצר ההליכה מקפה איטליה, למשל, לשדרות יהודית מ-20 דקות, בערך, למשהו כמו שתי דקות.

10. שוק העלייה יקבל בחזרה חניון גדול

בנוסף לצעדים לקידום התחבורה הציבורית או הירוקה, תקדם העירייה גם את בנייתם של כמה חניונים גדולים ברחבי העיר, בהם חניון תת קרקעי בבוגרשוב, חניון ביפו, חניון ברמת אביב הירוקה ובעיקר – חניון גדול בשוק העלייה, שמאז שנשדדו ממנו החניונים בסביבה לטובת הרכבת הקלה ופרויקטים אחרים, התרוקן מלקוחות. שם יהיה החניון חלק מפרויקט גדול שכולל גם שלושה בנייני מגורים, מרכז ספורט, כיכר ציבורית וגם חניון תת קרקעי שיכיל 260 מקומות חנייה, ושבהקמתו משתתפת העירייה לצד היזם בהשקעה של 25 מיליון ש"ח.

• שוק העלייה
• דולפינריום
• שוק הכרמל
• תל אביב: חדשות עירוניות
• תל אביב
• אוטותל
• עירוני
• שכונת ביצרון

• Facebook
• Twitter
• Email

הדולפינריום

זה נשמע היום דמיוני, אבל בשנות ה־80 התגשם חזונו של איש העסקים צבי עפרון, שהקים בין הטיילת לפארק צ'רלס קלור מתחם מסחרי ובידורי בקנה מידה עולמי, שבו גם שחו דולפינים. עפרון הצליח לגייס לפרויקט שלו קבוצת משקיעים יהודים מרחבי העולם, שהחכירו את השטח העצום של 18 הדונמים ממינהל מקרקעי ישראל, ושיכנו במקום דולפינים, כרישים ודגים שנלכדו באזור סיני, או יובאו מארצות הברית ומאוסטריה. 1,200 צופים שהיו מוכנים להיפרד מ־400 שקלים היו מגיעים בכל פעם לצפות בדולפינים, שנקראו על שמם של כדורסלני מכבי תל אביב, מבעד לזכוכית מיוחדת. ב־1985, חמש שנים אחרי שנפתח – דעך המקום, החליף בעלים, ובסופו של דבר נסגר. תחילה הועברו הדולפינים ללונה פארק, שם חלקם מתו, וחלקם הוחזרו לארצות הברית, שם מתו גם הם. ניסיונות חוזרים לפתוח את המקום לא צלחו, ולאורך השנים התיישבו בו כמה מהמועדונים המובילים בעיר, בהם הפאצ'ה והדולפי, שביוני 2001 היה זירת פיגוע מחריד, שבו נהרגו 21 מבלים צעירים. מאז הוא עומד ריק ונטוש. לפני כשנתיים נמכר המתחם עבור מאות מיליוני ש"ח לאנשי עסקים. במקום ייבנה מרכז ספורט ימי ובתמורה יקבלו בעלי הקרקע את האפשרות לבנות מגדלים בשטח שמעבר לכביש, לכיוון מזרחה.

עוד כתבות שיעניינו אותך:
למה הפך פתאום אהוד ברק להיפסטר תל אביבי?
פרויקט סיפורי הסקס הגדול של Time Out
"השורף": הכירו את הסם החדש שחורך את תל אביב

אלנבי 58

המועדון שהיה לספינת הדגל של סצינת הלילה התל אביבית בשיא כוחה, והיום לא נותר ממנו זכר, חוץ מגוש בטון ענק ואטום. ב־1994 הקימו אושיות הלילה אורי שטרק, רל נדל וניצן לב-צור על חורבותיו של קולנוע אלנבי את מועדון העל התל אביבי, שמסיבות הטראנס, הדאנס וההאוס שנערכו בו מדי יום חמישי היו ה־מקום להיות בו בתל אביב, עוד יותר מהבלוק של היום, למשל. הדי.ג'ייז הכי חמים של התקופה בעולם, כולל וסאשה, היו מגיעים לתקלט במקום שהקים את "אומת הדאנס", לצדם של הרדיזנטים שהיו השמות הכי גדולים בסצינה הישראלית. בשנת 2000, כחלק ממדיניות העירייה בזמנו לדחוק את אזורי הבילוי ממרכז העיר ולצד דעיכה טבעית של הסצינה, נסגר המועדון, והיזמים פתחו במקומו את ה־TLV המוכר בנמל תל אביב. המבנה נותר נטוש עד היום, ובשנה שעברה רכשו אותו יזמי נדל"ן ממרוקו, ששואפים להרוס את המקום כדי לבנות בו בניין מגורים, תוך שחזור של החזית שלו.

קולנוע עדן

היום נותרה בו רק חזית ורודה, מיוחדת ונטושה שמאחוריה מגרש מוזנח, אבל לפני כמאה שנה פעל בלילינבלום 2־4 בית הקולנוע הראשון בתל אביב, ואחד ממוסדות התרבות החשובים בעיר הצעירה ובארץ כולה. ראש העיר דיזנגוף והיזם מרדכי וייסר עמדו מאחורי הקמת הקולנוע, ולשם כך רכשו מכונת הקרנה מאלכסנדריה (משם גם הגיעו הסרטים בתחילת הדרך), ובנו אולם בן 800 מקומות, שבימיו הראשונים היה מלא עד אפס מקום, והיווה מוקד עלייה לרגל. בהמשך גם נבנה בו אולם קיץ, שבו הוקרנו סרטים תחת כיפת השמיים. 60 שנה אחרי שנבנה, החל ציבור המבקרים להדיר את רגליו מהקולנוע לטובת אולמות חדישים יותר, ובעליו החליטו למכור אותו לבנק לאומי, שהתחייב לשמר אותו ולהנציח את הקולנוע הישראלי. הסצנה המקומית אמנם חווה רנסנס בימים אלה, אבל ספק אם זה בזכות קולנוע עדן, שהבנק לא עמד בהתחייבותו וננטש, כך שכל שנותר במקום הוא השלט, וכן קופות הזיהוי. לפני כשנה פורסם על מהלכים להוספת קומות על גבי המבנה ולהפוך אותו למלון יוקרה, כמו שקרה לבתי קולנוע רבים במרכז העיר.

מתחם מפעל "המגן"

מרחק יריקה ממגדלי עזריאלי, על דרך השלום בגבול עם גבעתיים, שוכן מבנה שהיה בעבר מפעל לייצור נשק של התעשייה הצבאית, בשם "המגן". החל מ־1950 ועד ל־1996 הוא פעל ברציפות, ובין היתר ייצר כמויות של ה"עוזי" המיתולוגי. כיום השטח העצום בן 44 הדונמים מיותם, אבל זה לא אומר שהוא לא ממשיך להשפיע על העיר. לאחר שנסגר, פורסם דוח מקיף שקבע כי הקרקע באזור רוויה במתכות מסוכנות, ושמי התהום מתחת למפעל רעילים ונגועים בכימיקלים – תוצאה של העבודות התעשייתיות במקום. בשנה שעברה, כדי למנוע התפשטות של הזיהום, החלה חברת נת"ע, שכידוע סוללת באזור את הרכבת הקלה, בשאיבת המים מהמקום. מי שכן נהנים ממנו הם אמני גרפיטי תל אביביים, שהפכו את המתחם לגלריה מאולתרת. את המפעל מקיף שדה בור ענק, שהתיכוניסטים האמיצים של נחלת יצחק והסביבה מנצלים לטובת מדורות ל"ג בעומר, ולא רק.

בית המכס

המבנה הגדול והמוזר ששוכן במזלג של תחילת רחוב הרכבת הוקם ב־1920, ושימש כחלק מתחנת הרכבת "תל אביב" בתקופת המנדט הבריטי ועד ל־1970. עם השנים התברר שמיקומה של התחנה מקשה על תנועת כלי הרכב באזור, ועל כן שונה תוואי הרכבת לזה הקיים, לתוואי המקביל לנחל איילון, כך שלא יפריע עוד לתנועה בדרך פתח תקווה. התחנה נהרסה, לבד מבית המכס, ששימש את הפקידים לבדוק את הסחורות שהגיעו ברכבת. הבניין בן הקומה הבודדת ושעל ראשו גג רעפים, היה נטוש במשך שנים, ולבסוף הוכרז כמבנה לשימור. כיום הוא משמש כמחסן עבור משטרת ישראל. לא בדיוק מקום הגיוני למחסן גדול של המשטרה. לא בדיוק שימור הולם לבניין מיוחד והיסטורי.

בית הכנסת מושב זקנים

במרכז רחוב אלנבי שוכן בית הכנסת, השייך לבית האבות שנושא את אותו השם. המבנה שהוקם ב־1926 תוכנן בסגנון האקלקטי, והוא מרשים במיוחד. בתוך בית הכנסת נבנה משקוף מפואר שעליו חקוקות המילים "אל תשליכני לעת זקנה", כתובת שאין מתאימה ממנה למקום. בית הכנסת הוא חלק מקומפלקס של דירות שיועדו לזקני שארית הפליטה של יהודי אירופה, רובם רווקים ואלמנים ממוצא פולני ורומני. בעבר היה בית הכנסת שוקק, אך עם השנים האוכלוסייה המבוגרת באזור התחלפה בצעירים שמצאו פחות ופחות עניין בבית הכנסת. כיום קשה לחלוף באלנבי ולדמיין שבעבר עמד כאן בית כנסת פעיל. הוא מלא בגרפיטי, מגודר בשער וסגור בשרשרת ובמנעול. המבנה מיועד אמנם לשימור מחמיר שמונע את הריסתו, אך לא את הזנחתו.

שוק העלייה

על שטחו של מה שהיה בעבר "בית הספר לחקלאות ומשק בית" שנועד עבור פועלות, נבנה בשנת 1939 שוק העלייה, שוק מודרני וחדיש, כאלטרנטיבה לשוק הכרמל ולשוק בצלאל. מחלקת התכנון של העירייה בנתה שוק שהיה אז דוגמה ומופת לאדריכלות המקומית, עם חללים פנימיים שאיפשרו חלוקה לדוכנים בתוך השוק, ומבנה קדמי שפנה לרחוב העלייה, ומאחוריו חצר פנימית ובו שוק סיטונאי לממכר בשר וביצים. במרתפי השוק שכנו משחטות לעופות, שהיו למפגע תברואתי של ממש, והיו אחת הסיבות שהשוק נסגר לבסוף ב־1981, ומאז ננטש. בשנים האחרונות עמלה העירייה על הריסת המבנה הישן, כדי להשתמש בקרקע לבנייני מגורים יוקרתיים. איפה שפעם ערפו לתרנגולת את הראש, יחנו בקרוב לפי הפרסומים עברי לידר ומירי מסיקה.

[interaction id="59a299e810b9cdab1f1c7652"]

• שוק העלייה
• אלנבי 58
• קולנוע עדן
• דולפינריום
• תל אביב: חדשות עירוניות
• תל אביב
• עירוני