מה ראינו בלילה: מצעד התוכניות הכי ביזאריות של 2022

עוגה או לא עוגה? / נטפליקס

נו, איך לא? השעשון הכי דבילי שמבוסס על הטרנד הכי אדיוטי של האינטרנט הוא באמת חגיגת ביזאר שחוגגת את ביזאריותה. הפורמט פשוט להכעיס ומטופש עוד יותר – חבורת אופים מנסה לשעתק מאכלים, חפצים, בגדים וכל דבר חוץ מבני אדם באמצעות עוגות מעוצבות בשלמות, ואז חבורת שופטים מנסים לזהות מה עוגה ומה חפץ ממשי. הדרך היחידה לגלות? עם סכין ענקית שחותכת דרך מה שזה לא יהיה, וכדאי מאוד שזה יהיה עוגה כי הרבה יותר כיף לחתוך נעל ולגלות שיש בתוכה מילוי עם סוכריות צבעוניות.

שיחות עם רוצח: הקלטות של ג'ון ויין גייסי / נטפליקס

מה יותר מוזר מליצן רוצח סדרתי? ליצן רוצח סדרתי אמיתי. הפטיש של נטפליקס (ויש להודות, גם שלנו) לדוקו-רוצחים הגיעה השנה לרתיחה עם הסדרה על ג'ון ויין גייסי, המשכון לסדרת הדוקומנטרי הפופולרית מ-2019 שאז התמקדה ברוצח טד באנדי. השנה יוצר הסדרה ג'ו ברלינגר, חייל ותיק בצבא מתעדי הרוצחים, התמקד בסיפורו המזוויע של ויין גייסי, שרצח במהלך שנות ה-70 לפחות שלושים גברים צעירים, וכל זה בעודו מתפקד כחבר בולט בקהילה ובתור הליצן השכונתי "פוגו" שנהג להגיע למסיבות יום הולדת ולפי התמונות, יצר טראומות רבות בלי שום קשר להיותו רוצח סדרתי.

שומרי הצדק / נטפליקס

אחת היצירות היותר מוזרות שראינו השנה, ובהחלט ראינו. שנקר, למרות שמו הישראלי למדי, הוא יוצר הודי צעיר ומבטיח שחתום על סדרת בוטלגים סאטירית ויראלית על תרבות הפופ, ששיאה בפארודיה פרועה ומחוספסת על הפאוור ריינג'רס. ב"שומרי הצדק" הוא מחבר בפראות בין מגוון סוגי אנימציה וקטעי לייב אקשן המהווים הצצה למוחו הביזארי. הסדרה עוסקת לכאורה בחבורת גיבורי על שנכנסת למשבר עמוק אחרי שהמנהיג שלה מתאבד בשידור חי בטלוויזיה, אך למעשה עוסקת כמובן בדברים אחרים לגמרי, ובעיקר בכמה ששנקר משתעמם מהקונבנציות של גיבורי העל וכמה הוא נהנה לנתץ אותן. טרלול פארודי מוחלט.

אתגר הפרוגר / Peacock

אחת מההפתעות הכי ביזאריות שנתקלנו בהן השנה היתה הטייק המאוד לא קשור הזה על כל מיני אתגרי נינג'ה, עם טוויסט של משחק ארקייד פופלארי מהאייטיז. אתם בטוח זוכרים את פרוגר. אם לא מהאייטיז, אז לפחות מפרק המופת ההוא של סיינפלד. ואם במקרה אתם לא זוכרים, אז "אתגר הפרוגר" (Frogger: The Game Show) ירענן את זכרונכם – המשחק שבו היתם צריכים לגלם צפרדע שחוצה כביש/נהדר/דרך ומנסה להתחמק בקפיצותיה ממגוון מכשולים מתורגם בשעשועון לאתגר לא פשוט בכלל. וזה כיף דבילי אפילו יותר מכפי שזה נראה, ובאופן מפתיע לשעשועוני-מתמודדים-חובבניים (כלומר, לא כמו המקצוענים של נינג'ה), זה נראה אחד המסלולים היותר מאתגרים. זה מרגיש כמו לקחת פטריות ממש טובות באייטיז ולצפות באתגר הנינג'ה. בקיצור, כיף גדול.

חזרה גנרלית / HBO

זו לא רק אחת מהתכניות הכי טובות של השנה, אלא ללא ספק גם אחת מהביזאריות. היצירה האבסורדית, ספק אמתית ספק מבוססת על תסריט מופרע של ניית'ן פילדר, היא גם אחד הדברים היצירתיים ביותר שחווינו השנה. הרף הגבוה שעמד מאז "ניית'ן פור יו" לא רק נופץ, אלא נשלח לממד אחר, בו המציאות והבדיה מתערבבים עד לאין שעור, והלב נשבר בהילוך איטי תוך כדי קריאות WTF בלתי נפסקות. מאסטרפיס של ביזאר, שבו זמנית מצליח להביא את מה שרצינו מפילדר, והרבה ממה שלא ידענו בכלל שאנחנו רוצים.

האנרכיסטים / HBO

"האנרכיסטים" נפתחת בסצינה יפהפייה של שריפת ספרים, כולל ילדים קטנים ופעוטות שמתרוצצים סביב המדורה ומצחקקים למראה הוריהם מבעירים ספרי חוקים בהנאה ניכרת לעין. ובהתאם לציטוטו של היינריך היינה על המקום בו שורפים ספרים, הסצינה הזו מתפקדת כרמז מטרים מובהק למה שעומד לבוא בהמשך ששת הפרקים של הסדרה. במהלכה תיחשפו לקהילה מיוחדת ומוזרה במיוחד של אנרכיסטים אמיתיים, כאלה שהפסיקו לשלם מיסים, הוציאו את הילדים מכל מסגרת וברחו מהרשויות למקסיקו. וכצפוי, זה הולך להם ממש ממש גרוע.

We Met in Virtual Reality /יHBO

דוקומנטרי שעשה את בכורתו בפסטיבל סאנדנס בתחילת השנה ושודר לאחר מכן ב-HBO עוקב במשך תקופת סגרי הקורונה אחר העולם הוירטואלי של VRChat, רשת המאפשרת לאנשים לייצר אינטראקציה בעולם וירטואלי, ובעזרת אווטארים תלת מימדים שהמשתמשים בונים לעצמם. כך שגבר שחור ענק עם קרניים יכול להתאהב בנערת מאנגה קטנטנה ואנשים שאיבדו את מחייתם במהלך הקורונה מצאו גרסה חדשה להם, למשל מורה לשפת סימנים שפתחה שיעור מחודש. הסרט מצולם כולו בתוך העולם הוירטואלי, כולל ריאיונות מול המצלמה בדמויות האווטאר, אבל זה לא הופך אותו לפחות אנושי. אם כבר, להיפך. ביזארי? כרגע כן, אבל מי יודע. אולי זה העתיד של כולנו.

בית האמר / דיסני+

פרשיית המי-טו של השחקן ארמי האמר היתה ללא שום ספק אחת הביזאריות שראינו עד כה, וחוץ מהאשמות מאוד חמורות על התעללות רגשית, תקיפה מינית וגם אונס, כללה כמה אלמנטים הרבה יותר מוזרים – נגיד, פטיש לקניבליזם. אבל הדוקו שצולל לסיפור לא מסתפק בזה, אלא מותח קו ישיר ומגעיל בין מגוון רחב של בני משפחה של האמר, עד הסבא-רבא, איל הנפט ארמד האמר, שחוץ מלהוריש את השם שלו וטונה של כסף, הוריש להם כמה הרגלים ביזארים ודוחים במיוחד. זה אמנם דוקו צהבהב למדי, אבל הוא ללא ספק אחד המוזרים שנתקלנו בהם השנה.

אנטי-גיבור: חייו הפרועים של ג'ון מקאפי / נטפליקס

ג'ון מקאפי עבר חתיכת חיים כדי להפוך לאדם הצבעוני שהוא נהיה – הוא לקח חלק במשימות אפולו שהנחיתו את האדם על הירח, היה אחד מהמומחים הגדולים בעולם לוירוסי מחשב, יצר את תוכנת האבטחה המוכרת שנושאת את שמו, פרש ממנה בשנות ה-90, ומאז רק הקצין באישיותו המטורללת. הוא גם אולי רצח את השכן שלו בבליז, לשם ברח מרשויות ארה"ב, וזה הוא רק סיפור הרקע לדוקומנטרי הזה, שעוקב אחרי בריחתו של מקאפי מפחות או יותר כל העולם ואחותו. תיעוד מופרע של אדם מופרע לא פחות.

Eli Roth Presents: My Possessed Pet /יTravel Channel

זה דוקו-ריאליטי על אנשים שמשוכנעים שחיית המחמד שלהם רדופת רוחות רפאים, מאת בימאי האימה ובן טיפוחיו של טרנטינו, איליי רות'. מה עוד אתם צריכים לדעת?