כנראה שיש משהו במים של פלורידה שמשבש בני אדם. או שאולי זו השמש? התרבות? או שזה בכלל מיקס של מלחי אמבטיה עם קצת קריסטל מת'? כך או כך, האגדות על פלורידה כבר הפכו למיתולוגיה שלמה – "איש פלורידה", אותו כינוי שהפך למם אינטרנטי שמציג סיפורי חדשות קטנים אך מופרעים על אנשים מופרעים וגדולים מהחיים בפלורידה. כך נולדה "It's Florida, Man" (שבארץ שודרה תחת השם "זאת פלורידה, אחי"), שנותנת לרדנקים המופלאים של פלורידה את הבמה לספר בעצמם על האירוע שהכניס אותם לחדשות, ואז ממחיזה אותם מחדש בצורה קומית עם שחקנים מצוינים.

אם זה נשמע לכם כמו חבורה של הוליוודים מתנשאים שבאים להתעליין על הפריפריה הטראמפיסטית כרותת האונה, אתם כמובן לא לחלוטין טועים, אבל תסמכו על האנשים ב-HBO שהם לא נופלים עם הפרצוף לתוך המלכודת הזאת. העונה הראשונה הצליחה להוכיח שהם באים אל המרואיינים בסדרה בחמלה גדולה, ומציגים את הסיפור האנושי העצוב שמאחורי הכותרת המצחיקה והסיפור הקומי, ולמעשה חותרת תחת המם אינטרנטי שייצר אותה ומובילה למסקנה הפוכה: זה לא שיש משהו פגום בפלורידיאנים, זאת בעיה שטמונה בעולם שהם חיים בו. רובם חיים בעולם השלישי והחלום האמריקאי דרס אותם.

העונה השנייה החלה ממש לפני כמה ימים, והפרק הראשון בכיכובו של לא אחר מג'רמי רנר (הוקאיי) פשוט היסטרי, על בחור שגונב סירת קזינו כנקמה על גניבת כלבו. בהמשך העונה צפויים להשתתף גם טיפאני האדיש, היילי ג'ואל אוסמנט, אדם דיויין, ג'וני נוקסוויל (איש פלורידה בפני עצמו), ברט קריישר ואפילו טייקה וואיטיטי הנהדר. למרבה הצער, בניגוד לעונה הראשונה הפעם הסדרה לא הגיעה לערוצי השידור בישראל, אבל אנחנו סומכים עליכם למצוא את האוצר, הוא שווה את זה – או לחכות להגעת HBOmax לארץ, ככל הנראה במהלך החודש הבא.
It's Florida, Man // עונה שנייה, שישה פרקים (פרק אחד בשבוע), עכשיו ב-HBO

• מה רואים הלילה
• ביזארי
• HBO
• קומדיה

בשביל רובנו נטפליקס הוא מקום לצפייה בתוכניות גדולות שיכולות להיות שיחת היום במשרד, ספיישלי סטנדאפ של קומיקאים מפורסמים וסרטים עתירי תקציב. אבל יש גם דברים מוזרים יותר בנטפליקס. ולא, אנחנו לא מדברים על הסדרה על הילדים והמפלצות בשנות השמונים. אנחנו מדברים על הזיות כמו…

>>מצעד הפזמונים: דירגנו את השירים הכי גדולים של הקולנוע הישראלי

צ'סטנאט נגד קוביאשי

מי לא אוהב לראות ספורט תחרותי בשידור חי? הרבה אנשים, אבל יש גם כמות נכבדת שאוהבת, והם בדרך כלל לא רואים את זה בנטפליקס, אלא באחד מערוצי הספורט בכבלים, לווין או סטרימינג. אבל מה אם הם רוצים לראות תחרות אכילת נקניקיות בין שני אגדות בתחום? ובכן, בשני בספטמבר השנה נטפליקס הציגו שידור חי של "Chestnut Vs Kobayshi: Unfinished Beef", תחרות אכילת נקניקיות בין האלופים ג'ואי "צ'סטנאט" וטקרו קוביאשי. אכילת נקניקיות תחרותית היא דבר מקובל באמריקה המופלאה, והספיישל כלל גם קטעים דוקומנטריים, תחרות אכילת כנפיים והנחייה של הקומיקאי רוב ריגל. הספיישל עדיין זמין לצפייה, אבל זה לא אותו דבר כשהם לא דוחפים את הנקניקיות האלה לפה בשידור חי!

חיות דייטים

ריאליטי הדייטינג הוא ז'אנר פופולרי ברחבי העולם, אבל כל ז'אנר צריך קצת חדשנות. אז יש את "חתונה ממבט ראשון" או "המעגל" של נטפליקס, שמשלבים שינויים שונים בפורמט הישן. ויש את "חיות דייטים" שמוסיף איפור מפלצות ברמת קולנוע. בתכנית הזאת, אנשים רגילים יוצאים לבליינד דייט עם אנשים רגילים אחרים, אבל במהלך כל הדייט הפנים שלהם מוסתרים בעזרת איפור שהופך אותם ליצורים חצי-אדם חצי חיות/מפלצות מעוותים. אם אתם אוהבים ריאליטי וסרטי מד"ב/אימה – זו התכנית בשבילכם! התכנית שודרה במקור בערוץ 4 הבריטי, אך נטפליקס ראו בה פוטנציאל וחידשו אותה לעונה נוספת ב-2021.

מאסטר הפיניאטה

עוד ריאליטי, הפעם ממקסיקו. בין המסורות הרבות המזוהות עם מקסיקו, הפיניאטה היא הזכירה מכולן: קישוט צבעוני בצורת חיה או כוכב המלא בממתקים, שילדים יכולים להכות וכך לספק את הצמא שלהם לאלימות וסוכר. תכנית הריאליטי המקסיקנית "מאסטר הפיניאטה" (או בספרדית "!Dale! Dale! Dale") היא לצערנו, לא תחרות לראות מי יכול להשמיד פיניאטה מהר יותר, אלא דווקא תחרות בין בוני פיניאטות. אוף, רצינו אלימות! לפחות פאנל השופטים מורכב כולו מילדים, וכן הפיניאטות אכן נהרסות בסוף בפיצוץ מטורף.

המפלצת של פרנקנשטיין, פרנקנשטיין המפלצת

לא רק ריאליטי בנטפליקס יכול להיות מוזר. קחו לדוגמא את ספיישל הקומדיה בין חצי שעה עם השם המפוצץ "המפלצת של פרנקנשטיין, פרנקנשטיין המפלצת", בו כוכב "דברים מוזרים" דיוויד הארבור מגלם את עצמו (סוג של) כשחקן שמציג לנו מחזה מצולם על פרנקנשטיין שאביו (גם הארבור) יצר בשנות השבעים. הסרט משלב קטעים מוקומנטריים, וקטעים מהמחזה עצמו, בו הארבור מגלם שחקן פלצן בסגון אורסון וולס שהכול משתבש לו. אלפרד מולינה והקומיקאית קייט ברלנט גם משתתפים, ואפשר להגיד שזה בהחלט היה ניסוי של נטפליקס ליצור משהו מוזר במיוחד. קצת כמו ד"ר פרנקשטיין!

דולי פרטון: כריסמס בכיכר

כולם אוהבים את דולי פרטון, זמרת הקאנטרי המוכשרת שכתבה וביצעה עשרות להיטים. אבל האם הייתם רואים סרט כריסמס מעפן בהפקתה וכיכובה? ב-2020 נטפליקס קיוו שכן, ושיחררו לאוויר העולם את "כריסמס בכיכר", סרט חג מולד קלישאתי עם שירים של דולי פרטון והופעה שלה בתור מלאך חג מולד מכושף שצריך ללמד את כריסטין ברנסקי ("הטובות לקרב") את משמעות החג. אמריקאים רגילים לדרעק כזה בערוצי "הולמארק" ו"לייפטיים" שלהם, אבל עד שנטפליקס הגיע לחיינו, לא יכולנו להנות מיצירות כאלה בישראל. ועכשיו, לצערנו, אנחנו יכולים.

ספיישל יום האהבה הגדול והסקסי של מייקל בולטון

הספיישל הבא כמעט מרגיש כמו פרודיה על הקודם, למרות שהוא יצא שלוש שנים לפניו. סקוט אוקרמן, יוצר הפודקאסט "קומדי באנג באנג", ושלישיית ה"לונלי איילנד" מ-SNL, יצרו את הספיישל הקומי הזה בכיכובו של זמר האייטיז הצ'יזי מייקל בולטון, שזכור בארץ פחות או יותר כזה ששר את שיר הנושא של הסרט "הרקולס". זה ספיישל מוזר, אבל גם אחד הדברים המצחיקים ביותר ששודרו בנטפליקס, עם הופעות אורח של אנדי סמברג, טים רובינסון מ"די שיגעת!", שרה סילברמן ואריק אנדרה. זו פרודיה נהדרת על ספיישלים לחגים, שכיף לראות לפחות פעם בשנה.

הדמויות

ואם כבר מדברים על טים רובינסון, תהיתם פעם איך הוא קיבל תכנית משלו בנטפליקס? כלומר, "די שיגעת" היא אחת מתכניות המערכונים הטובות ביותר של השנים האחרונות, אבל מה שכנע את נטפליקס לקחת על צ'אנס על קומיקאי שהיה עונה אחת ב-SNL ופוטר? התשובה היא תכנית המערכונים הניסיונית של נטפליקס The Characters בה קומיקאים מבטיחים כמו רובינסון, לורן לאפקוס וג'ון ארלי, קיבלו חצי שעה לעשות מה שבא להם ולגלם כמה שיותר דמויות משוגעות. הפרק עם רובינסון הוא בהחלט הטוב ביותר, ולכן הוא קיבל תכנית משלו, אבל כל הפרקים מכילים טירוף קומי שקשה למצוא היום בנטפליקס.

מה ג'ק עשה?

דייוויד לינץ' הוא אחד היוצרים החשובים ביותר של המאה העשרים. הוא גם אדם מאוד, אבל מאוד מוזר. הוא יצר את "טווין פיקס" וסרטים כמו "קטיפה כחולה" ו"מלהולנד דרייב", ומעלה סרטונים שלו מדבר על מזג האוויר ליוטיוב. ב-2017 נטפליקס נתנו לו תקציב לסרט קצר בשם "מה ג'ק עשה?" בו לינץ' מגלם בלש שחוקר קוף. הסרט הוא בעצם 17 דקות של לינץ' מדבר עם קופיף קטן בשחור-לבן, והוא קיים בנטפליקס כדי שתוכלו לצפות בו מתי שאתם רוצים. מוזר… אבל לא הדבר הכי מוזר שדייוויד לינץ' עשה.

נערת סוס

אליסון ברי, שפרצה לחיינו ב"קומיוניטי", כיכבה בכמה וכמה סרטים בקריירה הצעירה שלה. אבל המוזר מביניהם הוא כנראה "נערת סוס", סרט דרמה/ מותחן פסיכולוגי על בחורה ביישנית שמאוד אוהבת סוסים ועובדת בחנות יצירה. קשה לתאר את המוזרות של הסרט בלי להיכנס לספויילרים, אבל הוא בהחלט מסוג הסרטים שבסופו תגידו "רגע… מה?". זה לא אומר שהסרט רע, יש לו אווירה מובחנת מאוד, הופעות טובות משחקנים אהובים (מולי שאנון ופול רייזר למשל) וסיפור מקורי. אבל הוא בוודאות מוזר יותר מקומדיית האקשן הזאת שברי כיכבה בה השנה, וכבר הספקתם לשכוח.

הבית

אנימציית סטופ-מושן היא צורת אמנות יפהפייה ומוזרה. היא דורשת עשרות שעות של עבודה סיזיפית ומדוייקת, והתוצאה תמיד יוצאת קצת קריפית מדי לקהל הרחב. לכן, סרט כמו "הבית" לא הפך לשם דבר כמו "רטטוי" או "שרק". טוב, גם בגלל שזה סרט אימה קומי שמורכב משלושה סיפורים קצרים וקצת עצובים על בובות ועכברושים. אבל לחובבי הז'אנר, "הבית" הוא אוצר חבוי בספרייה של נטפליקס, סרט מיוחד מהסוג שיכול רק להיווצר בסטופ-מושן.

צ'יקן נאגט

כולנו יודעים שבשביל דברים מוזרים ביותר צריך לצאת מאמריקה ואירופה ולהגיע למזרח הרחוק. היה אפשר למלא את הרשימה הזאת בסדרות, סרטים ושעשועונים אסייתים, אך הבא ונתרכז במוזר מכולם: סיפורה של נערה שהופכת לשניצלון עוף. כן, זו העלילה. בחורה נכנסת למכונה מוזרה ויוצאת ממנה כנאגט קריספי, ועכשיו בן זוגה, אבא שלה והעובד שלה צריכים להבין איך מחזירים אותה למצבה הקודם. זו קומדיה, כמובן, ואם נמאס לכם מסיטקומים אמריקאים על מקומות עבודה או משפחות, זו כנראה סדרה בשבילכם.

• המסך
• מוזר
• נטפליקס
• ביזאר
• ביזארי

עוגה או לא עוגה? / נטפליקס

נו, איך לא?השעשון הכי דבילישמבוסס על הטרנד הכי אדיוטי של האינטרנט הוא באמת חגיגת ביזאר שחוגגת את ביזאריותה. הפורמט פשוט להכעיס ומטופש עוד יותר – חבורת אופים מנסה לשעתק מאכלים, חפצים, בגדים וכל דבר חוץ מבני אדם באמצעות עוגות מעוצבות בשלמות, ואז חבורת שופטים מנסים לזהות מה עוגה ומה חפץ ממשי. הדרך היחידה לגלות? עם סכין ענקית שחותכת דרך מה שזה לא יהיה, וכדאי מאוד שזה יהיה עוגה כי הרבה יותר כיף לחתוך נעל ולגלות שיש בתוכה מילוי עם סוכריות צבעוניות.

שיחות עם רוצח: הקלטות של ג'ון ויין גייסי / נטפליקס

מה יותר מוזר מליצן רוצח סדרתי?ליצן רוצח סדרתי אמיתי. הפטיש של נטפליקס (ויש להודות, גם שלנו) לדוקו-רוצחים הגיעה השנה לרתיחה עם הסדרה על ג'ון ויין גייסי, המשכון לסדרת הדוקומנטרי הפופולרית מ-2019 שאז התמקדה ברוצח טד באנדי. השנה יוצר הסדרה ג'ו ברלינגר, חייל ותיק בצבא מתעדי הרוצחים, התמקד בסיפורו המזוויע של ויין גייסי, שרצח במהלך שנות ה-70 לפחות שלושים גברים צעירים, וכל זה בעודו מתפקד כחבר בולט בקהילה ובתור הליצן השכונתי "פוגו" שנהג להגיע למסיבות יום הולדת ולפי התמונות, יצר טראומות רבות בלי שום קשר להיותו רוצח סדרתי.

שומרי הצדק / נטפליקס

אחת היצירות היותר מוזרות שראינו השנה, ובהחלט ראינו. שנקר, למרות שמו הישראלי למדי, הוא יוצר הודי צעיר ומבטיח שחתום על סדרת בוטלגים סאטירית ויראלית על תרבות הפופ, ששיאה בפארודיה פרועה ומחוספסת על הפאוור ריינג'רס. ב"שומרי הצדק" הוא מחבר בפראות בין מגוון סוגי אנימציה וקטעי לייב אקשן המהוויםהצצה למוחו הביזארי. הסדרה עוסקת לכאורה בחבורת גיבורי על שנכנסת למשבר עמוק אחרי שהמנהיג שלה מתאבד בשידור חי בטלוויזיה, אך למעשה עוסקת כמובן בדברים אחרים לגמרי, ובעיקר בכמה ששנקר משתעמם מהקונבנציות של גיבורי העל וכמה הוא נהנה לנתץ אותן. טרלול פארודי מוחלט.

אתגר הפרוגר / Peacock

אחת מההפתעות הכי ביזאריות שנתקלנו בהן השנה היתה הטייק המאוד לא קשור הזה על כל מיני אתגרי נינג'ה, עם טוויסט של משחק ארקייד פופלארי מהאייטיז. אתם בטוח זוכרים את פרוגר. אם לא מהאייטיז, אז לפחותמפרק המופת ההוא של סיינפלד. ואם במקרה אתם לא זוכרים, אז "אתגר הפרוגר" (Frogger: The Game Show) ירענן את זכרונכם – המשחק שבו היתם צריכים לגלם צפרדע שחוצה כביש/נהדר/דרך ומנסה להתחמק בקפיצותיה ממגוון מכשוליםמתורגם בשעשועון לאתגר לא פשוט בכלל. וזה כיף דבילי אפילו יותר מכפי שזה נראה, ובאופן מפתיע לשעשועוני-מתמודדים-חובבניים (כלומר, לא כמו המקצוענים של נינג'ה), זה נראה אחד המסלולים היותר מאתגרים. זה מרגיש כמו לקחת פטריות ממש טובות באייטיז ולצפות באתגר הנינג'ה. בקיצור, כיף גדול.

חזרה גנרלית / HBO

זו לא רק אחת מהתכניות הכי טובות של השנה, אלא ללא ספק גם אחת מהביזאריות. היצירה האבסורדית, ספק אמתית ספק מבוססת על תסריט מופרע של ניית'ן פילדר, היא גםאחד הדברים היצירתיים ביותר שחווינו השנה. הרף הגבוה שעמד מאז "ניית'ן פור יו" לא רק נופץ, אלא נשלח לממד אחר, בו המציאות והבדיה מתערבבים עד לאין שעור, והלב נשבר בהילוך איטי תוך כדי קריאות WTF בלתי נפסקות. מאסטרפיס של ביזאר, שבו זמנית מצליח להביא את מה שרצינו מפילדר, והרבה ממה שלא ידענו בכלל שאנחנו רוצים.

האנרכיסטים / HBO

"האנרכיסטים" נפתחת בסצינה יפהפייה של שריפת ספרים, כולל ילדים קטנים ופעוטות שמתרוצצים סביב המדורה ומצחקקים למראה הוריהם מבעירים ספרי חוקים בהנאה ניכרת לעין. ובהתאם לציטוטו של היינריך היינה על המקום בו שורפים ספרים, הסצינה הזו מתפקדת כרמז מטרים מובהק למה שעומד לבוא בהמשך ששת הפרקים של הסדרה. במהלכה תיחשפו לקהילה מיוחדת ומוזרה במיוחד שלאנרכיסטים אמיתיים, כאלה שהפסיקו לשלם מיסים, הוציאו את הילדים מכל מסגרת וברחו מהרשויות למקסיקו. וכצפוי, זה הולך להם ממש ממש גרוע.

We Met in Virtual Reality /יHBO

דוקומנטרי שעשה את בכורתו בפסטיבל סאנדנס בתחילת השנה ושודר לאחר מכן ב-HBO עוקב במשך תקופת סגרי הקורונה אחר העולם הוירטואלי של VRChat, רשת המאפשרת לאנשים לייצר אינטראקציה בעולם וירטואלי, ובעזרת אווטארים תלת מימדים שהמשתמשים בונים לעצמם. כך שגבר שחור ענק עם קרניים יכול להתאהב בנערת מאנגה קטנטנה ואנשים שאיבדו את מחייתם במהלך הקורונה מצאו גרסה חדשה להם, למשל מורה לשפת סימנים שפתחה שיעור מחודש. הסרטמצולם כולו בתוך העולם הוירטואלי, כולל ריאיונות מול המצלמה בדמויות האווטאר, אבל זה לא הופך אותו לפחות אנושי. אם כבר, להיפך. ביזארי? כרגע כן, אבל מי יודע. אולי זה העתיד של כולנו.

בית האמר / דיסני+

פרשיית המי-טו של השחקן ארמי האמר היתה ללא שום ספק אחת הביזאריות שראינו עד כה, וחוץ מהאשמות מאוד חמורות על התעללות רגשית, תקיפה מינית וגם אונס, כללה כמה אלמנטים הרבה יותר מוזרים – נגיד, פטיש לקניבליזם. אבל הדוקו שצולל לסיפור לא מסתפק בזה, אלא מותח קו ישיר ומגעיל בין מגוון רחב של בני משפחה של האמר, עד הסבא-רבא, איל הנפט ארמד האמר, שחוץ מלהוריש את השם שלו וטונה של כסף, הוריש להם כמה הרגלים ביזארים ודוחים במיוחד. זה אמנםדוקו צהבהב למדי, אבל הוא ללא ספק אחד המוזרים שנתקלנו בהם השנה.

אנטי-גיבור: חייו הפרועים של ג'ון מקאפי / נטפליקס

ג'ון מקאפי עבר חתיכת חיים כדי להפוך לאדם הצבעוני שהוא נהיה – הוא לקח חלק במשימות אפולו שהנחיתו את האדם על הירח, היה אחד מהמומחים הגדולים בעולם לוירוסי מחשב, יצר את תוכנת האבטחה המוכרת שנושאת את שמו, פרש ממנה בשנות ה-90, ומאז רק הקצין באישיותו המטורללת. הוא גם אולי רצח את השכן שלו בבליז, לשם ברח מרשויות ארה"ב, וזה הוא רק סיפור הרקע לדוקומנטרי הזה, שעוקב אחרי בריחתו של מקאפי מפחות או יותר כל העולם ואחותו.תיעוד מופרעשל אדם מופרע לא פחות.

Eli Roth Presents: My Possessed Pet /יTravel Channel

זה דוקו-ריאליטי על אנשים שמשוכנעים שחיית המחמד שלהם רדופת רוחות רפאים, מאת בימאי האימה ובן טיפוחיו של טרנטינו, איליי רות'.מה עוד אתם צריכים לדעת?

• המסך
• מה רואים הלילה
• ביזאר
• ביזארי
• נטפליקס
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 927 // מה ראינו השנה

אם יש מהפכה שהאינטרנט הביא לעולם – יותר מהרשתות החברתיות, מזמינות המידע ומאינפלציית סרטוני החתולים – זו המהפכה המינית החדשה. אחרי גל הפמיניזם שהביאה הגלולה למניעת היריון, האהבה החופשית והמסוממת של הסיקסטיז והשחרור המגדרי הגאה של שנות ה־70, הגיע תורו של המיעוט השקט, המלחשש והקריפי של עולם המין: הסוטים.

מן הידועות היא שבמקום שיש ביקוש למישוש בדרך כלל יהיה גם מי שיממש אותו, אבל כיום גם תשוקות קינקיות יותר יכולות להתגשם במידה זו או אחרת של אמינות. בחסות האנונימיות האינטרנטית כבר אין צורך להסתתר בסמטאות או לפתח שפת סתרים עם המוכר בספריית הווידיאו השכונתית כדי להגשים סטיות פרטיות. לא משנה כמה ביזארית, ספציפית או אפילו פלילית הגחמה שלכם – סביר להניח שמישהו חשב על זה קודם, הבין איך לעשות מזה כסף ומוכן לשלוח לכם את זה בדואר רשום. נגיד, זואופיליה – משיכה מינית לבעלי חיים. רגע, אל תברחו. לא מדובר כאן על הזמנת בעלי חיים ממשיים, אלא על מימוש הפנטזיה באמצעים חוקיים שלא פוגעים באף אדם ובאף חיה, ואולי אפילו גואלים את החברה מחציית קווים מוסריים.

חברתExotic-Eroticsהאמריקאית, איך לא, מתמחה ביצירת דילדואים בצורת איברי מין של בעלי חיים. תמורת 35־300 דולר תוכלו לאחוז באיבר זקור של כמעט כל חיה שאפשר לדמיין – קרנפים, קרוקודילים, היפופוטמים, לווייתנים וכמובן הקלאסיקות – כלבים וסוסים. יש אפילו חדק של פיל או לשון של ג'ירפה להרפתקנים. רוב המוצרים מפוסלים על פי תמונות ותיאורים וטרינריים, על ידי אמן בניית מודלים צ'כי ומודפסים במדפסת תלת ממד במשרדי החברה. אך עבור חלקם, אלו שמחקים את החבילה של כלבים וסוסים, נעשה שימוש בשיטה יותר, איך לומר, אישית.

החברה, השוכנת באזור כפרי בלב קנטקי, הוקמה לפני כשש שנים על ידי אדם המזדהה בשם קודי. הוא הבעלים, המנכ"ל, המעצב הראשי וגם המטפל בבעלי החיים. לצד ביתו ומשרדו יש אורוות סוסים קטנה ובה כמה סוסים מסופקים מינית שבעקיפין וללא יודעין הפכו כמה טיפוסים ברחבי העולם לממש מבסוטים. התהליך שמבצע קודי קרוי יציקה חיה, ובמסגרתו לוקחים סוס הרבעה, ממקמים בסביבתו (לרוב בחדר צמוד) סוסה מיוחמת, וכאשר הוא מגורה משתמשים בצינור ייעודי המכיל תערובת חומרים כדי לייצר תבנית של זכריותו של הסוס. הסוס מצדו מקבל הנד ג’וב מביך במיוחד. גם הכלבים זוכים לטיפול הזה, ובדגמים שהחברה מציעה אפשר למצוא מסטיף אנגלי, רועה אוסטרלי וכלב הרים פירינאי.

אם אתם במוד בדיוני יותר, וחיות ממשיות כבר לא עושות לכם את זה, אפשר תמיד ללכת לאגף הבקשות המיוחדות של האתר, שם אפשר לבקש מקודי ומהאמן הצ'כי העלום לייצר כל דילדו שרק תרצו, כל עוד הוא מחובר בראשכם לחיה אמיתית או דמיונית. באגף הצעצועים שנוצרו בעקבות הבקשות אפשר למצוא איברי מין של אנשי זאב, אורקים, דינוזאורים, עוף חול ודרקונים.

אם אתם מעדיפים את הדילדו שלכם אנושי ונוהגים, לצורך העניין, לאונן מול תמונות של עצמכם, כנראה באתר Clone-A-Willy תמצאו את מבוקשכם. להעתיק־את־הנקניק, בתרגום חופשי, מספק ערכה ביתית להפיכת כל איבר מין זכרי לוויברטור בעלות של 40־50 דולר. מדובר בכל איבר מין שתרצו וגם כזה שיש לכם גישה אליו בהסכמה (יהיה קצת קשה לשכפל לכם ג'ון האם תותב).

עכשיו הגיע הזמן לשאול את עצמכם למה לעזאזל תרצו לעשות את זה. ובכן, זו עשויה להיות מתנה חמודה מבן זוג שנוסע לזמן רב, מיזיז שנוטש או אפילו מתנה לעצמכם מעצמכם, אם תמיד תהיתם איך זה לשכב איתכם. אגב, יש גם ערכת Clone-A-Pussy (30 דולר) כדי שגם לגברים סטרייטים יהיה צעצוע מין מביך להסתיר במגירת הגרביים.

אקסטרה לאנץ'

אבל פינת ההתאמה האישית של אגף ה־18 פלוס לא נעצרת בדילדו, הו לא. אתרDS Dollמספק פתרון קל ומהיר למי שמחפש בובת מין ריאליסטית ככל האפשר, לפי רשימת מרכיבים (3,000 עד 4,500 דולר. משלוח יעלה 500־700 דולר). בטופס הוויזואלי תוכלו לבחור את מבנה הגוף, גודל החזה, צורת הפנים (מתוך רשימה עם שמות כמו “מינדי", “לילית" ו"סנואי"), צבע העיניים והעור, סוג המפרקים, הציפורניים והשיער וכמובן – סידור שיער הערווה. המבט המת בעיניים, שלה או שלכם, בילט אין.

רשימת מכולת, מפורטת ככל שתהיה, תספק את כל הרצונות חלק מהזמן, או חלק מהרצונות לכל הזמן, אבל לא את כל הרצונות כל הזמן. בשביל זה צריך לרדת לפרטים הקטנים – פרטים שבאתרBdolls.proישמחו למלא. האזור המעניין באתר הוא מתחם הבובות לפי הזמנה. כאן לא מדובר בטופס גנרי, אלא בהזנת טקסט חופשי שמתאר את בובת החלומות כאשר למרבה הקריפיות אפשר לצרף תמונה. עכשיו אפשר כבר להתחיל לדבר על ג'ון האם. יש אופציה לפנות לעולם שכולו פנטזיה ולבקש בובות בעיצוב על טבעי. באתר מוצגות בובות של שדונית, אלפית ומשהו שנראה כמו הכלאה בין בתולת ים לבחורה מ"אווטאר".

אבל לא כולם מחפשים אביזרים ממשיים, ולפעמים תמונה שווה אלף מילים, שלא לדבר על וידיאו HD. גם הווידיאו – בעבר הלחם וחומר הסיכה של תעשיית הפורנו הגוועת – עבר אדפטציה לעידן ההתאמה האישית. האתרExtra Lunch Moneyלא רק מספק סרטוני וידיאו למבוגרים לפי דרישה, הוא גם נותן, כפי ששמו מרמז, קצת דמי כיס למי שמוכן ללכת מספיק רחוק.

הפורמט פשוט: משתמשים מפרטים בפורום ייעודי את הסרט שהם מעוניינים בו, את אורכו וכמה נקודות קרדיט (ששוות בערך דולר וחצי לאחת) הם מוכנים לשלם עבורו. אחרי שהבקשה נרשמת בפורום, יכול כל אדם שרוצה להרוויח ארוחת צהריים להירשם כספק תוכן, ללחוץ על הכפתור “אני יכול לעשות זאת" ולקוות שמבקש הווידיאו יבחר בו. פורנו חובבנים בהזמנה אישית, בהסכמה של כל הצדדים, וכולם יוצאים מסופקים. אידיליה.

עתיד תעשיית הפורנו דווקא לא מתחבא בין מוצרי פלסטיק, או לפחות לא רק במוצרי הפלסטיק, אלא דווקא בין הפלייסטיישן ל־GTA, הרחק בתוך העתיד הדיסטופי של משחקי המחשב. זה כ־40 שנה צועדים הגיימרים במדבר שומם של ספקולציות בדרך לארץ המובטחת, אך נדמה שכעת אנחנו אוטוטו שם: במציאות המדומה. החלום, שכולל משקפיים מביכים למראה וחיקוי כמה שיותר ריאליסטי לתחושות המציאות, מתקרב בצעדי ענק, ובכל כמה שבועות יש פיתוח חדש שמקדם אותנו למה שכל סרטי שנות ה־80 הבטיחו לנו: היכולת לצעוד לתוך עולם מזויף עם תחושה מציאותית. המטריקס האולטימטיבי.

ככל שאנחנו מתקרבים לחיקוי הריאליסטי הזה, כך גם מתקרבת האפשרות להגשים פנטזיות באופן מוחשי. לפני כשבוע אתר הפורנו Pornhub שחרר לאוויר העולם מוצר חדש –Twerking Buttי(500 דולר לדגם ה"קלאסי", 800 ל"דלוקס"). ישבני הטוורקינג הם למעשה מוצר בעל שני חלקים. הראשון כולל משקפי מציאות מדומה שנראים בדיוק כמו שספרי המדע הבדיוני סיפרו לכם שייראו; והשני – צעצוע מין מכני בצורת תחת שיכול לרטוט, לנוע ולקפץ בדיוק כפי שמובטח בקליפים של ניקי מינאז'. המשקפיים ידאגו לחוש הראייה והשמיעה, התחת המענטז לחוש המישוש. ביחד מובטחת חוויה מרטיטה שמסמנת צעד גדול בדרך למין וירטואלי, ובעיטה כואבת בטוסיק של המין האנושי.

היות שמדובר במציאות משחקית, אפשר להציע תוכנות הכוללות בניית יקום, דמויות וסיטואציות אינסופיות. כבר לא צריך לבקש מחובבנית עלומה לצלם תרחיש, אפשר פשוט להתקין מקודד שנכתב על ידי אמן תלת ממד שיגרום לכוכבת הפורנו האהובה לשחק את הסיטואציה. לא רק שזה ירגיש וייראה אמיתי, יהיה אפשר גם לשלוט במתרחש במציאות הזאת. חלום צלול, גן עדן לסוטים ולתעשיית הפורנו.

אבל הדרך לאואזיס רצופה תהיות ערכיות. ברגע שהחופש ליצור רחב כל כך, נפרש שטח אפור שמעלה סימני שאלה: מה בנוגע לסוטים מסוכנים? האם פדופיל יימנע ממימוש מאווייו כי בתרחיש הווירטואלי הגשים את רצונותיו? האם זה מוסרי לבעול בובת מין של קטין? האם זואופילים באמת יתרחקו מגינות כלבים בזכות כמה דילדואים? עד היום זו אינה שיטת טיפול מקובלת, ואף הוכח כי צריכת פורנו מעודדת אלימות מינית, אבל עם התפתחות הטכנולוגיה, גם עברייני מין פוטנציאלים עשויים למצוא את עצמם נעזרים במה שהיה מיועד להיות כלי בידורי נטו. ואם זה הופך את כל הסיפור לאפל מדי, ובכן – ברוכים הבאים למהפכה המינית הבאה.

• מיוחדים
• קחו את זה אישית: המדריך המלא לחיים בהזמנה
• ביזאר
• פורנו ביתי
• פורנו
• סקס
• ביזארי
• אביזרי מין
• אינטרנט