דיסקליימר: השימוש בסמים אינו חוקי ואינו מומלץ. השימוש בסמים מתחת לגיל 18 מסוכן במיוחד ועלול להוביל לפגיעה בהתפתחות המוחית. אנו מפצירים בקוראינו להסתמך על מידע מהימן ועובדות ולנהוג בצורה מושכלת ואחראית

אחד החומרים שיש עליהם הכי הרבה תרעומת בתקשורת, בעיקר בהקשר של שימוש על ידי בני נוער, הוא גז הקצפות, הידוע גם כניטרוס או גז צחוק. כמו עם כל סם בתקשורת, התיאורים הם אותם תיאורים – החל מ-"תופעה חדשה ומדאיגה", דרך "מכת מדינה" ועד "סם מסוכן וקטלני". האם שוב מדובר בהפחדות חסרות בסיס, או שמה יש פה מקור אמיתי לדאגה? יצאנו לבדוק.

ניטרוס, או בשמו המלא Nitrous Oxide, התגלה לראשונה בשנת 1775 ומהר מאוד נמצאו לו שני שימושים עיקריים שממשיכים עד היום – שימוש רפואי לצורך הרדמה ואילחוש, ושימוש פנאי. כבר ב-1799 התחילה התופעה של "מסיבות גז צחוק" שנהייתה פופולרית מאוד בקרב בני המעמדות הגבוהים בבריטניה. השימוש הרפואי התגלה דווקא בעקבות שימוש הפנאי, לאחר שמישהו נפל ונפצע באחת מאותן מסיבות, ולא הרגיש כאב.

ב-1844 הוא נכנס בשימוש לראשונה כחומר מאלחש בקרב רופאי שיניים, ונמצא בשימוש על ידם עד היום. החומר גם נמצא בשימוש רפואי נרחב להרדמה ותוכלו למצוא שקע של ניטרוס בכל בית חולים לצד שקע החמצן בקיר. בנוסף לכך, ניטרוס נמצא בשימוש גם כתוסף דלק (למשל במכוניות מירוץ), כחומר מחמצן בדלק טילים, וגם… כגז להקצפה שעושים בו שימוש בבישול, מכאן הכינוי גז קצפות. בשל השימוש הנרחב שלו, ובמיוחד בשל השימוש שלו להקצפה, גז צחוק הוא חומר חוקי וזמין למדי למי שמחפש מספיק טוב.

לענייננו כאן בטור, נתייחס לשימוש הפנאי של ניטרוס בלבד, ואם היינו צריכים לשייך אותו למשפחה ספציפית זו תהיה משפחת הדיסוציאטיבים, אליה משתייכים חומרים כגוןקטאמיןו-PCP. חומרים דיסוציאטיבים הם חומרים מעוררי הזיות שההשפעות שלהן דומות אך גם שונות מאוד מההשפעה שלפסיכדלים, ומאופיינות בין היתר על ידי תחושה של דיסוציאציה, כלומר ניתוק בין הגוף לנפש (מכאן שמם). כמו עם פסיכדלים, גם עם דיסוציאטיבים יש הרבה עדויות על שימוש שלהם בהקשר רוחני – כך למשל הפילוסוף וחוקר הדתות וויליאם ג'יימס אותו הזכרנו בטור על פסיכדליה ורוחניות, חווה את החוויות המיסטיות הראשונות שלו תחת השפעת ניטרוס. הוא כתב רבות על החוויות שלו עם החומר וניכר שהן היו מההשראות המרכזיות שלו לחקר החוויה הדתית.

אז הבנו שמדובר בחומר נפוץ למדי וגם לא מאוד חדש, אבל מה ההשפעות האמיתיות שלו? בטווח הקצר, לניטרוס מגוון השפעות על הגוף ועל הנפש, כך הן מתוארותבאתר משרד הבריאות– אופוריה, איבוד תחושה בגוף, צחוק בלתי נשלט, פגיעה בהכרה, איבוד קואורדינציה, טשטוש ראייה, סחרחורת, איבוד זיכרון, וצפצופים באוזניים. זאת בנוסף להשפעה ההלוצינוגנית-דיסוציאטיבית עליה דיברנו בפסקה הקודמת. בפני עצמו, כל עוד עושים בו שימוש מושכל ואחראי, לא מדובר בחומר רעיל או מסוכן במיוחד, אבל יש לו את הסכנות שלו.

משום שהחומר גורם לאיבוד שליטה בגוף, חשוב לצרוך אותו במצב של שכיבה או ישיבה, שבו אפשר פשוט להרפות ואין צורך לעשות שום דבר. באתר משרד הבריאות למשל מצוין שהחומר עלול לגרום לנהיגה מסוכנת, ובכנות קשה לי מאוד לדמיין מישהו שיצרוך ניטרוס בזמן נהיגה, אבל אם חשבתם לעשות את זה – אל. הסטינג האידיאלי לחומר הזה הוא כנראה בבית על הספה, בטח לא בזמן נהיגה או הפעלת מכונות כבדות, או כל פעולה אחרת שדורשת מכם ריכוז, או עמידה על הרגליים.

אמצעי בטיחות פשוט נוסף שיכול למנוע מכם סכנות רבות הוא לעולם לא לצרוך את הגז ישירות מהבלון בו הוא מגיע, תמיד תעבירו אותו לכלי ביניים, למשל בלון גומי פשוט, ותשאפו אותו משם. צריכה של ניטרוס ישירות מבלון המתכת בו הוא מגיע היא מסוכנת – הגז משתחרר בלחץ גבוה ובטמפרטורה נמוכה מאוד, ויכול לגרום נזק לשפתיים, לגרון ולריאות. כמו כן, עדיף להימנע מלעשות כמה בלונים ברצף אחד אחרי השני, משום שהמחסור בחמצן עלול לגרום לעלפון, כמו גם השילוב עם אלכוהולוחומרים מדכאיםאחרים.

בהנחה ואתם מקפידים על כללי האצבע הפשוטים הללו, לניטרוס אין סכנות משמעותיות בשימוש מבוקר. כשהשימוש הופך להיות אינטנסיבי ותדיר, לעומת זאת, אתם חושפים את עצמכם למגוון סכנות אחרות, כאשר המרכזית שבהן היא רעילות עצבית. זה לא פשוט להגיע למצב של נזק מניטרוס, אבל כשזה כבר קורה הנזק למערכת העצבים יכול להיות ממש קשה ולעתים בלתי הפיך. כדי לא להגיע לשם, מומלץ לא לעשות יותר מסשן ניטרוס אחד בשבוע, וגם אז עדיף להישאר במספר חד-ספרתי של בלונים.

לרגישי הסביבה שביניכם, ודאי תשמחו לדעת שמלבד כמויות הפסולת הבלתי מתכלה שנוצרות מבלוני האלומיניום בהם הגז מגיע בדרך כלל, ניטרוס הוא גם גז חממה פי 265 חזק יותר מפחמן דו-חמצני, וכן זה הגז שתורם כיום יותר מכל גז אחר להידללות שכבת האוזון, אם כי כנראה שההשפעות של שימוש הפנאי בניטרוס על האטמוספירה זניחות.

על פי משרד הבריאות, השימוש בניטרוס "עלה באופן מדאיג בתקופת משבר הקורונה", ואני לא יכול שלא להיזכרבטור בנושא התמכרויותובציטוט של יוהאן הארל – ההיפך מהתמכרות הוא לא פיכחות, אלא חיבור. בתקופת הקורונה כולנו מרגישים בודדים יותר, מנותקים יותר מהמשפחה, מהחברים, ובכלל מאנשים בחיים שלנו, אז זה לא מפתיע שאנחנו רואים עליה של שימוש בסמים הזמינים והתמכרויות בכלל. אפשר להאשים את הסמים בכך שהם חומרים זדוניים שמשתלטים לצעירים חסרי הישע על המוח ומשחיתים אותם, אבל אולי זה יהיה נכון יותר להגיד שמה שאנשים צריכים בתקופה הזו היא לא אכיפה מוגברת, אלא דווקא יותר תמיכה נפשית, יותר הזדמנויות להתחבר אחד לשנייה, ועוד דרכים לחזור לחיי קהילה וחברה תקינים.

***

זו ההזדמנות להזכיר שהשבוע פורסםמכתב פתוחשלהמרכז הישראלי להתמכרויותבשיתוף עם העמותות המובילות בתחום בריאות הנפש בישראל הקורא להעברת הטיפול בהתמכרויות בישראל לידי הקהילה, כלומר לידי קופות החולים, מהלך שיכול לשנות את עולמם של המתמודדים ואת תמונת ההתמכרויות בישראל.

• בתודעה
• סמים
• רופאים
• איכות הסביבה
• הגנת הסביבה
• הישרדות: קורונה

קשה ממש להאמין, אבל רק לפני ארבעה חודשים הוסרו המגבלות על תרומות דם של הקהילה הגאה בידי שר הבריאות ניצן הורוביץ, אחרי עשרות שנות אפליה קשה ומבישה. עכשיו זו כבר שגרה סטנדרטית, ועל רקע מחסור חמור במנות דם והסרת האיסור, יערוך מחר (שישי, 18.12) המרכז הגאה של עיריית תל אביב-יפו, בשיתוף מד״א, הפנינג תרומות דם וכולם מוזמנות.

כנהוג בקהילת הלהט"ב, כל דבר הוא סיבה למסיבה, וגם ההזמנה של המרכז הגאה לחברי הקהילה וכלל תושבות ותושבי העיר להשלים את המחסור בדם, הופכת לאירוע שישי בבוקר שהולך להיות שווה לבקר בו גם בלי לתרום (אבל תתרמו, לא להתקמצן, יש לכם מלא).

האירוע יכלול, פינות ישיבה ושתייה, הופעה של אמניות דראג מובילות ודי.ג׳יי שינעים במוזיקה מקפיצה. המלכה האהובה עלינו, אריקה היסטריקה, תארח את הבאים והבאות ותנעים את זמנם של הנוכחים, יהיה גם דוכן שתייה כי צריך ואף צלם מגנטים שינציח את תרומתכן למזכרת אם רק תרצו בכך (ואתן תרצו בכך). האירוע יתקיים החל מהשעה 10:00 במתחם הזמני של המרכז הגאה בפארק שרונה, רח' האלוף אלברט מנדלר 8 תל אביב-יפו.

• הבועה
• להט"ב
• המרכז הגאה
• הישרדות: קורונה

השתקה וזלזול או הצלחה מסחררת? עיריית תל אביב-יפו הרימה באחרונהסדרת מפגשי עדכון מקוונים עם תושבים לגבי תוכנית המתאר החדשה. והתוצאה? תלוי את מי תשאלו: בעוד העירייה מתגאה במפגשים עם אלף נרשמים שגובו בפרסום ממומן ובתחנות אוטובוס, חלק מהמשתתפים טוענים להשתקה וזלזול.

במהלך ינואר ניהלה העירייה סדרת מפגשים שחולקו לצפון, דרום, מזרח העיר ויפו. לפי העירייה, ההיענות הייתה גבוהה במיוחד. כדי לאפשר לכמה שיותר אנשים להצטרף הם הפכו את מפגשי הזום לוובינרים, וביקשו מהתושבים לשלוח שאלות. לאורך השנים ניהלה העירייה סוגים שונים של שיח ציבורי – החל משיתופי ציבור שנערכו פנים אל פנים ובהם יכלו התושבים להציע הצעות ובפועל להשפיע על תוכניות שונות כמו גם מפגשי עדכון ציבור בהם העירייה פורסת מצגות ומספרת מה מתכונן.

בקורונה התקבעה באופן מובן שיטת העדכון בזום, אך פעילים רבים ששוחחנו אתם טוענים שכבר במפגשים הראשונים החלה העירייה לבסס תבנית של השתקת תושבים שהגיעה לשיאה בוובינרים האחרונים.

״עד הבחירות האחרונות עוד היה סביר״, אומר רונן שמש, תושב ביצרון ומהפעילים הוותיקים בשכונה, ״פעם העירייה הייתה עושה שיתופי ציבור משמעותיים, אבל בשנים האחרונות היא הפסיקה לייצר שותפות אמיתית עם התושבים ועושה בעיקר מפגשי יידוע, במיוחד מאז הקורונה כשעברו לזום. הם פשוט משתיקים ומעבירים למיוט תושבים שאומרים דברים שלא מוצאים חן בעיניהם. הם מגיעים עם טקסט מוכן מראש ועונים רק לשאלות שמתאימות להם. לא מקשיבים לצרכים שעולים מהשטח. זה הגיע לשיא בוובינרים האחרונים – הם בחרו את השאלות שנוחות להם לענות ולא התייחסו לאף אחת מהשאלות של הפעילים״.

היסטוריית השקיפות של העירייה לא זוהרת במיוחד. מספיק להיזכר כי תושביה נאלצו לקחת אותה לבית משפט כדי לאכוף עליה את החוק שמחייב אותה לפרסם את התקציב העירוני לציבור. לא מעט משיתופי הציבור שעשתה נגמרו במפח נפש של התושבים – בשיתוף הציבור בקרית ספר השקיעו התושבים שנה וחצי מחייהם כדי לגלות באופן לא רשמי מחברי מועצה, שבמחטף וללא כל הודעה מוקדמת – העביר ראש העיר תכנית שונה לחלוטין מהתכנית עליה עבדו.

״זה לא שיתוף ציבור ואפילו לא יידוע ציבור – זאת תכנית רדיו״, אומר ליאור קיי, מראשי הפרלמנט האזרחי, תושב דרום העיר, ״להשתמש בפורומים של אלף איש זאת בחירה שמעודדת השתקת תושבים. הם יכלו לייצר פורומים קטנים יותר, להקשיב למה שיש לתושבים לומר. לפעול בפורום של אלף איש זאת בחירה שמאפשרת להם לומר שאי אפשר לייצר שיח עם אלף איש. למה אין שיח מול מנהלות הרובע שנבחרות על ידי התושבים? אין שותפות. זה המנגנון העירוני שמעלה מופע״.

״אני פעילה בשכונה כבר שנתיים ומה שאני חווה מהעירייה זה שאין שיתוף ציבור – יש דריסת ציבור״, אמרה לנו תמר קרן, פעילה ממזרח העיר. ״הם בעצמם אומרים במפגשים שהכל כבר חתום וסגור, זאת הנחתה ללא שיתוף התושבים, והוובינרים היו השיא של זה. היה ברור מראש שהם לא יאפשרו לדבר״. פעילה ותיקה נוספת משכונת יד אליהו, שהעדיפה להישאר אנונימית, מחזקת את הדברים: ״פעילים רבים העדיפו לא לעלות לוובינרים האלו פשוט כי היה ברור שלא יתנו לנו לעלות דברים ולא יענו לנו על השאלות. זאת הצורה שהדברים מתנהלים וזה מסלים״.

״עוד שנתיים הבחירות, העיר כמרקחה, הרבה אנשים כועסים״, סיכם רונן מביצרון, ״היית מצפה שהם יקשיבו לתושבים שגרים בשכונות השונות וצריכים לחיות עם ההחלטות שלהם, אבל הם לא עושים את זה. הגישה שלהם היא לא שיתוף ציבור ולא יידוע ציבור אלא פשוט זלזול בציבור״.

מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: ״העירייה בהחלט רואה חשיבות במפגשי שיתוף הציבור ולכן היא מקיימת אותם. לשמחתנו, הביקוש לכל אחד ממפגשי הזום שנקבעו עמד על מעל אלף משתתפים והמפגשים התמלאו במהירות. לאור זאת, החלטנו להעביר את המפגשים לוובינר בכדי לאפשר לכל מי שחפץ להשתתף. בכל אחד מהוובינרים קיבלנו מאות שאלות והתייחסויות ולצערנו לא התאפשר לענות על כולם בעל פה בגלל קוצר הזמן. עקב הזמן המוקצב לכל וובינר לא הספקנו לענות על כל השאלות לכן בחרנו שאלות רלוונטיות, יחד עם זאת, כל השאלות נאספו והועברו לגורמים המקצועיים למענה. בימים הקרובים יפורסמו המענים בסיכום מפורט בעמוד באתר העירוני ויופצו למשתתפים".

• הבועה
• עיריית תל אביב
• הישרדות: קורונה
• בחירות

רק זה היה חסר לענף הקולינריה המוכה: עשרות בעלי ברים ומסעדות מתמודדים כיום עם גל תביעות ייצוגיות, בעיקר בגין חוסר נגישות. התדר של אייל שני, קבוצת נוקס (לולי, אמש), הוטל דה ויל ושישקו כבר מתמודדים עם תביעות בגובה מאות אלפי ואף מיליוני ש"ח. עותק כתב תביעה בן 28 עמודים שהגיע לידינו מנמק את ההפרות בהימנעותן של המשיבות מהנגשת אתרי אינטרנט המופעלים על ידן, מפרסום הסדרי נגישות וממינוי רכז נגישות.

פרט למתן הוראה לתיקון הליקויים מבקשת התביעה מבית המשפט, "להורות לכל אחת מהמשיבות, בנפרד, לפצות את חברי הקבוצה בגין הנזקים אשר נגרמו להם בשל עוולות ומחדלי המשיבות… בסכום מצטבר משוער של כ־500 אלף ש"ח, ובסך הכל עבור כל המשיבות, בסכום מצטבר משוער של כשני מיליון ש"ח".

על פי כתב התביעה, אתרי בתי העסק הנתבעים מזמינים לקוחות אך התובע, נכה תושב תל אביב, "אינו יכול לעשות שימוש או להפיק הנאה מכל אלה (לא באתרי האינטרנט עצמם, ומעיון באתרים אלה, יתכן שאף לא בבתי העסק השונים של המשיבות)". אין עוררין על כך שחוק הוא חוק ושיש לציית לו כדי להקל על אנשים עם מוגבלויות. עם זאת נראה כי בפרשה מעורבים אינטרסים זרים, שטובת האחרונים אינה הדבר היחיד העומד לנגד עיניהם.

"זה קטע פסיכי. כתבי תביעה נשלחו בסיטונות", אומרת בכעס לילך ספיר מבעלי הפיקוק. "כל כתב תביעה נשלח לכ-20 מסעדנים, שנתבעים על מיליוני ש"ח כי אתר האינטרנט שלהם אינו נגיש. הנגשת אתר אינטרנט זו פעולה פשוטה. אף אחד לא חשב להוציא לי התראה כדי שהתקלה תתוקן. במקום זאת ישר הוגשה תביעה על ידי עורכי דין שמחפשים דרכים להתעשר. מספיק שמוצאים אדם אחד עם מוגבלות ומציעים לו להגיש בשמו תביעה ייצוגית מבלי שיצטרך לשאת בעלות כספית כלשהי, אלא לקבל אחוזים מהסכום שבית המשפט יפסוק".

ספיר מספרת כי פתחה קבוצת פייסבוק לבעלי מסעדות וברים שהוגשה נגדם תביעה. "התחלנו לברר עלויות של עורכי דין והסכומים גבוהים מאוד, 10-18 אלף ש"ח מכל בעל עסק. כרגע אנחנו בודקים את האופציות, מקבלים הצעות מעורכי דין ומנסים למצוא מישהו שייצג את כולנו יחד כדי לצמצם עלויות. התחושה הכללית היא של ניצול ציני בתזמון הכי קשה שיכול להיות".

ארגון מסעדנים חזקים יחד, הטרוד בימים אלה בענייני הקורונה, נדרש גם כן לנושא. מנכ"ל העמותה תומר מור מספר על מספר מצומצם של עורכי דין ובעלי תו נכה, התובעים בעלי עסקים שהאתר ומערכת ההזמנות הטלפוניות שלהם אינם מונגשים או שהמקום עצמו אינו מונגש באופן מלא או חלקי. "ברמת הצדק המוחלט יש להם קייס", הוא מודה מיד. "ברמת הפרקטיקה, פשוט יותר היה לשלוח מייל לבעל האתר שיתקן את הליקוי, במקום לתבוע אותו בסכומים שלעולם לא יהיו לו".

תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות) תשע"ג-2013 קובע בין היתר שכל בית עסק המחזיק באתר אינטרנט חייב לפרסם בו את דרכי הנגישות במקום, למשל הימצאות כניסה נגישה ושירותי נכים. הבעיה מתחילה בתרגום לשון החוק לשפת ניהול עסק. "יועצי נגישות אינם מדבררים את הדרישה הזו וכמעט כל בעלי העסקים אינם מודעים לה. זהו הבסיס לתביעות הייצוגיות", מסבירים עו"ד עמית גרוס, שותף מייצג במשרד דורון טיקוצקי קנטור גוטמן נס ועמית גרוס, ועו"ד הדס גרוסי, שותפה במשרד וראש מחלקת תביעות ייצוגיות וליטיגציה.

מדוע התביעות עוסקות דווקא בנגישות?
"עד לפני מספר שנים תובענות ייצוגיות הוגשו ללא אגרת בית משפט. כדי לצמצם את התופעה קבעה שרת המשפטים לשעבר איילת שקד אגרה בגובה כעשרת אלפים ש"ח לכל תביעה ייצוגית. מכיוון שיש רגישות מוצדקת לציבור הנכים, תביעות הנוגעות לאנשים עם מוגבלויות הוחרגו מהצורך באגרה. הגשת תביעה הנוגעת לנגישות פטורה מאגרה, ועורכי דין שעוסקים בתביעות ייצוגיות גילו את הנישה הזו. מעט לפני פרוץ הקורונה החל גל גדול של תביעות בנושא אי פרסום דרכי נגישות. ברור שברגע שבעל מסעדה או בר מקבל תביעה ייצוגית הוא יפעל לתיקון הליקוי, ומצד שני הוא ינסה לחסוך בעלויות ויהיה מוכן לשלם לפחות כמה אלפים כדי לסלק את התביעה".

האם המטרה היא להלחיץ את בעלי העסקים ולגרום להם לשלם?
"בתביעה ייצוגית, עוד לפני קבלת המסמך עצמו, בעל העסק מקבל טלפון מהבנק. ומכיוון שתביעות ייצוגיות מוגשות על מיליוני ש"ח נגד כמה בעלי עסקים יחד כדי לנפח את התביעה, נוצר מצב מלחיץ. זו בדיוק הנקודה שאותה עורכי הדין מנצלים. התובעים הייצוגיים הם סדרתיים. אותה תובעת יכולה להופיע בתביעות שמוגשות נגד עסקים במקומות שונים בארץ – פשוט עושים גוגל ומי שעולה בגורל מקבל תביעה. יש קבוצות שקיבלו תביעה ייצוגית ביותר ממקום אחד שהן מפעילות ולכן הן צריכות לשלם פי שניים ושלושה, ולפעמים אפילו מול אותם עורכי דין שתבעו אותם פעם בירושלים ופעם בתל אביב", אומרת עו"ד גרוסי. "שוחחתי עם אחד מעורכי הדין המייצגים שהודה שיש לו תוכנה שסורקת אתרים ומוצאת את אלה שאינם מונגשים".

עו"ד גרוס מספר עוד כי משרדו מטפל כרגע ב-40 ברים ומסעדות שבעליהם קיבלו תביעה ייצוגית. "בעסק קטן תביעה ייצוגית היא עניין של להיות או לחדול. לכן בעל עסק כזה יעדיף לשלם על אף שאף אחד לא נפגע". לדבריו, מאחורי התביעות עומדים "שחקנים חוזרים בבתי המשפט. אותו אדם שנפגע מבחינת נגישות במסעדה מסוימת יכול להופיע בתביעה נגד מסעדות אחרות. אנחנו מטפלים בתביעות ייצוגיות על עישון, כאשר אותו אדם מתיישב לצורך העניין בחמש מסעדות שונות, עובר ממסעדה למסעדה ואז תובע. רואים שהתיק נבנה על ידי עורכי דין שמתחלקים בשלל, וברור שמי שמוביל את התביעה הייצוגית עושה זאת בניגוד לתכלית החוק".

האם בית המשפט אינו אמור להבחין בכך?
"באופן מפתיע, בית המשפט לא תמיד זורק אותם מכל המדרגות. היו תביעות שנדחו, אך בלא מעט מקרים בית המשפט אומר 'ידיי כבולות'. במדינה מתוקנת, עשרות תביעות שהוגשו על ידי אותו אדם היו מדליקות נורה אדומה. למה לעשות שקר בכוונת מכוון ולנצל את החוק בצורה כל כך קיצונית כלפי ענף כל כך מוחלש? ובית המשפט לכאורה נותן לזה יד. לתביעה ייצוגית צריך להגיע צח כשלג. מי שמגיש 100 תביעות אינו צח כשלג, ומשום מה בית המשפט אינו מאמץ את הגישה הזו. עד שלא יבוא שופט שיגיד שזו אינה תכלית החוק וידחה את התביעה, העלויות המשפטיות ועשרות אלפי השקלים שעלולים להיפסק יכולים למוטט עסק. במקום שבעל מסעדה או בר ישלם 500 ש"ח עבור הנגשת האתר, הוא צריך לשלם 40 אלף ש"ח להתמודדות עם התביעה הייצוגית".

על אף שהתביעות מוצדקות לכאורה, התובעים כמעט שאינם נהנים מהפיצוי הנפסק להם. "אם נסגרת פשרה, 20 אלף ש"ח הולכים לעורך הדין והתובע המייצג מקבל 1,000 ש"ח. זה סדר הגודל ואין פיצוי לטובת הקבוצה, רק לדאוג לשכר טרחה לעורכי הדין", אומרת עו"ד גרוסי. עמותת מסעדנים חזקים ביחד מסייעת לחבריה בהנגשת שירותים משפטיים ובמקביל נמצאת בקשר עם עמותות נגישות. "אנו מנסים לגרום להן לרדת מהעץ ולבוא לקראת בעלי עסקים במיוחד בתקופה זו, ולעבוד יחד מול הכנסת כדי לקדם חקיקה מסודרת יותר ולצמצם חשיפה לקנסות אדירים", מסכם מור. בינתיים טחנות הצדק טוחנות לאט ולבעלי מסעדות וברים, שגם כך נמצאים במצוקה, יש עוד סיבה לדאוג.

• הבועה
• אוכלים שותים
• מסעדות בתל אביב
• הישרדות: קורונה
• בית המשפט

עיריית תל אביב-יפו מכריזה הערב על שורה של צעדים לסיוע לעסקים המקומיים בעיר. ימים לאחר פנייתו של ראש העיר רון חולדאי לממשלה בבקשה לאפשר לו לדחות את תשלומי הארנונה לעסקים ולהעניק פטור מאגרות שונות ומשונות, עוברת העירייה למעשים בשטח ויוצאת במספר שיתופי פעולה עם בעלי עסקים בעיר, תוך סבסוד הטבות לתושבות והתושבים דרך מועדון התושבים העירוני דיגיתל, לעידוד רכישה בעסקים המקומיים ותמיכה בפעילותם.

בין ההטבות והפעילויות שמקיימת העירייה: פיקניק זוגי באוויר הפתוח עם סלי פיקניק מסובסדים. בסוף השבוע הקרוב יוכלו מנויי דיגיתל לרכוש מראש סלי פיקניק ממספר עסקים מקומיים ברחבי העיר. כל תושב שקונה את הסל יגיע במועד שנקבע מראש לאסוף אותו ויקבל המלצה על גינה ציבורית סמוכה לשבת בה. בין בתי העסק המשתתפים: בנדיקט גני יהושוע, לה שוק, השישה במאי, שישקו ושה דלאל. במסגרת המבצע סל פיקניק זוגי בשווי 120 ₪ ימכר ב-70 ₪.הזמנות ופרטים כאן.

בנוסף יערכו שלל סיורים קולינריים בשווקים וברחובות ברחבי העיר. בין הסיורים: קרנבל של טעמים מכל העולם בנווה שאנן, שיק בשוק הפשפשים, "תעביר את החומוס – על אנשים ומאכלים ביפו", "גדרות מחייכות – טעימות, אמנות והיסטוריה בשדרות ירושלים" ועוד, כשגם הטעימות תומכות כמובן בעסקים המקומיים.להרשמה ופרטים נוספים. בהמשך תקדם העירייה הטבת קפה ומאפה בבתי קפה ותחלק תיקים מעוצבים עם הסלוגן "אני מחזק.ת עסקים מקומיים בתל אביב- יפו".

כמו כן, לאורך הסופ"ש ובשיתוף פעולה עם ארגוני המסעדות וחיי הלילה, תאריך העירייה את שעות הפעילות של עמדות הבדיקה הפועלות בסופי שבוע בסמוך לאתרי בילוי בעיר (כמו לונדון מיניסטור וכיכר דיזנגוף) עד לחצות ותוסיף עמדות נוספות לבדיקות אנטיגן ברחבי העיר, שמתווספות לפריסה הרחבה של מרכזי הבדיקות העירוניים.לפרטים על מרכזי הבדיקות עבור מי שמעוניין לבלות בסופ"ש בביטחה. "אני קורא לתושבות ותושבי העיר לצאת בסוף השבוע הקרוב שצפוי להיות שמשי", אמר ראש העיר רון חולדאי, "וליהנות מההטבות שאנו מקדמים עם העסקים בעיר – לאכול ארוחת בוקר מסל פיקניק באחת מפינות החמד בעיר, להתחדש בתיק מעוצב שקורא לחזק את העסקים המקומיים, ולטעום מאכלים טעימים באחד מהסיורים שלנו".

• הבועה
• הישרדות: קורונה
• פיקניק
• סיורים
• עיריית תל אביב
• עסקים ביפו
• עסקים קטנים