>> רעות עג׳מי (כדאי שתעקבו) היא שחקנית וסטודנטית לקולנוע, גרה על שוק לוינסקי בתל אביב עם מיליון שותפים (שלושה), עובדת עם ילדים מהממים על הרצף, לשעבר אלופת ישראל בג'ודוו. בימים אלה היא משחקת בהצגה"מכתבים לחייל בחזית"מאת מאיה ערד יסעור ובבימוי צבי סהר, מנהלו האמנותי ובמאי הבית של אנסמבל עיתים. ההצגה תעלה בפסטיבל תמונע שיתקיים בסוף החודש (29.11 21:00 // 30.11 19:00) ואתם בטח רוצים להיות שם.פרטים וכרטיסים כאן.

>> הבר הכי יפה בעיר ומפגש עם משורר של מזון // העיר של גלעד כהנא
>> קסם של פארקים ותחושת מרחבים מופלאה // העיר של קימל-אשכולות
>> פסגת תהילה ברחוב קטנטן ומסעדה שהיא בית // העיר של איתי לב

1. שוק לוינסקי

ידוע שהמקום שהכי טוב לעשות בו קניות זה המקרר של אמא, מה שמאפשר לעשות השלמות ולבלות בשוק הכי טוב בעיר הלוא הוא שוק לוינסקי. אני אתחיל מלופו, מעדניה פצפונת שקיימת למעלה מ-50 שנה. בסמטה ממש ממול פיצה לילה, מסתתרת פנינה שפתחה לי את החיך לחצילים ודגים מעושנים ששווים את הריח! והמוכרים שם הם הדבר הכי אדיב שתפגשו.
לופו // מרחביה 6 תל אביב

2. המוציא לחם

מאפייה מתוקה של שתי נשים מדהימות שמפיצות אהבה וקבלה. אין אושר גדול יותר מלהיכנס לשם בבוקר – המקום מוצף בריח של לחם ושוקולד חם.
לוינסקי 40

3. חנויות יד שנייה

אני קונה בעיקר בגדי וינטג' ויד שנייה ובשוק יש מבחר עצום של חנויות. תמיד אפשר למצוא מציאות ב-Triangle בעד ארבעים שקלות וממש ליד Segunda עם פיסים מגניבים במחירים שפויים, והמוכרים תמיד יפנקו במיני קולה, שאני בתכלס באה בשביל זה…
טריאנגל /סגונדה /לוינסקי 35 תל אביב

4. המבצר

הוא מקום די חדש והאמת שאני לא כל כך יודעת איך להגדיר אותו, בית קפה, בר של שתי קומות בלילה, חלל אמנות, הקרנות סרטים הופעות ומסיבות. כשנכנסתי לשם בפעם הראשונה החלל העצום הזה, מלא הנרות, ריגש אותי ממש ומצאתי את עצמי ממליצה עליו לכל מי שרק פגשתי. נראה לי מגניב להגיע אליו.לא הרבה יודעים עליו בינתיים. אז תשמרו בינינו 😉
משה מאור 3 תל אביב

5. החניון

גם זה מקום חדש, גם אותו אני לא כל כך יודעת איך להגדיר (מבינה דרככם שאוהבת חיות לא מזוהות), אז אקרא לו חניון רב תרבותי, זה נשמע טוב. כשנכנסתי לשם בפעם הראשונה ידעתי שזה המקום שאחגוג בו יומולדת 30 (מחפשת כבר הרבה זמן מקום). החלל גדול ופתוח, עושים שם אירועים, שווקים של בגדים, אוכל, יש שם בר מגוון ודי.ג'יים מדהימים, מושלם למסיבות ויש מישהי שעושה קעקועים, אז כזה הכל מהכל.
הרבי מבכרך 7 תל אביב (פלורנטין)

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:

בניייה בנייה בנייה.
בונים לי חמישה מטרים מהחלון… בניין יפהפה ,אבל אני מתעוררת מקדיחות כבר שלוש שנים ב-7 לפנות בוקר.

ריח השתן ברחובות פלורנטין.
רק כשיוצאים מהעיר או מהאזור מבינים את גודל הבעיה.

והתחנה המרכזית החדשה.
מקום עם כל כך הרבה פוטנציאל. בגלל זה כל כך קשה להיכנס אליו. הוא עומד דומם, כאילו הזמן עמד מלכת, אבל ממשיך לזהם את הסביבה. לא פעם הלכתי שם לאיבוד ובשביל למצוא אוטובוס צריך להגיע לפחות 20 דקות מראש ואני גם ככה מאחרת לכל מקום וזה מספיק מלחיץ.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
"רק לביקור" סרט קצר של עידן ארגוב שגם שיחק את התפקיד הראשי בכישרון רב לצד ריקי חיות הנפלאה והרגישה כל כך. דרמה קומית מטורפת ומצחיקה עד דמעות. אמנם ליהקתי את הסרט, אבל ראיתי אותו פעם ראשונה על מסך גדול יחד עם הקהל בסינמטק ואני חושבת שבחיים לא הייתי עדה לצחוקים כל כך קולניים,
ובטח לא בסינמטק. סרט שפותח את הלב וגורם לכם להתקשר לאמא להגיד לה כמה אתם אוהבים אותה.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה בזמן המלחמה?
"שום דבר לא בסדר" של רני סער. ניסיתי להתחמק מלצפות בסרט הזה ששודר בכאן 11 כי ידעתי שהוא יהיה לי קשה. ואז ממש במקרה ישבתי לדרינק עם חבר בקולנוע יפו (עוד מקום שאני מאוד אוהבת) כשפתאום אנשים קראו לנו להיכנס לסרט. לא ידעתי במה מדובר. הסרט עצמו קשה לצפייה, אבל מעצים כל כך. יצאתי גמורה ובוכיה אך מלאת תקווה. הסרט עוקב אחרי נוגה פרידמן, אלמנת מלחמה שאיבדה ב-7.10 את אהובה ואב שלושת ילדיהם, עידו רוזנטל. אנחנו נחשפים לאישה כל כך חזקה, אמנית מיוחדת ואמיצה שמגדירה את עצמה מחדש מול הנורמות המצופות מאלמנות בישראל.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
כל עמותה של חיות – היצורים הכי טובים שמקיפים אותנו. ו"עומדים ביחד",תנועה חשובה שפועלת לשיוויון אמיתי, לצדק ולמילה שהפכה כבר לגנאי – שלום. למרות שהרבה יחלקו עלי, אני חושבת שזה הארגון שהכי שמר עלינו ועל מצפוננו במלחמה הזאת.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה?
הייתי רוצה לפרגן לכל מי שממשיך ללכת להפגנות של החטופים.
ולרעות ענבר– אני עוקבת אחריה והיא עושה עבודה כל כך חשובה. הסרטונים שלה סופר מעניינים. היא נותנת לי תקווה ונותנת מילים לרגשות והתהיות שלי על המצב, והכל בצורה כל כך נגישה וקולחת. יצא לי לפרסם כמה פעמים פוסטים שלה ואנשים התבלבלו וחשבו שאני היא והברכות שאני קיבלתי… אני מורידה בפניה את הכובע רק על ההתמודדות.

מה יהיה?
אני אופטימית מטבעי למרות שאובייקטיבית המצב לא טוב. מקווה שנצליח לשקם את עצמנו. לגבי אמון במערכת, בפוליטיקאים והשיח המפלג, אני חושבת שאנחנו די אבודים בחלל. מקווה שנוכיח לעצמנו אחרת. אני רוצה להאמין שזה תלוי בנו, ויום יבוא ונוכל ללכת בגאווה בעולם, אבל תשאלו אותי עוד פעם אחרי הבחירות…

• העיר שלי
• תיאטרון
• תיאטרון תמונע
• שוק לוינסקי
• המבצר
• החניון
• בגדי וינטג'
• יד שנייה

>> שקד מילר היא אחד הכוחות העולים בסצנה המקומית, זמרת-יוצרת-מפיקה שנשמעת לגמרי לא מכאן עם אר'אנ'בי מלוטש ומעודכן ונראית לחלוטין בשלה ומוכנה לפריצה הגדולה שלה. תוכלו לראות אותה לייב לפני כולם ביום רביעי הקרוב (20.11) באירוע הסלון העירוני של עיריית תל אביב-יפו במדרחוב נווה שאנן (כל הפרטים כאן), במסגרתו יהפוך המדרחוב המשופץ למסיבת לאונג' סלונית עם פינות ישיבה ותאורה ביתית. וגם אקו תופיע. אז בכלל.

>> העיר של מיה לנדסמן // קפה שהזמן קפא בו וטבע עם תנים מייללים
>> העיר של יובל שילר // בר שכונתי מאירופה ומקום שמציע תקווה

1. חוף צ’ארלס קלור

צריך להרחיב על חוף נקי, שקט ומהמם שכזה? אפשר גם להגיע עם סקייטבורד או אופניים ולנסוע בסקייטפארק. וחייבת לתת שאפו למחירון המחייב של החוף עם פיתה חומוס וסלט ב-12 שקל וקפה ב-6.

2. ג'ונז

אוכל מצוין, קוקטיילים מצוינים, ג’אז ובלוז ברקע, תאורה רומנטית ולבוש אלגנטי.
זבולון 13

3. דלאל

הכל טעים, האווירה נעימה ומפונפנת וגורמת לי לרצות ללבוש שמלת קיץ פרחונית ולהתבשם בבושם היקר שלי.
שבזי 10

4. Triangle

אם לא הייתה החנות הזאת, לא היו לי בגדים. שוק לוינסקי.
לוינסקי 37

5. נחמה וחצי

הסנדוויץ’. סטייק וצ’דר. אחד הכריכים האהובים עליי בעולם.
אחד העם 144

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר

אני לא מבינה איך עדיין ממשיכים להפעיל את מכונות שטיפת המדרכות בפלורנטין בכל בוקר. השטיפה מתבצעת עם מים בלבד, כך שזה לא ממש מנקה. במקום שהלכלוך יישאר על הרצפה, הוא עף לאוויר לחצי שעה ואז חוזר לרצפה. כל זה עושה הרבה רעש וטררם בלי הרבה תועלת. אני חושבת שצריך למצוא דרך יותר יעילה לנקות את העיר או לפחות לזרוק איזה ליטר מרכך כביסה במים שיעשה ריח טוב.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
זכיתי לראות הרצאה של יובל אברמוביץ’ בנושא הגשמת חלומות. אני ממליצה לכולם ללכת לראות אותו, כי יש לו סיפור ייחודי שמדבר לכל נפש. ההרצאה השפיעה עליי בצורה משמעותית; התחלתי להיות בקשר טוב יותר עם עצמי, לכתוב את המטרות שלי ולהתחיל להגשים אותן. ההתקדמות באפיקים שבחרתי בהם השתפרה פלאים, והקשר שלי עם עצמי התחזק.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
בדיוק אתמול הייתי בהופעה ראשונה של פרויקט “פתקים” של גיא מוזס, שאסף פתקים שאמנים שונים כתבו במהלך המלחמה ועיבד אותם ליצירות מוזיקליות. היה מעניין לשמוע את הפרספקטיבות השונות וגם לראות את המשותף בין היצירות, בלי שהאמנים בכלל נפגשו. אני חושבת שלי זה נתן איזו שהיא נקודת מבט חיצונית על המחשבות שלי בתקופה הזו. זה עזר לי להבין שהסיטואציה במציאות של המלחמה והנפש שלי הן לא אחד. לדעת להבדיל ביניהן חשוב לבריאות הנפשית.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליץה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
אני חושבת שילדים ובני נוער בתקופה הזו עוברים חוויה מאתגרת מאוד. גם בלי מלחמה, גיל 14 הוא לא פשוט. יש הרבה ילדים ונוער בסיכון, ואפשר למצוא תוכניות התנדבות איתם דרך ארגונים כמו “עלם”, “רוח טובה” ו”גשר אל הנוער”. לפעמים בילוי של שעה בשבוע יכול לשנות לילד את החיים.

מי התל אביבי/ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אני פשוט רואה את טל רשבסקי בכל מקום, ואני חייבת להגיד, יש לו סטייל. הוא לא מוותר. כשאני מתארגנת בבוקר אני בקושי שמה נעליים סגורות, הוא יוצא עם לוק של שבוע האופנה בפריז. תענוג להיתקל בו בעיר. וספה, מוזה, השראה.

מה יהיה?
כבר הרוב טוב. אני יודעת שלפעמים הדברים נראים כאילו הכל הולך לפח, הכל מדרדר, והטכנולוגיה אוי ואבוי, והניכור. אבל בואו נעשה רגע זום אאוט או טיים-אאוט (סטגדיש) ונביט על 100-150 השנים האחרונות. הדרך הכי טובה לנסוע ממקום למקום הייתה על סוסים (איך היית יורד לאילת נשמה? יומיים-שלושה לפחות). היה מלוכלך, ביוב זרם ברחובות, היה חוקי לסחור בבני אדם, לנשים לא הייתה זכות הצבעה, הלהט”בים היו נשחטים לא רק בעזה וגזענות הייתה בשיאה. איפה כל אלה ואיפה הקפה ב-POC אחרי פילאטיס מכשירים. אפשר להגיד שהעולם מידרדר, אבל בסך הכל אנחנו במגמה חיובית, ואם מכל אלה הגענו ב-2024 למדינת ישראל יחסית ליברלית, אני מצפה בקוצר רוח ל-150 השנים הבאות.

• העיר שלי
• אינדי ישראלי
• פארק צ'ארלס קלור
• ג'ונז
• דלאל
• נחמה וחצי
• בגדי וינטג'

תכינו את עצמכם ועצמכן לקראת אירוע חגיגי נוסף. היום (רביעי, 6.9) יתקיים לראשונה בדיזנגוף סנטר שוק קיימות בשם המקורי והכיפי להגייה "שוקיימות". מתי? החל מהשעה 12:00 ועד 20:00. מה תוכלו למצוא בו? למעשה כמעט הכל.

מתחם השוק במפלס מינוס 1 יהיה מלא באירועים וחוויות שונות. במתחם הלבוש והאופנה תוכלו למצואאת מותג בגדי הים NALU שיכין אתכןלקיץ הבא. מי שנוסעת למידברן בקרוב וכלל חובבות הקימונות, אז דעו שגםפטי שקולניק, מעצבת הקימונו והסארי הכשרונית תהיה שם להלביש אותך.גם מותג הווינטג' הייחודי TIME MACHINE יתייצב עם כמה פיסים לוהטים, זאת לצד בגדי יד שנייה, תיקים ותכשיטי וינטג' מחומרים ממוחזרים.

מלבד זה יהיו כלי בית, תיקים, ארנקים, בגדי ילדים, חגורות, סלים ומחווה לטרוי. טרוי היה כלב רוטווילר שמארגנת האירוע, אביה בן דוד, ניסתה לחלץ מחיים איומים. ״נהגתי ללכת להביא לו כל ערב מים ואוכל, לפעמים תחת מטח טילים, בסופו של דבר הצלחתי לערב את הרשויות והוצאנו אותו מהכלוב שהיה כלוא בו והוא נלקח לווטרינר, שם הסתבר שהוא נאכל על ידי רימות ואי אפשר להציל אותו. זה היה אחד הימים העצובים בחיי והבטחתי לו, לפני שהורדם, שאנציח אותו". דבר הוביל לדבר, ואביה יצרה שקיות מגופיות משומשות בסגנונות שונים שימכרו ב"שוקיימות" תחת השם FOR TROY.

בסקציית האמנות תוכלו לפגוש את אורלי אלון מרגי, אמנית אקולוגית מהידועות בעולם ובנוסף אליה, יפרוס בפנינו את האוצרות שלו גם מור שפיגל, אמן שאוסף חפצים מהרחוב והופך אותם ליצירות הכי חמודות. ואי אפשר בלי האמן שחר סריג, שהכין ליין של חולצות משומשות עם הדפסים של העבודות שלו. לא מספיק? אז במסגרת הסדנאות תוכלו גם לפגוש את האמנית דורית מרטין שתעביר בגלריה של הסנטר סדנה לקולאז' מחומרים ממוחזרים.

חוץ מהמוכרים, שגם הם יתכלו בסופו של דבר, כל דבר שנמכר בשוקיימות הוא פריט בר קיימא שמיוצר מתוך שליחות ותפיסת עולם של המושג המעורפל והאהוב על כולנו – קיימות. אבל יותר נכון לומר מתוך התחשבות בסביבה, מבלי לפגוע בדבר בהווה או בעתיד. ובן-דוד מוסיפה: "אבל אם את שואלת אותי, כל מי שיוצר יש מאין הוא אמן". בן-דוד היא דמות מרכזית בחיי התרבות של העיר כבר שנים, אך זו הפעם הראשונה שהיא עושה מהלך כזה, לדבריה כי זו האפשרות הראשונה שלה להנותממשהו שקורה עכשיו בעולם, ולא פחות חשוב – להיות בחברת בני אנוש שחושבים כמוה ואכפת להם ברמה כזאת שהם מחוללים שינוי. יחד איתה בארגון השוק לוקחת חלק השותפה, יפעת בן דרור, שנמצאת גם היא בתחום זמן רב.

היוזמה הגיעה כשבן דוד סגרה את החנות שלה – ז'אק וחמודיזה, שמלכתחילה פתחה כדי שתהיה לה הכנסה נוספת שתסייע לה להאכיל ולטפל בעשרות חתולי רחוב. השם, אגב, ניתן לחנות על שם החתולים שלה שכבר שרפו את כל הנשמות שלהם.

"מאז הצקתי לדן פילץ, הבעלים של הסנטר, שייתן לי להפיק שוק קיימות, ידעתי כמה הנושא קרוב לליבם וכמה עשייה יש להם בתחום וחשבתי שזאת דרך מצוינת להידחף ולבסוף הצלחתי. בחרתי את יום רביעי כדי לחזק את 'רביעי טבעוני' שמתקיים לידנו ושיש לי אהבה גדולה אליו".את הכסף שנכנס מז'אק וחמודיזה, בגדים ותכשיטים יד שנייה, היריד יעביר לטובת חתולי הרחוב. מלבד זה, מוסיפה בן-דוד, "התרומה של השוק היא לחשוף צרכנים למוצרים אקולוגים שהם שיא המודה, אם לא הדבר הבא".
>> שוקיימות, דיזינגוף סנטר, מפלס 1-, בהמשך לשוק האוכל הטבעוני, 20:00-12:00

• הבועה
• דיזנגוף סנטר
• קיימות
• יריד
• שוק
• בגדי וינטג'
• וינטג'

בא לשכונה בחור חדש: בכל יום חמישי, משעות אחר הצהריים ועד הלילה, יוצבו בכיכר גבעון המתחדשת עשרות דוכנים שהולכים לאחד את המיקרוקוסמוס של העיר באמצעות בגדים שהיו פעם של אחרים – ועכשיו יכולים להיות שלכם. בירידי וינטג' תמיד אפשר למצוא את האאוטפיטים הכי אייקונים שאין מצב שמישהי אחר תלבש גם, פשוט כי הפסיקו לייצר אותו בשנת 98׳.

היריד ייפתח לראשונה כבר השבוע (7.9) ולרגל העניין מזמינה העירייה את כל תושבות ותושבי העיר שמעוניינים לחטט בארון, להוציא ממנו פריטים ולמכור אותם ביריד – לפנות בווטסאפ למספר050-8081106.

ההחלטה לקיים שוק וינטג׳ שיתמקד באופנה ופרטי לבוש התקבלה בזכות ההצלחה של שוק העתיקות וינטג', שמתקיים במקום. שוק העתיקות, שחוגג כבר 15 שנות פעילות החל את דרכו בכיכר דיזינגוף וכשמחירי הפעילות במקום עלו – החליטו מארגני השוק שאין ברירה אלא לשנות מיקום נדל"ני, והגיעו לכיכר גבעון. סתם, זו הייתה החלטה של העירייה.

שוק העתיקות מציע פריטי אספנות, צעצועים מיוחדים, מצלמות, אוספים נדירים, נברשות, ציורים, פוסטרים, תקליטים, שטרות, כלי מטבח ועוד המון המון המון דברים שחיים ככל הנראה יותר מאיתנו – אבל לא בגדים. לכן ולאור ההצלחה שלו הוחלט להשיק גם שוק בגדי וינטג׳ שירים לכולנו את הארון ואת הלוק.

ולמה כיכר גבעון? קל. הכיכר הפכה כבר מזמן לאחד המקומות הלוהטים בעיר. מקיפים אותה מקומות איקונים אחרים כמו הסינמטק (או אמ.פמ) ובשנה האחרונה היא זכתה בעצמה לשדרוג נוסף מטעם העירייה – מה שהוביל גם להמשך שגשוג בתי העסק במקום. מקומות בילוי לא חסרים שם, כמו שניט או בריקס, וגם לא מסעדות טובות כמו pop&pope, אובן קובן ופורט 19. אם חשק ליבכם פשוט לשבת במרחב מוצל, לעצור לרגע ולהסתכל על יופי העיר ויופי הא.נשים הלבושים בגדי וינטג' – יש לכם עכשיו אופציה גם לעשות את זה.
יריד וינטג׳ ויד שנייה בכיכר גבעון, מדי שבוע ביום חמישי, 15:00-22:00
מעוניינים להשכיר דוכן בשוק? יכולים לפנות בווטסאפ: 050-8081106

• אופנה
• בגדי וינטג'
• כיכר גבעון
• יד שנייה
• בגדים
• עיריית תל אביב

"תל אביב לא הבינה את הקטע של היד שנייה" אמרה לי לפני כמה שנים חברה אירופאית שאוהבת להגיע לכאן ולהתנשא על העיר בכל הזדמנות. הפעם היא צדקה. עד לפני כמה שנים היו בתל אביב מעט מאוד חנויות שמוכרות בגדים משומשים, וגם אלו שהיו קראו לזה "וינטג'" רק כדי לקחת על הבגדים מחיר כפול.בשנים האחרונות זה השתנה. התחלנו להדביק את הפער עם הערים גדולות. יותר ויותר חנויות יד שנייה נפתחו. הן כבר לא רק מסתתרות בחנויות ויצו במרכזים נידחים, הן נכנסו לאופנה והפכו לחלק בלתי נפרד מהאופי של תל אביב. בחרנו שתי חנויות יד שנייה ותיקות וגדולות שנמצאות באיזור מרכזיים – טריאנגל ופלאשבק. לא הייתה ברירה אלא ללכת לשתיהן. רק בשביל המחקר כמובן. לא כדי למצוא לעצמי בגדים יפים. מה פתאום.

פלאשבק

חווית הקנייה: הרבה זמן שלא הייתה לי חווית קנייה כזאת נעימה. נכנסנו לחנות, פלייליסט אולד סקול בדיוק מהסוג שהייתם רוצים שיתנגנן לכם באוזן כשאתם מפשפשים בוינטג'. יש מתלה קטן בכניסה לחנות עם כמה בגדים שהם "בחירת המוכרות", טאצ' חמוד. הבגדים מסודרים לפי קטגוריות עד לרמה הכי מדוייקת שיש, הבעיה היחידה היא שלא תמיד ברור מה המחיר שלהם. אין טיקט עם מחיר על כל בגד, רק שלט קטן מעל כל קטגוריה וצריך להיות מינימום שרלוק הולמס בשביל לגלות איפה הוא נמצא, כך שנאלצתי לפנות למוכרת לא מעט. למזלי, המוכרת הייתה מקסימה ברמה שזה העלה בי חשד שהיא יודעת שאני כותבת עליה. השיא היה כשמדדתי שמלה (בשביל המחקר, כן?) וראיתי שיש בה חור קטן בצד. כשיצאתי מחדר המדידה הסבתי את תשומת ליבה לחור והיא אמרה שזאת לא בעיה ואם יש פגם בבגד הם מתקנים אותו במקום על חשבונם.

המגוון: מגוון מאוד. פלאשבק לא בחלו בשום פריט – אוברולים, ארנקים, תיקים, חגורות, בגדי ים, כובעים, צעיפים ומבחר לא קטן של משקפי שמש. חשוב לציין שרוב הבגדים מיועדים לנשים ובגדי הגברים ממוקמים בסוף החנות עם מבחר לא רע. בניגוד למה שהייתי מצפה מחנויות יד שנייה מיינסטרימיות מסוג זה, יש לא מעט פריטים יחודיים כמו אוברולים עם הדפסים, שמלות בגזרות מעניינות ובגדי ים עם קאפים של שנות ה-60. חלומה של כל בחורה שרוצה לשחזר עם סצנת קומדיות רומנטיות קלאסית שבה הבחורה יוצאת מחדר המדידה עם בגדים משוגעים וחברה שלה יושבת בחוץ עם שלט ומדרגת אותם מ-1-10 לצלילי השיר "Girls Just Want To Have Fun".

האיכות: גבוהה. הבגדים נקיים ונראה שבחרו אותם בקפידה. ובכל זאת, כיאה לחנויות יד שנייה, הרבה בגדים לא מגוהצים מה שהופך את זה למורכב יותר לראות אותם על הגוף ופה ושם יש בגדים עם פגמים כמו השמלה שמדדתי, טוב לדעת שהחנות רוצה למכור את הבגדים בשיאם ומוכנה לתקן מה שניתן.

המחירים: פה הקאצ'. כל קניין פשפשים טוב יודע שלרוב, ככל שהחנות יותר מסודרת ונעימה, המחיר עולה בהתאם. אם באתם מוכנים עם ארנק לעשות קניות ומבחינתכם יד שנייה זה תחליף לקנייה ברשתות או אצל מעצבים מקומיים, מעולה. אבל אם באתם במחשבה שתוכלו למצוא מציאות זולות של יד שנייה ולקנות בקילו (כן, יש חנויות כאלו), אתם לא במקום הנכון. וליתר דיוק, בחרנו כמה פריטים שניתן למצוא גם בטריאנגל כדי לקבל השוואה ברורה יותר:

טישרטים אובר סייז – 75 ש"ח
כותנות לילה – 120 ש"ח
כובעים – בין 70 ל-150 ש"ח
ג’ינסים ארוכים – בין 250-300 ש"ח

טריאנגל

חווית הקנייה: גם כאן חווית הקנייה הפתיעה. החנות החדשה של טריאנגל בדיזנגוף סנטר מושכת את העין של כל עובר אורח ובצדק, היא יפהפיה. יש לה תקרה גבוהה, חלונות שקופים וגדולים והרבה ספייס. בפלייליסט מתנגן ראפ ומוזיקה שחורה. הבגדים מסודרים באופן מינימליסטי וממוינים בצורה מושלמת, יש טיקט או מדבקה עם מחיר על כל בגד ככה שאין צורך לפנות למוכרים וטוב שכך, כי נראה שהמוכרים מאוד נהנים עם עצמם. הם צוחקים, מדברים ועושים שמח, דבר שלעיתים עלול להרתיע לקוחות שרוצים לפנות לעזרה אבל יכול גם לעשות אווירה טובה ונינוחה בחנות. במבט ראשון, אפילו לא רואים שטריאנגל היא חנות יד שנייה מרוב שהיא מצוצחת ומאורגנת.

המגוון: אם אתם אוהבים סגנון סטריט, החנות הזאת בשבילכם. יש לא מעט מותגים כמו נייק, הארלי דיווידסון, גאפ, סטוסי וחולצות וכובעים של קבוצות ספורט אמריקאיות. בקיצור, הבנתם את הוייב. גם אם זה לא הסגנון שלכם, יש לטריאנגל מה להציע לכם – ג'ינסים איכותיים, טישירטים כיפיות, כובעים וכמה קולבים עם בגדי נשים שנבחרו בקפידה כמו חצאיות, שמלות וג'ינסים קצרים. עם כי מעט יותר מינימליסטי.

האיכות: גבוהה מאוד. הבגדים מגוהצים, נקיים ונראים כמעט חדשים.

המחירים: באופן מפתיע, למרות שטריאנגל מתגאים במותגים שלהם, המחירים יותר נוחים. גם כאן כמובן שהחנות המעוצבת והסידור המופתי הופכים את הבגדים ליקרים יותר מאשר דוכן אלטיזכן בפשפשים, אבל כן אפשר להגיד שברוב הפריטים יש value for money גבוהה לאוהבי אופנת הרחוב.

וליתר דיוק:
טישרטים אובר סייז – בין 30-80 ש"ח, תלוי במותג, כשהרוב 50 ש"ח.
כותנות – 50 ש"ח
כובעים – עד 100 ש"ח
ג’ינסים ארוכים – בין 100-150 ש"ח

המנצחת?

במלחמה כמו במלחמה, תלוי את מי שואלים. שתי החנויות שוות ומציבות רף גבוה לבגדי היד שנייה בארץ. פלאשבק פונה לקהל שאוהב בגדים ישנים במובן הקלאסי של המילה, יש לה יותר בגדי נשים והיא משדרת וייב חם ונעים. טריאנגל פונה לקהל שאוהב אופנת רחוב, היא יותר מתמקדמת במותגים ואוהבת קהל צעיר ומגניב. מאחר ואני נמנית עם הסוג הראשון של הקונות, אוהבת להריח את הסבתא שלבשה את הבגד הזה בסבנטיז ומעדיפה לשוטט בחנות לצלילי סטיבי וונדר, נהניתי יותר בפלאשבק. מבחינה מחקרית, כן?

• יד שנייה
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 907 // ראש בראש
• ❤ תל אביב
• קניות
• שופינג
• בגדי וינטג'
• וינטג'