זה נראה אולי כמו היסטוריה רחוקה עכשיו, אבל רק אלוהים יודע כמה חמור היה המצב – החמור גם כך – אלמלא הקמתם של עשרות חמ"לים אזרחיים שהוקמו בתל אביב וברחבי הארץ, ומילאו את הוואקום שהותירה הממשלה הלא מתפקדת בכל הקשור לתמיכה במשפחות החטופים והנופלים, מאות אלפי המפונים, החיילים בחזית והנזקקים בעורף. עכשיו הגיע הזמן להתחיל לומר להם תודה, והנה עיריית תל אביב-יפו התחילה.

>> אבדה: משטרת מחוז תל אביב. הציבור מתבקש לגלות עירנות

בהמשך לרוח ההתנדבות ששטפה את העיר בחודשים האחרונים מאז אירועי שבעה באוקטובר, החליט ראש העירייה רון חולדאי לערוך מפגש הוקרה ל-29 החמ"לים האזרחיים ששיתפו פעולה עם עיריית תל אביב-יפו לאורך החודשים הראשונים של המלחמה וניהלו את מטה פעילותם מתוך העיר. אתמול (ראשון) נערך בבניין עיריית תל אביב-יפו מפגש ההוקרה עם נציגי החמ"לים והוענק להם מגן הוקרה. ואלה החמ"לים שזכו להכרה ולהוקרה המוצדקות הללו:

החמ"לים הגדולים

החמ"ל האזרחי:ליווי משפחות שכולות, סיוע למפונים וחיילים, רכישת ציוד צבאי, תרומות למשפחות חללים, גיוס תרומות, איתור נעדרים
חמ"ל דיזנגוף סנטר:הקמת מחלקת קבלת משפחות, הקמת מתחם מפונים הכולל בגדים וציוד הגייני
עמותת אלון ואלה:מתן ליווי, ציוד תמיכה וסיוע לחיילים ולנזקקים
כנפי ברזל:סיוע במציאת דירות למפונים ומתן ציוד
חמ"ל לב העיר:תמיכה במפונים במתן אוכל, ביגוד וציוד ומתן אוזן קשבת למשפחות המילואימניקים
פורום העסקים:סיוע לקיבוץ רעים להשתקע בעיר – התארגנות בדירות, ציוד וסיוע למפונים במלונות

החמ"לים של האוכל

מסעדת האחים:אספקת ארוחות חמות למפונים וחיילים
מרכז אסיף:אספקת ארוחות חמות לחיילים ולמפונים
החמ"ל של ליאת:תרומת ציוד ומזון
קיטצ'ן 94:תרומת מזון
חמ"ל רמת ישראל וביצרון:אספקת ארוחות חמות לחיילים
חמ"ל אוכל ביתי לבסיסים:אספקת אוכל לחיילים ומפונים

החמ"לים של הציוד

המלאכים של ערן:אספקת ציוד למפונים וחיילים
החמ"ל של ענבל:רכישת ציוד והכנת אוכל לחיילים
חמ"ל תינוקות:מתן ציוד לתינוקות ולנשות מילואימניקים, מפונים ואלמנות
עמותת לב אחד:אספקה של מזון יבש, טואלטיקה וציוד לחיילים
חמ"ל עזריאלי:מתן בגדים למפונים
חברת אלטשולר שחם:מתן ציוד
חמ"ל בונות אלטרנטיבה:תרומת ציוד ואמנות
חמ"ל המלקטות:אספקת ציוד לתינוקות
קהילת הנשים:מתן ציוד לנזקקים
חמ"ל סינמטק:אספקת ציוד לתינוקות

החמ"לים של הפתרונות:

חמ"ל הייטק:רכישת ציוד לחיילים, איתור נעדרים
החמ"ל של טומי ואניקה:איסוף מיון ושינוע של תרומות ציוד ומזון למפונים, חיילים וכפרים בפזורה הבדואית בנגב
כביסות בגינדי:סיוע בכביסות למפונים
מיקרוסופט ישראל:הקמת חדרי ציוד לילדים ונוער בבתי מלון
סיירת של שמחה:הפקת אירועים למפונים
חמ"ל כביסות תל אביב:סיוע בכביסות למפונים
לב אחד, כביסה באהבה:סיוע בכביסות למפונים

ערב ההוקרה לחמ"לים האזרחיים מצטרף לאות "הרשות המקומית המעודדת ומקדמת התנדבות" שקיבלה עיריית תל אביב-יפו במסגרת יום המעורבות הקהילתית העולמי שנערך ב-28.01.2024. האות הוענק מטעם המועצה הישראלית להתנדבות – גוף הפיתוח של ממשלת ישראל ושותפיה להרחבת תשתית ההתנדבות באמצעות פיתוח ידע, הכשרה והתמקצעות. "מאז תחילת המלחמה שיקפו תושבי תל אביב-יפו את פניה היפות של החברה הישראלית על-ידי נתינה, התנדבות ומעורבות חברתית מעוררת השראה ודוגמה", כך נמסר מטעם המועצה, "הן בטיפול במפונים הרבים שהגיעו לעיר והן ביוזמות התנדבות שונות למענם ובכלל. כאות הערכה לתרומת התושבים ולרוח התרומה וההתנדבות מצד ראש העיר, החליטה המועצה הישראלית להתנדבות להעניק לעיר תעודת הוקרה".

>> האנשים להם חיכינו: "האחים" הוא הסיפור של הישראליות היפה

רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב-יפו: "ההתנדבות האזרחית של החברה הישראלית בכלל ושל תושבי ותושבות תל אביב-יפו בפרט הוכיחה את עצמה בגדולתה בחודשים האחרונים. דווקא בשעה הקשה של השבעה באוקטובר, כשרשויות המדינה לא הצליחו למלא את תפקידם, האזרחים התגלו כמקור הכוח האמיתי של המדינה. לא נשק, לא כסף, לא חומר ולא דברי רהב – רוח ההתנדבות, לקיחת האחריות והאכפתיות – אלו הדברים שהיו רשת הצלה לאזרחי המדינה. אני רוצה להודות לכל אחת ואחד מחברי החמ"לים האזרחיים שמקבלים מאיתנו היום את ההוקרה שהם כה ראויים לה".

• תל אביב נרתמת
• תל אביב נלחמת
• עיריית תל אביב
• רון חולדאי
• חן אריאלי
• הבועה

חן אריאלי היא סגנית ראש עיריית תל אביב-יפו, ​​הממונה על הרווחה והשירותים החברתיים. אריאלי היא סגנית ראש העיר הלסבית הראשונה בעיר, שהצטרפה לפוליטיקה לאחר 20 שנות עבודה בחברה האזרחית.לצד התחייבויותיה העירוניות, מכהנת אריאלי כיו"ר איגי – ארגון הנוער הגאה. כמו כן, אריאלי הקימה ומשמשת כיו"ר 'שיטה' – מכון למדיניות מקומית שמטרתו לקדם ערכים ליברליים ודמוקרטיים ברשויות המקומיות ברחבי ישראל.אריאלי בת 47, נולדה וגדלה בחיפה, מתגוררת בתל אביב-יפו ב-25 השנים האחרונות. היא נשואה להלית לוי, במאית קולנוע וטלוויזיה מובילה.

1. כיכר רבין

אני חושבת שהייתי במאות הפגנות ואירועים בכיכר רבין, עוד לפני שקראו לה כך: מעצרת השלום בה רבין נרצח, אליה הגעתי כצעירה מבולבלת מחיפה, דרך חגיגות השמחה הספונטניות בליל הזכייה של דנה אינטרנשיונל באירוויזיון ואיך התערבבנו עם אוהדי כדורגל במזרקה, ההפגנות למען זכויות נשים, נגד הכיבוש, מחאת האוהלים של 2011, וההפגנה ההיסטורית הגדולה של הקהילה הגאה ב-2018, בה עמדתי על הבמה מול 100 אלף איש ורעדתי מהתרגשות. זאת כיכר העיר שלי ובמובנים רבים היא כיכר העיר של המדינה ואני כבר לא יכולה לחכות לסיום העבודות שתחזור אלינו למחאות ושמחות.

2. חוף ע'גמי

האהבה לים היא גנטית אצלנו במשפחה וגם במשפחה הנבחרת שלי. הים הוא המקום שלי הבטוח להירגע בו ולקחת נשימה. אני חיה עם בת הזוג שלי הלית ביפו כבר עשור, ואני אוהבת את חוף עג'מי כי הוא מייצג את העתיד האפשרי הכי אופטימי של העיר הזאת והמדינה הזאת. אני שוחה ושומעת מגוון שפות בתוך המים, והנונשלנטיות של החיים ביחד מקלפת ממני את הציניות תמיד. זה מרגיש הכי טבעי בעולם וככה הייתי רוצה שזה יהיה בכל אחד מחלקי העיר. אי אפשר לדבר על הים ביפו בלי לדבר על ההמשך ההכרחי מיד אחריו – חומוס אבו חסן כמובן. מיאסר קראוון, אלמנתו של עלי קראוון שהקימה יחד איתו את החומוס, נפטרה לאחרונה ואני שולחת ניחומים למשפחה שהיא חלק מהתרבות שלנו בעיר.

3. דיזנגוף סנטר

כילדה חיפאית שלא מצאה את עצמה, הייתי מבריזה מבית ספר הרבה, וכשלא הייתי מבלה בים – הייתי תופסת טרמפים לעיר הגדולה ומגיעה לדיזינגוף סנטר. כמו דורות של נוער אבוד מרחבי המדינה, הייתי מגיעה לסנטר ומרגישה שקנה הנשימה שלי נפתח ואפשר לקחת אוויר. בשבילי זה לנצח יהיה לא סתם מרכז קניות אלא סמל למעוז החופש והקבלה. זה המקום הראשון שהרגשתי בו שאני יכולה להיות אני, ולהסתובב חופשיה בעיר שמקבלת אותי לחיקה בלי שיפוטיות ובלי מבטים נעוצים. עד היום יש בו בית קולנוע משגע ומגדלים ירקות על הגג, מה צריך יותר מזה?

4. שוק האיכרים

וידוי: אני מכורה לשוק האיכרים, ויש לי אפילו הצדקה פוליטית לאובססיה שמביאה אותי להתעורר בשעה מופרכת בכל יום שישי ולגרור עגלה מיפו לקצה השני של העיר. הלית, בת הזוג שלי, היתה יוצרת ועורכת שותפה לסדרה בשם "הפוליטיקה של האוכל". בשנתיים בהן היא עבדה על הסדרה נחשפתי לכל מאחורי הקלעים של האוכל, איך הוא מגיע לצלחת שלנו, מי מרוויח בדרך ומי מפסיד.כשאנחנו קונות בשוק האיכרים, אנחנו יכולות לקנות את המזון ישירות מהחקלאים ללא תיווך של רשתות או שימור וקירור, זה לא רק המעשה היפה והמוסרי, זה גם פשוט טעים וטרי וריחני ברמה שאי אפשר לחזור אחורה, ויעידו כל האנשים שהתארחו אצלנו בשנים האחרונות. אה, וזה בתל אביב, בלי לנסוע לשום שדה או מושב, כמובן.

5. נחמני 28

אני זוכרת איפה הייתי כששמעתי על הרצח בברנוער. קיבלתי שבעים טלפונים מבוהלים, אני זוכרת שכל מה שיצא ממני זה "אני לא מאמינה, אני לא מאמינה". הייתי אז כבר לסבית תל אביבית בטוחה בעצמי, והרגשתי שבועת הסבון שטרחתי לטפח התפוצצה בשניה, ובמקומה נדלקה בתוכי איזו אש. אני עדיין פועלת מתוך האש הזאת, גם 14 שנים אחרי, בחצי השנה האחרונה אני חושבת על האירוע הזה שוב ושוב, הוא מבחינתי תמרור אזהרה, נבואת זעם ליום-יום שיכול להיות לנו אם לא ניאבק.זה אירוע טראגי וטראומתי שגבה את חייהם של ניר כץ וליז טרבושי זיכרונם לברכה, אבל עדיין גובה מחירים קשים מכל מי שהיו שם ברגעים הנוראיים האלה ושרדו, ובאומץ רב הקימו לאחרונה עמותה כדי לסייע לאחרים שנפגעו מפשעי שנאה כלפי להט"ב, בהעדר הכרה מהמדינה ומוסדותיה.

הדלקת נרות מחוץ לזירת הרצח, ב-2009 (צילום: JONATHAN NACKSTRAND/AFP via Getty Images)

6/7. שפגאט ובית אריאלה

איך. אני. אוהבת. את. הקהילה. הזאת. כמה יצירתיות, כמה חיים, כמה הרמות. להיות בעלי עסק בישראל זה לא פשוט ושני המוסדות הלהט"ביים האלה פשוט מוכיחים כל יום שאפשר לעוף יותר גבוה. מסיבות רחוב, תפריטי שף, ערבי הרצאות פוליטיים – וזכור לי גם איזה רגע שבו אפשר היה למצוא על הקיר אילן יוחסין מביך שהבהיר בדיוק מי הייתה עם מי ומתי.בית אריאלה (הבר, לא הספריה) הפך תוך שנים ספורות למעוז לסבי כל כך כיפי ומגניב, שזה כמעט כיף להרגיש את העיניים של כל השולחנות במקום קודחות לך בגב בנחת. השפגאט כבר כזה נכס צאן ברזל, שפוליטיקאים מגיעים לשם להתחנף כשיש בחירות. כל מי שמשתייכת לקהילה הזאת יודעת שהברים והמועדונים הם מקום של טקסי חניכה, של השתייכות וגם של מורכבות. בשבילי, לחיות בעיר שיש בה מקום כיפי לפגוש בו אנשים כמוני ולהיות מי שאני בחופשיות, זאת אחת המתנות הגדולות שהעיר הזאת נותנת, ולא סתם מגיעות לכאן כל כך הרבה תיירות.נחלת בנימין 43/ הרכבת 2

• העיר שלי
• בחירות 2023
• חן אריאלי
• כיכר רבין
• עג'מי
• דיזנגוף סנטר
• שוק הנמל
• הרצח בברנוער
• שפגאט
• בית אריאלה

חודש בדיוק לפני המועד הסופי להגשת הרשימות בבחירות למועצת עיריית תל אביב-יפו, מתחילה מפת האופציות למצביע להצטופף, כשאל הרשימות המתמודדת מצטרפת היום רשימה חדשה בהובלתה של חן אריאלי, סגנית ראש העיר בחמש השנים האחרונות מטעם סיעת רוב העיר של אסף זמיר ומחזיקת תיק הרווחה ובריאות הציבור במועצה, ויו"ר אגודת הלהט"ב בעבר ועוד לפני כן דוברת ויועצת של מירב מיכאלי ואקטיביסטית פמיניסטית-להט"בית נמרצת לאורך כל דרכה הפוליטית.

אריאלי הכריזה היום (שני) בצהריים בסרטון ששוגר לרשתות החברתיות כי בכוונתה לרוץ בראש רשימה חדשה למועצת העיר. "החלטתי לרוץ ברשימה עצמאית למועצת העיר, כי הקול שלנו צריך להישמע במקום שבו מתקבלות ההחלטות", אמרה אריאלי בפנייתה אל הציבור כשהיא מבליטה את הרקע האקטיביסטי-פמיניסטי שלה.

"זה הקול שידאג שהעירייה תהיה בת ברית ושותפה לחברה האזרחית", הוסיפה אריאלי. "זה הקול שישמיע גם את האוכלוסיות השקופות שלא יודעות להרים הפגנה או לדפוק על השולחן. זה הקול הגאה שכבר שנים מסתפק בפחות ממה שמגיע לנו. זה הקול שלנו, הנשים, 51 אחוז מהעיר הזו. זה גם הקול שצועק בכל שבת 'נפלתם על הדור הלא נכון'. כי אנחנו במלחמה עכשיו. במלחמה על תל אביב-יפו כבירה הדמוקרטית והליברלית של מדינת ישראל".

הקדנציה של חן אריאלי כסגנית ראש העיר לא הותירה אמנם חותם תקשורתי נרחב, אך מאחורי הקלעים של בניין העירייה היא נתפסת כנבחרת ציבור רצינית שבאה לעבוד קשה ובשקט, ובחרה לעצמה את תחום הרווחה הקשוח שבו הייתה פעלתנית במיוחד בימי הקורונה. אריאלי גם הצליחה לשמור על הרמוניה עם ראש העיר רון חולדאי לאורך כל חמש השנים, ובניגוד לסגנים-לשעבר כמו אסף זמיר, אסף הראל, ציפי ברנד וראובן לדיאנסקי, לא ידוע על פיצוצים משמעותיים בין השניים.

בתשובה לפניית "טיים אאוט", נימקה אריאלי את החלטתה להתמודד עצמאית והסבירה ש"כלסבית אני נולדתי אקטיביסטית. זה בדי.אן.איי שלי בכל מה שאני עושה, גם בתוך העירייה, ובטח כשיש איום כל כך גדול על צביונה הליברלי של המדינה. אנחנו יוצאים לרחובות שבועות רבים וזועקים על הארץ שלנו. מבחינתי צריך להביא את הקול הזה של המחאה וכל המחאות עד כה, ולהטעין אותו לתוך עשייה יומיומית ברשויות המקומיות, שהן ה-מקום לקדם ערכים של דמוקרטיה וליברליות. המקום שאנחנו גרים בו הוא הרבה מעבר לגרניום על אי תנועה או איזה גן לילדים שלנו. זה המקום לקדם ערכים של שוויון, הוגנות ושקיפות ולבנות מחדש את מה שהממשלה הנוראית הנוכחית הורסת בכוח והפחדה".

• בחירות 2023
• הבועה
• ❤ תל אביב
• חן אריאלי
• עיריית תל אביב
• רון חולדאי
• אסף זמיר

תל אביב לא משקרת לילדים שלה. מבצע עירוני מרשים בהובלתה של סגנית ראש העיר חן אריאלי הציב בכל בתי הספר בעיר את מפת ישראל. בעקבות זאת פרצה סערה תקשורתית ודוברי הימין הלאומני-משיחי הזדרזו לגנות, לנאץ ולהסית. הם רוצים שתוצב בבתי הספר בתל אביב מפת ישראל אחרת, כזו שקיימת רק בדמיונם הלאומני. ההבדל בין המפות הוא שבאחת מהן יש קו ובשנייה אין. הקו הוא ירוק.

למי שזקוק לרענון קל בתפיסת המציאות, זהו הקו שלשרטוטו הייתה שותפה מדינת ישראל הצעירה בתום מלחמת העצמאות. עד 1967 הוא שימש כגבול זמני מוסכם על העולם כולו. לא השמאל ולא העירייה המציאו את הקו הירוק

אי אפשר להמציא את השיט הזה. כמו בפארודיה על ג'ורג' אורוול, החליטו גאוני השיחדש של ישראל שאין כיבוש, אין אפרטהייד ואין קו ירוק, ומאז הם פועלים לעצום את עיניהם של כולם ולזמזם בשאגה את להיט הילדים הידוע לא-ראיתי-כלום-ורק-זמזום. הדבר הבאמת יפה הוא שבמסגרת הפוליטיזציה המתמשכת של משרד החינוך והפיכתו ההדרגתית למשרד-החינוך-מחדש, מישהו באמת מאמין שנכון להסתיר מתלמידים את העובדה הבלתי ניתנת לערעור שהקו הירוק קיים בין אם אוהבים אותו או לא.

ועכשיו אפשר לצרוח שעיריית תל אביב-יפו מפירה את הנחיות משרד החינוך, כאילו לא משתינים פה על הנחיות משרד החינוך באופן יומיומי ובלית ברירה בכל בית ספר בישראל, כאילו יש היגיון חינוכי רב בהסתרת המציאות הישראלית מתלמידי בתי הספר. אלא שזה אותו משרד חינוך שהשמיד את לימודי האזרחות והדמוקרטיה, וגידל כאן דור של צעירים שמשוכנעים כי מהות הדמוקרטיה היא "הרוב קובע" וש"איזונים ובלמים" זה משהו שעושים במוסך.

נגיד את זה פשוט: מחיקת הקו הירוק היא אקט פוליטי מטומטם אך מסוכן. מי שמתחיל למחוק עובדות כדי לעצב תודעה לאומית בוודאי אינו עוסק בחינוך. הוא עוסק ביצירת אשליות, פנטזיות ומסכי עשן ובשטיפת מוח. למי שזקוק לרענון קל בתפיסת המציאות, זהו הקו אותו שירטטה מדינת ישראל הצעירה בתיווך האו"ם יחד עם מדינות ערב בתום מלחמת העצמאות, ועד 1967 הוא שימש כגבול זמני מוסכם על העולם כולו. לא השמאל ולא העירייה המציאו את הקו הירוק. מלחמת ששת הימים לא מחקה אותו. גם משרד החינוך לא ימחק אותו.

הקו הירוק הוא רק קו. הוא מסמן את הדיון החשוב שבליבת העתיד של החיים בישראל. מי שמוחק אותו מפחד מהדיון עצמו, ובהיעדר טיעונים משכנעים מנסה לבטל את הדיון עצמו בשלל קללות, איומים והנחיות בירוקרטיות שמדיפות ניחוח חריף של דוקטורינה פוליטית. אם לא יהיה דיון לא תהיה בעיה. אם ילדים לא ישאלו מה זה הקו הזה ומדוע הוא מסומן, לא יהיו יותר 4.5 מיליון איש מעבר לקו המחוק שדורשים עצמאות והגדרה לאומית. העם הפלסטיני עצמו ייעלם במחיקת קו. אולי גם חומת ההפרדה. פוף, איזה קסם.

רבים שיבחו את סגנית ראש העיר אריאלי על המהלך האמיץ שלה. אנחנו חיים עכשיו במציאות בה דרוש אומץ פוליטי לצייר קו ירוק על מפה. נחמד מאוד כמובן לחיות בעיר ליברלית שקברניטיה אינם מפחדים מקו ואינם סבורים שקו הוא דבר שיש להסתיר מעיניהם של תלמידים, אלא שהמפה הזאת לא תספיק מול הניסיון לצנזר את המציאות. בלי תגבור מסיבי של החינוך לדמוקרטיה גם המפה הזאת תעוף ברוחות השנאה, ורק חינוך כזה יכול לעצור את הסופה. לפחות מתחנו קו.

• הבועה
• טור דעה
• ❤ תל אביב
• חן אריאלי
• עיריית תל אביב
• כיבוש

הערב (29.6) ומחר (30.6), עם סיום חודש הגאווה ועם כניסתה של ממשלת המעבר לחיינו, צפויים פעילים להט"בים רבים להפגין מול בתיהם של שר הבריאות ניצן הורובית וסגנית ראש העיר חן אריאלי, תחת הכותרת "להט"בים באים.ות לנציגי הקהילה". מטרתן של שתי ההפגנות היא לדרוש מנציגי הקהילה הבכירים ביותר בפוליטיקה הארצית והמקומית לפעול ביתר תוקף נגד אפליה, הדרה וגזענות, דווקא בסוגיות שאינן בהכרח להט"ביות כמו מדיניות הפינויים בדרום תל אביב וביפו. ופרסום הדו"ח הממשלתי על היעלמותם של ילדי תימן.

הערב (רביעי 29.6) ברחוב קדם 70 ביפו, החל מהשעה 19:30, יתייצבו הפעילים הלהט"בים מחוץ לביתה של סגנית ראש עיריית תל אביב-יפו בדרישה לעצור את מדיניות הפינויים האלימה נגד אוכלוסיות מוחלשות בדרום-מזרח העיר וביפו ואת הג'נטריפיקציה המשתוללת. פעילות המאבק מסבירות כי "לא ייתכן שמי שמתיימרת להיות נציגה של אוכלוסייה מוחלשת אחת, תתמוך בפגיעה כה אנושה באוכלוסיות מוחלשות אחרות, שבעצם אינן כה אחרות. אנחנו רואות בעצירת הפינויים, בהתנגדות לחילופי אוכלוסיות על רקע כלכלי-חברתי ובכינון מדיניות דיור אינטרסים להט"בים: ראשית כי שוויון אמיתי ובר קיימא הוא רק כזה שמבוסס על שינוי חברתי עקרוני ואילו זכויות שמושגות על גבן של אחרות הן חלקיות וזמניות, ושנית כי גם הקהילה שלנו נפגעת מהפיכתה של תל אביב לעיר לעשירים בלבד".

מחר (חמישי, 30.6), צפויות הפעילימות להגיע לביתו של שר הבריאות ניצן הורוביץ (רחוב הפרדס פינת גן העיר) ולהפגין החל מ-19:30 בדרישה לקבל את מסקנות הדו"ח על היעלמותם של ילדי תימן, מזרח והבלקן, אותו גנז הורוביץ. "איזה מסר מעביר הורוביץ לצוותי הרפואה היום ולחברה הישראלית בכלל בדחיית עבודת הצוות?", שואלות מארגנות ההפגנה בפוסט בפייסבוק, "לחלקנו קרובי משפחה שנפגעו בגלל הגזענות של הממסד הרפואי בעשורים הראשונים לאחר הקמת מדינת ישראל. כלהט"ב כולנו נכללות בקבוצה פגיעה במיוחד לאפליה, הדרה וגזענות מוסדית".

בין הארגונים העומדים מאחורי שתי ההפגנות נמצאות ההתארגנות "קוויריות עם גבעת עמל" ופעילות נגד פינקווש, שהחליטו לייחד את שתי ההפגנות בסיום חודש הגאווה דווקא לנושאים שאינם קשורים במישרין לקהילת הלהט"ב, מול נציגי הקהילה הבכירים שאחראים להם, דווקא מתוך ההבנה שהמאבקים כן קשורים זה לזה ולא רק מתוך סולידריות.עוד פרטים על ההפגנה מול ביתה של אריאלי תמצאו כאן, ופרטים נוספים על ההפגנה מול ביתו של הורוביץ תוכלו למצוא כאן. זמן מצוין לצאת אל הרחוב.

• הבועה
• להט"ב
• ניצן הורוביץ
• חן אריאלי
• הפגנה