>> הוואדי שהפך לפארק ובית הקפה שהתניע כיכר // העיר של תאי ישר
>> המרכז הכי אינטימי וחנות על סף סגירה // העיר של יעל ורטהיים סואן

1. עזרא גבאי // שוק לוינסקי

כשאני עושה קניות, אני פשוט נוסע ממקום למקום ויודע בדיוק איפה יש כל דבר שאני אוהב. בגבאי שבשוק לוינסקי יש המון ממה שאני מחפש, ובמחירים הכי טובים. למרות שאני גר ביפו, אני מגיע לשם במיוחד כדי לקנות שמן זית, תבלינים, ועוד מוצרים מכל העדות. המלצה אישית: תמיד תשאלו את גבאי מה הדבר הכי מעניין שהוא הביא לאחרונה – הוא תמיד יפתיע אתכם בהמלצה זהב.

2. קובה התרנגול

כשאני באזור שכונת התקווה, אין מצב שאני לא עובר שם. זה מקום יחסית חדש מהשנים האחרונות. ההמלצה שלי היא לקחת כמה סוגי קובה – מטוגנת, מאודה, וקובה תפוחי אדמה עם סלט עגבניות חריף. הטעם פשוט מושלם. אני מכיר המון מקומות בסגנון, אבל שום דבר לא משתווה למקום הזה.
האצ"ל 64

3. לבונטין 7

עוד לפני תפקידי כמנהל אמנותי של המקום הופעתי המון בלבונטין. אבל בשלוש השנים האחרונות נחשפתי שם לכל כך הרבה מוזיקה שונה ואמנים שונים. הווניו הזה מציע 70 הופעות בחודש, שזה פשוט מטורף.המקום תמיד מרגיש מלא – גם כשלא מגיעים הרבה אנשים וגם כשמגיע קהל רב. הוא מאפשר לאמנים המופיעים להרוויח כסף בצורה ראויה. ושרק ימשיך. בשנה האחרונה לבונטין פתוח גם בצהריי היום בתור חומוסיה עם עוד מנות, את המנות ג׳וליה מכינה (שהיא בכלל מצרפת) ויש לה יד כה טובה. ממליץ מאוד.
לבונטין 7

4. גן הפסגה

עוד כשמיקה, כלבתי האהובה, הייתה בחיים, הייתי לוקח אותה לשם לרוץ. זהו גן עצום ונקי עם המון ירוק ונוף לים. המקום מציע שקט ומרחב – דבר שקשה מאוד למצוא בעיר. זהו המקום האהוב עליי כבר לפחות עשור.

5. רחוב רבי חנינא

בתוך כל הרעש והעומס של שוק הפשפשים, יש את רחוב רבי חנינא. כשנכנסים אליו מרגישים את אבק הקסמים. אפשר לעצום את העיניים ולדמיין את טוסקנה. האדריכלות המשומרת מדהימה, והגינות הקטנות קסומות.

מקום לא אהוב בעיר:

נווה שאנן, הצד של מזרח פלורנטין, זה אזור שאני באופן אישי לא מחבב בעיקר בגלל בעיית החולדות – מה שקורה שם פשוט הזוי. התדירות שבה נתקלים בחולדות וחתולי רחוב היא זהה. כשאני הולך שם אני מעדיף ללכת על הכביש, רק כדי לא לבעוט בטעות בחולדה עצומה על המדרכה הצרה. הלוואי שיהיה פתרון לבעיה הזו כדי שאפסיק להיגעל בכל פעם שאני הולך לבקר חברים באזור.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
היייתי ב"טווס" של בנימין יום טובוהיה נורא משמח.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"מאסטר שף". מנתק אותי מהכל.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
אין ספק שהאנשים שהכי צריך לעמוד לצידם בעת הזו אלומשפחות החטופים.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
רועי טרגן, לא משנה מה קורה באותו יום, מתקפה מאיראן, לבנון, תימן, עזה או סוריה , האיש ממשיך לפקוד הופעות, לצלם לעלות לתייג. השראה.

מה יהיה?
אני מאמין בטוב, ב"נס", השיר החדש שהוצאתי, אני ממש מדבר את זה – על הכוח שיש בזימון, של להכין את השטח ולהאמין שמשהו טוב בדרך לחיים שלך.

• העיר שלי
• לבונטין 7
• שוק לוינסקי
• קובה
• גן הפסגה
• שוק הפשפשים
• נווה שאנן

בתפקידו כברומטר קולינרי, שוק הכרמל משקף טרנדים ומגמות וגם את יוקר המחייה. על רקע מציאות שבה קילוגרם פירות קיץ ו/או שווארמה כבר חוצים את רף 50 השקלים, נפתח ספוט אוכל רחוב שמוכיח שאפשר אחרת. "הדוכן העיראקי של רוני" הוא שלוחה של "רוני בשרים", דוכן אוכל קטן שהוקם לפני 40 שנה, והתפתח למסעדה עממית של ממש. הבעלים סול אגיר, בנו של רוני, איתר דוכן פנוי, ופתח מזנון לאוכל עיראקי ביתי במחירים שנעלמו מזמן מהנוף. לדוגמה: קובה מטוגנת ב-10 ש"ח, קובה חמו, בורגול ופטטה, סמבוסק וסביח – 20 ש"ח. "למה שלא יהיה זול", עונה רוני בשאלה לשאלה איך אפשר למכור אוכל בתמחור נמוך כל כך. "למה צריך לקחת על שווארמה 48-50 ש"ח. לא צריך להיות גנבים. למה מוכרים סביח ב-30 ש"ח? בסך הכל ביצה, חציל, חומוס ופיתה. לא צריך לעשוק את האנשים".

התמחור הנמוך הוא סימן היכר של "רוני בשרים" – קבב, שניצלים ופרגיות ב-40 ש"ח, ופלאפל ב-20 ש"ח, מושכים לקוחות קבועים ומזדמנים שמבינים בביס הראשון שהדיל פשוט משתלם. במסעדה אין חדרי קירור ומחסנים, ולכן הירקות והבשר מגיעים היישר למטבח, לשימוש באותו היום. הדוכן העיראקי החדש נהנה מהקרבה למסעדה, ומקבל מדי בוקר סלט כרוב וסלט ירקות, חומוס, טחינה ועמבה – כולם מתוצרת בית.

הבשר וחומרי הגלם נקנים בשוק, ונשות המשפחה אמונות על הגלגול, הבישול והטיגון. המאכלים והתוספות מוצגים בוויטרינה נוצצת מניקיון, והיד נשלחת כמו מאליה, כי במחיר כזה אין צורך לחשוב פעמיים. רעבים במיוחד? לכו על סביח בלאפה, או לאפה במילוי שתי קובות, סלטים ורטבים ב-35 ש"ח. בעודף משטר של 50 תוכלו לקנות עוד קובה.
הכרמל 36, ראשון-שישי 08:00-18:00

• חדשות האוכל
• אוכלים שותים
• סביח
• קובה
• הכרמל

תקשיבו לנו ותקשיבו לנו טוב: יש סיכוי טוב מאוד שגם אם אתם תל אביבים כבר 20 שנה, אתם עדיין מפספסים את שוק התקווה ואת כל האוכל המצוין שיש בו. אז נכון, קצת מוקדם בשבוע לדבר עכשיו על לעשות תוכניות לפנות את בוקר שישי ולחצות את איילון לטובת סיבוב בשוק הזה (אבל כשתעשו זאת, יש לנו את המדריך בשבילכם), אבל יש לנו חדשות טובות שרלוונטיות מאוד כבר עכשיו לכם היום בצהריים של עוד יום שהוא לא בדיוק חורף, אבל הוא גם בטח לא קיץ, בקיצור – יום ממש טוב לטרוף לצהריים קערה של קובה סלק צפות במרק ורדרד חם, או אולי בכלל לטרוף קובות מטוגנות עם מילוי בשרי מעולה? כל האופציות האלו ועוד רלוונטיות לכם עכשיו כי יש שחקן חדש בוולט והוא חביב מרכז הקובה. או מרכז הקובה של דוד חביב. או מרכז הקובות של דוד חביב – בקיצור, כמה קובות, ככה גם שמות.

ניב טובול, שסקר עבורנו את שוק התקווה (במדריך שהלינק שלו מופיע בפסקה הקודמת), כתב עליו כך: "לבקר בשוק בלי לחטוף קובה חם? זה לא מתקבל על הדעת. מזל שבהמשך השוק תמצאו את מרכז הקובה של דוד חביב, שם ניתן למצוא כמעט את כל הספקטרום של הפלא הזה שנקרא קובה – מבושלות במרק או מטוגנות, מאורז או מסולת, לצד טחינה סמיכה וסלט חריף. כולן מחכות חמות על הדוכן, בלי שם אפשרות להתעלם מהן. ההמלצה כאן היא לקחת קצת מכל סוג, לטעום ממגוון המעטפות והמילויים של הקובה, לצד טחינה וסלט עגבניות בצל ופלפל חריף. מנעד הטקסטורות ועוצמת הטעמים של הקובה הזה היא ללא ספק תצוגת תכלית של אוכל שוק כמו בספרים". ועל הדרך יש גם סמבוסק, סיגרים, קציצות ירק (מעולות) ואפילו קצת שיפודים, אבל עם כל הכבוד – אתם פה בגלל הקובה.

מנה מומלצת?קובה סלק היא כנראה הסלב של עולם הקובות, אבל אנחנו אנשים של קובה חמוסטה בלב החמצמץ שלנו (50 ש"ח לצלחת של 4 יחידות, עם מרק ואורז כמובן). וכמובן כל המטוגנות למיניהן (10-25 ש"ח לחתיכה, אבל הן גדולות).
יש אופציה לטבעונים?בהחלט. גם הקובה סלק וגם הקובה חמוסטה מגיעות בוורסיה טבעונית עם מילוי פטריות (50 ש"ח, כנ"ל), ויש גם קציצות ירק וסמבוסק במילוי חומוס (15 ש"ח ליחידה) – הן לא מסומנות ספציפית כטבעוניות ומההיכרות שלנו עם המנות האלו באופן כללי יש סיכוי לא רע שיש בהן ביצה, אבל הן בהחלט בטיחותיות לצמחונים שבינינו.
איך מזמנים?וולט,תןביס,משלוחה.
ואם לא בא לי? אין שום בעיה – רוצים קלאסיקה מסוג אחר לגמרי?קחו את ההמבורגר של המיטבר. עוד דברים? ובכן, יש מלא ברשימתהמשלוחים הכי טובים בתל אביבשלנו.

• מה מזמינים היום
• אוכלים שותים
• שוק התקווה
• קובה

• Facebook
• Twitter
• Email

חודש אוקטובר הוא זמן לחוץ בקולינריה הניו יורקית. לא, לא בגלל החגים אלא בגלל הפרסום הצפוי של מדריך מישלן ובו רשימת המסעדות שהרוויחו, שמרו או חלילה איבדו כוכב. לפני שזה קורה ממש ביום שני הבא, פרסם המדריך הצרפתי את הרשימה לשנת 2020 של Bib Gourmands – מסעדות שמגישות אוכל ברמה גבוהה תמורת סכום של פחות מ-40 דולר כולל מס וטיפ. ברשימה המכובדת, שמייצגת את המגוון שמרכיב את סצנת המסעדות בעיר, נמצאת Kubeh – מסעדה בגריניץ' וילג' עם מטבח ים תיכוני במובן הרחב של המילה.

בתפריט אפשר למצוא שקשוקה ומלאווח, סביח ושווארמה, חומוס, לאבנה ואפילו שניצל. במחלקת המנות הראשונות בולט קובה מטוגן במילוי מסורתי של בשר וצנובר ובגרסה צמחונית במילוי אפונה ושמיר, כי בכל זאת ניו יורק. לקובה במרק מוקדשת מחלקה נפרדת, שמונה ארבעה סוגי מילוי שמייצגים מחוזות ומדינות במזרח התיכון: סיסקה כורדי (בשר בבישול ארוך); מילוי סורי מדג בקלה פרא בתיבול כוסברה וכמון או בשר טלה טחון, אורז ומנתה; ומילוי פטריות צמחוני שמיוחס למטבח העיראקי. אחרי הקובה בוחרים את המרק: חמוסטה, סבזי פרסי וטומיה – מרק על בסיס עגבניות, מתנה ועראק. המחירים לא רחוקים מבתי קובה בירושלים ואור יהודה, 17-19 דולר למנה.

מאחורי המסעדה שמוגדרת כ-hand crafted middle eastern food עומדת מלאני שורקה, שפית ניו יורקית עם שורשים ישראליים ופרסיים. שורקה בישלה אצל השפית הישראלית המצליחה בניו יורק עינת אדמוני, ולפני כן עבדה בביסטרו בלת'אזר וב-Laduree בסוהו. לקראת הרכבת התפריט היא ביקרה בישראל ובישלה במסעדות ובבתים עם נשים שמתמחות בהכנת קובה. עוד לפני מישלן גילה את המסעדה מגזין TimeOut ניו יורק, שכלל אותה ברשימת המסעדות המזרח-תיכוניות הטובות בעיר לצד המזנון, נור ו-Taïm של אדמוני. אם עד עכשיו הניו יורקרים הכירו אוכל ישראלי רק מהזווית העילית שלעגבניה ב-24 דולר, מעכשיו הם יכולים באותו סכום לקנות ארוחה הרבה יותר משביעה, אותנטית ומנחמת.

Kubeh, 464 Ave of Americas (NEAR WEST 4TH ST. & UNION SQ STATIONS), New York, NY 10011, https://www.eatkubeh.com

• חדשות האוכל
• אוכלים שותים
• מסעדות בניו יורק
• קובה
• מישלן

• Facebook
• Twitter
• Email

עם סבתא עיראקית מצד אחד וסבתא שבדית מן הצד השני רקח אמיר קרונברג את המנה שהפכה להיות המזוהה ביותר עם מסעדת גדרה 26 המנוחה.

המנות האיקוניות של תל אביב שעדיין מוגשות בעיר

הקראק פאי האגדי של M25

החומרים (ל-5 מנות):

לבצק:

1 כוס סולת

1 כוס בורגול דק מושרה בכוס מים קרים

1 כפית מלח

למילוי:

1 גליל גבינת עזים

½ כוס בשר סרטנים מפורק (טרי או קפוא)

½ כוס שרימפס קצוצים דק

2 כפות עירית קצוצה

1 כף שמן זית

מלח

למרק:

1 בצל לבן

1 גזר

2 גבעולי סלרי

1 פקעת שומר

1 יחידה כרישה

2 כפות תימין קצוץ

¼ כוס ברנדי

1 כף רסק עגבניות

1 כפית פפריקה מתוקה

2 ליטר ציר דגים או סרטנים

½ כוס שמנת מתוקה

1 כפית סוכר

מלח ופלפל שחור גרוס

2 כפות שמן זית

אופן ההכנה:

לשים את כל חומרי הבצק יחד ומוסיפים מעט מים (במידה והבצק יבש מדי). הבצק צריך להיות אלסטי ודביק, מניחים במקרר לחצי שעה.

מערבבים את חומרי המילוי יחד, לתערובת אחידה בקערה.

מכינים את הקובה:

מרטיבים את היד במעט מים, יוצרים כדור בגודל כדור פינג פונג, משטחים על היד, לוקחים ככף המילוי ומניחים במרכז הבצק.
עוטפים את הבצק סביב המילוי ומגלגלים לצורת כדור מושלם.

מכינים את המרק:

קוצצים את כל הירקות לז'וליינים, מאדים את הירקות בשמן הזית

מוסיפים את הרסק, הברנדי והפפריקה ומבשלים כדקה.

מוסיפים את הציר והטימין, מביאים לרתיחה ומבשלים כחצי שעה. מוסיפים את השמנת והקובות ומבשלים כ־10 דקות נוספות ומגישים.

• אוכלים שותים
• מתכונים
• גדרה 26
• קובה