Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
דויד פרץ משיק אלבום, ויקטוריה חנה מתכוננת לבכורה, דרור קרן עושה סטנדאפ ונעם רותם מזכיר מיהו גיבור הגיטרה המקורי (רמז: לא זה שדופק גיטרות על ראשים של מחבלים). אירועי השבוע השמחים
אריאל זיבלר, מירי אלוני, אלי מגן, עוזי פוקס, שרי, חיים רומנו, דני שושן ועוד גיבורי סבנטיז יגיעו לאוזןבר, יתהו בסופו הטראגי של חברם גבי שושן וגם ישירו לזכרו. זה יהיה הרבה יותר מסתם עצוב.לפרטים נוספים.
"אישה בורחת מבשורה" – הבימה
סרבני בשורות, חסידי דויד גרוסמן, המתגעגעים לאפרת בן צור: העיבוד של חנן שניר לספר "אישה בורחת מבשורה" ימצק את דכאון יום ראשון לכדי דכאון הרבה יותר מבוסס – וזה כבר משהו להתחיל איתו את השבוע.לפרטים נוספים.
דויד פרץ – השקת האלבום "ארץ שלא שם"
כותב המנוני הבלוז של הדרום, שלבו בבאר שבע וגופו יגיע השבוע ללבונטין 7 – דויד פרץ – משיק את אלבומו השני "ארץ שלא שם". הוא יביא איתו מדבר ואת רונה קינן – שזה כשלעצמו שילוב חמור ומלא יופי.לפרטים נוספים.
ויקטוריה חנה – מוזיאון תל אביב לאמנות
אם אתם לא רק חלק מהייפ ה"אלף-בית", אלא ממש צרכנים מסורים של היפ הופ ארמי וראפ שלקוח מהמקורות – הנה לכם גלוגה מרוכזת של אקלקטיות, שנרקחה במיוחד על ידי ויקטוריה חנה לקראת אלבום הבכורה העתידי. מרגישים ברי מזל? בסדר גמור.לפרטים נוספים.
דרור קרן – "מצד שני"
השותפים, הקולגות והחברים הכי טובים שלכם הם סטנדאפיסטים – אנחנו יודעים. בעצם גם אתם תהיו לואי סי.קיי בקרוב. זה בסדר גמור, אבל גם כדאי לתת לוותיקים לצאת משליטה לפעמים. דרור קרן במופע סטנדאפ לא לילדים עם חומרים שאינם שייכים בבלעדיות לדור ה-Y.לפרטים נוספים.
נעם רותם – אוזןבר
יש גיבורים שמנפצים גיטרות על ראשים של מחבלים, ויש גיבורי גיטרה מסוג חמוד יותר, כזה שמנגן אקורדים למשל. הנה נעם רותם: לא מנפץ גיטרות אבל כן את הלב. ואם לא השתכנעתם, רק תקשיבו ל"חום אנושי".לפרטים נוספים.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
אריאל זיבלר, מירי אלוני, אלי מגן, עוזי פוקס, שרי, חיים רומנו, דני שושן ועוד גיבורי סבנטיז יגיעו לאוזןבר, יתהו בסופו הטראגי של חברם גבי שושן וגם ישירו לזכרו. זה יהיה הרבה יותר מסתם עצוב.לפרטים נוספים.
"אשה בורחת מבשורה" – הבימה
סרבני בשורות, חסידי דויד גרוסמן, המתגעגעים לאפרת בן צור: העיבוד של חנן שניר לספר "אשה בורחת מבשורה" ימצק את דכאון יום ראשון לכדי דכאון הרבה יותר מבוסס – וזה כבר משהו להתחיל איתו את השבוע.לפרטים נוספים.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
הסדרה עם השם האיום בעברית חוזרת דביקה, מודעת לעצמה באופן מעצבן ועם דחקות על האחיות אולסון שדפקו ברז. אין שום סיכוי בעולם שמישהו יכריח אתכם לראות את זה, אבל אתם רוצים. כל כך רוצים. כי פעם היה טוב והטרגדיות נקטעו בקריאות של "אווווווו". הנה נטפליקס מגשימה חלומות.לפרטים נוספים.
מופע – "מלבי" בבית מיומנה
מיומנה + מתי כספי = פודינג עם סירופ ורדים, או "מלבי", שבאופן חשוד מאוד מזכיר את "זגורי" (שתי משפחות שמנהלות שני דוכני מלבי מתחרים בלב יפו). אנחנו לא יודעים אם זאת יצירת מופת, אבל האמת היא שנעשה הכל כדי לשמוע את "הנה הנה" של מתי כספי במופע לייב.לפרטים נוספים.
פסטיבלSound Portsתל אביב-איסטנבול
היי חסרי אמונה, למזרח הפרוע יש עוד סיכוי והוא אפילו לא האחרון שבסיכויים. סאונד פורטס הוא נושא הבשורה ומקור שיתוף הפעולה בין תל אביב ואיסטנבול. יהיו הופעות, ירידים, תערוכות ומסיבות טורקיות-ישראליות. בדמיון שלנו זה הולך להיות מישמש התרבויות הכי כיף שהיה, ועוד עם תרבוש על הראש.לפרטים נוספים.
תערוכת פרפורמנס – "מתקן 27"
הסיפור הוא כזה: בית העירייה הפך לבית כליאה של 15 אמנים רדיקליים מכל התחומים, שכעת צריכים למכור את יצירותיהם על מנת להשיב כסף למדינה. אם שאלתם את עצמכם איך צומחים דגלים בפי הטבעת, "מתקן 27" כנראה יספק את התשובה.לפרטים נוספים.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
שיעור הגאגא ההמוני של אוהד נהרין, שהפך לסוג של מסורת, חוזר בפעם הרביעית להאנגר 11. יהיו שם מאות אנשים מלאי אמביציה שייחלקו לרקדנים ולאומללים שמנסים להדביק את הקצב. אנחנו במחנה שיושב על הספסל ומתפעל. לפרטים נוספים.
עונה חדשה של "בנות"
אם נשבר לכם מהקונצים של לינה דנאהם, אם עשיתם מיוט לשושנה, אם מאסתם אפילו בג'סה וגם עברתם את גיל 25 – א ב ל אתם עדיין פאן של העונה הראשונה – סימן שהסוף עוד רחוק (2017). גירלז, עונה חמישית, ברינג איט און.
עמית ולילך נכנסות לפורמיישן – סטנדאפ
סליי, אוקיי, סליי, אוקיי, סליי, אוקיי, סליי, אוקיי, סליי, אוקיי, סליי – סוואג. מתוך "פורמיישן" של ביונסה, שהוא גם מקור ההשראה הנצחי של ערב הסטנדאפ על שם עמית הרשקוביץ ולילך ברנע לשם בקפה חלוצה. יחמם: עדן יואל. לפרטים נוספים.
מסיבת בריטני /ביונסה, ביץ'
פעם היתה מלכה ואז התחלפה המלכה במלכה אחרת שהוחלפה גם היא בזהבה גלאון. ולמרות הכל, קצב התחלופה הוא עניין שולי בעידן המלכות,שבאות והולכות ובעיקר באות. הנה בריטני פוגשת את ביונסה והנה אתם מאושרים בבלוק. לפרטים נוספים.
יריד תקליטים ברומנו
ממשיכים לקדש את הוויניל ביריד תקליטים ברומנו, עם דוכנים לחובבים ובמחירים נעימים. תקליטים מאמריקה, הופעת ג'אז ופינה חמה לחולי האודיופיליה. בונוס: על העמדה ישלטו האספנים והסוחרים – שהם בעצם אתם.לפרטים נוספים.
סדרת הרצאות: ספרים שאהבנו
"הלו, הלו אבא" היה הספר הכי טוב שקראו לנו עד גיל 5 ואולי עד סוף החיים. בעולם אחר, צפונה מאיתנו, ילדים אהבו את "דוקטור דוליטל", "הנסיך הקטן" ו"שרה גיבורת ניל"י". בעיקר עבורם אבל גם עבור מי שאהב את הפינוק שלו זול, מתקיימת סדנת הרצאות ספרי ילדים שתיפתח עם "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות". ד"ש, חנה הורן! לפרטים נוספים.
פסטיבל Sound Ports תל אביב-איסטנבול
היי חסרי אמונה, למזרח הפרוע יש עוד סיכוי והוא אפילו לא האחרון שבסיכויים. סאונד פורטס הוא נושא הבשורה ומקור שיתוף הפעולה בין תל אביב ואיסטנבול. יהיו הופעות, ירידים, תערוכות ומסיבות טורקיות-ישראליות. בדמיון שלנו זה הולך להיות מישמש התרבויות הכי כיף שהיה, ועוד עם תרבוש על הראש. ואו. לפרטים נוספים.
Chk Chk Chk (!!!) במועדון ההאוונה קלאב
ואתם !!! חשבתם !!! שלכם !!! יש !!! שמות !!! מדהימים !!! ללהקות !!! אינדי !!!, תחשבו שוב. זה כנראה יהיה אחד הגיגים הכי מדהימים של 2016, סימן קריאה סימן קריאה סימן קריאה, אז הכינו את נעלי הדיסקו פאנק כאילו הן חיכו לכם כל החיים. לפרטים נוספים.
Sleep Party People בתיאטרון תמונע
זה הזמן להתפלל להמוני להקות סקנדינביות שייפלו עלינו משום מקום כאילו זה מגיע לנו. דנים מקופהגן, שוודים מסטוקהולם ונורווגים מאוסלו – בואו תנופפו לנו בפנים בכל הטוב שהוא אתם. אנחנו נספוג הכל כמו ילדים טובים ששחלמו על Sleep Party People לפני שהיו קיימים. לפרטים נוספים.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
סימן טוב: ניק אופר מלהקת !!! על הולדת Pאנק העינטוזים
ניק אופר, המנהיג הבלתי נלאה של הלהקה עם השם הבלתי שגרתי !!!, מספר למה אסור להזדקן, למה הוא הפסיק לכתוב שירי מחאה ומאיפה הגיעו נענועי האגן המשוגעים שלו. את האחרונים תוכלו לראות בתל אביב בתחילת החודש הבא
הוגים את זה קלק קלק קלק, פם פם פם או ככל צליל חד הברתי אחר, אבל מקובל להגות את זה צ'ק צ'ק צ'ק. כך או כך, את שם הלהקה הזאת כותבים כשלושה סימני קריאה רצופים – !!! – ואי אפשר לגגל אותו בכלל. כש־!!! הוקמו בסקרמנטו, קליפורניה, ב־1996, מנועי החיפוש הפופולריים היו בכלל יאהו ולייקוס. ניק אופר, הסולן הקופצני והחצוף במכנסיים הקצרים מדי, מנהיג אותם מאז, ולאורך שישה אלבומים הם מקליטים פעם אחר פעם קטעי האוס עם מבנה של שירי פופ ועם חוצפה של פאנקיסטים. בשיחת טלפון מצרפת, שעתיים לפני הופעה ויום אחרי הופעה בפסטיבל סונאר איסלנד (גרסת חורף סקנדינבית של הפסטיבל האלקטרוני הענקי בברצלונה), אופר מתגלה כטיפוס נעים, ורבלי, מחושב אבל אסוציאטיבי. בקיצור, מרואיין מלידה.
מתי החלטת שמה שאתה עושה על במה זה תנועות אגן משוגעות? "אני סקרן בעצמי לגבי זה. אני לא בטוח. ראיתי כמה קטעים ישנים ביוטיוב והופתעתי מכך שאנחנו עכשיו יותר אנרגטיים מבעבר, אבל זה פשוט מפני שאנחנו יודעים שההופעה שלנו חייבת להשתפר כל הזמן. תמיד היינו טובים לייב, פעם היינו ממש אנרגטיים בהשוואה ללהקות אחרות ועכשיו האחרים התקדמו, אז אנחנו חייבים להרים את הרף כל הזמן. בסופו של דבר אתה פשוט לומד איך להופיע טוב ומה גורם לאנשים להשתגע. בשלב מסוים גיליתי את העניין של המכנסיים הקצרצרים, וזה סלל את הדרך להופעה סקסית יותר. פשוט בהתחלה לא היה לנו הרבה קהל וזה הניע אותנו להופיע כאילו אנחנו להקה ענקית".
השורשים שלך הם בפּאנק, שם לא רוקדים עם האגן. הרגשת זר שם? "אני הייתי בסצנת הפאנק בתחילת שנות ה־90, גדלתי על להקות כמו בלאק פלאג וניישן אוף יוליסס. אצל האחרונים כבר היה קצת יותר סקס, הם הושפעו מג'יימס בראון. זו הייתה נקודת מפנה: הפאנקיסטים הזקנים היו עדיין ממש סקסיסטים, אך בדיוק פרצה התפוצצות הריוט גירל (סצנת פאנק נשית פמיניסטית שצמחה בעיקר בחוף המערבי של ארצות הברית – ע"ק). זו הייתה תקופה אחרת מבחינת תפקידים מגדריים. מהרבה בחינות היית צריך למתן את עצמך, ועדיין זה היה יותר סקסי מפאנק בשנות ה־80, שפשוט היה מורכב מגברים לבנים כועסים ומתוסכלים מינית. בשנות ה־90 כבר הייתה אנרגיה מינית טובה יותר. אני זוכר שהוצאנו תקליט משותף עם Out Hud. לשיר שלנו קראו 'Instinct' והוא היה על סקס. אני זוכר שהרגשתי שזו עליית מדרגה – הנה כתבתי על משהו שהחברים הפאנקיסטים שלי לא היו מעזים לכתוב עליו".
כן, הם בטח היו כותבים שירי מחאה, אבל גם ל־!!! היו לא מעט כאלו בתחילת הדרך. למה הפסקת עם זה? "מבחינתי השירים הפוליטיים שעשינו היו צריכים להיות טבעיים מאוד. כל השירים הפוליטיים שלי באו מרגשות, לא מתחושת חובה. אבל רבות מהדעות הפוליטיות שלי לא מקוריות במיוחד, אז אני לא חייב לשיר עליהן. כתבתי שירים פוליטיים כשהרגשתי שאף אחד אחר לא יגיד את זה. עכשיו אני כבר לא מרגיש כל כך פוליטי. בזמנו הרגשתי שאני חייב לדבר, בייחוד בתקופה שהייתי פאנקיסט. כאדם צעיר הרגשתי שדברים לא עובדים כפי שלימדו אותי שהם אמורים לעבוד, אבל עכשיו אני כבר רגיל לשחיתות".
ניק אופר מ-!!! מנענע. צילום: Gettyimages
השיר הכי טוב ב"As If", האלבום האחרון של !!!, הוא "Freedom 15". מדובר באחד הקטעים הכי המנוניים ש־!!! הוציאו אי פעם, והפזמון העצוב והארסי שלו ("עכשיו כשיש לך את החופש שלך, איך זה מסתדר לך, בייבי?") חזק וסוחף כשהוא עומד בפני עצמו, ועוצמתי יותר אם חושבים שלפני קצת יותר מעשור, באלבום השני ("Louden Up Now") היה ל־!!! סינגל עם שם דומה – "Pardon My Freedom", אך פזמון שונה לחלוטין: "כאילו אני שם זין, כאילו אני שם זין", שר אופר בטון אדיש ומעט רובוטי. אם חיפשתם דרך לסכם את מסלול ההתבגרות ש־!!! עברו, הרי זו הבנה שבניגוד למה שמלמדים אותך כשאתה אנרכיסט צעיר, לחופש דווקא יש מחיר.
"שני השירים קשורים זה לזה, אבל החדש הרבה יותר אישי. הוא שואל בעצם: מה קרה לך? יש הרבה שירים כאלה במסורת הפאנק, כי זה מה שקורה לפאנקיסטים: הם מתמסחרים ונהיים מרובעים. השיר בעצם שואל: 'ניתן לך חופש, האם אתה משתמש בו?' וממוען למישהו שכן השתמש בחופש שלו אבל לא בהכרח לטובה. רבים מאיתנו מקבלים חופש, המון חופש, וזו מתנה שחייבים להשתמש בה כמו שצריך".
האלבום החדש הוא כנראה הרגוע ביותר שהקלטתם עד כה, אבל הוא פחות פופי מהקודם,"Thr!!!er". מה היה תהליך העבודה עליו? "אנחנו מנסים תמיד לעשות דברים חדשים ולראות מה יוצא מהם. אין לנו זווית מוסכמת מראש, רק בודקים מה מלהיב אותנו. לאלבום החדש כתבנו 40 שירים, הקלטנו 20 מהם ושאלנו חברים מה השירים הכי טובים. ב'Thr!!!er' הגענו לרמת חופש יצירתי שאחריו הרגשנו שאנחנו יכולים לעשות כל דבר; קצת כמו שפרינס יצר עולם שלם ב'Sign 'o' the Times' ואחר כך עשה מה שבא לו. אני כן יכול להגיד שרצינו שהאלבום ירגיש יותר נא, רצינו שיהיה בו יותר האוס מאשר דיסקו. רצינו לעשות אלבום פאנק, קצת השתעממנו מדיסקו".
איך בכלל עשית את המסע מפאנק לדיסקו? מדובר בסצנות שכמעט עוינות זו את זו. "זו הייתה דרך ארוכה מאוד. היא התחילה מהלהקה שהכי השפיעה עליי אז, ניישן אוף יוליסס, שדיברו אליי באופן שאף להקת פאנק אחרת לא הצליחה. הם הושפעו מסול, מוטאון וג'אז ולכן התחלתי לחפש להקות מסוג זה. כך הגעתי לדיסקו, ודיסקו הוביל להאוס שהוביל לטכנו. כשהקמתי את הלהקה עוד לא הייתי בקטע של האוס, אבל אז יצא 'Homework' של דאפט Pאנק, והכל השתנה".
השילוב בין פאנק למוזיקה אלקטרונית הפך לבון טון אצל מבקרי מוזיקה בערך באמצע העשור הקודם, סביב לייבלים כמוDFARecords. איך הרגשתם אז? אמרתם "סוף סוף", או שזה היה מתסכל שאתם לא במרכז תשומת הלב? "זה היה מרגש. פתאום עיתונאים התחילו להתקשר ולבקש מאיתנו להתראיין ושאלו אותנו על חברים שלנו שעשו דברים דומים, אבל היינו מודעים לסיטואציה. היינו פעילים כמעט עשר שנים, עשינו משהו שאף אחד לא יודע להגדיר, ופתאום יש ז'אנר שנקרא דאנס־פּאנק ויש בו עוד 20 להקות וזה הכי אופנתי עכשיו. אמרנו לעצמנו: אוקיי, זה מגניב עכשיו, זה לא יהיה מגניב אחר כך, אבל עשינו את זה לפני כן ונעשה את זה גם אחר כך. אני חושב ששום אמן לא רוצה להיקבר עם הז'אנר שלו אלא לקרוע את המעטפת שלו, וזה חלק גדול ממה שאנחנו עושים. אם היינו עושים היום דאנס־פאנק כמו שהוא נשמע ב־2005, זה היה מתסכל. יש הרבה שירים שאנחנו זורקים כי הם נשמעים לנו יותר כמו שירים של עצמנו".
אז באיזה מובן !!! הכי השתנו לאורך השנים? "אי אפשר להכחיש שיש לך יותר ארס כשאתה צעיר ויותר חוכמה כשאתה מבוגר, אבל זה מדרון חלקלק. להקות שמתבגרות עלולות להיות משעממות, ואתה חייב לשמור על גישה צעירה כדי להישמע רענן. אני לא רוצה להיות כמו אלביס קוסטלו, לא רוצה לעשות תקליטים של זקנים משעממים. רוקנ'רול מרגש כשהשירים מגיעים לנקודה של שחרור, שבירה, גילוי; ואנשים מבוגרים נוטים לעשות אלבומים על סיפוק, נוחות, השלמה. אלבומים כאלה אף פעם לא עניינו אותי. להקה צריכה לשמור על התמימות שלה. כשחברים שלי הגיעו לגיל 30 אמרתי להם את אותו הדבר ביום ההולדת: תמשיך לקחת את הסיכונים שלקחת בשנות ה־20 שלך, אבל בתבונה של שנות ה־30 שלך. זה הדבר הכי טוב שאפשר לעשות. זה מגוחך להיות ילדותי ולא ללמוד ממה שעשית. אני מקווה שאנחנו יכולים לעשות את זה בתור להקה".
!!! יופיעו במועדון התיאטרון ב־12.3, 230 ש"ח
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
