איכשהו, גם 45 שנה לאחר יצירת החייזר המפחיד בהיסטוריה של הקולנוע, סרטי "הנוסע השמיני" מצליחים למשוך אליהם מעריצים רבים, לאחרונה עם "הנוסע השמיני: רומולוס" המוצלח והמצליח, שנחת השבוע בדיסני+. סדרת סרטי האימה/מד"ב של רידלי סקוט השפיעה על הקולנוע בכל כך הרבה מובנים, ועברה כל כך הרבה תהליכים ומשברים, אבל אפשר לסמן בזהירות את הסרט הזה כקאמבק מוצלח אל שורשי האימה של הפרנצ'ייז. וזו הזדמנות מעולה לסדר רגע את כל הסרטים לפי דירוג – מהגרוע ביותר לטוב ביותר – אל תדאגו, גם סרטי "הנוסע השמיני נגד הטורף" נכנסו לרשימה. בעצם, למה שלא נתחיל עם הראשון מביניהם?

>> הסיפור הזה הוא שקר. וגם מותחן האקשן הכי גדול בקולנוע כרגע
>> עולמות מתנגשים: פרקי הקרוסאובר הכי מוזרים בתולדות הטלוויזיה

10. הנוסע השמיני נגד הטורף (2004)

יש אנשים ששונאים את סרטי ההמשך יותר מאת סרט הקרוסאובר המקורי, אבל שום דבר לא יגרום לנו לסלוח לבמאי פול וו.ס. אנדרסון על שהרס בסרט אחד שני פרנצ'ייזים מעולים, עם הורידת דירוג הסרט לגילאי 13 ומעלה. שתי סדרות הסרטים האלה היו ידועות באלימות ובכמויות עצומות של דם מזויף שמשפריץ מכל עבר, ומראות הזוועה הם חלק בלתי נפרד ממה שהפך את שתי המפלצות מהחלל לכל כך מפחידות. לסרט עצמו היה פוטנציאל עלילתי, עם לוקיישן בכדור הארץ, פירמידה באנטרקטיקה וחייזרים שאנשים קדמונים הקנו להם מעמד אלוהי – אבל במקום הסרט הטוב הזה, קיבלנו לכל היותר חיקוי זול של סרטי מארוול מאותה תקופה. זה פשע בלתי נסלח שהופך את הסרט הזה באופן מיידי לסרט הכי גרוע בתולדות הפרנצ'ייז.

9. הנוסע השמיני 4: התחייה (1997)

אתם זוכרים שהנוסע השמיני התחילה כסדרת סרטי אימה? כי הבמאי ז'אן-פייר ז'נה שכח. הבמאי הצרפתי, שידוע בעיקר בזכות הסרט "אמלי" בעל הפסקול האלמותי של יאן טירסן, הוזמן לביים את הסרט הרביעי בסדרה – החטא הקדמון של פוקס, החמדנות, שגרמה להם להרחיב סדרת סרטים שהייתה אמורה להיות טרילוגיה, כדי להרוויח עוד כמה מיליוני דולרים. מעבר לחמדנות הברורה, הסרט עמוס בדיאלוגים קרינג'יים, דמויות לא אחידות וסצינות מיותרות ומטופשות (סצנת משחק הכדורסל שנראה כמו ההשראה לסצינה דומה מקאטוומן, לדוגמה), ועל כל אלה היה אפשר איכשהו לסלוח אם רק היו שומרים על ה-DNA של הטרילוגיה המקורית ולא משליכים לפח את אווירת האימה שהייתה סימן ההיכר של הסרטים הקודמים.

8. הנוסע השמיני נגד הטורף 2 (2007)

בתקופה הזאת היו שני קרוסאוברים מרכזיים בז'אנר האימה: "פרדי נגד ג'ייסון", והנוסע השמיני נגד הטורף. אף אחד מהקרוסאוברים האלה לא החזיק מעמד עד היום, והסרט הזה מראה לנו בדיוק למה. את דירוג הגיל העלו בחזרה ל-"מבוגרים בלבד", אבל במקום ארכאולוגים ואסטרונאוטים קיבלנו קבוצת דמויות משעממות להחריד ומשחק מוגזם ומתיש. לפחות יש שם סצינות מוות מבדרות מספיק בשביל צפייה נוסטלגית וזאת גם הזדמנות לראות את צמד החייזרים בכדור הארץ פעם נוספת.

7. הנוסע השמיני: קובננט (2017)

במקרה הזה נראה שרידלי סקוט בנה צ'ק ליסט של כל מה שקיים בסרטי "הנוסע השמיני", ופשוט ניסה לסמן וי על כמה שיותר. בפועל יצא לו סרט סתמי לחלוטין. זה לא אומר שהוא לגמרי איום ונורא כמו הקודמים ברשימה – האפקטים מצוינים כמו שרק רידלי סקוט יודע, האקשן מעולה ואפילו יש מדי פעם תחושה של פחד באוויר – אבל הכל נשאר אותו הדבר. עשר שנים אחרי "פרומתאוס" אנחנו שוב בחללית אבודה בחלל, שוב עם קבוצת נוסעים אנושיים ואנדרואיד שמתמודדים עם חייזרים רצחניים, ושוב שום דבר לא משתנה. אולי רק מנת המשכל של כל הדמויות יורדת באופן משמעותי, שכן כולן מציגות טמטום מופתי בכל צעד שהן עושות, ומימדי הנזק שלהם הם אדירים. לא לכאן ולא כאן.

6. פרומתאוס (2012)

בשלב הזה, כבר היינו בטוחים שרידלי סקוט שחרר מ-"הנוסע השמיני". אבל היוצר הטעה אותנו, כי הוא בעצם עבד עם דיימון לינדלוף על סרט חדש. וזה תמיד שם שמשמח לשמוע, גם אם מדובר בסרט בינוני כמו "פרומתאוס". הסרט הוא למעשה פריקוול לסרטי "הנוסע השמיני", ואמור לפתור לנו את שאלת ה-"מאיפה הם באים ואיך הם נוצרו", אבל במקום לסיים את הסרט עם עוד תשובות, אנחנו מסיימים אותו עם יותר שאלות. ועוד כאלו שלא נענות, גם לא בסרט ההמשך "קובננט". בסרט הזה הארכאולוגית אליזת' שו יוצאת לחלל עם צוותה בעקבות גזע חייזרים עתיק, החללית נוחתת ביעד, כוכב לכת של ציוויליזציה שנכחדה, והצוות מגלה מהר מאד שהם לא לבד. זה סרט שעשוי מאד טוב, עם כל מה שתקציב הוליוודי יכול לתת, ולמרות שהעלילה לא מרגישה פתורה במאה אחוז (גם לא על ידי רידלי סקוט עצמו), זה סרט שכיף לחזור אליו מדי פעם.

5. הנוסע השמיני: רומולוס (2024)

אחרי הרבה שנים של ניסיונות להחזיר את המותג למסלול הנכון, סוף כל סוף יש סרט שעושה את זה כמו שצריך. נכון, זה חם מהתנור ועוד עשוי להשתנות לכאן או לכאן, אבל כשצריך לפרגן מפרגנים. פדה אלוורז לוקח את המושכות, ומשיב לסדרת הסרטים את אווירת האימה משנות השמונים שכל כך הייתה חסרה לנו. הפעם צוות שנשלח לחלץ תאי הקפאה קריוגניים מעורר את מחבקי הפנים הישנים, שמביאים איתם את הזינומורפים. למרות שאינו מתעלה על הסרטים המקוריים, "רומולוס" מביא איתו משב רוח מרענן וטוויסט מפלצתי שמפיח בסדרה חיים חדשים ומצליח לעורר עניין במותג שהלך במשך תקופה ארוכה על חבל דק.

4. Alien: Isolation –מקום של כבוד(2014)

נכון, זה לא סרט אלא משחק וידאו, אבל חייבים לתת לו את הכבוד הראוי לו. משחק אימה-הישרדות בו משחקים את הבת של ריפלי, שמחפשת בספינת החלל הנטושה של אמא שלה את ההקלטות, תוך כדי שהחייזר השחור עם הריר החומצתי רודף אחריה. אני אפילו לא חובב גדול של ז'אנר המשחקים הזה, אבל אי אפשר להתעלם מכך שאחרי כל כך הרבה ניסיונות כושלים להביא את "הנוסע השמיני" למשחקי הווידאו (וכמה נסיונות לא רעים, כמו הופעת האורח במשחק "מורטל קומבט"), אנחנו באמת יכולים להרגיש כאן איך זה להיות תקוע בתוך חללית, כשרודף אחריך יצור שרוצה לרצוח אותך בכל מיני דרכים שונות ומגוונות. גם עשר שנים אחר כך אין משחק מחשב שהצליח לייצר חוויה מדויקת מזו, ואם אתם רוצים לשדרג אותה, אתם יכולים לנסות את גרסת המציאות המדומה, אבל זה לא לבעלי לב חלש. דרך אגב, Alien: Isolation היה מקור השראה מרכזי עבור פדה אלוורז כשעבד על "רומולוס".

3. שובו של הנוסע השמיני (1986)

זה היה צפוי וידוע מראש, אז אל תשחקו אותה מופתעים – כי כל מי שראה את הסרטים המקוריים יודע שהם הכי טובים. הסרט הכי פחות טוב מהטרילוגיה המקורית השני בסדרה, אבל זה לא אומר שהוא לא סרט מצוין. בסרט השני ריפלי צריכה לחזור לכוכב הלכת ממנו בקושי הצליחה להימלט, על מנת לגלות מה עלה בגורל המושבה האנושית שהספיקה בינתיים לקום שם. לסרטים של היום יש יתרון ברור על הישנים בשל התפתחות האפקטים וה-CGI, אבל הסרט הזה יותר טוב מכל סרט מודרני אחר של "הנוסע השמיני", ונותן לנו בדיוק את מה שאנחנו מצפים ממנו.

2. הנוסע השמיני 3 (1992)

מכל סרטי "הנוסע השמיני", זה אולי המיוחד ביותר. בתור התחלה, רידלי סקוט לא היה קשור לפרויקט הזה, אז מזל שלאולפנים היה במאי צעיר ולא כל כך מוכר, שעד אותו רגע ביים רק סרטים קצרים וקליפים. אולי שמעתם עליו – דיוויד פינצ'ר. הסרט הראשון של הבמאי שהביא לנו יצירות כמו "נעלמת", "שבעה חטאים" ואת "מועדון קרב" היה סרט אימה-מד"ב שסוגר טרילוגיה שלא היה קשור לה, וכבר אז היה אפשר לראות איך השפה האמנותית שלו מתעצבת. הרבה לא יסכימו איתי כאן, אני מודע לזה, ולמרות חולשותיו (ויש חולשות, שלא תטעו) זה הסרט שהכי רענן, והביא דברים חדשים לתוך המותג. אבל מה שבאמת נותן לסרט את המקום השני והמכובד זאת העובדה שמכל שלושת הסרטים בטרילוגיה המקורית, זה הסרט שבו ריפלי משלמת את המחירים הכי כבדים ששילמה עד כה.

1. הנוסע השמיני (1979)

תמיד משעשע לראות שהסרטים הישנים, אלו עם הדמויות האנימטרוניות משנות השבעים, כמעט תמיד מנצחים ויזואלית את הדמיות המחשב של הקולנוע בימינו. הסרט הראשון של סדרת הסרטים הארוכה (ויש שיגידו ארוכה מדי) הוא ללא ספק המתמודד הראוי ביותר למקום הראשון. זה סרט שאפילו רידלי סקוט עצמו לא הצליח להתעלות על ההצלחה שלו. "הנוסע השמיני" המקורי היה סרט אימה מופתי, שהצליח לזעזע רבים ברחבי העולם כשהוא רק יצא. מעבר להתפתחות המותג של "הנוסע השמיני", הסרט היווה השראה לבמאי אימה רבים והעלה את הרף מבחינת אפקטים וברמת הפחד שאפשר להחדיר בקהל. גם היום, 45 שנים לאחר יציאתו, הסרט הזה נמצא בראש הרשימה של חובבי המד"ב והאימה. האם זה יפחיד באותה מידה כיום? כנראה שלא, כי בכל זאת, הקהל אחר. אבל אל תטעו, מדובר בפנינה קולנועית שכל אחד חייב לעצמו לצפות בה מדי פעם.

• המסך
• סרטים
• אימה
• חייזרים
• קולנוע

זה שוב קורה: בשבועות האחרונים מטריפים צילומי עב"מים את ידידינו הטובים ביותר בארצות הברית, הממשל מסרב לספק הסברים לציבור, ותיאוריות הקונספירציה השונות והמשונות כבר מתודלקות, מותנעות וחורכות את הרשת. דסק המדע והחלל של "טיים אאוט" מעריך בזהירות שלא מדובר בחייזרים וגם לא בפלישת חוצנים מבוימת כפי שחלק מהקונספירטורים טוענים כעת בתוקף, אבל האמת היא שפלישת חייזרים עשויה להתגלות כשיפור משמעותי במצבנו הנוכחי.

>> שורפות את המסך: 20 הסדרות הכי טובות שאתם צריכים לראות עכשיו
>> סרט ניצחון: 10 סרטי הקולנוע הכי טובים של 2024 (ועוד אחד לנשמה)

וכמו שבכל תקופה קשה ומתוחה יש עלייה דרמטית בתצפיות עב"מים, כך כל עלייה כזאת היא הזדמנות מושלמת לדבר על כל החייזרים שראינו על המסך לאורך השנים. והיו המון. דירגנו אותם לא לפי הסדר שבו היינו רוצים שיגיעו לכדור הארץ, כמובן, אלא לפי רמת מגניבותם, פרמטר אובייקטיבי קשיח שאיש לא יוכל לערער עליו. אלה התוצאות.

20. יפית // האורוויל (2017-2022)

בסדרת המד"ב של סת' מקפארלן יש המון זנים מוזרים ומגניבים של חייזרים, אבל אחד מהמאופיינים ביותר הוא יפיט, חייזר שהוא פשוט גוש ג'לי עם אופי שאי אפשר להתעלם ממנו. מי שנתן את קולו ליפיט היה נורם מקדונלד, וזה כבר הופך אותו לחייזר מצטיין יותר מכל השאר, אבל התכונות שמתווספות לו במהלך הסדרה – כמו העובדה שהוא יכול להרגיש עם חתיכת ג'לי קטנה נעלמה או כשמגלים שהוא יודע לנגן בגיטרה (אבל ממש לא יודע לשיר) או אפילו שהוא מסוגל להאריך את עצמו ולנווט במערכת העיכול של בורטוס – הופכות את יפיט לגוש רוטט של הפתעות והן כמעט תמיד מצחיקות.

האביליסק // שומרי הגלקסיה 2 (2017)

חייזר נוסף שנחת אצלנו בשנת 2017 הוא האביליסק, בגדול תמנון טורף גלקטי שניזון מבטריות. שומרי הגלקסיה נשלחו לחסל את היצור בתחילת הסרט השני, מה שסיפק לנו את אחת מסצינות הפתיחה הכי טובות בהיסטוריה של מארוול. האביליסקים הם יצורים בין מימדיים, מה שאומר שהם יכולים לטייל בין יקומים, ואם הם לא נשמעים לכם מספיק חזקים, הם גם פולטים קרני אנרגיה קטלניות. לא היינו רוצים להיתקל בהן במהלך טיול לילי בחללית, ובכל זאת כל כך כיף לצפות במפלצת כזאת על המסך.

18. סופרמן (1978-????)

אנחנו יודעים, חשבתם שסופרמן יופיע בראש הרשימה או סמוך, אבל האמת היא שסופרמן כל כך חזק שזה כבר די מעפן, גם אם הוא החייזר שהשפיע הכי הרבה על התרבות שלנו כפי שאנחנו צורכים אותה. יותר מזה, הוא ייחודי בכך שהזהות האמיתית שלו היא סופרמן והוא רק מסווה את עצמו כבן אדם. היכולות שלו – ראיית רנטגן, תעופה, מהירות-על, כוח-על, נשיפת קור, עיני לייזר והיכולת לשים משקפיים ובכך להסוות את עצמו לחלוטין – הן מה שהופך אותו לאחד החייזרים החזקים ביותר ברשימה. אבל הוא לא מגניב. אבל הוא כן החייזר שהוביל את ז'אנר גיבורי העל (גם בקומיקס וגם בקולנוע). אולי הסרט החדש של ג'יימס גאן יכריע.

17. החייזרים של "מלחמת העולמות" (2005)

את "מלחמת העולמות" ראיתי לראשונה בחיי עם אבא שלי בקולנוע, אז מראש יש להם מקום חם בלב עבורי, אבל אני גם זוכר את הפעם הראשונה שראיתי אותם מחוץ לחללית התלת-רגלית. העור האפור, הגוף הארוך עם כל הזרועות שמחפשות אחר בני האנוש שמתחבאים במרתף – כל אלה גרמו לי לחשוב רק מחשבה אחת בתור ילד: איזה מגניב זה חייזרים! בדיעבד זה לא היה סרט מושלם, בלשון המעטה, אבל זה סרט מד"ב של סטיבן ספילברג ואין ספק שהוא יצר כאן זן חייזרים חזק בצורה מבעיתה שמצליח להטיל אימה על ילדי האנושות כולה. כל הכבוד.

16. החרקים של "גברים בחלל" (1997)

הרבה אנשים פוחדים מחרקים, זה נורמלי, אבל סאטירת המד"ב העל-זמנית "גברים בחלל" לקחה את זה לקיצון עם חרקי החלל שלה. כשהם באים, הם באים בכמויות אדירות. אחד מהם יכול לגרום נזק אדיר לבדו, אבל מחלקת האפקטים המיוחדים של הסרט דאגה לנחילים עצומים של חוצנים חרקיים מבעיתים שמלחיץ לחשוב למה הם מסוגלים יחד. מעבר לזה, הם גם חלק מהאמירה הסאטירית של הסרט על מיליטריזם, פאשיזם ופוליטיקה אנושית, וזה הרבה יותר ממה שבדרך כלל מצפים לו מסרט מד"ב. בונוס: בא לכם להרוג כמה כאלה אתם יכולים לעשות זאת ב-Helldivers 2, גרסת המשחק הלא רשמית של הסרט. זה לא בדיוק אותו הדבר, אבל גם שם יש את הרגע המלחיץ הזה שבו אתה נזכר שהם יכולים לעוף.

15. חיות החלל // השכונה נגד חייזרים (2011)

אף אחד לא חשב ש"השכונה נגד חייזרים" יהיה טוב, אבל מסתבר שמדובר ביצירת מד"ב מעולה עם דמויות מצוינות ויותר חשוב – חייזרים ממש מגניבים. מדובר בחיות ענקיות עם פרווה קיצונית ושחורה, עם מאות שיניים זוהרות וללא עיניים. הם מנווטות דרך חוש הריח בעיקר והעיצוב שלהן הופך אותן לחייזרים מבעיתים וזה שקשה להרוג אותם רק משדרג אותם.

14. זים הפולש (2006-2001)

ניקלודיאון דאגו לנו להרבה סדרות מופרעות בילדות, ואפילו עשו סדרה דוקומנטרית על זה, אבל "זים הפולש" הייתה ונותרה אחת הסדרות המצוינות שיצא לנו לראות. זים הוא חייזר נחות מהאימפריה הארקנית והוא נשלח להשתלט על כוכב נידח ולא חשוב – כדור הארץ, שם הוא אמור להיהרג במהירות ולחסוך מהבוסים שלו את העבודה. למרות שהוא נחשב לנחות בקרב הזן שלו, הוא עדיין אינטליגנט בצורה בלתי רגילה בסטנדרט של כדור הארץ, יכול לפרוץ לכל מכשיר וטייס מוכשר של הספינה שלו. חוץ מזה יש לו תיק סילון, וזה החלום של כל ילד.

13. הארי ונדרשפיגל // תושב חוץ (2021-????)

הארי ונדרשפיגל הוא אמנם האדם שהחייזר גונב את גופו בקומדיית המד"ב "תושב חוץ", אבל אין שם אחר שאפשר לקרוא לו בו כי עדיין לא חשפו מה שם הגזע שלו. עם זאת מדובר בחייזר חזק ביותר, שהעיצוב שלו שואב השראה מכל תרבות החייזרים שבאה לפניו – גבוה מאוד, רזה מאוד, זרועות באמצע הגוף ועיניים שחורות וגדולות. עם זאת הוא לא מונע מעצמו חוויות אנושיות ולאט לאט גם מתחיל להתאהב באנושיות, וזה הופך אותו לחייזר שהייתם שמחים לשבת איתו על כוס קפה ולשמוע אותו מספר על עצמו.

12. הפולשים ממאדים // הפלישה ממאדים (1996)

פרודיית הבי-מוביז המד"בית של טים ברטון סיפקה לנו את אחד מגזעי החוצנים האייקונים ביותר, והם אכזריים קרי לב והם לא נראים כמו שום דבר שטים ברטון עשה מעולם. העיניים שלהם יותר בולטות משל שימי תבורי ביום רע, במקום קרקפת חלקה יש להם מוח ענקי והם כמעט בלתי מנוצחים, אלא אם כן משמיעים להם שיר מסוים של טום ג'ונס שמפוצץ להם את הראש. החייזרים של טים ברטון קיבלו מעמד פולחני עם השנים ואפילו יוצא להם עכשיו משחק מחשב שבו מנהלים ספארי של בני אדם – וזה בדיוק מה שמצופה מהם.

11. הטורף (1987)

החייזר הבא הרוויח ביושר את מקומו בגלריית החייזרים הקולנועיים הגדולים בכל הזמנים ולגמרי בצדק – זן הטורפים הם ציידים מיומנים שנוצרו בשביל להרוג. הגוף הכמעט אנושי עם הראש המפלצתי והראסטות/מחושים על ראשם זאת חזות מספיק מאיימת, אבל יש להם גם כלי נשק מבעיתים ואחד הדברים שהם אוהבים לעשות זה פשוט לשלוף את הראש עם עמוד השדרה מגוף האדם, שיטת הרג מחרידה שמקנה להם מקום של כבוד ברשימה. תכבדו.

10. איווק // מלחמת הכוכבים (1983)

ג'ורג' לוקאס, היוצר האגדי של יקום מלחמת הכוכבים, רצה ליצור שבט פרימיטיבי יחסית שחי על אנדור והשתמש בכלב שלו, מזן גריפון, כהשראה. התוצאה היא היצורים הכי חמודים שידעה הגלקסיה, אבל אל תתנו למראה החמוד לתעתע בכם: מדובר בשבט של לוחמים מיומנים שיגנו על ביתם בכל מחיר ועד לידתו של בייבי יודה – הם גם מכרו מלא מלא מרצ' לילדים.

9. התולעים // גברים בשחור (1997)

וויל סמית' וטומי לי ג'ונס הצילו את העולם מספר פעמים מאיומי חייזרים והציגו בסרטי "גברים בשחור" גלריה מרהיבה של חוצנים, אבל דווקא הידידותיים שבהם, תולעים חייזריים חובבי הקפאין ובעלי מראה חרקי – הפכו להיות חלק בלתי נפרד מסדרת הסרטים. ברגע הראשון שרואים אותם הם לא נראים כמו דמויות שנאהב ונחכה להן בכל סרט של הפרנצ'ייז, אבל אז הן פותחות את הפה והכיף הגדול מתחיל.

8. אלף (1986-1990)

אלף היה חלק גדול מהילדות של רבים מאיתנו. הוא התחיל בתור פארודיה על "אי.טי" ועם הזמן למד לעמוד בפני עצמו. הוא חוצן חביב ובלתי מזיק שמנסה להתאים את עצמו לחיי משפחת טאנר ללא הצלחה, וכמעט תמיד עלילת הסדרה סובבת סביב העובדה שהוא לא יודע לעשות דברים אנושיים בסיסיים כמו לבשל, אבל הוא תמיד יודע להגיד את הדבר הלא נכון בזמן הלא נכון ואיכשהו – זה הופך אותו לחביב. אז הוא אוהב לאכול חתולים, אז מה? יש לו לב טוב, ובכמה חייזרים עם לב טוב נתקלתם? בדיוק.

7. קלובר // קלוברפילד (2008)

לפני שהביא לנו את הגרסה הכי טובה של באטמן הקולנועי, מאט ריבס הציג את המפלצת הכי גדולה שראינו לפחות עד "פסיפיק רים". "קלוברפילד" היה סרט מסוג פאונד פוטג' על קבוצת חברים בניו יורק שעורכת מסיבת פרידה מחבר טוב, רגע לפני שמפלצת ענקית מופיעה עם צבא של מפלצות קטנות שמחריבות את ניו יורק. אותה מפלצת ענקית, קלובר, חסינה בפני ארטילריה כבדה ואפילו כבדה מאד ולפי יוצרי הסרט – מדובר בסך הכל בגור מפלצות. במהלך הסרט אין הרבה מידע על המפלצת, אבל המפיקים אישרו שהמקור שלה הוא מהחלל החיצון. ההופעה של החייזר הזה לא רק גרמה לגודזילה להיראות כמו סלמנדרה חמודה על הקיר, אלא השפיעה על כל סרטי המפלצות מאז.

5. סטארו הכובש // יחידת המתאבדים (2021)

לפני שהגיע לקורטו מלטז, סטארו היה סתם כוכב ים גלקטי ששט לו בנחת בחלל, עד שקבוצת אסטרונאוטים לכדה אותו והביאה אותו לכדור הארץ, שם הוא נכלא על ידי מדען עם מוח על-טבעי שביצע עליו ניסויים. הוא הגיע לגודל עצום ולבסוף, כשהצליח לצאת ממתקן הכליאה שלו, ראינו מה הוא מסוגל לעשות – להוציא מלאנתלפים כוכבי ים ולהשתלט על מוחם של בני אדם בסביבתו. אה, כן, וכמובן שיש את העניין הזה שהוא יכול למחוץ בני אדם כאילו היו מקקים. למען האמת, DC לא סיפקו לנו המון חייזרים מגניבים לאורך השנים מלבד סופרמן, אבל ההופעה של סטארו הייתה כזאת שתיזכר לעוד שנים ארוכות.

5. פול (2011)

למרות שבסרט הזה יש לא מעט פגמים – אין הרבה חייזרים כמו פול. העיצוב שלו נוטה למראה הקלאסי של החייזר המצוי בסרטי מד"ב, אבל זה חייזר עם אופי. הוא סטלן, הוא גס והוא ציני ומדובב אותו סת' רוגן, שזה כבר די מסביר הכל. העיצוב שומר על מינימליזם, בלי זרועות רזרבה או זנב או פרווה, אבל כל דבר עשוי בקפידה, החל בעיצוב העיניים והאישונים וכלה בגודל הראש ביחס לגוף. פול הוא חייזר שכיף לראות על המסך, גם אם הכתיבה לא הכי מושלמת, ואיכשהו הסרט הזה נשכח.

4. ונום (2018)

ונום הוא סימביוט מעולם אחר והנבל הכי אהוב של ספיידרמן – ודי בצדק. קודם כל, אם מסתכלים על רפרטואר הנבלים של מארוול, אין ספק שהוא זוכה במקום הראשון בפרס "הנבל הכי מפחיד". יש לו לשון ארוכה ומתפתלת, גוף שעשוי מסליים שחור ושיניים חדות לכל אורך הפה. אין ספק שהוא הרבה יותר מפחיד מחייזר סגול עם פטיש לאבני חן או אל נורדי עם קסדת קרניים. ונום לא דומה לאף חייזר אחר ביקום הקולנועי של מארוול ואם הוא היה מקבל טיפול הולם (מלבד הדיוק בעיצוב) בסדרת הסרטים של סוני, הוא כנראה היה זוכה במקום הראשון.

3. אי.טי (1982)

החייזר שרק רוצה לחזור הביתה הוא אחד החייזרים הכי מוכרים בעולם ואחד המצליחים בתולדות הקולנוע. הוא קטן, חמוד, לא מאיים ומציג אלטרנטיבה שונה לגמרי לסרטי החייזרים שבאו לפניו. בסרט הזה, ספילברג (כן, זה החייזר השני של ספילברג ברשימה. מה לעשות? הבחור עבד הרבה ואהב חייזרים) מעלה את השאלה – מה אם חייזר ינחת על כדור הארץ ויהיה ממש נחמד? הסרט הפך להצלחה מטורפת ולעד ייזכר בטופ-3 של טיטאן הקולנוע הזה. הוא יצר חייזר שלא נראה טוב במיוחד, אין לו עור חלק, אין לו עיניים גדולות, הוא לא גבוה במיוחד וגם לא מאד רזה כמקובל בסרטי מד"ב, אבל יש לו כוחות מיוחדים שכוללים ריפוי ותעופה והוא יצור תמים ומלא חמלה שנכנס לכל האנושות לתוך הלב.

2. זנומורף // הנוסע השמיני (1979)

כולנו ידענו שהוא יהיה ברשימה, אחרי הכל מדובר בחייזר הכי מפורסם בעולם. הזנומורף הוא יצור שחור בעל ראש גלילי ארוך ושיני פלדה שיורק חומצה, והוא הציב רף חדש לגמרי לאיך עושים חייזר מפחיד, בדיוק כפי ש"אי.טי" הציב רף לחייזרים החמודים. זה נראה כאילו לקחו את כל הסיוטים הכי גרועים שלנו ושילבו אותם ביחד. אין לו טכנולוגיה מטורפת, מחשבים או חרבות אור, רק כוח ברוטאלי שיכול לרסק כל יריב. איך זנומורף נולד – אתם שואלים? ובכן, אמא זנומורף מטילה ביצה, מהביצה בוקע יצור עכבישי שמחבק את פרצופו הגוף המארח ומשתיל בגופם עובר דרך הצוואר שבוקע מהחזה שלו מאוחר יותר וגדל להיות הזנומורף הבא. בקיצור – איכס. ואם אתם לא חושבים שהחייזר הזה ראוי למקום השני, נראה אתכם אמיצים ומשחקים במשחק המציאות המדומה של הפרנצ'ייז. נראה אתכם.

1. סטיץ' // לילו וסטיץ' (2002)

כרגיל, כולם רבים ודיסני שוב לוקחת את כל הקופה, אבל אין מה לעשות, סטיץ' הוא החייזר הכי טוב בכל הזמנים. הוא נוצר כניסוי במטרה להיות נשק להשמדה המונית ומוצא איכשהו את דרכו אל לילו בהוואי. הוא כאוטי לחלוטין ולא מרוסן, אבל הוא גם כל כך חמוד ויש לו את כל מה שצריך בשביל לשרוד: הוא חסין ליריות, הוא גמיש, מהיר וגם חזק ויש לו גם חתיכת אטיטיוד. סטיץ' כבש את לב הצופים בסערה והפך לאחת הדמויות האהובות של דיסני, למרות שמדובר בדמות מקורית שלא מבוססת על שום אגדה קיימת ולמרות שלא מדובר בנסיכה. דמויות כאוטיות הן תמיד מבדרות וכיפיות, אבל באמת שאין עוד חייזר אחד בגלקסיה שדומה ליצור המופרע והחמוד הזה.

• המסך
• חייזרים
• חלל
• עב"מים
• מדע בדיוני

יש סדרות כאלה, שיכולות לרוץ בשקט באיזה ערוץ נידח למשך 3-2 עונות בלי שאף אחד ישים לב, כשלפתע משהו עושה "קליק" וכולם מסובבים את הראש בכיוונן ומגלים שיש כבר 26 פרקים ששודרו ואפשר לעשות עליהם בינג' רציני. "תושב חוץ", שהעונה השלישית שלה עלתה זה עתה ב-SyFy (ערוץ המד"ב שמשודר בארצות הברית וקנדה) והחל מהערב זמינה גם למנויי HOT ו-yes, לגמרי משתייכת לזן הזה.

>> פברואר חם: 20 הסדרות הכי טובות על המסך עכשיו
>> הזמן האבוד: 20 הסדרות הישראליות שהכי אהבנו מאז 2014

בגלל שהיא משודרת בערוץ נידח יחסית, הרחק מהמולת הבאזז של שירותי הסטרימינג הגדולים, קל היה להחמיץ את העונה הראשונה המבריקה של "תושב חוץ". היוצר שלה, מייקל שרידן, היה מהתסריטאים הראשיים של "איש משפחה" בעונותיה הטובות ביותר ואפשר לזהות את הטאץ' של הטירוף גם כאן, בסיפור שנשמע גנרי יחסית, על חייזר שמתרסק על כדור הארץ ולובש זהות אנושית וצריך איכשהו להסתדר עד שהחברים שלו מכוכב אחר יבואו. אבל מי שכן קלט אותה אהב אותה מאוד – והיא זוכה לציון הנדיר של 97% באתר הדירוגים Rotten Tomatoes.

אבל התיאור היבשושי הזה לא עושה צדק עם ההברקות העלילתיות של "תושב חוץ", שמתחילות בזה שד"ר הארי ואן-דר-שפיגל – הזהות שאימץ החייזר התועה – נשלח על ידי הגזע שלו כדי להכין את כדור הארץ לפלישה ולהשמדת המין האנושי, ותוך כך מגלה שהמין האנושי בעצם די חמוד ולא כל כך בא לו שישמידו אותו, כשברקע אינטריגות בינגלקטיות ובמרכז הניסיון הנוגע ללב שלו להבין איך להיות אנושי.

מעל הכל, "תושב חוץ" היא תצוגת מופת קומית של אלן טודוק, פרצוף הגומי החייזרי שלו ואלפי הקולות שהוא יודע לייצר (הוא אחד משחקני הקול הכי מבוקשים בהוליווד), שמביא אל התפקיד גם 20 שנות פנים מוכרות לכל חובבי הז'אנר מאז ימי "פיירפליי" האגדית. טודוק מצליח להכניס לתפקיד הזה כל כך הרבה לב ונשמה, שכל הסדרה הופכת מקומדיית חייזרים קצת דבילית לאיזה הרהור מחוכם על טיב האנושות והאנושיות שחוגג את כל מה שהופך את בני האדם למשונים ומיוחדים.

העונה השלישית פוגשת את טודוק/ואן-דר-שפיגל כשהוא ניצב בצומת דרכים וצריך להכריע האם יוביל את המין האנושי ברזיסטנס לפלישה החייזרית הצפויה, אבל האמת היא שהקשת העלילתית הרחבה של הסדרה פחות מעניינת מהאתגרים השבועיים שהוא נתקל בהם והמצבים הקומיים שעולים מתוכם, ומזמנת גלריה רחבה של דמויות משנה כיפיות ושחקנים אורחים בסקאלה של ניית'ן פיליון ולינדה המילטון שקופצים לבקר ולפעמים נשארים לכמה פרקים. שזה בדיוק מה שקורה לצופים בסדרה הזאת, מתברר.
>> "תושב חוץ", עונה: 3; פרקים: 8, החל מהערב ה-HOTVOD, NextTV, ו-yes Sting

• המסך
• מה רואים הלילה
• מדע בדיוני
• חייזרים

חייזר מופיע בניו מקסיקו. הוא נראה כמו אדם רגיל בזכות היכולת להסתיר את צורתו האמיתית. בכוכב הבית שלו הוא איש משפחה ואב לשני ילדים, אך כדי להבטיח את הישרדותם של ילדיו הוא חייב להגיע לכוכב המוזר שלנו ולהטימע בו. על הדרך הוא הופך לאיל טכנולוגיה עשיר ונערץ על ידי המוני בני אנוש, שלא יודעים על עברו המסתורי.

זה התקציר של קלאסיקת המד"ב "האיש שנפל מכוכב אחר" שביים ניקולס רוג בשנות השבעים, ומפורסמת בעיקר בגלל שדיוויד בואי כיכב בה. זה גם התקציר התמציתי ביותר לרימייק/ריבוט של הסרט, שעלה ברשת Showtime השבוע, בכיכובו של צ'יווטל אג'יופור ("12 שנים של עבדות") שמשחק דמות חדשה בשם פאראדיי ולא את תומאס ג'רום ניוטון של בואי (אם כי גם ניוטון מופיע בסדרה, בגילומו של ביל ניי, השחקן הבריטי, לא איש המדע).

למרות הפרמיס הדומה, הסדרה לא ממש מזכירה את הסרט, שהשימוש שלו בחייזרים ובחלל היה תיבול נחמד לסיפור פיוטי ועגום על בדידות, התמכרות ומשברים קיומיים. כשמפקידים את הסיפור הזה בידיהם של יוצרי "סטאר טראק – דיסקברי" ובעידן שכולו ניסיונות ליצור פרנצ'ייזים רווחיים, זה כבר נראה אחרת לגמרי. הצילום והעיצוב הרבה פחות מסוגננים, הטון פחות אמנותי ויותר מוכוון עלילה, ובמקום להרהר בקיום ולהראות טרוד פאראדיי מעביר את הפרק בניסיונות נואשים להשלים את משימתו בכל מחיר.

על הנייר זה נשמע קצת מוריד, כי גם מי שלא התחברו בכלל למוזרות של "האיש שנפל" המקורי כנראה לפחות חיבבו את האסתטיקה הקסומה-בקטע-קריפי. אבל אם מניחים לציפיות קודמות ומנתקים קשר בין הסרט לסדרה, התוצאה לא רעה בכלל. פאראדיי לוקח את המשימה הבין-כוכבים שלו מאוד ברצינות, אבל הסדרה בהחלט לא. כבר בעימות הראשון של פאראדיי עם יושבי כדור הארץ מוותרים פה על אימה, אקשן או דרמה לטובת קומדיה של טעויות, כולל נערה שיכורה שצועקת מהמושב האחורי של ניידת משטרה "פעם ראיתי חזיר עם צינור בתחת".

>>"העיר הזאת שלנו" של דיוויד סיימון: מה המשמעות של לנהל מלחמה נגד אזרחים?

הפיילוט חוגג כמיטב יכולתו על החייזריות של הגיבור שלו, שקולט ואוסף התנהגויות, מילים וגינונים מהאנשים שבהם הוא נתקל. הוא חוזר אחרי משפטים שנצעקים עליו, מפנים במהירות עד כמה לבני אדם אכפת מכסף וגם לומד שכדי להשיג מה שאתה רוצה אפשר לקלל ולצעוק, בלי להבין את האגרסיביות המשתמעת. יש כאן אלמנטים סאטיריים מובהקים, אבל הסדרה בבירור אוהבת אדם וגורמת לנו לחבב גם סתם דמויות שוליות שמופיעות לרגע ונעלמות.

ויש גם את ג'סטין (נעמי האריס), מדענית מבריקה בעבר שנטשה את המחקר שלה כדי לטפל בבתה ובאביה החולה. ג'סטין היא חלק מהותי מהמשימה של פאראדיי, שלא ממש מסביר לה מה הוא רוצה וצריך ממנה, וההיכרות הכפויוה ביניהם היא כאב ראש עצום בשבילה. לא רק בגלל שיש לה דברים חשובים יותר לעשות, אלא בגלל שלהסתובב עם פאראדיי בציבור זה פאדיחה על גבול הסיכון הבטיחותי. כשהם יושבים בדיינר היא מתרצת לעובדים שהוא "על הספקטרום", אבל הסדרה מקבילה אותו בעיקר לפליט או למהגר (זה אפילו נאמר מפורשות בדקות הראשונות לפרק), מישהו שלא מבין את השפה אבל קולט הכל בזריזות דרך ניסוי, תהייה וחיקוי.

>>יש לו סיכוי להינצל: "בארי" פתחה עונה עם סליחה שצריך להרוויח

"האיש שנפל לכדור הארץ" כנראה לא תהפוך פתאום לאירוע טלווזיוני שאסור לפספס וכנראה גם לא תשנה את הז'אנר שלה, אבל יש לה פוטנציאל לא קטן. לאו דווקא בגלל הרלוונטיות של העיסוק בהגירה או בחוויות חיים א-טיפיקליות, פשוט כי כיף לראות אותה. היא מד"בית בדרך מאוד עדינה ומעוגנת במציאות, יש לה טון קומי-כאוטי שמאזן קצת את המסתורין המעיק של הדיבורים על "משימה סודית", יש אלמנטים סוריאליסטיים עדינים ויש שחקנים שנחמד להעביר איתם זמן, אפילו כשהדמויות שלהם לא נהנות בכלל. אפילו רמזים לרגש עמוק יותר כבר יש פה. עכשיו רק ששאר העונה תמשיך בקו הזה במקום לנסות לזרוע לנו יקום טלווזיוני מורחב שאיש לא ביקש.

"האיש שנפל מכוכב אחר" (The Man Who Fell To Earth), ברשת Showtime

• ביקורת טלוויזיה
• המסך
• מדע בדיוני
• דיוויד בואי
• חייזרים
• סדרות מומלצות
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 893 // 57 דברים שכל תל אביבי חייב לעשות

איזה כיף הולך להיות כאן הלילה: "תושב חוץ" (Resident Alien), הדרמה הקומית הסופר-כיפית של ערוץ SyFy האמריקאי, חזרה לפני כשבועיים לעונתה השנייה והערב היא עולה עם תרגום והכל לנוחותם של מנויי yes ו-HOT. במרכז הסדרה: חייזר שנשלח אל כדור הארץ כדי להכין את השטח לפלישה ולהשמדת המין האנושי, הורג רופא ולובש את צורתו, ובינתיים מגלה שהמין האנושי דווקא די סבבה, מה שהופך אותו לדבר היחיד שמפריד בינינו ובין הכחדה מוחלטת. הבעיה: הוא לא החייזר הכי מחודד בערפילית הסמוכה.

כריס שרידן (מיוצרי "איש משפחה") ומייק ריצ'רדסון (מפיק "אקדמיית המטריה") רקחו עבור ערוץ המד"ב דרמה קומית רגישה, משעשעת ומענגת עם קאסט מעולה ובראשו אלן טודיק בתפקיד ד"ר הארי ואנדרשפיגל החייזר. טודיק הוא אייקון מד"ב בזכות תפקידו בסדרה "פיירפליי" ובסרט "סרניטי" שבעקבותיה, והעומק הקומי והדרמטי שהוא מביא לתפקיד הראשי הופך את הסדרה מדאחקה טובה לעלילה מבוססת דמויות שבאמת איכפת לצופה מהן.

בעונה הנוכחית מנסה הרופא החייזר להציל את כדור הארץ מפלישת בני מינו, תוך כדי שהיחסים שלו עם בני האנוש הסובבים אותו הולכים ומסתבכים והופכים אותו, כמובן, לאנושי יותר מרובנו. אלכס בורסטיין הנפלאה מצטרפת אל הקאסט כאישה שמחזרת אחר הדוקטור נמרצות מבלי לדעת את זהותו האמיתית, לינדה המילטון ("שליחות קטלנית") כגנרלית בכירה ביחידה צבאית סודית לצייד חייזרים, ועל פי השמועות העונה הזאת תראה גם הופעת אורח של דוויין "דה רוק" ג'ונסון. זהו חלקה הראשון של העונה השנייה (שישה פרקים) וחלק השני אמור לעלות בקיץ הקרוב.

>> "תושב חוץ 2 Resident Alien", ראשון ב-22:00, HOT HBO ב-HOT VOD וב-NEXT TV, וגם ב-yes VOD וב-StingTV

• המסך
• מה רואים הלילה
• המלצות צפייה
• מדע בדיוני
• קומדיה
• חייזרים