קטע, בדיוק שבוע לפני שידור הסרט על סטטיק, כבר שודרה הפארודיה עליו. ובאופן מפתיע, הפארודיה הזו הופיעה בסאות' פארק. אז נכון, כנראה שיוצרי סאות' פארק לא ראו את הסרט של סטטיק, וסביר שהם אפילו לא יודעים מי הוא ראפר הפופ הישראלי הזה – ובכל זאת הם הצליחו לעשות פארודיה על הסרט היח"צני שלו, שבוע לפני שבכלל שודר. זה קטע כמה מהר הם מצלחים להגיב לאירועים במציאות.

https://www.youtube.com/watch?v=QtQKFaP_XvU

הפרק, שנקרא "סיבוב הפרטיות העולמי", לא צוחק ישירות על סטטיק, אלא מתמקד בנסיך הקנדי ואשתו – פארודיה ברורה על הנסיך הארי ומייגן – שיוצאים למסע יח"צ קדחתני ברחבי העולם כדי לצעוק שהם רק רוצים פרטיות. האירוניה ברורה כבר משם הפרק, אבל זה היסטרי לראות איך הזוג המלכותי מפגין ברחבי העולם וצועק למגהפון "אנחנו רוצים פרטיות", ואז מספר שהיתה לו כוויית קור בזין. מאוחר יותר בפרק מגלים את הסיבה שהניע את הזוג המלכותי לצאת לקמפיין יחסי הציבור הזה: זו בכלל היתה חברת ניהול המותג המזדיינת שלהם שאמרה להם לעשות את זה.

בנאום הסיום של קייל, הרגע בו סאות' פארק תמיד מחדדת את המסר שלה, הוא אומר על חברת המיתוג שהם "אומרים לכם לצמצם את עצמכם למוצרים במקום לאנשים כדי להיות באמת מובנים ואהובים. לא הייתם רוצים שאנשים יחבבו אתכם עבור עצמכם במקום עבור מי שהם רוצים שתהיו?". וזה בדיוק הריח שעלה מהסרט "לירז – הגירושים הכפולים של סטטיק" ששודר אמש (ג') בקשת. זה הוא סרט "דוקומנטרי" (חחחח) שנוצר על ידי חברת גרוס הפקות, הלוא היא החברה שניהלה את המותג סטטיק ובן אל, ועכשיו מנהלת רק את סטטיק.

הפרומואים, במסורת קשת, הבטיחו הרבה ג'וס. בפועל, קיבלנו סרט יחסי ציבור לאלבום החדש שלו, "לירז", שיצא לפלטפורמות הסטרימינג שעה וחצי אחרי שהסתיים הסרט. היה גם הרבה ג'וס, אבל זה פשוט המס שסטטיק היה צריך לשלם כדי לקבל ספוט פריימטיים בשביל פרסומת בת שעה וחצי לאלבום. הוא כבר נמצא לא מעט זמן באור הזרקורים של קשת, הוא מכיר את הנוהל – הנה כמה סגירת קצוות לסיפורים רכילותיים, ריבים עם בן אל, תגובה נחרצת לשמועות, מפגש מרגש עם ההורים, דמעות, דמעות, דמעות. עכשיו בואו תשמעו את האלבום שלי.

ושלא תחשבו שהוא הקורבן פה, למרות שהסרט בהחלט מנסה להציג אותו ככזה. הוא משחק את המשחק הזה נפלא, נחשף בפני המצלמה בכריזמה הכל כך חביבה שלו, מגולל סיפור טוב כמו שרק ראפר יודע, מדבר באופן מכובד על בן אל (בזמן שבפועל קצת זורק אותו מתחת לגלגלים) – וסך הכל יוצא מהסרט הזה "אמיץ", "חשוף" ו"חדש". אבל כל זה רק מיתוג. כמו לפתוח מסעדה אסייתית בלב קניון ולקרוא לה אותנטית. אני מאמין לדמעות שסטטיק הזיל מול המצלמה אחרי שצפה בסרטון החתונה שלו, אבל המוכנות להיחשף מול מצלמה הופכת לחסרת כל ערך אם רגע אחרי שמים שיר מהאלבום כפרומו (כולל שם השיר ועיצוב שמדמה ניגון בסטרימינג, כדי להזכיר שמיד זה בחוץ).

באחת מהפסקות הפרסמות, רגע לפני שסטטיק סוף סוף ביצע את גרסתו ל"נשבע לך לא בוגד", פתאום סטטיק קפץ לי כדי לספר שלאחת מחברות התקשורת יש סיבים. למה כולם רוצים להגיד לי עכשיו שיש לכם סיבים? בכל מקרה, זה הזכיר לי בדיוק מה הוא סטטיק. גם כשהוא נחשף על רגעיו הכואבים ביותר, ואין ספק שהיו כואבים, הוא אורז אותם בחזרה בתור הזדמנות שיווקית. קייל מסאות' פארק אמר את זה בנאום הסיום שלו יותר טוב משאוכל להגיד בעצמי: "לכולנו יש את הפגמים שלנו, אלוהים יודע שלי יש. אבל אם אנחנו רק מנסים להציג ולשלוט בתדמית שלנו בשביל שאנשים יראו – אז אנחנו רק פרופורמרים במקום בני אנוש".

• המסך
• ❤ תרבות
• סטטיק
• סטטיק ברבי
• סטטיק ובן אל תבורי
• קשת

נדמה כאילו עברו עשורים מאז ששלישיית סטטיק, בן-אל וג׳ורדי נפגשה לראשונה במסגרת השיר ״#דוביגל״ של רון נשר. השנה הייתה 2015 וסצינת המוזיקה המיינסטרימית הישראלית הייתה שונה מהותית ממצבה כיום. מוזיקת פופ אמיתית הייתה קיימת רק בשוליים, בעוד שתחנות הרדיו ניגנו אך ורק "מוזיקה ישראלית" – "מזרחית" ו"אשכנזית".

סטטיק ובן-אל היו מהראשונים בארץ שהשכילו להבין את כוחה של יוטיוב, ובאמצעותה הצליחו לכבוש את הקהל הצעיר עם שירים כמו "ברבי" ו"כביש החוף" מתחת לאפם של עורכי ומבקרי המוזיקה. בעוד קודמים להם יצרו פופ-בעברית, כזה שנשמע כמו פופ אמריקאי מתורגם, סטטיק ובן-אל מצאו את הנוסחה לפופ ישראלי אמיתי. הם הצליחו לשלב את המכנים המשותפים הרחבים ביותר בחברה הישראלית: "מה שמדבר אל הישראלים זה באס עם סלסולים", הם אמרו וצדקו.

עם זאת, כל אמן פופ ששואף להגיע רחוק צריך לדעת שמוזיקה טובה היא תנאי הכרחי אך לא לא מספיק. פופ צריך לבוא עם ויז'ואל. סטטיק ובן-אל הבינו גם את זה וכבר בתחילת דרכם גייסו צלע נוספת ומשמעותית – הבמאי רומן בוצ'אצקי. בוצ׳אצקי ביים את הקליפ ל"סלסולים" והצליח בתקציב של ישראל לתת תחושה של חו"ל.

הפריצה של סטטיק ובן-אל והגעתם אל לב המיינסטרים התחילה למעשה את מה שאפשר לקרוא לו תקופת הרנסנס של הפופ הישראלי, שנמשכת עד היום. לצידם פרצה גם נועה קירל ויחד הם פתחו את הדלת עבור שלל כוכבי פופ כמו אגם בוחבוט, מרגי, אלה לי שחר סאול ונונו. כיום הפופ הישראלי הוא תעשיה צומחת וספק גדול אם כך היה המצב ללא סטטיק ובן-אל.

ככל שהתחרות התגברה כך גם התמתנה הפופולאריות של הצמד. בשנים האחרונים יותר ויותר סינגלים שלהם עברו מתחת לרדאר וזכו להצלחה בינונית בלבד. אותה הנוסחה שהביאה להצלחתם החלה להיות בעוכריהם. השירים החלו להישמע דומים מדי ותבניתיים מדי והסאונד לא הצליח להתחדש ולחדש באופן משמעותי. השניים נראו בעיקר בתכניות ריאליטי ובקמפיינים, ונראו כמי שכבר רואים את הסוף ומנסים לעשות כמה שיותר כסף כל עוד ניתן. גם הניסיון לקריירה בחו"ל שהתחיל כהבטחה גדולה הפך לניסיון כושל כשהתברר ששום סכום כסף של חיים סבן לא יצליח לקנות הצלחה בינלאומית.

דווקא בשנה שעברה התרחש מיני קאמבק כאשר יצא "אפס מאמץ", שכעת אפשר בהחלט להכריז עליו בתור השיר הטוב ביותר בקריירה של הצמד. מאז "אפס מאמץ" אף סינגל, כולל אלו עם עומר אדם, לא הגיעו להצלחה בולטת במיוחד ותחושת המיצוי הורגשה מתמיד. אל תחושת המיצוי האומנותית הצטרפה שרשרת של אסונות יח"צ (שכוללות את הפרידה של סטטיק לצד שלל שמועות רכילותיות ואת הקלטות האימים של בן-אל), שסימנו את המסמר האחרון בארון הקבורה של הקריירה שלהם כצמד. בין לבין היו גם ריבים בין השניים מאחורי הקלעים, הופעות שהתבטלו ועמוד תאורה שקרס במהלך הופעה. בדיעבד, אם הפיצול היה מתרחש לפני כשנה, זאת הייתה חגיגות ניצחון. כעת, חגיגות הסיום של סטטיק ובן-אל מרגישות כמו אירוע של חוסר ברירה כשברקע כינור קטן משמיע מנגינה עצובה.

קשה לראות איך בן-אל יוכל אי פעם להצליח שוב במיינסטרים הישראלי. מבחינה מוזיקלית לסטטיק קיים פוטנציאל אדיר לקריירת סולו מוצלחת, אך יצטרך קודם לקחת תקופת צינון ולהתאושש מאסונות היח"צ. על אף הטון הצורם בסיום, חשוב לזכור ולהזכיר את השפעתם האדירה של סטטיק ובן-אל (וג'ורדי!) על המוזיקה הישראלית, ואת העובדה שאמנים רבים כיום חבים להם את הקריירה שלהם. אתם עוד תתגעגעו אליהם.

>> עוד ב-2018 זיהינו את הסדקים: העובדה המטרידה ב"גומיגם"
>> עם כל הכבוד לסטטיק ובן אל, סנופ דוג בא לכל מי שמשלם
>> איזה תה אמרתם? "נמסטה" של סטטיק ובן אל כולל מסר חתרני

• ❤ תרבות
• מוזיקה
• פופ
• סטטיק ובן אל תבורי
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 910 // הלילה הזה

אחרי שורה של פרשיות וחרושת שמועות, עכשיו זה רשמי – סטטיק ובן אל נפרדים. שבע שנים אחרי הלהיט הראשון שחיבר בינהם, "#דוביגל", צמד הפופ המצליח הודיע על סיום דרכם המשותפת, איך לא, בפוסט אינסטגרם. "הגיע הזמן שנעשה לכם קצת סדר בכל השמועות והבלגן ששמעתם", כתב סטטיק בפוסט שפרסם היום בבוקר. "החלטנו שנינו שהגיע הזמן של כל אחד מאיתנו לצעוד בדרך משלו. (…) אנחנו מרגישים שהגענו למיצוי מוסיקלי של הפרויקט ובא לנו כל אחד בנפרד לחקור את עצמו ולהביא לכם מוסיקה חדשה ופורצת גבולות, ממש כמו שעשינו לפני שבע שנים".

הפיצול של השניים הגיע לאחר תקופה לא פשוטה לצמד הפופ, על רקע ניסיון הפריצה הלא מי יודע מה מוצלח לחו"ל, פרשיית סטטיק ואלה לי, ההקלטות של בן אל לאורטל עמר, הפסקת הקמפיין שלהם עם שטראוס ואפילו פרשייה שלא באשמתם – עמוד תאורה שנפל אמש (ד') במהלך הופעה של הצמד באילת, ופצע מספר ילדים. בקיצור, השניים ככל הנראה הבינו שיש קללה על ראשם, והגיע הזמן להפריד כוחות.

סטטיק ובן אל היו (עדיין מוזר לכתוב כך) אחד מהרכבי הפופ המצליחים בתולדות ישראל, כאשר במהלך שבע השנים האחרונות הוציאו שורה של כ-23 סינגלים מחוץ לאלבום, שני מיני אלבומים (אחד מהם עם עומר אדם) וכעשרה שירים באנגלית שיועדו לקהל בינלאומי, במהלכם שיתפו פעולה עם פחות או יותר כל אומני הפופ הגדולים של ישראל וגם כמה אומנים בינלאומיים מרשימים, בינהם בלאק אייד פיז, ג'יי בלאווין, פיטבול, 24kGoldn וסנופ דוג. על פי הפוסט של סטטיק, נראה שהשניים מתכננים להמשיך בקריירה עצמאית. אנחנו לא מודאגים, ג'ורדי יחכה להם.

• מוזיקה
• ❤ תרבות
• סטטיק ובן אל תבורי
• פופ
• פרידה

הבוקר (א׳) הושק במפתיע מיני-אלבום חדש של סטטיק ובן אל יחד עם עומר אדם שנקרא ״לכאורה״. ״לכאורה״ כולל שלושה שירים חדשים של השלישיה, כולם בהפקתו של ג׳ורדי. שיתוף הפעולה הזה היה כמעט בלתי נמנע. גם עומר אדם וגם סטטיק ובן אל הפכו בשנים האחרונות למעצמות פופ, שהצליחו להוכיח המשכיות למרות תקופות של עליות ומורדות.

השנה האחרונה הייתה מורכבת עבור עומר אדם והגיעה לשיא שלילי אם יציאת השיר ״קאקדילה״, שספג מטח של ביקורות זועמות שלא הצליחו להוציא אף מילה של חרטה מצד הזמר. סטטיק ובן אל לעומת זאת הגיעו לשיא חדש בקריירה כאשר ״אפס מאמץ״ שלהם הפך לאחד מהלהיטים הגדולים שידעה המדינה בשנים האחרונות לצד הניסיונות הלא מאוד מוצלחים לפרוץ מעבר לים.

כשמדובר באמנים כל כך מצליחים ומשמעותיים שיתוף הפעולה שלהם צפוי לייצר להיט בומבסטי ומרהיב. התחושה כעת היא שלהיט אחד מדהים ויוצא דופן לא הצליח להיווצר, ולכן קיבלנו שלושה שירים לא רעים במקומו. השיר הראשון ״אל תדליק אותי סתם״ והשיר השלישי והאחרון ״לכאורה״ דומים מאוד זה לזה. שניהם משלבים מוזיקת דאנס אלקטרונית והיפ הופ עם קצת סאונדים ים תיכוניים, ובעיקר מאוד לא מחדשים.

שני השירים הללו הם שירי סטטיק ובן-אל קלאסיים וכאלו שלא מחדשים דבר. כאשר משווים אותם לשיר כמו ״סלסולים״ שהוציא הצמד לפני כמעט 6 שנים, ניתן לראות שמעט מאוד השתנה מאז ועד היום. ההפקות נהיו יותר מהודקות, כישורי הראפ של סטטיק הלכו והשתבחו אך הנוסחה כמעט ולא השתנתה. מה שעוד משותף לשני השירים זו העובדה שעומר אדם פשוט מיותר בהם. בשניהם הוא נבלע תחת הפקה בומבסטית שאינה מתאימה לו, ואם השירים היו יוצאים בלעדיו כנראה שהם לא היו פחות טובים.

השיר האמצעי ״אהבתי לך״ הוא הבולט מבין השלושה. כמו מעין גרסה ישראלית לקלאסיקות האייטיז Just the Two of Us, ״אהבתי לך״ הוא שיר דיסקו רגוע, נעים ומתקתק. בשיר הזה השירה של עומר מקבלת מקום ראוי בפרונט בעוד שדווקא תפקידו של בן-אל הופך למעט מיותר. למרות זאת השיר הזה הוא בהחלט הטוב ביותר ואולי היחיד מתוך מיני האלבום עם פוטנציאל להפוך ללהיט משמעותי.

אם יש משהו שסטטיק, בן-אל וג׳ורדי היו צריכים ללמוד מההצלחה הפנומנלית של ״אפס מאמץ״ היא שהקהל מאס בנוסחה קבועה. הדרופים, הביטים של הטראפ והאלמנטים הים תיכוניים שמגיעים מדי פעם כאילו כדי לצאת ידי חובה – כל אלו כבר מוצו. הקהל צמא יותר מאי פעם למוזיקת פופ טובה, אך הסטנדרט עלה. הוא מצפה לחידושים ולהרפתקנות.

שיתוף הפעולה של עומר אדם עם סטטיק ובן אל הוליד שלושה שירים לא רעים אך לא הביא בשורה של ממש. עומר אדם בעיקר עובר בתור גלגל שלישי כשסטטיק ובן אל נצמדים לרוטינה הקבועה שלהם במקום למצוא את נקודת האמצע המוזיקלית ביניהם ובינו.

• ❤ תרבות
• ביקורת מוזיקה
• סטטיק ובן אל תבורי
• עומר אדם
• מוזיקה ישראלית

הקריירה הבינלאומית של סטטיק ובן אל תבורי נמצאת תחת בניה כבר כ-4 שנים, וביום שישי הקרוב (11.2) הצמד צפוי להוציא שיר בפרופיל גבוה, יחד עם שני כוכבי ראפ – האחד הוא ליל בייבי, אחד מהשמות החמים ביותר בז'אנר, שבאמתחתו שירים עם דרייק, קניה ווסט, דה וויקנד וג'יי קול; השני הוא לא אחר מהראפר האגדי סנופ דוג, או סנופ דוגי דוג, או סנופ ליון, תלוי בתקופה. סנופ הוא אגדת היפ הופ חיה, הראפר המזוהה בעולם (בדמותו ובקולו) וללא ספק שם מרשים, אבל יותר מכך, הוא אדם שלא יכול או מוכן לסרב לקצת כסף.

לפני כחצי שנה שרשור טוויטר הפך לויראלי על בסיס משפט, "סנופ פשוט עושה הכל", ותחתיו מגוון רחב של צייצנים פרסמו תמונות של סנופ דוג צץ בעיסוקים שונים ומשונים לאורך 30 שנות הקריירה שלו: מאמן פוטבול, מתאבק WWE, זמר גוספל, טבח, שוטר ב"חוק וסדר", יינן, דמות במשחקי מחשב ואפילו פרזנטור של קורונה (אל תדאגו, הבירה). אבל מעבר לכך, סנופ גם נודע כמחזיק התואר הבלתי רשמי "הראפר שמתארח בהכי הרבה שירים", עם יותר מ-1,200 פיצ'רים שונים, בינהם שיתופי פעולה עם אומנים מ-38 מדינות. כן, חלק מהם מאוד מוזרים. כן, ריכזנו את המוזרים ביותר. וכן, סטטיק ובן אל הם אפילו לא הישראלים הראשונים שעושים איתו שיר.

סנופ והישראלי

ההזיה הראשונה מגיעה קרוב מאוד לבית, או כמו שסנופ אומר, מלונג ביץ' עד תל אביב. אל תתביישו בעובדה שאתם לא מכירים את עדיאל טיירי, או ADL, זמר פופ-מזרחי שבעיקר מתהדר בכך שחימם את ג'ניפר לופז ומאלומה, אבל לא הוציא שום דבר מאז השיר המוזר הזה שבו סנופ מצולם על רקע גרין סקרין, מתחיל את הבית שלו אחרי השורה "עושה עוד סלפי לאלבום", ומספק תרומה עצלנית לשיר שנשמעת מאולתרת במקום.

סנופ ובוליווד

ב-2008 סנופ התארח בשיר הנושא של קומדיית האקשן הבוליוודית המצליחה "Singh Is Kinng", כולל בית כללי במיוחד על זה שסינג הוא המלך, קצת ריקודי גנגסטרים עם רקע רקדניות בוליוודיות וכמובן, הזדמנות ללבוש מלתחה בוליוודית צבעונית שאיכשהו על סנופ נראית מפוצצת סוואג.

סנופ והסופר מודל

שיר הדאנס-פופ הזה יצא רק לפני כמה שבועות, והוא כבר הפך לאחד מהשת"פים המוזרים יותר של סנופ. לשיר על צ'אי עם דוגמנית העל היידי קלום? סנופ באמת יכול לעשות הכל.

סנופ ולהקת הבנים של ניקולודיאון

הראפר חוזר משנת 2099 לעבר (כלומר, 2011) כדי לקחת את חברי ביג טיים ראש, להקת הבנים האמיתית שגם כיכבה בסדרה המתוסרטת "ביג טיים ראש", בחזרה לעתיד. העתיד, אגב, נראה בדיוק כמו ההווה רק עם הולוגרמה של סנופ דוג ורחפנים מבחזרה לעתיד. מה עוד צריך לדעת?

סנופ וכוכב הנוער מהאייטיז

כאילו שניסיון הקאמבק המוזיקלי של כוכב האייטיז קורי פלדמן לא היה מספיק מוזר בפני עצמו, הוא היה צריך לגרור את סנופ למטה יחד איתו לאחד מהאלבומים הגרועים של העשור הקודם. "Go 4 It!' על הקליפ הקרינג'י שלו, נשמע כמו אינטרפרטציית דאבסטפ-מטאל לשיר של חקיין מייקל ג'קסון. בשלב הזה זה כמעט בלתי נמנע שתהיה הופעת אורח של סנופ די-או-דאבל-ג'י.

סנופ וקומיקאי העבר

זה לא יוצא דופן שראפר משתף פעולה בשיר עם קומיקאי, אבל מה שהופך את השת"פ הזה למוזר הוא לא רק שסנופ הקליט אותו עם הקומיקאי הבוטה, הדוחה והלפעמים טיפה גזען אנדרו דייס קליי, אלא העובדה שהוא הקליט איתו בערך עשור אחרי שקליי היה רלוונטי. רציתם שיר דאנס ניינטיזי דוחה שמשום מה יצא רק בשנת 2000? אה, לא? לא נורא, זה מה יש.

סנופ והמקסיקנים

לא אשקר, אני די מחבב את שיתוף הפעולה החמוד הזה בין סנופ ולהקת הבנדה המסורתית (סוג של ז'אנר מקסיקני שנשמע כמו מריאצ'י עם אינספור כלי נשיפה) Banda MS. הגרוב המקפיץ מתאים בול לסגנון הנינוח של סנופ ואם תשימו אוזן, תוכלו אפילו לשמוע אותו מרפראפ כמה שורות בספרדית. זה עדיין לא הופך את זה לפחות מוזר.

סנופ ותאונת הרכבת האנושית

שנת 2011 היתה עמוסה מאוד לצ'ארלי שין – הוא הורשע בתקיפת אשתו, הועף מהתפקיד הרווחי שלו ב"שני גברים וחצי", יצא למלחמה מלוכלכת ופומבית מאוד כנגד יוצר הסדרה צ'אק לורי ובאופן כללי נראה בשילוב בין קריסה טוטאלית למאניה קיצונית. בתווך, הוא הספיק לשתף פעולה עם סנופ בשיר הזה, שמתבסס על קאצ'פרייז שלו מאותה התקופה, "Winning", אם כי בדיעבד לא ברור מה בדיוק שין תרם לשיר. אולי היה עדיף לעשות אחד על טייגר בלאד.

סנופ ו-52 סאבג'. כן כן, זו לא שגיאה.

למה שסנופ דוג יעשה שיר עם ראפר הגיוני כמו 21 סאבג' כשהוא יכול ללכת ישר לכוכב הויראלי שמכונה 52 סאבג' כי מדובר בראפר בן 52 עם שן אחת? אל תהיו מגוחכים. זה סנופ דוג, הוא פשוט עושה הכל.

• מוזיקה
• סטטיק ובן אל תבורי
• ירדן ג'ורדי
• סנופ דוג