הנסיך הקטנטן: לדוקו האמיתי על יהונתן גפן נצטרך כנראה לחכות

ביקורת טלוויזיה

הנסיך הקטנטן: לדוקו האמיתי על יהונתן גפן נצטרך כנראה לחכות

אביב גפן ב"אבא, סיפור" (צילום מסך: קשת 12)

אביב גפן עשה משהו שנראה כמו סרט תיעודי על אביו, יהונתן גפן ז"ל, והביא כמה מרואיינים מרתקים כמו שלום חנוך ויאיר לפיד. וזהו. אם לשפוט את "אבא סיפור" כפשוטו, הוא לא ממש עשה שירות טוב ליהונתן גפן. את אביב, לעומת זאת, הוא שירת לא רע

מאתאבישי סלע

4 באוקטובר 2023

• Facebook
• Twitter
• Email

כמעט חצי שנה עברה מאז מותו של יהונתן גפן ז"ל. תחושת האבל העצומה, נדמה לי, לא נרגעת – אלא רק הולכת ומתעצמת. הריק שהשאיר אחריו גפן, מהתרבות ועד האמירה הפוליטית, מורגש כמעט בכל רגע. בינתיים, כל מה שנשאר – כמו אצל הרבה אמנים בסדר הגודל שלו – הוא להיזכר ולהתגעגע.

על בסיס הגעגוע הזה, ואולי סתם כי נתקעו עם ערב פנוי בחול המועד, בחרו בקשת 12 לבנות את לוח השידורים שלהם אתמול (שלישי). מאוחר יותר שודר מופע גדול לזכרו, אבל עוד לפני היה המוקד – הסרט בעל השם הלא-מאוד-מקורי, "אבא, סיפור", שיצר אביב גפן וכותרתו – "סיפורו של יהונתן גפן". הפרומואים, כמיטב המסורת, הלכו צעד אחד קדימה ואף התיימרו להציג את "יהונתן גפן שלא הכרתם".

האמת היא שההבטחה הזו היא יומרנית ממש – בעיקר כי כנראה שאין סיפור שסופר כמו הסיפור של יהונתן גפן. הוא בעצמו, בשורה של ספרים ומחזות, כתב את חייו ללא רחמים וללא צנזורה. ואת מה שהוא לא עשה, עשו אחרים – בין אם זו היתה ענת גורן בסדרה הדוקומנטרית (המצוינת) על משפחת דיין, ובאופן אירוני גם אביב גפן בעצמו, בשירים (חושפניים למדי) כמו "עונות" או "עכשיו מעונן". את רוב מה שהיה להגיד על יהונתן, הוא כבר אמר על עצמו באלף דרכים. אז מה כבר אפשר לחדש?

ובכן, הסרט לא באמת מחדש. לפחות לא למי שקרא קצת את כתביו של גפן. הוא מציג גלריה מרשימה מאוד של מרואיינים שליוו את גפן מקרוב לאורך חייו – אשתו נורית גפן (הנהדרת), אחותו ענת, שלום חנוך, יהודית רביץ, דני ליטני, דייויד ברוזה, ראש הממשלה לשעבר יאיר לפיד ואפילו ליאור דיין (כי בכל זאת, היינו חייבים דיין אחד לרשימה) – אבל קשה להגיד שהם שופכים אור שלא ידענו על החיים של יהונתן. בזה אחר זה עוברים בסך הלם הקרב ממלחמת יום כיפור והיחסים המעורערים עם הילדים, הכבש השישה עשר וחבורת לול, נהלל ותל אביב, האלכוהול והסמים.

ובתוך החיים המלאים הללו, סיפור המסגרת נגע למספר, אביב גפן, הילד שהולך בעקבות אביו ומנסה לחבר את קרעי האהבה שלא היתה ביניהם. שוב ושוב, במהלך הסרט, חוזר הדימוי שבו אביב השתמש על הקבר של אבא בלווייתו – דימוי קרב האגרוף בין שניהם. שני אנשים שחיו ביחד, אבל לא באמת הכירו אחד את השני. בכלל, התחושה היא שהרבה יותר הולם היה להגדיר את היצירה הזו ככזו שמספרת את הסיפור של אביב ויהונתן, מאשר את זה של יהונתן עצמו.

פרקים שלמים בסיפור של גפן לא ממש הגיעו לדוקו הקצר – האמירה הפוליטית האמיצה הוזכרה רק בחטף (ברוח התקופה, אולי גם ברוח המחבר), העבודה המשותפת עם ברוזה, לא פחות מ-50 ספרים שונים שכתב (רק אחד, "חומר טוב", הוזכר בסרט – ובהקשר שלילי), מערכת היחסים השנייה בחייו (שעלתה רק ברמז) – בקיצור, סיפור ששווה הרבה יותר מאשר סרט באורך של 58 דקות. החבר מפעם, אריק איינשטיין, קיבל דוקו (מצוין) בן שישה פרקים,"שיר אהבה סטנדרטי". יהונתן, לטעמי, ראוי ללא פחות מזה.

זו לא הפעם הראשונה שאביב גפן יוצר סרט שמוגדר כדוקומנטרי. לפני שמונה שנים הוא ביים סרט על "קשר השתיקה" (שקשור באישיו אחר של גפן – רצח רבין), ויש הרבה דימיון בין שני הסרטים. מלווה בקריינות דרמטית (על גבול ה-ASMR), פחות עבודת ארכיון – ויותר אסופה של ראיונות שקיים אביב עם מרואיינים שונים. ובכלל, כשמסתכלים על הסרטים האלה רואים פחות את מושא הסרט – ויותר את המחבר שלו.

אביב גפן מופיע בסרט הזה כמעט כמו יהונתן. וזה דבר מוזר, בהתחשב בעובדה שבמקור הגענו לספר את הסיפור של האבא. במהלך הסרט, מוזכרת בחטף הקנאה של יהונתן באביב על ההצלחה המסחרית שזכה לה. לאחר מותו, נראה שאביב קצת התקנא ביהונתן ולכן הקפיד להכניס את עצמו לפריים, גם כשלא ממש היה צורך.

פרט אחד, בכל זאת, יצא החוצה (כמעט בטעות) – וזה הוידוי בקשר לימיו האחרונים של גפן, שעד עכשיו נשארו בסוד. בתוך הפתיחות הרבה שהפגין במהלך חייו, דווקא הדרך שבה הלך מן העולם נשארה בערפל – וגם בסרט הזה לא התגלה עד הסוף מה באמת הרג אותו. אולי מפלט קטן של אנונימיות, בסוף חיים שהיו פרוסים לעיני כל – כמו של כל שושלת דיין.

ראינו כבר לא מעט סרטים בסגנון הזה: סרטים תיעודיים על הנייר, שמתמקדים בעיקר בפרטים סנסציוניים, ראיונות עם ידוענים, ומספר כוכב שעומד במרכז והסרט סובב סביבו, לפעמים יותר מאשר סביב מי שהסרט אמור להיות עליו. ועדיין, רגע אחד קסום שבו יהונתן גפן מקריא שיר – נראה ששווה את הכל. הדמעות שאיתן אתה יוצא מהסרט כנראה חזקות יותר מכל מה שנאמר במהלכו – או ייאמר אחריו.

בתחילת הסרט, אביב גפן מקפיד לציין ש"זה לא סרט זיכרון". ובאמת שקשה לשפוט אדם שמתאבל על אביו, אבל אם לשפוט את הסרט כפשוטו – הוא לא ממש עשה שירות טוב ליהונתן גפן. את אביב, לעומת זאת, הוא שירת לא רע. ואולי זאת, באמת, היתה הסיבה שנתכנסנו.לדוקו האמיתי על יהונתן גפן, זה שיספר את הסיפור המלא, נצטרך כנראה לחכות עוד קצת.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

אני מאשר/ת קבלת ניוזלטרים ומידע פרסומי מאתר ״טיים אאוט״לאישור אנא סמנו

• ביקורת טלוויזיה
• אביב גפן
• יהונתן גפן
• קשת
• ערוץ 12
• דוקומנטרי

אביב גפן עשה משהו שנראה כמו סרט תיעודי על אביו, יהונתן גפן ז"ל, והביא כמה מרואיינים מרתקים כמו שלום חנוך ויאיר...

טראש טוק: ראינו השנה כל כך הרבה זבל, ונהנינו מכל רגע

מה רואים הלילה

טראש טוק: ראינו השנה כל כך הרבה זבל, ונהנינו מכל רגע

מה שאנשים מוכנים לעשות בשביל סיכוי לאהבה. שמעון חיות/סיימון לבייב (מתוך הסרט)

לרוב אנחנו אוהבים להמליץ לכם על הטוב ביותר, אבל לפעמים בא לנו לכבות את המח מול המסך ולהינות מצליל הזמזום הנעים שהיה פעם המחשבה שלנו. בדיוק לשם כך המלצנו לכם השנה על לא מעט תכניות טראש מוחלטות, ואלו הטראשיות ביותר שמצאנו. נמנום מוחי נעים

מאתמערכת טיים אאוט

27 בדצמבר 2022

• Facebook
• Twitter
• Email

כבר שנה שמדור"מה רואים הלילה"שלנו ממליץ לכם על דברים על המסך שאפשר, ולרוב כדאי, לשרוף מולם זמן. לרוב אלו המלצות איכותיות שמביאות את המיטב של המיטב. אבל לפעמים, רק לפעמים, אנחנו רוצים שתתפלשו איתנו במיץ של הזבל הטלוויזיוני. תאמינו לנו, ברגע שמוותרים על כל יומרה, זה דווקא די כיף. אלו כמה מהסדרות הכי טראשיות ומבדרות שראינו השנה.

מתחשלים

"מתחשלים" (Snowflake Mountain) היא הדבר הכי קרוב לטירונות במחנה 80 שהאמריקאים יכולים לייצר – כל מי שבכתה ביום הראשון בצבא, כל מי שהתקשר לאמא בשעת הט"ש והתחנן שתבוא וכל מי שנאבד בניווטים מהש.ג לחדרה האוכל יוכלו למצוא את עצמם כאן. חבורה של עשרה זילניאלים בכניים ומפונקים במיוחד יוצאים מאזור הנוחות ונזרקים – בעודם חושבים שהם מצטלמים לריאליטי חופשה יוקרתי – ללב הר פראי, שם יצטרכו ללמוד כישורי חיים בטבע, החל מלוותר על האייליינר ועד ללצוד את המזון שלהם. התוצאה מצחיקה, במיוחד אם אתם בומרים שטוענים שכל הדור הזה מפונק. אבל גם אם אתם סתם אנשים שיוצאים בבוקר לעבודה כדי לפרנס את עצמכם, יש לכם את הזכותלהתנשא על חבורת המתמודדים חסרי היכולות.

להמציא את אנה

אחד מלהיטי הטראש הראשונים של השנה היה "להמציא את אנה", מיני-סדרה שיצרה וכתבה שונדה ריימס ("האנטומיה של גריי") בהתבסס על סיפורה העסיסי והאמיתי לגמרי של אנה דלבי (סורוקין), בחורה צעירה שעקצה מאות אלפי דולרים (ומטוס סילון!) מסביבתה הניו יורקית אחרי שהצליחה לשכנע רבים שהיא מיליונרית גרמניה שעתידה לרשת ממון רב. מספיק לראות פרק אחד של "להמציא את אנה" כדי להבין שמעבר לסיפור העוקץ שבמרכז הסדרה, יש כאן את המיקס השונדאי הרגיל של סקס, כוח, תככים וכל השילובים האפשריים בין שלושתם. מדובר לפיכךבממתק טלוויזיוני במשקל קל, שמצהיר על עצמו מיד בפתיחה ש"הסיפור כולו הוא אמת מוחלטת. חוץ מהחלקים שמומצאים לחלוטין". האם הסדרה מעידה זאת על עצמה כמעיין דיסקליימר או שהציטוט מתייחס להתנהלותה של האישה שבמרכזו? כנראה ששניהם.

נוכל הטינדר

אלא אם חייתם מתחת לסלע ממש כבד במהלך השנה האחרונה, בטח שגם אתם צפיתם בדוקומנטרי נטפליקס על העבריין הישראלי, שהפך ללהיט בינלאומי וקאלט מידי. מותר כמובן לומר שהדוקו הזה הרגיש קצת כמו מוצר פופ, לעיס וקליל ואולי לוקה באיזו דרמטיזציה שטחית על חשבון ניסיון לזקק אמירה משמעותית על הקלות שבהונאות רשת נועזות – או לפחות על התעוזה של אמני הונאה בעידן הרשתות – אבל כנראה שזה לא באמת משנה. חשיבותו של הסרט היא גם באופן שבו הוא העלה אל סדר היום הציבורי את הזירה הפרוצה והנסתרת של אפליקציות הדייטינג ואת האופן שבו יכולה להיות מנוצלת תמימותם וכנותם של המשתמשים, כי אנשים מוכנים לעשות פשוט הכל למען הסיכוי לאהבה גדולה. ויותר מהכל, וזה ללא ספק קצת מוזר, אפשר לחוש קצת גאווה לאומית שנוכל ישראל הצליח לכבוש את לב העולם. לא הכל זה טייגר קינג ואנה דלבי. הנה, גם לנו יש.

https://www.youtube.com/watch?v=_R3LWM_Vt70

שנות הירח

ואם כבר "גם לנו יש", אז בהחלט היתה לנו השנה סדרה של סלב מנופח מאגו שמנסה לכתוב את ההיסטוריה שלו מחדש, וזה היסטרי. למעשה, זו אחת הסדרות הכי מצחיקות שראינו השנה, ולא בכוונה. החל מאיכות ההפקה, דרך הווייס אובר הקלישאתי, הגזענות המסוות בקושי ועד – כאמור – האגו שנוטף מכל רגע, "שנות הירח" היתהממתק טראש מוחלט ולגמרי שווה צפייה, אפילו אם רק בתור משחק שתיה שבו כל פעם שאביב מרים לעצמו, אתם מורידים שוט. למעשה, כתב אומלל שלנו החליט לראות את פרקי הסדרה, ולהוציא מהם אתכל הרגעים הכי מביכים של "שנות הירח", והיו הרבה. הוא לא שרד עד הסוף.

ויקינגים: ואלאהאלה

בימים בהם "משחקי הכס" נעדרה מהמסך, ועוד לא קיבלנו את "בית הדרקון", הסדרה "ויקינגים" של ערוץ ההיסטוריה הקנדי מילאה את החוסר החמור בגברים חתיכים ומטונפים עם שיער ארוך מדי שנלחמים בחרבות ובגרזנים כשלצדם נשים יפות מדי וחזקות מדי. סדרת ההמשך, שמתרחשת 100 שנה אחרי עלילת "ויקינגים", זינקה למקום הראשון במצעד הסדרות הנצפות ביותר של נטפליקס כמעט עם עלייתה. זה לא ממש מפתיע, בהתחשב בפופולריות לה זכתה הסדרה האם, ובכך שניכר כי בנטפליקס הקפידו לשמר בה את המרכיבים שהפכו אותה ללהיט מלכתחילה (שחקנים סקנדינבים נחשקים, סקס לוהט ואלימות קשה). בתפקיד הראשי מתמקם דווקא סם קורלט, כוכב אוסטרלי עולה שאולי ראיתם ב"הרפתקאות סברינה", כשלצדו הדוגמנית והשחקנית השבדית פרידה גוסטבסון, וספק אם ראיתם אח ואחות לוהטים מהם מאז סרסי וג'יימי לניסטר.הסדרה מתארת באופן שאינו בהכרח נאמן להיסטוריהאת ימי הוויקינגים האחרונים לפני מפלתם בקרבות עם הבריטים במאה ה-11, אבל למי אכפת מהדיוק ההיסטורי כשיש לנו כזה ממתק לעיניים.

האהבה היא עיוורת (עונה 2)

הפורמט של ריאליטי-השידוכים-הטראשי הזה פשוט ויעיל: 30 רווקים ורווקות שמחפשים אהבה מבלים עשרה ימים בספיד-דייטינג משוכלל: הם יכולים להיפגש זה עם זה כשכל אחד נמצא בחדר אחר, לא מאוד שונה מחדר "האח הגדול", והם אינם רואים אחד את השני. אם אחד הגברים חש שמצא את אהבת חייו מעבר לקיר, הוא יכול להציע לה נישואין – כן, מבלי שהם ראו זה את זו – והם ייפגשו פנים אל פנים בשלב הבא, ואם יצלחו אותו הם גם יפגשו את המשפחות זה של זו בשלב שאחרי, ובסוף בסוף הם עשויים להתחתן באמת וכולנו נזיל דמעה כשושבינים. השנהראינו את העונה השנייה, ואלוהים כמה שזה מחריד ונפלא. אבל היי, אחרי שראינו גם את הניסיון העלוב של קשת להעתיק את הפורמט עם "הקבוצה", זה נראה כמו סוגה עלית באופן יחסי.

ג'קאס 4.5

יש הרבה סוגים של טראש, ואין ספק שג'קאס זה הטראש הכי בוטה, מגעיל וללא ספק עם הכי הרבה אברי מין גבריים על המסך. השנה חבורת הדבילים המקצועיים חזרו לסרט קאמבק רביעי (ומוצלח מאוד, יש לומר), אבל כהרגלם צילמו הרבה יותר מדי חומרים מכדי להכניס לסרט. וכך צופי נטפליקס קיבלו אתמסיבת הבולבולים המחרידה שהיא ג'קאס 4.5,שמורכבת מהמון קטעים שירדו בעריכה, כמה רגעים מאחורי הקלעים ויותר מדי מכות לביצים. טראש, אמרנו. מה עוד אפשר לרצות?

הלב המסומן

דרמת מתח קולומביאנית עם גרוב של טלנובלה ואיכות הפקה עדכנית ומושקעת שהשתלטה על מצעדי הצפיות של נטפליקס. למה? מאותה הסיבה שמקדונלדס מצליחים כל כך. אנשים אוהבים זבל מהנה. הסדרה עוקבת אחר סיפורו של סיימון, אלמן המבקש לנקום את הירצחה של אשתו בידי קוצרי איברים שלקחו את הלב שלה כדי שיושתל באישה אחרת, מה שמוביל אותו להסתבכות בעולמות אפלים של סחר באיברים לטובת עשירי העולם, ועל הדרך איכשהו להתאהב באישה שליבה של אשתו הנרצחת הושתל בה –קרקס תסריטאי בטעם טלנובלה, כאמור. חשוב מאוד לציין שלטובת האפקט המקסימלי כדאי לראות את הסדרה בשפת המקור עם תרגום לעברית ולא בגרסה המדובבת לאנגלית שהצפייה בה קשה מנשוא.

המסלול בוער

לא כל טראש חייב להיות ריאליטי עסיסי, דוקומנטרי צהוב או סדרות זבל. מה עם, נגיד, שעשועון מכשולים ילדותי ודבילי להחריד שישרוף לכם כמה שעות בכיף חסר מחשבה? כשלפני שנתיים יצאההעונה הראשונה של השעשועון"המסלול הבוער" (Floor Is Lava, שם הרבה יותר טוב מהגרסה העברית), היינו עמוק בתוך מגיפת הקורונה, מותשים מסגרים ומאבדים את שפיותנו אט אט, והתכנית המטופשת הזו היתה גלגל הצלה נזקק. אנשים מבוגרים שמנסים לחצות חדר עם רצפה מלאה במים אדומים שמדמים לבה באמצעות קפיצות, טיפוס קירות, קופסאות, חבלים, וילונות, מתלי סירים וכל מיני מכשולים. העיקר שלא ליפול. זה ספורטיבי, באווירה טובה, בלי דרמת ריאליטי מוגזמת, בלי תככים, בלי מניפולציות. רק כמה מבוגרים שמשחקים במשחק ילדים פשוט. אם זה נשמע דבילי, זה בגלל שזה באמת דבילי, אבל גם כיף מזוקק. השנההתמכרנו שובלעונה השניה.

דובאי בלינג

סדרת דוקו-ריאליטי שעוקבת אחר עשרה מיליונרים ומיליונריות ערבים וערביות שמגיעים לדובאי כדי להתחרות על איזה פרס קלוש ובעיקר על צומי. אחד מהם אינו מיליונר אמיתי והם צריכים לחשוף אותו. תחקיר קצרצר חשף שרק ארבעה מהמשתתפים בסדרה הם מיליונרים אמיתיים, אבל למי אכפת מהעובדות, תנו לבלות. זה באמת טראש ברמות שטרם נצפו במחוזותינו. אנחנו מדברים כאן על אוצר בלום של טמטום לבנטיני, טמטום שכבר למדנו להכיר ולהוקיר ולהצביע לו בבחירות. למעשה,הדבר המרכזי ש"דובאי בלינג" עושהלצופה הישראלי היא להראות לו לאן עוד נוכל לשאוף ברמה הלאומית מבחינת וולגריות קולנית, נובורישיות מזויפת ועומק רגשי של סרטון טיק טוק. נאמר זאת כך, אם חשבתם שראיתם צ'חלות מהממות בחייכם, עוד לא ראיתם שום דבר, ואנחנו אומרות את זה עם כל הסגידה לצ'חלות

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

אני מאשר/ת קבלת ניוזלטרים ומידע פרסומי מאתר ״טיים אאוט״לאישור אנא סמנו

• מה רואים הלילה
• ריאליטי
• נטפליקס
• אביב גפן

לרוב אנחנו אוהבים להמליץ לכם על הטוב ביותר, אבל לפעמים בא לנו לכבות את המח מול המסך ולהינות מצליל הזמזום הנעים...

כולם יופיעו בפסטיבל חוצות היוצר. אבל רק לכם יש הטבה

פועלים וונדר

כולם יופיעו בפסטיבל חוצות היוצר. אבל רק לכם יש הטבה

אביב גפן (צילום: אלון לוין)

מאתמערכת טיים אאוט

30 ביוני 2022

• Facebook
• Twitter
• Email

בריכת הסולטן, קודם כל, מתהדרת בשם הכי טוב למתחם הופעות בישראל, אין על זה ויכוח (מצטערים, מבצר שוני). המתחם הירושלמי יארח גם השנה את פסטיבל חוצות היוצר, המתחלק לשני חלקים: ראשית יש את מתחם האמנות, שיתחיל כל יום ב-18:00, עם תערוכות אמנות, מיצגי ענק, תיאטרון רחוב, הופעות חינמיות ומתחם אוכל (המתחם לא בחינם. כלומר, אפשר להסתובב בו בחינם. האוכל עולה כסף). בחלק השני שלו, שיתחיל מדי יום ב-21:00 יתקיימו הופעות ענק – בתשלום, אבל יש לנו חדשות טובות לגבי זה, תמשיכו לקרוא.

רשימת המופיעים בפסטיבל (שיתקיים בין ה-15 ל-27 באוגוסט) עונה בגדול על השאלה "מי בישראל נחשב איי ליסט?". התשובה החלקית: שרית חדד וקובי פרץ, עידן חביב ונתן גושן, אביב גפן והתעויוט שיארחו את החברים של נטאשה בערב ניינטיזי במיוחד, נגה ארז, דני סנדרסון וגם שני שמות שעדיין מפתיע אותנו עד כמה הם נכנסו לליגה של הגדולים – טונה ויסמין מועלם. אנחנו זוכרים אתכם כשהייתם עוד כ-אלה קטנים.

אז מה צריך לעשות בשביל לבחור מתוך הופעות הענק האלו את אלו שמתאימות לטעם המוזיקלי האישי שלכם ואז להנות מכניסה אליהן במחיר נגיש במיוחד?להוריד את האפליקציה של פועלים וונדרולקנות כרטיס להופעה ב-69 ש"ח בלבד (נייס) במקום 119 ש"ח, ללא תוספת נקודות. שימו לב שההטבה מוגבלת לעד שני כרטיסים ללקוח.

>> פסטיבל חוצות היוצר, בריכת הסולטן, ירושלים, 15.8-27.8, החל מ-18:00

*ללקוחות בנק הפועלים המחזיקים בכרטיס אשראי של בנק הפועלים ומצורפים לערוץ "פועלים באינטרנט".
בכפוף לתקנון התכנית באתר הבנק, לתנאים בעמוד ההטבה ולתנאי השימוש באפליקציית Poalim Wonder. עד גמר המלאי

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

אני מאשר/ת קבלת ניוזלטרים ומידע פרסומי מאתר ״טיים אאוט״לאישור אנא סמנו

• פועלים וונדר
• הופעות
• הופעות בישראל
• אביב גפן
• דני סנדרסון
• נגה ארז
• שרית חדד
• קובי פרץ
• טונה

אני שונא: אספנו את כל הרגעים הכי מביכים של "שנות הירח"

המסך

אני שונא: אספנו את כל הרגעים הכי מביכים של "שנות הירח"

אף אחד לא ביקש את הריבוט הזה לדרקולה. "שנות הירח". צילום: אוהד רומנו ו-HOT/יח"צ

מהקריינות המייאשת דרך הפיאות מערערות הנפש ועד לנטייה בלתי נסבלת להזכיר לנו שזה הניינטיז. עכשיו כשברור לכולם שהסדרה של אביב גפן על חייו היא קאלט מיידי - ולא בהכרח הצד הטוב של המילה - אפשר להעמיק לקרינג' וליהנות מרגעי המבוכה היפים ביותר בצמד הפרקים הראשונים

מאתהספוילר

14 באפריל 2022

• Facebook
• Twitter
• Email

הטקסט התפרסם במקור באתר"הספוילר", אתר טלוויזיה מבית "טיים אאוט". תראו תראו

הפרק השישי

1. "אתם קוצים ואני שושנה"

כנראה שבשלב מסוים לאביב נמאס מלהמציא דימויים אז הוא פשוט הלך על הדבר הראשון שקפץ לו לראש, שזה כמובן איך לא, צ'יקו ודיקו.

2. המאבטח הכי ליכודניק שאי פעם לוכדניק

כמה קלישאות היה לנו פה? מזרחי – צ'ק. שונא סמולנים – צ'ק. נודניק – צ'ק. טיפל'ה הומופוב – צ'ק. אם הוא רק היה מלטף מעטפת כסף היה לנו בינגו.

3. ההתפתלות על הבמה

ברור לנו שזה באמת משהו שאביב גפן באמת היה עושה על הבמה, אבל כשזה בצילום אינטימי שכזה זה פשוט נראה כמו לידה של עגל מאופר.

4. אזהרת אפילפסיה

מה זה המועדון המוזר הזה שמואר כאילו היה חצר בית כלא?

5. הפנקס רושמת

איזה מזל שהפרמדיק באמבולנס מחוץ להופעה יכול לרשום קודאין ככה סתם על הדרך. אני בטוח שזה לא יוביל לשום החלטה גורלית שתתגלה בהמשך כרגע מפתח.

6.סוף סוף, קצת מודעות עצמית

וכל מה שהיה צריך בשבילה זה לזייף שני תקליטים ולהמתין שישה פרקים ואז שזה יעלם בן רגע.

7. מוניקה מי?

אביב שומע במקרה את המוניקה סקס מנגנים בחדר ההקלטות השני את הלהיט הכי גדול שלהם, שתוך כדי הקלטה ממש נשמע כאילו הוא מנוגן מהדיסק עצמו, כולל מיקס, הפלא ופלא.

8. סוף סוף, קצת מודעות עצמית, טייק 2

אה, בעצם לא, הוא מדבר על התהילה. חשבנו לרגע שהוא מדבר על הסדרה הזו.

9. הוא אמר את זה! הוא באמת אמר את זה!

השראה לביצוע: כל שחקני הג'וקר לדורותיהם. ואולי קצת דני דה ויטו כפינגווין.

10. דרקולה חוזר

אם בסיום השוט הזה היה נסגר עליו המכסה באיטיות והסדרה היתה מסתיימת היינו קמים מהספה למחוא כפיים מרוב הקלה.

הפרק החמישי

1. הקדוש המעונה

כל הסדרה הזו נועדה כדי שנסבול, מזוכיסטים שכמותנו.

2. הבלדה על ג'ון ויוקו

כן, הבנו אביב. אתה ג'ון לנון והיא יוקו אונו. לא צריך להכות את הדימוי הזה עם פרופס ולחנוק אותו עם שרשרת סמל השלום.

3. אביב מדבר על הקהל כמו הממ..

כלומר, ברור לנו שהוא לא התכוון לזה, אבל זה נשמע ממש כמו תיאור של… הממ עזוב, לא משנה. שיחררנו.

4. דובי דאונר

מחכים מאוד לסצינה שבו אילנה תגיד לאביב שהיא אוהבת אותו והוא יגיד לה "מה היא אהבה? בובה אל תפגעי בי, אל תפגעי בי, לא עוד".

5. ובנתיים, בגזרת נירו לוי

בפרקים הקודמים של "שאלות ברומו של עולם": מה זה הפרצוף הזה? מה זווית ההטיה המדויקת של הראש שלו? וכמובן, השאלה החשובה באמת: כשהוא מפסיק לשתות זה עושה אותו יותר יתום?

6. הומו מלוכלך. לא כקללה, זה ליטרלי הומו מלוכלך

מלוכלך ביותר מדי איפור והפיאה הכי מוזרה שראינו מאז הפרק הראשון. חוץ מזה, מי כתב את הדיאלוג שלו, חנה רובינא?

7. סוף סוף מתחרה ראוי לנירו "הפנים" לוי

מי ידע שפרצוף שירה יכול להיראות בול כמו פרצוף של אורגזמה מחירבון טוב?

8. מעודן, ממש מעודן

שני גברים עומדים בפינת המועדון ומחפצנים את האמאמא של האיגי וקסמן, רק שכל זה מתרחש בראשו של אביב גפן בן ה-50. תנו לזה לשקוע לרגע. ועכשיו לכו להתקלח מהמבוכה.

9. שיש של נאיביות

הוא אמר, במילותיו, בהקלטה, לסדרה שכאן כדי להישאר, את הדימוי "שיש של נאיביות". שיש. כמו זה שבמטבח. של נאיביות. שיש של נאיביות. מוקלט. במילותיו. הוא אמר.

10. אה הבנתי, כי זה ההיפך מהירח

תרגיל כתיבה שנה א' של דרורה בן יופת, בת 64 מרמת הבקעה – השלימו את המשפט הבא בכמה שיותר דרכים: "ההצלחה היא כמו השמש…". הגשה עד יום ראשון, מאחרים לא יקבלו החזר כספי.

הפרק הרביעי

1. הלוואי שהייתי עמוק כמו שאני יומרני

מי ידע שמראיינות של מעריב לנוער היו כלבות קרות שרק מנסות להשיג את הסקופ?

2. הפרצוף הזה של נירו לוי

כאילו… פשוט תסתכלו עליו!

3. אפילו אדיפוס נבוך

הפתיח לסרט הפורנו המקרינג' בתולדות העולם.

4. אני? אני ממחלקת האקספוזיציה

ראוי לציין שהשאלה שחיים שמש נשאל כאן היא "מי אתה ואיפה אנחנו?", אבל הוא מתעקש לציין שזה 1992. היי, רגע – בפתיחת הפרק הקודם הוא אמר "יש לי הרגשה ש-1992 הולכת להיות השנה שלנו". האם חיים שמש תמיד מחויב לציין את השנה בכל פעם שהוא פותח את הפה? שמישהו בבקשה יתקשר לשאול אותו "מי אתה ואיפה אנחנו?".

5. הבחור הזה ש… לא? לא.

מה? מה היה התפקיד של הסצינה הזו? לגרום לשירה של אביב להישמע פחות מעצבנת ביחס אליו?

6. חוטף מכות מערסים כי ניינטיז, טייק 2

ראיתי מזרחים כתובים פחות גזעני בשנות ה-80, הסדרה והעשור.

7. אביב מקנא במקרר

האם יש עוד מכשירים חשמליים שאביב גפן מקנא בהם? האם הוא חולם להיות מואר כמו מנורה מאיקאה? ללחוץ כמו טוסטר משולשים? מה הוא מרגיש כלפי רדיאטור?

8. עצה אימהית

אני ממש מקווה שאביב לא מתכנן להושיב את ילדיו לשיחה בעוד כמה שנים כדי להגיד להם "אתם יודעים מה אמא תמיד אמרה לי…".

9. מה יש לא להבין בקעקועים?

לא, אבל בכל הנוגע למקררים הוא פתאום הלוחש לפריג'ידרים.

10. לא גנבת את זה משיר של משינה?

חוץ מזה, הכמיה בין "אביב" ל-"אילנה" מרגישה מאוד "טבעית".

הפרק השלישי

1. למקרה ושכחתם

מי קורא לדוד שלו בשם המלא שלו? ועוד כשאפשר לקרוא לו דוד משה?! רק אדם שיקנה לבן שלו אקווריום וימלא אותו בקופסאות טונה כי הוא ממש מחויב להפוך התעללות בילד למצחיקה.

2. מלך האדג'לורד

כל מה שהסדרה הזו עושה זה ליטרלי לרכך לאביב גפן את החיים עם תאורה יפה וסינת'יסייזרים.

3. איפה הילד?

הממ לאן נעלם הילד? מה עשית עם הילד אביב? מה לעזאזל עשית עם הילד?!

4. שיר בשקל

לא רק שהוא משתמש בטריק ה"לשלם לך בשיר" שאף פעם לא עובד, ולא רק שזה עבד, הוא גם שילם עם השיר הבא: "אני שונא את השמש ואור הירח חברת תאורה מסריחה, אם לא היה מוות, הייתי מתאבד בקפיצה. ירייה". לדעתי אתה חייב לה עכשיו שני בקבוק וויסקי.

5. זה הבן של התאורן מ"פורטרט"

ומה שמביך הוא שזה השחקן הכי טוב בסדרה. שמישהו יעשה עליו ספין-אוף.

6. מאור כהן חושב שהוא עדיין בארץ נהדרת

ופייר, זה עובר יתר טוב מרוב התפקידים הדרמטיים שבסדרה.

7. משחק המילים על נוער שוליים

זה הכי טוב שיכלת למצוא אביב? מה עם "אבל הוא היה מיקיאגי, ואני נשארתי מיקי מאוס". על לא דבר, שלח את צ'ק בדואר.

8. קוק גם בערב זה חרא של הרגל

מילא להציג את מיכה שטרית כג'אנקי, אבל מה הוא עשה שמגיע לו לדבר בדימויים מחורבנים שאביב כותב?

9. לא, שירים זה ממש לא כמו קונפטי

וככל שאתה מסביר על תותחי כאב , השירים אפילו פחות כמו קונפטי.

10.הנה הילד

אהה, זה מה שקרה עם הילד וזה למה אביב גפן כותב כמו שהוא כותב – פגיעת ראש חמורה בילדות.

הפרק השני

1. האודישן!

אם במקרה לא ידעתם, העובדה שאביב הוא בן של יהונתן לא עזרה לו. היא ממש לא עזרה לו. הנה, תראו, אפילו הבוחנים הרעים ללהקות הצבאיות חשבו שזה לא עזר לו. אה, ואביב, למקרה וזכרונך מטעה אותך – לא הגיוני שדנה ברגר נבחנה שניה לפניך. היא גדולה ממך ב-3 שנים.

2. הבטחה מאסי זה כמו…

דווקא די חיבבנו את ליאור דיין בתור אביו אסי, שמעבר לקוריוז אשכרה סיפק תצוגת משחק טובה, אבל אז מגיע שוב קולו המהורהר של אביב גפן עצמו, שמספק Voice over מחריד לאורך הפרקים, עם הציטוט הכי טוב של הסדרה: "לקבל הבטחה מאסי זה כמו לקבל טיפ על זוגיות מדארת' ויידר". כלומר… מה? מה?!

3. פיצול המסך הזה

כאילו… למה? הם שוכבים על אותה המיטה. גם ככה רואים את שניהם בפריים. זה מגדיל את אביב בערך ב-5% ביחס לפריים הנוכחי, ובכנות, הגם יותר יפה. מה הערך בבחירה הזו? מה היא מנסה להעביר? האם זו אחת מהתעויוט?

4. שמעת על הדבר החדש הזה, האינטרווב?

לפי סיפורו של אביב, זה 1990. דיוק היסטורי לא באמת חשוב לנו עד כדי כך, אבל בחייייייךךךךךךךך.

5. חוטף מכות מערסים כי ניינטיז

גם אם נתעלם מהסאבטקסט הגזעני (איפה קפטן סאבטקסט כשצריך אותו?) של ריב עם "ערס" שהוא כמובן גם חייל גולני חמום מוח ששונא את הרעש הזה (של להקת נירוונה, אבל בטח לא שמעתם עליהם), זו פשוט סצינה מגוכחת בכל רמה.

6. נורית גפן מצחקקת כאילו הוא מתה מבפנים

טוב, כשהיא צריכה להגיב למשפט כמו "עיתון זה לא לוח הודעות. זה לוח דעות" אפשר להבין את המבט המת.

7. אביב ממש, אבל ממש רצה להתגייס

ההיפוך הממלכתי של אביב ידוע לכולם, אבל האופן שבו הוא מדגיש לא פעם ולא פעמיים שהוא ממש רצה להתגייס לצבא, אבל הצבא לא רצה אותו, מרגיש כמו ניסיון לשיכתוב ההיסטוריה שלו, שזה בעצם כל מה ש"שנות הירח" עושה.

8. קלישאה #456: שפורפרת טלפון נופלת בסלואו מושן

אנחנו מבינים את הצורך להדגיש את הדרמטיות של הרגע בו קיבל אביב את הבשורה על מותו של חברו ניר, אבל אולי היה אפשר לעשות זאת באופן שלא מרגיש כאילו נלקח מתוך "המחברת הסגורה".

9. הטוסט

אביב גפן חושב על כל הדברים שהוא לא יזכה לעשות שוב עם ניר, וכל מה שהוא מצליח להעלות בראשו זה טוסט עם גבינה צהובה?

10. אביב תכיר, כימיקלים

מילא המחווה העצלנית ל"ד"ר סטריינג'לאב", עם זה אנחנו עוד יכולים להתמודד, אבל למה להשתמש בסטוק-וידאו של כדורים נופלים? ועוד כזה מכוער?

הפרק הראשון

1. שיר בעיפרון

מבלי לבזבז אפילו שניה אחת, השוטהראשון בסדרההוא עיפרון שחודר דרך חור קלטת שמע עם הכיתוב "החברים של נטאשה", כדי שחס וחלילה לא תפספסו שהסדרה מתרחשת בניינטיז. "הילדים של היום לא יבינו את הקשר בין שני החפצים האלה", אה?

2. חמי רודנר הוא שמוק

זה כמובן לא קשור בשום צורה לרודנר האמיתי, אלא רק לדמותו הבדיונית כפי שהסתתרה בזיכרון של גפן. מה שכן, לפחות נשאר לנו הציטוט הנפלא "קלידים עושים הכול מתוק. מעדיף את הרוק שלי מר". אווו מי זה הקשוח הזה.

3. הדימוי המוזר עם הדג

זה דימוי לשיר. השיר הוא הדג. אתה רוצה שהדג שלך יחיה. אתה שופך אותו לירקון וזה, כך מסתבר, כמו לעבוד על שיר משלך בלהקה.

4. מכירים את מוני? מה זאת אומרת איזה מוני?

אם תורידו את כל הניימדרופינג בסדרה אז תישארו עם מערכון.

>> עוד סדרות שמבוססות על סיפור אמיתי מהתקופה האחרונה

5. נירו לוי הוא: יהונתן גפן

למרות שלא נכחיש שיש דמיון פיזי מסוים, נירו לוי הוא לא באמת שיחוק בליהוק. למה? מהרבה סיבות. הראשונה היא שהוא לא יודע לשחק, אבל העיקרית בהן היא…

6. איך שנירו לוי אומר כיבוש

תעמידו פניי מופתעים, הוא אומר את זה לא מעט.

7. הימני הכועס הגנרי

כי לא רק שמאלנים צריכים לסבול מייצוג סטריאוטיפי בסדרה.

8. התקליטים המדברים

אביב מעשן "חשיש" ומדמיין שיחה טרחנית על הביטלס בין התקליטים של מלקום האריס ורוב גרין (שניהם אומנים שלא קיימים, אגב). אה, אז ככה זה מרגיש להיות.. איך קוראים לזה… "מאסטול"?

9. הפיאה האיומה הזאת

בטח מישהו ממחלקת ההלבשה אמר לעצמו "גם ככה הכל חשוך, לא ישימו לב". ובכן…

10. גיבור העל החדש: "קפטן סאבטקסט"

יכול להגיד מה הדמויות מרגישות במהירות של קליע ולקפוץ את הכריש בזינוק אחד!

"שנות הירח" של HOT משודר בימי חמישי בשעה 20:15 (פרק ראשון ביוטיוב)

רוצים עוד תוכן על טלוויזיה?בואו לאתר הטלוויזיה שלנו, "הספוילר",ותראו תראו

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

אני מאשר/ת קבלת ניוזלטרים ומידע פרסומי מאתר ״טיים אאוט״לאישור אנא סמנו

• המסך
• סדרות
• סדרות ישראליות
• אביב גפן
• אביב גפן והתעויוט
• שנות ה-90
• ניינטיז
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 891 // משחררים את הניינטיז

מהקריינות המייאשת דרך הפיאות מערערות הנפש ועד לנטייה בלתי נסבלת להזכיר לנו שזה הניינטיז. עכשיו כשברור לכולם שהסדרה של אביב גפן...

זו אולי סדרה מחורבנת, אבל היא מזכירה כמה כיף היה לי כטינאייג'רית

המסך

זו אולי סדרה מחורבנת, אבל היא מזכירה כמה כיף היה לי כטינאייג'רית

מתוך הסדרה "שנות הירח"

רעות ברנע, ילדת אור ירח (פסטיבל ערד, ליל אהבה בצמח, גרדרובה תואמת וכל השבנג) לא מסוגלת להוריד את העיניים מהסדרה "שנות הירח" על אביב גפן, גם ברגעים שהיא גרועה (והיא גרועה). מדוע? ובכן חברים, נוסטלגיה, המון נוסטלגיה לשנות ה-90 ולגיל ההתבגרות ולקסם ההוא. והיה קסם

מאתרעות ברנע

21 במרץ 2022

• Facebook
• Twitter
• Email

האם העולם זקוק לעוד טקסט שעוסק בשנות הירח? אני לא בטוחה, אבל מרגע שצפיתי בדקה הראשונה של הסדרה אין דבר שאני רוצה לעשות בחיים מלבד להמשיך לצפות בה. וכשאני לא צופה בה – אני רוצה לדבר עליה. לא תכננתי וגם לא רציתי לצפות בסדרה. אבל אז כולכם.ן התחלתם.ן לדבר על זה, ולא השארתם.ן לי ברירה. זה לא שפומו טלוויזיוני משפיע עליי בדרך כלל – לא צפיתי בטייגר קינג וגם לא בנוכל הטינדר. אבל הפעם הייתי חייבת.

מערכת היחסים שלי עם אביב גפן מורכבת. נתחיל בזה שאני בדיוק בדור הנכון, ולא סתם בדור הנכון, אלא קלישאה של הדור הזה. "פסקול נעוריי" הזה? כן, זה עליי. על עוד המון א.נשים, אני יודעת. אבל בין השאר גם עליי. הייתי מאלה שהולכות עם שרשראות ועגילי פיס, נוסעות לפסטיבל ערד ולכנרת ולעיר הנוער בחיפה ולרוק עצמאות בראשל"צ. שצועקות אנחנו דור מזויין. נ. מהכיתה שלי אפילו חרטה לעצמה בכיתה ו' עם סכין על היד "אביב". אמא שלה לא דיברה איתה אחר כך שבוע. באנו להדליק נרות בכיכר אחרי שרצחו את רבין. נסענו לעבור ליד הארון בירושלים עם חאקי חגיגי אחרי שרצחו את רבין. כתבנו בקלסרי ההדרכה בצופים את "לבכות לך" באותיות שחורות אחרי שרצחו את רבין.

מאז, וגם היום – אני בטוחה שמדובר באחד האנשים הכי מוכשרים והכי אינטליגנטיים שהיו פה מאז ומעולם. אני מתה על זה שמצד אחד מדובר באדם שלוקח את עצמו ברצינות תהומית ומצד שני מעולם לא היסס להסתלבט על עצמו. אני חושבת שהוא פורץ דרך, ואמיץ, ושנון, ומצחיק, וחכם, ולוהט (כן אני יודעת, כאן איבדתי אתכם.ן). ובגלל זה קצת בחרתי להתעלם מהעובדה שהוא עשה דברים מאוד מטומטמים בשנים האחרונות, המשמעותי ביניהם היה כמובן תכנית עם אייל גולן.

אלוהים, בנאדם, זה אתה זה ששרת על זה שבעטו בך מול כולם, איך אתה יכול בכלל לחשוב על לשתף פעולה עם היצור הזה שמנצל כל מה שבסביבה שלו, בדגש על נשים כמובן? (אם אפשר לקרוא להן ככה. כי הן בעצם ילדות). אייל גולן הוא בעיני כל מה שחולה ומגעיל ומאוס במדינה הזאת, פי מיליון יותר מביבי או מבנט, שגם איתם אביב דואג להסתחבק בשנים האחרונות באיזה מהלך אופרטיוניסטי לכאורה. וגם זה מבאס.

אבל רק לרגע, אני לא רוצה לדבר על אביב (או עליי) – אני רוצה לדבר על הסדרה. הולייייפאקינגמוליייי מה זה הדבר הזה?? אני כבר אחרי פרק שלישי, אז ההלם הראשוני קצת דעך אבל שמעו, הוא לא ייעלם לעולם כמו שלעולם לא אתייעץ בענייני זוגיות עם דארת' ווידר.

אתחיל שנייה מנח אנגלהרד, השחקן שמשחק את אביב. כולם אולי עפים על זה שהוא דומה לו פיזית, אבל בעיני הוא לא דומה לו בכלל. הוא עצוב מדי. חסרה לו הכריזמה והמוג'ו והביטחון העצמי. אני לא מאמינה לו שהוא כותב שירים. אני לא מאמינה לו כשהוא מתחיל עם ברמניות. אני לא מאמינה לו כשהוא מסתלבט על חמי רודנר. בקיצור, לא מאמינה לו בכלל. זה עוד יותר מתחדד לאור העובדה שכשמראים את אביב בטלוויזיה בסדרה, מראים את אביב עצמו. וזה הופך את הסדרה ממשהו עלילתי מתוסרט ומשוחק למשהו על גבול המוקומנטרי, הגבולות מטשטשים, ואולי זה בעצם לטובה.

כי אביב לא יכול להצדיק את הקלישאה אחרי קלישאה אחרי קלישאה. הוא לא יכול להצדיק את הפאה של רן (חברו) שנראית כאילו יש לו חתול מת על הראש (תודה לאל שהגיוס הצדיק תספורת). הוא לא יכול להצדיק את המסך המפוצל כששתי דמויות נמצאות אחת ליד השנייה. הוא לא יכול להצדיק את זה שהוא לא מזהה את דנה ברגר באודישנים ללהקה צבאית כשבשלב הזה הוא כבר היה אמור לתת לה צב. הוא לא יכול להצדיק את התקליטים המדברים (מההההההה???). הוא לא יכול להצדיק את נירו לוי. וכן הלאה. אבל – יש בי איזושהי תקווה קלה שלצד החשיבות העצמית המרובה שאנחנו כולנו יודעים שקיימת – הוא יושב בבית וצוחק על כולנו שאנחנו אוכלים את החרא הזה.

https://www.youtube.com/watch?v=Codt1WNcjho

הנשיקה הראשונה שלי היתה בליל אהבה בצמח 1994, עם מישהו שהכרתי שם איזו שעה לפני. הייתי בכיתה ח'. הוא לדעתי היה שנה מעליי. קראו לו טל, הוא היה רזה עם קוקו ומנתניה. צפינו ביחד בהופעה של אביב, כמובן, מהגבעה הגבוהה על הדשא ואני רק הייתי בלחץ שאני לא אמצא אחר כך את החברות שבאתי איתן. מצאתי אותן. לא נפגשתי שוב עם טל. כמה חודשים אחר כך כבר הייתי מאוהבת במישהו אחר, שהכיר לי את דיוויד בואי. איתו נשארתי שנה ומשהו והוא עדיין מופיע לי בממוצע אחת לחודש בחלומות. וכמו שכנראה לעולם לא אשתחרר מהקראשים שלי כטינאייג'רית, אני כנראה לנצח אהיה גם קצת מאוהבת באביב גפן.

>>כשאלוהים ברא את החושך: אספנו פה את הרגעים הכי מביכים של "שנות הירח" עד כה
>>ובכלל, כנסו כנסו לאתר החדש שלנו הספוילר – כל מה שמסך

בסוף השבוע האחרון, כתבה ויטה קיירס ב"הארץ" שאנחנו שונאים את "שנות הירח" כי אנחנו לא רוצים להיזכר בכמה אומללים היינו כטינאייג'רז. אצלי זה בדיוק הפוך – אני שונאת את הסדרה (ואוהבת אותה באותה המידה) כי הלוואי שהייתי נשארת כל החיים הטינאייג'רית הזו. עם ההרגשה החד-פעמית הזו שכאן החיים מתחילים, והם יהיו סוערים, ומרגשים, ואחרים;. אותה הרגשה שאני סמוכה ובטוחה שהיתה גם לאביב אז, בווליומים גבוהים הרבה יותר מלכולנו.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

אני מאשר/ת קבלת ניוזלטרים ומידע פרסומי מאתר ״טיים אאוט״לאישור אנא סמנו

• המסך
• טור אישי
• שנות ה-90
• אביב גפן

רעות ברנע, ילדת אור ירח (פסטיבל ערד, ליל אהבה בצמח, גרדרובה תואמת וכל השבנג) לא מסוגלת להוריד את העיניים מהסדרה "שנות...

מה רואים הלילה: הסיפור שאביב גפן רוצה לספר לכם

"שנות הירח", הסדרה שאביב גפן יצר ותסרט על עלייתו למעמד כוכב בשנות התשעים, מגיעה היום אחרי תלאות רבות ל-HOT VOD (החל...

היא הגיעה עד לפסקול של גוסיפ גירל, ועכשיו חזרה לארץ

המדור שוב צובע את עצמו בכחול לבן עם כל הפופ המקומי שכדאי לכם לשמוע, והפעם עם דגש על כל מי שעושה...

המלצה יומית: מטרופולין מארחים את אביב גפן בבארבי

הסופרגרופ של עופר מאירי (ברק גביזון, אפרת גוש, דנה עדיני ועוד) חוזרת לסיבוב נוסף בבארבי עם אורח מיוחד ושירים מכל התקופות...

המחאה הוורודה לא עוצרת. גם הציניות של נתניהו לא

השימוש הציני של נתניהו בעולם התרבות, הפצוע והעני גם בלי מגיפה עולמית, הוא כפול ונורא במיוחד \\ המחאה הוורודה מסכמת שבוע...

אביב גפן, מי בחר בך ואת מי בדיוק אתה מייצג?

התרבות לא צריכה מענק (שפרטיו לא ידועים) ע"ש אביב גפן, היא צריכה תקציב. רה"מ ממשיך לירוק לנו בפרצוף וזה ששר על...