הבוקר התפטר איתי פנקס-ארד מכל תפקידיו בעיריית תל אביב-יפו,לאחר פרסומה של עדות נוספת ב-ynet, קשה מקודמותיה, ממנה עולה לכאורה חשד לאונס. העדות מתייחסת למקרה שאירע ב-2016, לאחר קשר מיני שנמשך 13 שנה עם המתלונן. העדות הקשה כוללת תכתובת של המתלונן עם פנקס-ארד שאינה מותירה ספק לגבי טיב האירוע.

בתגובה לפרסום מסר פנקס-ארד כי הוא מתפטר ממועצת העירייה וכי "מעולם לא כפיתי עצמי על איש וכל מגע מיני שקיימתי היה בהסכמה. אם מישהו מרגיש פגוע ממני אני באמת ובתמים מצטער על כך, אבל לא התכוונתי לפגוע באיש ולא עברתי על החוק. במקביל, החלטתי להתפטר ממועצת העיר תל אביב-יפו כדי להקדיש זמן לבנותיי וליואב, בן זוגי, אשר עוברים תקופה מטלטלת על לא עוול בכפם".

כזכור, בשבוע שעבר פורסמו שתי עדויות נגד פנקס-ארד על מפגשים מיניים שקיים עם בגירים בני 17 שפגש כשהגיע להרצות בארגון איגי לנוער גאה, פרסום שהגיע במקביל ובעקבות חשיפת הטענות נגד גל אוחובסקי והוציא לדרך – כך יש לקוות – את מהפכת #MeToo בקהילת הלהט"ב.

במוצאי שבת הקרוב תתקיים הפגנת מחאה ותמיכה במתלוננים ברחבת מוזיאון תל אביב, בתמיכתם של ארגוני הלהט"ב ועם שלל נואמים. התקווה היא שבעקבות החשיפות סביב התנהלותם של אוחובסקי ופנקס-ארד ייערך בקהילה חשבון נפש עמוק ויוגדרו קווי גבול חדשים וברורה להתנהלות מינית תקינה המבוססת על הסכמה מלאה והדדית.

• הבועה
• עיריית תל אביב
• איתי פנקס ארד
• מרצ
• תקיפה מינית
• metoo#

זה היה כנראה רק עניין של זמן עד שמהפכת #metoo תגיע גם לקהילה הגאה. עמוד האינסטגרם "תורנו",שאותו הקים עמרי פיינשטיין בחודש יוני האחרון, נועד בדיוק למטרה הזאת, הצפה של עדויות על פגיעות מיניות בתוך הקהילה הגאה. השבוע פורסמה כתבה בכאן 11 בעקבות תחקיר של מיכל רבינוביץ' בסיועו של פיינשטיין על הטרדות מיניות מצד אחד מ"בכירי הקהילה" (רגע, עוד נגיע לביטוי הזה) – אם לא המלכה האם שלה – גל אוחובסקי. על פי התחקיר אוחובסקי פעל, לכאורה, באלימות בזמן מפגש מיני עם גבר אחד וכפה את עצמו על אחר.

וכמו שקורה לעתים קרובות במקרים כאלה, תיבת השרצים נפתחת וצפות עוד ועוד עדויות. שלשום פורסמו ב-ynet עדויות על ניצול לכאורה של קטינים מצד עוד "בכיר בקהילה", איתי פנקס ארד, חבר מועצת העיר תל אביב-יפו. על פי העדויות פנקס ארד קיים יחסי מין עם מי שהיו חניכים בתנועת הנוער הגאה "איגי" אחרי שהרצה בפני חניכים בתנועה. מהעדויות בשני התחקירים עולים דיווחים על אקטים מיניים נצלניים, לעתים אלימים, התנהגות לא ראויה וניצול יחסים של חניכה ושל ייעוץ.

אפשר אולי לדבר על כמה היחסים בקהילה שלנו יכולים להיות בעיתיים. על הנהנתנות, הבליינות ועל קשרי מסיבות-סקס-סמים על שלל הוריאציות שלהם. אבל זו לא הנקודה. כמעט כל אחד ואחת בקהילת הלהטבפ"אק מצאו את עצמם.ן בסיטואציות מיניות גבוליות, גם אני. לקח לי זמן להבין מה עושה לי טוב ומה לא ולפתח מודעות ואת היכולת לעצור סיטואציות לא נעימות עם גברים.

סקס הוא עניין מאוד מדובר בקהילה ולכל אחד יש את ההעדפות, החשקים וגם הקינקים שלו. וזה סבבה. אבל לכל האמביוולנטיות והחוויות המיניות האלה אמורים להיות גבולות מאוד ברורים. יש לנו מילה אחת קצרה וקסומה והמילה הזאת היא "לא". זו מילה שאמורה לעצור את הזמן ולהפסיק כל דבר שקורה, לא משנה כמה עמוק בתוך הסיטואציה היא נאמרת. הלם שבכלל עוד צריך להסביר את זה.

בעדות נגד אוחובסקי, שגם אומתה בפוליגרף, מעיד א' שהוא אמר בבירור "די, זה לא נעים לי, בוא נפסיק את זה". כמה אומץ צריך כדי לעצור משהו כזה באותו הרגע. לא לכבד את זה זה פשוט שפלות.ולא, העדרה של המילה "לא" לא הופך הכל אוטומטית ל"כן". ויש עוד גבולות ברורים: ניצול יחסי מרות ופערי גיל, למשל, במיוחד כשמדובר בקטינים. זה לא קול לנצל את היותך "בכיר בקהילה" שבא להרצות מול בני נוער, לדוג כמה מהם ולקיים איתם יחסי מין. זה לא רק לא קול, מר פנקס-ארד, זה פלילי (לכאורה, כן לכאורה).

אוחובסקי לא מילא פיו מים והגיב לתחקיר בפוסט בפייסבוק, בו הוא מתאר בטון רגיש ומלא רוך כיצד תמיד הקפיד בכבודם וברגשותיהם של אנשים שהוא פוגש, בייחוד בקהילה, מתוך תחושת מחויבות ומתוך שליחות. הוא מעולם לא התכוון לפגוע ולא העלה על דעתו שפגע, מודה שטעה וגם מבקש סליחה "ישירה, כנה וטהורה ממי שחש אי נוחות או אכזבה או מבוכה ממני". ואז, מגיע הטוויסט.

באותה לשון רכה ורגשית הוא ממשיך: "בחרתישלא לעשות שימוש ולא לפרסם שום הקלטה, צילום מסך, התכתבויות ועדויות של חברי קהילה רבים אשר הביעו שאט נפש מנסיונות לסגור חשבון, לנקום או לבצע שיימינג. זו לא הדרך שלי". בהמשך הוא קורא לאלה שהעידו בכתבה "גורמים הנשארים באפלה" ו"עדויות עלומות שהופכות ישר לאמת צרופה". הוא מקנח בהתכחשות גורפת לכל המיוחס לו במשפט מאוד ברור: "לא ניסיתי מעולם לכפות את עצמי על איש, ואעמוד בכל בדיקת פוליגרף שתבדוק זאת". להד"ם יעני. במשפט האחרון שלו הוא כבר חוזר להיות ה"בכיר בקהילה" המכיל והאחראי: "כל שעה שבה מתקיים דיון ערכי ומוסרי היא שעה חשובה מאין כמותה עבור הקהילה, והקהילה חשובה ממני".

הזגזוגים בתוך הפוסט הזה עושים אמנם סחרחורת אבל הטון הכללי שעולה ממנו הוא מפויס, מכיל ורגיש. כנראה זו הסיבה שהוא קיבל כל כך הרבה תגובות מחזקות ומחבקות מ"בכירי ובכירות קהילה" אחרים. ואולי זה קשור גם לעובדה שאוחובסקי הגביל את מי שיכול להגיב לפוסט שלו. אם הדיון כל כך חשוב, גל, למה אתה מונע אותו?

אם נסתכל רגע מעבר למילים המנוסחות היטב (יש שמלחששות שאוחובסקי שכר את שירותיו של מנהל משברים), מדובר בתגובה די מגעילה. הופתעתי לראות עליה רק תגובות מחבקות ותומכות (אם כי, כאמור, אולי לא כזה מפתיע בהתחשב בהגבלת התגובות על הפוסט ובמחיקת תגובות ביקורתיות). חזקת החפות עומדת לזכותו של אוחובסקי ואנחנו לא הולכות לעשות לו משפט שדה, אבל הרטוריקה היפה לא מסתירה את הגזלייטינג הנודף ממנה, את ההקטנה ואת הטלת הספק בנפגעי תקיפות מיניות. יחס מקטין ומשפיל שכזה כלפי נפגעים ונפגעות הוא כבר לא משהו שאנחנו יכולות ויכולים להרשות לעצמנו לעבור עליו לסדר היום.

דיווחים אנונימיים זה הכלי של החזק נגד החלש. למדנו את זה כבר בבי"ס ה#metoo שכל העולם עבר יחד.

קהילה היא מונח מקביל למילה "משפחה", ובימינו שתיהן יכולות להגיד הרבה או לא לומר כלום. הקהילה הגאה היא מקום קשה ופרוץ אבל יש בתוכה מי שמחליטים.ות להניף לפיד ולעמוד בראש המחנה. זו עבודה קשה אבל גם כזו שבאה עם פרסטיז' מסוים ועם כוח לא מבוטל, עם חשיפה תקשורתית וכמובן עם הטייטל המטופש "בכיר בקהילה", משל היינו חברת הייטק או בנק. אל לנו לשכוח שהקהילה הגאה היא בעלת כוח תדמיתי ושיווקי, במיוחד בישראל שמשתמשת בתדמית הליברלית של הקהילה הגאה כדי לעשות פינקווש לפשעים כלפי אוכלוסיות עוד יותר מדוכאות, והפלסטינים בראשם. להיות "בכיר" בקהילה נשמע כמו אחלה ג'וב.

אבל על אותם "בכירים בקהילה" מוטלת החובה להיות המודל המוסרי לקהילה הייחודית ורווית האתגרים שלנו. אין להם את הפריווילגיה לא לשמוע את המילה "לא" או להתמסר ל"חולשות היצר האנושי", כפי שאמר אוחובסקי (אחלה שם לסרט).איך אמר הדוד של החתיך ההוא פיטר פארקר? עם כוח גדולה באה אחריות גדולה. אם אין לכם את המידות להיות "בכירים בקהילה", זוזו הצידה ממוקדי ההשפעה, הכוח והחשיפה.

הגיעו זמנים חדשים בהם התנהגויות פוגעניות וזלזול בעדויות של נפגעי הטרדות מיניות הן כבר לא משהו שאנחנו מוכנות או מוכנים לסבול. וכמו שאוחובסקי דאג להוציא אדם או שניים מהארון, אנחנו עכשיו מוציאות את השלדים מהארון שלנו. למדנו משהו.

• הבועה
• להט"ב
• תקיפה מינית
• גל אוחובסקי
• איתי פנקס ארד
• metoo#
• טור דעה

מהפכת #MeToo הגיעה אל קהילת הלהט"ב: אחרי החשיפה הדרמטית של כאן 11 על התלונות נגד גל אוחובסקי, התפרסמה הבוקר ב"ידיעות אחרונות" חשיפה נוספת נגד בכיר בקהילה המואשם בתקיפה מינית, כשהפעם מדובר בחבר מועצת עיריית תל אביב-יפו מטעם מרצ ומחזיק תיק הלהט"ב בעירייה, איתי פנקס ארד.

על פי העדויות נגדו, בשני מקרים שונים שאירעו לפני יותר מעשור הזמין פנקס ארד צעירים שהכיר בהרצאה ולטענתם הסתיימו המפגשים ביחסי מין ללא הסכמתם המלאה וללא אמצעי מניעה. העדויות מטלטלות במיוחד כי מדובר בחניכים של ארגון הנוער הגאה איגי, המטפל בעיקר בבני נוער הנמצאים במצוקה סביב יציאתם מהארון.

בתגובה לפרסומים העלה פנקס ארד פוסט בפייסבוק ובו הכריז על השעייתו העצמית מכל תפקידיו. "כמי שנלחם כל חייו עבור זכויות הקהילה היקרה לי כל כך, אלה שעות קשות עבורי ועבור משפחתי. אבל אני לא הסיפור כאן, אלא מי שנפגעו ממני", כתב בפוסט. "לפני 15 שנים ראיתי את הדברים אחרת, בתרבות שהיתה רווחת בקהילה, והיום ברור לי שאלה מעשים שאסור היה שיקרו… לקיחת אחריות פירושה גם מסקנות אישיות. לאור הטענות שעלו הודעתי היום לראש העיר רון חולדאי, ליו"ר מרצ השר ניצן הורוביץ וליו״ר סיעתי בעירייה מיטל להבי על החלטתי להשעות את עצמי מכהונתי כמחזיק תיק הלהט"ב בעיריית תל אביב יפו, חלק מרכזי במפעל חיי שהתחיל לפני 24 שנים. מצטער. מצטער מאוד, ומתנצל בפני כולכם ובמיוחד בפני מי שנפגע".

https://www.facebook.com/etai.pinkas/posts/10158204902575825

בעיריית תל אביב-יפו עצמה סירבו להגיב לפרסומים בטענה שפנקס-ארד הוא נבחר ציבור והם אינם מייצגים אותו. אפשר אולי היה לצפות בכל זאת לאמירה ערכית בנושא. מאוחר יותר, לקראת שעות הצהריים, צייץ ראש העיר רון חולדאי ש"אנו חיים בתקופה שבה הנורמות החברתיות מתעצבות מחדש, וטוב שכך. החלטתו של איתי היא נכונה ומתבקשת".

• הבועה
• עיריית תל אביב
• איתי פנקס ארד
• להט"ב
• metoo#

התוכנית להקמת מרכז לאומי למורשת קהילת הלהטב"ק בישראל קורמת עור וגידים: יוזמה בהובלת חבר מועצת העיר ומחזיק תיק הקהילה הגאה איתי פנקס ארד, שנהגתה וקודמה בשותפות עם איש הקולנוע יאיר קדר (מייסד העיתון "הזמן הוורוד" ויוצר הסרט בעל השם הזהה) כמנהל התוכן ואוצר הפרויקט – יוצאת בימים אלה לדרכה השאפתנית.

המרכז, לדברי הוגיו, נועד לתקן את העוול של תת-ביטוי למורשת הלהטב"ק בארץ, ולהוות גשר בין הקהילות שמרכיבות את הקהילה, ובינן לבין הקהילות המהוות את כלל החברה הישראלית. בין התכנים בפרויקט יכללו פרויקט קולנועי היסטורי לתיעוד 100 פעילים ופעילות ותיקים; סרט היסטורי רחב יריעה על הקהילה הגאה בישראל ומאבקיה ההיסטוריים נגד האפליה והאלימות; מרכז מורשת פיזי עם תערוכה מוחשית נייחת וניידת שתנדוד בארץ ובעולם; אתר אינטרנט תלת לשוני וארכיון פיזי ודיגיטלי של חומרים כתובים בשת"פ עם הספרייה הלאומית.

לנוכח הדחיפות התיעודית, הפרויקט הראשון במרכז הוא יצירת 100 סרטי תעודה קצרים עם ועל דמויות המייצגות את ההיסטוריה הלהטב"קית בישראל. במהלך זה שותף הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע גאה בניהול יאיר הוכנר והוא ממומן על ידי קרן של שגרירות גרמניה בסך כרבע מיליון שקלים. סרטי הפרויקט יחשפו בפסטיבל הקולנוע הגאה 2022.

את הסרטים יפיקו, יביימו ויערכו אודי ניר ושגיא בורנשטיין (זוכי פרס העריכה בפסטיבל דוקאביב 2021 על הסרט "ויראלי"), עמית חכמוב וברית ברקת. הציבור נקרא להשתתף בהצעת דמויות ל-100 הריאיונות – שמות של פעילות ופעילים ותיקים בקהילת הלהטב"ק, שהיו חלק ממנה בעשורים הראשונים של המדינה, חוו את המציאות הגאה ו/או השפיעו עליה.

קריטריון מרכזי שיובא בחשבון בהליך הבחירה הוא גיוון: ייצוג לדמויות מכל מגזרי הקהילה (טרנסים.ות, נשים, מזרחים, ערבים, רוסים ועוד). לנוכח המציאות הקשה שהייתה באותן שנים ללהטב"ק (שנחשבו ל"עוברים על החוק"), יודגש כי גם א.נשים שלא התפרסמו כפעילים בולטים למען זכויות הקהילה, ומי שנאלצו לחיות בארון, יוכלו להיות בין הדמויות.את ההצעות ניתן להגיש ממש כאן בקליק עד ה-5.10.

• להטב"ק
• להט"ב
• המרכז הגאה
• הקהילה הגאה
• איתי פנקס ארד

אחרי הצלחת מצעד הגאווה 2021 שנקבע ברגע האחרון ומצעד 2020 שבוטל בשל מגפת הקורונה, עיריית תל אביב-יפו נועצת ביומנים את מועדיהם של שני המצעדים הבאים: 10.6.2022, ו-9.6.2023.

המצעד שמשך בעבר מאות אלפים מכל רחבי הארץ ואלפים רבים של תיירים מרחבי העולם, סבל בשנתיים האחרונות מפגיעתה הקשה של הקורונה ומהקושי לתכנן את האירוע במציאות שבה הכל משתבש. ההחלטה לקבוע מראש את מועד המצעד לשנתיים הקרובות נובעת בין היתר מהרצון לאפשר את תכנונו מראש באופן גמיש בהתאם להתפתחויות.

"בבירת גאווה מרכזית ובינלאומית כמו תל אביב-יפו, הראייה והתכנון קדימה קריטיים להיערכות מקצועית ואיכותית למגוון האירועים, וכן לאפשרות מיצוי הפוטנציאל התיירותי", הסביר את ההחלטה איתי פנקס ארד, חבר מועצת העיר ומחזיק תיק הלהט"ב בעיר. "החזרה לשבוע השני של יוני עשויה לאפשר את קיום האירועים במזג אוויר אולי מעט יותר נוח משחווינו במצעד האחרון".

לגבי האפשרות שמגיפת הקורונה תוביל שוב לביטולו של המצעד הסביר פנקס ארד ש"גם אם לא כל ההתפתחויות העתידיות של מגפת הקורונה נמצאות בשליטתנו, אנחנו בוחרים לראות את חצי הכוס המלאה בשינויים שמתחוללים לטובה, הודות לפרויקט הלאומי והעולמי של חיסון האוכלוסייה, והעלייה ברמת הטיפול בחולים. בכל מקרה, כבר השנה הוכחנו שעם תיירים או בלעדיהם – המצעד הוא חלק בלתי נפרד ואחד מהסמלים המובהקים של העיר שלנו".

בתוך כך, בשבוע שעבר החלה הריסת מבנה המרכז הגאה, שהוקם בהחלטה ההיסטורית של ראש העירייה רון חולדאי וביוזמת איתי פנקס ארד לטובת הקהילה הגאה. המרכז מעניק שירותים ותמיכה גם בתקופות המורכבות ביותר של הקורונה, והפך מאז הקמתו ב-2008 ללב הפועם של הקהילה. לנוכח הצרכים הקהילתיים והקהלים המתרבים, באותו המקום יוקם הפרויקט הלהט"בי הגדול בתולדות המדינה – מבנה חדש בהשקעה של 30 מיליון שקלים, שיעמיד את המרכז הגאה בשורה הראשונה של המוסדות הגאים בעולם.

• הבועה
• מצעד הגאווה
• להט"ב
• עיריית תל אביב
• איתי פנקס ארד