אין כמו הבניינים הציורים והאסתטיים של שכונת נווה צדק. נכון, היא גם מגנט לזוגות שרוצים צילומי חתונה קלישאתיים, אבל הסמטאות שמזכירות עיר אירופאית עתיקה ושמורה הם סימן היכר תל אביבי מובהק. בדיוק על התמהיל הזה, בין הקיטש של נווה צדק לתל אביביות שסביבה, נבנתה מסעדת דוט החדשה. הנוף שמשתקף מהחלונות הגדולים מראה את הבניינים האלגנטיים כבעיר אירופאית, וההמולה מסביב מזכירה לנו שאנחנו ממש בתל אביב. מקום מקומי, מסעדת שף אינטימית, והחשבון הגבוה הבא שלכם.

>>לוסיה בשמיים: בית הקפה האהוב לא נעלם, רק השתכלל ל"קפה בלפור"

מסעדת דוט נפתחה בימים אלה להרצה בנווה צדק, על חורבותיה של "NG – מקום של בשר" שנסגרה בתחילת המלחמה. החזון אומר מסעדת שף אינטימית ורומנטית, בעלת קו בוגר, יוקרתית ואלגנטית. השף הוא דותן שלום, לשעבר "צ'אקרה" ו"מחניודה" הירושלמיות, ועם רקורד של כמה שנים כשף פרטי בארוחות עסקיות. ואיתו כבעלים נמצא המסעדן המנוסה ארז פורטל (TYO, סושיאל קלאב), שבחרו לפתוח מסעדת יקרה לכיס הישראלי באזור היוקרתי של נווה צדק, למרות שמה בין תל אביב 2024 לתיירים בכלל. שאלנו אותם אם הם לא חששו.

"החשש הוא בליט אין במסעדנות", מסביר פורטל. "אני כבר שנים בזה, ותמיד יש צל של חשש, אבל הרעיון הוא לא לתת לו לנהל אותך, אלא להיות מודע אליו ולהתנהל יחד איתו. בסופו של דבר גם עכשיו אנשים יוצאים לאכול ולבלות, ואנחנו אופטימיים. חייבים להיות".העיצוב האירופאי והחלל הנאה, לצד אווירת החו"ל של השכונה הסובבת, מספקים חוויה שאולי, אם תצמצמו את העיניים, תגרום לכם להרגיש כאילו אתם בחו"ל. היי, גם ארוחה יקרה במסעדה יוקרתית יכול להרגיש זול ליד כרטיס של אל על.

התפריט של דוט ניחן בקו קלאסי ולא מתחכם מדי, שמקפיד על טריות ואיכות חומרי הגלם. בזירת המנות הראשונות והבניים תמצאו – וזהירות, הנה מגיעים המחירים – סביצ'ה ספייסי דג לבן משתנה המוגש עם לחם קלוי ואיולי (92 ש"ח), סשימי טונה אדומה, קרם עגבניות כתומות, פלפל צ'ילי אדום וזעתר (88 ש"ח), קרפצ'יו פילה בקר, וינגרט בלסמי, קרם תפוזים, צנונית, שאלוט וצ'ילי (82 ש"ח), מנת פולנטה, מחווה למנה האייקונית של מחניודה בה עבד השף (72 ש"ח). יש גם שקדי עגל על קרם זוקיני, נענע ולימון (96 ש"ח), קבב לוקוס עגבניות מגי, כוסברה, בצל סגול, לבנה עזים (98 ₪), סיגר כבד אווז כבד עוף וטחינה (78 ש"ח).

למנה העיקרית תוכלו להתלבט בין ריזוטו זעתר ופרמז'ן (84 ש"ח),כיסוני ריקוטה גבינת עזים ופקוריניו בחמאת שמנת ולימון (94 ₪), אנטריקוט 500 גר' על העצם רוטב יין אדום (305 ש"ח) או פילה בר ים על פניני זוקיני ברוטב חמאת לימון ומרווה (168 ש"ח) הקינוחים מתחלפים במקום יום יום, ולא נכנסו עדיין לתפריט באופן קבוע אבל, אנחנו יכולים להבטיח שיהיה מתוק, ושזול לא יהיה לכם כאן. נווה צדק נשארת נווה צדק.
עין גנים 9, ימים א'-ש', 19:00-23:00

• אוכלים שותים
• נווה צדק
• מסעדות חדשות

דניאלה ג'וליה טראוב היא דוקטורנטית ליחסים בינלאומיים, מרצה וסופרת. בימים אלה רואה אור ספרה "מרלין האדומה" שמגולל תרחיש דיסטופי (או שמא?) שבו איראן כובשת את ישראל, ומחתרת מיוחדת קמה כדי לחלץ את השטחים הכבושים בחזרה. שיהיה בהצלחה לכולנו, אה?

>>אוכל אותנטי ומלון שמרגיש כמו כנסיה ישנה. העיר של אסף ארדה
>>הפסיכולוגית השקטה ודרינק מברלין בתל אביב. זאת העיר של שחר מרום

1. דיזנגוף סנטר ויער הפיות

כשאני נכנסת לדיזנגוף סנטר אני נזכרת בילדות שלי. גרתי במודיעין ועבורי תל אביב הייתה העיר הגדולה אליה אחי, החברות שלי ואני היינו נוסעים לבד החל מגיל 12. עלינו על אוטובוס, מצוידים בבקבוקי מים ושטר של מאה שקל לכל אחד (אז זה בהחלט היה מספיק). היינו רואים סרט בכיכר דיזינגוף ואז ממשיכים לסנטר לבקר בחנות יער הפיות. שם היינו מטיילים בין המדפים, קונים לעצמנו פיה קטנה ומדמיינים שזהו פורטל לעולם של קסם. בהמשך, אורטל טיורין ואני כתבנו ספר (שלא פרסמנו) בשם "יער הפיות". היום, כל פעם שאני נכנסת לסנטר, למרות הלחץ והעומס שבו, אני נרגעת, נאחזת בפיסת ילדות שמובילה אותי לעולם של קסם.
דיזנגוף 50, בניין B מפלס שער 6

2. שכונת הדר יוסף

נכון שזה לא מגניב, אבל זה הבית שלי בתל אביב. קיבוץ קטן באמצע עיר רועשת. כשעמדתי לעבור לעיר, הייתי אמורה להיכנס למעונות של אוניברסיטת תל אביב עם תחילת התואר השני שלי בדיפלומטיה ובטחון. ידיד שלי, שגר בהדר יוסף, התעקש שאבוא לראות בית קטן עם גינה ועץ תפוזים בשכונה שלא הכרתי. בטוחה בצדקת דרכי, עמדתי על כך שהמעונות גם זולים וגם נכונים לי, אבל הוא לא הרפה, וטוב שכך. ברגע שראיתי את השכונה ואת הבית, התאהבתי. וזה המקום הבטוח שלי מאז.

3. שכונת נווה צדק

אני אוהבת דברים יפים, היסטוריה, אירופה הקלאסית, ארכיטקטורה כפרית. נווה צדק היא התגלמות כל אלה ולרגע קטן כשאני מטיילת שם או יושבת בבית קפה, אני מרגישה שאני בכפר קטן באיטליה ליד המשפחה שלי (המשפחה של אבא שלי מכפר ליד פירנצה). אני רוקדת בלט ומודרני מאז שאני קטנה והיינו מגיעים פעמים רבות למרכז סוזן דלל. הייתי מסתכלת על הרקדניות ורוצה להיות כמוהן כשאגדל. לא המון השתנה מאז.

4. חוף הים

נכון, לא מאוד מקורי אבל החיים שלי עמוסים עם המון לחץ. כשאני מרגישה שזה יותר מדי, אני מגיעה מוקדם בבוקר לחוף (לרוב לחוף בוגרשוב) ויושבת מול הים. אני לרוב בן אדם שלא מסוגל לשבת בשקט ולא לשנייה אחת. מערבולת של רגשות, מחשבות וצורך בעשייה. אבל שם, אני יכולה להתנתק לרגע, לשאוף את אוויר הים פנימה ואחר כך להתעמת עם שאר העולם.

5. כיכר רבין

מאז השיפוצים קצת פחות נעים שם, אבל אני עדיין אוהבת את הכיכר. לידה נמצא הסטודיו שלי "סטודיו נעים", בו אני רוקדת בלט ועושה יוגה כבר שנים. הוא מוקף בבתי קפה כמו הבייקרי והמקום המושלם לדייטים או לערב עם חברות – שאטו שועל. לאחרונה גם גיליתי את חנות הנייר יולטה והבנתי שהרבה כסף לא יישאר לי אחרי הגילוי המרהיב הזה. אני אוהבת לשבת שם אחרי שיעור יוגה בשישי בבוקר ולחוות את התנועה של האנשים, השמש וההרגשה שהעיר הזו חיה באמת.

מקום לא אהוב בעיר

אני לא חושבת שיש אזור בעיר שאני לא אוהבת. אני חושבת שהשיפוצים הם הכרח בכדי שיהיה לנו אפילו יותר טוב בעתיד. הם סימן להתפתחות. בנייה ועושר של עיר וזה חשוב. רעש המסיבות של העיר הוא חלק בלתי נפרד ממנה ולא הייתי רוצה שזה ישתנה. אני חושבת שהעירייה מתפקדת טוב, בהכרח טוב בהרבה מעיריות אחרות. גרתי בכמה מקומות בישראל, כולל ירושלים, יוהנסבורג שבדרום אפריקה, רומא ודבלין וביקרתי בעשרות מדינות, ומבחינתי תל אביב היא אחת הערים הטובות בעולם. לא הייתי רוצה לגור במקום אחר פרט אליה. אני אדם רגשי ותל אביב מייצבת אותי, היא קורצת לי כל בוקר "הכל בסדר, תתנחמי בי". וזה עובד לי.

השאלון

אירוע תרבות מהזמן האחרון שסידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
הסדרה “The New Look” על בית דיור ושאנל בזמן מלחמת העולם השנייה. הדמות של דיור כל כך עדינה וגדלות הנפש שלה ריגשה אותי. כל פרק בסדרה על רקע המלחמה הנוראית ההיא גרמו לי לבכות. דיור יוצר מתוך החורבן הזה עולם של בדים, צבעים ותקווה. של יופי. עולם חדש שנולד מתוך ההרס והמוות. זו סדרה שעזרה לי גם בימים האלה שלנו. גם במקרה שלנו, יהיו צבעים אחרים אחרי האדום, השחור והאפור של המלחמה.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"עפיפונים" של רומן גארי. למרות שהספר עוסק במלחמת העולם השנייה בצרפת, הוא כתוב בתמימות דרך אהבה אינסופית. כאילו שהדמויות מסתכלות על המוות אבל לא רואות אותו. למרות שהיהודים הם לא מרכז הסיפור, גארי מדבר עליהם מדי פעם בספר בכבוד ובעדינות. ראיית העולם שלו קסומה בעיניי.

לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
בזמן המלחמה השקנו את הספר שלי "מרלין האדומה" שעוסק בכיבוש איראן את ישראל. הספר מתמקדת בדמותה של מרגלת אמריקאית, מרלין, שנשלחת להסתנן אל שורות האויב. לכן ליאורה פרידן, מייסדת "כריכה – סוכנות לסופרים", ואני החלטנו להקדיש את ההשקה של הספר לגיבורות מלחמת חרבות ברזל. את הערב הנחתה אנה ארונוב, רונה קינן שרה וגיבורות המלחמה נסרין יוסף ומורן טדגי דיברו. כל הרווחים של הערב נתרמו לעמותת "חמניות" שמטפלת ביתומים – מאז תחילת המלחמה נוספו ילדים רבים לרשימה זו.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
כל המילואימניקים והמילואימניקיות התל אביבים מבחינתי. אלה שיש להם חברות הייטק ועוזבים הכל כדי להילחם בשטח. אלה שעוזבים את הבית, את הילדים, את הנוחות של העיר הזו, כדי שלנו, כחברה, יהיה טוב יותר. חלקם נמצאים שם חודשים רבים ובזכותם אני מאמינה שהעם הזה, אחרי שהכל יגמר, רק יצמח, יתעצם ויהיה טוב יותר.

מה יהיה?
אני לא מאמינה שיש דבר חדש שקורה כעת. היהודים תמיד רבו ביניהם והאויבים שלנו תמיד ניסו להשמיד אותנו ותמיד נכשלו. תמיד שנאנו את המנהיגים שלנו, גם מימין וגם משמאל ושום דבר לא שונה הפעם. לפני כמה חודשים, כשהכל היה חשוך נורא, הייתי במסיבה. היה רגע אחד בו כל מי שהיה בחדר התמסר לחלוטין למוזיקה, סוג של פורקן שכזה, שחרור מוחלט, הקלה, שמחה אמיתית.

חשבתי לעצמי שעם שעבר כל כך הרבה רע בשנה האחרונה, ומסוגל לשמוח כך, להיאחז בחיים בתאווה שכזו – הוא עם שיעבור כל דבר. זה בניגוד מוחלט לאויבנו שמקדשים מוות. באמצע המועדון בכיתי כי ידעתי שהכל יהיה בסדר וכמו שאחרי כל פוגרום, אחרי השואה, קמנו ובנינו את עצמנו – כך גם יקרה עכשיו. אנחנו לא נאחזים ברחמים עצמיים, לא בעבר ולא במוות, אלא בחיים ובמימושם.

• העיר שלי
• המלצות של מקומיים
• כיכר רבין
• נווה צדק
• הדר יוסף
• דיזנגוף סנטר
• חוף הים בתל אביב

בתל אביב לא נותרו הרבה שטחים פתוחים, ואחד האחרונים והמוזנחים שבהם נמצא בין נווה צדק לשכונת נגה בצפון יפו, באזור הכי אטרקטיבי בעיר ועל אדמה ששווה מיליארדים. פרט לפארק התחנה הוא כולל בעיקר מגרשי חנייה ופחונים, ומהווה תזכורת אחרונה לפינוי ולנישול של שכונת מנשייה בין שנות החמישים לשנות השבעים של המאה הקודמת. ועכשיו, אחרי כמעט 50 שנים שבהם היה סוג של שטח הפקר עירוני ופצע אורבני, אושרה ביום חמישי תוכנית "מרחב מנשייה" שצפויה לגאול את האזור מייסוריו.

>> כמה את יאפא: המקום הכי יפה בתל אביב עומד להיות יפה יותר

לאחר שנים ארוכות של תכנונים, דיונים והתנגדויות, אושרה התוכנית בוועדה המקומית לתכנון ובנייה בתל אביב, ועכשיו אפשר לדמיין את העתיד: המרחב המשתרע בין רחוב קויפמן במערב, רחוב ברנט מצד מזרח ומסילת הקו האדום מדרום יכיל למעשה שכונה קטנה חדשה, עם בניינים בגובה 8 קומות שיכילו 640 דירות וחזיתות מסחריות בקומת הקרקע, בתי מלון שיכילו 746 חדרים נוספים להיצע העירוני, רחובות חדשים שישתלבו ברשת הרחובות הקיימת ו-52 דונם של שטחי ציבור (מתוך כ-120 דונם בסך הכל) הכוללים כיכר עירוניתית חדשה, שטחים ציבוריים פתוחים, מבני מוסדות ציבור ושטחים מסחריים.

המשולש החדש של תל אביב? הדמיית מרחב מנשייה (הדמיה: דרמן ורבקל אדריכלות)

במרכז התוכנית "ציר ירוק עירוני" בתוואי המחבר את המשך רחוב שלבים אל רחוב קויפמן, שלאורכו יונחו מעברים רציפים להולכי רגל אל חוף הים ויחברו סופסוף את דרום העיר אל החוף לאחר נתק של עשורים. על פי תוכנית המתאר העירונית, לפחות 30 אחוז מהשטח צריך להיות מוקדש למלונאות, אך נראה כי מסביב לתנאי הזה נעשו מאמצים גדולים למקסם את התועלת לציבור הרחב. כחלק מהתוכנית, המבנים לשימור בפארק התחנה ובמתחם מוזיאון בתי האוסף של צה"ל (שפונה מהמקום ב-2019 לטובת מימוש התוכנית) ישארו במקומם.

מיקומו של המתחם בין נווה צדק לשכונת נגה מבטיח בוודאות כי עם אישור התוכנית יזנק ערך הקרקע, השייך לעיריית תל אביב-יפו, רשות מקרקעי ישראל ובעלים פרטיים, ושכונת היוקרה שתיווצר כתוצאה מכך עשויה למשוך בעיקר תושבי חוץ ואוכולוסיה חזקה שתסכים לשלם הרבה על המיקום האטרקטיבי. בתוכנית המתאר המקורית לאזור, אגב, הייתה אמורה להיסלל במקום אוטוסטרדה עם מחלף ושלל מגדלי משרדים ומלונות, כך שמבחינת התושבים מדובר בשיפור דרמטי. בעירייה ממתנים כעת לתיקוף התוכנית על ידי רמ"י, ובשלב זה לא ברור מתי יתחילו העבודות באזור.

• הבועה
• עיריית תל אביב
• פארק המסילה
• מתחם התחנה
• נווה צדק
• יפו

>> סער צפריר הוא מעצב פנים ישראלי זוכה פרסי עיצוב בינלאומיים, מעורב בפרויקטים נדל"ניים בערים מרכזיות באירופה ובדרום אמריקה ונחשב לאחד ממעצבי המלונות והמסעדות המבוקשים בעולם. "ב-7.10 הייתי ברומא בחתונה של חבר", הוא מספר. "התעוררנו בבוקר אחרי אין סוף טלפונים וכמובן שאי אפשר היה לשמוח בחתונה". יומיים אחר כך הוא ובת זוגו חזרו לארץ. "למעשה ב-6.10 נכנסנו להיריון", הוא מסגיר. למרות המצב, המשרד שלו נמצא כיום בתקופת שיא והוא עובד על פרויקטים בפורטו ריקו, קוסטה ריקה, אתונה, מלטה, בריסל, ברלין ועוד. בלונדון הוא מתכנן שתי מסעדות לשף מאיר אדוניבפרויקט חדש שייפתח בשנה הבאה.

>> זאת העיר שלנו: 7 טיפים של אלופים שקיבלנו השבוע בתל אביב
>> הדירה שחיפשנו: 12 הדירות הכי יפות שראינו בתל אביב ב-12 חודשים

1. Noema

אני מאוד אוהב את רחוב נחלת בנימין, במיוחד את אזור המדרחוב הטקטי החדש. המסעדה החדשה נואמה מהממת בעיניי מבחינת האוכל, העיצוב והאווירה – כל החבילה. אני זוכר שלפני כן היו שם בר קטן ומסעדה ועכשיו החלל מדהים ומתכתב עם טרנדים בעולם. יש שם בר גדול ושולחן לישיבה משותפת, הכי חו"ל שיש.
נחלת בנימין 59

2. העיר הלבנה

אני מת על המסעדות ובתי הקפה בעיר הלבנה ועל המבנים לשימור, שהם ייחודיים ברמה עולמית. לא ראיתי משהו דומה בחו"ל ועל אחת כמה וכמה את השילוב בין אדריכלות הבאוהאוס למגדלים. הם מתערבבים אחד בשני כמקשה אחת וזה מה שיפה בעיניי, למרות שאני מעדיף את הבניינים הישנים. חבל שרק בודדים יכולים לגור בהם.

3. חוף הים (בעיקר חוף גורדון)

אני גר במרחק שבע דקות הליכה מהים ומגיע אליו לפחות שלוש פעמים בשבוע לעשות ספורט. אני אוהב להתכוונן לשעת השקיעה, רץ ועושה קירקוע – מתחבר אל החול ברגליים יחפות ומחדש אנרגיות.

4. נווה צדק

כמעצב פנים אני מתרגש בכל פעם מחדש כשאני מגיע לנווה צדק. היופי האדריכלי והבוטיקים הקטנים יוצרים אווירה של אירופה בלב והשקט מרגיש כמו חו"ל. גרתי 11 שנים באמסטרדם ולונדון ונווה צדק מזכירה לי כפר בתוך עיר.

5. קפה מרטיני

הבעלים של קבוצת קפה האנוי רצו להקים מסעדה איטלקית ופנו אלי דרך האינסטגרם כשעוד גרתי בחו"ל. ניסינו להביא משהו שאינו דיזינגוף ואינו ישראל בכלל, ולשלב את רשת Big Mamma, שהדגש בה הוא על עיצוב, עם Chiltern Firehouse, בר קוקטיילים בתוך מלון שהוא המקום המועדף עליי בלונדון. ניסיתי לחבר את ההשראות ועשינו שם משהו מאוד מיוחד, למשל לכסות את הרצפה בשטיח. אלה דברים שלא קיימים בתל אביב.
דיזינגוף 130

מקום לא אהוב בעיר

חד משמעית אבן גבירול – תמיד פקוק שם ולא נעים לנסוע ולא ללכת ברגל. מאז החפירות הוא הפך למין רחוב ללא מוצא שלעבור בו נעשה סיוט, למשל אם אני רוצה לנסוע להרצליה לשחק טניס. וכל זה נמשך כבר שנה. גם את הנת"צ אני לא מבין – הרי אין אוטובוסים בשבת, למה לא לפתוח אותו בסופי שבוע לרכבים פרטיים? בנתיבים האחרים נוצר עומס תנועה כשבנת"צ עוברות בקושי שתי מוניות.

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
ההופעה של טונה בהיכל מנורה. הלכתי עם האחייניות שלי, בנות 17 ו-15, ומעבר לכך שהוא מוזיקאי מחונן – הופתעתי מההטרוגניות של הקהל. היו שם אנשים צעירים ולא צעירים וכולם ידעו לשיר את המילים. זה היה מדהים ומרגש.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
כל מה שהיה עם עדן גולן באירוויזיון – כוח של ילדה קטנה מול עולם שלם. מה שהיא עשתה היה פשוט וואו וכשהקהל נתן לה ניקוד גבוה זה היה מטורף. אם שמים את הפוליטיקה בצד, זה מראה שהרוב איתנו. שרוב העולם מבין שהשבעה באוקטובר קרה, ושלא רק אנחנו לא בסדר.

לאיזה ארגון או מטרה אתממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
יש לי חברים מלונדון שאימצו יחידת שריון. אחרי פרוץ המלחמה נסענו לעשות לחיילים על האש, ואת חלקם החברים הטיסו לכמה ימי נופש למלון שבבעלותם. לכן לדעתי הכי חשוב לתרום לחיילים, למשפחות החטופים ולשיקום הניצולים. אנחנו לא עושים די עבורם.

מי התלאביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
לניצולי המסיבה, למשפחות החטופים ולחיילים – יש כל כך הרבה. עליהם צריך להיות הפוקוס. אני מחפש להעסיק מעצבי ומעצבות פנים שנפגעו במלחמה ומזמין אותם לשלוח קורות חיים.

מה יהיה?
אני מאוד אופטימי ומאמין שיהיה טוב. אני חושב שיחזירו את החטופים בקרוב, המלחמה תיעצר ויהיה הסכם שלום עם סעודיה. אני יודע שאני בדעת מיעוט וצריכים לקרות כמה דברים אצלנו כדי שזה יקרה, אבל לדעתי זו הפעם הראשונה שיפרוץ שלום. בדרך כלל שלום קורה לאט לאט ואני חושב שהפעם הוא הולך לפרוץ באופן מהיר ויסודי.

• העיר שלי
• עיצוב פנים
• נחלת בנימין
• העיר הלבנה
• חוף גורדון
• נווה צדק
• קפה מרטיני
• אבן גבירול

מסעדת פופינה שבהובלת שף אוראל קמחי קיימת כבר מעל עשור, שבמונחי מסעדה תל אביבית זה אומר בערך חצי יובל. המסעדה ממוקמת בנווה צדק, ומתאפיינת בקו מהודק ובמנות בטכניקות ייחודיות, המבטאות מחשבה מחוץ לקופסה. כעת חונכת פופינה אחות חדשה – סוג של מחשבה מחוץ לקופסה – בדמותו של פופ-אפ בר יין לחודשי הקיץ שיתמקם בצמוד אליה, ויציע מנות נפלאות עליהן חתום קמחי לצד מגוון יינות קלילים ומהנים, והכל תחת שם ייקי להפליא – בקרוב ללכת להשתכר בקלאס באיטה.

>>הבר החדש של אנשי הבסטה יהיה "הכל חוץ מבר יין", ועוד חדשות אוכל

אוראל קמחי הוא אדם שאשכרה אוהב לארח, וזו לא סתם קלישאת אוכל שחוקה – מלבד הארוחות במסעדה, הוא נוהג לארח בצהרי שבת בביתו חברים ומשפחה באופן תדיר. באירוחים הללו נוהגת החבורה לשתות יין טוב, לנשנש גבינות ונקניק, ולקשקש בצוותא, וקמחי חשב כיצד יוכל לתרגם את החוויה הזו גם למקום בילוי שיוצא מגבולות הבית. התשובה היא כמובן בר יין. איזה קטע, בדיוק בתקופה שזה הטרנד.

"איטה היא בר יין, עם מגוון יינותשאנחנו אוהבים לשתות ואוכל שאנחנו אוהבים לאכול", מסביר קמחי בהודעה לתקשורת. "היא צעירה, עוקצנית, חצופה ונגישה. איטה היא השבתות בצהריים אצלי בבית, היא חברים ומשפחה שנפגשים לרגע של נחת. מתחילים בגבינות ונקניקים עם לחם טוב, שותים כוס יין קלילה ואט אט מתקדמים ליינות עמוקים יותר, והאוכל בהתאם יוצא מהטאבון או ישר מהטיגון כדי לספוג את האלכוהול. זה בסדר אם הרוטב יטפטף. אתם בבית, תרגישו בנוח, תתרווחו, זה הכי חשוב"

בשלב זה התפריט מציע תריסר יינות מקומיים ומהעולם, שמוצעים במחירים נגישים באופן יחסי – והיופי שתוכלו לנסות אותן הן ככוסות (42-63 ש"ח), והן כבקבוקים (150-268 ש"ח). מלבד היין, מצאנו מנות מקוריות ומסקרנות שהולמות את הדרינק, אך גם עומדות בפני עצמן: צלחת גבינות מקומיות עם קונפיטורה וקרקר דגנים (78 ש"ח), קרודו חזה אווז עם קרם הדרים מעושן וסלסת זרעי חרדל (68 ש"ח), פוקאצ'ת טרטר דג עם גבינת קשיו, סלק צהוב, סלסת פקאן ועלי גפן (68 ש"ח), ספרינג רול מטוגן ממולא בבקר, שום קונפי, בצל מקורמל, ויניגרט תפוזי דם, חסה וכוסברה (74 ש"ח), בפאלו מאשרום – מנה של פטריות חורש בבלילת בירה, צ'ילי מותסס, קרם גבינה כחולה, סלרי וגזר. ויש גם ספריבס חזיר פריך במיסו עם עלי חזרת וחרדל, בצל סגול מוחמץ וצנוניות כבושות (96 ש"ח).

לקינוח של כל הנשנושי יין האלו, תמצאו טארט פלאן עם קרם פטיסייר אפוי, אשכולית אדומה וגלידת למנון גראס (54 ש"ח) או מוס שוקולד עם פרלינה פקאן, קראמבל פקאן ושמן זית, מוס שוקולד וטוויל קרמל (54 ש"ח). מהתפריט ניתן לראות שאכן, לא מדובר בתפריט גנרי ושגרתי של בר יין, אלא בתפריט ייחודי ונועז שמאפשר לטעום את טביעת אצבעו של השף מחוץ למסגרת של ארוחה במסעדת הגורמה, אלא באופן קליל וקז'ואלי יותר.

כל הצבע הזה מתרחש, כמובן, באחת השכונות הנעימות יותר בעיר, וגם שם המקום קורץ למקורותיו – איטה היא למעשה האישה שבזכותה יש בכלל חלל מתאים למסעדה. בשנת 1915 עלתה איטה כץ לישראל, ובנתה את ביתה בנווה צדק. לרבות הימים, הבית הזה הפך למקום בו שוכנת פופינה, ועכשיו גם הבר שעל שמה. המקום יפתח החל משבוע הבא, וישאר כאמור רק לאורך חודשי הקיץ – ומניסיון שלנו, אם פופ-אפ כזה מצליח, הוא גם נשאר. מי יודע, אולי גם רוחה של איטה תבוא.
אחד העם 3, להזמנות:03-575-7477

• אוכלים שותים
• בר יין
• נווה צדק
• פופינה