חילונים הם "מטומטמים עם תעודות", נוער חילוני הוא "בוגר אברבנאל" וקצין בדרגת מ"מ בצבא הוא פשוט "מפגר-מטומטם". אלו הן מילותיו של "הרב" ליאור גלזר שהוזמן להנחות את טקס יום העצמאות של העיר תל אביב ברחוב מחרוזת ביפו. את ההודעה המזעזעת על ההשתתפות של הרב בטקס קיבלתי מזוג להט"בים שמתגורר בשכונה ונבהל מהאפשרות המזעזעת הזו.

>> מתנה לתל אביב: מה הסיפור של הפסיפס המטורף בפארק המסילה?
>> השביתה לא משקרת: הגיע הזמן להתעורר ולהציל את גני הילדים // טור דעה

לאחר שפרצה סערת רשת סביב ההשתתפות של גלזר, עם עשרות אלפי צפיות ומאות תגובות – בוטלה ההשתתפות של הרב האנטי ציוני והאנטי חילוני על ידי העירייה. ראש העיר רן חולדאי, כשנשאל לעניין, התייחס לנושא בביטול וטען שאף אחד לא הזמין אותו. אבל האמת היא שמישהו מהעירייה, שחתום על ההזמנה הזו, כן הזמין אותו: סגן ראש העיר אלחנן זבולון מש"ס.

ויש כאן סיפור הרבה יותר גדול. ברור לי כשמש שרון חולדאי בז לאמירות האלו של הרב. אבל בכל זאת יש לחולדאי אחריות מאד גדולה על הנעשה בעיר שלו. סגן ראש עיר מטעם ש"ס – מונה על ידי חולדאי, הוא פועל באופן עצמאי ובתוך הממלכה הפרטית שלו בעירייה, עושה מה שהוא רוצה ומקדם את הענייניים שחשובים לו. מבחינת ציבור הבוחרים האנטי ציוני של ש"ס, רב שמדבר בזלזול על הצבא או על חילונים זה מישהו ממש לגיטימי לקירוב לבבות ביום העצמאות.

אנחנו מצויים בעידן של הכרעות. הפחד שלי ושל עוד אזרחים רבים, הוא ששלטון הליכוד בשילוב החרדים והימין המשיחי, ימשיך בביסוס מדינת ההלכה ושאנחנו נצטרך לעזוב. ללכת. הם לא רוצים אותנו כאן. ואני פשוט לא מצליח להבין איך נציגי הציבור של הציבור החופשי לא קולטים את זה

השאלה היותר גדולה, היא למה רון חולדאי ואסף זמיר שמובילים את העיר, בחרו בכלל להכניס גורמים אנטי ציוניים ואנטי חילוניים לקואליציה? הם ממש ממש לא היו חייבים. בואו נסתכל על הרכב מועצת עיריית תל אביב-יפו" מתוך 31 נציגים, רק 4 חברי מועצה מגיעים מש"ס וסיעת מאמינים שמזוהה עם הימין המשיחי. רון חולדאי ממש לא היה צריך את הנציגים האלו כדי לייצר קואליציה יציבה שנהנית מרוב עצום, בלי לתת כוח לגורמים שמסיתים נגד חילונים, רוצים לפתוח לנו גרעינים תורניים בשכונה ושואפים לשנות את הציביון הליברלי של העיר.

אז את הסיפור עם ההופעה של הרב הקיצוני התורן הצלחנו למנוע. אבל כאשר תחומים מרכזיים בעיקר מופקרים לגורמים שעויינים את הציביון של העיר, יש לזה מחירים. כספים הולכים לשם. החלטות מתקבלות בתחום. בפועל, כל אחד מהגורמים האלו מרגיש חופשי לעשות כרצונו במועצת העיר ולקדם את האג׳נדה שלו, כשבפועל – אין בכלל צורך להכניס אותם לקואליציה.

כל זה לא קורה בחלל ריק. רק בשבועות האחרונים, נצפה אסף זמיר הולך לחבק את החבר'ה של חב״ד לכבוד חג הפסח, תנועה שבאתר האינטרנט שלה כתוב שהיא לא מקבלת את מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית ורוצה לכונן פה מדינת הלכה. ואני שואל את אסף זמיר, ששואף להיות ראש העיר הבא, כמו גם את רון חולדאי – האם אינכם מבינים מהם הכוחות שפועלים נגד הציבור שאתם מייצגים? למה לחבק אותם? למה לתת להם כוח? בקלות מדהימה חולדאי היה יכול לבנות קואליציה עם חברי מועצה שנמנים על הכוחות החילוניים והליברליים בעיר – מדוע בחר שלא לעשות זאת?

אנחנו מצויים בעידן של הכרעות. הפחד שלי ושל עוד אזרחים רבים, הוא ששלטון הליכוד בשילוב החרדים והימין המשיחי, ימשיך בביסוס מדינת ההלכה ושאנחנו נצטרך לעזוב. ללכת. הם לא רוצים אותנו כאן. במקרה הטוב הם רוצים לשנות אותנו, במקרה הרע הם מעדיפים שלא נהיה כאן, ואני פשוט לא מצליח להבין איך נציגי הציבור של הציבור החופשי לא קולטים את זה.

הם מתנהגים כאילו בבני ברק מזמינים אותי לדבר על אפשרות לחילון וגיוס לצבא, או כאילו בבית שמש העירייה מזמינה להטב"קים להרצות לקהל הרחב על בסיס שבועי. ממש לא. שם אין פלורליזם. כאן הם משתמשים בפלורליזם ובחופש הדעה כדי להרוס את המרחבים הליברליים מבפנים. בבחירות הקרובות, ובכלל בכל בחירות אפשריות, אני אנסה להסתכל מיהם נציגי הציבור שלנו שבכלל מבינים עם מה הם מתמודדים. יש פה קרב משמעותי בין שתי גישות: גישה אמונית-הלכתית, דתית-דיקטטורית, מול גישה חילונית-אזרחית-דמוקרטית. זו לא העת לנציגים הליברליים לתת כוח לנציגי הגישה האמונית.
>> נאור נרקיס הוא מוביל תנועת "חוזרים בתבונה" – התנועה לחילון החברה החרדית ברוח תנועת ההשכלה

• טור דעה
• חרדים
• ימין קיצוני
• עיריית תל אביב
• רון חולדאי

עבור התל אביבים שי טרא ליטמן הוא לא הפתעה – אנחנו מכירים אותו מאז שהיה בן 14 בערך, ועודכשהיה עושה ראפ ברחוב עם בידורית ומרסס גרפיטי של TRA ברחבי העיר. אבל עבור הקהל הרחב, שרק מתחיל להכיר את היוצר הייחודי הזה, המפגש לא תמיד הולך חלק. לפני בדיוק חודש שי טרא חטף עליהום ציבורי, בהובלת פעילי ימין ובהפצת דניאל עמרם, בעקבות שיר שביצע בלבונטין 7. אז הוא התנצל, ועכשיו הוא חזר עם תשובה נפלאה לניסיון החרם של הקיצונים – השיר "מוות לשי טרא".

>>בעקבות האוצר האבוד: המיזם שעוזר לתל אביב לעשות אמנות מזבל

הסיפור החל כאשר ב-9.11 הופיע שי טרא בלבונטין, וביצע שיר בשם "אמן ישראלי", מה שככל הנראה היה שיר הנושא מאלבומו בעל השם הזהה שיצא בחודש מאי. רק שהשיר לא מופיע באלבום, וכשרואים את העליהום שהוא חטף בהופעה, אפשר להבין למה לא שוחרר באופן רשמי. "משחרר את פלסטין", נשמע שי טרא צועק בוידאו שפורסם על ידי דניאל עמרם למחרת, ורץ בקרב קבוצות ימין לאורך היום. פעילי ימין בולטים ואחרים מיהרו לקרוא להחרמתו מבלי להתייחס לקונטקסט הרחב של השיר, העוסק בכלל בתגיות פוליטיות.

הפרשייה התגלגלה אפילו למשרדו של שר התרבות והספורט מיקי זוהר, אליו פנו פעילים כי חשבו (וטעו) שמשרדו מתקצב את הלבונטין 7, מה שהוציא מזוהר את התגובה "לאמירות כאלו אין מקום במדינת ישראל ונבחן כיצד למנוע מקרים כאלה מראש". שי טרא, בכל אופן, בחר להתנצל כמעט מיד. "אני רוצה לבקש סליחה אמיתית מעומק הלב, מהאכזבה שגרמתי אתמול בהופעה למי שנפגע מאחד השירים", כתב ביום העליהום. "השיר הזה נכתב לפני כמה שנים, מעולם לא יצא ובחיים לא אופיע איתו שוב. הוא נכתב ממקום אישי ואתמול ראיתי כמה מילים יכולות גם לפגוע. מבטיח ללמוד גם מזה. שוב מצטער".

אבל כאן לא נגמר הסיפור, כי שי טרא הוא באמת אמן ישראלי, בדגש על שני חלקי המושג. אתמול (9.12) הוא שחרר את השיר "מוות לשי טרא", שמתייחס למחול השדים שהתחולל סביבו על גבי ביט מפלצתי וקליפ שמקנה להכל אווירת שיר דיס של קנדריק לאמר. "הלוואי והייתי יותר אלון עדר/ שירים בתוך פלייליסט ברדיו היה לי בסדר", מתחילה תגובתו כמעיין ביקורת עצמית אירונית, ואז מזכיר שלא זר לו ולסביבתו שנאה מהימין עם "רוצים לעשות לי את מה שעשיתם למיה לנדסמן המפקדת". את הבית הראשון הוא מקנח עם אמירה ישירה לכל מי שמאזין לו, והופתע ממה ששמע: "רוצים לעשות עלי חרם/ סבבה עשיתם קיבלתם ניצחת/ מה ת'מופתע לגלות ת'דעה של אמן שאהבת".

אך הטוויסט מגיע מיד אחרי, כששי טרא מפנה את האש החוצה, ומתחיל עם "פאק על מיקי זוהר/ אני שי טרא ליטמן משחית את הנוער" ומסיים עם ההצהרה החד משמעית "אמן בישראל לא סותם ת'פה אני ממשיך לצרוח", שאחריו נמשך רצף איחולי מוות מהסוג שמוסתים מהימין נוטים להשליך על כל מי שלא בא להם בטוב. נגיד, "מוות לראפרים שאומרים מה שהם רוצים", שגולש בסופו של דבר לביצוע אירוני של פזמון השנאה הכהניסטי "שישרף לכם הכפר" – תשובה לא מפוחדת בפני אלו בימין שמנסים להלך אימה על אמן רק בשל מה שאמר. הלוואי ולכל השמאל היה את הביצים שיש לשי טרא, והלוואי ואלו שניסו למחוק אותו יתחבאו, כי הם לא יודעים עם איזה מוזיקאי מפלצת הם התעסקו. אנחנו מאחוריך שי טרא.

• ❤ תרבות
• ימין קיצוני
• שי ליטמן
• ראפרים

באי סינמטק תל אביב, רובם שוחרי תרבות ליברליים כמנהג המקום, קיבלו הבוקר הפתעה מאוד לא נעימה: החל מהשעה תשע בבוקר ועד לשעות אחר הצהריים נערך באולם הראשי והנאה של מוסד התרבות האהוב, כנס רב משתתפים תחת הכותרת "רוח אחרת: כנס חירות ישראלי", בהשתפפותם של סמנים קיצוניים ומפיצי קונספירציות של הימין הכי סהרורי בישראל, ממשה פייגלין ומרדכי קידר ועד צייצני רעל מטוויטר דוגמת אבי וייס ונגה ארבל. בהזמנה לכנס שבראשה מנוססת תמונה של כיפת הסלע בירושלים נכתב כי "עם ישראל נדרש לקחת החלטות אמיצות שיקבעו את עתידו של עם הנצח".

>> זאת המסיבה הכי גדולה בעולם. תל אביב בחרה לא להיות חלק ממנה

הכנס כלל שלל תכנים מהמיטב של מכונת הרעל (ביניהם "מדוע המטכ"ל לא תפקד ב-7 באוקטובר?" כי רק ביחד ננצח, "חיבור העם אל האדמה כמודל לתקומה חדשה של העם" כי מתנחלים, וכמובן "ישראל – דיקטטורה המתחזה לדמוקרטיה בדרך לאבדון" כי בג"ץ), ואם זה לא מספיק צלם בהיכל, אז ביום שני הקרוב יתייצב שם סוכן הכאוס אליהו יוסיאן להרצאה ממשנתו האנטי-ליברלית, אנטי-מערבית ופרו-ג'נוסיידית, תחת הכותרת "מפסיקים לדבר מערביזציה", כחלק מהקמפיין שהוא מנהל להפיכת ישראל לסניף של איראן מולדתו.

ברשתות החברתיות נדהמו לגלות שהסינמטק, ממעוזי התרבות החופשית בעיר, פותח את שעריו לאירועים בעלי אופי ימני קיצוני ואף קונספירטיבי, וראו בכך עוד ניסיון של הימין המשיחיסטי לתקוע אצבע בעינו של הציבור הליברלי בתל אביב, זירת מתקפה נוספת לכיכר דיזנגוף. "חמישה ימים מפרידים בין הכנס הרעיל הזה להרצאה הרעילה של יוסיאן. בין לבין אולי יוקרנו סרטי איכות בסינמטק, סרטים על אנושיות ועל חופש. הכל הרי נורמלי, בסך הכל", כתב הפובליציסט עידן לנדו, והאקטיביסטית יעל אבנרי הוסיפה "בסינמטק! גם שם גדלו להם קרנפים עלובים?".

הסינמטק הוא מוסד תרבות עירוני וציבורי, וכשליש מהמימון שלו מגיע ישירות מעיריית תל אביב-יפו. פנינו לעירייה כדי לברר איפה עובר הקו האדום, ומהעירייה נמסר בתגובה כי "עיריית תל אביב-יפו אינה משמשת כצנזור לתכנים, ככל שהם אינם מנוגדים לדין. ככלל, אנו מחויבים לחופש הביטוי, גם במקום בו מדובר באמירות שנויות במחלוקות או אף מקוממות. נדגיש, כי מדובר באירועים פרטיים ששכרו חלל בתשלום ועיריית תל אביב-יפו אינה מעורבת בתכניהם וככלל, מבחינה משפטית, אין לסרב לבקשה להשכרת אולם, העומד להשכרה לשימושים כגון הרצאות וכנסים מסוגים שונים, בגלל עמדה/השקפה של מארגן הכנס או דובר בו".

אלא שגם אליהו יוסיאן וגם חלק ממשתתפי הכנס הבוקר בהחלט אמרו בעבר דברים "מנוגדים לדין", כשבעיקר אמורים הדברים לגבי קריאות לג'נוסייד נגד תושבי עזה המהווים הפרה של החוק הישראלי והבינלאומי. קיים בהחלט חשש שמוסדות בינלאומיים ויוצרי קולנוע מהעולם יתקשו לקבל את ההפרדה בין פעילות הסינמטק השוטפת ובין השכרת אולמותיו למטרות הפצת תעמולה משיחית למען רצח עם.

מסינמטק תל אביב נמסר בתגובה כי "אולמות הסינמטק מאז ומעולם מושכרים תמורת תשלום, למגוון אירועים פרטיים דוגמת כנסים עסקיים, הקרנות פרטיות, הרמות כוסית, פרימיירות, השקות, הרצאות ועוד. אירועים אלה, כמו האירוע נשוא הפנייה, הם אירועים פרטיים שהסינמטק אינו מעורב בתכנם וככלל מבחינה משפטית לא ניתן לסרב לבקשה להשכרת אולם, בגלל עמדה או השקפה של מארגן הכנס או דובר בו. אירועים אלו אינם קשורים כלל לתכנית האמנותית של הסינמטק שמקדמת את אהבת הקולנוע האמנותי". נציין שוב כי לכל מוסד ציבורי או אולם פרטי קיימת הזכות לסרב לאירוח כנסים או הרצאות שבהם קיים חשד מבוסס שייאמרו דברים העומדים בניגוד לדין. אבל היי, גם כסף מהשכרת אולמות זה חשוב.

• הבועה
• סינמטק תל אביב
• עיריית תל אביב
• ימין קיצוני
• שבעה באוקטובר
• ג'נוסייד

ניצחון חילוני: ועדת התכנון העירונית של עיריית תל אביב-יפו ביטלה אמש את אישור תוכנית הבניין ברחוב קליי, אליו הייתה אמורה לעבור ישיבת מעלה אליהו הממוקמת בצפון הישן של תל אביב. כזכור, העירייה התכוונה להעביר לרשות הישיבה את בניין בית הכנסת הקטן ברחוב ולאפשר הגדלה מאסיבית שלו למבנה בן שבע קומות ויותר מ-3,000 מ"ר שישרת מאות מבני הישיבה החרד"לית ויאפשר את הגדלת הקהילה שלה בתל אביב עד כדי הכפלתה ויותר. העברת הישיבה מהמבנה המשרת אותה כיום ברחוב הנרייטה סולד נדחתה בשנתיים לפחות, בעירייה החלו לחפש חלופות, אך ראשי הישיבה הודיעו כי לא יקבלו כל חלופה שאינה במרכז העיר.

>> צפו: "להט"ביסטן במדינת ישראל" בחסות עיריית ת"א-יפו
>> מדוע תומכת עיריית תל אביב-יפו בישיבה אנטי-להט"בית?

ההחלטה מגיעה לאחר מאבק תושבים עיקש שכלל קמפיין מימון המונים מוצלח ומספר הפגנות נגד הישיבה, שהיא למעשה התנחלות אמונית בלב העיר ששמה לה למטרה לשנות את אופייה של תל אביב. עיקר הזעקה יצא נגד קיצוניותה של הישיבה, הנחשבת מקורבת לפלג החשוך של הרב טאו ומפלגת נעם – שאירחה רבנים מרצים שהטיפו לתלמידים נגד אורח החיים התל אביבי והלהט"בי באופן הגובל בהסתה,כפי שכבר דווח כאן בטיים אאוט בעבר. סגניו של ראש העיר, מיטל להבי, חן אריאלי וראובן לדיאנסקי (שפוטר מאז על ידי חולדאי לאחר שהכריז על ריצה לראשות העיר), הודיעו בסוף מרץ כי יתנגדו לאישור התוכנית וחגגו אתמול את ההחלטה.

לא לישיבה משיחית בשכונה ליברלית. סגני רה"ע לדיאנסקי ולהבי בהפגנת התושבים

"רק בזכות המאבק הציבורי הנחוש של התושבים ובזכות המאבק הפוליטי והתכנוני שהובלתי נגד החלטת ועדת התכנון העירונית להקים את ישיבת מעלה אליהו באיזור כיכר המדינה, הצלחנו לקלקל לחולדאי את הדיל שנרקם עם הישיבה החרד"לית מבלי שהתושבים שותפו או ידעו על הנושא", אמר לדיאנסקי, "מדובר בשכונה בעלת ציביון חילוני שאיננה מעוניינת ו/או צריכה לקלוט מוסד תורני בסדר גודל כל כך גדול. זהו מאבק ערכי והוא מהווה נקודת ציון בשמירה על תל אביב חילונית". סגנית ראש העיר להבי הוסיפה כי "חשוב להדגיש, האיום על השכונה לא הוסר, ואמשיך לגלות עירנות כדי למנוע פגיעה בצביון החיים הליברלי של תושבי השכונה. ממשיכים במאבק".

ממטה המאבק במשיחיים, שהוקם כדי להיאבק נגד הגרעינים התורניים של הימין החרד"לי שנשלחו להתנחל בשכונות חילוניות בכל רחבי הארץ, הכריזו בתגובה לדרישת הישיבה לקבל מבנה חלופי במרכז תל אביב ואמרו ש"מקומגם לא במרכז העיר, לא בפרברים ולא בשום מקום. נעיף את כל המאחזים המשיחיים שבאו לעשות לנו המרה – מתל אביב ומכל מקום. גמרנו להיות החמורים שלכם". נמשיך לעקוב.

• הבועה
• עיריית תל אביב
• ימין קיצוני
• ראובן לדיאנסקי
• מיטל להבי

כבר בדקה הראשונה למאיר רובין התפלק. "במעבר בין הכנסת לבית המשפט העליון", הוא אמר. "אפשר לראות את ההבדל בין מסורת ותרבות דמוקרטית של שיח, הכל ירוק; לבין מקום שבו לא צומח עשב. הסיפור הישראלי הוא של המוסד הזה, שבו באמת לא צומח עשב", הוא הלך בתיאטרליות על העץ שעמד עירום ברחבה שהפרידה בין הכנסת לבית המשפט, "תסתכלו, כלום, אפילו תפוז סיני לא מצליח לצמוח פה. אין פה כלום".

מאחורי הפרצוף היפה של רובין, שמייצר חזות אפולוגטית וכזו ש"מחפשת הידברות", מופיעה הדורסנות של קופל. זו שאמרה בקול ברור שאם זה לא יעבור עכשיו – זה יעבור עוד כמה שנים

רובין אמר את הדברים לאסף ליברמן – אחד העיתונאים הטובים בתקשורת הישראלית דהיום – בפתח הסרט "מכון-שלטון", שפתח את העונה השביעית של תכנית התחקירים "זמן אמת" בתאגיד השידור הישראלי. וזו, הרי, בדיוק התפיסה של המכון שהוא מייצג: כזו שרואה את הכנסת (זו שבה יש רוב, כיום, לקואליציה הימנית-קיצונית והדתית ביותר שידענו אי פעם) בתור גן פורח וירוק, ואת בית המשפט (זה שעוד נשאר נאמן לעקרונות הליברליים, שהקואליציה מתנגדת – שלא לומר בזה להם) בתור מדבר צחיח שבו לא צומח אפילו תפוז סיני. מהדיבורים על "עגלה מלאה" ו"עגלה ריקה", עברנו להשוואות בין עצים מלאים לעצים ריקים. התקדמנו.

מאיר רובין הוא מנכ"ל פורום קהלת, אותו "פורום מחקר ומעשה", שלהפך לכוח המניע מאחורי ה"רפורמה" שקורעת בימים אלה את מדינת ישראל לגזרים. הסרט, שאותו ביים חן לנדאו, מנסה להיכנס לקרביים של הפורום – לנסות ולהבין מהו אותו גוף משפיע, שמכווין את כל מה שמתנהל סביב השלטון בשנים האחרונות ומעורב כמעט בכל מהלך משמעותי של המדינה. אבל למרות העשייה המשמעותית והמעורבות שגם הוא מודה בה, רובין מוביל קו של הצטנעות במקרה הטוב – והיתממות, במקרה הרע. הוא לא מודה בכך שבעצם, יסודות ההפיכה המשטרית נכתבו במידה רבה בידי פורום קהלת; הוא מגלגל את האחריות לאחרים, מסביר שהם רק "גורם מייעץ", לא כזה שמוביל.

וזה נוח מאוד לרובין, כי זה מציג אותו – ואת הגוף שהוא מנהל – כמעין גוף בלתי מזיק. עוד מכון מחקר שמתנהל בשיח הציבורי, ומנסה לקדם יוזמות שהוא מאמין בהן. אבל רובין – באופן שמאוד נוח לו – מתעלם מהכוח האדיר שהארגון צבר, מתעלם מההשפעה שלו, מתעלם מהכיוון שאליו פורום קהלת חותר בהתמדה. אם תרצו, זה בדיוק הפער בין רובין והפנים התמימות שהוא מנסה להציג – לבין הרוח החיה האמיתית של הפורום, פרופסור משה קופל, שכנראה בצדק סירב להתראיין לסרט בעצמו.

כי קופל, מה לעשות, אומר את האמת: פורום קהלת, באופן כוחני, חמוש במאות מיליוני דולרים של תורמים רפובליקנים ואוונגליסטים קיצונים מארצות הברית, מנסה לשנות את אופיה של המדינה. מדמוקרטיה ליברלית – למשהו אחר. למה בדיוק? כאן הדעות חלוקות, אבל ברור שזה יהיה משהו ששומר על העליונות של אנשים שדומים לראשי הארגון – כלומר, גברים יהודים לבנים שמרניים ודתיים – ופחות לכל היתר שנמצאים מחוץ לגדר, שם, איפה שעומד העץ העירום הזה של בית המשפט. האנשים ההם שבעד ליברליזם, שמאמינים בחופש ושוויון, שחושבים שלכל אדם יש את הזכות לחיות על פי דרכו.

אחד הדברים המרתיחים הוא השימוש הכוזב של פורום קהלת במונח "חופש הפרט". כן, לכאורה הם מגיעים בגישה ליברטריאנית לגמרי – כזו שרוצה להפחית, שלא לומר להעלים, את מעורבות הממשלה בחיי האזרחים. מאמינים ב"מדינה קטנה". הפחתת מסים. הפרטת מערכת החינוך. באותה נשימה, ובאותה זרוע כוחנית ממש, הם מקדמים "רפורמה" שתשים בידי אותה מדינה כוח שלא היה בידיה אי פעם – שליטה מוחלטת על שלושת הרשויות וביטולן דה פקטו.

"חירות הפרט" שעליה מדברים אנשי קהלת גבוהה גבוהה נחשפת כאן במערומיה. הם לא מעוניינים באמת בחופש פרט, כזה שמגיע לכולם ולכולן כזכות בסיסית – כולל נשים שמנסות להתגייס לקורס טיס או זוג חד מיני שרוצה לאמץ ילד. במקרה כזה הם יהיו הראשונים לתמוך בבית משפט עצמאי וחופשי. הם פשוט רוצים חירות לפרט שהוא הם – גברים סטרייטים דתיים ועשירים, שמאמינים בסט ערכים מאוד מסוים, שהוא במקרה זה ששולט היום במדינה באמצעות הקואליציה הנבחרת.

מאחורי הפרצוף היפה של רובין, שמייצר חזות אפולוגטית וכזו ש"מחפשת הידברות", מופיעה הדורסנות של קופל. זו שאמרה בקול ברור שאם זה לא יעבור עכשיו – זה יעבור עוד כמה שנים, כשהשמאלנים הליברליים יברחו לברלין או סתם יתאדו מעל פני האדמה והרוב של הימין הדתי יתבצר ויתחזק. כשהדמוגרפיה תהיה לצידם. במלים אחרות – תדברו כמה שאתם רוצים בבית הנשיא, תסכימו לא תסכימו, בסוף אנחנו ננצח. זו בדיוק הזחיחות שעצרה את ההפיכה או לפחות עכבה אותה. שיכרון הכוח של הימין הדתי לאחר הבחירות האחרונות, הביא את אנשיו למסקנה שמעכשיו הם יכולים לעשות מה שהם רוצים. הם באמת סבורים שרוב מזדמן של 64 חברי כנסת מספיק כדי לעשות בדורסנות ובאלימות את מה שהם חלמו עליו כל השנים: להפוך את מדינת ישראל למדינת יהודה.

ולכן "מכון-שלטון" הוא סרט מכעיס. הוא מבהיר מעבר לספק שלמרות החזות התמימה, אנשי קהלת יודעים בדיוק מה הם רוצים. הם הבהירו את זה מפורשות, גם אם מאיר רובין יכחיש את זה מעכשיו ועד מחרתיים. עכשיו נשאלת השאלה מה יעשה מי שהדמוקרטיה הישראלית כן חשובה לו. מה יעשה מי שמאמין שלכל אדם, ללא קשר לדת, גזע או נטייה מינית יש זכות לחיות כאדם חופשי? מה יעשה מי שמאמין שמדינת ישראל חייבת לשמור על הערכים הדמוקרטיים היסודיים שבשמם היא הוקמה – יסודות החירות, הצדק והשלום?

המחנה שעמד מנגד התעורר, את זה אפשר לראות כל שבוע בכיכרות וברחובות, אבל עדיין לא גיבש דרך אמיתית משלו, כזו שתעמוד מול האינטנסיביות והערמומיות של פורום קהלת ותבהיר למי שחשב אחרת, שהציבור הליברלי בישראל לא יעלם, לא יתקפל ולא יחפש דרכונים זרים, וימשיך לעמוד נחוש ככל שיצטרך מול כל מי שמנסים לקבור את מדינת ישראל החופשית. זה הלקח שלי מתצוגת התכלית של פורום קהלת ששולט במדינה: אנשים ששונאים את הממשלה, ומצד שני מקדשים אותה. שטוענים בשם חופש הפרט, אבל פועלים לריסוקו. אסף ליברמן עשה עבודה טובה בחשיפת הצביעות הזו. את המסקנות תצטרכו להסיק בעצמכם.

• ביקורת טלוויזיה
• כאן 11
• מחאת הדמוקרטיה
• ימין קיצוני