Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
ביקרנו בעמיתה של מוזיאון העיר. מדובר בבית מאפה מושלם
כן, אנחנו ניקח את הכל. עמיתה ביאליק. צילום: יעל שטוקמן
הסניף השני של עמיתה, שנפתח ממש בשבוע שעבר במוזיאון העיר ת"א-יפו שבכיכר ביאליק, מביא איתו בשורות רבות - מאפים מופרעים חדשים, טוסטים בגרסה איכותית, עוגות שיש מיוחדות (ניסיתם עוגת שמן זית?) ובעיקר אזור נוח לשבת בו ולטעום את כל המאפים שרק אפשר. אז זה בדיוק מה שעשינו
אולי כבר שמתם לב, אם הוצאתם את הראש מהפוך, אבל יום חורפי וגשום עובר על תל אביב, ואם אתם שואלים אותנו – ביום שכזה ראוי להעמיס פחמימות. נו, אתם יודעים, סוג של ריפוד מבפנים. ונכון להיום, ינואר 2024, אין שום מקום שהיינו רוצים לצוד בו פחמימות חדשות מאשר במרפסת הפורחת של מוזיאון העיר החדש והמשופץ ברחוב ביאליק, שם התמקמה לה בימים אלה מאפיית עמיתה.
הקונדיטוריות מיכל בוטון ואנה שפירו פתחו את מאפיית עמיתה לפני כשלוש שנים ברחוב סלמה, והשאר היסטוריה. סליחה, היסטריה. הקהל התל אביבי התאהב בשילובים המיוחדים של הבנות (שלום לקרואסון חמאה ורוזמרין, ד"ש לבריוש תפוז וחוואייג׳), שהוגשו מהמבנה הקטנטן שבסלמה בתוצרתו הטרייה ביותר. אם כן, חניכתו של סניף חדש בלוקיישן מתפתח (ויש להודות, אחד היפים בעיר) היא בשורה נהדרת, על אחת כמה וכמה כשתגלו שבסניף החדש גם אפשר לשבת ולהתרווח, לנשנש מכל הבא ליד (שזה אומר גם טוסטים), ובקרוב גם להתבשם ביין. אה, ואם היה חסר לכם בונוסים – הוא גם פתוח בשבת.
איזו אווירה. עמיתה ביאליק. צילום: יעל שטוקמן
אם כן, סניף ביאליק החדש מציע חוויה מקיפה יותר, ובראשה אזורי ישיבה שמשלימים את מה שהיה חסר לנו בסניף סלמה – כאן ניתן לשבת בפנים ולהביט בויטרינת המאפים המפתה, או לשבת בחוץ במרפסת, ולהרגיש כאילו אתם בלונדון. טוב, לפחות ביום סגרירי שכזה. הסניף עצמו, שממוקם בקומה התחתונה של מוזיאון העיר, מעוצב למשעי, מרווח למדי מרגיש כמו בית קפה אלטיסטי של ממש, למרות שהשתיים מעדיפות את הכינוי "בית מאפה". לנו לא אכפת כל עוד הן ממשיכות להכין את המאפים הנהדרים האלו.
האווירה פורחת. עמיתה ביאליק. צילום: יעל שטוקמן
המרפסת ירוקה ופורחת, אך גם מוגבהת קלות ופונה הרחק מהרחוב, לכיוון צפון, כך שלא תרגישו שאתם תקועים באזור החונק של העיר.התחושה הזו מתעצמת כשתשבו בין העציצים על רקע טפטופי גשם, ותנגסו באקלס קייק (18 ש״ח), מאפה בריטי מסורתי שנאפה במקום וממולא בדומדמניות ובפלפל שחור, שמוגש עם גבינת גרויר בצד. מדובר שילוב טעמים מעקצץ ויצירתי, פריכות חד פעמית וביס מנצח על אמת. מלבדו תמצאו כמובן גם את הכוכבים הוותיקים של עמיתה, שאולי אתם מכירים מהסניף בסלמה:קווין אמאן, קרואסון שוקולד, קרואסון חמאה ורוזמרין, רולדת שוקולד, דניש קינמון ומרווה, הסברינה האייקונית, ריבות ומוצרי מעדנייה ועוד רבים, טריים וטובים.
מה אפיתם היום? עמיתה ביאליק. צילום: יעל שטוקמן
אך הייחוד בסניף הנוכחי נוגע גם לבטן, כי נוספו טוסטים מחממי לב ונפש, כמו למשל טוסט עם חמאת עשבים וגבינת גאודה (26 ש״ח), וגם מנות לחם נוספות, המבוססות על פרוסות לחם כפרי שאופות הצמד. מדובר בפרוסת לחם משוחה בחמאה, עם גבינת גרויר ומלפפון חמוץ שכובשים במקום. ישנה גם אחת עם חמאה, הרינג, בצלצלי פנינה ומלפפון חמוץ, וגם אחת עם צ'אטני עגבניות פיקנטי, יוגורט עיזים, כוסברה ומלפפון טרי (42 ש״ח). חוץ מהן, הצטרפו גם עוגות בחושות, כי בכל זאת מדובר בבית קפה. סליחה סליחה, בית מאפה. יש עוגת שיש, עוגת גזר ועוגת שמן זית (28 ש״ח לפרוסה).
מישהו צריך כריך? עמיתה ביאליק. צילום: יעל שטוקמן
בהמשך, כאמור, צפוי גם להצטרף לתערובת יין, עליו יהיה אמון אבירם כץ (איש "בסטה" ובן זוגה של בוטון), ואנחנו כבר מתחילים לדמיין איך ירגיש ביס נוסף מאקלס קייק לצד כוס יין אדום ריחנית. אל היינות יצטרפו נשנושים נוספים שישתדכו לאלכוהול, ולנו כבר ממש קשה לחכות. כי כשבית המאפה הכי טוב בתל אביב פותח סניף שני, מוסיף לו כל כך הרבה, יש לנו מקום בילוי חדש. אנחנו נשארים. ביאליק 27 (מוזיאון העיר תל אביב-יפו בכיכר ביאליק). שעות פעילות: ראשון-חמישי 8:00-18:00, שישי 8:00-14:00, שבת 8:00-16:00
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
בין אופה לאופה, אי אפשר לא לפרגן לבגט הזה. העיר של אנה שפירו
אנה שפירו (צילום דן פרץ)
"העיר שלי" - מדור שבו בוחרות דמויות עירוניות מוכרות את המקומות האהובים עליהן. והפעם: החצי השני של מאפיית עמיתה (יחד עם מיכל בוטון) מתה על המקום החדש של הבוס לשעבר, יובל בן נריה וסוגרת ערבים בבר הג'אז החדש של התדר
מקום עם אוכל מוקפד, טעים ואיכותי ונראות פצצה. עבדתי עם יובל בן נריה בטאיזולמשך תקופה ארוכה ואני מאוד מחבבת אותו ואת הצוות שעובד במסעדה. אהבתי מאוד ב-a מנה אחרונה שנראית כמו גבינת קממבר ומוגשת עם אשכול ענבים קטן מבושל ביין אדום. גילי מילר, שהייתה קונדיטורית שלי בטאיזו, עשתה עבודה נהדרת עם הקינוח הזה. דרך מנחם בגין 121
שוב, כי טעים לי שם וכי הם חברים שלי ושל בעלי.הבסטההיא מקום למפגש חברתי של אנשי השוק והתעשייה. בשישי בצוהריים אני מסיימת משמרת בעמיתה והולכת לשם לכוס יין, שבדרך כלל נגררת עד הלילה. פשוט כיף. השומר 4
מסעדה חדשה יחסית, שנפתחה בתקופת הקורונה. הטיפול בחומרי הגלם מדהים, השירות מצוין וזו פשוט מסעדה טובה, ואני מעריכה מסעדות טובות. נחלת בנימין 27
פרא (צילום: רן בירן)
4. מיראז' ג'אז קיסה
המקום החדש של החבר'ה של התדר בפארק המסילה פשוט מקסים. הוא מעוצב יפה, האווירה מהממת והמוזיקה טובה. נעים לשבת בפארק המסילה ולהרגיש עדיין באווירת התדר. דרך יפו 9
מיראז' ג'אז קיסה. צילום: סי פיש
5. לה מולאן
כאופה אני יודעת להעריך את המוצר שנמכר בלה מולאן. כיף לשבת שם בצהריים על קפה טוב וכריך מבאגט מצוין. בוגרשוב 72
לה מולאן (צילום: יחצ)
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
280,000 הצבעות גולשים, 228 מועמדים ו־38 קטגוריות. 2015 הייתה שנת הבטחות ואכזבות, אהבות וקרבות, ואלה המסעדות, הברים, השפים, הקונדיטורים והמיקסולוגים שעשו אותה גם ממש, אבל ממש, טעימה. קבלו את הזוכים בפרסי האוכל של Time Out
אנה שפירו פרצה לחיינו עם קינוח ברולה פורצ'יני וגלידת מיסו מיתולוגי שיצרה עבור מסעדת פיצרוי. מאז היא מובילה בארץ את זרם הגסטרונומיה של הקונדיטוריה, שמאמץ חומרי גלם וטעמים מתחום הבישול ומיישם אותם במנות אחרונות יצירתיות ולא בהכרח מתוקות. בטאיזו הקינוחים שלה נחשבים ליצירות אמנות ומושכים סועדים לא פחות משאר התפריט.
חלוצת מסעדות השוק חוגגת יום הולדת שביעי ומראה לכולם איך עושים זאת נכון. התפריט משתנה לפי מה שקורה בשוק הכרמל הסמוך והמנות תמיד פשוטות אך לא פשטניות ועושות כבוד לחומרי הגלם. לכולם יש מה לאכול – קרניבורים, צמחונים, טבעונים ואנשי ים (שעבורם מתקיים פסטיבל אויסטרים אחת לחודש), והאווירה קלילה, קולית וסקסית.
המועמדים הנוספים בקטגוריה:סנטה קתרינה, דוק, חאן מנולי, ברטי, צפון אברקסס.
מה אפשר להגיד על בית תאילנדי שעוד לא נאמר? שהיא הכי אותנטית שאפשר, שהאוכל בה טעים ברמות אחרות, שהבעלים יריב מלילי ואשתו לק נאמנים לעצמם ולא מעגלים פינות ושכל מנה פוגעת בול. הדקורציה אולי לא הכי מושקעת והשירות לפעמים פזור דעת, אבל האמת הקולינרית מורגשת בכל ביס. זה כנראה מסביר את ההמתנה הממוצעת לשולחן בסופ"ש: כשלושה שבועות מראש.
ברוסט חזיר צלוי וסבידה בבית תאילנדי. צילום: אנטולי מיכאלו
בינדלה
האיטלקייה הטובה ביותר
משפחת בינדלה השווייצרית הביאה לתל אביב סטנדרטים נדירים של דיוק, בייחוד כשמדובר במטבח האיטלקי הפשוט לכאורה. השף רועי סופר – הצלע הישראלית במיזם – יצר תפריט בגובה העיניים שבבסיסו חומרי גלם טריים ואיכותיים. החיבור בין האלגנטיות האירופית לחוצפה הישראלית יוצר מקום שמדבר עברית ומרגיש כמו רומא. המועמדים הנוספים בקטגוריה: קפה איטליה, מל ומישל, קוואטרו, ליטל איטלי, קנטינה, לה רפובליקה די רונימוטי.
הוא חתיך, אתלט, בעל אוהב, אב לחתול, מחבק לקוחות, רגיש לסטודנטים תפרנים ולילדים, ובאופן כללי מסתמן כגבר המושלם. חשבון האינסטוש של השף עומר מילר (שולחן, חדר אוכל) הוא אמיתי, חשוף ופגיע. יש בו נוכחות לקולינריה אבל גם הרהורים, עומק והומור. וכשהוא משוויץ בשירנקה ובבוריס אנחנו בכלל נמסים. אנחנו, ועוד 52 אלף עוקבים.
המועמדים הנוספים בקטגוריה:אייל שני, אלכסנדר לחניש (זונדר), אפרת ליכטנשטט, משה שגב, נטלי לוין (עוגיו.נט).
בחירת המערכת: אפרת ליכטנשטט
אפרת ליכטנשטט, צלמת, מעצבת גרפית ובעלת הבלוג המצליח "אז מה את עושה כל היום?", היא מקור התסכולים הבלתי נדלה של כולנו. הצבנו את הספר המתוק שהוציאה על שולחן הקפה, ומאז אנחנו לא מפסיקים לעקוב אחריה באינסטגרם. העיניים הבורקות ומלאות ההתלהבות בכל סלפי, המניקור המושלם ובעיקר המנות שהיינו רוצים להיות חתומים עליהן בעצמנו, על כל בורקס מעוצב ומרק כרישה מהמם. זה מה שאנחנו היינו רוצים לעשות כל היום אפרת, אם זה היה יוצא לנו ככה.
מתוך האינסטגרם של אפרת ליכטנשטט
טאקריה
המזללה הלטינית הטובה ביותר
למסעדה המקסיקנית הזאת יש DNA שגורם לכל מה שהאחים ירזין וטל שטרן נוגעים בו להפוך לזהב (ע"ע מגזינו, קפה איטליה): מטבח נאמן למקור עם התאמות קלות לחך הישראלי, אווירה סקסית ווייב קולי. בפנים או בחוץ, בנעלי בית או בעקבים, בדייט על מרגריטה או בארוחה משפחתית – בטאקריה כל התשובות הנכונות.
המועמדים הנוספים בקטגוריה:טוטומה, צ'אנגוס, לוס ברנינג טאקוס, דייגו סאן, אל טאקו.
למרות המרחק הגיאוגרפי בין אזורי חן לחמארות של פיראוס, מדובר באואזיס יווני לגמרי משכנע. צביקי עשת, מסעדן עם דרייב מטורף שהשתלט על המרכז המסחרי באזורי חן והפך אותו למתחם בליינות, מאוהב במדינת האיים ודאג שהצזיקי והמוסקה בגרקו יהיו קרובים ככל האפשר למקור. תוסיפו לכך אוזו שזורם כמים, בוזוקי ובגלמה, וקיבלתם חפלה כמו באתונה.
המועמדים הנוספים בקטגוריה:סנדר, ד"ר שקשוקה, עזורה, צ'יריפום, חנן מרגילן, ויקינג.
עם מוזיקה שמחה ורועשת, טבחים בהפרעת קשב ופינה שתמיד אפשר לנשנש בה שמיניות פיתה עם קצף עגבנייה ושמנת חמוצה – אין פלא שהמזנון של אייל שני נבחר בפעם השלישית כמקום אוכל הרחוב המועדף על תושבי העיר. מנות כמו "ורוד בפיתה" ו"סטייק אנד אגס" הפכו למנות דגל בשלושת הסניפים (אבן גבירול, קינג ג'ורג' ורמת החיל), ולצערנו התור תמיד בהתאם. אז איך לקרוא לכם היום?
המועמדים הנוספים בקטגוריה:הקוסם, מפגש האושר, שווארמה בינו, המזנון, שרי הרינג, Hiro, דה באן, שיפודי דני וסלים (הברברי).
עלמה פוגל ואורית רביבו העבירו את הסלון הביתי של ג'וז ולוז מיהודה הלוי למפעל קטן ברחוב גבולות, והצליחו לשמור על החוויה האינטימית ומענגת עד ארוטיות של המקום. התפריט המשתנה מודפס מדי יום במכונת כתיבה ומוקלד גם בערבית, לטובת כל אלה שמגיעים בהמוניהם באוטובוסים.
בפאתי שוק הכרמל מתחבאת מסעדה מאולתרת למראה שמבשרת על שינוי מכריע בתפיסת העולם הקולינרית. בשר הוא לא סתם חומר גלם, הוא בעל חיים שעוקבים אחרי גידולו עד לרגע שבו הוא מגיע אל האטליז. אנשי האטליז מיטמרקט והשפים ירון קסטנבוים ויהונתן בורוביץ' רוצים לשכנע שבשר צורכים מעט ומוקפד, ויש להם את כל העראייס שבעולם כדי לשכנע אתכם בצדקתם.
לאמריקאים יש את פיטר לוגר ולנו יש את הדסון. כלומר, לא הנהר. בכל מה שקשור למקצועיות, מסעדת הבשר שואבת השראה מהאח הגדול בתפוח הגדול: הנתחים מגיעים מפרות מבכירות, מטופלים בחדר יישון צמוד ומוגשים במידת צלייה מושלמת. האווירה האלגנטית והעיצוב המודרני משלימים חוויית ארוחה אורבנית שכולה עונג צרוב בגריל.
דלת הקסמים המסתובבת בבן יהודה מעבירה את הבליינים לשדרות מדיסון של 1960. מיד אחרי הדרינק הראשון תתחילו לחפש באופן אינטואיטיבי את דון דרייפר חולף בפריים. הרעיון לצרף לזו ביזו את השף דיוויד פרנקל מפרונטו הוסיף אדרנלין למטבח ויצר חוויה טוטאלית. ממש כמו הסדרה, גם הבר ראוי לגלובוס הזהב.
המועמדים הנוספים בקטגוריה:צ'יקטי, קפה אירופה, סרווסריה, ז'אז'ו בר יין, רמלה.
עם ארוחות מפוצצות כמו בוקר בוקרים, ברקפסט טאקו ופילי צ'יז סטייק – לא פלא שהעיר נוהרת לבנדיקט לאורך כל היממה לארוחה החשובה ביותר ביום. בינינו? סוד הקסם הוא בכלל בלילה, עם פרנץ' טוסט, מגדל פנקייקס או מלא לחמניות עם נוטלה לעת מאנץ'.
כלי כסף, מפות לבנות, בלאדי מרי וביצים עלומות שעשויות בדיוק כמו שצריך הן ללא כל ספק ארוחת הבוקר המושלמת עבורנו. מסעדת נורמן ותפאורת המלון היוקרתי שהיא שוכנת בו הפכה להיות הקפיצה הקטנה שלנו לחו"ל באמצע השבוע (רק כי אין מקום בסופ"ש). אל תפספסו את ההרינג הכבוש עם הבצל המוחמץ, ובכלל, אל תפספסו.
נורמן
ארוחת בוקר בנורמן. צילום: אנטולי מיכאלו
קפליקס
קפה הגורמה הטוב ביותר
לא בטוח אם התמכרנו לקפליקס בגלל הקפאין, הטעם או הארומה המעולים של בית הקלייה הזה שהקימו בני הזוג שפר. התוצאה היא תערובות הקלייה הטובות ביותר שפגשנו בעיר, ושאיפה סודית להיכנס להיכל התהילה של בעלי הכוסות על הקיר.
רביבה אפל הקדימה את טירוף הפטיסרי התל אביבי בשלושה עשורים כמעט, שבהם רכשה ידע וניסיון שמאפשר לה לאפות ארסנל מתוקים פריזאי מושלם גם בתנאי הלחות והחום של העיר. ההיצע מעולה למי שנשאר לשבת או רוכש כיבוד מושקע הביתה. רביבה, תעשי לנו קרואסון, מקרון ופאי לימון, ואולי גם ילד קטן עם תלתלי מרנג מושלמים.
עובד זיתוני ברא בתוך יקב טמפלרי ישן ארמון נשפים שהוא בר יין, והשפית עדי לוי, שהספיקה להתמחות אצל דניאל בולו, מכינה בו מעדנים באמת פנטסטיים. סוד הקסם של המקום נובע מכך שאי אפשר שלא להתמסר לטוטאליות של זיתוני. תפריט היין, שמציע יותר מ־180 בקבוקים, נבנה על ידי אשת היין והבעלים שני מעוז זיתוני, והוא נפלא לשתיינים מתחילים ומתקדמים כאחד.
המועמדים הנוספים בקטגוריה:קלואליס, מסה, טוטו, ברוט, נורמן, טייסטינג רום, יפו תל אביב, הבסטה.
עובד זיתוני – הבעלים של ז'אז'ו בר יין. צילום: אנטולי מיכלאו
מאנטה ריי
מסעדת הדגים הטובה ביותר
כמעט שני עשורים שמאנטה ריי מאכילה סועדים במגשים עצומים של מזאטים ומנות דגים ופירות ים על קו המים שבין יפו לתל אביב. המוצר המרכזי שבני הזוג גנור מוכרים פה הוא אופטימיות פלוס מרפסת מופלאה עם הפנים לגלים. תיירים מסתערים על המקום, והתורים הארוכים שממתינים בחוץ בכל בוקר ובכל עונה לרגע הפתיחה, מוכיחים שאופטימיות היא סחורה שיש לה אינסוף קונים.
TYO היא מה שקורה כשמחברים לאונג' בר אופנתי וסושי מאסטר מייד אין ג'פאן. הבניין לשימור הפך למופת לעיצוב פנים עדכני, ובעמדה פינתית סטייל די.ג'יי ממקסס את הסושי יאמה סאן, שף עם הכשרה מיפן וסטאז' בניו יורק. הקהל מורכב מאיי ליסטרים וסלבס שבאים בגלל הרולים והקוקטיילים המדויקים ונשארים בגלל התאורה בשירותים.
קבוצת עדי'ס לייף סטייל החליטה לתת מענה פרימיום למסעדת עילית כשרה וגייסה את יונתן רושפלד למשימה. מאז לקח את הפיקוד השף קובי אוחיון, שמוכיח שהמיקום האקסקלוסיבי עם נוף למרינה של הרצליה הולם את מידותיו.
ננה שרייר התניעה את מהפכת הטבעונות במסעדות העיר כשהביאה איתה את הטופו כחומר גלם לגיטימי במשתאות הגרוזיניים שלה והכירה בינו לבין החינקלי. חלק מהאדפטציה הטבעונית שנהגה במטבח של ננוצ'קה מדי יום עובד היטב וחלק צריך עוד שיוף. כיוון ששרייר יודעת לעצב טוב יותר מכל אחד אחר חוויית אלכוהול וגוד וייבריישנס, נלך אחריה בטופו ובסייטן.
סינרגיה מושלמת של רוח ים במבנה ישן במתחם התחנה, בצלם של עצי פיקוס ענקיים ובסחרור נעים שמקנים קנקני סנגרייה לצלילי המוזיקה הספרדית. כל אלה משכיחים לרגע את השופינג המופרע שערכתם לפני שנייה בסניף של רזילי.
המועמדים הנוספים בקטגוריה:טאפאס אחד העם, טפאו, טייסטינג רום, רוקח בנמל.
הוא נבחר לברמן הטוב ביותר לשנת 2015 בתחרות World Class Israel, הוא זכה במקום השני בתחרות העולמית בדרום אפריקה, והוא בהחלט לא מתכוון לעצור. אריאל לייזגולד, האיש בעל הזקן האפרוחי שטבע את המושג "מיקסולוג", הלביש את ברמני העיר בחליפות ולימד אותנו לשתות קוקטיילים בסטייל, ממשיך לחנך את התל אביבים לתרבות שתייה איכותית יותר.
המבנה ההיסטורי של יואל משה סלומון עבר רסטורציה, שופץ ועוצב באופן מאופק כדי לתפקד כתפאורה מושלמת לעבודת המומחים: השף המוכשר גיא גמזו והמיקסולוג קסטר תומפסון, שמספקים את המנות והקוקטיילים הכי פוטוגניים וטעימים בעיר.
המועמדים הנוספים בקטגוריה:Messa Bar, חמארה (רפאל), סושיאל קלאב, בר ברבוניה, נקסט דור (מיטבר).
הוא נפתח כבר קטן שכולו מחווה לשנות ה־20, הפך לאחד האבות המייסדים של תרבות הקוקטיילים בתל אביב וזכה בתואר הבר הטוב ביותר במזרח התיכון ובאפריקה בתחרות העולמית. בשלוש שנות קיומו הפך האימפריאל לבר למביני דבר שהחוויה בו כוללת תפאורה, שתייה, ובשנה האחרונה גם אוכל מצוין.
במבנה הכי מרשים במתחם שרונה מסתתר לו הבראנץ' הכי מצולם בעיר. השף רן שמואלי בנה תפריט עם מגוון מנות שמקשה על הסועד הממוצע להחליט מה הכי כדאי לבחור. עם מנות כמו טוסט שינקין וגאודה, שקשוקת פירות ים ובוצ'ר נקניקים הום מייד – הבחירה היא אכן כמו בין אימא לאבא. למה לא כל יום שבת?
האחים דוקטור פיצחו כנראה את הגנום התל אביבי לבראנץ' מושלם: תן להם בופה גדול ומרשים, השתמש בחומרי הגלם הטובים ביותר וקבע מחיר אחיד – והרי לך רשימת המתנה של שבועיים. כן, אנחנו מוכנים לעמוד בתור הזה גם בגשם שוטף כי ללא ספק מדובר בחוויה שאין שנייה לה בכל העיר.
עם תפריט צרפתי־וייטנאמי, חדר עישון ובו ספרייה מהפנטת ומנות איקוניות כמו נאמס וטונה נא – הוטל מונטיפיורי לוקחת את סועדיה לחוויה במקום ובזמן אחרים. השירות המוקפד, התפריט המדויק והאווירה החו"לית מוכיחים כי זה המקום להיות בו בכל שעה ביום. בעיקר אם יש לכם מפתח לאחד מ־12 החדרים היפהפיים בקומות העליונות.
זה 13 שנים שהשף מאיר אדוני מטפח את כתית, וגם במשכנה הנוכחי הקטן היא מסעדה עילית וחסרת פשרות. הצלחותים מפגינים קומפוזיציות מושלמות ומרהיבות שהפכו את המנות של אדוני לכוכבות באינסטוש והבישול המורכב שעוסק במתכוני מורשת יצרו שפה ייחודית שיש לה מקום של כבוד בתל אביב.
שנה של שיפוצים ושינוי כיוון בתפריט, שקיבל בעיטה מארץ המגף, לא הפריעו לקופי בר להישאר אתר עלייה לרגל. הביסטרו שנפתח לפני 21 שנה על ידי רותי ומתי ברודו הפך לאבן הפינה של קבוצת R2M וסמל לאיכות ושירות בלתי מתפשרים שממנו טובי המסעדנים בעיר מנסים ללמוד. מנות כמו אווז קונפי ופטה כבד עם תאנה מוחמצת הפכו לסמלי סטטוס, וכך גם סידורי הפרחים הענקיים על הבר בכניסה.
המועמדים הנוספים בקטגוריה:שולחן, Aria, דוד ויוסף, פאסטל, המזללה, דלאל.
שום כותל, שום עיר עתיקה – עבור התל אביבים מחניודה היא ירושלים עצמה. המסעדה שהחליטה שבירה קולינרית יכולה להיות גם הרחק מקו החוף מצדיקה את התואר, ויעידו על כך העשרות שמחכים בתור בכל שבוע. השפים אסף גרניט, אורי נבון ויוסי אלעד כבר הספיקו לפתוח מסעדה דומה בלונדון. ואנחנו שואלים: מה עם תל אביב?
המועמדים הנוספים בקטגוריה:מונא (ירושלים), כולא (חיפה), מגדלנה (צומת מגדל), מיכאל (לימן), פסקדו (אשדוד), דיאנא (נצרת), הלנה בנמל (קיסריה).
השותפות הנהדרת בין השף לאון אלקלעי והאחים ירזין הביאה לעיר את בשורת הפיצה במשקל, ומאז המשולשים שייכים להיסטוריה. תוספות מיוחדות, פיצות טריות, צוות צעיר ושלושה סניפים מושקעים (רוטשילד, אלנבי, דיזנגוף) שמקיפים את המטרופולין הפכו את טוני וספה לשם נרדף לפיצה איטלקית טעימה באמת.
לאחר שנים שבהן חיפשה העיר מקומות לקנות בהם אוכל מוכן ואיכותי ומוצרי מעדנייה מיובאים ומקומיים תחת קורת גג אחת – הגיעו החלוצים לבית ברודו ופתחו את הדליקטסן, האחות הקטנה והטעימה של קבוצת R2M שחולשת על כל פינה בעיר. והשוס? דוכן הפרחים לקנייה.
המועמדים הנוספים בקטגוריה:יוחנן, חוות צוק, יום טוב, חיים רפאל, ליגורי, ביאטריס, מרקטו.
רשת הגלידה האיטלקית שהתחילה מחנות קטנטנה ומשפחתית בנווה צדק הפכה לאימפריה בינלאומית עם סניפים באוסטרליה ובקרוב גם בניו יורק. סניף הדגל ברחוב שבזי 40, המעוצב בסגנון רטרו של שנות ה־70, הפך לעצירת חובה בשכונה הוותיקה כשממולו יוגורטיית אניטה עם גלידות ללא סוכר ושומן, נוסף לגלידות על בסיס סויה ואינספור תוספות כמו פירות, שוקולדים וריבות נפלאות שמכינה אימא אניטה בעצמה.
המועמדים הנוספים בקטגוריה:בוזה, אייסברג, Arte, וניליה, סיציליאנית, לג'נדה, ג'אלה, ג'לטריה.
המבורגר הוא מזונם החיוני של הקלאברים, ורשת אגאדיר הוותיקה השכילה לקשור את חיי הלילה המקומיים לקציצה עם אווירה גרובית ומלצריות נאות שהפכו את את ההמבורגר שלה לחלק אינטגרלי מכל מאנץ' לילי. אפילו הקמפיין השערורייתי של השנה לא הצליח להרוס לה.
המועמדים הנוספים בקטגוריה:ויטרינה, אמריקה בורגרס, המבורגר גורמה 26, מוזס, BBB.
מקדש הפחמימות הבלתי מעורער של העיר. אחרי שעמדה בגבורה בשיפוצים הארוכים במתחם גבעון פתחה מאפיית לחמים מחדש את סניף הדגל והשאירה אבק לשאר «הסניף הפתוח 24 שעות, מגוון הלחמים הטריים, לחמניות הביס המושקעות והאפשרות לקנות בצק פריך ובצק עלים הביתה הם רק חלק מסוד הקסם.
המועמדים הנוספים בקטגוריה:לה מולאן, בית לחם, בר לחם, אדון שיפון, לחמנינה
השפים הצעירים מוטי טיטמן ואור מיכאלי השתלטו על המטבח הפתוח של הבר ויצרו מהפך פנימי קולינרי טהור שהפך את מלגו ומלבר למסעדת שף של ממש ולדיבור החם בעיר. התשוקה של שניהם לחומרי גלם מהים ומהיבשה יצרה תפריט מגוון, ובצירוף ידענות של סומלייה נוצרו ארוחות מנצחות בווייב מדויק.
היצירתיות מלאת המעוף של הקונדיטורית אנה שפירו לא מפסיקה להפתיע. היכולת שלה לשלב בהצלחה טעמי אוממי בקינוחים הייתה לרגע מכונן בקהילת הפודיז בעיר. שפירו התחילה את דרכה במטבח העילי ובקונדיטוריה שלכתית, ובהמשך דרכה הייתה קונדיטוריתבסושיאל קלאבובפיצרוי. כיום שפירו מחדשת ויוצרת בקונדיטוריה שלטאיזו, בשיתוף פעולה פורה עם השף יובל בן נריה. היא מנצלת היטב את התבלינים ואת חומרי הגלם האקזוטיים של המסעדה לבניית מנעד טעמים מסעיר. סגנון הפריסטייל של שפירו מוכיח את עצמו ומטיל ביצי דרקון.
דרך מנחם בגין 23 , 5225005־03
[tmwdfpad]
אנה שפירו. פריסטייל (צילום: אנטולי מיכאלו)
טולי יקותיאלי – יפו תל אביב
טולי יקותיאלי היא סטורי טלרית. בכל קינוח שהיא מכינה חבוי סיפור או זיכרון קולקטיבי. היא למדה בקורדון בלו בפריז, סיימה את לימודיה בהצטיינות ומאז היא עוסקת בתחום. בתחילת דרכה המקצועית ניהלה את הייצור במאזרין, וכן עבדה אצלאורנה ואלה, בכרמלה בנחלה ובכתית, והקימה מערך יצורבסיטארה. הייחוד של יקותיאלי הוא הרב תחומיות שלה. החיבור שלה עם השף חיים כהן מייצר קינוחים כנים במיוחד. לאכול ולבכות.
יגאל אלון 98, 6249249־03
טולי יקותיאלי. סטורי טלרית (צילום: יולי גורודינסקי)
הקינוחים בפרונטו מתוחכמים ומפתיעים. בכל ביס חשים מרקמים חדשים, טעמים לא צפויים והרפתקאות. מי שאחראית לרכבת ההרים הזאת היא ליאור משיח. הקונדיטורית הצעירה למדה ב־CCI בניו יורק. כשחזרה לארץ עבדהברפאל, עשתה סטאז' בניו יורק אצל ז'אן ז'ורז' ובאיטלי של מריו בטאלי. בקיץ האחרון השלימה התמחות תובענית בקופנהגן במסעדת נומה שלהשף רנה רדזפי. היא עובדתבפרונטומקיץ 2014, ונהנית לבנות תפריטים עונתיים.
הרצל 4, 5660915 ־03
ליאור משיח. רכבת הרים של קינוחים (צילום: ראובן קסטרו)
ליהי לינדר – לומינה
ליהי לינדר נדרשת לעשות את הבלתי אפשרי ולהמציא את הפטיסרי מחדש. זה קורה מדי יום בקונדיטוריה שלמסעדת לומינה, הבשרית הכשרה של השף מאיר אדוני. ללא תחליפים, ללא מרגרינה וללא חמאה ושמנת לינדר עמֵלה על פיתוח קולקציית קינוחים ברמה זהה לאוכל של השף שעובד בסטנדרט של כוכב מישלן. לינדר למדה אצל אסטלה, עבדהבמסה,הרברט סמואל, וכן עבדה שנתיים וחצי במסעדת כתית עצמה. כעת היא משובצת באתגר השיא של קבוצת כתית: פנקוטה ממחית של אגוזי קוקוס היא אתגר קשה לפיצוח.
מלון קרלטון, אליעזר פרי 10, 5201828־03
ליהי לינדר. ממציאה את הפטיסרי מחדש (צילום: אנטולי מיכאלו)
מיכל בוטון – אדורה ביסטרו
מיכל בוטון היא אחת הקונדיטוריות העסוקות והמשפיעות בעיר. העבודה שלה נעה בין פיתוחי מתכונים לגביעי גלידה מתובליםלגלידרייה בוזהלבין עבודה עם סטודיו אפטיט ההולנדי, שמעצב חוויית אכילה באירופה. בוטון עשתה סטאז' במלון המלך דוד ועבדה במאפיית קדוש הירושלמיתובזוני. משם עברה לסושיאל קלאב בתל אביב. מאז היא בנתה את תפריט הקינוחים למסעדות רבות: קפה 48,פופינה, מיכאל,TYOואדורה ביסטרו. בין לבין היא הספיקה להתמחות באטלייה של ז'ואל רובושון בפריז. בוטון פתוחה לרעיונות חדשים ולכיוונים לא צפויים ולא עוצרת גם בברד פודינג עם בייקון.
בן יהודה 226, 6050896־03
מיכל בוטון. לא מפסיקה לעבוד (צילום: חיים יוסף)
סאני דרעי – אריה
הסגנון הצנוע שבו סאני דרעי מתנהלת לא מעיד על מעמדה האיתן בקולינריה המקומית. דווקא בקלאסיקות שבהן אי אפשר להתחבא מאחורי התחכמויות היא מבריקה בזיקוקים. היא עבדה במאפיות, בבתי קפה ובפיצריות מגיל 21, עד שנכנסהלדלאל. היא הספיקה לעבודבקפה איטליהולהתמנות לתפקיד שף קונדיטורית בסושיאל קלאב. המפגש שלה עם ירון שלובטוטוהביא אותה לשיאים מרשימים. כעת היא עוסקת בייעוץ בתחום הפטיסרי.
נחלת בנימין 66, 5296054־03
סאני דרעי. פשוט מבריקה (צילום: סלי בן אריה)
ענת אלון – קוואטרו
הקינוחים הפרחוניים והרעננים שמכינה הקונדיטורית ענת אלון עבורמסעדת קוואטרוכבשו את האינסטגרם בלייקים רבים. אלון התגוררה במשך חמש שנים בפרגוואי, שם למדה קונדיטאות וניהלה מסעדה עד שחזרה לארץ. במשך ארבע שנים עבדה כסו־שפית של הקונדיטור ערן שוורצברד. היא הספיקה לעבודבקיטשן מרקט,ביפו תל אביבוברפאל. לא מעט מהסועדים מגיעים לקוואטרו בשביל לטעום מהקינוחים המרהיבים שהיא יוצרת.
הארבעה 21, 9191555־03
ענת אלון. כבשה את אינסטגרם (צילום: אלון גרגו)
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
על המהפך שמתחולל בקונדיטוריות במסעדות אחראיות שבע נשים מוכשרות, שלא מוכנות יותר להגיש סתם משהו מתוק עם תלולית של קצפת לקינוח, אלא נותנות פייט למטבח ולעתים אף מאפילות עליו
פטריות פורצ'יני ועיסת מיסו יפנית – אלה חומרי גלם שהגיוני למצוא במטבח. לעומת זאת, בקינוח הנרקח בשיטות עבודה של הפטיסירי הצרפתי ומוגש כסיומת מתוקה לארוחה במסעדה – זה מפגש מפתיע. כלומר, מפתיע רק אם אתם לא פודיז שחיים את האקלים במטבחי העיר ועוד לא הספקתם לטעום את קינוח הקרם ברולה עם פורצ'יני וגלידת מיסו, שיצרה אנה שפירו עבור מסעדת פיצרוי. מאז עברה שפירו למטבח האסייתי של טאיזו, מה שהעניק לה מגרש משחקים עצום של תבלינים וחומרי גלם אסייתיים. במקביל גם מערכת הציפיות של הסועדים עלתה שלב בסף הגירוי ותרה אחרי ריגושים חדשים. כפי שמנסחת זאת שפירו: "תל אביבים שיוצאים הרבה למסעדות מתוחכמות, מצפים לקבל משהו מורכב יותר מקרם ברולה. עדיין קיימים סועדים שמחפשים בסוף הארוחה משהו מתוק למות, וכשהם מקבלים משהו שהם לא רגילים הם יחזירו את זה, אבל למרבית הסועדים ברור שבסוף הארוחה אפשר להתפרע. זה מה שכיף בקונדיטוריה. בסך הכל עוף תמיד יהיה עוף בכל מנה, אבל בקונדיטוריה אפשר לעשות אינסוף דברים. אפילו הסוכר עצמו יכול לקבל תכונות של זכוכית, הוא משנה אופי בכל תהליך. קמח, סוכר ושוקולד יכולים להפוך לאינסוף דברים, וזה עוד לפני שהוספנו לעבודה חומרי גלם כמו חצילים, סלק, תבלינים ותפוחי אדמה, שזה פאקינג טעים בקינוחים".
מתברר שגם שיטת העבודה הצרפתית המסורתית, המוכרת לנו כקונדיטוריה המתנהלת כמעבדת כימיה, שבה כל עשירית גרם מדוד בדקדקנות, גם היא פאסה. שפירו מעידה על עצמה: "אני מפתחת רעיונות כמו טבח פריסטייל. רק ככה אני יכולה לעשות מתכונים חדשים, בלי לכתוב כלום. אחר כך אני צריכה לשחזר הכל מחדש".
קינוח במסעדת טאיזו. צילום: אנטולי מיכאלו
מרקמים וטעמים משתנים
מיכל בוטון היא קונדיטורית כבר תשע שנים. במהלך הכמעט עשור הזה היא ראתה שתחום הקונדיטוריה בעיר עובר מהפך. "פעם מסעדות היו קונות משהו זול כדי לסתום את הפה בסוף הארוחה. כיום ברור למסעדנים שהקינוחים לא יכולים לרדת מהרמה של האוכל, ואין זכות קיום למסעדה בלי קינוחים מצוינים. הבעיה היא שלקינוח יש נטייה להיות מונוטוני ומשעמם, והמטרה היא לייצר מרקמים, טקסטורות, טמפרטורות וטעמים משתנים, כך שכל כפית תיתן הרגשה שונה. כדי להגיע לזה נדרשת רמת מורכבות גבוהה מאוד".
וזה מה שדוחק את הקונדיטורים להשתמש בחומרי גלם מוזרים?
"כיום רואים קונדיטוריה גסטרונומית בכל העולם, כבר אין חציצה בין הקונדיטוריה למטבח. בברוט הכנתי ברד פודינג עם בייקון וקינוח תירס אנגלז, שזה תירס שעליו עוגיית סבלה (עוגייה חולית ופריכה) ובתוכו עלי תירס מפוחמים שצבעו את הבצק בשחור ונתנו טעם של תירס חרוך; ומעל קרם תירס וקרם פרש – אלה מרקמים וצבעים שונים של תירס. בהרבה מקומות מוצאים מקרונים של פואה גראה, מה שנותן מתיקות מסוימת למנה. בייקון, לעומת זאת, נותן טעם מעושן והולך מעולה עם וניל.
"באדורה ביסטרו הכנתי קרם ברולה עם פלפל שחור. מי שיאכל את המנה מבלי לקרוא את התפריט לא יידע שיש בה פלפל שחור שמשחרר את הארומות (קרובות משפחה של הווניל) פנימה. זו מנה שאין בה חריפות, רק ארומטיות. כל עוד זה לא נעשה באופן מאולץ, החיבור הזה בין מטבח לקונדיטוריה הוא טוב".
מי שמסכימה איתה לחלוטין בעניין הזה היא הקונדיטורית ענת אלון, שהקינוחים שלה מככבים באינסטגרם בכל עת מכיוון שהיא מכינה בקוואטרו קינוחים יפהפיים. את מקומן של תלוליות הקצפת המסורתיות של המטבח הצרפתי תופסים המוני פרחים, עלים ונבטים, שיוצרים יחד אקספוזיציה הרמונית על הצלחת. אך אם שואלים את אלון, חומר הגלם החביב עליה הוא דווקא "שוקולד, שוקולד, שוקולד ושוקולד. בכל מקום שאני מגיעה אליו אני קונה מכונת טמפרור, כי אני אוהבת ליצור דברים בשוקולד, אבל חשובה לי מאוד גם הפרזנטציה. אני משתמשת בקוויאר מולקולרי שאני מכינה בצבעים שונים. יש כאלה ששונאים את זה, אני מאוד אוהבת את זה. אני משלבת אפונה ובייבי בזיליקום בקינוח, אבל זה חייב להתחבר לא רק מבחינת הפרזנטציה. טעמים של בזיליקום מאזנים את הטעם של קרם הלימון, ולכן הם מתחברים".
ענת אלון. צילום: אלון גרגו
את עובדת בקוואטרו, עד כמה הקינוחים שלך איטלקיים?
"עולם הקונדיטוריה היום מתרכז בצרפת ובברצלונה. החידושים מגיעים מצרפת, אף אחד לא ממציא שום דבר. האינטרנט והסטאז'ים מביאים את הבשורות מאוד מהר לכאן. לתוך הידע הזה אני יוצקת אינטרפרטציה שלי שתתאים למסעדה. הכל היום מתחבר לרעיון אחד. גם הקוקטיילים ומה שיוצא מהבר חייב להתאים, ומובן שגם החיבור עם השף מאוד משפיע".
אנה שפירו מסכימה עם אלון שהעבודה הרציפה עם השף חיונית וחשובה לעבודה, וכך גם סאני דרעי, שהקינוחים שיצרה עבור טוטו נחשבו לטובים בעיר. דרעי: "התפקיד של הקונדיטור הוא להתאים להרמוניה של המסעדה ולהשלים חוויית אכילה. הקינוח צריך לדבר באותה שפה. כשעבדתי עם ירון שלו נהגנו לצאת יחד לאכול בכל מיני מקומות ולנתח את האוכל, וגם סתם לנהל שיחות על מקורות השראה. לפעמים נכנסתי לעבוד במטבח כטבחית כדי להבין את האוכל שלו ואיך הוא מוציא צלחת".
ללכלך את הידיים
מי שלוקחת את שיתוף הפעולה הזה צעד נוסף קדימה היא טולי יקותיאל, הקונדיטורית של יפו תל אביב שעובדת עם השף חיים כהן, ובדיוק כמוהו אינה מסתירה את הרתיעה שלה ממטבח המולקולרי. "משהו בחיבור עם חיים החזיר אותי למקורות של הטעם. קונדיטורים מחונכים להיות מהונדסים בצורה מסוימת, ומה שאני אוהבת בחיים זה שהוא לכלך לי את היד. היו שנים שהמולקולריה והצבעוניות שלטו, היום אנשים רוצים לחזור לטבעי ולהבין מה הכניסו לפה. אלה חומרי גלם נקיים שאין צורך לטשטש אותם.
"חיים מכין אוכל נחמה ואני מחפשת את הסיפור שבמנה, הזיכרון, החזרה לאיזה רגע בילדות. למשל, מנה של ממתק חלב תורכי, פודינג סולת אפוי בתנור עם גלידת חלב ומרמלדת משמש. זה מזכיר להרבה אנשים את דייסת הסולת מהילדות. קינוח טוב מעביר לא רק טעם, אלא חוויה שלמה".
נכון לקבוע שכמויות הסוכר בקינוחים האלה פחתו משמעותית לטובת טעמים אחרים?
"מתוק זה הטריק הכי קל בספר האפייה. המטרה לתת סקאלה של טעמים במתיקות מעודנת. להכניס גם טעמים חמוצים ומלוחים, ואוממי שהופך את הקינוח לממכר. המתוק הקטלני שייך לקונדיטוריות של העבר".
ליאור משיח, הקונדיטורית של פרונטו, שנוהגת להכין קינוחים מאוד מתוחכמים ומפתיעים, מאשרת גם היא שהמתוק החזק שייך להיסטוריה. אצלה מחליפים את המתיקות טעמי שוקולד של ולרונה, ליקרים אלכוהוליים, קפה ותבלינים כמו ציפורן, אניס ופלפל שחור שהיא אוהבת להוסיף לקרמל.
"אם פעם היו מוסיפים ללימון תועפות של מתיקות כדי להאפיל על החמיצות – היום מרככים את החמיצות בטעמי יוגורט מודגשים. אף אחד לא רוצה להתפוצץ בסוף הארוחה מאוברדוז של סוכר. רוצים להרגיש את חומרי הגלם. אני מכינה למשל קינוח חורפי, עונתי מאוד, של תפוחים מקורמלים עם גלידה ארל גריי, סוכריות סיידר שמתפוצצות בפה וקרמל חלב. זאת גרסה נימוחה ומתוחכמת לטארט טאטן המסורתי".
אנה שפירו. צילום: אנטולי מיכאלו
אם כל הקונדיטוריות שאיתן שוחחנו מנתחות את העבודה שלהן בהתאמת הקינוח לקו של המסעדה מבחינת טעמים, טקסטורות וצלחותים, ועוסקות במורכבות של הוצאת מנה כזאת – הרי שליהי לינדר מוסיפה נדבך נוסף לעבודה. לינדר עובדת עם הסופרסטאר־שף מאיר אדוני בקבוצת כתית ומזכירה שממילא כל מנה אצל אדוני היא פאזל של המוני רכיבים מצולחתים באופן מתוחכם.
"אפילו כשאני מכינה ברולה פשוט בצלחת, יהיה עליו קרנבל של רכיבים נוספים". אלא שלינדר עובדת במסעדת לומינה של קבוצת כתית והיא נאלצת להתמודד עם מגבלות המטבח הכשר, בלי יכולת לשלב את הבסיס החיוני ביותר של הקונדיטוריה, החמאה והשמנת.
"אני הכי אוהבת חמאה ושמנת, וזה ממש חסר לי. ברגע שאומרים לסועדים קינוח פרווה אוטומטית יורד החשק לקינוח. אז צריך לקחת את זה צעד קדימה, ומובן שבלי תחליפים. אנחנו עובדים עם חלב קוקוס, שמן קוקוס, שוקולדים מרירים וחלב שקדים. זה נורא קשה, אבל כשיש הצלחות זה הרבה יותר מתגמל. למשל הבאתי למשפחה שלי לטעום קינוח שעשוי מקציפת בוטנים עם שוקולד ובננה, והם התלהבו ולא עלו על זה שהקינוח פרווה. זה היה רגע של ניצחון אישי".
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
![מאנטה ריי. צילום: יח"צ](https://timeoutil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/media/2014/08/sizes/מאנטה-ריי-יחצ-H_wo_500_281.jpg "מאנטה ריי. צילום: יח"צ")
![הוטל מונטיפיורי. צילום: יח"צ](https://timeoutil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/media/2014/08/sizes/HM_Breakfast_h_wo_500_281.jpg "הוטל מונטיפיורי. צילום: יח"צ")
![טוני וספה. צילום: יח"צ](https://timeoutil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/media/2015/02/sizes/toni-vespa-prH1_wo_500_281.jpg "טוני וספה. צילום: יח"צ")
